פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1321)

נדלן זה עסק משתלם

המון מזל טוב!!כן ירבו שמחות בעז"ה!

בוודאי שיש לך.

 

תשמחי שזכית בו ביושר...

 

מזל טוב.

(אבל זה מרגיש גדול מדי )

חיפשתי ולא מצאתי 

דומני שכאן וכד'..

שכרו מרובה ויקר מאוד מאוד. הרי יש לו חלק בזכות של כל הצאצאים הכשרים שיוצאים מהזוג! אז יוצא, שזה קניית נכס נדל"ני עם הכנסה שמתרבה במשך דורות!!! כדאי מאוד מאוד להשקיע בזה, ולא הייתי מוכר או מחלק את חלקי שהשגתי, אם בתיאוריה יש אפשרות כזאת.

שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות"

 

 

אבל אני לא מתכוון להשוות למצוות אחרות.

כמדומני המהר"ל מסביר שבשכר המצוות יש 2 בחינות,

שכר על עצם המצווה- עליו מדברת המשנה שין לנו מושג מה שכרן.

שכר לפי המאמץ שנעשה- על זה נא' "לפום צערא אגרא".

 

בשידוך- על עצם המצווה,אין לנו מושג מה השכר..

על הטרחה והצער שהיו כרוכים בשידוך- משתנה ממקרה למקרה

יכול להיות שידוך שהטרחה בו הייתה להתקשר הרבה, להתייעץ הרבה עם עוד גורמים, לברר הרבה,לשכנע הרבה וכו' שעל זה הגיוני שהשכר מרובה יותר(ע"פ הסבר המהר"ל)

ויכול להיות שהטרחה בשידוך הסתכמה באסמס קטן..

 

 

בדיוק הרהרתי במהר"ל הזה.

שהמקור הוא בגמרא שיש 3 שאלות ששואלים את האדם בעוה"ב.

אחת מהם היא אם עסקת בפריה ורביה. והשאלה העיקרית כאן זה אם עזרת גם לאחרים.

א"כ יוצא שיש שליש ג"ע. אבל לא שאחרי שלשה פעמים יש ג"ע שלם.

 

(זה שמעתי מהר' חיים סולטן)

כשאתה אומר את זה, אני באמת זוכרת שהוא אמר לנו משו על זה
ככה זה כשמדברים על חתונה במסדרונות האולפנא והרב עובר

אז יוצא, שזה רק שישית גן עדן.

מישהו שעשה משהו שלא עסק בשלושת הדברים האל הלא יקבל שכר כלל

או מישהו שעסק רק באלה ולא עסק שום מצווה אחרת יקבל שכר מקסימלי

 

ועוד, גם אם מישהו יעסוק כל היום בפריה ורביה ושידוך

הרי זה רק שאלה אחת

הוא עיין צריך להצליח בעוד 2 שאלות כדי לקבל את שני השלישים האחרים

 

וורט יפה 

אבל לא מחייב כלל

או מקור הלכתי

זה סתם וורט. יש לך מקור יותר טוב?

 

1. ברור!!!!!! בלי פתיחות רגשית מה זה יעזור הקשר? יופי. שני אנשים שמכירים אחד את השני ו.....???

2. אינלי תשובה כי כל הקשרים שהיו לי סוגשל התחילו מפתיחות רגשית

3. לדבר על מה שמרגישים וחושבים. דוגרי. ובלי לפחד!

4. הידיעה שמישו מקשיב לי..

5. מממ לא..

שהדייטים נועדו קודם כל לבדוק מבחינה שכלית את יש התאמה: בהשקפות, בתכונות, בסגנון, בשאיפות וכו'.

 

הפגישות קיימות כדי שלא נחליט רק לפי "נתוני מחשב", אנחנו לא רובוטים שצריך למצוא את בחורת הבינגו. אלא יש בדייט עצמו אלמנט של רגש וחברות.

