פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1350)

קרה לי פעם אחת גם יומיים או שלושה אחרי.

והוא לא התקשר..

פעם ראשונה שזה קורה לי.

זה אומר שהוא לא מעוניין?

אני בעצמי לא בטוחה שאני הכי רוצה להמשיך,

ואם הוא לי התקשר עש עכשיו כנראה שהוא בהתלבטות ענקית הוא לא יודעת..

הייתן ממשיכות עם מישהו שכ"כ מתלבט לגביכן..?

חייב שמהרגע הראשון הכל יהיה ורוד?

 

חוץ מזה שיש סיכוי שהוא סתם שכח

והוא לא כזה מתלבט

ובקטן... אם הוא ממש אבל ממש מצא חן בעיני הייתי עושה לו פרוטקציה עד מחר....

אולי הוא היה ממש עסוק ולא מצא זמן ראוי (כלומר שהוא מרוכז בשיחה איתך ולא במקביל לעבודה\לימודים) להתפנות על מנת להתקשר?

אולי יכל להתקשר רק לקראת 10 וראה לנכון לדחות למחר?

 

למה ישר לאכול סרטים?

ומאוד הגיוני שגם את תתלבטי, זה מאוד לגיטימי!!

 

כמובן שכדאי בקשר מתקדם יותר- שהוא יודיע שהוא מתלבט-

 

ואחרי דייט ראשון כדאי לא למרוח את השיחת טלפון עד למעבר ליום- יומיים אחרי.

 

אבל לעצם עניין ההתלבטות- אין שום בעיה.

 

גמלי היו בחורים שהתלבטתי לגביהם, והיו כאלו שהתלבטו לגבי, אז מה?!

לק"י

 

שתכירו יותר?

 

אם יש מהותי שמפריע לך בו- אז אולי באמת כדאי לעצור כאן.

מה שאת חושבת.

את משדרת לו שאת עדיין לא בטוחה- לא תפגעי בו..

(ברור שאם תפרדנה דרככן, זה יהיה בהחלט לא נעים מצידו.. אך זה עניין אחר).

 

אם התנהגותו מפריעה לך מלהתקדם בקשר- כדאי שתאמרי לו שאת תשמחי לקחת דברים יותר בנחת.

 

ולהגיד מה את ב-א-מ-ת חושבת!!!!!

 

ב"הצלחה ממש

ושיש לך תחושות בריאות ;)

שאני מרגישה מכה כואבת שמישהו מתקדם הלאה?

 

פעם שמחתי בשבילם

 

היום כשאני עתידה להיות היחידה שתשאר רווקה אז בא לי שעוד ישארו במצבי....

אם היא לוקחת אותך למקום חיובי אז זה בהחלט דבר בריא.

 

"אמר הקב"ה: קנא, שאלמלא הקנאה אין העולם עומד, אין אדם נוטע כרם, אין אדם נושא אשה, ואין אדם בונה בית".

(ילקוט שמעוני)
 

של דיכאון ועצב

אז תנסי לקחת אותה לכיון של עשיה ולא של ייאוש.

 

בגדול קשה לא לקנא בכלל, יותר קל  לנתב משהו קיים לדבר חיובי.

ולבנתיים אנחנו פה

ממש לא.

 

הדאגה לעצמך לא מכסה את השמחה על חברתך.

 

 

אל תרגישי רע עם ההרגשה, היא לגיטימית.

"..מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חברו (בבא בתרא עה א). כי אין זה מטעם הקנאה אשר תיפול רק בחסרי הדעת...

אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלמות מדרגה שהיה יכול להשיגה כמו שהשיגה חברו." (מסילת ישרים פרק ד')

כי אני מרגישה יותר טוב כשאנשים סביבי לא מתחתנים.

סתם ככה בתור בני אדם.

ולא בני אדם רעים.

קנאה שנגרמת חלילה מרוע, אלא מתוך רצון להיות חלק מהמציאות הזאת, והיא נותת לנו את הדחיפה לזה..

קנאה כזאת מתעוררת בתקופות שפל. כאשר חשבתי שכבר ניסיתי הכל וכלום לא עוזר. והנה, החבר שלי השיג דבר שאולי לעולם לא אשיג...

 

צריך לבער את המחשבה הזאת. תורך יגיע בעז"ה. עכשיו, תשמחי בשביל חברתך, כמו שאת רוצה שחברותייך שיתארסו אחרייך ישמחו בשבילך.

 

קל לכתוב, פחות קל ליישם...

 

בהצלחה!

אף אחת לא תתארס אחרי,

אני בדרך להיות הרווקה היחידה.

 

תמצאי חברות חדשות

ככה ההרגשה יותר טובה.

 

 

כבר נשואות,

מאלה שלא- הרוב חילוניות.

בכיתה בלימודים- כנ"ל...

וגם בלעדיהן - הקנאה היא תוצאה של הייאוש. ובשורש צריך לטפל. תאמיני בעצמך. בעז"ה זה יקרה מהר ממה שאת חושבת..

 

זה כבר לא יקרה יותר מהר משאני חושבת

 

כי אלוקים באיחור רציני איתי,

 

 

יש בכיפה רווקה בת 42- נראהלי אני אהיה היורשת שלה בפורומים בקרוב

 

יש לך אבא שאוהב אותך ורוצה רק את הטוב עבורך.

 

ויש לך גם מישהו. שמחכה איפושהו.

 

תאמיני בזה!

 

ב"הצלחה ושתזכי למצוא אותו כבר ולהקים בית נאמן וכשר, ולדור ישרים בישראל.

 

מאיזה סיבה ה' מעקב את הזיווג, יש זוגות נשואים שהיו שמחים להתחלף איתך, גם להם יש נסיונות, ואולי הקב"ה רוצה לחסוך אותם ממך..
אני מכיר זוג שנולדה לו בת, אחרי חצי שנה גילו לה גידול בראש ל"ע וכעבור כמה שנים של סבל איום, היא נפטרה..
אנחנו לא יודעים מה השיקולים של ה' אבל הכל לטובה, ובעז"ה תראי שרק טוב יצא לך מזה

לק"י

 

אני מניחה שלא ממש..

אבל עדיף להאמין שיהיה טוב בעז"ה..

שלא נדבר על הטיפולי פוריות שזה דורש

את בחורה  טובה. תאמיני בזה. ובעז"ה תמצאי בקרוב מישהו מתאים (גם בזה תאמיני...).

טבעי להרגיש צביטה בלב, ורצון ה' הוא שנעבוד על זה ונתחזק באמונה שה' לא שכח אותי ושהזיווג שלי יגיע בקרוב

מאוד מתחברת לתחושות שלך, אני זוכרת את הקשיים שהיו לי לפני החתונה בכל פעם שחברה הודיעה על אירוסין.. לא יעזור להלקות את עצמך. התחזקי ושמחי את עצמך, בעז"ה ישמחו אותך בקורב

כשבת 18 עם סוג של  בעיות נפשיות+ ליקוי באינטלגנציה[לא נאמר סתם...משהו מאובחן] עוקפת אותך בהרבה קשה לשמוח.

 

ואפילו "האם המתעללת" מתחתנת בשנית, אמנם עם בעייתי גם,

אבל למה לי לא מגיע גם משוגע כמוני?

האמת שאני עוד לא ממש מכירה את ההרגשה כי רוב החברות שלי עוד לא נשואות, אבל כשחברה אחת התארסה לפני כמה זמן אז ה"לחץ" התחיל...

קודם כל, אומר את דעתי: הגיוני- זה כן, טוב- לא ממש...

כלומר זה טבעי לגמרי שאלו התחושות שתרגישי, כך כל אחת אחרת הייתה מרגישה נראה לי, אבל אני כן חושבת שכדאי לנסות לשנות את זה.

כי בעז"ה כשתתארסי (בקרוב ) את תרצי שישמחו בשבילך- ולא פחות, שיאחלו לך דברים טובים.

דרך אחת שיכולה אולי לנסות לשנות את זה- וזה יהיה טוב גם בשבילך וגם בשביל החברות, היא: 

להתפלל עליהן! להתפלל שיהיה להן טוב.

להתארס זה לא קל! זה לא תקופה פשוטה... יש לצערינו הרבה זוגות שמבטלים אירוסין ח"ו... וגם נשואים- א"א לדעת מה הם עוברים... צריך כ"כ הרבה סיעתא דישמיא.

אז כשחברה שלך מודיעה לך שהיא מתארסת- תשתדלי להתפלל עליה, שיהיה לה בהצלחה! שתהיה לה תקופת אירוסין טובה וקלה וחיי נישואין מאושרים. כשאת עושה את זה את מרוויחה מכמה כיוונים:

1. קודם כל לשם הדבר עצמו- התפילות שלך בוודאי יעזרו להצלחתה של החברה, דבר שבשורה התחתונה את בהחלט רוצה (אם באמת יש לך לב טוב ואני בטוחה שכן.. )

2. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"- אפילו אם זה יהיה מאולץ זה יגרום לך באמת לקוות שלחברה יהיה טוב- ובכך באמת לשמוח כשטוב לה!

3. זה טוב מאד בשבילך- המחשבות האלו שמתי שאת שומעת שמישהי מתארסת ומה שעולה לך לראש זה "אוי לא, רק שלא אשאר לבד"  הן באמת לא כ"כ טובות מהבחינה שהרי גם את רוצה להתחתן! את מתפללת לה' שתתחתני- אז המחשבות הללו לא בטוח שהן כ"כ מוסיפות זכויות בשמיים... ובכל זאת זה מחשבות שיש לכולם וקשה מאד לשלוט על מחשבות. אבל על מה שאת מתפללת בתפילת שחרית/מנחה או כל תפילה אחרת- בזה את כן יכולה לשלוט! ואת יכולה גם לבקש מה'  שלא "יחשיב" את המחשבות הלא טובות שיש לך כשאת שומעת שחברה מתארסת, שהם באים מתוך אינסטינקט, אלא את מה שאת בוחרת להתפלל עליו! שכן יהיה לה טוב! וזה יכול להוסיף לך המון המון זכויות...

כמו שכבר כתבו כאן, קל לכתוב אך קשה יותר ליישם. ובכל זאת- אם תנסי באמת לעשות את זה, אפילו באופן מאולץ, אני מאמינה שזה יעזור.

בהצלחה ממש ממש!

 

 

בד"כ שבנות כותבות דברים כאלה הן מצפות לתמיכה וחיבוקים ולא לעצות.

ובנים הם הנוטים לתת עצות פרקטיות.

 

אך מכיוון שכבר כתבת אתייחס,

מכל מיני סיבות אני לא חושבת שאתחתן אז לא ממש מזיז לי אם ישמחו בשבילי או לא,

אם כן יקרה נס כזה[ודרוש וואחד נס] גם לא ממש אכפת לי אם ישמחו או לא כי לי בשורה תחתונה יהיה טוב.

 

1.קצת מצחיק, יש כ"כ הרבה חולים, רווקים,ללא ילדים....יש קצת קודמים בתפילות שלי.

2.מאולץ? מאוד רק יזכיר לי יותר את המצב.

3.דוגרי זה לא באמת משנה כבר מה אתפלל זה לא יקרה, אז המחשבות לא מזיקות לכלום...

ואם זה לא יעזור לך אז מקווה שאולי למישהו אחר שקורא את זה... 

לי זה  עוזר בסיטואציות אחרות בחיים- אם למשל (אני זורקת דוגמא) לחברה שלי יש טסט ואני נגיד נכשלתי 10 טסטים... וישר אני לא רוצה שהיא תצליח- אז אני דווקא אתפלל שהיא כן תעבור (זה דוגמא על דבר קטן כמו טסט אבל אפשר להשליך על דברים יותר גדולים בחיים).

את פתחת את השרשור מסיבה כלשהי- כדי לפרוק ואולי מעוד סיבות... ואת כתבת בעצמך שאולי זה מעיד על מקום לא כ"כ חיובי... מה שאומר שמין הסתם כן היית רוצה להיות במקום חיובי יותר.

אני מקווה שלמרות מה שאת כותבת עדיין לא תאבדי תקווה, ולא פחות- אמונה. לא רק בה', אלא גם בעצמך.

רק טוב!

 

 

 

בעז"ה.

 

אוי לך אם תחשבי  כך... (באמת, המחשבות האלה לא טובות. הן סתם "מפילות" אותך אפילו ביחס למצב הנוכחי.. תשתדלי לא לחשוב כך. בתור מי שקצת מכיר, אני אומר לך שיש סיכוי יפה מאד. את פשוט צריכה מישהו שמתאים לך. אדם שיש בו צדדים שונים - צריך מישהו מקביל.. אז אולי זה קצת יותר קשה למצוא.  ובהיות שכאשר תתחתני בקרוב בעז"ה, את הרי תצטרכי כמו כל אחד יותר "קבלת השני" והתחשבות וכו', מאשר בחיי הרווקות - כמו כל אחד שמתחתן - אז אולי תנצלי את הזמן בינתיים לעבוד על זה, וכך את ממש מתחילה להתכונן לנישואין... זו סגולה טובה לא פחות מלקנות טלית, לענ"ד...)

