פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1365)

שמעתי מפי הרב חגי לונדין (:

 

שבחור חוזר הדייט אם הוא מביא וואפל לימון זה אומר שהיא זרקה אותו

 

ואם הוא מביא וואפל שוקולד זה אומר שהוא זרק אותה 

 

משו בסגנון(: וסליחה אם הרסתי\לא הבאתי את הדברים נכונה 

 

רק בשמחות

בעזהי"ת.

 

אמנם בד"כ מה שהרב לונדין אומר נשמע בדיחה, אבל הפעם זה אמיתי...

לא יודעת עד כמה עושים את זה בפועל, אבל זה נוהג ידוע בישיבות...

[והיה אחד שהביא לדייט ראשון וופלים, ואמר לי שאין קשר בין הדברים ]

 

אומנם הרב לונדין הוא באמת משעשע (מהיכרות אישית...) - אבל בהחלט, גם דברים שהוא אומר ונשמעים בדיחה או סתם הומור - עומדת מאחוריהם אמירה מאוד חזקה (הרבה פעם גם סאטירית נושכנית...), פשוט זאת הדרך שלו לרתק את הקהל לשיעורים שלו (ושוב, מנסיון - זה ממש עובד...).

 

(אגב, לא חסרים רבנים שמשתמשים בדרך משעשעת להעביר שיעורים, גם אם לא כל אחד באותה דרך... ע"ע הרב אבינר/הרב לסרי...).

 

עד כאן נצל"ש

 

וזה גם לא בדיחה, כמו שאמרו, אלא אמיתי...

 

ככה בחורי משתפים את חברים שלהם בצרות שלהם...אם הוא מביא לחבר'ה וופלים לימון, זה אומר שהיא זרקה אותו, ואם הוא מביא להם וופלים שוקולד, זה אומר שהוא זה שחתך...

 

שאלתי היא רק: מה קורה אם הוא מביא להם וופלים וניל? אגוזים? 

אבל יש הרבה בדיחות סביב זה.

לכל מקום יש את הכללים שלו.

למשל:

היכרות קצרה - וופלים לימון.

היכרות ארוכה - וופלים שוקולד.

עוד יותר - וופל בלגי.

ואם זה מאוחר מדי - מזונות.

 

(תחפשי את המילה בדיחה וכדומה)

ומהפון (כרגע) אין אפשרות חיפוש...
אם מישהו מוכן להביא לי קישור /סנג׳רן/

*הנה בדיחה שתוכלו לספר לכל הדודים והדודות וכ'ו וכו'..

 

היו היה רווק מבוגר שכל פעם שהייתה שמחה משפחתית כל המשפחה קפצה עליו עם ברכות "בקרוב אצלך" "בקרוב אצלך" ובלהבלה..

 

יום אחד לא עלינו (טפוטפו) נפטר מישהו במשפחה.. ובהלויה מכירנו הלך לכל המבוגרים והמבוגרות ו"איחל" להם.. "בקרוב אצלך" בקרוב אצלך"..

 

*מה יקרה אם חב"דניק יתחתן עם ייקית? המשיח יבוא בזמן

*

אישה אחת נתקלה בג'יני שהציע לה משאלה אחת...היא ביקשה שהלוואי ובעלי יתייחס אליי יותר יסתכל עליי מידי פעם.. יאהב אותי...

 

ושלעולם לא אשעמם אותו....אין בעיה אמר הג'יני והפך אותה לאייפון......

*איך אתם רואים את שולחן השבת שלכם?

צלחות מלאות, סלטים, שתיה, עוגה לקינוח...

*שרשור בדיחות על דייטים..דתיים - לקראת נישואין וזוגיות

*

בני"ש בדייט,

הבחורה : וואי, איזו שקיעה יפה...

הבני"ש : מה פתאום, שקיעה רק בעוד 5 דקות!

 

מכיניסט בדייט,

הבחורה : וואי, איזו שקיעה יפה...

המכיניסט : אוי... תפילין...

 

פמיניסטית בדייט,

הבחור : וואי, איזו שקיעה יפה...

הפמיניסטית : אוי... תפילין...

 

אחרי חצי שעה כבר חושך,

הבני"ש שוב עובר באותו מקום עם הבחורה

ואומר: וואי איזו שקיעה יפה של ר"ת...

 

זוג חילוני מגיע לים
אומר הגבר: ׳בואי נלך למקום אחר, תראי כמה דוסים יש כאן׳

 

*

 

 

שרשור בדיחות על דייטים..דתיים - לקראת נישואין וזוגיות

אז חבר שלי שאל- מי התגרש??

צדיקה- יש גם גרסה ל"איך את רואה את שולחן השבת שלך?"- ואז היא עונה : בלעדייך!!!

 

והר' לונדין באמת משעשע

 

בדיחות על דייטים - לקראת נישואין וזוגיות

 

 

שישנה אותה לתמונה של שייח'.

ככה אולי ידלגו עליו כמה האקרים

'טל ים', אם השרשור ננעל, למה לפתוח עוד אחד?

 

 

בבקשה- לא (!) להגיב. 

(מי שממש חייב, אפשר לדון על כך בשמחה במסר"ש/בש"א).

התבקשתי לפרסם:

אל תשכחו להחליף את הסיסמא לפייס עקב מתקפת סייבר המתרחשת בימים אלו ממש..

אבל כשאני מעסיק את עצמי בלימודים ועבודה זה סוג של תרפיה, אין לי ממש זמן לשקוע בזה ב״ה

ולדעתי בנים גם- רק באופן פחות מוקצן.