 

אבל סה"כ יש אנשים לא נפתחים מאוד רגשית למישהו שלא בטוח שיתחתנו איתו, ומכירים אותו רק חודש+- וגם לא חודשיים.

קשר חברי וחיבה - כן, אבל קשר רגשי יש אנשים שחבל להם לפתח ולהתאכזב, וגם לא תמיד מסוגלים.

 

אני יכולה לספר לך שבעלי כמעט הפסיק את הקשר שלנו, אחרי מס' פגישות, בגלל הנקודה הזו.

ואז האירו את עיניו למה שכתבתי לעייל.

והנה- אין קשורים יותר מאיתנו!  

 

ניצוצות ולבבות לפעמים מגיעים רק אחרי האירוסין ואפילו אחרי החתונה (במקרים קשים במיוחד... )

1. ברור שכן.

2. אם אפשר - מההתחלה.

3. פתיחות זה להיות שקוף בהכל, לדבר על כל נושא, לשתף בדברים המרגשים והפחות מרגשים שהתרחשו, הלבטים, להתייעץ... בקיצור - להרגיש ממש שותף מלא.

4. מה גורם להיפתח? בד"כ כימיה טובה, מציאת חן, רצון שהקשר הזה יצליח ויהיה רציני...

5. כן, קרה פעם אחת...

1.בוודאי שכן!

2.שלב מתקדם יחסית פגישה 4-5 והלאה תלוי גם באיכות הקשר...

3.לשתף בכל מה שעובר  ולהיות אמיתיים וכנים...

4.הכרות ורצון לעתיד משותף

5.ברוך ה' לא ושלא יקרה!!

לא מרגישה בנוח להתקשר אליה.. אבל, אכן אני רוצה בעז"ה להשיג ולקרוא את הספר שלה..

לק"י

 

1. את באמת צעירה.

אולי אנשים בכלל לא חושבים שאת מעוניינת להפגש כרגע, וכדאי שתפרסמי את זה בציבור..

וחוץ מזה, אל לחץ! 4 חודשים לא להפגש בגילך נראה לי בסדר.

 

2. את חושבת ומרגישה שזה המקצוע שמתאים לך- לכי על זה.

והקב"ה יביא לך את האחד שלך שזה יתאים לו.

לא חושבת שאם תוותרי על מקצוע שטוב לך, תרגישי טוב עם זה אח"כ (את עלולה להשאר עם אכזבה אח"כ להמשך החיים).

חוץ מזה, שיש רופאים שעובדים בקופ"ח ושם השעות יותר שפויות מבבי"ח.

(והנה, אני מורה- מקצוע שנחשב מתאים לנשים. ואני עובדת עד שעות אחה"צ, כי זה בי"ס של חנ"מ).

 

בהצלחה רבה!

נכון שאני רק בת 19 עוד מעט,
אבל עדיין בתור אחת שתמיד חלמה להתחתן מוקדם ומרגישה כבר מוכנה וכו',

זה מרגיש מעט מידי... הייתי מאוד רוצה לקבל כבר הצעות.
ואמרתי לאנשים שאני מכירה וסומכת עליהם שאני כבר מחפשת, אבל כמובן שאני לא אשים על עצמי שלט...

 

השאיפה היא כמובן למצוא מישהו שיכיל את זה, אך לצערי יש מעט מאוד כאלה. יצא לי להפגש עם חבר'ה תורניים שישר פוסלים על זה. הרבה אנשים מאמינים כי האישה לא צריכה לעבוד בחוץ במשך שעות רבות. וזה דיי מייאש.

אגב, זה שונה מאוד מחנ"מ בגלל ריבוי התורנויות והשעות "המשוגעות".

ולא, אני לא רוצה לעבוד בקופת חולים. השאיפה היא לעבוד דווקא בבית חולים בעז"ה.

לק"י

 

ולא סיפרתי לך על העבודה שלי כדי להמליץ לך עליה.