מה כ"כ מצחיק? את לא אמורה להתפלל רק על החברות, אלא בנוסף לחולים ולרווקים ולאלה ללא ילדים- תתפללי גם עליהן. זה ממש יפה ובכלל לא מיותר- תקופת האירוסין היא באמת לא פשוטה ויש בהחלט על מה להתפלל...

מסכימה שאחרי הפעולות נמשכים הלבבות, תמיד תמיד כדי לקוות שלאחר יהיה טוב. בן אדם שמקווה ומתפלל שלחבריו יהיה טוב- יהיה לו על כך שכר מהשמיים, בן אדם שלא- באמת כדאי לפחות לנסות לשנות את זה...

בעזהי"ת

 

וזה הדבר הכי טבעי ונורמלי בעולם, ולהיפך, זה שאת מקנאה זה "קנאת סופרים" ובעז"ה בקרוב ממש ממש תמצאי גם את את הזיווג הראוי לך ביותר משורש נשמתך.

אדם לא נענש על קנאה אלא על מעשים (ע"ע קין והבל), ואין לך מה לחשוש יקרה, אם זה לא היה ככה היה לך מקום לדאגה

 

זה ממש טבעי ולגיטימי שתרגישי ככה!!

את ממש לא היחידה שמרגישה ככה אז אל תרגישי רע עם עצמך..

אם תרצי לדבר- אז בשמחה

לתת או לקבל?

 

עונה לי בשאלה

 

 

 

שאני אוהב, אני נותן או מקבל?

 

 

מה נראה לך?

 

( לדעתי, תלוי גם למה אתה אוהב.)

 

ולא לאהוב..נראה לי מצב מכאיב..

 

אבל שני המצבים תלויים אחד בשני וכואבים כשהם בנפרד.

למאי נפקא מינא?

היית חי עם מישהי שאתה אוהב אבל לא בטוח כמה היא אוהבת..
או להפך ההיית חי עם מישהי שאוהבת אותך אבל אתה לא יודע כמה אתה אוהב אותה?

לא,לשתי השאלות.

בעזהי"ת

 

קשה להרגיש אהוב ע"י בנאדם שאתה לא אוהב.

 

במקרה שאדם אוהב אותך בלי שתאהב אותו, אתה נרגיש נרדף, רחמים, מחוזר, מוחמא- אבל לא 'אהוב'.

 

אהבה זה רגש שהוא בהכרח הדדי.

שנה?

המ"ה
וגם ילד בן שנה מחזיר אהבה

בעזהי"ת

הקב"ה אוהב אותנו,

 

ודווקא ילד בן שנה- הרבה יותר קל לאהוב ילדים כי להם הרבה יותר טבעי לאהוב ולכן בהכרח ילדים אוהבים אנשים.

עד שמשהו מתחיל להשתבש [קרי: הם 'מתחילים להתבגר'.]

ולכן זה לא הדדי..

ילד בן שנה לא באמת מחזיר אהבה, וגם אם כן,ילד בן חודש לא מחזיר אהבה.

לאהבה שאינה תלויה בדבר.

 

לאהוב ילד שגורם לך רק לקום בלילה, לא לישון, לא ללכת לאן שאתה רוצה, לשלם הרבה, שרק בוכה, מלכלך ומדי פעם מואיל בטובו להאיר לך חיוך- זו האהבה הכי מדהימה וחסרת היגיון שיש. (מכורה לבת שלי!!!)

ממחיש יפה מאוד עד כמה אהבה זו נתינה.

 

אבל זה לא מה ששאל כורש, כמו שאמר אריק חרבי. אם אתה שואל ספציפית זה כבר משהו אחר.

אוהבת אותנו חזרה...

 

היא ממלאת אותנו חיים. התורה ערכיה ודרכיה,

 

היא דבר ה' החי. "אהבה" זה לא רק במובן ההרגשי המצומצם.

 

וילד קטן - בוודאי אוהב.

 

אם כי בוודאי שאהבת-אמת אינה אמורה להיות מותנה בכך ש"יחזירו" לך, למרות שזה נעים ועוזר לכך.

 

 

 

כל זאת - בלי להיכנס לנושא הנידון בשירשור. 

לק"י

 

כשהם אוהבים מישו- הם לא מתביישים להביע את זה: הם מחבקים ומחייכים אליו.

ובגיל גדול יותר כשהם כבר מדברים- יש ילדים שגם יודעים להביע את זה במילים ("אני אוהבת אותך").

בעזהי"ת

 

ברמה הריגשית שלו..

מי שלא יודע מה זה להיות נאהב לא יכול לאהוב ולהיפך.

לגבי השאלה ששאלת בהמשך, עדיף לחיות עם מישהי שאתה אוהב והיא לא, מאשר להיפך. כי אהבה אפשר לקבל מאוד מקומות, אבל לחיות עם מישהיא שאתה לא אוהב זה ייסורים גדולים.

רוצה לאהוב רק את מי שאוהב חזרה.

 

מי שלא... לא ראוי לאהבה הזאת.

 

 

ובקשר ללקבל\לתת

ברור שלתת זה יותר כיף

"שתזכו להיות רק מן הנותנים" מכירים?!

 

ולדעתי זה ממש ממש לא אותו דבר!

 

לאהוב מישהו שלא אוהב אותך זה פצע בנפש!!

 

ולתת למישהו שלא נותן לך זה לא כזה מבעס...

 

כפי שאמרת כמובן שעדיף שניהם, אך אני אעדיף לאהוב,

מה שאני מכיר בלהיות אהוב זה שבאופן טבעי להיות אהוב,מעורר תחושות של אוהב, ומעצים אותן.

אז לא יודע איך זה להרגיש אהוב אם מנטרלים את המנגנון אוהב מאהוב

 

או במילים אחרות (וקצת שונה) אין רגש כזה להיות אהוב ולכן להיות אהוב לא עושה שום תחושה אצל האהוב (סביל)

להיות אוהב (פעיל) יכול למלא את הרגש ולתת תחושה טובה

 

מזל שלא באמת צריך לבחור

אתם פלספנים! תענו במילה זה מספיק!..

הוא היה זרוק בתא שירותים בישיבה.

בישיבה הגבוהה

בישיבה..

 

לא חושב שיש סיבה שלא לקרוא,זה לא ספר שהוא דווקא לזוגיות,

מקסימום תבין טוב יותר את אחותך..

המבוסס בין השאר על אי הבנה בין אחים..

יש לך את הכל בלייב בבית.

אז למה לא?

אז כן.

מתאר מקסים את הלך המחשבה של שני הצדדים.

ואסור להרהר בדברי קודש

וצריך משהו שיסית לך את המחשבה

 

תארי לך שבחור עוסק באיזה סוגיה

מתפלפל

חושב עליה

חי אותה

ופתאום נכנס לשירותים 

איך הוא יכול להפסיק לחשוב על הסוגיה

רק אם יהיה משהו שיסית את המחשבה שלו

 

בשביל להשלים את הדעה

יש כמה רבנים 

ובניהם מו"ר הרב אליהו זצ"ל

שאסר לקרוא עברית בשירותים

לחשוב על הסוגיה ואז הוא תופס את עצמו כזה :"הושיע את עמך וברך.."

 

עקרונית אסור לי להשאיל אותו.

 

 

הוא בחדר שלי, אתה מוזמן לבקר שוב...

יש הרבה אמת בספר הזה וגם קצת הומור .

בפרט אם תיפגש עם בחורה דוסית שגם מטבעה היא יותר נשית משאר הבנות ו/או גדלה בבית של בנות

כך שכנראה היא לא הכי תבין אותך וכדאי שהשאלות שלה עליך שמתחילות בד"כ "למה הוא ...? " יחסכו

ולכן כדאי שלפחות אתה תבין אותה ולא תהיה אדיש ותשדרג את עצמך .  

עם זאת בשביל ההדרכה השלמה והאיזון כדאי לשלב ולקרוא גם ספרים שבאים מבית המדרש שלנו וב"ה לא חסר .

המציאות עולה על כל הדמיון כך שעם הזמן את יתפתח אצלך מין ספר קטן שמכיל הרבה רעויונות מהספרים הנ"ל 

ובעיקר תובנות אישיות שיתאימו לך ולבת זוגך .

לדעתי כדאי להשקיע לא פחות בקריאת ספרי אמונה ולהפנים במוחשי שהזיווג אכן רק מאיתו יתברך .

 

 בע"ה בהצלחה ובקלות  !

שכינה ביניהם , הבית היהודי , בגן השלום ספרים של הרב גינזבורג ועוד...מיגוון הוא רחב

יש הרבה הרצאות בנושא זוגיות של הכנה לפני וכד' תמצא בשפע באינטרנט מכון מאיר ישיבה ועוד...

תקרא עד שתתביית על מה/מי שמתאים לך שאתה מרגיש חיבור ושייכות .

בכל מקרה מה שכתבה יעלי_א נראה לי הכי מציאותי .

 

זה בעיקר חשוב לצד השני 

כמו שהנכם רואים בוודאי אני כבר באמצע הספר.

 

יש לך את הכל בלייב בבית.
למה לרעות בשדות זרים?!

אתה מקבל שיעורים לחיים בכל יום ויום.

כן.את בהחלט מאתגרת אותי ריגשית ואנטלקטואלית

 

אם יש לך משו לומר לי פשוט עזבי רגע את המטבח,(לפחות תכיני לנו משו לאכול!) ובואי לחדר עם המחשב!

הייתי צריכה לקרוא פעמיים כדי להבין שלא אני כתבתי את זה!!

ניסיתי לברר עליו אך מסתבר שגם החברה השניה לא בקשר איתו שנים!

 

בעז''ה שיצאו מזה דברים טובים

שגם לי הציעו אותו,

אני לא רציתי כי אני יודעת מיהו ומה הוא (בגלל זה)...

השאלה היא אם זה לא נחשב לרמות אותה ולא להגיד לה כלום,

או מצד שני להגיד ואז לפגוע בשמו של הבחור...

ויש הרבה כמוני שלא מוכנים להכנס לזה.

אם כבר נכנסת, צריך בהתחלה להגיד דברים טובים ולא חייבים להגיד את כל הדברים הגרועים מההתחלה אלא אם כן זה דבר משמעותי לקשר או יהיה משמעותי בהמשך.

ובשום פנים ואופן לא לשקר.

אני מצטערת על הרגע שהסכמתי

אני חושבת שזה ממש תלוי במה מדובר-

 

אם זה משהו שקשור למידות שלו- אז לדעתי את לא צריכה להגיד לה,

כי בנ"א מסוגלים להשתנות, ייתכן שהוא בעבודה על עצמו..

ייתכן שהיא בכלל לא תראה בעיניה את מה שאת רואה כחסרון.

 

אם זה קשור למשהו בריאותי- בגוף ובנפש- אני חושבת שאת חייבת להגיד לה.

והיא תחליט אם מתאים לה להיכנס לזה או לא..

 

 

 

 

תלוי מאד במה מדובר. יש תכונות רעות אובייקטיבית: הוא אלים, מסומם, וכדומה. לגבי התכונות האלה, ברור שצריך לומר את האמת, ולדעתי אף ללא שהשאלות ישאלו במפורש מצידה.

 

אבל אני מניח שלא לזה את מתכוונת. פעם זה קרה לחבר קרוב שלי. מישהי התקשרה לברר עליו אצל אחר, גם כן חבר טוב. המועמד היה בייניש ממוצע. הנשאל ממש לא. יש לו הרבה ידידות, אינו מתלבש כבייניש, וכן על זה הדרך. התוצאה הייתה, שהנשאל סיפר על המועמד שהוא מתלבש ומתנהג בצורה מוזנחת, הוא רחפן, קצת מוזר, וכן על זה הדרך. סוף הסיפור מובן מאליו.

 

האמירות האלה לגבי המועמד הן מופרכות, מהיכרותי האישית. מאידך, אני לא חושב שהנשאל שיקר. כך הדברים משתקפים מנקודת מבטו, מהמקום בו הוא נמצא. מבחינתו, הוא לא שיקר. אלה דברים שאין בהם אמת ושקר אובייקטיביים. אולי אם היא הייתה נפגשת איתו, היא לא הייתה חושבת כך. בתור מי שמבררים אצלו, זה לא נכון להציג את השיפוט הסובייקטיבי כאמת אובייקטיבית.

 

לכן, לדעתי, עדיף לך להתחמק, בתואנה שאינך מכירה אותו מספיק. מצד אחד, את לא יכולה לשקר לגבי תחושותייך כלפיו. מאידך, לא השיפוט שלך הוא החשוב, אלא השיפוט שלה. אם כל הנתונים הראשוניים מתאימים, והחברים שלו, שאצלם חברתך תברר, לא מרגישים כלפיו כמוך, עדיף שתתני לחברתך להחליט בעצמה במסגרת הפגישות עצמן.

