פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1322)

זה תחום מאוד רחב מחדרה לקרית מלאכי..
בהנחה שהתכוונת לגדרה,
יד בנימין
אולמי הוואי- ליד ק. מלאכי
אולמי וורסאי- בקרית מלאכי
לילות קסומים- הבנתי שלא ממש יקר - בחפץ חיים
שיהיה במזל טוב

אבל זה ידוע שיש לפחות עוד איזה זוג אחד- שניים שהכירו כך..

קצת ממה שידוע לי- יש אתר בשם שושבינים, ששם אנשים מציעים את החברים שלהם ולא את עצמם. נשמע שיש שם חבר'ה איכותיים.. ויש את מתאימים, שזה אתר "מבית" שושבינים, אבל שם אנשים מציעים את עצמם..
(אמנם לא מניסיון, אבל מהמלצות ששמעתי.. אולי בקרוב גם אני אנסה...)
בהצלחה!

אני מכירה מישהי שהכירה את בעלה דרך האתר: "שליש גן עדן".

את יכולה למצוא בגוגל את האתר.

לי אישית אין ניסיון עם אתרי היכרויות.

בהצלחה!!

כמובן שבאופן הזה צריך לדעת איך להתנהל, ולבדוק היטב מי יושב בצד השני ושולח הודעות, כדי שח"ו לא יהיו אי נעימויות.

אבל חוץ מזה- למה לא? רבים וטובים הכירו ככה.

שהכיר את אשתו דרך "שליש גן עדן"

 

ועוד זוג שהכירו דרך דוסידייט

 

ועוד 2 זוגות שהכירו דרך saw you at sinai

 

העתיד כבר כאן..ברם, מובן שצריך להיזהר ולהפעיל את חוק הדתה"ש..

 

 

השאלה לדעתי מה הסגנון שאת מחפשת..לעניות דעתי המצב הוא שבחורות איכותיות תורניות לא ירשמו בד"כ לאתרי הכרויות גם כי יש להם הצעות וגם לא מכובד בעניהם.

גם אני בהתחלה חשבתי שאכן לא יהיו באתרים כאלו בחורות איכותיות תורניות כפי שכתבת. אולם בדיעבד גיליתי שהדבר ממש ממש לא נכון!!

בחלומות הכי הזויים שלי לא חשבתי שאני יצא עם מישהי שאכיר באינטרנט כי אני "דוס" מדי, עכשיו אני בקשר עם מישהי ששנינו עדיין לא מבינים מה עשינו באינטרנט.

הרמה הרוחנית שלך לא מחייבת שיהיו לך יותר הצעות.

ובעניין הכבוד... "גלה כבוד מן הארץ.." זה עוד דרך למצוא את זיווגנו שהביא הקב"ה לעולם.

ושברור שהם יכולים להיכנס בכל רגע, וגם שהדלת לא תהיה נעולה..

כמובן שצריך להיות לפי גדרי ההלכה - דלת לא נעולה או עוד מישהו בבית

הם לא בבית?.. אפשר גם כשהם כן. דלת קצת פתוחה, ומידי פעם בעה"ב נכנס להציע שתיה וכד'.

 

ב. איך אין "דין יחוד" אם הם לא נמצאים?..

 

עקרונית, אם יש אנשים בבית וכו' - בית חבר לא גרוע מבית קפה...

הרי ידוע שיש הלכה בדיני יחוד שאם נמצאים במקום שאדם יכול להיכנס בכל רגע, זה מותר, וזה נכון לגבי אישה נשואה שבעלה בעיר, ויכולה להכניס איש זר (טכנאי) לבית.

כנ"ל פה, הם נמצאים בבית של חברים כמובן שמשאירים את הדלת פתוחה או/ו לא נעולה, ובעלי הבית עלולים לחזור בכל רגע.

בעלה - זה דין מיוחד, מדין "אשה - אימת בעלה עליה".

 

דלת פתוחה ולא נעולה - זו שאלה של מציאות האם אכן מישהו עשוי להיכנס, וגם יש לעיתים חילוקים בין שעות הלילה ליום.

 

אשר על כן, מבחינה הלכתית - צריך לשאול מורה-הוראה בדיוק על המציאות האמורה להיות.

 

מבחינה עקרונית - אז כשזה אינו יחוד, לא גרע ממקום אחר.  אבל גם מבחינה זו, אנשים צריכים להכיר את עצמם ו/או לשאול, האם פגישה מסוג זה, רצויה גם במקום שאין בו ממש "דין יחוד" אבל אין בו נוכחות תדירה. יש בזה פרטים - כדאי לשאול רב.

לצאת ולבוא באופן חופשי.

מקום שאנשים מסתובבים חופשי - זה גדר אחד.