לא מודים בזה!
וזה בדוק!

ואני לא רואה בזה בעיה!לדעתי זה מראה שהם בני אדם בדיוק כמונו..לפעמים אנחנו לא זוכרות את זה

ואין באמת מה להתבייש...

אנחנו מריצים דחקאות

(אני בת) נראה לי אין בת שלא!!

אבל נראה לך שהם יודו...? |לא קראתי אף תגובה לבינתיים|

 

 

 

ואם תמצאי בחורה שלא מדמיינת.. תבדקי שוב אם היא בת!

והאמת היא שלדעתי הדוגמאות שיוטבתה הביאה - הן דוגמאות למשהו אחר בכלל.

 

ואני נגיד, לא אחת שמנתחת כל דבר, שונאת את זה.

אני אני וזהו. וגם בלי הצגות.

כן, יש כאלה המתפלאים על זה.

אבל לא יודעת, בכ"א כתוב שאני בת

לא למה שיוטבתה כתבה.. יותר לדמיונות האחרים... וד"ל.

 

 

את הסרטים מריצים בראש בקצב מסחרר..

 

שיש בנים שמריצים סרטים ויש כאלה שלא..
הוא לא! והוא שונא שאני עושה את זה..
ולטובתי כדאי שאפסיק. "זה לא בריא בשבילך!"

אני בסרט מתח..
לא יודעת מה עוד יכול להשתנות מחר...

סרטים (ההודעה מיועדת לשני המינים) 

כמות הדברים המדויקים שנאמרו פה מעוררים בי חשד קל...!!!

בנות?? מי מיכן סיפה לו^ את סודותינו????

 

ובנים, מריצות סרטים על כ ל מילה!!

אני אישית גם זוכרת בע״פ אסמים ושיחות שלמות!! (זה אומר ש- אל תספרו לי דברים פעמיים , |משתעמםםם, מפההק|

וגם, אל תנסו להחליק דברים שאמרתם... אני זוכרת 

 

אה ועוד דבר, אנחנו מריצות סרטים לא רק בגלל התהיה ״מה יהיה״.. אלא גם ״מה היה״ ועוד שאלות כיד התסריטאיות הכי טובות בהוליווד

יש כאלה שלא התקללו בקללת אכילת הסרטים...

כיף לך 

אפורים ומשעממים מדי

וכמו בכל סרט, ככל שמריצים יותר, כך זה נגמר מהר יותר..

יישר כח!!!!

הגעתי מאוחר מדיי..

בכל זאת ממש תודה רבה אשרייכן!

ועל אבא של איתן.

...

לא קשור לפגיעות, מכיר אותו כאדם.

 

אשתו עברה טיפולים קשים מאוד, היה בעל ואבא טוב ואוהב.

 

בשנים האחרונות המצב הדרדר.

 

 

 

לא לשפוט, רק להיזהר.

.

וכל אלה שנפלו בפח של הנוכל הזה? לא מסכנים? 

 

ממש ואו!!! |עיניים נוצצות|


שכוייח עצום על הרעיון שבולט שמגיע מביטחון ענק בקב"ה, ומלקיחת היוזמה!!

ה' יברך אותך!!

אגב, אפשר ורצוי, להפיץ את זה בין חברות!!

אשלח במסר"ש

הכל בסדר

יישר כוח מטורף!!
אם תרצי יש לי רשימה כאורך הגלות של בנים ובנות לזיווג שאפשר לחלק לעוד כמה אם מישו ירצה..
בעז"ה אשמח להצטרף רק לא יודעת אם השבת הזאת מסתדר..

הקב"ה ישלם שכרך במהרה

אשמח מאד אם תפיצי בקרב חבריך ומכריך על זה!

תבורכי גם את בקלות ובשמחה!!

 

 

חז"ל קבעו שיש לומר את שיר השירים בכניסת השבת

ואתן מחליפות את זה בנשמת כל חי

 

חז"ל קבעו שיש לומר את שירת הים בליל שביעי של פסח ואתן קראתן שיר השירים 

 

כל הכבוד על ההשתדלות, זה באמת מרשים

 

אבל לענ"ד כדאי להידבק בדרך שחז"ל קבעו לנו

הרי בפועל, זה לא באמת משנה לכן מה אתן קוראות

 

יש הרבה עיניינים נשגבים מבינתנו איזה דבר ובאיזה גורם ומעורר בשמיים כוחות, פעולות ופתיחת שערים

אבל באו נסמוך על חז"ל שאם קבעו לנו לעשות משהו בזמן מסויים 

סימן שהם כן הבינו בזה וידעו לכוון את הכוחות שלנו לזמנים מסויימים

 

שיהיה לכולם בהצלחה

וקבלת תפילות עם הרבה ס"ד

אין כאן עניין של  אחד במקום השני.

אכן מנהג  חלק מקהילות הספרדים לומר שיר השירים בין הקבלת שבת לערבית.

אבל אין לזה שום קשר עם הרצון לומר פשוט תודה על כל מה שקיבלתי., באמת כמו שכתבת ראוי שנדבק בדרך אבותינו ובתפילות שקבעו , ולכן לא נסתפק בתפילה ספונטנית מהלב אלא בנשמת כל חי שהיא תפילת "ההודאה נטו" שנהגו אבותינו.

