פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1351)

ומכאן האמון הנמוך עד אפסי שיש לי בבירורים..

חייבים לסנן הצעות איכשהו. והטלת קוביה נשמע לא משהו..

זה או אנ-דן-דינו


אחלה שיטה.. אולי כשימאס לי אני אתחיל להפעיל אותה..

מה דעתך על ההצעה, תגידי: "צ'מע, יצא 4. כנראה ממש לא מתאים"?!

 

למחרת תמצאי את עצמך מאושפזת...

 

הבירורים נותנים קצת רקע, בעזרתו אפשר להמציא איזשהו תירוץ מלומד למה היא לא מתאימה

מי שלא משתמש בשיטה הזו צריך אישפוז!!!!!

עולם הפוך ראיתי...

 

 

ואתה אכן פסימי

בעז''ה שהבאה שלך תהיה אישתך!!

אבל אנחנו הרוב

 

וכדאי שתדעי שהפסימיות מאריכה ימים: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/448/296.html

 

שבת שלום!!

כדי שהם יסבלו יותר

הפסימיים מודעים, האופטימיים בהכחשה

לכולם מהמם בחיים..

חוץ מלמי שב-ו-ח-ר להיות פסימי

אתה חי בהכחשה שטוב לך..

מ-ש-ל

אבל אם זה היה ההיפך..

מה טוב 

על אף, שאז היינו יותר זורמים,

 

ועל מלא דברים לא היינו פוסלים, כשמדובר בחברים/חברות..

על זה נאמר "על טעויות משלמים"

 

אדל חיה בת אדווה
אהרון בן גולדה
יהונתן בן מלכה..
יישר כח לכולם

ואם ישנה התאמה,

אז מזל טוב.......

המ"ה

המון ב"הצלחה!!

אלא להגיע כמה שאת יכולה עם השכל והרגש כמו שאמרו כאן.. ואת הצעד האחרון.. לקפוץ מתוך אמונה..

 

בהצלחה

חשוב לדעת שאין דבר כזה מצב שבטוחים במאה אחוז.

לא יפול לך פתק מהשמיים עם חתימה שזה הוא.

 

כנראה שה' מצפה שנסתדר עם השכל שנתן לנו, והרגש כמובן, כדי להגיע למסקנה (שכלית) ותחושה שהוא הבן-אדם שאני מעוניינ/ת לבנות איתו/ה בית. לעבוד איתו/ה ביחד.

 

הרבה פעמים קשה לנו להחליט כי אנחנו לא בטוחים לגבי התוצאה.

נניח כשאנחנו הולכים לקנות בגד, אנחנו אומרים לעצמנו: "כדאי לקנות בחנות א' כי האיכות יותר טובה, למרות שבחנות ב' יותר זול"...

 

אנחנו יודעים כמעט בוודאות את התוצאה, ההשלכה.

 

כאן, לעולם לא נהייה בטוחים בשכל שהכול יהיה טוב, וגם אם יודעים שלא, מפחדים מהפתאומיות של הדברים ומדברים חדשים...

 

 

 

יותר ממוזמנת לאישי

 

יגון באהבה 

או.. זרימה עם המלל..?

תודה ששמת לב =]

"אני רוצה להתחתן".

את שמחה לראות אותו? מחכה לטלפון ממנו?

 

אם לא תראי אותו 4 ימים תתגעגעי אליו?

אתה יודע לתרגם ג'יבריש??

זה תרתי דסתרי

 

כדי לבדוק האם ישנו רגש בקשר הזה, במידה ואינך מבחינה בו,

חייבים להרפות. להיות נינוחים, ולשים לב (לא שכל, לב!)

האם את מלאת ציפיה לקראת כל פגישה, האם את שמחה או עצובה עם כל מסרון ושיחה ממנו,

וכד' על זה הדרך.

http://www.pixiesoft.com/flip/

סומך על האינטליגנציה שלכם שתצליחו להבין איך מתפעלים את האתר הזה

[מעבר לכך שה"הרגל" הזה לגמרי נורמלי..]

 

הרי כך את כעת - וזה לגמרי לא גרוע. מעלה.

 

אז תחשבי אם מתאים לך או לא.

 

ודומני, שכדאי לחשוב על הדברים הללו בטרם יש קשר "יותר מידי טוב"..