 

לא על זה כתבתי "לא קשור" (ומחילה אם הניסוח לא היה מספיק מעודן. הסתמכתי על קריאת ההמשך..).

 

אבל בעלה, זה ענין אחר. זה לא בגלל שייכנס כל רגע, אלא בגלל עצם הימצאותו בעיר.

 

 

ולגבי ההבדל בין מקום שמסתובבים אנשים, או רק "עלולים" להיכנס, כדאי לשאול שאלת רב מדוייקת. ההלכה יכולה להיות שונה בנתונים שונים.

א. כדאי לשאול רב לגי במצבים ספיציפיים.

בכללי אז הנה:

http://www.etzion.org.il/dk/5764/964mamar.htm

ב. פשוט נשאיר דלת פתוחה לכיוון חדר המדרגות, ואגיד למישהו שיקפוץ להגיד שלום..

לא מבין בזה ונראה לי שממש לא.

אבל זה מרגיש לי לא הכי תקין לגבי שבת ככה...

 

 

תלוי כמה חדר המדרגות הזה "פעיל". תלוי אם אתם יושבים מול הדלת. תלוי אם הוא יקפוץ מידי פעם או פעם אחת. תלוי אם אכן סביר שמישהו ייכנס כשיראה דלת פתוחה או לא (כשלא ממש מולה).

 

הקיצור, לפי הנתונים זו לא שאלה לפורום כמו שהיה נראה בתחילה (מצד "מנהגי דייטים") אלא ממש שאלה הלכתית, שצריכה מורה-הוראה מובהק ותשובה ברורה.

בעלי הבית לא היו, אז השתלטנו להם על הבית ןהכנו ארוחת ערב וזה היה מאוד נחמד.
ופתרנו את הייחוד בעזרת שכן שקפץ לבקר אותנו באמצע ולא ידענו מתי. ושאלנו רב.

אבל שבת שלמה לבד? בשביל מה לכם??

במקום לשבת בחום בחוץ..

רק תתאמו עם מישו שיקפוץ לבקר..
תהנו

אני ממש נגד. זה לא צנוע!

הם עשו מה שהם רצו, אנחנו התעלמנו מהם ופשוט היינו בבית.

מקום פתוח-פותח.

כשיצא לי לעשות את זה-זה היה פשוט משהו אחר,הרגשה יותר פתוחה,כי זה בית וטבעי ולא סיטואציה לא רגילה ואנשים שלא מכירים.זו הייתה אחת הפגישות הטובות,והשינוי מקום תרם הרבה.

חוצמזה שאם גם מכינים איזה ארוחת ערב אז בכלל מוסיף...

מכיר כמה וכמה חבר'ה שעשו זאת

הייתי עושה זאת במצב קצת יותר מתקדם

ככה לבשל ביחד משהו

או לעשות בייביסיטר על הילדים של אותו אברך

או כל דבר שונה(מהשגרה) לעשות

 

חיובי מאד

הצעה שלי תשני ראש תנסי להיות במקום שלו לשחק כאילו אין לך חשק ולהיות פסיבית.

לפעמים הגבר חושב שאין לו מה להפסיד ואת בידיים שלו מה שיכול ליצור חוסר הערכה כלפייך(אם היא מחזרת אחרי כנראה שאני שווה ואולי היא לא כ"כ, אולי מתאימה לי מישהי שאני אצטרך לחזר אחריה)

זו נקודה אמיתית ונכונה אצל הרבה בנים לעניות דעתי.

המשחק יכול ליצור יוקרתיות וחשיבות כלפייך ממליץ בחום.

אני ממש תוהה על זה.

 

הוא לגמרי יודע שיש לי מלא התלבטויות, וממש לא נראה לי שהוא מרגיש שאני בכיס שלו.

 

עדיין לשחק את המשחק הזה?

שבע"ה דרככם תצליח!

אין עניין לעשות סתם משחקים אבל לפעמים צריך לתת לגבר לתפוס את מקומו

ולראות מה קורה..יש מצב שהוא ילחץ ויתפוס את המושכות..אם לא משתחרר כנראה שהוא טיפוס שזקוק שהבת תוביל והוא ספקן מטבעו תנסי לתת ביטחון בקשר ולדחוף ואז לראות מה קורה.

ממש הוראות הפעלה.. אבל אני לא מכיר את המקרה לגופו כך שזה בערבון מוגבל לגמרי

אל תעשי את זה..כ"כ לא נכון,לא מוסרי,לא אמיתי.

 

עצות פרקטיות קצת קשה לי לתת-אין לי ניסיון בעניין,

אבל את יכולה להניח שאם הוא איתך 4 חודשים אז הלב שלו בכיוון...

 

בהצלחה!

זה לא המקום למשחקים- אבל תנסי לדבר איתו, תסבירי מה מפריע ומה את מצפה ממנו.