רק רציתי להראות, שיש עבודות שנחשבות יותר מתאימות לנשים וזה לא נכון בהכרח.

 

רק תחשבי אם לך באמת מתאימה עבודה כזאת.

עכשיו את רווקה ואין לך בית על הראש.

יכול להיות שכאשה ואמא- תראי את זה אחרת.

לכן המלצתי היא- לכי עם הלב שלך, תלמדי מה שטוב לך.

וכשתגיעי לשלב של חיפוש עבודה- תעשי את השיקולים שלך ושל הבית שלך (שיגיע בעז"ה בעיתו ובזמנו), ותלכי לעבוד במקום המתאים.

אני מכיר המון (יחסית) בנות דתיות שלומדות רפואה ולפי מה שידוע לי לא בדיוק חסר להן הצעות..

 

 

מובן למה אפשר לפסול על רפואה, אבל זה לא אומר שבגלל זה לא לומדים. בע"ה תמצאי בנאדם שיוכל להכיל את זה. אני גם לא הבנתי איך זה קשור לתורני...

ויש לי המון מה להגיד לך.
אבל אני בעבודה עכשיו, אז תחכי, טוב?
|מתחנן|

אין בעיה.. מחכה ומצפה

נראה לי שעוד לפני שהתחילה את לימודי הרפואה.

לא נראה לי שדווקא הנקודה הזו תרתיע בחור תורני. כלומר- זה עלול להרתיע בחור תורני באותה מידה שזה יכול להרתיע בחור לא תורני.

אם זה חשוב לך מאוד ואת מרגישה שזה נכון לך, אז תעשי את זה , את מאוד צעירה עדיין, ב"ה.

מה שכן, הייתי ממליצה לך לדבר עם אמהות צעירות שלומדות לימודים תובעניים כאלה כדי להבין מראש בדיוק מהם הויתורים שתידרשי להם. כשיש פתאום תינוק אחד, ואז עוד אחד, הדברים נראים קצת אחרת לפעמים

ואל תחששי.. כי האחד שלך לא יחשוש מיזה בעזרת ה ..

כמובן, בזהירות המתבקשת... (מבררים טוב לפני שנפגשים ובמיוחד מחפשים מכרים משותפים).
אני ממליץ על שדכנט: s-net.co.il
וגם דוסידייט זה טוב.
כשהייתי נפגש, שני האתרים האלו סיפקו לי הצעות טובות יותר מאשר החברים הכי טובים שלי.
מסתבר שמה שאתה מספר על עצמך, ומי שאתה בוחר לפנות אליה, באופן בלתי אמצעי, קולע הכי טוב.
אגב, גם ראש הישיבה שלי תמך בשיטה.

כמובן שיש את אתר שליש הגדול..

בהצליה מותק!
שתזכי לבשר לנו על ישועות בקרוב מאוד!

לק"י

 

בהצלחה ובשמחה בעז"ה!

מדרש רבה בראשית על יעקב אבינו שהתחתן בגיל 83. אבל את בעז"ה עוד השנה!!!

מהרה אמן!!

וכל הכבוד על ההשתדלות!!

מתחרדת שהתנחלה

לק"י

 

אני גם בגילך לא רציתי.

ובגיל מאוחר יותר, אמרה לי חברה משהו נכון- לנסות לחשוב, אם יש משהו שמונע ממני לרצות.

(כי בסה"כ ידעתי שמתישהו אני כן רוצה להתחתן).

 

אני חושבת שאם את עדיין לא מרגישה מוכנה, או רוצה, זה בסדר. כן כדאי שזה יישב לך בראש קצת בתור משהו שעוד כך-וכך זמן (שנה? שנה וחצי? יותר?), צריך להתחיל לחשוב עליו ברצינות.

במיוחד אם זה נראה לך מרתיע, כדאי שזה יהיה בראש, ולחשוב על זה מדי פעם, ולבדוק מה את מרגישה לגבי זה.

