פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1322)

ד' הטוב סלח לנו על כל החטאים שלנו.

ד' הטוב מפתיע אותנו במלא הפתעות מיוחדות!

ד' היקר אוהב אותנו ורוצה לגאול אותנו כבר.

ד' גואל אותנו גאולה שלמה במהרה!!

שנזכה לראות את השפע והטוב שהקב"ה מוריד לנו מהיום והלאה...

**יום-כיפור היה מוצלח בהרבה ממה שחשבתי, ואפילו הצלחתי להתכוון טיפה יותר מבד"כ.

**יש לי משפחה מדהימה!

**הצלחתי לעמוד בהבטחה שלי לעצמי ולא פתחתי את הפייסבוק עד יו"כ! עכשיו מתלבטת אם להמשיך עוד

**טוב ה' לכל!

 

שבוע טוב וחג שמח לכולם

תמשיכי עם הפייסבוק!!

 

אשרייך!!

א. הכנה טובה ליום כיפור במדרשה ובמכללה

ב. חברות טובות ומתוקות

ג. משפחה של צדיקים, שסולחים בלי בעיה

 

שתהיה לכולנו שנה עם הרבה סיבות טובות לשמח בעזרתו ובהשתדלותנו! אמן.

רוצה שאני אלווה לך קצת? ;)

איפה סגולה לזה?

ותבואו ליד בנימין להחזיר לי תשובה..

לא סתם ברחתי מישיבה בגוש דן...

בהצלחה.

 

הצעות שתגענה אלייך - תקחי מספר  של מכרים כדי לבדוק אמינות ורצינות.

מספיק עם השאננות!

תסמכו עלי, א"א לסמוך על אף אחד!! 

בטח לא בתחום בזה.. 

בטח לא על שדכנים!!! (נוטריקון שקר דיבר כסף נטל... 

{כמובן שחוץ ממני...אני שדכן מושלם והגון ונחמד ונעים ומקובל ומרוצה ו...עניו!!! })

 

ברצינות, בנים תפסיקו להתנהג כמו נקבות! תנסו ליצור קשרים לבד.. זה נחמד צנוע והרבה יותר מהר..

אני במשך 10 חודשים חיכיתי לשדכנים ולרצון טוב של אנשים, ולא יצא כלום חוץ מעגמת נפש..

מהרגע שהחלטתי שאני מכיר לבד התארסתי תוך חודשיים..

בהצלחה!

בס"ד

 

תכונות אופי שלה-

ישרה, מתחשבת, אופטימית, חיובית (אותה תכונה לא? לא משנה, זרמו )

 

עשתה שירות, באה ממשפחה לא יותר מדי דוסית אבל היא עצמה דוסית מאוד (דרישותיה קצת מעידות על כך לא?),

חברותית? מעניינת אותי ההגדרה של זה..

להגדרתי כן.

בכל זאת הצליחה להתחבר אלי..

 

תיקנתי עפ"י הודעתך השניה..

ואני נגד הדרך הזאת מאוד!

תגיד תודה על מה שיש, יותר מעריכים כסף שבא בעמל

ד"א מזמן לא היית פה נכון?!
ברוך השב

גם מבחינת ההלכה - גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים.

 

 

השיטה הזאת מזכירה לי קצת את הערבים, מעריכים את הכלה לפי גמלים, בעע..

מאז החתונה אין לשכנים רשת אלחוטית... רק מידי פעם מישו מנדב לנו 'שלוק' קטן....

 

אז עד שיבוא שכן נדיב או שנעבור דירה או שיגדילו את המלגה...

לא היית רוצה לספר לילדים שלך שאין להם סבא כי אבא היה צריך דירת 4 חדרים בי-ם/ ב"ב...

שחיים על חשבון ההורים שלה או שלו אחרי החתונה, כמובן אחרי שהם קנו להם בית חדש ומרוהט.