יכול להיות שהוא קיבל עצה לא טובה ממישהו, ככה שהוא מפחד לדבר על מה שעולה לו לראש.

 

את יכולה לתת לו קצת לעשות דברים, כלומר תנסי לתת לו משימות כאלו ולראות מה יהיה, לדוגמא תגידי לו שאת רוצה שהוא יבחר איפה אתם רוצים להיפגש ושיפתיע אותך-אלא רק יגיד לך איפה להיות ומתי.

 

אם את רוצה לפתוח אותו אז בהתחלה תשאלי שאלות ספציפיות בכיוון של "מה אתה מרגיש על X" "מה אתה חושב על Y" וכו' וכו' תנסי לסחוט ממנו תשובות, ולאחר מכן זה כבר יבוא לו בטבעיות.

וכמובן שהכול מתחיל מדוגמא אישית- את משתפת הוא גם יתחיל לשתף ולהפתח.

 

צריך להבין שבנית קשר היא תהליך של בנייה והתקדמות, את לא יוצאת אם האדם שיצאת בהתחלה- אלא אם גירסא משופרת שלו, שאחרי 4 חודשים כבר יותר מתאימה לך.

 

כבנאדם שקט יש לי הרבה ניסיון בזה, פתחי לו פתח כחודה של מחט והוא יפתח לך פתח כפתחו של אולם, יכול להיות שהוא יצטרך הרבה עזרה- ולכן את שם כדי לעזור לו, וביחד תבנו משהו מיוחד וטוב!

 

ובאמת אם אתם ביחד 4 חודשים אני מאמין שהוא מרגיש דבר או שניים כלפייך.

אני מקווה שעזרתי, כי גם אני די חדש בעניין.

בהצלחה~

4 חודשים זה הרבה זמן לדעתי ואם אין רגש זה לא טוב לענ"ד.

בהצלחה!!

תאמת, לא ככ מבינה בזה ברוך ה׳.

 

 

אבל אם זה היה קורה לי, זה מה שהייתי עושה

קרה לי גם שיצאתי עם מישהו תקופה ממושכת. היה רגש כלשהו אבל הקשר לא התקדם. מבין שנינו אני הייתי היותר סגורה אבל זה גם גרם לו לא כל כך להיפתח בגלל שאני לא הצלחתי לשתף. יצאנו כמה חודשים ובנקודה מסוימת הקשר התחיל לדעוך.

 

עכשיו אני עומדת להתחתן בקרוב בע"ה עם בחור שהרבה יותר מתאים לי, שהצלחתי להיפתח איתו ולדבר על רגשות. לפעמים אם לא מצליחים להיפתח זה פשוט לא זה, למרות שזה נראה שטוב ביחד ומתאימים אחד לשני.

 

כל זה ממה שאני חוויתי ואני לא באה להגיד לך מה טוב לך לעשות אלא רק לתת נקודה למחשבה.

 

בע"ה שתתחתני בקרוב עם האדם שראוי לך ושיהיה לכם טוב ביחד!

יש טעם להתעקש ולהמשיך?
זה לא סתם מריחה??

בהתחלה לא הרגשנו מריחה, אבל אחרי תקופה שלא התקדמנו לשום מקום הקשר התחיל לדעוך מעצמו...

 

אני לא יודעת אם יש טעם להתעקש או לא, לפעמים כן צריך להתאמץ, לא לכולם זה בא בקלות.

וזה מאד מיוחד אצלי.

 

הקושי הוא במקום אחר- יותר חומרי. 

 

יוזמה, חיזור, דברים כאלו

 

שאינם

הוא היותר סגור (ממה שהבנתי) ואולי הוא לא מצליח להיפתח בקשר הזה. יכול להיות שבמצב אחר הוא כן יוזם ומשהו אצלכם לא עובד. אני לא אומרת את זה בוודאות אלא נותנת לך שאלות לחשוב עליהן...

עוד פרק בסיפור חיי

 

עוד צעד בדרך הזאת

 

שיהיה כבר טוב.

הנה, בזכות שהיה "בלי רגש", יהיה לך יותר קל..

עשו כמה דברים-
אחד שהוא לא ממש משחק- ביקשו מכל מיני אנשים מאד קרובים אליי לכתוב לי מכתב,ואז במהלך השבת,באמצע הסעודות,בצהריים,אחרי הסעודות,לפני סעודות,וכו',כל פעם שמו לי כתר על הראש ועם סיכה משרדית חיברו פתק עם שם של מישהי/ו שכתב לי מכתב...
למשל-אמא,סבתא,אחותי,חברה טובה מאד,מחנכת מדהימה מדהימה מז׳-ח',בעלי (זה היה המכתב האחרון שהביאו לי ), וואי..ברח לי מהראש... וזה היה פווול מכתבים כאלה... כל מיני אנשים שנקשרתי אליהם מאד במהלך השנים.... אולי בנודודות וכו'...