אבל אין צורך להאיץ בעצמך. זו דעתי.

יש לך זמן מתוקה.
אם תצאי לפני שתרגישי מוכנה לכך סתם תמרחי את עצמך ואת הבחור.
תמשיכי עם מה שנוח לך.
עוד תקופה תחשבי על זה- אולי הזמן הזה יעש את שלו- רואים זוגות וכאלה ובא גם על האחד והיחיד!

בהצלחה!!

תזכרי את זה תמיד, שאת בסדר.

פשוט שימי לב אם יכול להיות שתצטערי על זה אחר כך, אם כן- אז שווה לך לנקוט צעדים.

צעדים- אם עדיין לא מתאים לך לצאת- להתעניין. להיכנס לפורומים כמו זה ולדבר עם חברות ומשפחה, להכיר את השטח.

 

בנתיים, תהני ותנצלי את החיים.

לא כדאי לך לצאת בלי רצון בסיסי, זה לא הוגן כלפי הצד השני.

לפעמים קורה לי שאני משתעממת כי הצד השני משעמם אותי ואני לע מצליחה להשחיל מילה..

בהחלט נשמע מצב מבאס

נראלי שזה קרה לי רק פעם אחת

ובדר"כ במצב  שאת מתארת יש 2 אופציות:

לנסות להסיט באלגנטיות את נושא השיחה

או לשחק אותה מקשיבה ומתעניינת בתקווה שזה יוביל להתעניינות אמיתי

לא דרך טבעית ונורמלית להתחבר לבן אדם.

אם כן תודיע לי.

אני מכיר לא מעט שמשמים זימנו להם באופן קצת פחות מובנה,

בכל אופן, צריך לזרום עם הדייט באופן מעושה אין מה לעשות.

יהיו לי דייטים והיו לי דייטים.
אבל לא ישבתי ודיסקסתי על העבודה של אבאשלי ועל הצבע עיניים של אחשלי.
גם לא בדייט הראשון.
(שכשאני נזכרת, הייתי בבייביסיטר דיברנו בעיקר על ילדים )

ואכן זה החשש של בירורים יותר מידי מקדימים (או לחלופין, היכרות דרך האינטרנט וא-ז יציאה לדייט אמיתי - ואז אם ההיכרות הייתה לא של שיחה וחצי אלא קצת יותר, יוצא שאתם מתלבטים האם הדייט הראשון הוא דייט ראשון באמת או לא... וזה בהנחה).

 

לכן, לדעתי, צריך להגדיר לעצמך כמות פרמטרים מסויימת שאתה רוצה לברר בתחילה - נניח, סתם דוגמא, 10 פרמטרים שהכי חשובים לך כדי להחליט האם לנסות בכלל. ורק אותם תברר, ואחרי זה תגיע להחלטה אם לצאת או לא, ואם כן - תצא, ואז יהיה לך שפע של דברים לדבר עליהם בדייט.

 

אבל במקרה שכבר מתרחש מצב כמו שתיארת - אני ממליץ פשוט להסיט את נושאי השיחה למקומות קצת פחות מקובלים, לנושאים קצת שונים לגבי עצמכם/לגבי הצד השני - צדדים שלא בודקים לרוב בבירורים המקדימים. אולי זה יהיה קצת מוזר, אבל לא נורא, מתגברים...

 

שנה טובה וגמר חתימה טובה!!!

יכול להיות שזה יותר תלוי בסוג השאלות

כנראה שאני צריכה להתמקד בשאלות של  תכונות אופי

ופחות פרטים חיצוניים:תחביבים,תחומי עניין,מספר אחים וכו

יכול להיות סתם שהמדוייטת חופרת לי, ואני חייב להראות: כן, ואו, מה את אומרת...

אם היא חוזרת על אותם דברים שוב ושוב ושוב..

