פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1377)

ראש הישיבה לא תמיד מכיר כל בחור באופן אישי ויודע לענות על כל השאלות שלך...יש לו מאות תלמידים!!

לדעתי תבקשי טלפון של אחד מהר"מים או האברכים שמכירים את הבחור שלך..

ב"הצלחה

 

בס"ד

 

נוספת של ראיה כללית (גם אם לא בפרוטרוט על הבחור) וזה מה שאני רוצה לשמוע, הוא מכיר הרבה בחורים, סגנונות וכד'

 

ואני רוצה לשמוע את המבט שלו.

 

כמובן שביררתי עם חברים עליו ועם מי שהציעה לי אותו... ואנחנו כבר נפגשנו כמה פגישות (התחלה 4-5 ככה...) וב"ה מתקדם

 

טוב, אבל אני רוצה לשמוע עוד עליו, זה תמיד נותן עוד רובד.

 

זה בסדר לברר עוד קצת נכון?

מה נראה לך ? שראש הישיבה יגיד לך דברים לא טובים על תלמיד שלו ?

 

אני מציע לך בכלל לשכור חוקר פרטי שיבדוק היטב היטב בציציותיו של הבחור ויתחקה על עקבותיו שמא יש לו ילד מנישואים ראשונים. ומומלץ  גם לשקול בדיקת פוליגרף.

 

 

מאיך שאת מתארת את זה נשמע שמלכתחילה חפרת עליו לעומק, וכבר את יוצאת איתו 5 פגישות, ועכשיו את עוד רוצה ללכת לראש הישיבה שלו?

 

תאכלס, זכותך, אבל את מעצבנת ומעוררת סלידה, ואני בכלל לא אתפלא וגם אבין אותו אם הוא יראה את זה בעין שלילית.

ההחלטה להתחתן עם מישהו היא מספיק חשובה בשביל להשקיע את שיחות הבירור גם אם הם לא הכי נעימות. ומכיוון שלא תמיד את הכל אפשר לראות בפגישות. אז אם אפשר להשלים מידע ע"י שיחות בירור, אז זה טוב וחשוב.

(לא שתמיד הבירורים מועילים, אבל לפעמים כן). 

ואני מניח שרוב ראשי הישיבות רוצים בטובת תלמידיהם, וידברו עליהם מתוך גישה חיובית אבל גם מספיק אחראים שלא להעלים מידע חיוני . 

אלא שאני חושב שבישיבה בסדר גודל של הר המור, פשוט לראש הישיבה כנראה כמעט ואין היכרות עם התלמיד (אא"כ זה תלמיד שמתייעץ איתו בצורה קבועה וכדו'). 

 

וגם זה בסדר גמור.

 

 

לשאול בפורום מי ראש הישיבה של הבחור שאני יוצאת איתו, זה מעשה די תמוה. לא חשבת לשאול את הבחור עצמו באחת הפגישות? לשאול מה הסגנון של הישיבה, שזאת שאלה ששואלים לפני שמכירים את האדם ועל מנת לקבל כיוון כללי, אחרי שכבר מכירים את האדם ויש כבר התרשמות אישית לגביו, זה איך לומר, שאלה לא חכמה במיוחד.

התהיות האלה גרמו לי להרהר אודות הבקשה עצמה.

 

 

צריך להתמקד בבחור כפרט ולא להתבלבל מהקו הכללי של הישיבה.

 

אך לשאול פה מי ראש הישיבה/הר"מ זה בסדר גמור,

לא חושבת שחובה בשלב כזה של הקשר לעשות את הבירור ישירות דרך הבחור-

אולי זה יזיק לקשר? אולי זה יכניס אותו לדמיונות? אולי זה יפגע בו?

לכן, לעיתים כדאי לעשות דברים "מאחורי הגב".

 

אל תדאג, אם הוא יהיה בעלה,

הוא וודאי יידע על כך שביררה "בעבר" אצל הרב שלו.

 

צריך וחובה לברר!!!

 

ובמחילה ממך- אם מישהו ככה מגיב, כנראה שיש לו מה להסתיר או שהוא נפגע ממקרה כזה בעבר..

 

בהרבה ישיבות אפשר לברר דרך ראש הישיבה.

ואני באופן אישי עשיתי את זה כמה פעמים, וזה עזר לי ממש!

גם לפני קשר וגם במהלכו.

 

אולי ספציפית בהר המור- זה לא רלוונטי, כי זו ישיבה גדולה,

ולכן כדאי להשיג מס' של רב או ר"מ שהבחור בקשר טוב איתו..

 

זה לא נכון שכל הרבנים מציגים הכל ורוד,

יש רבנים (אמנם לא מספיק) שיודעים להגיד אמת (דברים חיוביים ושליליים)-

ונותנים לבחורה להחליט אם לבחור בזה או לא..