עוד אחד-
להכין טאבו בשלוש שלבים-
לבחור מילה שקשורה לכלה, ו4 מילים שהכי צפוי שישתמשו בהם כדי להסביר את מילה,את אותן 4 מילים אסור להגיד,וכמובן שגם לא מילה מתוך מה שצריך לנחש(אם מה שצריך לנחש הוא יותר ממילה אחת, נגיד הרב___,אז אסור להשתמש גם בהרב,ולא רק בשם שלו...
סבב ראשון- מסבירים חופשי,רק עם ההגבלה של המילים שאסור לומר
סבב שני- מסבירים במילה אחת בלבד!
סבב שלישי-מסבירים בפנטןמימה...
זה שיא הכיף... כל מיני מילים שקשורות לכלה...

עוד אחד-
כל אחת מהנוכחות בשבת(חברה,בדודה,אחותי...)הביאה מתנה סימלית שבהקשר אליה היא בירכה אותי
לפי סבב שישבנו במעגל,וכל אחת גם כתבה לי מכתב שקראתי כשהיא הביאה לי את המתנה בתורה בסבב,
לדוגמה- חברה שלי הביאה פרפרים כאלה לקישוט- שתמיד תשארו עם הפרפרים בבטן של היום של החתונה,
בדודה- הביאה ספריי לשירותים- שתמיד תהיה אווירה(מלשון מטהר *אוויר*) טובה בבית,ואם יהיו דברים קשים,וחוויות לא נעימות,שנעבור אותם בקלות (מו שהספריי מעביר ריחות וכו') ועוד כהנה וכהנה... אצל חברה אחרת,עשו את זה גם כן,וחילקו לכל בת אות מהשם של החברה והחתן שלה,והיה צריך להביא מתנה כנ"ל,אבל שתתחיל באות שאמרו לכל אחת...

כרגע זה מה שאני זוכרת...
הכינו גם עוד משהו שיא החמוד,אבל הוא לא משחק ובכ"ז אכתוב...
לקחו תמונה שלנו מהאירוסין,והדפיסו אותה בקטן,ואז לקחו בריסטולים,חתכו רצועות,והדביקו שיהיה עיגול חלול כזה,ועל כל עיגול כזה הדביקו את התמונה,ואז שמו את זה בסעודות על המפיות...

ב"הצלחה רבה!!!!!וממש תהנו!!!!המון מזל טוב!!!
ותדעי לך שזה פשוט חסד להכין לשבת כלה!! פשוטן כמשמעו...כי בד"כ מי שמתחתנת,אח"כ לא תוכל להגיע לשבתות כלה..מה שאומר שאת מכינה ומארגנת לשבת כלה שלה,בשביל נטו לשמח אותה!!!רוב הסיכויים שהיא לא תוכל להחזיר לך בשבת כלה שלך כשתהיה בעזהי"ת... אז את פשוט זוכה לעשות חסד של שמחת כלה!!!!

מכינים רשימת שאלות זהה לחתן לכלה ,

מתקשרים לחתן ושואלים אותו שאלות על עצמו ודברים שקשורים לשניהם לדוג' איפה הייתם בדייט ראשון? מה הצבע מברשת שניים שלך? ושל הכלה..

ואז בשבת שואלים את  הכלה את השאלות על החתן ורואים כמה היא יודעת עליו, ואומרים לה מה הוא ענה..

זה מצחיק, זורם וכיף ממש...

תהנו, בהצלחה..

מסדרים להם "דייט". למה הכוונה?

מראש:

שואלים אותו כל מיני שאלות. סתם שאלות (או אפשר גם בדיחות פרטיות).

רושמים את כל התשובות על פתקים וממספרים.

 

בשבת עצמה:

מחלקים לכולם את הפתקים של התשובות.

מבקשים מהכלה להתחיל לשאול שאלות, כאילו היא בפגישה ראשונה/שנייה עם החתן שלה.

עונים לפי התשובות שלו.

בסוף מספרים לה מה היו השאלות האמיתיות שנשאלו...

אני אשלח לך כמה דברים..

גם אם לא ילך תוכל לדעת להבא האם ללכת על קשר כזה לפי ההרגשה מול הגובה.
בהצלחה

למה לא?

 

יש כאלה שיודעים מראש שזה לא יפסיק להטריד אותם.

[כמוני, ס"מ מתחתי ואני מרגישה בגובה של פילה אפריקאית כל הזמן].

מטבע הדבירם לבוש וכד'

 

בנים בדר"כ מחונכים להפרדה בגלל בעיות של מראות אסורים וכד' 

 

 

לא התייחסו שם יותר לבנות בענין זה. אלא בגלל שהוא הדגיש שחינוך לצניעות זה יותר אצלן.