לגבי שירת הים, שוב, אין לזה קשר לזה שנוהגים לומר בבית כנסת בשביעי של פסח שירת הים. הקבוצת תפילה שלנו לא אלטרנטיבית לתפילת בית כנסת , ולא במקומה בשום צורה!

 

לגבי התפילה של התפילה הקרובה היא באה ממקום שהנטיה הטבעית שלנו היא התמקדות בחסרון ולא הודאה על הקיים. ולכן לעניות דעתי נשמת כל חי מבטאת בצורה המדויקת ובנוסח שקבעו אבותינו את העניין הזה. כמובן שהיא לא קשורה לזה שאני ואת לאחר התפילה נלך לבית כנסת להתפלל כמו בכל שבת רגילה.

 

כנ"ל לגבי שירת הים בשביעי של פסח שלגביו יש הרבה מאד מנהגים מתי הם נאמרים. (אני יודעות שייש הנוהגים בליל החג\ חצות\עלות השחר\שחרית ואולי עוד) , כל אחת תנהג כפי שהיא נוהגת ובנוסף  ניצלנו את שעת הרצון הגבוהה שבחצות שביעי של פסח לתפילה לזיווג ואמירת שיר השירים.

 

 

 

 

 

אני ראיתי בת"א 18:41, אבל הורדתי דקה כדי שיהיה קל לזכור שזה ב18:30...

תודה

או-קי...............

<צ>

בגלל שלוקח כמה חודשים לתשובה מגיעים לשם בחורים מחסידויות שונות שמתחתנים מוקדם, בגיל 15-16
ובנות בגילאי 14-15

שווה לברר!

(אני חסכתי 400 שקלים אאל"ט)

שכשמדובר בבן זה קל יותר לעיכול.

 

אבל אולי זה נראה לי כי *אני* בן.

יש פורומים סגורים לדברים האלה!

 

ובטח שכשמדובר בבן זה"קל יותר לעיכול". למה? כי אצל בן זה יותר נורמטיבי???

פשוט שאנחנו הבנות,פנימיות יותר.

לא מסתכלות רק על הצד "הטכני" של מה שעבר על האדם. אלא על המקום הרגשי והרוחני שנמצא בו, והתהליך הפנימי שעבר מאז. בנות רבות יכולות לראות בכך נפילה דומה לכל עניין אחר, כמו אי הקפדה על לשון הרע, או אכילה ללא הפסק בין בשר לחלב. אני חושבת שזה מראה על הדרגה שלנו, כבנות. שמביטות על הצד הפנימי, ולא טורחות לחקור כל כך "מה בדיוק" קרה. אלא מבינות שכל עוד האדם חזר בתשובה, הרי שהוא בבחינת צדיק גמור.

 

חוץ מעובדה שאנחנו נוטות להיות סלחניות יותר ולוותר על כבודנו.

 

אז אם תסלחו לי, הנושא דובר רבות ולא התקדם מאז.

בעיקרון גם לא בחור וגם לא בחורה-

לא פוסלים על נפילה שנעשתה בה תשובה.

 

ואם התשובה היא כ"כ אמיתית

האדם עצמו אמור כבר להתנתק מאותה הנפילה ולהמשיך הלאה בלי לסחוב אותה איתו לכל מקום.

ברגע שאדם מרגיש חופשי מהחטא שעשה - לאחר התשובה

אין שום סיבה לספר.

אם הוא סוחב את זה איתו - גם אחרי התשובה, ולא מצליח להשתחרר

עד רמה שמרגיש בוגד או מרמה את הצד השני אם לא יספר לו -

כנראה שלא עשה תשובה שלימה.

 

תשובה שלימה מביאה שמחה בליבו של האדם.

מה גם שאם עשאה מאהבה - זדונות נעשות לו כזכויות..

בקיצור -

מי שעשה תשובה - צדיק גמור!

אין לו מה לספר..

התגובה שלי מיועדת לשרשור הנוכחי בלבד.

בו הבנתי שנפילות של בחור - הן נפילות מול עצמו בלבד.

ולכן, כל עוד מדובר בנפילה של האדם עם עצמו, ולא עם עוד אדם

אני מחזיקה בדבריי.

 

נפילה בקשר עם מישהו או מישהי - ברמת הנגיעה ואילך

ודאי שדורשת יחס אחר.

כוונתי לנפילות עם אחרים.

ואם הוא עשה תשובה באמת וה' סלח לו

מי אני שלא אסלח?!

הרי נאמר ברמב"ם הלכות תשובה: 

התשובה מכפרת על כל העבירות: 

* אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה--אין מזכירין לו שם רשעו(א',ח')

* כל הרשעים והפושעים והמשומדים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין שחזרו במטמונייות--מקבלין אותן(א', כז')

 

ואנחנו לא נסלח לו?! (בהנחה שעשה תשובה אמיתית)

 

מצטער אבל קשה לי...

אני מניח ש"אנחנו" הכוונה לנשים ו"את-ם" הכוונה לגברים. אז אני שמח לאכזב אותך ולעדכן שאת טועה!

גם גברים יסלחו/סולחים על עבר בעייתי של בת הזוג.

אני מכיר כאלה שלגמרי לא.

 

תלוי אישית באדם. ויש צד מובן בזה - וצד מובן בזה.

 

ואין לכך כל קשר למובאה מהרמבם שבהודעה הקודמת. זה לא קשור ל"אם נסלח לו".. הוא בכלל לא עשה כלפינו עבירה..