 

בהנחה שהבנתי נכון את המצב...

 

רק טוב!

נשאר לך רק לשקר מחר בערב שרק עכשיו ראית את התמונה ובינתיים הסכמת להצעה אחרת. אני לא רואה מוצא אחר.

אז למה אני לא אמור לראות תמונה שלה?

לא נעים שכזה...

הרי ביקשת תמונה, וידעת שיתכן שזה יקרה. אז למה לא תכננת מראש מה תעשה במצב כזה?! אולי היה עדיף לך לא לבקש תמונה ולנסות להשיג אחת בעקיפין?

אם כל שאר הדברים היו נראים לך מתאים אז אולי במציאות היא תמצא חן בעייניך. זה מאוד קשה אבל זה אפשרי. ואם לא אז פשוט תגיד לה חשבתי על זה שוב ונראה לי שלא מתאים, אולי היא תבין שזאת הסיבה ואולי לא, בכל מקרה חבל על הזמן של שניכם.

תגיד לה את האמת.

שזה טוב לפסול על פי תמונה.
זה לא טוב.

עדיף לשבור לה את הלב.

זה לא חכמה להיות אמיתי ולפגוע בבן אדם, מה גם שקפידא יכולה להזיק מאד..

לשמוע ביקורת על המראה חיצוני שלו, במיוחד לא ממדוייט..
מה ששנוא עליך... זה כלל שצריך ללכת איתנו כל החיים וביחוד בדייטים, שזה מצב רגיש..

לכן אם ברור לך ב100% שזה לא הסגנון ופגישה תהיה בזבוז זמן,

 

נראלי שהייתי מחפש איזושהיא נקודה ספציפית בתמונה,ותולה בה את חוסר הרצון.

 

לדוג' "אני מחפש בנות שמתלבשות יותר מכובד" אם הסגנון שלה קצת זרוק או משהו כזה.

 

גם הסיכוי שדבר כזה לא יפגע יחסית קטן,ובכ"ז הייתי מנסה.

לענ"ד כל תשובה ישירה תגיע לאונאת דברים...

איך אפשר לצער מישהי כ"כ ולהגיד לה שהיא לא נאה בעיניך?

בשום פנים ואופן!

 

עצתי- להמשיך בבירורי דברים בינכם, ו"להפיל" את זה על נושא אחר (השקפה/ אידיאולוגיה/ רמה דתית וכו').

ונראה לי שבמקרה כזה מותר לשנות מפני השלום, ולהציג את עצמך בצורה כזאת שאולי היא בעצמה כבר תרד מהעניין.

אמנם כמות החבר'ה פה ב"ה גדולה,אבל יחסית לכל הציבור הדת"ל בארץ...

אולי תכתוב לה: "קיבלתי את תמונתך הנאה והמרשימה. תודה רבה.

 

מ"טביעת העין" שיש לי לגבי "סוגי" אנשים עפ"י מראיהם, אני מתרשם שאנחנו לא טיפוסים מתאימים.

 

יתכן שזה נתפס כשטחיות, לחשוב שאני יכול לדון על התאמת-האישיות זה לזה, עפ"י מראה. אבל אני נוטה לסמוך לגבי נושא ההתאמה על טביעת עיני, אפילו אם בחורה נראית לי בעלת יופי אובייקטיבי. איתך הסליחה".

 

 

אז אולי תיתפס בעיניה קצת כ"טמבל" - אבל יש סיכוי שהיא לא תיפגע..  ובאמת הכתוב הוא אמיתי. הרי אתה סובייקטיבית הרגשת "לא מתחבר" לזה.

 

כל זה ענ"ד - וצריך לראות מה אומרים/ות הרגילים בנושא..

היא תבין היטב מה עומד מאחורי הדברים, ורק תיפגע יותר..

ו"תמונתך הנאה" - זה מחזק..

בסופו של דבר, רק יוסי יודע מה המצב. אני פשוט ממליץ שלא ישתמש ברעיון כזה אם בכך מדובר.

 

ועדיין, סיכוי טוב שהיא תבין, כי זה נשמע ממש מוזר שאדם יאמר שהוא יודע לשפוט התאמה על פי מראה. אני חושב שהדרך שהצעתי נקייה יותר.

 

אגב, גם במסגרת הצעתי הוא יוכל לכתוב " את תמונתך הנאה ראיתי רק עכשיו"...

גם זה רעיון - ובאופן שלא ייאמר שקר מפורש... (יש "הצעות אחרות", זה לא אומר שהוא נענה להן וכו'..)

 

"היא תרגיש קצת לא נעים אבל יעבור לה"?

 

מצטערת,

 

לא אהבתי את הגישה.

הנחה שחייבים לראות תמונה לפני פגישה?

 

נמאס לי שהופכים את התם לאשם.

 

ממליצה לשנות גישה.

האתרים מאד מזייפים בקטע הזה. הדבר הראשון שקופץ לך זה התמונה. אז על כרחך, הסינון הראשוני הוא על סמך מראה. מבחינת הסדר האמיתי, ברור שזה מטופש. המראה הוא שיקול חשוב, אבל אחרון. על אותה תמונה שאדם פוסל מראש יש סיכוי טוב שהוא היה דווקא הולך על זה אם הוא היה קורא קצת את הכרטיס, ואולי עוד יותר אם הוא היה מתכתב איתה קצת.

 

זה מאד דומה (עם ההבדלים המתבקשים, כמובן) לבעיה רפואית, שהדעה הרווחת היא שלגיטימי לגמרי להסתיר אפילו עד דייט שלישי. ההנחה היא שהכרת האישיות עשויה להשפיע על המשקל שיינתן לבעיה. הרבה פעמים לא הנתון עצמו קובע, אלא השלב הכרונולוגי בו הוא מוצג.

 

טוב יעשו מפעילי האתרים אם יגדירו את כל התמונות כמוסתרים, ובתוך הכרטיס עצמו תהיה אפשרות "הצג תמונה".

 

אבל מכיוון שהמצב הוא לא כך, מי שהיא לא מלכת יופי, ואף פחות מכך, חייבת למצוא דרך שלא יסננו אותה מראש. והדרך היחידה היא לא להעלות תמונה לאתר. ההגיון הוא שאולי תמונה שתוצג במערכה השלישית, כשהשני כבר קצת מעוניין, תעורר פחות התנגדות מתמונה המוצגת במערכה הראשונה.

 

ולגבי הפלונטר המתבקש? הוא לא נוצר עד שהגבר מבקש את התמונה. ובכל מקום, בכל מצב, דרך אתר היכרויות או שלא - לבקש תמונה ישירות מהמועמדת היא טעות פטאלית. אתה נכנס במודע למלכודת שאתה לא יודע איך לצאת ממנה.

 

לכן, מי שחשוב לו לראות תמונה מראש, טוב יעשה אם ישיג אותה בעקיפין. חוק דתיים שלובים יעיל מאד בהקשר הזה, וכפי שכבר טענתי בשרשור אחר, אין שום סיבה שלא להיעזר בו במקרים כאלה.

 

ולכן, לדעתי, הטעות פה הייתה בעיקר מצד המבקש, והרבה פחות מצידה.

איזה שיחת טלפון, להראות נכונות להיפגש, לשאול קצת שאלות, ואז לנסות למצוא מוצא, ואולי אחרי השיחה לומר שזה נראה לא מתאים..

והרבה לא מתאימות אז עם כל אחת נעשה טלפונים?

אפשר לעשות את זה בצ'ט בצורה מכובדת.

אתה כן שם? אולי מצאת חן בעיניה גם בגלל התמונה?

 

תראה.. זה קצת בעייתי....

 

היא יזמה את הכל, נכון? גם פנתה אליך בתחילה? אתה לא חייב לרקוד לפי החליל שלה..

 

וגם המראה שלה לא מוצא חן בעיניך- הכי הגיוני!!

 

תצ'וטטו טיפונת.. (לא הרבה!! שהיא לא תפתח סרטים!!!!!  על מצפונך.. )

 

ואז.. תגיד לה שיש לך תחושת בטן שזה לא ילך בינכם... בלי להסביר.. ותאחל לה המון הצלחה ושמחה בחיים ורק טוב..

 

עם תחושת בטן אי אפשר להתווכח..

 

וזה גם נכון!!!

 

ב"הצלחה!!!

 

(אגב,,

 אתה יכול לכתוב שרק פניות עם תמונות תעננה... )

 

 

עם נטייה מוגזמת להשמנה, מחלה כרונית, לא משנה מה!
תמצא דרך שהיא לא תרצה אותך.. אומנם זה דוחה.. זה שקר, זאת הונאה.. היא תרגיש קצת לא נעים לפסול אבל- עדיף שזה יפול על פערי השקפה.

ואולי למדת מזה משהו.
אגב- אם אתה לא מצליח לסנן אותה. תצא איתה..

תוריד אותה על משו שהיא לא תוכל אחכ להתלונן...

 

 למשל תשאל אותה: מה הגובה שלה? או, בת כמה היא? (שלא שמת לב לזה בכרטיס האישי..)

 

ואז תגיד.. וואלה,, לא מתאים לי..

 

זו צורה יפה ומכובדת!!!

 

ותעשה את זה בצאט,, שזה קליל יותר..

 

בהצלחה~!!!!

תזכו להקים בית נאמן בישראל בשמחה!!

בניין עדי עד!!!!!

שתזכו לבנין שלם

חבר'ה, אתם ממש מפציצים בזמן האחרון!!

לא לנוח ולהמשיך כך!!

ב"ה יש המון הודעות אירוסין. כן ירבו.

ברכה יפה, אך הצבעים הרגו לי את האישונים (סורי, אני רגיל לראות יותר מידי ירוק זית)

יכוליות שדווקה ברגע שלא חיפשתי, דווקה כשהחלטתי לעשות הפוגה רצינית וממש שכחתי מהעניין.. דווקה אז שה' יתברך ישלח לי אותו..?!?
זה הגיוני בכלל?!?
אם לא, למה אני כל כך שלימה ומאושרת??

ברגע שהרפית ושחררת שליטה, ה' היה יכול להתערב קצת בענינים...

והלוואי שתשארי שלימה ומאושרת

בואנ'ה, כולם יכולים לקחת את זה בתור ניסוי, לא? להרפות קצת  ולתת לאלוקים להתערב בעצמו...

 

מצד שני, זה ירוקן לנו את הפורום מהר מידי, לא? יהיה עומס גדול מידי על הפורום התחתון

 

 

ומקרוני - תשתדלי כמה שיותר להישאר שמחה ומאושרת  - זה בריא ללב שמעתי 

 

הלוואי על כולנו להיות ככה מאושרים כל כך. בעז"ה!

העולם הדתי מורכב מגוונים שונים. יש דתיים לגביהם לצערנו מה שאמרת עשוי להיות נכון.  יש גם כאלו שישמחו להתייחס לגופו של עניין וליצור עמך קשר על בסיס אישיותך ועולמך. יש לא מעט מקרים של אנשים מבית דתי שלא מצאו את בת זוגם בעולם הדתי ובנו בית רוחני, מקסים ומיוחד דווקא עם בחורה שצמחה בבית חילוני והביאה עמה הרבה יופי ורוחניות לעולם הדתי החדש בו בחרה. בהצלחה

ויש כאלו, כמוני למשל שמעריכים כ"כ חוזר בתשובה, אפילו יותר מדתי מבית..

יש נימוקים לכאן ולכאן..
אבל בכנות?? הפסד שלהם!!
בהצלחה!!

כמו שאנשים מעדיפים גם עודף/ מחסור בפיגמנטים, לפעמים יש בזה משהו שבאמת קשור לפנים האישיות ולפעמים זה סתם סטיגמה מטופשת.

כך או אחרת, אל תתרגשי- יש גם הרבה דתיים שמעדיפים דווקא חוזרים בתשובה.

לא נראה לי שבחורה חילונית תרצה להתחתן עם חרדי שלפני שבוע חזר בשאלה.

או לפחות מישהו דתי שעבר דברים ובירר את דרכו.

ואני דתיה מבית.

אני לא אפסול בגלל שמישהי חזרה בתשובה, ואני אבדוק את ההצעה כמו כול הצעה אחרת.

לפעמים חוזרת בתשובה חזקה יותר באמונתה מאשר דתיה מבית,

 

אני בעצמי בא ממשפחה דתית, אך איפשהו בגיל 14 ירדתי מהפסים, בגיל 19 התחלתי לחזור למוטב,

והיום אני בדרך הנכונה, ואמונתי כיום הרבה יותר חזקה מאז!