מצפים מהבת להצטנע ולהצניע, ואוהו כמה עוסקים בזה בבי״ס ואולפנות...
אצלן זה יצר המשיכה (הלהיראות) שיש להאבק בו, והוא חיצוני ולכן נילוש יותר.
אצל בנים זה נושא שהצנעה יפה לו. הוא יותר בנפש פנימה ומאבק עם היצר.

נס ציונה היא אחת הערים שכמעט כל בתי האוכל שם מתהדרים בתעודת כשרות של בד"ץ בית יוסף וכדו'. 

 

למעשה, מרכז העסקים של נס ציונה בנוי מרחוב אחד - הרחוב המרכזי. שם יש בעיקר פיצריות, טאבון וכדו'. 

 

אבל אם אתם כבר בסביבה, אז נסיעה של עוד 3 דקות תיקח אתכם לפארק המדע ברחובות, שם יש מגוון גדול של בתי קפה ומסעדות כשרות (מהדין ורבנות רחובות - שנחשבת לכשרות טובה), ואולי תוכלו ליהנות יותר...

 

בכל מקרה, 

אל תשכחו לומר שצורגי שלח אתכם...

בפארק המדע-על גבול נ"צ-רחובות יש קפהקפה וקופי פקטורי חלבי, ויש את גחלים בשרי.
אם תרצו יותר פרטים תשלח אליי את הנקודה

והיא תאמר לכם איפה יש כל דבר.

הנה הסמיילי שלכם: 

 

ולתוהים על הפסימיות - הנה התשובה: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t539657#6052952

עכשיו כדאי שתגלי לי מי את

תנוח טיפה ותנסה שוב. בע"ה תמצא אותה ‎‎

לק"י

אבל תן לקב"ה לעשות את העבודה..
לפעמים זה מגיע ממקום לא צפוי.

בהצלחה!

בטח לא אותנו..

הוא המיואש.. הוא בחר בתגובה הזו.. יכל לבחור בתגובה אחרת..

כל אחד אחראי על חייו...

היכרות ראשונית כדי לראות בערך מי עומד מולנו.
אפשר תחביבים ותחומי עניין.
בדרך כלל זה זורם כי יש הרבה על מה לשוחח כדי להכיר...
בהצלחה

ומזל טוב לך

אלא אם כן היא מכירה אותך ויודעת שזה הרבה בשבילך.

האמת התשובה שלי היא ביחס למה שמקובל בין משפחות

אבל אולי בין חברות זה אחרת

יהיה לה יותר נוח לנצל, לא צריך ללכת לסניף מסוים.

הסכום עצמו בסדר, את רק מכסה את המנה וסה"כ באת לשמח.

 

אבל- אם היא חברה ממש טובה אז אולי היא מצפה שתשקיעי יותר.

כדאי לך לקנות לה איזה מתנה לבית(סיר/סט צלחות)

 

תמיד יש מבצעים,

 

יכול לצאת לך יותר זול- ויותר מכובד.

למרות שקשה לפעמים אבל זה לא יפה...תודה רבה לעונים!

אנחנו נהננו גם מתלושים.

יש משהו בזה שאתה מקבל כסף ואת רובו מכניס ישר לחיסכון,

בעוד תלושים למקום מכובד וטוב (ונגיש) "מכריחים" אתכם לקנות דברים לבית שאולי לא הייתם קונים אחרת והם לא מיותרים ולא הכרחיים.

 

ואני לא נכנסת לכיס שלהם למה הכסף משמש אבל רציתי להביא זווית אחרת.

לך נראה מוזר, אבל יש הרבה שלהן זה נראה נורמלי לגמרי

מטופחת בכמה רמות יותר,

 

ולא, זה לא משנה אם בבית ממתינים לה מוצרי טיפוח של לנקום ואסתי לאודר.

עצם זה שהיא לא התאפרה בכלל בכלל נראה פחות.

 

וזה לא שאני יוצאת כל יום מהבית על איפור מלא ומוקפד[ואם יש סקין סבבה באמת לא צריך כיסוי מלא והכל..].

מבחינתי איפור דראגסטור הכי פשוט מקפיץ....

 

ואגב, יש את היוטברית קסנדרה בקסון שהייתה עם אקנה מטורפת, וגם היום לא חסר לה והיא פיתחה מוצרים שממש לא רואים כלום, שהיא מתאפרת זה נראה שאין לה כלום, מומלצת לכאן לכל הבנות ובמיוחד לבנות שכן צריכות כיסוי לראות וללמוד! שתבינו שהיו יורדים עליה בתיכון והיא סבלה מהתעללות בגלל זה....מדהים כמה זה משפר ביטחון!

לק"י

 

לא אוהבת איפור (ואפילו נגעלת בנידה מסויימת, ממייק אפ נגיד).