שאם למעלה בשמיים(איפה שזה באמת משנה!) נסלח לנו, אז למה שאנחנו נשמור לו טינה, הרי מטרתנו היא להידבק במידות הקב"ה, ואם הוא סלח אז אנחנו לא?!

 

אף פעם אין 100%, אבל עדיין יש אחוז נכבד של גברים שיסכימו להיפגש ולהינשא עם נשים כאלו- וזאת העובדה שאני בא להוסיף שם למעלה.

 

נ.ב יכול להיות שאני טועה- אבל זה מה שאני חושב, וזה נתון לדיון

שאיננו "שומרים טינה" חלילה למי שחטא (בפרט שזה לא כלפינו אישית) וחזר בתשובת-אמת. והוא בכלל לא צריך את ה"סליחה" שלנו. הוא לא חטא כלפינו - והקב"ה סולח למי ששבים באמת.

 

לגבי ה"עובדה" - חבל להתווכח על "אחוזים". הרי יש כאן בנות שדברים כאלה יכולים לפגוע בהן. והן בעלות רצון מעולה, ועבודה עצמית חשובה. איסור אונאת-דברים (עלבון), הוא גם חשוב..

 

הנקודה שרציתי לומר היא שיש מקום להבנת המסתייג - יש לכך יסודות נפשיים מובנים, וזה לא קשור להערכתו האישית את המעלה הרוחנית של השב/ה; ויש מקום להבנת מי שבגלל מעלת התשובה - גם זה לא מעכבו.

 

והאמת והשלום אהבו.

ואני חושש שלא תימצא לה תשובה טובה..

נגיד לדעתי זה ממש מוזר שרוב הישובים לא נותנים לרווקים לשכור קרוואנים אלא רק לזוגות..

לכן אין לך כ"כ ברירה אלא לגור בעיר, ואם אתה לא רוצה להיות בודד לגמרי, אתה תלך לגור איפה שעוד אנשים בגילך גרים= הביצה.. 

אם זו ישיבה שתלמידים נשארים בה מספיק שנים, וביניהם כאלה שעדיין לא מצאו את נשותיהם.

אלא שישיבות לא נוהגות להשכיר מקומות בפנימיה למי שאינו לומד בישיבה.

(אני מניח שיש ישיבות שיאפשרו למי שלמד בישיבה, וכרגע לומד באופן חלקי במקביל לעיסוקים אחרים, להשאר בפנימיה).

בישיבות בדרך כלל גילם של 90% מהאוכלוסייה הוא עד 22, והרוב (לעיתים המוחלט..) נשואים עד גיל 25-6. זה לא מועיל לתחושת הבדידות, זה מעצים אותה. ב"ה אני עוד צעיר יחסית, אבל אני רואה את מה עובר על המבוגרים ממני. כלומר, גם אם יש "רווקים מזדקנים" בישיבה, הימצאות בסביבה שכזאת עשויה להזיק ולהכאיב בשלב מסוים.

 

וכפי שציינת, זה לא פותר את הבעיה של מי שמחפש סביבה תורנית, ולא בהכרח סביבה לומדת. גם אם הישיבה תאפשר את זה, העובדה שכולם שקועים בסוגיה הנלמדת ובהווי הישיבתי והחיבור שלך קצת רופף מעצימה את תחושת חוסר השייכות.

ישוב תורני

משכיר אשקוביות/קרוואנים גם לרווקים

וגם לא יקר

כל אחת עם סגנון ותכנית משלה. יש כאלה שמעודדות שילוב לימוד תורה עם הלימוד באוניברסיטה. שלח הודעה פרטית אם אתה מעוניין בעוד פרטים.

אתה יכול לגור במעונות לסטודנטים.

שלום לך!

שלום גם לך

אולי יש עוד מקומות כאלה

אז בעצם כל מקום שיהיה עונה להגדרה הנ"ל.

ביצה זה כינוי להווי מסוים- אפשר לא לקחת חלק בזה

אבל אם אפשר למצוא חברה יותר ערכית זה תמיד עדיף

אמנם לא חודשיים אלא חודש,

אבל בסוף הבנו שאם זה לא מתקדם- אין טעם להמשיך.

היום אני שמחה עם ההחלטה הזו .

 

כדאי שתבדקו עם עצמכם למה באמת הקשר תקוע.

יש דברים שאם לא השתנו במשך חודשיים, לא ישתנו גם תוך 3 חודשים...

1. קודם כל התאמה שכלית (מין הסתם יש, אבל יש כאלה שיוצאים חודשים כי סתם הקשר נמרח, ואז נפרדים על הסעיף הזה לצערינו).

יש לכם אותן השאיפות בחיים? פחות או יותר אותן ההשקפות? 

2. רגש - כיף לכם ביחד? אתם מחכים לפגישות? מחכים לשיחת הטלפון?

3. (אולי זה עוד לא צריך לקרות בשלב זה... יש שיגידו שזה רק לאחר החתונה) - האם אתם מרגישים משיכה או לכל הפחות נטיית לב אחד כלפי השני.

(מה שנקרא דרך המל"ך- מח, לב ,כבד. אך ורק בסדר הזה...)

לדעתי אחרי חודשיים צריך בעיקר להתמקד ב1 וב2. לא צריך להרגיש פרפרים בבטן אלא פשוט שהקשר יציב, ושאתם מעריכים ומחבבים מאד אחד את השני.

 

כשיש בעיה לא מוגדרת, נורא חשוב לדעת למקד אותה, כדי לדעת בדיוק את מקומה הראוי. ממה היא נובעת, איך/האם בכלל אפשר לעבוד עליה וכמה היא משמעותית.