אם ככ חשוב לך רצון להתקדם ולא להיות "בינוני".. רצון לקדושה.. איך הגעת לקשר כזה?

 

נראה לי, וסליחה אם זה ניבוי שחורות,, שבוודאות הבית שלו לא יהיה בשאיפה לקדושה ככ.. אמרת: שזה לא חשוב לי..

 

וואלה..

 

תעצרי.

 

טוב לכם- זה רגש יותר משכל..

 

לא כל שניים מתאימים להיות זוג..

 

יתכן שבתור ידידים- זה יכול להיות נפלא,, אבל בשביל בית- זה לא מספיק.

 

לא בשביל הבית שאת רוצה... בית תורני. בית שהשכינה שורה בו..

 

(אם זה באמת מה שאת רוצה וחשוב לך.. אשרייך!!!)

 

 

אהלן, אני מציע לך דבר כזה: תשבי עם עצמך כמה זמן ותנסי לחשוב על עשר תכונות בבן זוג שאת לא מוכנה לוותר עליהן בנישואין.
בהצלחה.

קצת קשה להבין מתוך הדברים איפה את עומדת בכל הנושאים הנ"ל.

יש מצב שהסיפור קצת דומה לשרשור של "אני רואה סרטים, אבל לא רוצה שהוא יראה"?

 

כדי לרצות בן זוג שבו התורה תהיה העיקר,דבר ראשון צריך שהיא תהיה העיקר אצלינו.

אם את לא חיה כרגע חיים שמשקפים את הנ"ל,יש בעייתיות מסויימת בלחפש את זה אצל בן הזוג.

יכול להיות שמה שכדאי לך הוא דווקא לחפש מישהו שגם מעוניין לבנות בית מאד תורני,

גם אם (גם) אצלו זה לא המצב כרגע,מתוך רצון לגדול יחד.

 

אני אסייג ואומר שברור מאיפה הרצון שלך שדווקא ה"אבא" יהיה העוגן הרוחני של הבית,

וגם לדעתי זהו טבע העולם.השאלה אם באמת הבחור הנ"ל לא יהיה מן אבא שכזה.

 

שקוראים את השרשור מצטיירת דמות של בחור לא תורני במיוחד,אבל (נראה לי ש) יש פה ריכוז

של כל הדברים בהם הוא יחסית חלש,ולא הצלחתי לקבל את הרושם מהי הרמה הדתית שלו.

אבל אם בסה"כ הוא בחור תורני,לדעתי יש מה להוסיף ולבדוק.

 

אם טעיתי באבחנה,והבחור ברמה דתית פחותה משלך בצורה ברורה,מסכים עם קודמיי.

לא כדאי להמשיך קשר שכזה.

עד שתגיעו לבירור אמיתי עם עצמכם. איפה באמת כל אחד מכם נמצא. ו

ואז יגיע השלב שתצטרכי להחליט, אולי תתיעצי עם מישהו עם נסיון. 

 

זה נושא חשוב מדי בשביל לחכות שזה יסתדר מאליו.

הדיבור יכול לקחת אותך לבירור אמיתי עם עצמך וגם שלו עם עצמו.

ואז תוך כדי תרגישי אם את רוצה להפסיק או להמשיך.

אל תתני לטוב ולכיף לבלבל אותך את צריכ הלהגיע לברור אמיתי איתו. ואז עם עצמך.

 

ובסוף, תקשיבי לתחושות האמיתיות שלך...

 

 

לפי דעתי מדובר כאן בנושא מאוד חשוב,

שישפיע על כל צורת הבית שלך.

 

ולא תמיד זה פתיר.

ואני באתי מבית שונה מאוד.. 

אצלינו האמא היא היותר מקפידה והאבא הוא יותר זורם פתוח( אפילו מאוד) ואני רואה כמה קשה לאמא שלי במציאות הזו..

ההורים שלי חוזרים בתשובה..

אמא מבית מסורתי ואבא מבית חילוני לגמרי..

רואים בבירור אצלינו שמי שיזם את החזרה בתשובה זו אמא שלי..

והיא גם מתמודדת עם כל חינוך הילדים וכ'..

ב"ה.. כולנו יוצאנו שומרי תורה ומצוות ומקפידים על קלה כבחמורה.. אין לי מושג איך זה קרה.. כנראה יש לאמא שלי זכויות בשמיים וריבונו של עולם ריחם עליה..אבל..