זה ממש נורמלי שבת לא אוהבת להתאפר או חושבת שזה מיותר (עניין של טעם או כח).

לק"י

 

קשה לי עם זה שיש דברים שבגלל שאנחנו חושבים ככה- קשה לנו לקבל שיש אנשים שחושבים אחרת..

המ"ה

 

מזדהה לגמרי..

אבל ב"ה למדתי עם השנים מה לענות לאותם אנשים..

בס"ד

 

 

אפילו בפורים בתור ילדה לא אהבתי..

לק"י

 

הייתי ממש נגעלת מכל הצבעים על הפנים (לא איפור של מלכת אסתר, ממש ציורי פנים).

וביום של התחפושות לא הייתי אוכלת אוכל בבית ספר (ממתקים דוקא היה לי בסדר..).

אפשר להבין אותה...


ואריק, שתהיה בריא עם היציאות שלך

נראלי המדוייטות שלך צריכות לעבור הסבר על המחסור באייקונים אצלך

לפיות היא תתכוון יותר בסליחות הפעם

במה שהיא אמרה, מה שאמרת לא היה אמור להרתיע במיוחד. מוזר.

.

 אולי היא ספרדיה??

לק"י

ה'אמת שאני מבינה אותה..
בתור ספרדיה שלא אוכלת חלב נוכרי, זה נשמע לי כמו לאכול טרף בערך.

אבל גם המחיר בהתאם 

יושב טוב 

 

כל ההשערות אינן נכונות,

 

והבחורה פשוט בדיאטה-

 

היא לא תערבב שני סוגי חלבון בארוחה,

 

ולא תאכל שמנת!!

 

אתה יודע איזה מבהיל זה??

 

ועוד המחשבה שאתה עלול להיעלב אם היא לא תאכל מהמאכל הזה,

 

שאתה חושב שישמח אותה!!

 

בטח היא כל הזמן הזה יושבת, חושבת ומתייעצת כיצד להעביר לך את המידע בצורה עדינה ורגישה

היא מחפשת להגיד לו את זה דרך צד שני

איסור בשר וחלב הוא רק כשהבשר והחלב מבעלי חיים כשרים.

 

  אסור לאכול חזיר, אסור לשתות חלב נאקה. אך באכילתם יחד אין איסור נוסף של בשר וחלב.

נראה לי שהיא התרחקה ממך כרחוק מזרח ממערב...

 

(אגב, יש בכלל שמנת חלב נוכרי להשגה? חבל על החיפוש...אם כבר חלב נוכרי פנק אותה באיזה קינדר)

אבל תחשבי שפעם ילדים בני 13 הלכו לעבוד ופרנסו את עצמם. היום אדם מתחיל לפרנס את עצמו אולי בגיל 25 (בתוך התואר של הבנאדם בערך). אז מה הוא יעשה? לא יתחתן? ים אנשים מתחתנים כשהם סטודנטים ואיכשהו מסתדרים (אין לי מושג איך). זה מהצד הכלכלי.

בצד האישיותי האדם יוצא לעולם הגדול כשהוא בישיבה/צבא ועד אז הוא עדיין נמצא עם הוריו.

הפרמטרים האלה משתנים מאדם לאדם. יש אדם בלי בגרות שרכש מקצוע מוקדם וכבר אחרי הצבא מפרנס את עצמו. יש אדם שהתחנך בצורה מעולה והוא אדם בוגר מאוד. אז למה שלא יתחתן?

אפרט כשיהיה לי כח...

 

ולעיתים, כל פעולות המימוש העצמי הללו, כשהן נעשות בזמן שהאדם שלם בגופו ובנפשו לחתונה,

גורמות לתחושת ריק, או- מרחיקות אותו מנישואים דווקא. ואזי שוב: תחושת ריק.

 

מחקרים מראים שהורים שנישאו בגילאים מבוגרים יותר לא בהכרח מוצלחים יותר מהורים שנישאו בגיל צעיר יותר

כנראה שהמימוש העצמי, אחריו כולם רצים- אינו עומד במבחן המציאות ומקורותיו אחרים..

 

 

 

 

 

אני חושבת שמה שהשתנה בדור שלנו זה ההסתכלות "החילונית" על החיים.

משפחה, ילדים, תורה וכו

הפכו להיות סוג של סחיטה.

ומתחילים לתת כבוד למי שלומד הרבה, לכסף, לתואר נחשק או עבודה מכובדת

ואני לא נגד זה בכלל! כל אחד צריך לעשות כלי כדי להתפרנס

אבל שכחנו שיש אלוקים שברא ומחיה בכל יום את העולם.

ושיש מצוות ו"כללים" שהוא נתן ומי שיקפיד על זה יגיע למימוש עצמי מושלם.

 

דברי לא מכוונים ספציפית אליך לגיל החתונה. כי אם למשפט מימוש עצמי.