 

 

 

 

לשאול מה הסגנון של ישיבה אחרי שאת יוצאת עם הבן אדם כבר 5 פגישות ויש לך התרשמות אישית לגביו זאת לא שאלה חכמה במיוחד.

 

אם את רוצה לברר עלי את מוזמנת

כתבת בצורה מעליבה ופוגעת, תתביש.

למרות שמבחינת העקרון אני לא חזור בי.

כי דברים עקומים צריך לישר. סליחה, זה לא מכוון באופן ישיר לכותבת אלא לתופעה.

לבחון אדם בצורה כ"כ מקיפה (בשלב כזה ובאופן כזה) זה בעייתי מהצד שמעיד על חוסר אמון.

מדוע אנחנו כ"כ חשדנים כלפיי האחר? האם אין לנו אמון בטוב שקיים באנשים וברצון שלהם להדבק בו?

זה לא שהבחור מחברה מפוקפקת (שאם זה היה כך אולי זה היה צריך להעלות חשד), אלא הוא לומד בישיבה, ודיברת עם מכרים שלו, ונפגשת איתו כמה פעמים. את באמת חושבת שיש לו להסתיר? את באמת חושבת שהוא מנסה להסתיר דברים משמעותיים?

אני לא אומר להיות תמים. אפשר (ואולי צריך) לברר על הצד השני, אבל לא להיות כ"כ חשדן. אסור להיות חשדן כ"כ. אם אין לנו אמון בסיסי בחברה שלנו אנחנו נופלים חזק.

זה מתחיל מנקודה מאוד בסיסית של ישרות שקיימת באדם. אבל באמת אין כאן מקום להאריך על התופעה, סיבותיה ותוצאותיה.

ואין לכך לדעתי כל קשר ל"חוסר אמון". 

 

ובוודאי לא לחשד ברצון "להסתיר דברים".. ברור שהיא פשוט רוצה להכיר יותר לעומק, ממבט בוגר יותר. זה מובן לגמרי מדבריה.

וזה גם לא קשור ל"אמון טוב שיש באנשים אחרים וברצונם להידבק בו". הרי היא לא מקבלת מישהו ללימודים בישיבה, מתוך אמון שיוכל להתעלות שם, אלא לבדוק אם מתאים אישית להיות בעלה. ורבים הרוצים להידבר בטובם, שאינם דווקא המתאימים לה באופים, מן הסתם.

 

ולכן, חושבני שהכותב הנכבד צריך לבדוק בדברי-עצמו, האם לא עבר על מה שהתריע נגדו - "חשדנות" וחוסר אמון.. בכוונותיה הפשוטות של הכותבת, שהן לא "לחשוד בהסתרה" או משהו דומה - אלא פשוט להכיר יותר לעומק ממבט מכיר, בוגר וחכם יותר.

את הרעיון להתקשר לרב. (למרות שאני אישית נגד, מהסיבות שמישהו10 כתב)
זה יכול לפעמים לעזור לסנן הצעות לא קשורות.

היי! מדובר אחרי חמש פגישות!
מה הרב שלו יכול להגיד לה שהיא לא יודעת?
את כל הדברים הטכניים היא כבר מכירה, וגם מה שלא היא יכולה לשאול בעצמה. (זה נקרא תקשורת...)

ובדברים המהותיים היא גם מן הסתם כבר הספיקה לשמוע מה יש לו להגיד ומה העניינים החשובים בחיים שלו.

אז לשם מה להתקשר? לברר שהוא לא עבריין מורשע או פושע נמלט?

אין לי מושג מה בדיוק מקומה של השואלת,

אך אני יכולה לדבר ממקומי-

קרה לי לא פעם ולא פעמיים- שהייתי במהלך קשר רציני עם בחור וצצו כל מיני נק' מהותיות שדרשו בירור.

* לעיתים דברים שהם מעבר למה שאני יכולה לקלוט בפגישה, (וממש לא חיפשתי הוכחות לעבריינות או פשע!).

* לעיתים חיפשתי חיזוקים לאותן נק' שאני מתלבטת.

* לעיתים הרגשתי קונפליקטים בין דברים שהבחור הציג ביחס לעצמו, לדעותיו, ליציבותו, לנפשו-

והייתי צריכה שדמות נוספת שמכירה אותו תחווה דעתה על אותם דברים.

 

ולעיתים..

 

ולעיתים..

 

כל קשר מוליד ומצמיח תופעות חדשות.

 

תסמכו על הגברת "בואי כלה" שהכל בשליטה,

ואם היא מרגישה צורך לברר- כנראה שיש לה סיבה מספיק טובה.

ואולי כרגע לא שייך לעשות את זה דרך הבחור.

 

אין מצווה להישאר בלב עם ספקות, אז למה לא לברר???