אם כן- אז היא חופרת.

ואתה יכול להעיר לה על זה- אלא אם כן אתם במילא לא ממשיכים.

שכל אחד יספר על השני במקום על עצמו.

ברצינות

 

הקשר הכי ארוך וטוב שהיה לי זה רק בגלל האי-שגרתיות שהיתה בו! אההה!

והלוואי...!!

כל אחד ימציא עוד כמה פרטים על השני שטרם סופרו לו ואז השני צריך לגלות מהם אותם פרטים מומצאים.

האמת שאצלי זה לא כ"כ עבד

ידעתי על הבחור הרבה יותר ממה שהוא ידע עלי

ונראלי שתינו יצאנו מובכים,כל אחד מסיבה אחרת...

 

בכל זאת,אני לא שוללת את השיטה

היא יכולה לעבוד במצבים מסוימים

למשל:אם ידוע לך (דרך גורם שלישי,נניח) שגם הוא\היא בירר המון...

ואפשר לעשות משחק...

על כל אמירה נכונה נק' ועל מה שטעות להוריד...

 

שובר את הקרח

למה להכליל סתם? אני מבקש... :‏E

תתנחמי....
מה קרה מותק?...

לק"י

 

ואת צודקת, בנים הם באמת עם קצת מוזר (בלי להעליב חלילה).

אנחנו היינו ראשונים בעולם

לק"י

 

והדגים נבראו לפני בני האדם- זה אומר שאנחנו יותר מוזרים מהדגים

וזה וזה וזה...

פירוש:כשנשים מדברות פשוט תשתקו!רק תגידו 'את צודקת'

ואישה זה יצור מוזר

שנוצר בדיעבד

לק"י

 

אם אנחנו כ"כ מוזרות- למה אתם רוצים להתחתן איתנו?!

 

אנחנו רק עושות לכם טובה, כי בלעדינו לא תוכלו לקיים את המצווה

אז למרות מוזרותכם- אנחנו מסכימות להתחתן איתכם.

ליצירת אומנות צריך טיוטה
וזה וזה...

עד לכאן

|מגנה על כבוד הנשים בפורום )

שאני אשב לענות לך...ברגע שחברה שלי תיתן
לי לשבת עם הפון...

שלא הבנת מי הטיוטה

זה לא משורשר לתגובה הקודמת שלך

(מודה באשמה: לא קראתי הכל לפני שהגבתי...)

גם לי אין ניסוח יותר טוב....

 

 

אבל פה ושם יש הבלחות של אור....

אתם פשוט מראה שלנו....-- בממוצע, לתשומת ליבך יקירה.

 

קשה להכיל את זה אבל הם מראה שלנו..... מכוערים, אה?!?!?

לא התכוונתי לומר שיש משהו רע בבנים. ממש לא.
רק ש..כאילו, השפה הרגשית שלנו כל כך שונה שזה ממש מתסכל לפעמים!!

ונראה לי שזה הסיבה שיש קשיים גדולים ביצירת זוגיות.

 

עד שכל אחד לומד את השפה...אייי ועד שכל אחת לומדת את השפה....

 

הלוואי והיה לנו מילונית אוטומטית כמו מילונית עברית אנגלית, אז רק מילונית "בנים-בנות", שתתרגם לכל מין את השפה של השני...

זה משו מובנה יותר מאנגלית ועברית.
אני בעג שתי מדינות לשני עמים עד שיבוא השחום *חופה* ואז זהו. נחיה בשקט ושלווה.
*אוטופיה שכזאת*

לקראת החיים האמיתיים

סתם. לוידעת

לק"י

 

תפתחו קורס כזה..

יש בזה משהו חיובי-  לא לנסות להיות כל היום ביחד (ועם הטכנולוגיה המודרנית זה קל נורא). לנסות לפתח גם חיים עצמאיים במקביל לזה שאתם זוג.