 

בכל אופן מזל?

תשאל את החסיד גור מ"שידוך משמיים" שחזר בשאלה אבל עדיין שומר על חזות חרדית.

הוא אמר שהוא עשה זאת כי אין אהבה בשידוכים, יש רק פונטנציאל לאהבה.... אז אולי לא הכל כסף.

[למרות שעדיין לא הצלחתי להבין אותו]

תורה צריך ללמוד לשם שמים ורק לשם שמים!

שירשורים על חרדים

כן,גם אותי הסחטנות הזאת מרתיעה לפעמים

אבל בכל זאת..אנחנו עם אחד!

שיביאו חלק מהכסף...

שנובע מלחץ חברתי

יש עוד הרבה נושאים שיש הרבה מאד בודדים שלא מסכימים. אבל ככה כולם עשים...

בכל ציבור יש לחץ חברתי במידה כזו או אחרת

אולי אפשר לומר שאצל החרדים יש יותר

אגב,לפעמים (רק לפעמים)הלחץ החברתי שלהם יכול להיות חיובי

(לדוגמא:לחץ חברתי לחתונות פשוטות ולא ראותניות מדי)

מה זה היה כל ההתחלה?

 

ומה אתה עושה פה.. אל תשאל אותי,

אף פעם לא מצאתי את התשובה....

רק אני נקרעת מצחוק מהשרשורים
שלו?

אז הגרף יותר מורכב משחשבתי

אני מחייכת עוד לפני שאני קוראת.
מתבוננת בכותרת ומחפשת את הבדיחה...

לק"י

 

חתונה זה עסק מאוד לא רווחי כלכלית

אם את בעלת אולם אז זה מאוד רווחי.

לפחות כל הרווקים כאן

בעיקר רווקות.
ממ...

לק"י

 

גברים..

 

לא משפיעה על הגרף שלהן לטובתן

לא באה לקראתן...

איך לא עלו על זה לפניך?

את לא אמורה ליצור קשר רציני עם כל אחד, את אמורה ליצור קשר רציני רק עם אדם אחד וכל היתר אמורים להיות לא רצינים או שלא להיות בכלל.

ככה זה בדרך כלל, הרבה קצרים קצרים, מדי פעם קשר ארוך עש שאת מוצאת את הקשר שיהיה איתך עד 120.

בהצלחה.

איך שאני רואה את הדברים זה פשות קורה לבד. כמו שאם הזוג לא מתאים הקשר נגמר באופן טבעי ככה גם להפך. אם הזוג מתאים ושניהם בוגרים מספיק כדי להפוך את זה למשהו יותר רציני זה זה יקרה לבד. רק חשוב שיהיה דיבור ושהדברים יהיו אמיתיים.

מקווה שהצלחתי לעזור קצת

לרגע חשבתי שמישהי נכנסה לי ללב

וכתבה בשמי  בדיוק את מה שאני עוברת

אני כ"כ מזדהה איתך

ומרוב שאני נמצאת איתך באותה סירה,אינלי הרבה מה להגיד...

מצטרפת איתך לשאלה

חושבת שצריך להגיע במן מקום בנפש של-זה יכול להיות בעלי, רק צריך לעבוד על זה.

לפעמים מחכים הרבה לתחושת "האחד", "קליק", זיווג משמים..

ולי נראה שזה דיי רחוק מהמציאות בדר"כ. אם מפנימים שסיכוי גדול שהאיש מולי הוא האיש, ובאים במטרה לעבוד, דברים נהיים עמוקים יותר. ברור שצריך שזה יהיה הכיוון של שני הצדדים. זה מן גישה של- אוקי נפגשנו, אנחנו ביחד עד שיתברר שזה לא, ולכן- סבבה לנו ואנחנו יכולים להגיע לדברים יותר עמוקים. הא מה מה: בשביל להתקרב - צריך לא לפחד. ומפסיקים לפחד- כשהדברים נהיים יותר "בטוחים", כשברור לנו שעובדים ביחד.