 

יש כאלו שיעדיפו אישה דתיה מבית בגלל הקטע של המשפחתיות, ואני מבין אותם,

אך אני אישית לא פוסל, כי בכל זאת, אני מתחתן עם אישה, לא עם המשפחה שלה,
נכון שיש קשר עם המשפחה שלה, אך זה לא חתונה, אני חי קודם כל עם אשתי,

אח"כ עם שאר העולם, אם לא מתאים למשפחה שלה, אז אני לוקח את זה לכיוון

של "עם לבדד ישכון" כלומר, אני והיא (בהסכמתה) נשמור מרחק של לא יותר מ: "שלום-שלום"

בדרך כלל בהתחלה למשפחה קשה לקבל את זה אבל עם הזמן כשרואים שזה רציני ומתגברים על השינויים בצורת החיים

המשפחה בדרך כלל מכבדת את הרצונות של החוזר בתשובה וזה קורה עוד לפני שהחוזר בתשובה מתחיל לחפש בן או בת זוג.

רוב החוזרים בתשובה יחכו עם החיפוש עד שיהיו מספיק חזקים ומוכנים לקשר 

 

ובטח שהמשפחה תכבד את בן/בת הזוג ואת דרך חייהם של הזוג. גם אם זה אומר שהמשפחה תשנה דברים בדרך חייהם כדי לשמור על קשר קרוב

 

הכוונה, כל מה שנקלט כשהיינו קטנים: אורח חיים, שירים, התנהגות, ה-כ-ל

 

יש פעמים שאפשר להסתדר עם זה,

אבל יש פעמים שלא! עם כל זה שהבנזוג שחזר בתשובה בפועל יותר "דוס" (בלי להיות קיצוני)

יש פערים שהם מאד קשים...

אם משהו קטן לא הולך בזוגיות, כבר הכל נופל הרבה יותר בקלות

 

כי אם בין הדתיים יש מנטאליות שונה, אז ק"ו בין בית דתי לבית שלא דתי...

 

אישית- מימי התיכון טענתי שבעלי התשובה הם אנשים מאד איכותיים...

ואכן- הייתי נשואה לבחור שחזר בתשובה, לאחר 8 שנים של קיום מצוות.

 

ו-כן, הפערים, הפערים היו עצומים! (לא שבגלל זה הכל נפל, אבל זה רק הוסיף...)

 

מי שחזרה בתשובה באמת - טובה בעיני הקב"ה מאד.

 

לגבי נישואין - יש כאלה שמפריע להם אם היו לה קשרים קרובים עם בנים מלפני-כן, כפי שלצערנו לא-נדיר ב"עולם- החילוני" כנראה.

 

ויש כאלה שרוצים מישהי שההווי שלה מילדותה קרוב לשלהם.

 

לגיטימי. 

 

זה לא סותר את המעלה האישית של מי ששחזרה בתשובה.

 

אז או שהיא מוצאת מישהו שבא מרקע דומה לשלה (הרי היא עצמה סוברת שהוא לא "גרוע יותר" כי חזר בתשובה. כמו שהיא) - 

 

או מישהו שזה לא מפריע לו.

כי כדי לעשות שינוי מעמיק בכל אורח החיים, ויתור על הנאות למען אידיאל של קיום מצוות זה מראה על אדם איכותי. שתי סיבות שבגללן לא הייתי רוצה חוזר בתשובה: 1. התמודדות מורכבת עם משפחה: שמחות מעורבות, ביקורי שבת(כשייתכן שהטלוזיה דולקת). תמיד יש דילמה בין חיזוק הקשר המשפחתי לשמירת הילדים מהשפעה שלילית של הקרובים שאינם שומרים תו"מ. 2. לצערנו הנוער שאינו שומר תו"מ אינו שמור... לא הייתי רוצה להיות מספר שתיים או שלוש... לא פשוט להנתק מחשבתית ורגשית מקשרים כאלה.

שיהיה קשה לגשר עליו. זה לא קשור בכלל לטובות פחות או יותר.

 

אישית, אני בודק כל מקרה לגופו.

ואנחנו מקפידים על קלה כבחמורה הרבה יותר מדתים מלידה..

להפך, אני רואה ייתרון במישהו שבחר בדרך של תורה ובירר את הדרך מאשר מישהו שמקיים את התורה והמצוות כמו תוכי.. בגלל ש"אבשלו" עודה ככה וככה חינכו אותו..

ותכלס אם תשאלי איזה מישו (דתי מלידה) למה אתה מאמין? ובמה אתה מאמין? ותחתרי לכל העניין של מציאות ה' פתאום הוא יתחיל לגמגם..

עצוב.. 

הסיבה שאחוז הדתיים שעורכים בירור מעמיק הוא נמוך יותר מאשר אצל בעלי תשובה הוא בגלל שחילונים עם אופי דומה לדתיים כאלה פשוט נשארים חילונים..

 

ונדמה שרוב החוזרים בתשובה אינם עושים זאת מתוך בירור אמוני מעמיק. במיוחד היום, עם כל הטרנדים הרוחניים, הרבה פעמים זה מגיע ממקום כזה (אם להאמין לסיפורים שמתפרסמים מדי שבוע בגבו של אחד העלונים..).

 

בסופו של דבר, יש אנשים שהמשמעות שהם מעניקים לחייהם תופס אצלם מרכזי יותר, ויש שפחות. זה תלוי בכל אדם לגופו, ולא בהשתייכות המגזרית.

לא הבנתי את המשפט הראשון שלך.

 

אין לי סטטיסטיקות ביד אבל מההיכרות שלי עולה ההפך ממה שאתה אומר.(בלי להכנס להשוואות,אני מדבר ספציפית לגבי הסוגיה הזאת של חוזרים בתשובה)

אם מי שזוכה "לחזור בתשובה" קורא למי שזוכה לקיים מצוות מילדותו "כמו תוכי" - אז הוא צריך לחזור בתשובה גם על האמירה הזאת.

 

זו שטות מוחלטת. אדם שמתחנך כמו שצריך, אינו מקיים מצוות "כמו תוכי" - וההרגל לקיימן מגיל צעיר - הוא דבר גדול ועצום, ומטביע בנפש דברים נפלאים. זה לא סותר שאכן מי שבוחר מתוך מודעות והעמקה בדרך התורה, יש לו מעלה גדולה. ועפי"ר - אנשים תורניים אכן מעמיקים בדרכם באהבה, "גם" כשהתגדלו בה, ויש להם גם את הצד הטוב שלה ההרגל מילדות.

 

וכי את ילדייך אינך רוצה לחנך לכך?...

 

יתכן שהתכוונת לא ל"כולם" אלא למי שעושה רק בגלל ההרגל וללא רצון עצמי והעמקה. מכל מקום, לא בדרך זו תגַדלי את מעלת בעלי התשובה האמיתיים, שאכן גדולה היא (ללא קשר לנושא השירשור - זה לא בהכרח קשור).

 

והאמונה התמימה בה', ללא "חקירות" יתרות "למה" וכו' - יש בה גם כן מעלה גדולה מאד. זה שאדם ממשיך מה שקיבל מאבותיו והם קיבלו מאבותיהם, עד מעמד הר סיני, זה דבר גדול מאד. "ואני בער ולא אדע - בהמות הייתי עימך"...

אדם שמקיים מצוות ולא מבין את משמעותן, אדם שלא יכול להסביר לי מדוע הוא מאמין וכששואלים אותו אינו יודע.. אדם שלא טורח לברר את מציאות ה' בעולם כשזה מפריע לו..
זה אדם שנוהג "כמו תוכי"..
מוכנה לקבל את זה שקשה לך לקבל את זה..אך זו עובדה.. אתה יכול להחליף את הביטוי בכל מה שתחפץ..
הרי זה על אותו עיקרון..!

ראית ש"קשה לי" לקבל את זה?...

 

הרי קודם כל התייחסתי בעיקר לא לאדם כזה, אלא למה שהיה נשמע כאילו את מכנה כך כל מי שהורגל מילדותו בשמירת מצוות. ואמרתי שזה יתרון עצום כמובן. בלי סתירה למעלה של מי שהגיע מבחירתו.

 

אח"כ כתבתי שאולי התכוונת רק ל"סוג" כזה כמו שאת מתארת כאן כעת - וגם לגבי זה אמרתי שיש מה לומר לזכותו מעבר ל"כמו תוכי".

 

[ואגב, לא כתבת מקודם על אדם ש"לא טורח לברר כשזה מפריע לו" זו הוספה עכשווית. וודאי שאם לאדם מפריע משהו, ראוי להתאמץ ליישבו על ליבו ולא להתעצל]

 

 

ומי ש"מקיים מצוות ולא מבין את משמעותן" אלא מקיימן מתוך אמונה תמימה, זה גם יפה מאד. אל דאגה - גם מי ש"מבין את משמעותן", מבין חלקית מאד...

 

ומי שמאמין באופן טבעי ואינו רואה צורך להסבר "למה הוא מאמין", יש בכך בריאות גדולה מאד. זה לא קשור למי שמפריע לו משהו ואינו טורח לבררו.  ועל משקל מה שכתבת - גם מי שלא מבינה את המשמעות של מי שמקיים מצוות כי זה ציווי ה' ומאמין פשוט באופן טבעי, יש לה בעיה (לא "תוכי", אבל בעיה).. 

ובכן, גם אדם כזה אינו "כמו תוכי"... וכמובן, זה שכותבים "זו עובדה", עדיין לא עושה את זה לנכון... ולא "קשה לקבל את זה" - פשוט, לא מסכים עם הגישה הזו. חסר בה קצת ענוה. ובעינַי, מי ששואל את השני, כפי שאת מעידה על עצמך, "למה אתה מאמין", בעצם זה שהוא שואל יש חוסר בריאות וטבעיות..

 

וכנ"ל - זה לא סותר את החשיבות של ההעמקה בתכני האמונה ובמשמעות המצוות וכו'.

 

 

אז כך- ראיתי שהביטוי כמו תוכי לא בא לך בטוב בקונוטציה וכ' על זה אמרתי שקשה לך לקבל!
שנית,חושב שחסר בי ענווה? סבבה, ייתכן, וכי כולנו מושלמים?! ייתכן ובאמת חסר לי אך אינני בטוחה שזה מתבטא במה שכתבתי..
בהקשר לשאלותיי, אינני תופסת אדם ברחוב עוצרת אותו ושואלת אותו על אמונותיו, אני עובדת עם נוער דתי, בוחנת ורואה את דרכם השונה מאוד מדרכי.. וכואבת את המצב..
אלפי שאלות אמונה שנשאלות, אך תשובות אינם מחפשים.. כאילו מתעצלים מלמצא תשובות..
ומחילה, אני רואה בזה זלזול משמעותי בכל דרך התורה ובה' יתברך! כיוון שזמן של שעות על גבי שעות בסמארטפונים ובחיי חברה, וכמה דק' לבירור דרך החיים שלהם?
האמונה? אין להם?
פשוט כואב!

לא ש"זה לא בא לי בטוב" בקונוטציה. הסברתי שבמהות אינני מסכים איתו לגבי שני סוגי אנשים: כאלה שגדלו ברקע דתי וגם מעמיקים בתורתם ואמונתם (והם לא מעטים), שאצלם ההרגל הוא רק יתרון נוסף;

 

וגם לגבי כאלו שיש להם אמונה-תמימה ובריאה, שגם זו מעלה גדולה.

 

אני, כמובן, הגבתי על מה שכתבת: "אדם שלא יכול להסביר לי.. אם שואלים אותו.." - ועל זה אמרתי שזו לא מבטא בריאות "לשאול", ולא ענוה לציין כ"עובדה", כביכול, שזה חיסרון שאינו עונה..

 

לגבי "נוער דתי" שיש להם שאלות ולא מענין אותם תשובות - הרי כתבתי מפורש שבוודאי שזה חיסרון ומצער. כמובן, יש כל מיני סוגי נוער, כמו בכל גוון של החברה; אני מכיר והכרתי גם נוער אחר לגמרי. אז המצב שאת מתארת אינו מייצג מי שגדל בחינוך דתי מול מי ש"חזר בתשובה", אלא מי ששטחי גם בדברים שמעסיקים אותו, לבין מי שמנסה להעמיק ולהתענין בדברים חשובים ומהותיים. כמובן שגם אני "בעד" זה.. וכמו שכתב פה מישהו: מתוך הציבור המכונה לא-דתי, אותו חלק שרצה להעמיק בעניינים אלו, חזר בתשובה (כמובן, לא כל מי ש"חוזר בתשובה" זה בא רק מתוך עומק. כולם אהובים..). מתוך הציבור שהתגדל דתי מנעוריו - חלק גדל והולך מעמיקים את התורניות שלהם עם הזמן, וחלק אכן הולכים ב"שטחיות", לצערנו. כך היה מעולם - ציבור כולל גוונים שונים. אם-כי, טוב הולך ב"שטחיות" בדרך התורה והמצוה - מאשר בדרך ההפקרות..