 

התלהבתם, עכשיו הגיע הזמן לשים דברים בפרופורציות.

וככה כשתתקשרי כבר לא תהיי עייפה בלי רעיונות.

זה העומס... לא נורא זה יעבור, אח"כ יהיה לכם זמן לבשלים פערים ונחת להיזכר בכל מה שלא הסםקתם ושכחתם לספר

לא חייב לדבר הרבה כל היום. מספיק כמה מילים שיעשו לכם את היום. בערך או מתי שהוא במהלך היום משלימים פערים...
אפילו איזה אסמס קטן בין לבין.
וכן לקבוע ימי כייף או משהו כדי לא לשקוע בעומס ובמעין שגרת לחץ ועייפות מטורפת.

עובר עליי יום עמוס ומלא בדברים לשתף בהם...

ועד שמגיעים לשיחה - פשוט אין לי כוח אליה.

אחרי החתונה זה יעבור...

וזה אולי אפילו מפחיד שפתאום "הכול בורח"...

תחליטו מראש על זמנים אחרי שנחים קצת.

 

הנושא הראשון - זה הנושא הזה עצמו. זו כבר שיחה עמוקה.. ממה ההבדל בין השיחות בהתחלה לכעת.

 

מן הסתם זה יפתח אופקים חדשים. התענינויות חדשות.

 

דומני שזה לא דבר נדיר.

 

 

אני ממש מבינה אותך, אין לך מושג!
אני לא מכירה אתכם ואת סדר היום אבל..
אולי לקבוע שעה מסויימת שבה משוחחים בטוח?
נגיד מ6-7.
כשיש נשהו מוגדר, כשיודעים מתי זה אמור להיות ואין את הצפייה אכזבה של עכשיו/ אח"כ/עסוק/ישנה ועוד.
ואז זה יגביר את המוטיבציה ואת החשק לשתף.
כי כשאין כוח והשיחה באקראי היא בערך ככה:
מה קורה?
סבבה
איך אתה?
סבבה
איך עבר היום?..
וכך הלאה עם טיפה יותר אבל עדיין חסר...

--פעם עשיתי את עם אחי, השיחות שלנו תמיד היו ככה^ עד שפעם אחת נאלצנו לשוחח שעה (הייתי לבד והוא היה איתי בטלפון).. בסןף דיברנו כמו שלא דברנו כל הזמן נראה לי...
ועד היום זה עובד!

אולי תנסי לקדם את הקשר במישורים נוספים, ללכת לבלות ביחד וכו

איזה זוג מ ת ו ק!!!!!!

 

 

מסכימה עם שמואל!!!!!

 

 

ו--- אולי פשוט תדברו על זה במקום להיות פה בפורום?!?!?

 

חחחח קורעים!!!

 

יש בזה בהחלט משהו משעשע.

ממתי אתה קיים?
חשבתי שאתה מהחדשים..

הלוא כן?

למה כל פעם מסיקים שאנחנו לא מדברים על זה?

 

|פריקה| - כי זה כבר נכתב לי מיליון פעמים.

 

מדברים, מדברים, עוד הרבה לפני שנכתב. פה זה פריקה...

תמיד אומרים לזוגות מאורסים- 

אל תשכחו בים הבלגאן וההכנות לבית שלכם- 

לחיות גם עכשיו, להקדיש משאבי זמן וכוחות לטיפוח הזוגיות שלכם עכשיו 

 

אז -כן,

צאו לבית קפה, לכו לבלות, תקדמו את הקשר שלכם במישורים נוספים (מלבד ההכנות ודברים טכניים...) 

 

יש טעות של אנשים- שבאים לבית בסוף היום -

אז הכוחות שנשארים בשביל הבית- הם כוחות של סוף היום= לא הרבה כוח... 

