פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1351)

אם לא ידברו איתך עד מוצש- תבררי מה קורה.

עכשיו קרה לי מקרה הפוך-

לי לקח 3 ימים 

 

לפעמים קורה שלא מצליחים להשיג אף אחד,

ואז אומרים לו "תתקשר מחר", 

או שהוא בלימודים עד מאוחר ולא מתאפשר לו לברר...

 

קיצר, אל תשפטי אותו לפי זה.

בהצלחה!

 

אם זה לכתחילה, כשהשדכן מספר את זה, אז לא נראה לי שזו עילה לחתוך כי אי אפשר לדעת מה עומד מאחורי זה..

 

ואם זה כשכבר נפגשים אזי נראה לי שייך לבדוק מאיפה זה נובע- ביישנות או אינטרסנטיות או חוסר תקשורת נכונה וכו'

אם זה מהסיבות האחרונות באמת אולי יש לחשוש..

אבל,

בשאלה שלך שאלת "אין לו הרבה חברים"- מי אמר שצריך להיות לבנאדם הרבה חברים?? 

כמות החברים לא מעידה על חוסר חברותיות לדעתי אלא מעידה על איכות החברים שקיימים.

 

הלוואי ונזכה ולו לחבר אחד אמיתי..

יותר שקט ושלווה בחיים <צ>

מאשר מעגל חברתי גדול

לק"י

 

אם זה בגלל שהוא טיפוס דחוי, נודניק, טרדן או שונא בני אנוש- יפריע לי..

ואם זה כי נגמרו לו החברים, ביישן במידה מסויימת וכדו'- עקרונית לא חושבת שזה יפריע לי.

אלא הסיבות לכך

 

כמו שיפריע למישהי שמישהו לא התגייס לצבא 

בגלל שהוא בעל לקות גופנית גדולה

 

צריך לשים לב שבד"כ

מה שמפריע לה זה הלקות

לא האי גיוס 

לק"י

 

אם השאלה היא בפשטות בעניין החברים (בלי להתעמק בסיבות)- אז התשובה שלי היא: שזה יפריע לי רק מדובר באדם שממש אין לו אף חבר.

(ושוב זה קשור לסיבה- שרוב האנשים צריכים לפחות כמה חברים, ואם מישהו מנותק לגמרי מהחברה- מה זה אומר עליו?).

 

 

 

יכולות להיות כל מיני סיבות לחוסר בחברים, אם הסיבה היא חוסר אנושיות אז זו באמת בעיה קשה, ודבר שדורש עבודה רבה. אבל אני משערת שזה לא המקרה, אלא אולי קושי חברתי כלשהו וזה דבר שניתן וכדאי לשנות. 

 

יש אנשים שלא זקוקים להרבה חברים, מספיק להם מעגל מצומצם של 2-3 חברים קרובים וזה מספק אותם, ואין בזה שום בעיה. (יש גם את אלה שיש להם עשרות חברים בכל חור ולא חבר אחד טוב באמת לרפואה..)

אבל כולם זקוקים לקשרים חברתיים, כי אנחנו יצורים חברתיים וזה חלק מהצרכים שלנו.

הרבה מהכישורים והמיומנויות החברתיות נצרכות גם לקשר זוגי, ולכן סביר שמי שמתקשה ביצירת קשרים יתקשה גם בבניית קשר זוגי. זה לא מחייב, וזה לא מוחלט, אבל סיכוי טוב.

ולכן כדאי להשקיע ולנסות למצוא את הדרכים להתגבר על הקושי ולבנות מעגל חברתי כלשהו, גם בשביל הקשרים עצמם שיש להם חשיבות רבה וגם כדי לרכוש את אותם מיומנויות והרגלים שיאפשרו לבנות קשר זוגי טוב.

 

 

 

 

בהצלחה

 

פשוט לא נעים לי כאן...

אפילו שהוא לא נראה לי נמצא כאן בפורום עדיין לא נעים לי...

עכשיו כל הבחורות שקוראות את המילים שכתבת נכנסות לסרט עמוק על זה שאולי למי שיוצא איתן יש קופת שרצים (כמו לכולנו בערך) רב תודות.