 

אבל בוודאי שאני מסכים עם מה שכעת כתבת, ובסיגנון שכתבת, בכאב אמיתי, האיך יש לאנשים זמן לכל מיני הבלים - ולא זמן בסיסי להעמקה ולמידה של דרך חייהם. שבסופו של דבר מה שנצרך לכך הוא זמן ללימוד תורה, הן בצד ההלכתי והן בצד האמוני.

 

ואם את עוסקת עם נוער ומשתדלת לקדמם בבהירות התורה והאמונה והמצוות - אשרייך.

אבל מכאן ועד לומר כזה דבר על "המגזר"- הדרך רחוקה מאוד.

 

ישנם המוני דתיים שעושים בירור אמוני, שמעמיקים באמונה, שמקיימים מצוות בצורה אמיתית,

 

שחיים חיים של תורה. וזה אחוזים מאוד גבוהים.

 

ונכון, יכמו שפסימי אמר-שנם חילונים שנשארים חילונים כי אין להם כח לברר, והם כך מכח האנרציה. אז יש גם אחוז מסוים של דתיים כזה, וזה כך בכל ציבור. אבל האחוזים הללו אינם מייצגים את הציבור כולו.

 

צריך להיות זהירים מאוד באמירות הללו.

 

אני לא יודעת עם איזה סוג נוער דתי את עובדת, אבל בגדול בחינוך הדתי ישנו חינוך ליראת שמים, ואמונה מתוך בירור אמיתי,

 

ואני אומרת את זה כבוגרת החינוך הדתי, וכאחת שרוב חברותיה בוגרות החינוך הדתי, כמעט על כל גווניו.

מה זה חוזרת בתשובה?

 

איך עולה בדעתך שיש כאן עניין של השוואה?

 

זה עולם שונה.

 

בדרך כלל הבחורה במשך זמן מה בונה ומגבשת (שזה תהליך שלא נגמר, אסור לשכוח!) את עולמה הרוחני ומגלה בעצמה את עבודת ה' שהיא מתחברת אליה וכו'..

 

בחור מבית דתי, שגדל וספג כל חייו את העולם הדתי-אמוני-רוחני בצורה עשירה, לא שיחשוב ח"ו (!) שחוזרת בתשובה פחותה.

זה לא העניין.

זה פשוט שני עולמיים שונים, ולא כל אחד מסוגל להכיל את המורכבות הזאת.

 

וזה מורכבות, שלא נכחיש.

(כשהמשפחה המצומצמת לא שומרת שבת, לא מקפידה על הכשרות בבית... לא מדובר באח שלא תמיד בא לו לנטול ידיים לפני הלחם..)

 

[כמובן שהכול נכון כשמדובר דתיה מבית עם חוזר בתשובה].

 

 

 

אני, שגם סוגשל חוזרת בתשובה....

בס"ד בר"ה

 

כלל אחד בידינו!

 

"במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"

אז לכל מי שרוצה צדיק/ה גמור/ה, והציעו לו בעל/ת תשובה, יש לפניו הזדמנות יותר רצינית

 

והנה דיבורים קדושים על ערכם של בעלי תשובה (אורך הדיבורים כ-שעה, אבל הדקות הראשונות הם על ערך של בעלי תשובה עם סיפור יפה מהבעש"ט הקדוש, האזנה נעימה )

משליכה ישירות גם על אופן הבחירה עם מי להתחתן.

 

כדאי להיות מתונים בזה, ולבדוק כל ענין לגופו, משני הצדדים.

 

יש בכך עוד כמה-וכמה פרמטרים מעבר למעלה הרוחנית של התשובה.

אל תדאג, כבר הייתי שם פעם והיום יש לי מסלול ללא הגבלה.

בס"ד

 

אין לנו מטרה לעשוק אתכם רק בשם הערך המקודש של 'לא יהיה קמצן'...

 

 

אפילו אם היא יודעת את זה וזה יבוא ממנה זה יהיה נחמד..

אבל אפשר להציע ולשאול.. 

 

מלאנטלפים.

[לא בריא לדבר יותר מידי בנייד בלי דיבורית..]

הטלפון שלי לא אוהב דיבוריות...

 

בקיצ', חבל על בחורה שאצא איתה ונדבר בפלאפון, יש סיכוי שאחטוף מזה סרטן

 

 

אבל בכללי באמת משתדל למעט בפלאפונים. בכל זאת אני בן.

אם הקשר ממשיך מעבר לשלוש פגישות, אני שואלת את הבחור אם יש לו שיחות ללא הגבלה-

אם לא, אני אומרת לו שהוא מוזמן להוציא את הכסף שלו על דברים אחרים..

ואז הוא מצנתק לי כל פעם.

 

לא קרה כלום.

אפשר למדוד לרג'יות וג'נטלמניות בעוד דרכים.

 

א. אתה מצידך אל תצנתק ורק אחרי כמה מילות "שלום. מה נשמע?" וכו', תשאל אם היא יכולה לחזור אליך.
זה הרבה יותר ידידותי ונעים, בהרגשתי.

ב. אם אתה מחליט להפסיק את הקשר- ברור שלא תשאל אם היא יכולה לחזור אליך וק"ו שאל תצנתק לה.

בעעע

זה נשמע כ"כ ברור

אבל לפי הבעע שלך אני מבין שכנראה לא

 

והאמת עכשיו שחושבים על זה,

אינ זוכר שמישהי החליטה לנתק איתי קשר

אחרי שהיה לנו קשר יחסית ארוך

התקשרתי כבכל יום והיא לא ענתה

ואחרי כמה דק' היא התקשרה

והיא ביקשה שאחזור אליה

ובישרה לי שהיא חושבת שעדיף שנפסיק את הקשר

 

 

אז כנראה שזה לא כזה ברור 

מלכתחילה אני לא עונה לו.. ואז חוזרת אליו  

ואז אני לא מרגישה לא נעים.. כי גם ככה לי יש ללא הגבלה..  

והוא מבסוט גם מלדבר וגם מהחור בכיס שחסכתי לו

טוב לשמוע את זה...

 

זה מוריד מהלחץ...

 

אשרייכן!!!

אני הייתי שמחה לחסוך לבחור אם אפשר.

ובכל זאת..

 

בשיחה הראשונה אל תעשה את זה..

לדעתי בכל אופן

 

פעם אפילו  תוך  כדי שיחה שאלתי : רגע, יש'ך שיחות חינם?

הוא כזה אממ... אהה לא..

ישר ניתקתי לו והתקשרתי.

 

אם לי היה חינם הייתי אומרת לו שאם אני לא חוזרת אליו- שיבקש

אם אתה יודע שיש לה בלי הגבלה (לרוב הבנות יש כיום)
והיא לא מציעה את זה לפחות...

 

אני אישית הייתי בודק טוב טוב את הרגישות שלה לכסף של אחרים

ובכלל הרגישות שלה לאחרים

 

 

בהצלחה אחינו

 

 

ובמאמר מוסגר,

היום מסלול ללא הגבלה הוא בכלל לא יקר

יש כל הזמן מבצעים

ברוב המקרים זה יוצא יותר זול ממסלול רגיל

לדוג' אני משלם על ההלא הגבלה 49 ש' כבר חצי שנה

זה שווה, במיוחד אם אתה נמצא בקשרים.

אז קודם שיבקש ואז שיסיק מסקנות מהתשובה שלה..

אבל אם היא לא חשבה על זה

זה מעט מעיד על חוסר רגישות לכספו של הזולת

 

מילא אם היית אומרת שהיא חשבה

והתביישה להציע

יותר מובן ומקובל

 

אם הוא לא יזכיר את העניין איכשהו, ולא יאמר בצורה ברורה.

 

לא נראה לי הוגן לשפוט אותה.

 

הוא עלול להתפס כקצמן ח"ו

 

שחברים שלי מתקשרים אליי

ואני רואה שהשיחה מתארכת

אני שואל אותם את זה מפורשות

 

משגע שהכל נתון לכל כך הרבה ניתוחים..

 

יאללה, עשה מסלול שיחות ללא הגבלה וזהו..

 

כרגע זה המסלול הזול ביותר

אפילו למשתמש בממוצע כמוני

 

 

מציע שתיקבעו מראש שבכל פעם שתתקשר היא תנתק ותחזור אליך ככה לא תהיה את ההתלבטות האם יש צורך לבקש ממנה לחזור או שהשיחה תהיה שתי שניות.

אבל היה לי באופן אישי איזה 3000 דק' לאורנג', וב"ה גם לו היה אורנג', אז תמיד הייתי מנתקת עליו כשהתקשר, וחוזרת. הוא תמיד אומר שאם לא הייתי עושה את זה הוא היה במינוס כזה רציני בבנק... 

(ורק לשם ההבנה, כשהתחתנו, היו לו 40 ש"ח בחשבון שהפך למשותף, אז אני נוטה להאמין לעניין המינוס)

להפך, זה מראה על פתיחות בין הזוג....

 

גם לי זה קרה פעם שלי היה חינם ולו- לא....והוא אמר לי לחזור אליו....ממש לא הפריע!

כשבעלי יכל לדבר הוא התקשר אליי,ואם הייתי זוכרת לא לענות לו ולהתקשר אליו חזרה,אז הייתי עושה את זה ואם הייתי שוכחת אז אם זה היה שיחה מתמשכת הוא היה מזכיר לי..ולא ראיתי בזה שום בעיה,אבל פשוט לקח לי הרבה זמו עד שכבר הייתי אוטומטית מנתקת לו וחוזרת אליו

אם הוא לא יבקש אז זה כבר טמטום..

בעזהי"ת.

 

לפני כן זה עלול להתפרש בצורה לא טובה, וחבל "ליפול" על נקודות זניחות כאלה..

ומצטרפת להסתייגויות של יעלי.

הוא יבין אותך, הוא מן הסתם מנוסה וידע איך לשבור את הקרח.

טיפ- אל תזמיני את המנה הכי יקרה בתפריט.

יש לך סיכוי טוב..

 

אם את מרגישה כך - יש לזה חן של ראשוניות וצניעות, בטח זה יעזור לך..

 

תשבי בנינוחות, תני לו קצת להוביל.. תנשמי בנחת, תעני, תתעניני..

 

לשם-שמיים - זה למטרה חשובה.

 

תוך כמה דקות תראי שבגלל הקפה עם החלב - הוא לא אוכל בשרי (בני אדם) באותו זמן.. ותגלי שגם לך יש במה להתענין.

 

תשאלי על עיסוקיו, תתעניני בתשובות - ויזרום בעז"ה..

אבל,סזה מלחיץ פתאום לבוןא באינטרקציה עם מישהו שזה למטרה רצינית

איך פותחים שיחה בדייט?על מה אני אתחיל לדבר..?

אני ממש לחוצה

את לא אמורה לפתוח. פשוט תבואי ותזרמי.

שכרגע אני לא זוכרת כי ב''ה עברתי את זה כבר לפני עוד מעט חצי שנה

אחרי שתזהי אותו ותשאלי אם הוא זה הוא תשאלי אותו במה הוא עוסק ואז תספרי במה את עוסקת (לאו דווקא בסדר הזה) ואז תדברו על הא ועל דא, במיקוד מסוים של מה שאת מחפשת בבחור אבל לא יותר מידי.

 

ויש את זה (קצת ישן)

 

אבל תנסי לשנות את היחס שלך לדייט מ"היכרות לצורך חתונה" ל"היכרות לצורך בחינת אפשרות להיכרות נוספת". ותביני שכך גם הוא מתייחס לזה בשלב הזה. אם תפנימי שאת לא צריכה תוך דייט אחד לשכנע אותו להתחתן איתך, אלא רק לראות שיש טעם להמשיך, יתכן שתהיי פחות לחוצה.

 

לא הבנתי אם יצא לך לצאת בעבר. בכל מקרה, בפעמים הראשונות (ואני מאחל לך שלא תצברי וותק..) עוזר להכין מראש נושאי שיחה. זה נשמע קצת מאולץ, אבל לפעמים זהו כורח המציאות. תכיני גם כמה סיפורים מעניינים מחייך האישיים, וכן על זה הדרך. מניסיון, הגיוני מאד שבסוף לא תצטרכי להשתמש בזה, אבל כך מראש תגיעי רגועה יותר, בידיעה שיש לך מפלט למצבים בהם השיחה תיתקע.

 

ותזכרי שאחרי הכל, יש גם חלק שלא בידיים שלנו..

 

המון הצלחה!

אבל במסגרת תנועת נוער,ש"ל עבדתי הרבה עם בנים..

אבל לא יצאתי עוד לדייט..

אני לא יודעת אם כדאי לדפוק הופעה של שמלה וכו'ץ..או לבוש רגיל..?

אני כל כך בלחץ מזה

אם הבנות זקוקות לזה יותר מהבנים.

לדעתי, כן.

פשוט תבואי את.