מי אמר שגם לי זה יהיה?!?!? 

אני ממש ממש לא רוצה שזה יקרה לי.. אני לא בטוחה שאני אצליח להתמודד עם כל מיני בעיות של דת במשפחה שלי כשאני אהיה המובילה.. אני חושבת שהגבר צריך להוביל.. לא יודעת להסביר בבירור למה.. אבל ככה מרגיש לי נכון..

 

מצד שני אי אפשר להתעלם מהרגש שלא מפסיק לעבוד שעות נוספות..

 

מודה, שאין לי שמץ של מושג מה לעשות?! 

שזה יכול להיות בעייתי

אבל אל תשכחו שיש לנשים כוח מיוחד במינו.

אני מכירה שדכנית מוצלחת ומבורכת (ששידכה אותנו, כמובן) שמשדכת בין דתל"שים לדוסיות.

וזה הולך!!

הבחורות איכשהוא מנתבות את הבחור למקום שהן רוצות אותו...

צריך זהירות עם זה, כן?

אף פעם לא כדאי להתחתן על דעת זה שהצד השני ישתנה כפי שאני רוצה. צריך להתחתן מתוך קבלה מוחלטת של השני.

אבל עובדה היא שגברים, בתוך מסגרת המשפחה, כן מתחזקים מבחינה דתית, אם אשתם היקרה דוחפת אותם לזה.

היא בעיני חסרת אחריות (אם לא שהיא עושה את זה במקרים ספציפיים שברור לה שהבחור חוזר בתשובה מזה..).

 

"הכח המיוחד במינו של נשים" אינו תמיד מציאות, ולא תמיד עובד בכיוון הזה..

 

אכן יש בגמרא סיפור על שניים שהתחתנו עם נשים הפוכות מהם מבחינת רמת הצידקות, וכל אשה סחפה את בעלה לכיוונה...  אבל זה עדיין לא בא לפסוק הלכה..

 

ואם מובן, כדברייך, שלא מתחתנים על-דעת לשנות את השני, אז גם לא מסתמכים על כך שהם ילכו מבחינה דתית לאן ש"אשתם היקרה תדחוף", כי זה בדיוק ההיפך מהמשפט הקודם.

 

ולהתחתן מתוך "קבלה מוחלטת" שהשני אינו שומר מצוות - מה פתאום?!.... ולשדך "דוסיות" על-דעת שיקבלו דבר כזה?... אתמהה.

הוא אמנם כן מתקדם.. אבל הפער נשאר אותו דבר.. 

ולשמח בחלקו..
תכלס, למה לא להתארס..??
אבל אם אתה עוד לא בעניין, אפשר להיפגש כבר בפורומים שונים ומגוונים יותר.
עם החבר'ה, המשפחה המורחבת..לצאת לטיול עם האחים.
ממש ללמוד להכיר זה את זו בכל המצבים ולראות כמה זה נעים, האם זה מרגיש טבעי וכו..
הצלחה!

תלך איתה לחנות תכשיטים,

 

ושהיא תבחר טבעת

בעזהי"ת

 

אם עד עכשיו סיפרת לה על חברים בתואר 'חבר שלי', ואח"כ זה 'החבר שסיפרתי לך עליו ככה וככה', עכשיו זה הזמן לעבור לשמות שלהם. אפילו זה.

 

אני זוכרת, לא שזה היה כזה מזמן- אבל אחרי שהגענו לשלב הזה, עשינו טיול עם זוג חברים חמודים חמודים- ואז נפל לי האסימון הזה. שזה השלב להפוך את הקשר לחלק בילד אין מהחיים.

 

סמסים סמסים סמסים [-המצאת המאה בעיני, בלי קשר]- 'בוקר טוב! מה נשמע?', 'איזה קטע, המרצה פה עושה קורס על בלה בלה בלה..' 'וואי קראתי עכשיו ספר טוב..' דברים כאלה שלהתקשר בשביל לספר אותם מרגיש מפגר, אבל השיתוף בהם הופך את השני לחלק מהחיים ולא רק לטלפון פעם ביום ולפגישה פעמיים שלוש בשבוע. [בשלב שטלפונים כל שניה- עלולים לחפור ולהעיק, עדיין צריך מרחב..]