אבל זאת באמת לא הפעם הראשונה שזה קורה וכנראה לא האחרונה וזאת הסיבה באמת שיוצאים לדייטים תקופה.

לא אמרתי סרטים..

פשוט להסתכל מי נמצא מולך... לי זה לקח חודש וחצי להבין שהוא לא בשבילי.. 

אני חושבת שתכלס בחורה אחרת כבר הייתה רואה מזמן.. 

ובכל דבר בחיים צריך לפתוח עניים

ולא משנה אם מדובר בבחור או בבחורה..

מ'זתומרת. זה יכול להיות גם להיפך.

ובעיקר אני מחזקת את מה שאמרת על התחושות בטן.. הן לא באות לנו סתם...

 

ואריק- סרטים לא באים סתם.. אתה יודע... יש להם בסיס..

 

(אפשר לעשות סקר של פגושים הזויים.. לי למשל היה פעם מישו שיצאנו תקופה.. וגם אחרי שאמרתי לו: לא. הוא המשיך עוד תקופה לשלוח לי הודעות.. ועקב אחרי פיזית... עד שאמרתי לו שזה כבר הטרדה ויזהר כי אולי אפנה למשטרה.. והוא נחשב מוצלח!!!! רק שהקשבתי לתחושות בטן, והפסקתי תקשר- רק אז יצא המרצע מן השק! וממש לא כתבתי הכל..)

 

שנפגשים עם מישו מוזר.. זה פוגע.. אחכ ממש אין חשק...

 

וכן.. יש מוזרים.. (אינני יודעת כמה..) ולפעמים הם ממש מוצלחים..

 

צריך לבוא עם עיניים פקוחות..  ולא להחליק דברים..

 

 

שרון היה לך נס!!! ברוך ה!!!

 

 

וסרטים לא צריכים להיות מפורסמים בבמת לנ"ו גם אם יש להם בסיס, יש להם במות טובות יותר.

אני חושבת שהיא התכוונה לומר-

 

שמהתגובה שלך ניתן לשמוע כאילו קול שמקטין את מה ששרון אמרה,

 

והיא סיפרה סיפור שממחיש שאכן צריך זהירות.

 

זה מה שאני הבנתי

ןאני לא חושב שהייתי תקיף מדי, גיליתי לפני כמה חודשים שהרבה ממה שאני כותב אנשים חושבים שאני רוצה לומר את זה בטון תקיף, כנראה בגלל הניק שבחרתי לי.

אמן לכל הברכות .

כאחד מהסבב זה משמח לשמוע זאת , תודה .

 

בע"ה שתזכו לבית נאמן בישראל בנין עדי עד באהבה ובשמחה !

 

 

 

 

 

 

 

חבל שאין יותר קומדיות משפחתיות...

קטע של ג'ימי קימל בסגנון הרווק רק עם ילדים קטנים.

 

 

השאלה- איזה סוג כזה את רוצה-

 

גיבעוניסטים,

 

או חסידיים אבל עם השקפה דתית לאומית רגילה?

 

יש הרבה שהולכים ככה,

 

אבל מחשבותיהם והשקפותיהם שונות...

אני יכולה להגיד לך שהלליש צודקת, יש מגוון סגנונות של בחורים שיש להם פאות.

 

באופן הסטיגמתי והכוללני ביותר, בישיבות הבאות יש (הרבה/מעט) חבר'ה עם פאות:

רמת גן, רמת השרון, צפת, תורת החיים, יצהר, תקוע, חומש, כרמל,

מעלה אפרים, ניר, מצפה יריחו, בית אל, מרכז הרב, הר המור, אלון מורה..

ובטח שכחתי עוד כמה..

 

כפי שאת שמה לב יש מרחקים לא קטנים בין ישיבה אחת לשניה (בחלק יותר ובחלק פחות),

לכן אני חושבת כמו הלליש- כדאי לך קודם להתמקד בהשקפה, באידיאלים, בסגנון ורק אח"כ להחליט אם לחפש פאות ואיפה

 

אם את רוצה תמספר של השדכן של תורת החיים אני אתן לך בשמחה

אני מניח שזה לא פשוט

אבל אם לא תפתחי את זה איתו, אכן לא תוכלו להתקדם בקשר

ויתכן אגב, שדווקא אם הוא יעזור לך להתקרב להורים שלך

זו תהיה מעין חוויה שטובה לו, כאילו הוא בעצמו מתקרב להורים שלו,

נשמע מוזר, אבל נפש האדם הרבה יותר מורכבת ממה שאנחנו חושבים...