אם את רגילה להופיע בבגדי ערב כשאת יוצאת בערבים עם חברות או לוידעת לאן, אם את רגילה להתאפר ולענוד תכשיטים וכו' וכו' וכו', אז תעשי את זה....

 

להתלבש באופן המיטבי בו מתלבשים ביום חול. כלומר, להקפיד להתקלח, להתגלח, ללבוש את בגדי החול היותר טובים שיש בארון, וכן על זה הדרך. אני מניח בזהירות שזוהי המלצה טובה גם לבנות, ונדמה שזה קצת שונה ממה שכתבת..

ברור שאתקלח ואתארגן לפני... וגם די ברור שאני אלבש את בגדי החול היותר יפים שלי והיותר מתאימים ליציאות כאלה... 

תהיי אחת- במיטבך

חשוב שתרגישי בנוח עם ההופעה שלך.. מצד שני לא כדאי להגזים..

 

תזרמי!!

כן.. לכולנו יש פרפרים בבטן..

אבל ברגע שזה מתחיל הכי חשוב להרגיש בנוח ולהנות!!!

דייט זה אמור להיות כיף. אז קחי את זה בסבבה

שכדאי לבוא ברגיל שלך,להיות מי שאת,ולהרגיש ככה הכי את,וככה באמת תציגי את עצמך כמו שאת....לא שאם את לובשת בגדים רגילים שלך מהיותר מיוחדים זה בעיה,אבל כדי להרגיש עם עצמך הכי בנח ורגיל....@ הבעל של מישהי שאני מכירה אמר לה מתישהו תוך כדי הפגישות שלהם-את לא צריכה לבוא עם בגדים מיוחדים,את יכולה לבוא עם בגדים יותר פשוטים כמו שאת בד''כ מין הסתם הולכת,את לא צריכה להציג לי,אחרי החתונה אני יראה אותך ברגיל שלך,אז אין סיבה עכשיו ללכת לא כמו שתלכי ברגיל שלך אחרי החתונה...@ משו בסגנון הזה היא סיפרה לי שהוא אמר לה,זה לא מילה במילה,אבל זה באמת נכון וצודק-אין עניין להביא את עצמך שונה מהרגיל שלך... אני ברגיל שלי באמת הולכת לא איזה משו מיוחד,כאילו רגיל כזה-אפילו לאחת הפגישות שלנו הלכתי עם אחד הבגדים שאני הכי חורשת,והרגשתי עם זה הכי בנוח,כי זה מי שאני...

לק"י

 

אני גם חששתי ממה יהיה וב"ה היה ממש בסדר.

רוב הבחורים לא טורפים את הבחורות..

 

שיהיה בהצלחה ובנחת!

תחשבי שהכי הכי גרוע- זה שלא יהיה לכם על מה לדבר, וזה גם לא נורא.

 

תנסי לזרום, להיות נחמדה, אולי תעשי לך לפי זה משו שמרגיע אותך..

 

ושיהיה בהצלחה

מה לא כדאאי לעשות לפני/באמצע/אחרי..?

מה לא ללבוש..?

לק"י

 

לא חושבת שיש כללים יותר מידי..

מה שברור לא להגיד דברים חסרי טקט (אני מניחה שזה ברור לך).

פשוט תנסי להעביר שיחה נעימה של הכרות..

מה שאני עשיתי לפעמים זה לשאול בחזרה מה שהוא שאל אותי (נגיד- מה התחביבים שלך? אז לשאול בחזרה).

תזמי גם את שאלות או נושאים לדיון..

 

העיקר שתבואי רגועה עם מצב רוח- בסה"כ זה יכול להיות ערב נחמד..

תהיי את, איך שנוח לך.

 

אני בטוחה שלא תגידי דברים חסרי טאקט..ושלא תשימי רגליים על השולחן או משהו...ושלא תזמיני את המנה הכי יקרה..

לא צריכים להגיד לך איך להתנהג.

באמת ככה אני חושבת..פשוט תהיי את- כמה שיותר נחמדה וטבעית, את. הרגילה.

אל תכריחי את עצמך להיות מי שאת לא.

את יודעת זה קורה לכולם.. עונים תשובה מהר או שואלים שאלה נגדית רק כדי שלא יהיה שקט או כדי שלא יהיה מביך.

זה לא טוב..

תעצרי שניה אחרי שהוא אמר לך משפט, תחשבי ותגידי באמת מה את חושבת..רק ככה השיחה תזרום כי את תהיי בפנים..

כנ"ל לגבי השאלות שלך.. יש שאלות רקע שתמיד שואלים (מה עשית וכו') אבל השאלות שאת באמת רוצה לשאול נמצאים 3 שניות מחשבה ממך...

 

נצלי אותם ותחזרי לעצמך על זה שאת עושה את ההשתדלות וה' יודע לסדר כל פאדיחה לחתונה גדולה..

 

בהצלחה

http://www.kipa.co.il/family/175/40703.html

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t379697#4578074

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t400529#4780425

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t382953#4610217

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t337807#4162930

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t131093#1248219

 

ובכלל באופן כללי כדאי לעיין גם פה מידי פעם:

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t383479#4614115

ככל שהבחור יותר ירא שמים באמת,

ראוי לו לדרוש לראות תמונה קודם המפגש.

 

טעם ההסתכלות ה"חיצונית" כביכול (אף שמצד האמת היופי הוא דבר טהור וקדוש וכו' אך זה אינו הדיון כאן)

הגיע מחז"ל שחייבו את החתן להתבונן בכלתו "שמא תתגנה בעיניו", ומטעם זה אסרו חתונה על-עיוור. כמו כן דרשו רבות על חשיבות היופי והמראה ככלל, וביחס לאשה בפרט.

 

ובכן, הבחור הבייני"ש שראשו ורובו מונח היטב בתורה מתכוון להפגש עם בחורה, ובכדי למנוע פגישות מיותרות שייפלו על נתון שכ"כ קל לבחון אותו (-מראה חיצוני) כמו גם עגמת נפש לבחורה- הוא בוחר לבקש קודם תמונה.

 

אתה מוזמן גם לעיין כאן, להעשרה נוספת:

http://www.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=3869&kod=&modul=15&codeClient=289

כל עוד זו פגישה שנעשית דרך שידוך לא רואה שום סיבה הגיונית לבקש תמונה לפני הפגישה.
רוצה לדעת האם הבחורה בסגנון שלך?

רוצה למנוע פגישות מיותרות? שאל את המבררים! כל שתרצה. עד שתרגיש שלם עם הדברים.

בכל זאת הפגישה לא הצליחה? זה כבר מאת ה'... ולא קשור לבירורים שעשית, ועל היקפם.

 

תמונה לא מייצגת מציאות במרבית המקרים. אז מדוע דורשים אותה? דעתי היא שמי שמבקש תמונה מנסה לתרץ את עצמו בעניינים שהיופי הוא טהור וקדוש,

וחשוב להתבונן בכלה, שמה תתגנה עליו

בעוד שהסיבה היא אחרת

 

 

 

למה התכוונת כשכתבת "תמונה לא מייצגת מציאות במרבית המקרים"?

 

לחשוב דברים שבפועל לא נכונים....

אז אני אראה תמונה של בחור, אני אחשוב שהוא ערס חבל על הזמן, אבל הוא לא...

התמונה לא תמיד משקפת את התכונות שלנו..

איך תדע אם אני ביישנית, או חרוצה, או חכמה או טיפשה,

רק לפי תמונה?

היא אמורה לשקף מראה

ברוב המוחלט של המקרים היא עושה את זה.

 

בדיוק בשביל כך היא פותחה!

 

 

נכון שיש כאלה שלוקחים את התמונה כמה צעדים קדימה

ומנסים לברר התמונה גם את האישיות

 

אבל לא בשביל זה היא נועדה

תמונה כדי להציג את המראה

תיאור הבחור/ה על ידי השדכן כדי להציג את האישות

 

 

אלעד לא הבין מה הכוונה כשלעולם חסדו אמרה שהתמונה לא מייצגת מציאות ברוב המקרים..

אז הסברתי למה אני חושבת שהיא התכוונה..

"התמונה לא משקפת את התכונות שלנו..."

 

התמונה לא אמורה לייצג מציאות של מראה

 

לעולם חסדו אומרת שאם הוא מעוניין להמנע מפגישות מיותרות אז שישאל את המברר כמה שהוא רוצה

ואני שואל איך?

איך ניתן לשאול את המברר על מראה

"תמונה אחת שווה אלף מילים" אמר הפילוסוף הסיני קונפוציוס,

והאמת הוא די צדק

לא ניתן לתאר במדוייק מראה כלשהו

אם זה של אדם

אם זה של נוף

או אפילו של חפץ פשוט

 

הסתכלות פשוטה על המציאות, תמחיש בדרך כלל בצורה טובה הרבה את המציאות

יותר מכל שאר התיאורים

 

וגם אם כן,

גם אם נצליח לייצג את המציאות בצורה מושלמת

אז מה המניעה בתמונה שתעשה בדיוק את אותה העבודה?

 

זה לא רדוד

זה בא למנוע אי הנעימיות וציפיות מיותרות

 

אם אנחנו מעוניינים למנוע דייטים מיותרים

לענ"ד יש להחליף תמונות בכדי לדעת האם יש משהו חריג שמונע את הפגישה

בנות, אל תפחדו!

אני לא מאמין שיהיה גבר שיפסול רק בגלל שהוא לא התאהב בדמות שבתמונה

וגם אם יהיה כזה, הוא יפסול את הבחורה חצי דקה אחרי תחילת הפגישה

עם כאלה אתן רוצות להפגש??

 

 

צריך להבין שהמראה החיצוני, במיוחד בתחילת הדרך חשוב מאוד לקשר

פירטתי כאן בחשיבותו:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t443385#5209703

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t506581#5762480

 

 

לענ"ד כמו שמרבים לספר על האופי

צריך גם להתעסק ביופי, לא באותה הכמות, אבל בהחלט יש לשים אליו לב

במיוחד לאור הידיעה שיש מספר (לא יודע לאמוד את מספרם) קשרים שנפסקים אך ורק מהסיבה הזאת.

 

שמראה חיצוני, לא משתקף על ידי תמונה במרבית המקרים.

מה לעשות שלא תמיד האדם פוטוגני, ולא תמיד התמונה יוצאת מוצלחת, ולא תמיד התמונה מייצגת את איך שהוא נראה כעת, על כל שינויו הקטנים כל שיהיו, ומה לעשות שהתמונה המוצגת היא לעיתים רק חצי תמונה  וכו' וכו'.

 

כאשר נפגשים דרך שידוך רגיל, יוצאים מנקודת הנחה, שהמשדך מכיר את אישיותך, ואת נטיות ליבך

ולכן לא יציע מישהי שהיא מאוד מאוד לא מתאימה מבחינה חיצונית. ולכן מי שבמקרה הנ"ל מבקש תמונה, אני מתקשה להבין מדוע....

אם זה משדך שאינו מכיר אותך מספיק, או הכרות שלא נעשית בהכרח דרך שידוך כזה- אז התמונה יכולה להועיל שכן היא באמת נותנת כיוון כללי.

 

ואם למרות הכל, לא הלך ולא הסתדר- לא התמונה היא זו שהייתה מונעת את המציאות הזו, אלא כנראה זה מאת ה'..

 

איננו מתחתנים עם צבע עיניים, או צבע שיער..- כפי שמשתקף בתמונה,

מציאת חן זה מושג רחב הרבה מעבר לזה, ותמונה לא עונה על הקריטריון הזה..

אז מדוע מבקשים אותה?

אשמח להארת עיניים.

אולי זה קצת 'הכנה' לקראת מה אנחנו הולכים....

כי אחרי שמספרי ומספרים על אותו אדם, לראות תמונה זה קצת נותן לנו "תמונה רחבה" יותר...

אני בכל אופן לא רציתי לראות תמונה כדי שאני לא אכנס לסרטים אבל אולי יש כאלה שחושבים שונה ממני וישמחו גם לענות לך....

כי מראה זה לא עוד אוסף צבע עיניים, שיער וכו'

זה איך הכל משתלב

 

ובד"כ תמונה מייצגת את המציאות

יש כאלה שלא כ"כ פוטוגנים

אז יצאו טיפה פחות יפים בתמונה

אבל לא בצורה כזאת שזה שונה שמיים וארץ מהמראה המציאותי

למנוע פגישות מיותרות.

הרבה פעמים בבירורים קצת או הרבה יותר מקצת מפריזים במעלות הכלה וביופייה.

ואז הבחור בא וכבר בתחילת הפגישה הוא רואה שאין על מה לדבר מבחינתו ומעביר שעתיים רק כדי לא לפגוע.

זה קרה לחבר מאוד טוב שלי שאני לא מכיר בחור שיותר צדיק ומתמיד ממנו.

אז קחו הכל בפורפורציה.

 

ובמציאות: ממש לא..

מה לעשות שהתמונה הממוסכת אינה משתווה למציאות, במרבית הזמן.