 

וכשמדברים להתכונן להלאה, לספר על חברים שהתארסו, משפט של 'אז מה איתנו, שנתקדם הלאה?'

 

עוד אפשרות- מכתבב!! זה פשוט עושה את זה לבנות, באמת. אהה.

 

 

 

שגם לבנים זה ממש עושה את זה..!

אפילו אם זה פתק קטן  של 'מה שלומך?' ומשפט יפה....

וכותבים עד כמה מעריכים אותו.. זה ממש לא צריך להיות קיצ'י!

אני הגבתי לכפיר... שלבן ממוצע בלי נפש פיוטית יהיה קשה לכתוב מכתב שיביע את רגשותיו..

ופה אני אומרת שאין צורך בזה. שאפילו פתק קטן עם משפט חמוד יכול לעשות את כל היום/ הלילה/ השבת.... לבנים או לבנות..

תשלחי בקשה לאחת המנהלות- אדום צהוב ירוק, או הסנה בוער.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f333

לק"י

 

היא בטח רוצה את "בנות בוגרות".

זה פה- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f363

נראלי בגדול- מחפשים גם בנות וגם בנים:

 

לב טוב, מידות טובות...

ברצינות,

בנאדם שישלים את מה שאין בי

ושאני אשלים את מה שאין בו

 

+ דברים שחשובים כמו רמה דתית וכו'..

שיהיה מושלם!

על דברים אחרים..

 

ב. מבינים שהכי בריא לצורך הענין עצמו, זו השלוה. להיות את. לפעמים זה עוזר...

 

 

א. זה כל העניין - איך?

 

ב. לא הבנתי את הקשר

לפעמים אם מבינים שלצורך הענין עצמו (בנידון זה נושא ה"שידוך"), הכי טובה השלוה - אז זה עוזר להסיח את הדעת ממה שמלחיץ..

בעעעעעעעע

לעזור בבית, לנקות לשבועות ועוד דברים קטנים שתמיד דוחים ועכשיו זה הזמן

בהצלחה

או כל משהו אחר שמפנה את המחשבה לכיוון אחר.

להטענה, צאי מהבית, ותחזרי רק בעוד כמה שעות.

 

מה שאין דרך לדעת אותו, פחות מטריד..

סרט או ספר טובים
או מוסיקה ברעש שלא נותנת לחשוב..
יכולה להתמכר לאח קטן/ אחיין.

דברים שעוזרים לא לחשוב..

את יכולה לבקש ממנו לקבוע שעה שהוא יתקשר

 

 

אם את מרגישה פתוחה תגידי לו את הסיבה האמיתית

 

אם לא,

את תמיד יכולה להגיד שרק ב18:24 יש לך כמה דק' פנויות

עניין עקרוני.

להבא בקשרים..

משתיקים אותו לכמה שעות בחדר אחר.

 

ואז לפחות את לא קשובה לכל צליל אלא מתנתקת טיפה.

ולאן שיתפתח- זה רצון ה'. בהצלחה!

 

 

בסוף הזמן עובר...

פה- http://www.inn.co.il/My/IM/History.aspx

ובפנוכו יהיה מסטיק עגול.

ולתשובה, הייתי מנסה!!

 

פעם רציתי רק אנשי קבע... (סתם לא ר-ק, אבל זה היה פלוס רציני)

 

היום זה עוד משהו שאני צריכה לראות עד כמה אני יכולה להתמודד עם זה.

 

וגם ממש תלוי האם גרים יחד עם עוד נשות קבע ( אני יודעת שיש אזורים כאלה) או לא ועוד כל מיני דברים שקשורים באם כן, אז השאלה היא איך...

 

בהצלחה רבה!!

כמובן שהצבא מתחשב באנשים נשואים,

אך קודם כל צורכי צבא ובטחון,

 

תחשבי שזה הרבה ימים ולילות שלא תראי את בעלך, תחשבי שזה סיכון שאולי הוא חלילה לא יחזור,

זה הרבה דברים, צריך לשקול זאת בכובד ראש,

 

אינני אומר דברים אלו למטרות הרחקה והפחדה, אין לי אינטרס כזה..

מטרתי היא אכן לשים את הדברים על השולחן,

על הקטע שהוא לא יחזור... אני לא ממש יודעת מה להגיד לך......