אבל זה לא נכון

הבית הוא ה-פרוייקט שלנו, וצריך לשמור בשבילו את מיטב הכוחות והזמנים שלנו 

 

 

בקשר להתחלה - 

ב"ה יחסית יש לנו הרבה 'דייטים רגילים' - להפך, צריך להיזהר לא להפריז בהם

 

בקשר לסוף - 

מסכימה.

עובדים על זה

את באה לפה הרבה?

2) סליחה
3) סליחה
זהו, אתה חייב לסלוח אחרת החטא עובר אליך.

"סליחה סליחה סליחה הכל עובר עליך "

בסוף הוא שלח את זה רק לחבר ממש טוב שלו

הוא ידע שזה לא יעזור לו פעם אחת

זה מה שחשוב

אחרת זה עובר עליי

שעת רצון

 

גמר חתימה טובה וצום קל לכולם!!

אין לי שעון.

אבל להוא ממול יש שעון. ;)

|יבשן|

שולפת את הפלאפון.
עדיין רוצה לדעת מה השעה?

אוי לא
לא שרשרתי נכון

אבל אני באמצע התפילה ביום כיפור לא מרוב רטט+ציפצופים לא ידעתי למה לגשת קודם!

 

 

 

 

למירס

 

לפאלפון

 

או לביפר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בסוף התעלמתי מהמירס וטיפלתי בפלא וביפר

מד"א/רופאים/ביטחון - חיים לא פשוטים יש לכם, אה?

ב"ה לא עברתי קורס 60 וזה הציל אותי.

הוא במד"א..

ותודה אחותינו

חברה, מה נסגר עם הבנים שמגיל שנתיים וחצי וארבעה ימים מתחילים לצאת?!?!?

 

מה עובר?!?

 

כל ההצעות לאחרונה הם של קטנים ממני 

 

הללפפפפ!!!!

חחחחחחח

 

|חיוך באמצע הלילה|

 

זה עדיף מכאלה בני 100 שכבר בטלפון את מרגישה כאילו את מדברת עם סבא שלך

חח סתם סתם

יש כאלה בני שלושים וצעירים ברוחם

וכאלו בני עשרים אשר ישישים הם..

 

 

שנהיה תמיד עם חיות ושמחה של ילדים!! צעירים ברוחנו!!!

|מקל סבא|

דרך אגב אני כבר בין חמישה ימים

אם מגיל אפס עד עשרים יצאת ל160 דייטים אז זה יותר מידי אבל אם מגיל אפס עד גיל 85 יצאת ל680 דייטים אז זה כבר נראה יותר סביר

 

סתם,
אני בת ולא רחוקה מהגיל שלך והייתה לי בינתיים הצעה אחת שהגיעה למעבר לבירורים. (וגם היא נפלה אחרי יומיים ב"ה שיצא רק לטובה!!!)
להגיד שהייתי מרוצה מזה? לא! זה חירפן אותי.
אנשים- אתם יודעים שאני רוצה לצאת ולהתחתן. יש פה מיש שלא יודע? שירים יד ושיכיר אותי!!
אז מה הקטע?
הכל בידי שמיים.
אתה מרגיש שעשית ת'השתדלות שלך? אמרת למי שצריך להגיד? יודעים שאתה מחפש? אנשים שיש להם איך לעזור כגון נשואים, רווקים שמכירים בחורות ל"ע, סתם אנשים שנהנים לעזור ולהיות שדכנים?
אז עשית את ההשתדלות, ומכאן צריך להתפלל כי זה לא תלוי בך.
ואם אתה מכיר בחורה ונראה לך שמתאים משו- תנסה. אל תחשוב שזה לא ראוי שבייניש דגול ומיוחד יתחיל עם בחורה. זה ראוי מאוד אם זה צנוע ונורמלי. ותמיד יש צדדים שלישיים

בהצלחה!!