לא לכאן ולא לכאן..

אי ההצלחה בפגישה, נבעה כנראה מרצונו של ה'.

אני ממש לא בטוחה שהתמונה הייתה מונעת את האכזבה הזו.

 

פגישות והכרויות זה דבר לא פשוט לפעמים..

לא תמונה כזו או אחרת, תציל את המצב.

 

יש הבדל משמעותי בין בירורי תכונות אופי לבין מראה חיצוני. מילא על תכונות- חלק יטענו שניתן וצריך לברר, אבל על היופי? הרבה פעמים נתקלתי באמירה המעורפלת משהו "נראית סבבה לגמרי" כאשר היא נאמרה בשווה על בחורות יפהפיות ועל ממש פחות..

בפועל, מעבר לוויכוח העקרוני אם ראוי לא ראוי לחפש בחורה נאה (שאגב הוא קצת חסר טעם בעיני) אי אפשר לשמוע מהמציע איך היא נראית- אבל אפשר תוך חצי שניה לדעת מתמונה אם שייך או ממש לא שייך (והרבה פעמים יש מקרים גבוליים שאתה כן מסכים לצאת, פשוט בהרבה מקרים אחרים התשובה ברורה כשמש ואין טעם להטריח את שניכם בערב שלם + הכנה נפשית + הוצאה כספית רק כדי להבין ברגע הראשון שזה לא שייך)

להתבונן בכלתו זה ממש לא להתבונן בתמונה שלה. זה אפילו כ"כ שונה.

 

תמונה יכולה לא לשקף מציאות כלל. אדם חי, עם כל הוויתו, נמצא מולי. תמונה היא חד מימדית לחלוטין. מציאת חן מורכבת מכל ההויה של האדם, גם חיצונית בוודאי, וגם תנועות, דרך התנהגות. הכל.

 

החיצוניות חשובה, אין ספק. אבל קח את החיצוניות בכל רבדיה.. עם כל מציאת החן / אי מציאת החן שבה.

 

זו הסיבה העיקרית מבחינתי שאין מקום לתמונה.

 

ומלבד זאת- אם אתה כבר מבקש תמונה, בשלב הבירורים- אז שזה יהיה לפני שאתה יודע את שמה של הבחורה. מדוע? כי הקישור הזה בין שם לתמונה יכול לפגוע הלאה אם זה לא יראה לך. עדיף לראות, להחליט, ואם כן- לקבל שם. אבל שוב- גם זו שעת הדחק שבדחק בדורנו.. ממש לא מלכתחילה.

אף אחד לא "חושב שמגיע לו", ונשמע קצת לא לעניין "לרצות יופי".

 

אני חושב שהעניין הוא בחלום. פשוט יש אנשים שבכללי חיצוניות תופסת אותם, לאו דוקא באשה.. נניח.. עבודה במקום מוזנח מדכאת אותם למרות שהמשכורת בו הרבה יותר גדולה מזאת שבמקום המטופח.. ולמרות הם עצמם עובדים במקום נקי.. אבל המקום מכוער, וזה עושה להם רע.

אצל אנשים כאלה, החלום, הציור שעומד בראש - שהוא הרי מושלם אצל כולם - כולל בתוכו גם את החיצוניות, כמו בכל עניין אחר בחיים שלהם, הוי אומר - אם כל בן אדם נורמלי חולם על אחת שתבין אותו בדברים החשובים לו וחתאים לו לנקודות החשובות לו - אצל הטיפוס האסטטי הזה - היא כמובן תהיה גם נאה חיצונית.

 

בחלום הכל מושלם הרי, והשאלה היא רק מה אתה, אם אתה "הטיפוס האסטטי" - גם החלק הזה יהיה מושלם בחלום, אם לא - בכלל לא תחלום על המראה החיצוני.

 

וכשמגיעים לחיפוש בעולם המציאות החלום תופס מקום רציני, ואני מניח שהוא גם אמור לתפוס את המקום הזה..

ואז בא ההבדל, שניהם מחפשים את ההיא מהחלום אבל אצל האסטטי היא תמיד היתה חמודה גם חיצונית ואצל השני - לאו דוקא. 

 

אנ דאצ אל.

צריך לזכור שיופי זה דבר סובייקטיבי,

 

כמעט כל בחור או בחורה שישיקיעו בעצמם,

יוכלו להראות יפה בעיני לא מעט אנשים ונשים,

 

גם אם הם אינם בעלי יופי טבעי מובהק.

בשביל לבדוק את ההתאמה הראשונית.. אם זה סביר.. אז מה הבעיה? כמה אדם יכול להיות שונה יותר מדי בתמונה כשאתה רק רוצה לברר התאמה ראשונית ("נעימות בסיסית" ע"פ הרב אוהד תירוש..)

 

כמה שזה "לא נעים" עכשיו, - אח"כ שהפגישה נגמרה כבר אחרי כמה דקות זה יותר מבייש להמציא סיבות לחתוך ולהשאיר את הצד השני בעוגמת נפש..

 

מה בת צריכה את העלבונות האלה הרי אף אחד לא יגיד לה את לא מוצאת חן בעיני..תמיד ימציאו..

וזה גורם רק לבלבלות.. מה לא טוב בי וכו'..

 

 

 

אני לא מבקש תמונות. אף פעם.

 

אבל יצא לי להכיר באתרי הכרויות קצת.

התמונה לא דומה, אפילו בקירוב, למה שפגשתי.

תמיד יצאתי מופתע עד כמה אין קשר בין התמונה למציאות.

שזה מאוד מצוי באתרי הכרויות

 

ב"ה כל התמונות שלי דומות לי

כנ"ל של חברים שלי

וגם של חברים שלי!

אבל זאת לא חכמה.

אני כבר מכיר אותם.....

 

אני מדבר על תמונה של מישהו/ מישהי 

שאתה לא מכיר.

אני חושב שזה לא דומה באופן מפתיע,

ומפתיע במידה מרובה יותר ממה שמוכנים להודות.

 

ואני לא דן עכשיו אם לטובה או לרעה.

(ואגב, זה עובד אותו דבר לשני הכיוונים לדעתי.)

אני מדבר על ההפתעה וחוסר הדמיון בלבד.

יש דברים הרבההה יותר חשובים

בטוח יש מישהי שחפצה באחד כמוך!! 

זו מסירות נפש וזה מדהים וצריך אנשים כמוך..

 

עשה מצווה, בלי אמירות יאוש..

 

[אני מבינה את מקומך ממש.. בתור אחת שיש לה אח שנושק לשלושים

ועוד לא נשוי וכן גם חבר טוב שלו שהוא כמו אחי גם.. והרצון הבועט.. :/]

 

בת 24, ורווקה. ואני בת 24, לא בן, זה נקרא יותר מבוגר. אז מה? אני אמצא. בתנאי שאמשיך לחפש.

כתבת:

"הרבה פסלו אותי, גם בגלל שאני שומע המון לועזית, גם כי אני בכללי אדם די מוזר למי
שלא מכיר אותי לעומק, וגם בגלל העול הזה של להיות נשואה לאיש צבא"

נכון, העול של איש צבא -זה באמת עול. והגיוני שהרבה פסלו בגלל זה.

לגבי שתי הסיבות הקודמות? אתה יודע את זה? אתה מנחש? אל תנסה לנחש למה פוסלים אותך. הסיבה לזה שאתה עוד לא נשוי היא שעדיין לא מצאת את בת-זוגך. נכון שיש דברים שמקשים עליך לכאורה יותר מהרגיל, אבל גם הרבה מאוד בנים ובנות בגילך, ומבוגרים יותר, שלא משרתים בצבא קבע עדיין לא מצאו.

 

אני חושב שגם אם נסכים לדבריך וגם אם לא...הוצאת את מה שהיה לך להגיד ישר מהלב בלי שום סטיות לצד..

 

כל הכבוד על האומץ והכנות...

 

נקודה סופר רגישה....לדעתי אתה אדם ערכי...וכנראה שיש הרבה בנות שלא הספיקו להכיר אותך לעומק או מסטיגמות 

 

שהאכילו אותם

 

לגבי הקטע הזה של קבע...זה נכון שיש הרבה בנות שפוסלות ומצד שני קבוצה שכן נשואות לאנשי קבע{לפי מה שאני מבין אתה לוחם בקבע ולא גובניק..ויש בהחלט הבדל}

 

אני רק רוצה להבין...אתה בעצם אומר שהרמת ידים מהחיפוש כי אתה לא רוצה להתחתן? או שהרמת ידים זמנית?

אך אני חושב שהרמתי ידים בעיקר כדי לא להתאכזב שוב,

לגבי הסיבות הקודמות אמרו לי את זה בפנים,

אני חולה מוזיקה, במיוחד רוק טוב, אני רוב הנסיעות שלי מלוות במוזיקה טובה,

יצאתי בעבר עם מישהי שפשוט איך שהיא נכנסה לרכב, ושמעה את המוזיקה

הבוקעת מהרמקולים, היא ישר אמרה: "תשמע, זה לא מתאים, - אתה שומע לועזית!"

 

אני רואה את החברים סביבי נשואים, חלקם כבר עם ילדים, חלקם מתארסים,

ואני איפשהו תקוע עם זה, אגב, חלקם סדירניקים וחלקם צעירים ממני,

כמה שהבנות חושבות שהם בוחרות והם פוסלות מי שבא להם על כל דבר שבא להם.. זה שטויות..!

 

הרי תכלס אנחנו באמת מאמינים שה' הוא מכוון..

 

עכשיו.. כולם יודעים את זה.. אבל לא כל אחד מרגיש שלם עם הדרך וההתנהגות שלו כלפי ה' כלפי העם וכו'..

 

אתה בצבא אחי.. ואתה בטוח יכול להיות שלם עם עצמך שאתה כרגע עושה את רצון ה' במשרה וחצי..

 

אז אל תדאג אחי ה' יביא לך מישהי שהכי טובה לך שאפילו נרדמת עם מוזיקת רוק תוך כדי..

 

אגב.. גם אני 24 ולא בקבע.. אתה יודע.. האמונה חזקה מהכל..שה' ישלח את המתאימה..

 

כל מחשבה אחרת היא פשוט לא נכונה.. וגם היא ממררת את החיים..

 

בהצלחה אח שלנו גיבור..!

 

ואיש צבא יקר, אל דאגה!!

אתה צעיר!!! 24 זה סבבה!!

דייטים לפעמים זה בעסה...

אותי הורידו שאני עם צמיד כתום...אז מה?!? מזה אומר ??? שהבחור אהבל... זה מה שזה אומר.

 

אז עזוב אותך למה פוסלים אותך!

אני קוראת לזה ״סינון אלוקי״

בכ״מ מצטרפת לפסימי ששאל על הפניות הריגשית לקשר. אני שואלת על פניות טכנית לקשר...

אם התשובה היא כן. מעולה!

 

אה, והפסקה זה א ח ל ה דבר! מניסיון

פעם מישהי פסלה אותי כי לא הייתי קרבי.

היא אמרה לי שהיא רוצה להתחתן עם מג"ד, ומצדה שימות על קידוש ה' והיא תשאר אלמנה...

 

אגב, היא בסוף התחתנה. עם ג'ובניק..

 

 

רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום...

תעצור רגע. תחשוב על ה"בעיות" שלך, שהצגת כאן.

 

שאלת כאן בעבר אם בנות מוכנות לצאת עם מי שמתכנן להקדיש את חייו לצבא. הרבה ענו בחיוב. אני בעצמי מכיר לא מעט זוגות כאלה.

 

מוזיקה לועזית. אני זוכה ללמוד בישיבה גבוהה, מהיותר דוסיות. והרבה מאד שומעים לועזית. זה לא מונע מהם מלהתחתן, גם עם בנות מאד דוסיות, אולי אפילו יותר ממה שאתה מחפש.

 

מוזר? אני לא מכיר אותך, אבל גם בלי להכיר, אני מכיר כמה אנשים שאין סיכוי שאתה מגיע לחצי מהמוזרות שלהם, והם נשואים באושר.

 

אין טעם להיכנס לפרטים. נדמה לי שלכל אחד מאיתנו - כן, גם לי - יש את התכונות המעצבנות האלה, שגורמות לו לתהות מי בכלל תסכים להתחתן איתו. אז תדע: אתה לא מיוחד. הרבה (אולי כולנו) כך, ובע"ה כולנו נמצא אותה בסוף.

 

הייאוש הוא לא פתרון. הייאוש הוא פיתוי. במקום לנסות לפתור בעייה הדורשת מאמצים נפשיים עצומים, מפתה יותר לשקוע בייאוש. הוא משרה תחושה נעימה של מסכנות, הייאוש. אל תתפתה לו! תתגבר על הפיתוי להתייאש, ותמשיך הלאה בכל הכוח!