 

אחותי אלמנה ולא בגלל שבעלה נהרג בצבא....

 

אז מי יודע?!?!

התחתנו לפני שהתחיל צבא ובהסכמתי התחיל קורס קצינים (לכן חוזר חמשושים כרגע...)

זה ממש קשה!!! אני לבד עם 2 ילדים וכו'...

והדבר היחיד שמחזיק אותי שפוייה זה האמונה בה' והידיעה שבסיום הקורס בעלי חוזר הביתה...

אני לא חושבת שיש הרבה נשים שיכולות לחיות עם אדם שלא ידוע מתי וכמה יהיה בבית לתקופה בלתי מוגבלת!

 

זה תלוי גם בתפיסה של כל אחת על הזוגיות... לדעתי זה לא ממש זוגיות אלא כל אחד חי לעצמו ויש כמה דברים משותפים...

אין לך מושג כמה נשים כמוך מוערכות במערכת הצבאית, מאחרי הקלעים, וכ'ו,

 

ה' יתן לך ולבעלך את הכוחות להמשיך ותעלו מעלה מעלה!

ויסכמו...לכל הדברים שהעלית...אם אתה תגיד מראש לבחורה יש סיכוי גבוה שתמצא ...ובדרך כלל יש בנות שמסכימות..זה עול אבל יש בנות שרוצות ...

אני מסתכלת על זה דווקא ממקום של אידיאל. גם לי הצבא הוא דבר מאוד חשוב ויש לי הערכה מאוד גדולה לכל המערכת הזאת.

 

ומהמקום שלי הייתי מאוד שמחה להיות חלק מזה - שזה אומר את כל ההשלכות של להיות נשואה לאיש קבע, שמבחינתי זו גם חלק מהשליחות.

 

אז התשובה חיובית..

 

 

לדעתי את אדם נשגב אם זו החשיבה שלך, ואני מאוד מעריך זאת!

זו אכן שליחות מאוד חשובה, ואני שמח לשמוע שיש עוד אנשים שרואים את זה כך,
כי כבר שמעתי תגובות במשפחה המורחבת (דודות, בני דודים, וקרובים רחוקים) של:
"מה אתה צריך את זה?" "מי תתחתן איתך?"  "למה לשרוף את החיים על הצבא" וכ'ו וכ'ו וכ'ו,

 

הם לא מבינים דבר אחד,

אני עושה זאת מסיבה אידאולוגית נטו! באזרחות הייתי מביא משכורת הרבה יותר יפה ממה שהצבא מעניק לי,

אבל העניין הוא לא הכסף, כסף הוא לא הכל בחיים,

 

 

תודה לך על תהגובה הנ"ל!

שימחת את לבי,

אין לי מה להסתיר פרט לתפקידי ספציפית,

ידוע שזה עול, לכן שאלתי,

תודה על התשובות

ישר כוח. זו באמת שליחות.

אבל אני חושבת שלא הייתי מוכנה לזה.. 

לאו דווקא אנשי קבע במקומות מסוכנים, אלא היא מתעקשת על מישהו שעשה צבא רציני (3 שנים ויותר) בתפקיד קרבי.

אני חושבת שזה ממש לא מתאים לכל אחת...הבחורה צריכה להיות בחורה חזקה ותומכת....

ולכן, אולי לא רבות הבנות שיסכימו מלכתחילה, אבל מי שכן, אשריה!!!

 

אני אישית חושבת שזו זכות גדולה להיות חלק מהתרומה המדהימה הזו לעמ"י ולצה"ל!

מבחינתי, אני לא אתנגד אם יציעו לי בחור בקבע....

 

ב"הצלחה ממש

ברור שחשובים האידאלים וכו'... אבל צריך באמת לחשוב על זה טוב טוב לפני!!!

לקחת הכל בחשבון- אפשרות של לידה בלי הבעל, המון לילות ושבתות לבד, חינוך הילדים לבד ועוד...

ברור שהאידאל חשוב וצריך לפעמים להקריב בשבילו הרבה אבל חייבים לקחת בחשבון מראש את ההקרבה העצומה הזו!!!

 

וברצינות,

בישביל לחיות עם איש צבא צריך אופי מאוד חזק ואני מאמינה שיש עוד בנות כאלו.