 

בהצלחה!

מצטערת.. פשוט בדיוק היה שירשור על זה..
אבל בכיוון ההפוך

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t544531#6097087
סוגים של אנשים,אני מניחה.

בים בם בום..

גם אני לא הייתי רוצה לדבר בטלפון כל יום בכח (!)...
אבל לפחות הודעה.. שלא יהיה נתק..

ולפותחת השרשור- אולי תדברו על זה?

 שאת בקשר ונפגשים פעם בשבוע    אז  אם לא מדברים זה סוג של נתק מפגישה לפגישה את שוכחת מי הוא מה הוא אמר וכ'ו..

זה מעיד על משהו, לא?
האמת שיכול להיות שזהבגלל המצב במשפחה שלו.
אבל זה קצת מוזר שהוא נמצא הרבה בבית...
כאילו כל אדם צריך חברה.מאוד חשוב. שאני סיפרתי על חברות שלי, הוא אמר שזה ממש יפה וחברים זה משהו מאוד חשוב....
ליודעת, זה יכול להפריע במשהו בעתיד?

זה מה שמתאים לנפש שלך.

יכול להיות שהוא לא חברותי בבחינה זו שאין לו הרבה חברים אבל החברים שיש לו הם החברים הכי הכי טובים והם מאושרים בסביבתו (מן הסתם זה לא בחור שאין לו חברים בכלל אחרת מה לו ולדייטים) אז זה (לדעתי לפחות) עדיין לא שווה "לא", תנסי, תראי, מקסימום לא ילך.

את יכולה גם לבקש עוד פרטים/ בירורים וכו' לא כל מי שהוריו התגרשו ישר זה הפך אותו לבעל שריטה עמוקה בנפש שלא יוכל לקיים קשר זוגי בשום מצב ועם אף אחת.

 

הקיצור- אני ממליץ לך ללכת על זה ואולי לבקש ממנו עוד טלפונים לבירורים.

מניין את יודעת שאינו חברותי.

 

זה שהוא "הרבה בבית" עדיין אינו ראיה לכך. מה גם שלעיתים מטייל עם חברים.

 

ו"חברות שלך" זה לא העולם שלו. בנים זה לא בנות. יפה שהוא מעריך את זה.

לא אומרים כלום על החברותיות שלו. ממתי מי שמחפש ישיבת הסדר קטנה הוא לא חברותי? ומה רע במי שבחופשים בעיקר בבית? ועוד ציינת בפירוש שהוא הולך לפעמים לטיולים. במה הוא שונה מכל הבנים שאני מכיר? לא ברור..

 

ושנית, מה אכפת לך מחברותיותו? את נהנית בחברתו? טוב לך איתו? אז מה אכפת לך שיש לו מעט חברים? איזו השלכה יש לזה עלייך? כל עוד אין לו אופי שדוחה את החברה ממנו, למה זה מעניין אותך כמה הוא בוחר להשקיע בזה?

 

נשמע כמו עוד אחד מהסעיפים שנמצאים ברשימת המכולת רק כדי שתוכלי להשוויץ שיש לך את "הבעל המושלם". כמו שבנות רוצות אחד שעשה צבא ושיש לו תואר כדי שיהיה להן במה להשוויץ, כך יש את הרצון הזה שהוא יהיה חברותי.

 

פעם גם אני חטאתי בבדיקת המדד הזה ומדדים אחרים שכל עניינם סיפוק האגו שלי שאשתי "שווה". היום אני חושב שאלה שטויות. טוב לך איתו? הוא ירא שמים? רגיש לזולתו, בעל לב טוב? מצוין! לא כל אחת זוכה. חבל לאבד אותו על שטויות כאלה.

בעזהי"ת.

 

חברותיות של האיש זאת אחת התכונות החשובות למשפחה.