 

את לא מבררת על ספה או מקרר,

את מבררת על מישהו שיכול להיות בעלך- זה בנאדם עם אופי ואישיות,

אין ספק שהר"מ שלו יכול לתת לך מעט רקע..

ולגבי ראש הישיבה- אני לא יודעת אם הוא יוכל לעזור כי אוליי הוא לא מכיר אותו כ"כ.

אבל זה תלוי בבחור,

למשל אצל אחי, אני יודעת שאם משהי תברר עליו בישיבה כוווולם מכירים אותו- ואפילו טוב מאוד (לטובה, כן? )

אוליי גם אמלו זה ככה.

בכל מקרה אין לך מה להפסיד- תעשי מה שנראה לך נכון וטוב

בהצלחה

זה הרב עמי שטרנברג שליט"א. תלמיד חכם גדול ולבבי.

 

ולענ"ד, כיוון המחשבה שלך לגיטימי, וזה נכון שלר"י/רמי"ם רציניים, יש מבט מיוחד וגם יכולים להגיד דגשים מענינים לפעמים.

 

ומי שקרא לך "בחורה פתיה" נכשל בלשונו. אני מכיר את הרב שטרנברג שליט"א, ולא יוציא מפיו דבר שאינו אמת והוא גם מודע לאחריות.

 

אני דווקא חושב שיש צד בוגר בכך שבחורה מבינה שאינה מכירה כ"כ את הבחור שעימו רוצה להקים בית.

 

כמובן, לא צריך "בירורים אובססיביים", אבל זה בהחלט סביר

 

 

וזה בסדר גמור "לברר עוד קצת". תרגישי בנוח.

 

שבוע טוב.

 

 

אם רוצים לשמוע ממישהו עם מבט שונה מהמבט של החברים, עדיף לשמוע מהר"מ שלו, או מרב אחר בישיבה שהוא קשור אליו.

(אלא אם במקרה הוא בקשר דווקא עם ראש הישיבה).  

 

על פי אתר ישיבת הר המור "בראשות הישיבה משמשים הרבנים מו"ר רה"י הרב עמיאל שטרנברג ומו"ר רה"י הרב מרדכי שטרנברג."

ואני מצטרף לאני והוא שלא כדאי לשאול אותם.

בישיבות כמו הר המור לא מבררים אצל ראש הישיבה,

אלא אצל הר"מים..

 

ב"הצלחה!

למדתי אצל רמי"ם גדולים שלא ידעו איך קוראים לי.

מזל טוב על ההחלפה

 

שתמשיך רק לראות טוב והרבה נחת

 

שבוע טוב

 

ובהחלט היה פורים חבל"זי

1. שבת כיפית עם אחיינים מתוקים מדבש ונופת צופים

2. בע"ה תהיה לי עבודה טובה בבין הזמנים

3. משהו טוב מאוד קורה לי

4. היה טיול מטורף עם חברים השבוע

5. היה פורים מדהים ושמח במיוחד הצלחתי לשתות ועדיין להרגיש טוב בשונה משנים עברו

הצלחה רבה.

 

כמה גדול זה להחליף לניק הזה..

1. היה פורים כייפי במיוחד, אף פעם לא נהינתי  והרגשתי פורים אמיתי כמו של השנה

2. חברה מתחתנת עודש מעט... איזה כייף!!

3. אני מתקדמת בלימודים לקראת סוף התואר הזה...!!!!

4. הגששתי עבודה חופרת ברמות שחשבתי שלא אגיש אותה בכלל!

5. הייתה שבת כייפית וקדושה~!

תודה ה',

ושיהיה שבוע טוב מלא בבשורות טובות

אשרייך! שבת של שלום לכולם..

תודה שזיכית אותנו  ,בע"ה  שתזכי להקים בית נאמן בישראל באהבה ברכה והצלחה תמיד !

אשריכם צדיקים!

 

ותודה לג'נדס ולאהבת חינם על לקיחת האחריות לשרשור...

הזכרת לי את אברהם אבינו...שכאשר באו אליו המלאכים הוא כביכול עזב את ה' והלך לקראת האורחים שלו...

 

ממנו אנו לומדים ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה"(שבת קכ"ז,א')

 

השאלה היא מאיפה הוא למד את זה?

 

ובאמת עונים על כך שהוא הגיע לרמה גבוהה ברוחניות עד שהגוף שלו הרגיש מה יותר חשוב וטוב......

 

בדיוק לפי מה שאמרת....אשריך.

ששאלו כיצד אברהם אבינו קיים את כל תרי"ג המצוות הרי הוא היה לפני שניתנה התורה. והתשובה שנותנים לשאלה הזאת, היא שהוא ידע את כל המצוות על פי צו מצפונו ולא היה צריך שהם יינתנו לו. דבר נוסף, כבר ידוע הדבר שהמצוות הן ביטוי מעשי לנשמת האדם ולמהותו, לכן על הפסוק :דבר האלוקים חרות על הלוחות", דורשים, אל תקרי חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שהוא עוסק בתורה.