אבל לדעתי בחורה שנכנסת לקשר כזה צריכה לדעת מה ההשלכות של זה..

וכנ"ל גם אתה צריך להסביר לה מה זה אומר..

בנות שלא עשו צבא לא באמת יבינו את המערכת הצבאית (ואני מרשה לעצמי להגיד את זה כי אני עשיתי צבא והבנתי כמה המערכת הזו יכולה להיות מעוותת)

 

בכל אופן לא כל אחת מוכנה "לישון באלכסון"..

או במילים אחרות להתמודד עם כל מה שמשתמע מכך..

בלי בעל בבית כל יום, עושה שבתות לבד ודואגת בלי סוף... קרבי או לו?! עוד שבת של קצין תורן..

ללכת לטבול לבד לבכות למה הוא לא יכול למה אי אשר אפילו לדבר בטלפון..

לספור ימים עד לאפטר המיוחל..

וכו' וכו' וכו'....

 

שורה תחתונה מי שבנויה לזה בנויה לזה!

ועדיין חייבים לדעת לאן נכנסים..

זה לא פשוט..  

אבל אנשים חיים ככה מתוך אמונה גדולה שזה הדבר הנכון..

 

מאמינה שתמצא אותה..

 

בהצלחה

נראה לי ש... 60% סיכוי הייתי מנסה. 40% הייתי שוללת.

בעד מלכתחילה בטוח לא... 

העובדה שהוא לא יהיה הרבה בבית- מבאסת, אבל זה עדיין לא היה גורם לי לשלול כי אחרי הכל הוא עושה את זה למען מטרה טובה ונעלה, ואני מאמינה שאני מסוגלת.

זה יותר העובדה שהוא בסיכון וכל שנייה משהו יכול לקרות לו... נראה לי שלא הייתי יושנת בלילה...אני פחדנית, מה לעשות...

וכמובן, ישנם בנות שכן מסוגלות, ויעריכו את זה מאד! ב"הצלחה

 

בגדול, מאוד מעריכה! =) 

 

אבל בקטן.. אני עובדת עם כמה ילדים שאבא שלהם איש קבע ואני רואה את ההשפעה עליהם. 

 

אני אשמח שבעלי יהיה הרבה יותר אקטיבי בחיים של הילדים.. 

 

לכן, אתנגד להתחתן עם איש קבע, אדם שעובד בחו"ל חלקית, אשם שעובד באילת וכו'. 

לק"י

 

או שיש כאלה שמגיעים הביתה בשעה סבירה?

ויש כאלה שחוזרים פעם בחודש

תלוי בתפקיד, במיקום ובלחץ העבודה

בעזהי"ת.

 

אין קצינים כאלה שחוזרים הביתה כל יום ב5.

ואני מדברת כבת של איש קבע בכיר, וכאחות של חייל בקורס קצינים (אוטוטו מ"מ בשריון )..

בתקופת הלימודים..
במכללה לפו"מ..

ולא 17:00 אבל כל יום כן..

אני נגד, אך עדיין עובד במתכונת של סדיר עם תנאי קבע,

יש אנשי קבע (רס"רים למניהם) שעושים יומיות,

 

ויש שבאים אחת לשבוע, עושים יציאות של 11-3 יש כאלו שעושים 5-9 תלוי בתפקיד, תלוי ברמת הפעילות,

תלוי ברמת הסיכון, יש כאלו שסוגרים שבועיים, תלוי,

איזה כיף לראות שיש עוד אנשים שחיים שליחות.. ולא רק קידום עצמי.!!

 

ולשאלה:

 

יש בנות שזה ממש יכול להתאים להן, כי הן עצמאיות, ורוצות לנהל לעצמן את החיים..

 

זה מודל זוגי שהוא די בהפרדה.. עושים הרבה שבתות לבד כמו שאמרת...

 

אבל יש כאלה שטוב להן העצמאות והפרטיות.. שנהינות גם מ"הלבד" הזה..

 

יש כאלה שרוצות זוגיות איטנסיבית שהכל בשיתוף..

 

לכל אחת והאופי שלה מתאים משו אחר..

 

וכמו שדניאל אמרה: אם גרים בקהילה של אנשי קבע-יכול להקיל ולעודד.

 

 

ו..

