היי, יש שאלה שמכרסמת בי, ולא מצאתי מקום נכון לשתף, אלא כאן. מקווה שיעזור לי.
אז קרה שבחור מצא חן בעיני (כן, זה קורה לי לפעמים) ואחרי שפניתי אליו שוחחנו מעט בטלפון. לא קבענו פגישה כיוון שזה היה כבר כמעט סוף שבוע, וגם כיוון שתוכנן מפגש של החברים המשותפים. אז גם ככה הרי ניפגש ונוכל לדבר ביחידות אם נרצה.
במפגש באמת ראיתי עליו שהוא בעניין, והכל זרם בסדר.
הנקודה היא, שלמפגש באה גם מישהי שיצאה אתו בעבר. לא יודעת מה היה ביניהם בעבר, אבל הם התבודדו מס' פעמים ושוחחו ביחידות. וזה כ"כ תסכל אותי שאין לי שמץ של מושג מה הולך ביניהם. אם זו שיחה ידידותית או שמשהו רציני קורה שם.
שבוע ימים לאחר מכן - הוא לא יצר איתי שום קשר. לא חושבת שבחיים הייתי כ"כ מתוסכלת. תדבר, תתקשר, תגיד משהו - רוצה, לא רוצה, תסביר את עצמך!! ככה סתם להשאיר אותי באוויר?? כ"כ המון זמן??
אחרי שבוע היה מפגש נוסף של החבר'ה. התעלמתי ממנו, ומין הסתם הוא הבחין בזה. הוא פנה אלי והתנצל, אמר שהיה מבולבל ולא ידע איך ומה לומר. ושבסופו של דבר זה לא יתאפשר כי הוא חוזר לצאת עם אותה בחורה.
לא יודעת איך לתאר את ההרגשה הזו. כעס, בלבול, אכזבה, תסכול. מילא הסיטואציה שממש רציתי בקשר הזה, שממש ראיתי בזה פוטנציאל והכל התנפץ לי מול הפנים. אני יודעת שמי שבאמת יתאים לי וצריך להיות שלי - יהיה בסוף שלי.
אבל למה כל זה היה צריך לקרות?? בשביל מה כל הציפייה לחנם? לאיזו מטרה ה' הפגיש בינינו, אם כל מה שיצא זה תסכול וצער?? הרי אני אמשיך לראות בו במפגשי החברים, וכל פעם זה כואב מחדש.
אני יודעת ששום דבר אינו מתרחש סתם, לכל דבר יש סיבה, מטרה. כל מה שקורה בחיים נועד להיטיב איתי. אבל איך???? לא מצליחה לקלוט!!
מקווה שאיי-פעם אבין.......
וסליחה מראש אבל
) כי יש להם בבית אוטו טרנטה ממש שאם לא סוגרים אותו חזק הדלת פשוט נשארת פתוחה... אז היא פשוט רגילה!!
איך היה,מה היה,יש סיכוי\אין סיכוי
)
-במילא יהיו לי מספיק הזדמנויות לחשוב עליו ואם לא-אז חבל על האנרגיות שאני מבזבזת עכשיו! 
)
)
זה ירושלים... לא התנחלויות...
\
אנחנו