לדעתי, מימוש עצמי הוא רק על ידי קיום מצוותיו של הקב"ה שהוא שלח את שליחיו לכתוב:"בן 18 לחופה"

ההלכה אומרת במפורש שיש חובה להתחתן לפני גיל 20, ובזה דעתי עם ההלכה..

 

[ שו"ע: "תיכיף ומיד לאחר שנה בר מצוה יזדרז לישא אישה.. ומכל מקום לא יעבור את גיל 20 בלא אישה..

  ואם עבר הרי זה מבטל מצות עשה, וכופין אותו שישא אישה. הגה: אין כופין. ומיד כשעבר 20 בלא אישה אומר הקב"ה תיפחנה עצמותיו"

רמב"ם: "וזמן חיוב מגיל 16 .. ועד 20 שנה.." ]

לא להתחתן, אלא אחרי שיש לך כרם ובית (לא זוכר מה המקור).

המקור הוא משנה תורה, ספר ההלכות של הרמב"ם.

והיום כדי למצוא עבודה סדירה ולקנות בית זה אתגר

הוא מחלוקת אם ראוי להתחתן בגיל 18 או שמא בגיל 21,

החרשתי. הפער באמת לא גדול, אצל הגברים לפחות.

 

הבעיה מתחילה משורש הטיעונים והלך המחשבה של אותם חבר'ה שמעדיפים לעכב את הנישואים,

ואני רואה מעשים שבכל יום שאנשים מנסים להיות עצמאיים ובעלי השכלה, ואפילו להתחיל לעבוד- הכל כדי להיות מוכנים לחתונה,

והם עוברים בשופי את גיל 25 ו26 ואז כבר באמת מתחילים להילחץ.

רווקות מאוחרת או חתונה מוקדמת.

צריך למצוא את המקום הנכון על הטווח הזה. מקום שמתאים לפרט ולא מוכתב על ידי הסביבה.

ואני כן נגד אנשים שהופכים לנטל על הציבור ולא מצליחים לגדל את ילדיהם בכבוד.

 

ולמה אצל נשים הפער בין 18 ל21 גדול לדעתך? ואם הוא לא גדול, למה לא לסגור אותו.

אלו 3 שנים שאפשר במהלכן ללמוד ולהתקדם. אפילו אם זה בתוך הצבא.

מה שקשה לעשות כשיש משק בית לנהל וילדים שצריכים שיטפלו בהם.

אני רושם בהכללה, כי ברור שאצל כל בחור ובחורה פרטיים המצב יכול להיות שונה-

בציבור שלנו גם כך בנות רבות עושות לפחות שנת שירות אחת, וחלקן ממשיכות משם למדרשה.

בחור, לעומת זאת, יכול לסיים צבא וגם להתחיל ללמוד מקצוע. שני תחומים שמשפיעים על הפרנסה בהמשך

כלומר אם נרגיל את הציבור שאין עניין להתחיל לחפש בגיל 18 וגם לא 21 ניצור מציאות שבה בני 25 ו26 גם יהיו מסודרים בחיים וגם לא יכנסו ללחצים מטורפים.

אם החיפוש יתחיל בגיל 24 שבו רוב האנשים עם תואר, לפחות הבנות הרוב המוחלט יהיו נשואים עד גיל 30.

 

היום חיים משותפים אומר לדאוג לאוכל, שכ"ד, חוגים לילדים, מטפלת, בי"ס[והדתיים עולים לא מעט], וכן כדאי שזה יהיה איכותי ויש עוד המון הוצאות.

וההורים שלכם לא יהיו צעירים- רמז עבה גם אם הם דאגו לעצמם לביטוח חיים- סיעוד- מושלם וואטאבר עוד צפוי לכם הרבה הוצאות גם עליהם בעתיד[כי הרי אם התחתנתם מוקדם תנחש על חשבון מי זה בא, וגם מה לעשות שהיום הפנסיה מוקדמת והחיים ארוכים].

 

לא פותרים בעיה בעידוד בעיה, הבעיה שיש גיל מוקדם לנישואים בציבור הדתי- אל תעודד אותו.

ההרגשה שהאידיאולוגיה הזו נובעת מכך שהאישה נהייתה מכונת ילודה[מישהו זוכר את המאמר של הרב מלמד והטבלה שלו, לעודד חתונה מוקדמת בשביל ילודה], וילודה מוגברת גם מעודדת עוני, בקיצור- לא טוב.

 

זה אולי היה נכון בימים שהיו מתים מוקדם והמנפאוזה הייתה מוקדמת, ואז אפילו בגיל 28 ללדת היה חלום רחוק, אבל היום?

 

מה שכן באמת אין הבדל גדול בין 18 ל21, ולכן קצת מצחיק אותי שכותבת הודעה כזו נמצאת בפורום כזה בגיל כזה...