 

כמובן, כל זה לא סותר שיתכן שיש דברים מסוימים שכדאי להשתפר מהם, כמו יצירת הצעות רלוונטיות, לוודא שאתה פנוי נפשית לקשר (האם הצבא משאיר לך מקום כזה?) וכדומה. בשביל שאלות כאלה, אנחנו כאן בשבילך. אבל אל תתייאש!

 

בהצלחה!

עברתי טירונות וקורסים מפרכים, אני האחרון שאהיה מסכן,

פשוט אני רואה את זה כמטרה אבודה מראש, (לצערי)

התאכזבתי יותר מידי בחיי הקצרים, הנגיחות בקיר (מטאפורה) וכ'ו, לכן אני מכבה מנוע ועוצר לחשוב,

לא יודע אם זה זמני או קבוע,

 

הצבא אכן משאיר לי מקום לקשר, אומנם אני סוגר הרבה, אך אינני אסיר או משהו כזה,

 

 

תודה על ההודעה, שבוע טוב ומבורך!

 

אבל קונקרטית בהקשר הזה, הייאוש מנסה לאחוז בך. ולהתייאש בהקשר הזה לא נובע מהחלטה תבונית, אלא מפיתוי יצרי. הייאוש הוא יצר. התחכום שלו זה שהוא מתחפש להחלטה מושכלת. אבל הוא לא.

 

אם פסק זמן זמני יעזור, אדרבה. קבוע? לדעתי זוהי אמירה שגויה מאד, והיא לא תוצאה של חשיבה הגיונית.

 

תמשיך הלאה. כשתמצא אותה, אתה לא תאמין שהיה שלב שחשבת להרים ידיים מלמצוא אותה...

 

בהצלחה, ושבוע טוב ומבורך!

אתה בסה"כ בן 24 על מה היאוש?

אולי פסק זמן של תקופה מסויימת אבל להגיד שזהו נמאס ומצדך אפילו לא להתחתן?

אל תגיד את זה, טוב?

 

וחוץ מזה האישה שלך בדרך, גם היא מחפשת מישהו בסגנון שלך ועוד לא נפגשתם,

בנוסף את אישתך בע"ה אולי תמצא בדרך ניסית ממש שאפילו לא תחשוב עליה ולאו דווקא ע"י דייטים מעצבנים.

זה שאתה איש צבא לא עושה אותך לפחות טוב חלילה, זה עושה אותך ליותר טוב

ובשביל מישהו טוב + יש צורך באישה טובה +

 

וגם תתפלל לאבא שבשמיים, הוא תמיד עוזר ולא משאיר את הילדים שלו כאן

לרגע אחד לבד!!

 

בהצלחה לך

מחכים, מתפללים ומקווים לשמוע ממך בקרוב בשורות טובות ומשמחות

תבורכי מפי עליון,

 

אני מתפלל על זה, אינני חלש באמונה, האמונה שלי חזקה מפלדה ומשוריינת מטנק,

פשוט נפגשתי עם הרבה כבר (מודה באמת המרה) וכלום לא יצא מזה פרט לבזבוז זמן,

 

בשורות טובות גם לך!
כל המתפלל על חברו - נענה תחילה!

 

וזה כואב.

 

אני בטוחה שהיא מחכה איפושהו..ומתמהמהת משום מה, אבל עוד תמצא אותה בע"ה.

 

רציתי רק להוסיף משהו על זה:

 

"לעזוב את הצבא אני לא אעזוב, רק המוות או הפנסיה יפרידו ביני לבין הצבא".. 

 

(וחלילה שלא יעלה איזה זלזול מדבריי, ממש לא! כל הכבוד על הערכים והאידיאליים.)

 

אז, רציתי לתאר לך שתי סיטואציות.

 

* מחיאות כפים סוערות הידהדו באולם הרחב, אחד הערבים היוקרתיים והמוערכים ביותר.

מינוי הרמטכ"ל. אתה ניגש, מקבל את עיטור הכבוד ברעד ורגש. גאווה לאומית וסיפוק אדיר חודרים בעצמותיך.

 

פסגת השאיפות הצבאיות.

 

 

*ילדים קטנים מתרוצצים להם..מזל"טים נשמעים מכל עבר. טקס חיתוך העוגה מתבצע.

על העוגה אתה רואה את ההקדשה: "אבא ואמא היקרים, מזל טוב לרגל יום נישואיכם ה-25".

 

פסגת השאיפות המשפחתית. |יוצא מנקודת הנחה|

 

ברור שאפשר לשלב בין צבא למשפחה, רק רציתי להמחיש..2 פסגות..שני סיפוקים עצומים.

 

אבל נסה לחשוב לעצמך איפה היית מעדיף יותר להיות.

 

 

ובע"ה שתזכה לאחת והיחידה במהרה. שתהיה הכי טובה עבורך. יחד תקימו בית כשר ונאמן בישראל.

 

ולדור ישרים.

 

המון המון ב"הצלחה!!!

 

 

 

 

 

בעזרתו

 

חייל יקר,

יישר כוח על כל מאמץ ומאמץ שלך למען עם ישראל, ה' מעריך הכל, ושוב דבר לא נאבד בכלל..אשריך

ואני ממש מבינה את ההרגשה שלך, לגמרי..

כ"כ הרבה פעמים, אני בוכה לה' ואומרת לו, אבא, אני עושה כ"כ למענך, נותנת את כל מה שיש לי, נכון יש לי גם יצר הרע, אבל אני באמת רוצה לעשות רצונך, ובאמת משתדלת, ומה אתה רוצה עוד, אבא? תראה לי טוב גלוי, בבקשה! איפה אתה טאטא?

אבל באמת, כשמרגישים את הלבד הזה, זה דווקא כשאתה הכי קרוב לה'...בלי מחיצות, בלי שליחים, רק ה' ואתה, קשר ישיר..

כשאנחנו מרגישים הכי לבד, ה' הכי קורב, והוא מחבק הכי חזק, לגמרי,

והוא פשוט משתוקק לדיבור שלנו, שנרחיב את הפה והוא ימלא, שנסמוך עליו לגמרי, שלא נשען על אף שליח חיצוני, רק עליו...

שנגיע לממד אמונה עמוק יותר, אמתי יותר..

זו הנחמה שלי כשקשה לי...

 

תרגיש טוב, ושה' יאיר לך בגלוי!

כל הישועות!

 

"אבל באמת, כשמרגישים את הלבד הזה, זה דווקא כשאתה הכי קרוב לה'...בלי מחיצות, בלי שליחים, רק ה' ואתה, קשר ישיר..

כשאנחנו מרגישים הכי לבד, ה' הכי קורב, והוא מחבק הכי חזק, לגמרי,"

 

"לילה אחד חלם אדם חלום. 
הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוקיו מולו. בשמים הבזיקו תמונות חייו. בכול תמונה שהבזיקה בשמים הוא הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול* זוג אחד שלו וזוג אחד של אלוקיו. 
כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות בחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש רק זוג אחד של פסיעות לאורך הדרך. הוא הבחין גם כי דווקא בתמונות האומללות והעצובות של חייו נשנה הדבר. 
פנה האדם לאלוקיו ושאל: 
"אלוקים, אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך תלך איתי לאורך כול הדרך. אך ראיתי כי דווקא בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד. אינני מבין מדוע בתקופות הקשות ביותר של חיי צעדתי לבדי. אינני מבין מדוע בזמנים בהם הייתי זקוק לך ביותר, עזבת אותי!". 
ענה לו אלוקים: 
"בני, אוהב אני אותך ולעולם לא אעזוב אותך. באותן תקופות שבהן כה רב היה סיבלך, כשאתה רואה זוג אחד של עקבות, לא היו אלה עקבותיך. 
היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כתפיי".

 

בורא עולם תמיד איתנו!! (במיוחד כשאנו מרגישים שאנו לבד..).

אמנם אני צעירה יותר, אבל אכן העניין הזה של הדייטים, הוא די מייאש...יוצאים, מצפים, מתאכזבים ואומרים: "אני בחיים לא אצא יותר לדייטים..." אבל מה נעשה שאנחנו רוצים להתחתן!!!!

 

אז אוספים כוחות, מתפללים לריבונו של עולם שיגאל אותנו מהניסיונות וממשיכים הלאה!!!

 

ולגבי השאלה שלך על הבנות שלא רוצות אותך בגלל שאתה בצבא....

אני חושבת שזה ממש תלוי בבחורה.

אולי זה מרתיע קצת שאתה נמצא הרבה בצבא, אבל לא חסרות בחורות אידיאליסטיות שרוצות להתחתן עם איש קבע כי הן רואות בזה שליחות!!!! 

 

אל תתייאש!!! וב"ה תמצא את זיווגך ההגון במהרה!!! מתוך שמחה ואושר!!!

שבת שלום!

אוי זה ככ כאב לקרוא את מה שכתבת..

 

די כתבו כבר את מה שאני חושבת.. אז אנלא מוסיפה סתם..

 

יהיה טוב!! 24 זה גיל נהדר.. החיים עוד לפניך..

 

אז עכשיו קשה, וכואב.. ומתגעגע.. אבל ככה זה יגדיל בעז"ה את התוצאה המיוחלת..

 

בעז"ה שתמצא תדע ש"היה שווה לחכות"..

 

אל יאוש חס וחלילה!!

 

אולי באמת הפסקה תיתן לך כוח..

 

"וזה יבוא.. אתה תראה,,...

 

והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל..!!"

 

בעזרת ה..

 

ושתהיה לך שלווה ונחת פנימית..

 

 

קודם כל לגבי ההרגשה הפנימית שלך והרצון כבר להתחתן וכו זה מובן לגמריי!!
זאת הרגשה כזאת שלא משנה מה יגידו כלום לא יעזור,אתה מרגיש מוכן וזה ממש בסדר ואפילו טוב!

אני ממש לא חושבת שאתה צריך להתייאש ולהרים ידיים!!
נכון שמלכתחילה רוב הנשים לא היו רוצות ללכת לישון לבד,לקום לבד ולגדל את הילדים לבד,(רוב הזמן)אבל לא על זה פוסלים!!
לא חושבת שעל זה צריכים לקום וליפול דברים!נכון שזה עניין מאוד מהותי ומשמעותי להמשך החיים אבל קודם כל מכירים אותך בתור מי שאתה ואח"כ אם זה מתאים מתמודדים עם המציאות גם אם היא לא קלה.
צריך לזכור שהקב"ה מזווג זיווגים בצורה הנכונה,הטובה והמתאימה ביותר לכל אחד ואחת!!אז יכול להיות שמישהי תגיד:"אני לא אתחתן עם איש צבא.."אבל החיים מורכבים קצת אחרת.( "האדם מתכנן ואלוקים צוחק..")קודם מכירים מישהו ולא פוסלים הצעה על זה שהוא בצבא ואח"כ מתמודדים.
לגבי הקטע עם המוזיקה-.כמו שאמרו פה כבר, אנשים נוטים לפסול על כל דבר קטן,לא צריך לייחס לזה כזאת חשיבות..

הכי חשוב לזכור שהכל מכוון מלמעלה!!
לכל אדם יש מסלול חיים מסויים שהוא צריך לעבור,אנשים שהוא צריך לפגוש..ואסור להתייאש!צריך להמשיך להתפלל!
מאמינה ומאחלת לך שהאישה שהכי ראויה לך תגיע בקרוב!!
ואתה צריך להיות גאה!אתה משרת את המדינה וחי חיי נתינה!!
בהצלחה רבה!
 

מה שחשוב זה הדייטים.

שומרים את רוב השיח לפגישה עצמה וזה בסדר גמור אם אין שיחות של שעות בטלפון לדעתי

שיהיה מלא ב"הצלחה

בין הדייטים לבין שיחות הטלפון?

אבל בפלאפון זה נתקע כזה..אולי הוא מובך?..

אולי זה מגיע מחוסר יכולת לדבר עם אדם שלא בפנים אל פנים

 

 

 

יצאו לי מצבים שלפני פגישה היינו מדברים שעות בפלא' והיה זורם...

ואז בפגישה היה די יבש...(כבר לא מוצאים על מה לדבר..)

לפעמים עדיף ככה,נראה לי שהפגישות קצת יותר חשובות מהשיחות בפלא'..

הרבה בחורים שנתקלתי בהם פשוט לא טובים בזה...

 

אז אני מציעה לא ממש להתחשב בזה ומקסימום לאט לאט הוא יתרגל.

מה שחשוב זה שבדייטים טוב, לדעתי.

אנשים שונים יוצרים קשרים באופן שונה. יש אנשים שקשה להם מאוד לדבר בטלפון. (רואים זאת גם עם ילדים הנמצאים מחוץ לבית) זה עוד לא אומר שאין קשר טוב. נסו לצמצם את שיחות הטלפון (אפשר לתקשר גם ב SMS לצורך תיאומים ודשי"ם) ולמקד את הקשר במפגש. בהצלחה.