כתבת שאתם לא מצליחים להבין לאן זה הולך ואיפה הנקודה הבעייתית- תשאלו את עצמכם- האם זה משהו שהיה מהתחלה או מורגש רק לאחרונה? האם זה קשור יותר להתאמה השכלית- שאיפות, השקפות או יותר לרגש- חוסר זרימה/כימיה/התלהבות אחד מהשני?

אחרי שתדעו יותר להצביע על הבעיה, ולהגדיר באופן ברור את הרגשות שלהם כלפי הקשר- אני מאמינה שיהיה לכם קל יותר לראות לאן הקשר הולך.

העיקר בלי לחץ, זה טבעי שזה יקרה (קורה להרבה זוגות שהתחתנו בסוף ).

קצת חשיבה והתמקדות והכל יתבהר בע"ה

הרבה בהצלחה!

 

תגובה מקסימה.עזרה לי לחדד כמה דברים

ולפי דעתך, מתי צריך לבוא השלב של הרגש?

קודם כל תודה על התגובה המפורטת,
אז ניסינו לחשוב על זה ביחד, ומצד השכל אני חושב שיש התאמה ממש טובה-לא מאה אחוז, אבל זה הגיוני. ואני אישית כן מחכה לפגישה ולשיחות טלפון, הבעיה שאנחנו לא מצליחים לעבור לשלב שיחות הנפש העמוקות וכו', כלומר בדרך כלל אנחנו סתם מקשקשים כמה שעות ונהנים לדבר. רק שאני לא חושב שמאה שעות דיבורים הם אלה שיהפכו אותה מסתם בחורה לאהבת חיי אם תסלחו על ההשתפכות... כאילו אני מרגיש שאנחנו נפגשים, אבל לא באמת בקשר, בין הפגישות אין כמעט מצב שהיא מיוזמתה תתקשר לשאול מה קורה... אז בהתחלה חשבתי שהיא לא באמת מעוניינת, אבל בפגישות ממש נראה שכן וטוב לנו. סליחה אם יצא קצת עילג אני מגיב מהפלאפון... תודה!

תכין אותה לזה, שהפגישה הקרובה תהיה קצת יותר "כבדה".
ספר איזו התמודדות אישית, או משהו ששמעת וצבט לך בלב.
נסו לדבר אפילו על מוסדות חינוך מתאימים לילדים.

יכול להיות שזה יפתח את הסכר, וגם היא תשפוך את שלה, אם כן, מה טוב.
יכול להיות שאחרי שתתייחס לקושי שלך, היא תחזור לצחוקים, ורק בפגישה הבאה תצליח לפתוח.
ויכול להיות שכלום לא יקרה,
ואז שווה לומר לה "פתחתי בפנייך משהו אישי, אשמח לשמוע גם ממך שיתוף כלשהוא"

אם כל זה לא יועיל, נראה לי באמת אין לקשר כ"כ סיכוי.

אגב, אתם גם מגוונים את מקומות הבילוי?
ואת שעות הבילוי?
(בשעות הערב, אנשים נוטים יותר להיפתח ולדבר על מה שבפנים)

נשמע ששניכם טיפוסים חברותיים ונחמדים.
רק חוששים לפתוח את הפן הרגשי, זה שלא רואים כלפי חוץ, מול בן הזוג.
זה יכול להיות חשש מדחיי'ה
וזה יכול להיות חשש מתדמית שונה מאיך שאנחנו מצטיירים בד"כ.

תנסו לדלג על המשוכה הזו. להיפתח.
היא יודעת שככה אתה מרגיש אגב? איך שכתבת בהודעת פתיחה?
דבר איתה בכנות.

אתה מוזמן בחום למסר אישי.

כמו שלילי כתבה, צריך לנסות לברר על מה הקשר נתקע- 

כי מין הסתם אם יצאתם חודשיים- אז בשכל ועל הנייר יש התאמה, והבעיה היא ברגש/כימיה..

תנסו אולי לגוון קצת את הדייטים- לעשות דברים מעניינים ביחד- כמו טיול, באולינג, משהו כזה.. תראו אם יש איזה שינוי לכיוון חיובי ..

ועשיתי את זה באותו בוקר בסמס...

 

לא זכור לי שביטלו לי באותו היום,

אם זה קרה מן הסתם קצת התאכזבתי אבל פשוט המתנתי הלאה...

וסתם קבעתם?

ראשונה לפני הדייט הרגשתי שממש אין קטע שניפגש, אבל לא ביטלתי.

 

בין הדיטים הכי מגעילים שהיו לי.. או בעצם הדייט הכי מגעיל..

 

אם זה לא נראה, עדיף לבטל לפני הפגישה לדעתי.

 

לא עשיתי את זה ולא עשו לי את זה.

אבל, לכל מי שמציע לי מישהו אני אומרת שאני עושה שיחת טלפון עם הבחור בלי קשר ל״איפה נפגשים״

אלא יותר שיחת בירור עם הבחור עצמו ושידע שיכול להיות שבסוף השיחה לא נקבע פגישה..

 

ראיתי בזה ברכה ב״ה

כבר בתחילת הדייט..

 

זה היה כואב.. הרגשתי את הלב שלי מתפחלאץ..

כמה שנפגעתי ממנה

איך מישהו פעם כתב פה- רגישות לשלטון!!