זהו מחשבה קטנה... לא יודעת אם יצאתי ברורה.

אגב, אני עם אריק. קשרים ארוכים הם לא כ"כ ברכה אם זה לא האיש שלך...

סליחה על השאלה הטכנית לכאורה אבל אני באמת לא מבינה את זה.. אני אמורה לחכות ל"לא" עד שהוא לא מגיע ואז לדעת שזה כן..??וכנראה שזה הבעיה שלי -הפחד מלהחשף שכלום לא בטוח ואז אם זה לא,החלק שחשפתי הולך איתו..

אוף. זה מתסכל, את כל הנכתב אני יודעת בשכל ולא מצליחה להביא לפני השטח. אז נרגעתי שזה נורמלי שיש מלא "קצרים" אבל אולי זה באשמתי שהם ככה?! מזה אומר לזרום? ואם נתקעים?ואם בררתי והגול ב"יבש" טוב, אז איך עולים???!!? 

תסכול@#

תודה שעזרתם!צדיקים שכאלו

אתה תמיד יכול לשאול, אחרי הכל תצטרך לפנות אלינו במוקדם או במאוחר.

ופליז למען ה.
אתה יודע.

כל אחד בוחר את לחיות את חייו. בדרך שהוא חושב שהיא נכונה ביותר בשבילו.

למשל אחד בוחר לכתוב את הגיל, אחד לא.
אחת בוחרת ללכת עם קוקס.
אחד הוא גם מרוקאי וגם עדין.
וכך על זו הדרך..

אם כולנו היינו אותו הדבר היה כלכך משעמם..
ולא היה ממי ללמוד דברים חדשים.

לכל עשב יש ניגון מיןחד משלו.
ומשירת העשבים נעשה ניגון...

לא כותבים פרטי אשראי...

 

 

 

בס"ד

 

אתה מדבר על שאלות פה?

 

אם כן אז כמה דברים-

 

א. רוב מי שכותב פה עבר את גיל 18, בטח אלו שפותחים שרשורים (אני לא דוגמה ואני לא פותחת שרשורים ואם זה קריטי לך אז אני בת 17.).

 

ב. תמיד אפשר לשאול... לא נראה לי שמישהו פה ינשך אותך או משהו

 

 

לעדכן כרטיס אישי עם גיל מצב צבירה ו.. לא זוכרת מה עוד...

 

 

אם אתה מתכוון להיות שדכן הפורום הבא- בהצלחה!

אם אתה רוצה לשמוע מנסיוני בזה- באישי

 

 

הרצל אמר והרצל אמר 

עודד אמר?

בס"ד

 

ואנוכי לא ידעתי...

שבשונה מאחרים לא מעונינים להיכנס למה שציינת בפתיחת השרשור.

לק"י

 

בכיף..

 

איך זוג כזה אמור להתפרנס?

היא בת 20 סיימה שנה שניה ש"ל והוא תלמיד ישיבה בלי כיוון של יכולת לתמוך בעצמם.

 

סתם מתוך סקרנות.

בס"ד

 

אדם שלומד בישיבה ורוצה להשאר אברך, מה זה משנ באיזה גיל הוא מתחתן? הרי בלאו הכי לא יהיה לו מקצוע ועבודה אלא הוא ישאר בישיבה בין אם זה בגיל 20 ובין אם זה בגיל 23 (בישיבה גבוהה).

הוא מתחתיו עם בחורה שעדיין לא למדה מקצוע לחיים. זה שהוא יודע שעד גיל50 הוא יקבל מלגת אברך זה יפה אבל אישתו צריכה להתחיל ללמוד מקצוע או לפחות למצא עבודה

בס"ד

אבל זה תלוי האם האישה יכולה במקביל לעבוד במשהו, או עם ההורים (או גורם אחר ממן את הלימודים) וכדומה או בקיצור זה משתנה מאחד לאחד ומזוג לזוג ולדעתי אין כאן "נורמא"

בס"ד

 

כל אחד לפי איך שמתאים לו ואיך שהוא מרגיש מוכן.