*אגב אני לא מחפשת כרגע למי שלא הבין את ההודעה. אל תחשבו אפילו להציע לי מישו*

משו קצת יותר הגיוני וחכם

בס"ד

 

אי בימים האחרונים חושבת על כל העניין הזה בציבור שלנו- כל עניין ההצעות- 

אני כאילו אמורה לשבת על הספה ולחכות שחברה שלי או מישהו יחשוב עלי ויביא לי הצעה כלשהיא?

נשמע לי הזוי!

איך אנחנו בציבור שלנו יכולים לעשות את ההשתדלות הזו?

אולי אפשר להפוך את הקושי הזה למנוע שידחוף אותנו להציע לחברות\ים (מי שיכול,כמובן)

במיוחד אחרי החתונה,נראלי שבתור זוג נשוי יש פוטנציאל לייצר המון הצעות

זה הכל עניין של רצון

בינתים הדבר היחיד שאת יכולה לעשות זה לשבת על הספה ולחכות, או מקסימום להיות חלק מלנ"ו, תוך כדי הישיבה על הספה, כמובן.

 

 

...

 

 

חח

וזה נראלי הרבה יותר טבעי, נוח והגיוני. אין לי "הצעות" רשמיות וכאלה... אני באה למסיבת גיוס של ידיד כלשהו, במקרה גם חבר שלו שם, והאהבה פורחת. וכן הלאה...
אני *אישית!!!! לא נגד זה בכללי!!* נגד שידוכים וכאלה.. סתם פאדיחות מיותרות וכאב ראש של איך להתלבש לדייט ראשון.
נגיד יש מישו שאני כבר מכירה די טוב וכבר נפגשנו פעם והוא יודע בערך איך אני נראית כשאני מצחצחת שיניים בבוקר. אינלי עניין לבוא ולהרשים אותו. הוא כבר מכיר את הקטע הזה. הוא כבר יודע מי אני בכללי. אז אין 'דייט ראשון' ואני לא צריכה לשבת רגל על רגל ולספר על המשפחה שלי.. (מת)
אז זה אינדיווידואלי, ולא כולם חושבים כמוני על חברה מעורבת.
אבל ככה אני רואה את זה.
ההשתדלות שלי היא פשוט.. אממ.. להתחיל איתם..? (בעז"ה רק עם אחד )

בס"ד

 

הלוואי על כולנו להכיר ככה בזרימה מישהו.. למרות שגם אני בסגו של חברה מעורבת..

אבל בינתיים לא יצא מזה משהו רציני..

 

ופרוייקטים של שדכנות מסוג שונה (כמו אגון ישפה ו"שכינה ביניהם").

ואם נמשיך להתבייש ולהרגיש "מיואשים" מפנייה לשדכנים - נמשיך לשבת על הספה, לבד, בלי בן-זוג.

הגיע הזמן שנתחיל קצת לשנות גישה.

(הכותבת נשואה באושר כבר כשבע שנים, לבחור שהכירה דרך "שכינה ביניהם" - פרוייקט שידוכים שפועל בישיבות ובמכללות, כל בחור ממלא טופס עם פרטים אישיים שלו, כולל אופי ודרך חיים, גם הרצויים בבן-הזוג. באים זוגות אברכים מהישיבות ומראיינים בחורות במכללות, ואז מנסים להתאים. השדכן ששידך בינינו כלל לא היה זה שראיין אותי, וגם את בעלי לא הכיר טוב כל-כך. ההתאמה נעשתה לפי הדפים בלבד!)

לא בקיאה באתרים האלה אבל יש את כל האתרי הכרויות האלה... וזה גם לדתיים דוסים.

את/ה בן או בת?

אם בת, אין בעיה לפנות בעצמך לישיבות, להתראיין אצל אברכים ונשותיהם מהישיבה, ולהשאיר דף של "שכינה ביניהם" עם הפרטים הדרושים.

בהצלחה!

להיכנס שנייה לכרטיס אישי לראות שאני בן

חוץ מזה שפתחתי את השרשור בלשון זכר