יש כזו מציאות שכבר בטלפון, זה לא נשמע 

 

אבל זה באמת צריך להיות משהו מיוחד, כי הרי בררת עליו ואם החלטת להפגש איתו אז כן יש כיוון טוב..

אז מה הסיבה?

לגמרי!!

 

פעם חברה שלי סיפרה לי שהיא עשתה משהו דומה....

עשיתי לה על זה שיחה רצינית!!!

והיא אמרה שגם הבחור התקשר אליה אחכ ואמר לה שזה לא לעניין להתנהג ככה. ואמרתי לה שהוא צודק!!

וכל הכבוד לו שהוא התקשר ואמר לה את זה!! אמיץ!! ויהודי אמיתי

ואין לי בעיה עם זה!

כשאנשים ילמדו לא לשקר 3 שקרים ב5 דק' הראשונות, גם אני אלמד לא לזרוק אותם ל... אחרי 5 דק'

עכשיו זה מצחיק אותי אז זה הרגיז אותי שביזבזתי סתם שעה וחצי בדרכים..

והאמת כל הנורות האדומות הבהבו..
לחזלש לפני הפגישה..

זה צורב. זה מעליב.. וזה לא התנהגות

זה נראה לי ממש חסר התחשבות, לא יודעת.

גם אם נראה לא שייך מהטלפון, אולי כדאי לתת את הצ'אנס ולו רק בשביל ההרגשה הטובה של הבנאדם השני.

כמה זה יכול להוריד בביטחון העצמי, שזורקים אותך עוד לפני הדייט!!

אפשר לבטל בטלפון לפני, רק אם לשני הצדדים ברור שהם לא מתאימים.

 

אצלי זה כלל שכל עוד לא פגשתי את הבחורה אני לא פוסל אותה, אפילו אם השיחה הייתה על הפנים.

במקרה הנ"ל דיברנו חצי שעה וזרם דווקא טוב,

אבל פשוט הבנתי שאנחנו כ"כ קיצוניים באופי שלנו שאין מצב שזה יתאים,

ולא רציתי שהדייט יהיה לשווא (ועוד הייתי אמור להיות הראשון שלה!).

 

יום אחרי הטלפון התקשרתי אליה ואמרתי לה מה אני חושב,

והיא קיבלה את זה בשוק אבל הבינה את המקום שלי, ואמרה שלהגיע לפגישה ממקום כזה זה לא בריא.

מה שכן, בחורה מדהימה!!!

בדיוק לפני כמה זמן התלבטתי על זה.. והחלטתי שלא לבטל, וזה פשוט היה דבילי. זה היה ברור שזה לא מתאים, וסתם יצא ששנינו ביזבזנו כוח וזמן.. בשורה התחתונה זה גרוע באותה מידה..

כל זה בהנחה שבמאה אחוז מחליטים לחתוך אחרי.. אם יש סיכוי שלא אז אולי כן כדאי לתת לזה צ'אנס..

 

מהטלפון די חששתי מהדייט, ואכן זה היה דייט מזעזע!! 

רק רציתי לברוח משם....

רק אם הוא מגיע מרחוק תשתדלי להגיד לו לפני שהוא יוצא

ולדעתי אם הוא כבר יצא אז תשתדלי כן להיפגש- לא יפה לגרור אותו סתם

היו שביטלתי אבל לא נראה  לי שכמה שעות לפני

ונוסיף עוד ממש אחד לא מתאים.

פגישה דורשת מרובנו התכוננות נפשית וגם פיזית: יש שמבטלים שעות עבודה, שעות לימודים, יש שנוסעים בכמה אוטובוסים שעות..

ויש הרבה מעבר לכך שעושים לפני הפגישה וכל אחד חווה זאת על בשרו..

 

כך שלטעמי לבטל כמה שעות לפני פגישה, זה לא מתאים.. אפשר מנגד שהפגישה תהא עניינית, ומהירה המצהירה כוונות.

ועדיף כך, על פני עוגמת הנפש שתיעשה לצד השני 

 

 

 

זה נשמע לא שייך כבר בפלאפון
אמיתי לחלוטין:
בחור אחר התחנן שאפגש איתו. הוא שכנע אותי שיש לו דירה ברמות והוא,.. והוא.... זה הרגיש נורא לנסות להיפתר ממנו

לפני איזה שבוע וחצי (ממש בערב פסח), חברה שלי התייעצה איתי.

היא קבעה עם מישהו בגלל שלחצו עליה, אבל בשיחה פשוט הרגישה שזה לא זה.

כבר איזה שנה שהוא לוחץ עליה שהוא רוצה שיצאו, אבל היא לא רוצה!

עכשיו עוד שתי חברים שלו ושלה עשו עליה לינץ' בערך שהם צריכים לצאת והיא הסכימה.

הם דיברו בטלפון והייתה לה הרגשה שזה פשוט לא שייך.

שאלתי אותה על סמך מה היא החליטה והיו לה סיבות טובות מאוד.

באותו רגע הבנתי שאם היא תיפגש איתו ברור שהיא תחתוך.

מצד אחד, אולי ככה הוא ירד לה מהזנב (ניסינו, לא הלך, ביי). 

מצד שני, אני יודעת שהפגישה הזאת עלולה לפגוע בה. (לפי היכרותי את הבחור ואת מה שהיא סיפרה לי).

אמרתי לה שהיא חייבת לבטל, כי היא יודעת שזה הדבר הנכון לעשות והסיבה היחידה שהיא לא עושה זאת

זה חוסר אומץ.