 

!!!סופו של דבר: אתה צריך רק אחת..!!!

 

 

אני צריך שניים, את האחת שלי, ואת בורא עולם שיסייע בעדנו!

עוד משהו מבלבולי המוח של הנוצרים?

תקופת "קורס קצינים" עם תינוק בן חודשיים כבור סתום בחיי!!! הקושי היה רב א ב ל זה נגמר ושכחנו...העבודה הקשה היא בניית זוגויות עם איש צבא כאשר הזמן הוא מועט והעייפות שולטת בכל....

אבל זו זכות גדולה מאוד!!אני גאה מאוד בפועלו!!!

 

שחוזרים מהצבא לציוויליזציה. העיפות משתלטת על כל חלקה טובה במוח ובגוף,

 

לצערי זה כך, במיוחד במדינה המוקפת ברברים,

כן, הייתי נענית לכזה אתגר.

אבל לא הייתי מסכימה להיכנס לכזה דבר...

אני לא מסוגלת להתמודד עם מצב כזה. גדול עלי.

אז אין טעם

אני רק חושש שעם הזמן יתפתחו אצלה ציפיות בו בזמן שאני מרגיש שיש פה פער גדול מבחינת הסגנון...

לא נראה לי כדאי להמשיך אם הקשר יבש..
אבל התמונה בטח הרבה יותר גדולה מהודעה בפורום.
מה שעזר לי להחליט עם בעלי- היה אם טוב לי?
טוב לך? אתה נהנה? אתה מחכה לפגוש אותה, לשמוע ממנה?
תבחן את כל הפרמטרים וכך תחליט.

בהצלחה!

את החיבור בינהם...

אתה תצא לעוד דייטים רק כדי לאשש את השערותיך..
ואצלה יתפתחו צפיות..
קצת הקצנתי,אבל אני צודקת??
כי באמת במקרה הזה כדאי להפסיק.. חבל על הזמן והרגש של שניכם..

תבורך!

לטובת המעוניינים (וכבר יש התענינות.. ב"ה)

זה לא חדש, וזה היה ככה מאז ומתמיד.

 

 

ומכל מקום - הכוונה היא כמובן גם שהבנים ירוויחו מצד עצמם.. לא רק כדי להקל על הפניית-בנות (וכבר יש מישהו שהיא קבעה איתו.. זריזים מקדימים..).

הייתי אצלה לא מזמן, וההתרשמות שלי מאוד חיובית. וכן, מפלס הבנים שלה מגרד את הקו השחור.. (היתרון כולו שלנו, כמובן)

שהיא משדכת רק למי שגר באזור ירושלים.

 

בנות - מאיזור ירושלים ויו"ש.

 

בנים - מכל מקום.

 

 

ואם מישהו תושב הגולן ומעדיף מישהי משם או מהסביבה הקרובה

למה שהוא ילך לשדכנית כזאת שמראש אין לה בנות מהאיזור הזה

למה מראש היא מסננת בנות שאינם מהאיזורים האלה?

 

 

הפער הגדול בין המספרים שיש אצלה...

מספיק איכותיות כדי להכנס לרשימה כזאת?

 

 

שהם מעדיפים בחורות מירושלים ויו"ש,

 

כי "זה הסגנון שלהם"

 

 

ובגלל כמות הבנות היא היתה צריכה לעשות הגבלה כלשהי...

[היא מעופרה]

 

אז לקחה כפרוייקט את הבנות מהאיזור היותר-קרוב אליה, יחסית (באופן טבעי - הציבור העיקרי שמגיע לפגישה איתה, שם או בירושלים, זה מי שיותר קרוב לאיזור ירושלים).

 

אבל בגלל ה"מחסור בבנים", אז לגביהם זה לא רק משם.. כמובן גם לטובת הבנות שרשומות אצלה (כבר אמרתי, כנראה "מאגר" רציני..  ה' יזכה את כולם/ן להתחתן בשמחה בקרוב, עם מי שמתאים/ה..)

 

וב"ה - כבר כמה בנים מכאן אכן פנו. מדווחים שהיה טוב.

בס''ד

 

 

והמעבד (יואלי דיקמן) בשיר הזה הוא אחד המעבדים אם לא ה-מעבד שיש היום במוזיקה היהודית.. בהחלט ראוי להערכה עצומה..