ללכת על פי הרוב והנורמא זה הכלל לא טוב ועלול לפגוע, כל אחד צריך ללכת בקצב שלו עד שיזכה ללכת על השטיח הלבן בדרך לחופתו.

 

בהצלחה!

אם את לא מרגישה מוכנה אל תלחצי את עצמך לצאת....זה לא יעשה טוב לא לך ולא לבחור שתצאי איתו...

שאת מרגישה בשלה ומוכנה לצאת תתחילי...הבחור שלך מחכה לך בטוח איפשהוא.....

 

בסופו של דבר בלי מוכנות אין כ"כ טעם. אני מאמינה שעדיף להרגיש מוכנים, ואז להתחיל לחפש. במצב כזה הרבה יותר פתוחים להכרות אמיתית.
כשמישהי לא רוצה, מן הסתם היא תנסה להוריד את ההצעות גם אם הן מתאימות, כדי לא להכנס למצב שלא טוב לה איתו.

ובכל מקרה, תמיד יש בחורים טובים, וגם כאלה שלא אכפת להם להתחתן עם בחורה בגילם, ולא צריכים מישהי שקטנה מהם בכמה שנים.

אם את לא מרגישה מוכנה - אל תתחילי לצאת. (מנסיון)

הצורך הזה יגיע באיזשו שלב. 

אמנם יש צורך לפעמים ל"קפוץ למים" (מה גם ש"עם האוכל בא התיאבון"), אבל אם כרגע לא מתאים לך, אז לא.

אני רואה חשיבות גדולה בלהתרגל למקום הלימודים לפני שאת מתחילה צאת (בהנחה שאת פונה אחרי שנתיים שירות ללימודים אקדמאים...)

 

ואגב, יש בחורים מצויינים שגם לא מרגישים מוכנים, ולכן הם לא מתחתנים בסביבות 22-23. 

שיהיה בהצלחה גדולה והחלטות טובות!

 

והמוכנות לחתונה תבוא כשתבוא.

בנתיים אל תחכי, תלמדי או תעבדי.

 

ואני לא בטוחה שכל הבחורים הטובים מתחתנים מוקדם. אלא אם את מהחברה החרדית.

שוב, זה או כל מקרה לגופו, או הסטיגמות שבמודע או של במודע, מרצון או שלא מרצון- הן נולדו אצל השדכנים (שהמון ככ סולדים מהם, אבל בלי לדעת, הם פועלים בדיוק נחרץ כמוהם).

 

 

 

 

"הבחורים הטובים מתחתנים בסביבות גילאי 22-23"?!...

בס"ד

הרבה רוצים לפני ולא מוצאים...

מניין לך שהם פחות טובים?

הייתי אומרת שזה משפט קצת חסר טקט במיוחד לאור העובדה שיש פה כמה מעל גיל זה שהם בחורים מקסימים שלצערם (וצערנו) לא מצאו עדיין...
הם לא פחות טובים, ואף לפעמים עולים על הרבה חבר'ה צעירים יותר...

אגב, גם לפעמים יש לבחורים יותר גדולים יתרון של יציבות כלכלית ורוחנית לפעמים יותר מהגילאים שציננת מכיוון שגילאים אלה הם יחסית בסוף השירות הצבאי, סביר שעדיין לא התחילו לימודים וכו'...
(לא מדברת על מי שיושב בישיבה).

בקיצור, משפט קצת צורם הייתי אומרת

אני לא מנוסה בדברים האלו ואין לי ספק  שגיל רווקות מאוחר  לא מעיד על חוסר באישיות. ממש לא! אני מכירה

 הרבה אנשים מקסימים מקרוב שרוצים להקים משפחה  ונתקלים במעכבים שונים  שלא תלויים בהם.