 

ולה- התפתחות אישית כוללת קצת יותר מרק תואר[מה עם שנתיים ש"ל??? מה עם עוד דברים???]

 

 

בהתחלה דיברת על בעיה כלכלית. ואחר כך עברת לדבר על התפתחות אישיותית.
זה לא אותו הדבר.

סיבה כלכלית- זה לא סיבה.
זה רק מראה שאדם שקוע מדי בעולם הזה ובתכתיבים שלו.
זו לא הסתמכות על מזל. זו אמונה שמזונותיו של אדם קצובים לו..
ושאפשר ללמוד ולעבוד גם אחרי החתונה. והצורך להבטיח לעצמי מראש חיים נוחים ומסודרים נובע מחוסר אמונה.

איני אומרת שזה לא חשוב. רק שלא צריך לעצור את החיים כדי לאגור כסף.
אפשר להסתדר.

אני התחתנתי בגיל 27 וכל השנה הראשונה לא עבדתי כי לא מצאתי עבודה.
מי ערב לנו מה בדיוק יהיה איתנו?

אם משהי מרגישה מוכנה ורוצה כסף זה לא סיבה.
מנסיוני כמה שיותר רודפים אחריו יותר חשים בחסרונו.
ודוקא כשיחד עם ההשתדלות עבורו בונים אמונה שה' יהיה איתנו ויעזור לנו ומנסים לשמוח בחלקנו- אז חיים באושר גם במצבים שקצת דחוק..

והתפתחות אישיותית זה חשוב. אבל הביטוי שלה הוא באישיות ובמידות.לא במקצוע..

שכדאי להשלים שלב משמעותי בלימודים לפני הנישואין.

אח"כ זה הרבה יותר קשה, וגורר קושי כלכלי, ועלול להיות גם מאוד מתסכל. כדוגמא עולות לי כמה חברות שהתחילו ללמוד לתואר מעניין, אבל גם מאתגר ועמוס - ולא עמדו בזה כנשואות. מי שזה לא חשוב לה, ועושה חשבון שיש באפשרותה לכלכל את עצמה לרמת החיים שהיא תוכל להסתדר ולהיות שמחה איתה (ולדאוג לילדים שיהיו תלויים בה בעתיד וכו') - זה כמובן בסדר גמור. אבל זה דבר שצריך לחשוב עליו.

על האם אני רוצה או לא ללמוד משהו תובעני, והאם (ועד כמה) יהיה לי קשה לעשות זאת כנשואה או לא, האם אתחרט על ההחלטה שלי, האם אוכל לפרנס וכו'... והגיוני שהרבה יענו לעצמם שהם רוצים ללמוד, ולחכות - הן מצד הרצון ללימוד והן מצד השתדלות לפרנסה, ויהיו כאלה שיענו לעצמם - שכעת חשוב להם להתחתן, ויעשו חשבון מדוקדק כיצד הם יסתדרו (הורים \ עבודה קשה \ לא ללמוד \ אחר).

תלוי, אינדיוידואלי.

 

צורות התפתחות של אנשים שונות,

יש אנשים שמכניסים עצמם תחת סגנון ברור ומוצק מגיל צעיר, ויש כאלו שמפתחים אישיות לאט לאט.

יש כאלו שבשבילם המשפחה היא המימוש העצמי הראשון והבלעדי, ויש כאלו שמצרפים עניינים נוספים. לא כולם חולמים אותם חלומות...

 

הטעות קיימת כאשר אדם מנהל עצמו לפי עקרונות מסוימים ללא התחשבות בצורת ההתפתחות שלו עצמו.

נישואים לפי עשרים יכולים להיות הדבר הטוב ביותר ויכולים להיות גם נישואי בוסר, ולהיפך, המתנה לגילאים מתקדמים יותר, יכולה להיות חשובה להתפתחות האישית, ויכולה להיות בזבוז זמן.

 

תשובה "אבסולוטית" אפשר אולי לתת לשאלה "לאיזה סגנון אישיות יש לחנך" וגם זה לגמרי בערבון מוגבל...

 

בעניינים הטכניים, המציאות מראה שאם רוצים, בסוף מסתדרים..

"כן כן, בקרוב אצלך"

זה אפקט מהתאורה!

עדיין רוצה?

 

אם כן,

הבחור שלבש אותה מין הסתם הזיע איתה

 

 

עדיין רוצה?

 

 

 

 

 

המ"ה

 

היא מפעילה את מכונת הקסמים

יודע שיש אבקה ומרכך. טחחחחחחחח.

ותסמוך על בנות שהם יודעות לדאוג לחולצה שתיהיה מריחה טובה

לרגע היה לי הרושם שזה חולצה מברית מילה....

אני ממליץ לעשות איתו אימות קצר