 

 

שוב תודה על השיר! חג שמח!

http://www.inn.co.il/Radio/Stream.aspx/965

לפחות לא במבטא הזה...

 

בקושי הבנתי את המילים

"קומץ אלף או!"

"קומץ בייס בו!"

 

אוסו הבנתו אס זה, בורוך?

אבל הוא לא ממומש!!!!

גם אם הוא לא כבד

 

בלנ"ד אנחה את הזמר בחתונה שלי

לא לשיר שירים לועזיים (אולי מברוק כדי לכבד את ההורים שלי ועוד שיר כדי לכבד את ההורים שלה)

ולא לשיר במבטא אשכנזי/תמני וכו'

 

לך תדע, אולי את ההורים שלה זה לא בהכרח יכבד,

 

ואז יהיה לך רק שיר אחד כזה

כל עוד אין בעיה בתוכן

לק"י

 

למרות שיש שירים חסידיים שנשמעים מוזר בלי המבטא

לק"י

 

לא קשור בכלל..

|אוהבת פיוטים של שבת|

(לא הערב)

מאחורי האוזניים כבר סיבנת??
|פולניה|

זה ימנע ממך מלשפוך עלי גיגית של מים?!

זאת שיטה לבדוק עצבנות!

 

|מוסיף טקסט כדי שיבחינו שזוהי הודעה עם תוכן|

זהירות הוא יהיה בעל מכה!

 

 

את זה אני מגלה רק בסוף הדייט השלישי!

בשביל שתשקול טוב האם כדאי לה לחתוך?

אחרת אתה יכול...

תהפוך ליעד הבא שלי...

|שותק|

אני חושבת שאולי ניקית מאחורי האוזנים..

אבל את הפה בטוח לא ניקית..

 

אני לא מאמינה למה שאני שומעת |מכסה את האוזניים בזעזוע|

אמרת.. אמרת... שנפשי יהפוך ליעד הבא שלך?

|מתעלף|

 

לצחצח שינים מהרררר!!!

 

הקטע הפולני ברצינות |הצילווו|

אוי א ברוך..

 

ותיזהר. אם תמשיך ככה אני אקח את הקטע המרוקאי ברצינות

את לא מסוגלת גם אם מאוד תרצי

    

 

עכשיו אתה רואה את זה?

.

לא
כל מי שאני מכירה מרוקאי הוא אחלה בנאדם..
(כן. זו מחמאה. אבל לא לעוף רחוק מידי...) 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t539052#6045890

לומר לי לא לעוף זה כמו לומר לי לא לנשום 

אין סיכוי, מרוקאים מיוחדים מדי, בלתי ניתנים לחיקוי

זו המקלדת, ואותה לא לקחתי לדייט!

 

ולומר עלי שאני אהיה בעל מכה זה פשוט מופרך ומקומם. אני לא אכה את אשתי לעולם. השיטה שלי היא כזאת: בשביל הדוגמה, נקרא לאשתי "נפשיה תערוגה". על הדלת, ממש מעל השלט "כאן חיים מחוסר ברירה פסימי ונפשיה", אתלה שוט. בכל פעם שנפשיה תתנהג לא יפה, אני אומר: "נפשוש, נו נו נו..." ואצביע על השוט. אני בטוח שזה יספיק.

ככה--
את המקלדת תשטוף טוב במשחת שינים חריפה..

ובאשר לך- תעשה טובה לעצמך ותביא לי את אישתך לסדנת חינוך לפני החתונה..יהיו עוד כמה דברים שהיא תצטרך ללמוד ח-ו-ץ מהדרכת כלות..
הגנה עצמית למשל..
או בשיטה המיוחדת נוסח כמוצי- "איך להפוך את המחבת שלך לכלי נשק אימתני" מספר מפגשים קטן. הצלחה מובטחת ב90%. במידה והשיטה לא הצליחה אצלך הכסף יוחזר לך הישר להוצאות המשפט..

כל כך הייתי בטוחה שאינמצב לגשם!
אח, התמימות..
אתם חושבים שבגלל זה יזרוק אותי?? |מודאג|

כשאקרא את ספר התהילים בלי נדר.

(שדרותי, תערוך את הכותרת, שידעו שזה שירשור תהילים)

בשורות טובות אמן!