בסופו של דבר הרבה  פעמים גרים ליד הישיבה, ואז החברים שם- זה החברים של הבעל (אם קיימים..), וגם מקום המפגש המרכזי בכל שכונה זה בית הכנסת..

איכשהו יוצא שהגבר אחראי במידה רבה על החברותיות של המשפחה. ואם אין לו את זה, צריך לקחת בחשבון.

ואני אומרת את זה מהניסיון הכי אישי שיש..

אבא שלי בן אדם יותר מופנם וסגור-יש לו חברים טובים מעטים-והוא מאוד אוהב להיות בבית..

ואמא שלי היא החברותית-עם המון חברות טובות.

לא מרגיש לי שהמשפחה שלי לא חברותית-או שזה הפריע לאמא שלי..

 

בקיצור, מסכימה עם 'פסימי ריאלי'.

לפני החתונה הייתי הבחורה הכי חברותית בעולם!

הפלאפון שלי לא הפסיק לצלצל לרגע...

ובעלי, היה הקצה השני.

לאירוסים שלו לא הגיעו חברים בכלל!

(כשלי הגיעו בערך 40)

וזה צרם לי! הפריע לי מאוד מאוד.

אחרי החתונה גיליתי שבאמת, יש  לו קצת חסך באינטלגנציה ריגשית..

וקצת חוסר טקט.

והוא לא אדם שממש זקוק לחברה, הספיק לו את אבא שלו!

 

אז אחרי החתונה, אני הייתי צריכה לקצת בחברה, לתת לו מקום מאוד מאוד רחב.

והייתי צריכה למתן את התלות במשפחה (אבא שלו היה החבר הכי טוב שלו)

 

בקיצור, לא תמיד זה מורה על בעיה כלשהי.

לפעמים זה נתונים שהחברה הכללית (שקצת מבטלת ומסננת מי שלא נראה כמו כולם)

לא מצליחה להסתדר איתה. לא בהכרח שלך זה יהווה בעיה.

ולא בהכרח שככה זה ישאר.

 

מצטערת על הבלבול...

סתם פתאום היה לי קשה להזכר

קשה למדוד אותה
יכול להיות שדיברת עם האנשים שלא בדיוק במעגל החברתי שלו והם נתנו את הזוית שלהם.
עדיף לבדוק האם הוא חברותי ביחס אליך.
כמה מקום החברה תופסת בחיים שלו והאם את בסדר עם זה.
מה שכן, מהדברים שציינת זה לאו דווקא קשור לחברותיות אלא אולי באופן כללי לאופי רגוע/שקט

ותודה לכולכם על התשובות!

 

השבוע, כשנפגשנו הוא כן סיפר על קשר ממש טוב שיש לו עם חבר שלו לחדר ועל עוד כמה שהוא בקשר טוב איתם.

אח"כ הוא הגדיר את עצמו בתור בנאדם קצת ביישן שקשה לו להגיע למקומות חדשים. הוא גם סיפר שלוקח לו זמן להיפתח לאנשים והוא קודם צריך לקלוט אותם קצת ורק אז...

 

בסדר... אני לא באורות וגם לא בטוחה שלא... שה' יוביל את שנינו למקום טוב בעז"ה...

אם יש לכם רעיונות לדברים נוספים שאני יכולה לשאול ולברר אותו או עם חבר שלו... זה ממש יועיל...

 

{אגב, ב"ה המראה החיצוני כבר פחות מפריע לי..לאט לאט..}

לא נראה לי שיש לך סיבה לדאגה.
אם טוב לכם ביחד- שווה למצות את הברור עד תום.

1. לפני שאתה מתקשר, תסמס לה מתי נוח לה לדבר.

 

2. ענייניות. המטרה היא לקבוע מקום וזמן. כמובן שקצת התעניינות מנומסת ביום שעבר עליה תתקבל בברכה, אבל אין צורך ביותר מזה. גם אם זורם, לקצר.

 

3. בגדול - בזרימה. זה הרבה פחות מפחיד ממה שאתה מתאר לעצמך עכשיו. אם אתה מפחד שהשיחה תיתקע, א. זה לא נורא! גם היא מודעת לסיטואציה.. ב. תכין כמה נושאי שיחה. הגיוני שלא תעשה בהם שימוש, אבל זה ירגיע אותך.