 אני אתן דוגמא לטענה שהעלתי-אחי לומד בישיבת הסדר ברמה תורנית טובה(לא בסגנון הר המור)

הוא בן 23 (שיעור ו') ורוב החברה מהשיעור כבר התחתנו(הוא לא והוא מקסים). אני מניחה (לא יודעת בוודאות)

שהתופעה קיימת בישיבות נוספות לכן בחורה שמגיעה לגיל 23  סביר מאוד שיהיו  לה פחות הצעות וממילא כמות ההצעות הטובות תפחת.

.

לק"י

 

אז כנראה שלא כל הגברים מחפשים מישי קטנה מהם..

 

וחוץ מזה, מי שלא מרגישה מוכנה- שתתן לעצמה את הזמן שהיא צריכה (לא מומלץ לקחת את הזמן עד הפנסיה, אבל לא צריך לרוץ אם לא בעניין בכלל).

עם מישהיי שלא חשדה.. ובסוף תצטרך לחשוש...

סתאאאאאאאאאאאאאאאאם בעז"ה לא יהיה בעל מושלם ועניו כמוני..

לק"י

אני לפעמים אומרת, שכרגע זה לא רלוונטי..

כרגע זה לא רלוונטי?

למה לא לתת אמון בקשר הנוכחי ולהגיד "אני בקשר." נקודה.?

 

אף אחד לא באמת חושב שבטוח תתחתני עם הבחור הזה.

ברור שאם הקשר לא יצליח, תוכלי לפנות להצעה החדשה.

 

לענ"ד יש פה משהו שורשי לקוי. זה לא רק עניין של איך מנסחים את המשפט,

אלא זו הגישה שמאחורי זה. לא נותנים אמון בקשרים.

זה כאילו ברור שאדם חייב לעבור מליון קשרים לפני שימצא את הזיווג..

לק"י

אולי זאת פשוט דרך שלי להתחמק, בלי לפרט?!
לא יודעת..

אבל כמו שכבר אמרתי, את ממש צודקת.
נראה שאנחנו באמת לא מאמינים כ"כ..

בזמנו משהו אחר

אבל נראה לי שלהגיד כרגע זה לא רלוונטי זה לא עד כדי כך נורא כמו המשפט של יעלי..
ובאמת לא רלוונטי יכול להיות מכל מיני סיבות

לפעמים זה בשלב שנתת תשובה חיובית לפני שהיתה אפילו פגישה אחת.

 

לדעתי הגיוני לומר: אם יהיה רלוונטי בעתיד, אחזור אליך. במיוחד במצב כמו שתיארתי למעלה, אבל לא רק. לא "כשיהיה רלוונטי", כי אולי לא יהיה, אבל "אם", כי אכן יש סיכוי שזה יהיה. וזו הגישה באופן כללי - ייתכן שזה יצליח, ייתכן שלא. אני לא חושבת שזה הגיוני לבוא בגישה של "בטוח זה יצליח!", כשהנסיון מראה אחרת. ודאי שמנגד, גישה של "בטוח זה לא יצליח" גם אינה טובה.

נתת אישורך להתחיל קשר חדש- אז את בקשר.

מבחינתך הגיוני מאוד שהקשר יצליח, כי כמובן שאת לא מאשרת כל הצעה, אלא רק הצעה שנראת לך אופציונלית.

 

אני מקבלת את הערתך. לא יודעים בוודאות שהקשר יצליח, אז הגיוני לומר "אם לא יצליח, אפנה.."

ועדיין- זה נשמע לי כפסימיות.

 

ובכללי, לענ"ד יש בעיה בדור שלנו שאין יציבות. כל דבר ניתן לערער בקלות, שום דבר לא ודאי אצלינו..