 

ב"ה אחרי זה היא אמרה לי תודה.

באותו רגע, השיקול דעת שלה היה מוטעה בגלל לחצים מהסביבה.

 

וכן, קרה לי פעם שמישהו ביטל באותו היום.

לא זכור לי איזה צלקת מכך.. עוברים הלאה.

הם דיברו בטלפון כמה דקות,

סתם שיחה של "מה נשמע" וכו'. לא היה שום דבר חריג חוץ מזה שהוא לא אמר כלום על פגישה

(שיחה ראשונה)

 

כמה דקות אחרי זה התקשר מי ששידך ואמר שבסוף הבחור אמר שהוא לא מעוניין.

 

תמוה ביותר.

 

ב"ה היום היא נשואה באושר.

למישהו אחר 

 

 

אכן יש הזויים בעולם...

וואו, ישן....

ומה לגבי הצעה שלא נראית לי מתאימה בגלל משהו ספציפי (די מהותי)

כאשר כל שאר הנתונים נשמעים ממש טוב?

זה מה שאני מפחדת- שאני סתם פוסלת.

זה לא שממש אין קשר, פשוט... הנתונים לא ממש מושכים אותי.

אז אולי אני צריכה לעשות סוויץ' בראש ולתת צ'אנס? או שאולי זה רגשות טבעיים ונכונים ואני צריכה לבטוח באינסטינקטים שלי ולהגיד לא..?

נראה לי הסתבכתי... :-s

זה לא אומר כלום

כי בסופו של דבר לא מתחתנים עם נתונים היבשים

זה לא באמת ישנה אם בעלך יהיה מהנדס, מורה או שיפוצניק

ותכונות אופי זה משהו שכל אחד רואה בצורה אחרת, ויכול להיות שמי שהציע ראה צד אחד באישיות שלו 

 

ולכן גם אם הנתנונים היבשים לא הכי מושכים

זה לא אומר שהקשר עם הבחור לא יצליח

 

אני מכיר כמה זוגות שמבחינת נתונים יבשים הם לא הכי מתאימים

ובכל זאת, הם מאושרים עד אחרי הגג

 

כל זה כמובן שאין איזה נתון שסותר את מה שאת מחפשת באופן מהותי

 

אבל כמובן,

שמגיעים לקשר

 

להגיע עם מקסימום רצון שיצליח

ומקסימום רצון להשקיע

כי רק כך אפשר באמת לבנות קשר

 

ואי"ה שתמצאי את הבחור בקרוב

ובמצב שהיא תיארה,

קשה לגייס את כל הכוחות והאמון והתקווה...

אם יש סיבה אמיתית וממשית אז גם אני הייתי שוקל אם להיפגש,

אבל אם זה סתם סיבה/רצון/תחושת בטן לא קשורה - אז חבל לבטל... - תזכרי שאחד מהם יכול להיות בעלך וחבל לפספס אותו על שטות!

היא לא מפספסת על שטות, זה שיקול אמיתי מאוד.

 

 

משמע מדבריה שאם ההצעה היתה נשמעת טובה היא הייתה מגייסת את כל הכוחות

ומתגברת על צוק העיתים בו היא נתונה מבחינת לימודים וזה...

לדעתי , אלא אם זה משהו ודאי/קריטי שמונע אז כדאי להיפגש...

יכול להיות שהמפגש עם הבן-אדם פנים אל פנים יפתח רגשות/זוויות/תובנות אחרות כלפיו

ואני מניח שלא כל הצעה תקבל על הסף...

שימי לב למה שרשמת- "לא נשמעות מתאימות ולא מושכות אותי" יש הבדל בין שני הדברים.

לא מתאים- זה נשמע יותר כמו הצעה שבאמת רוב הסיכויים שלא יצא ממנה כלום. פשוט לא מתאים. אם זה הצעה של בחור שפשוט אין שום בסיס של התאמה ביניכם- אז הגיוני ממש לומר לא.

לא מושך- את זה צריך יותר לבדוק... זה דבר קצת יותר סובייקטיבי. כתבת שכן יש קשר, שזה ממש הצעה לא קשורה... אז אולי זה באמת נתונים יבשים לא בדיוק כמו שרצית- אולי המראה שלו לא בדיוק מה שאת הכי מתה עליו? אולי למשל הוא לא גר במקום שהכי קורץ לך...? נתונים יבשים כאלה, שטחיים, אך שמשפיעים על ההתלהבות לומר כן להצעה.

אם זה באמת רק דברים כאלה, לדעתי אולי כן כדאי לנסות, אם כי אני בהחלט מבינה את החוסר רצון לבזבז על כך ערב ואולי לפגוע בצד השני...

הרבה בהצלחה!  

 

וגם זה לא ככ פייר לצד השני..

 

תזכרי: מה שיקרה זה מה שהיה צריך לקרות!!!

 

ו.. אם זה זה.. בעז"ה או שתקבלי בשנית את ההצעה בצורה משכנעת ומעוררת יותר... או שתיפגשו פשוט לבד..

 

אם את מאוד היית נראית לו לפי הפרטים היבשים- הוא גם יכול לבקש שישאלו עוד הפעם..

 

הכל לטובה!

 

 

צול"ר = צדיק ורע לו (תשאלו את כתר איך זה התגלגל )

 

בחור שמסתפק במועט, די לו בקב חרובין משבת לשבת...

לא לפרש..
להסביר מה זה אומר על הבנאדם..
למשל שהוא חנון וכאלה..