אל תתלבט יותר מדי מה לעשות, היא נתנה את המספר שלה- היא רוצה שתתקשר מיד.

אתה עלול להכניס אותה לסרטים כבר בצעד הראשון.

זה לא אמור להיות שיחה טכנית על קביעת מפגש וזהו?

הסעיף השלישי נוגע לדייט עצמו.

 

בהצלחה!

כדאי שתגיד את זה איכשהוא....יהיה לה יותר קל להבין במידה ותהיה לחוץ וכ"ו...

פשוט להגיד- וכן, זה חיוני.

http://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=52190

דרך ארץ קדמה לתורה.pdf

וגם לי זה לא מובן.

 

אגב, אם תשאל את כותבות הפורום לדעתן, הרוב המוחלט יביעו הלם וזעזוע מההתנהגות הזאת.

 

איך זה עולה בקנה אחד עם מה שקורה בפועל? לך תבין נשים..

האלו שמזועזעות מזה- הן לא אותן אלו שעושות את זה

יצא לי שכמה בנות שכחו להחזיר תשובה

יצא לי שבמקרה במקרה הן לא יכולו לענות לטלפון במשך שבוע

ועוד מקרים לא נעימים

ואני מניח שזה קיים גם אצל גברים

 

 

 

 

בפגישות הראשונות קשר יומיומי מיותר עד מזיק.

 

בפגישות מתקדמות זה נצרך עד הכרחי....

 

והמספר זה לא הקובע.

גם לא הודעות?
אפילו לא אחת?!

כמובן שבהתחלה צריך שזה יהיה על אש נמוכה,

 לא ממש כל יום, אבל חשוב שלא יהיה נתק.

 

 

על אש נמוכה- זה אומר גם לא הודעות?

הודעות מראות על קשר יותר חזק משיחות.

 

זה תלוי בעיקר בסגנון של ההודעה, לדעתי בתחילת הקשר לא רצוי לשלוח הודעות שאינם טכניות

 

לכל זוג מתאים משהו שונה

זה שלאחד מתאים משהו אחד,

זה לא אומר שהדבר מתאים גם לשני

 

יש זוגות שצריכים לדבר כל יום כשלוש שעות בטלפון

ויש כאלה שSMS בשבוע יספיק להם

(בכוונה הקצנתי לשני הצדדים)

 

כל זוג יעשה מה שטוב לו בלבד

לא מה שאחרים עושים

מה שטוב לשניהם!

 

זה אחד הדברים הבסיסים שצריך לדבר עליהם

עוד בתחילת הדרך

איך נוח לך שהקשר יתקדם?

 

לא כי אנחנו מעוניים לפתח את הקשר בצורה טכנית ומקובעת

אלא כי אנחנו יוצרים פה קשר

וקשר נבנה בראש ובראשונה על ידי הכרות עם הצד השני

 

הכי חשוב

שהתקשורת או האי תקשורת

תהיה נעימה וטובה לשני הצדדים

 

ואם יש מחלוקת

 

בזה יבחנו,

איך הם מתמודדים מגשרים על הפער הזה?

 

בעזרת ההתמודדות הזאת

יקבלו כלים לגישור מחלוקות

דבר שהכרחי בבנית קשר

 

 

 

פשוט רציתי לראות אם זה "נורמלי" אצל בנים לחשוב ככה.. בהתחלה ישר רציתי "לשפוט" אותו- אבל עכשיו אני רואה שיש עוד בנים שחושבים ככה..

רוב מי שנפגשתי איתם היו כך, ואגב, גם אני מעדיפה להתמקד בפגישות עצמן.

אבל בתחילת קשר הרבה פעמים קשה למצוא על מה, וזה קצת מאולץ..

 

אם את שואלת אם משהו לא בסדר איתו - התשובה היא לא.

 

ובכלל, כדאי להתמקד בתוכן הפגישות עצמן והרבה פחות בתפאורה שמסביב..

וודאי לא בשלב ראשוני שכלל לא יודעים "כיוון".

שעל הפגישות הראשונות אני יודעת מה הכיוון מבחינתי?