הכל מבולבל מרוב שיש אופציות רבות ומגוונות.

ומכאן גם הקושי למצא בן זוג מתאים.

אם נלך על הצעה במחשבה חיובית, שהגיוני מאוד שזה יתאים ומבחינתי נכון לעכשיו אין עוד בנים בעולם, אלא רק הוא-

הרבה מאיתנו נתחתן בקרוב.

"אודיע כשישתנה" או "אודיע אם אתפנה" וכאלה...

1. לפעמים הפניות היא לאו דווקא מעשית (ז"א שכרגע נמצאים ב"ה בקשר), אלא רגשית או טכנית לא פנויים להתחיל קשר חדש כרגע. אפשר להגיד את זה ככה, ואפשר לתת תשובה כללית כדי לא לפרט, ובמקרה כזה זו באמת לא בעיה להגיד "כרגע...".

 

2. יש הבדל בין מישהו שלא רוצה לקבל נגיד הצעה ממישהו מסוים, לבין מי שלא רוצה כרגע את ההצעה, צריך לרוב דרך להבדיל ביניהם כדי לא לסגור את הדלת הזו. יש אמונה בקב"ה ובקשר הנוכחי, אבל אי אפשר לחסום לתמיד כי...(באמת בעיה, אין לי סוף למשפט.)

 

3. את באמת צודקת, וחשבתי על זה פעם כשהצעתי מישהי למישהו, וכשהוא אמר שהוא בקשר אמרתי לו ש"אם ח"ו זה לא ילך דבר איתי...", מה דעתך על ניסוח כזה?

 

אשרייך

א. אני מדברת איתך על חברות, שלא היו מתביישות להגיד לי שאין להן כח לשמוע הצעות.

לכן האמירה היא כפשוטה.

 

ב.כנ"ל

 

ג. זה הניסוח הכי גרוע בעיניי

למה? כי אם הקשר עולה על שרטון, מיד חושבים על ההצעה הזו כאופציה ולא מנסים להתמודד.

לכן, אני הייתי אומרת "ס"ד גדולה! בע"ה הקשר יצליח ולא נצטרך לנהל את השיחה הזו.." גישה חיובית.

 

ולא ידעתי שאת מדברת על חברות, אבל כדאי לדבר על זה גם בהקשר כללי

אם לא תגיד 'אעדכן אם משהו ישתנה' המשדך ימשיך להתקשר אליך פעם בשבוע שבועיים לבדוק אם יש חדש.
אבל אם תגיד את המשפט הנ"ל זה בעצם אומר למשדך-אני עכשיו רוצה להתמקד בקשר הקיים-אל תפריע לי.
אם אתה לחוץ שאני אפרד ולא תדע-אל דאגה-אודיע לך אם זה יקרה.
(פרקטיקה,רק פרקטיקה...)

"אעדכן אם משהו ישתנה"
לעומת
"אעדכן כשאתפנה".

האמירה שלך בהחלט פרקטית ונכונה.
לעדכן אם משהו ישתנה- יכול להיות גם כשנחליט להתחתן. לכן היא לאו בהכרח פסימית..

ואם אומרים "אם.. וכאשר.. אולי..."

אז אני אומר שאני לא זוכר כלום שאני יוצא..

אני תמיד אומר "בלנ"ד אם אתפנה.." ולא "כש.."

 

אבל בגדול נראה לי שיש כאלו שאומרים את זה כי הם עברו הרבה קשרים שנחתכו אחרי זמן קצר והם עכשיו בתחילתו של קשר או לחילופין שהם באמצע קשר שמתחיל להיראות להם לא כ"כ מתאים והם מנסים עוד צ'אנס וכדו' או שבאמת הם לקראת סיומו של קשר. או שסתם אומרים את זה כי ככה הם שמעו מישהו אחר אומר ולא השקיעו בזה הרבה מחשבה.