צול"ר עשוי להקפיד פחות על לבושו ועל מאכליו ועל יוקרה באופן כללי.

 

הוא עדיין יכול להיות בחור זורם וסימפטי באופיו...

אף פעם לא הבנתי עד הסוף מה זה אומר למרות שהסבירו לי...

לא יעזור לך.....

מעופפת...

ולכן הוא צדיק ולכן רע לו..

זה שתמיד נשאר בביהמ"ד אחרי כולם,

ולא נשאר לו מארוחת הצהריים .

 

לפי מה שאני הבנתי,

בד"כ צולרים הם חנונים 

תקנו אותי אם אני טועה

גם לי יש ארוחות שאני בתפקיד הצולר..;)| מתוודה|

עד כמה זה חמור מבחינה אבסולוטית, לא מבחינתך.

עד כמה רציני הקשר הנוכחי.

 

דברים שבין אדם למקום - אין עניין לבעל תשובה לגלות ולספר.

 

לפעמים עצם הדיבור על זה מביא את זה.

לחילופין אפשר לספר כמה נפלאה היא ההרגשה של שליטה עצמית מלווה בקדושה ובטהרה של להיות יהודים יראי שמיים ומקיימי מצוות שמצליחים לשלוט בגוף ולא לרדוף אחר רצונותיו.

שאמרו שלא צריך לספר, כמו שכבר אמרו, בעל תשובה וזה...

 

אבל אם זה חשוב לך בעצמך, צריך רק למצוא את הדרך, הזמן והמקום המתאים להגיד את זה (כמובן, בדייט ראשון זה סתם יהיה חבל וכך הלאה...).

 

הנאמנות בעיקר תתבטא לא בזה שבעבר נגעת במישהי והנה עכשיו סיפרת את זה - כי זה כבר היה ועבר, ואין סיבה לחפור בעבר. הנאמנות תתבטא הרבה יותר בזה שמרגע שאתה יוצא איתה אתה לא חושב יותר ולא מתקרב יותר לאף בת אחרת, ואם והיה ואתם מתחתנים, מבחינתך מעכשיו כל שאר הבנות בעולם הן אווזים לבנות (הביטוי במקור לא שלי, אלא של רב גידל בברכות דף כ., אז לא לסקול אותי, תודה ) - ואין לך קשר אליהן מלבד ענייני ומקצועי. זה נאמנות.

 

אגב, גם במקרה שבו לפני אירוסין/אחרי/בנישואים עצמם - הארוסה/הרעיה שואלת אותך שאלות כאלו שקשורות בעברך ה"לא נקי" - יש רבנים שיגידו לך שמותר לך לשנות מהאמת, בדיוק מפני שזה "מפני השלום", כי זה לא יעזור עכשיו אלא רק יכול לפגוע. וגם אז, אם תלך לפי עצת רב כזה, זה לא ייחשב לפגיעה בנאמנות. (כמובן שיש שיסברו אחרת וינהגו אחרת - כל אחד יבחר לו רב ויתייעץ איתו לפני מהלכים קשים ומסוכנים...).

 

בהצלחה!

זוגיות ומדריכות כלות ומרצות לזוגיות שאומרים לא להגיד.. למרות הקושי והרצון

הנאמנות שלך נמדדת בהווה ובעתיד...אם את באמת מתחרטת ומשתדלת אין לבן זוג סיבה לדאגה...

 

אפשר לומר לו בכלליות כשהקשר כבר יותר מתקדם...על כך שאנחנו לא מלאכים וקרו נפילות (לא לפרט..) ושמשתדלים

לחזור לדרך הזהב....

 

 

יש עוד כ"כ הרבה דברים שהוא לא יודע עלייך...

(ואולי גם לא ידע לעולם. הרי חיית 20+ שנים בלעדיו)

עוד הרבה דברים שהתמודדת אתם, שנפלת, שהתגברת.

דווקא את זה הוא חייב לדעת?

שהדלקתי בטעות אור בשבת?

על כל הבחורים שמצאו חן בעיניי (מרחוק)?

ועל כל הפעמים שרבתי עם האחים שלי?

 

לא סתם אומרים לא לדבר עם הפגושה הנוכחית על זו הקודמת.

וכמו שאמרו^^^, דברים שבין אדם למקום...

כי אחרי הרבה פגישות היא כבר יכולה לדעת שאני לא באמת כזה וכבר חזרתי בתשובה..

אבל בפגישות הראשונות זה עלול להטעות..

פשוט משחררים,

 

מחליטים לעזוב את העבר מאחורה ולהמשיך.

 

לפעמים זה קשה וצריך להתאמץ, אבל זה שווה את זה.

 

צריך להפנים שחוויות העבר נועדו להפקת לקחים ולא כדי שנשקע בהם.

 

בהחלט לא קל, אבל זה שווה את זה.

 

בכלל בכל תחום בחיים לא כדאי לשקוע בעבר, צריך להיות עם הפנים קדימה.

אחרי חג הפסח..

סתם הצחיק אותי..

 

סליחה..

אבל בהצלחה

חז"ל אמרו "צרות חדשות משכחות את הישנות".

ואם בצרות כך, גדולה מידת החסד ממידת הפורענות -

חסדים חדשים של השי"ת ישכחו את הקודמים

 

את האמת חשבתי על השיר הזה בדרך מירושלים הביתה...והמילים שלו ממש מדהימות...

 

הלואי שבאמת נזכה