ועוד משהו- זה מרגיש חוסר התעניינות, לא לשלוח אפילו הודעת יום טוב... (אולי אני מרגישה ככה כי אני בת..). מבאס..

(אולי אני גם מרגישה ככה כי יש לי גם "ניסיון" שונה מקשרים קודמים?)

וזה לגמרי לא-רע,

 

שבחור אומר לעצמו בהתחלה: כעת אני בודק אם יש אופציה. אז מה פתאום שאתקשר בין-לבין וכו' - שזה כבר דבר של חיזוק הקשר - כשעדיין הבירור הוא ראשוני.

 

זה דבר בריא. לא לעשות "כאילו" לפני הזמן.

 

לאידך, כאשר נראה שזה אולי מתאים - אז יצירת הקשר בין-לבין יכולה גם לקדם.

 

נכון שבת יכולה לצפות להרגשת היתר-ביטחון שבכך כבר מוקדם; אבל עדיף עוד קצת סבלנות, מאשר כל-פעם לעשות "כאילו" זה כבר זה..

 

לא "לפרשן" מידי. להמתין. אם בשלב כלשהו זה כבר נראה "אדישות", אפשר לשאול בנחת אם לא חושב שכדאי. ולהבין לפי התגובה עם מי יש עסק.

 

 

או שאת חושבת שאת יודעת..

אני הייתי שמחה שלא היו שולחים לי הודעה כל יום.

גם חברות הכי טובות שלי  לא שולחות לי הודעה כל יום.. ואני אוהבת אותן בכל ליבי.

אבל סבבה...

אני הייתי שמחה לקבל אפילו "סתם" הודעה: שיהיה יום טוב או משהו.. לא נתק מוחלט במשך יום- יומיים ויותר..
את מעדיפה אחרת- מעולה! הרי כבר אמר שדרותי שכל זוג ומה שמתאים לו..
בהצלחה!

אני יכולה להמשיך באורח החיים התובעני שלי שנותן לי ערב פנוי בחצי שנה!יאפ!

 

[סתם, סתם פריקת תסכול]

שתזכי לפרוק את התיסכול בדרך יצירתית וחיובית יותר...

 

למצוא מי שמתאים, ובקרוב.

כי אני חולקת עלייך מאוד...

קשר מחזיק טוב יותר כשהוא יומיומי....

 

 

אין מה לעשות, קשר לא מחזיק מפעם בשבוע...

אבל אנחנו צריכות להבין שיש אנשים שחושבים אחרת (מסתבר...) ואם זה מפריע- לדבר על הדברים..
תהיתי לעצמי בהתחלה אם זה נובע מחוסר רגישות- כנראה שלא!

"קשר".

 

דובר על שלב שבחור מברר לעצמו אם יש כיוון שהוא ירצה להינשא לה.

 

ובשלב כזה, אין כל סיבה שיצור "קשר" טרם ידיעה אם הוא מעונין בכך.

 

[הרי עצם זה שיש כאן המעידים על כך שנהגו כך פעמים רבות - מראה את הבעייתיות. איזה ענין יש "ליצור קשר" עם הרבה בחורים...  בנות רוצות לעיתים כבר "להרגיש משהו", כאילו קשר. אבל מוטב להמתין טיפה, אם הבחור רוצה לראות אם "יש כיוון" מתוך הפגישות. אם יש - אז גם תקשורת סבירה בין-לבין יכולה אכן להיות חלק מהניסיון לבדוק אם נוצר קשר. אין ענין להתנהג על ההתחלה "כאילו", לפני שיודעים באופן יציב יותר אם רוצים להמשיך ולבדוק. אלא אם כן, אכן רואים בהתחלה ש"יש כיוון" הדדי ורוצים לחזקו]. 

אפשר לדעת אם יש כיוון.. (לא אם מתחתנים עם הבן אדם, אלא אם יש פוטנציאל..).
אני מרגישה שכדי להתקדם משם וקצת יותר להיפתח- צריך שיהיה יותר קשר..

אתה לא מסכים שזה תלוי במי מדובר? שיש אנשים שזה יותר קריטי להם ויש אנשים שפחות?

וגם באמת יתכן שאחרי הפגישות הראשונות - כבר אפשר לדעת אם יש פוטנציאל.