למרות שלפעמים אפשר באמת ללמוד מהתגובות של האנשים אם מכירים אותם מה מצבם הנוכחי בקשר =) 

נותן לזה גושפנקה של שדכן!!!

סתאם...

כמובן שאם בנאדם שוקל להציע נישואין והוא אומר כזו תשובה, הוא הפך מחכם..

אבל לא יודע מה קרה אצלכם/ן אני יצאתי עם מס' דו סיפרתי של בנות עד שמצאתי את המאושרת, (לפחות בינתיים היא מאושרת..)

כך שמבחינה סטטיסטית, כשאת/ה יוצא/ת עם מישו/היא, יש יותר סיכוי שזה לא זה..

לא שח"ו זה צריך לפגום בקשר, אבל אם מישו מציע, תרשום לעצמך איפשהוא לחזור אליו אם יהיה רלוונטי,

ושכח מהסיפור אפי' בלי לשמוע פרטים.

אני מכיר מישהי שככה מצאה את ארוסה.. ודו"ק.

(האמת שאצלה הסיפור היה יותר מורכב כי לא היה מישו חיצוני שהציע לה ואכמ"ל...)

לק"י

 

ומשאירים לקב"ה את השאר.

(לעולם לא נוכל להיות בטוחים שעשינו את הדבר הנכון).

לא נשמע לי כמו פחד לגיטימי.

מה שתיארתי זה את הבעיה...
הפחד מגירושין הוא לגיטימי בדיוק כמו שפחד מתאונות דרכים הוא לגיטימי...וכנראה שזה קורה הרבה ולכן יש חשש מזה... אולי באמת עדיף לכתוב חשש...
ד"א החשש בדר"כ נהיה בגלל הרבה קרובי משפחה מתגרשים.. וזה מה שקרה במקרה הזה...

תטפלי בזה, חבל על הזמן שעובר

 

אענה מה שאני מרגיש כיום:

 

אסור להתעלם מתחושות הלב. 

אמורים ליצור זוגיות עם אדם שנעים איתו והוא משרה אוירה טובה.

 

צריך תקשורת טובה. צריך שיהיה מרחב בטוח בו אפשר להעלות רגשות ותחושות ולדבר חופשי. אם הצד השני לא מכבד או לא נותן להתבטא או מפרש כל דב כביקורת נגדו, זו נורת אזהרה.

 

צריך גם לראות שיש יעד משותף אליו שניכם שואפים ביחד. כשכל אחד רוצה להיות מישהו אחר ומדמיין את הבית שלו בצורה שונה, כנראה שהפערים יתפוצצו בסוף ויהיו מלא קונפליקטים.

 

יחד עם זאת ישנם אנשים שיש להם פחד סובייקטיבי מהתחייבות של נישואין וזה יכול לבוא מכל מיני סיבות.

 

הייתי ממליץ על טיפול קצר טווח אצל פסיכולוג, למי שמרגיש פחדים בתוכו, ואם הבעיה היא עם בן או בת הזוג הנוכחיים, שווה אולי לפתוח את הנושא ולהיעזר ביועץ זוגיות אובייקטיבי. נכון זה מרגיש אולי מטופש ו"לחפש את הבעיות איפה שהן אינן" אבל האלטרנטיבה היא להגיע למסקנה הזו שמשהו לא טוב אחרי כמה שנים וכמה ילדים והרבה פחות כסף בבנק שהלך על עורכי דין. אז מה עדיף?

אולי אפילו יש לה יתרון.היא מכירה קרובים שתגרשו  ואולי שמעה למה וכו....

מזה היא יכולה ללמוד איך היא לא רוצה את הזוגיות  שלה או איך "לתקן" את מה שהיא ראתה...

 

לא תיקחו???

אפשר לפנות אליו באישי "מנחם חפץ"

או בפלא' 0527640283.

מי שמעוניין במייל שירשום לי אני לא זוכר אותו עכשיו.