 

ובוודאי שיכול להיות מישהי שזה ממש חשוב לה, ולא בתור סתם "להרגיש", אלא כדי לנסות לבנות משהו כך.

 

רק שבאותה מידה, צריך גם לדעת שיכולים להיות בחורים, ש"יותר קריטי" להם לא להתחיל לנהוג כאילו כבר "יש משהו", כל זמן שעדיין לא מחוור להם לאן הדברים הולכים.

 

אז לא שחלילה משהו אצלך "לא בסדר".. אבל להביא בחשבון גם גישה קצת אחרת מהצד השני בזמן הראשוני, ולהתאזר בעוד טיפה סבלנות..

שזה נכון לכולם לנהוג ככה (ולא הבנתי, כי אני בדר"כ משתכנעת מהר ממה שאתה אומר...).

עכשיו אני מבינה שיש בנים שחושבים ככה (וזה בדיוק מה שרציתי לברר..) והכל בסדר. תודה!

וכך גם היה בהרבה מהקשרים שלי. לא בצורה קיצונית, אבל אני כן שמחה לתקשר באופן כלשהוא עם הבן אדם לפחות פעם ביום- יומיים.

כבר חשבתי שאני מוזרה..

כשהתחלתי לצאת עם בעלי, לא היו לבבות באויר, לא התאהבתי ממבט ראשון ולא היה שונה מכל דייט אחר שהיה לי עד אז.

מה כן גרם לדברים להתקדם? הדיבורים, הקשר, ההשקעה.

היינו מדברים כל יום אחרי הסדר ערב ואחרי ארוחת צהרים לפעמים

כמעט כל בוקר הוא היה שולח לי הודעת של "בוקר טוב" או משהו אחר מצחיק

מדי פעם היינו שולחים הודעות מצחיקות או משעשעות 

לרוב היינו משתדלים שיהיו לפחות 2 פגישות בשבוע אם לא יותר

אחרי פחות מחודש כבר הלכנו ביחד לחברים ואפילו עשינו שבת ביחד.

ואחרי חודש הוא כבר בא אלי הביתה (בטעות אבל למי אכפת?)\

אה, ומההתחלה היו לנו פגישות ארוכות של 5 שעות וצפונה (וגם אחת של 12 שעות )

 

בזכות כל זה בסוף נוצר הקשר. והוא לא נפל עלינו משמיים- יצרנו אותו. יצרנו את הרגש ע"י היכרות עמוקה (כולל חסרונות) וע"י בילוי משותף. ע"י נתינה וקבלה, ע"י השקעה.

 

לא תמיד יש אהבה ממבט ראשון, לא תמיד יש רגש שנופל משמיים, לא תמיד יש כינורות ולבבות באויר, לפעמים צריך לבנות את זה לבד.

ואם היינו מדברים כל 3 ימים ולא היו לנו את כל המקומות האלו- אז קשה לי להאמין שהייתי מצליחה ליצור ככה רגש למישהו שבא והולך. והיה לי קשר כזה- עם מישהו מדהים, שהיה לנו חיבור טוב והמון דברים טובים, אבל הרגשתי מן נתק כזה, און-אוף, לא זורם.. 

כשאני בקשר- אז אני בקשר עד הסוף. זה מה שהכי חשוב לי כרגע.

 

אנונימית- קחי את הבחור שלך לשיחה ותגידי לו שלך זה מפריע. שאותך זה חוסם.

 

ואני ממש מצטרפת לנפשי- שזה מאד אינדוידואלי. אני מתארת לעצמי שיש כאלה שזה פחות טוב להם משהו אינטנסיבי. 

תדברי איתו על זה

זה מאד מבלבלב וקשה להחליט בראש שקט אם זה הזיווג או לא

עם הבחורה האחרונה שנפגשתי, נפגשנו רק פעמיים בשבוע כשעה ובין לבין לא היה ביננו קשר (מלבד שיחות טלפון ענייניות) אני דווקא רציתי לחזק את הקשר אבל לא היה לי את האומץ לסמס וכו', חשבתי שאולי זה לא ראוי על ההתחלה וכד'. בסוף הבחורה חתכה ואולי התברר שטעיתי...

אי אפשר לדעת,

 

אם זה שהוא לא אומר,

 

זה חלק מהחוסר פתיחות

 

ושאלתי מה אתם אומרים על ההצעת חוק, לא על הסיטואציה

הצעת חוק זיהוי ביישנים, התשע"ג-2013

 

על מי שלוקח לו זמן להיפתח (להלן: הביישן) לציין באיזה תחום לוקח לו זמן להיפתח, וכמה פגישות לוקח לו להיפתח.

 

היו לביישן מספר תחומים בהם קשה לו להיפתח, עליו לפרט לגבי כל תחום את מספר הפגישות שלאחריהם הוא יפתח בתחום זה.

 

אם ישנם סממנים פיזיים באמצעותם ניתן להבחין בהיפתחות, יש לציין גם אותם.

 

על הביישן להצהיר בפני נוטריון מוסמך על התחומים הנזכרים, ולחתום על בפניו על תצהיר בכתב. עותק מהתצהיר יימסר למועמד, לשדכן ולכל חבר דרכו מבררים על הביישן.

 

עבר ביישן על הוראה מהוראות חוק זה, רשות בידי המועמד לנתק קשר עמו באמצעות מסרון.

 

החוק מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד, והוראותיו חלות על זכרים ונקבות כאחד. תיקון: על נקבות בעיקר..

 

 

לנתק קשר באמצעות מסרון זה לא יפה אף פעם.

 

אולי עדיף להרשות לנתק את הקשר למרות שלפנים משורת הדין היה ראוי שימשיך לעוד דייט.

 

אגב- זה ממש לא על נקבות בעיקר, זה גם על זכרים בעיקר

"אשרי מי שבניו זכרים, אוי למי שבניו נקבות"

לק"י

 

לטוב ולרע?!..

אבל אני מניח שבחור/ה ביישן לא יצליח לפתח כדי להודות על החוסר פתיחות אצלו

 

זה בעצמו מעלה ודרגה קשה

גם אם מודעים לזה

קשה להודות בזה בפני הסביבה

בטח ובטח בפני מדוייט/ת

 

ועוד לבוא להודיע את זה לפני

אני מניח שזה יהיה קשה

 

חוק דתיים לא הייתי עושה את זה

משום שזאת גזרה שאין הציבור יוכל לעמוד בה

 

אבל זאת המלצה חמה

ומי שיכול לעשות את זה

יקל מאוד על הצד השני

 

 

זה מאוד יכול לעזור

אני יודע שזה מעצבן (גם לי זה קורה לפעמים..), אבל נדיר שזה באמת מתוך חוסר רגישות. בדרך כלל זה נסיבות החיים שגרמו לכך, אולי עם תרומה של שכחה אנושית מצויה.

 

התרשמת בפגישה עצמה שחסר לה רגישות לאחרים? הפגישה היא המדד עיקרי. לא הייתי מביא בחשבון את ההמתנה עד התשובה. מותר וכדאי בהקשר הזה לדון לכף זכות.

הוא/היא פשוט "חשב/ה" על זה..

 

ללא שום כוונה זדונית..

שהיו אילוצים. אולי זה יכול לכוון לבדוק את הרגישות שלו/ה כלפי אחרים בפגישות עצמן. באופן כללי, להסיק מסקנות על אופיו של אדם על סמך בדלי ראיות - לא נראה לי נכון.

התלהבות זה הדדי

בנות/בנים - קחו זאת בחשבון כשאתם/ן מחליטים/ות לקחת קצת את הזמן..

 

אפשר להגיד שהיו אילוצים, שהיא לא תפסה את חבר שלו, שיש לה מלא מבחנים החודש, שהיא בדיוק

עברה בית, שחברה טובה שלה בדיוק נפרדה ממישהו אחרי כמה חודשים, שנגמרה לה הסוללה בפלאפון,

שהיא נתקעה בפקקים בדרך מהלימודים, שסבתא שלה ממש חולה, ובאמת הדבר הכי טוב ונכון לעשות הוא

להמשיך לדון לכף זכות..

 

אך דעו נא..שהזמן עושה את שלו.

 

. למחשבה