זה חלק ממאמר גדול שכתבתי במסגרת עבודה שעשיתי בנושא: "תורה ובן חורין- הכיצד"?

תאמין לי שאם היית פונה אליי- לא הייתי אוכלת אותך/מרביצה לך/כועסת עליך/מפדחת אותך לעיני כולם.

 

אם זה היה נראה לי קשור- הייתי זורמת איתך.

אם לא ממש- הייתי מעבירה את המסר בצורה נעימה ואנושית.

 

מה שבטוח, הייתי מעריכה אותך על האומץ ועל הענווה.

אבל אני מכיר מעט את העם הנשי

רובן, לא יהיו מוכנות לקבל הצעה בדרך כזאת.

 

 

לא מאמינה לי?

תעשי סקר עם החברות שלך

 

 

דיברתי על הנושא עם לא מעט אנשים

גברים ונשים

ורובם הסכימו איתי,

בנות לא אוהבות לקבל הצעה בדרך כזאת.

 

 

ואם תאמרי,

מה אכפת לך, תנסה, מה כבר תפסיד?

הוא יפסיד הרבה, הרגשת הדחיה מאוד קשה.

ויכולה לשבור את הביטחון העצמי לגמרי.

 

 

כמובן שבכל כלל יש יוצאים מהכלל.

שנתנו לבחור וחוסר השיפוטיות.

מחפשתותו- יהי רצון שממש ממש עוד מעט הנסיך שלך יופיע!!

מקווה גם להשתייך בקרוב לקבוצה של "נשואות ברובן".

 

אין ספק שמבאס להישאר במיעוט זמן ממושך.
 

ולמרות ההמתנה הארוכה
ואולי בזכותה-
כל התפילות שהתפללת תראי אותן ממש בבית שלך שיהיה בעז"ה!!

תודרבה! תבורכי!

אבל עוד יש אפשרות לתקן,

אם תלמד את הלקח, 

אני בטוח שה' יתברך יתן לך הזדמנות שניה

(שיכולה להראות שונה לגמרי כמובן)

בדיוק אתמול מישהו ברחוב (ואולי זה לכאורה היה נראה מתאים) שאל אותי איפה נמצא במקום מסויים,

ואז הוא ביקש סתם לדבר איתי,

ואיך להגיד בעדינות, די "נפנפתי" אותו, הוא אמר לי "בואי נדבר" ועניתי לו "בשביל מה???".. 

אני לא חושבת זאת דרך נכונה, לא כבוד לך ולא כבוד לבחורה...

 

אבל זו דעתי,

אתה לא חייב להסכים,

בהצלחה בכל! והקב"ה ימצא דרכים, ואולי אפילו יותר מקוריות, בשביל לשלוח לך את האחת והיחידה!

במובן של התנשאות,

אבל כן, אני לא אצא עם כל אחד שאני אפגוש ברחוב,

מי הבן אדם? מי המשפחה שלו? 

הרגש מספיק פועל במהלך הדייטים, אז לפחות חשוב שהשכל יפעל לפחות לפני שיוצאים.. 

 

 

את יכולה לומר לבחור כזה, שאם זה שייך את רוצה לעשות את זה בדרך מסודרת.
בקשי ממנו מספר טלפון של רב ושני חברים.
וכמובן את שלו.
והחזירי לו תשובה (לאחר לא יותר מ3 ימים)
שיהיה במזל טוב!!

(תמיד שואלים פה איך מכירים בדרך שונה מהמקובל, הנה..)

רק שהוא היה ממש אמיץ!
פשוט התקשר והודיע לי שהוא מתחתן בסוף שנה.
עם מי?
איתך!
וקיבל צ'אנס.

שבועיים- החלטנו.
חודש - וורט.
3.5 חודשים אח"כ - חתונה!

גם לי יש כאלו סיטואציות מידי פעם ואין לי את האומץ..

אני מתפדח כי תכלס אני דוס ולא רגיל לזה, אבל הגעתי למסקנה שאם אני רוצה להתחתן באמת אסור להתבייש. הדברים אמורים לאדם נורמלי שיש לו טאקט ויודע מתי באמת יש מצב להתאמה, גם מהצד השני.

חבל לאבד הזדמנויות..במיוחד שהיו לי מקרים שהייתי כמעט בטוח שהבת רוצה ולי לא היה את האומץ.ממש חבל חברה לזרום בצניעות ובטאקט.

(חדשה פה

 

לא חושבת שיש פסול ב "להיות השדכן של עצמך". השאלה היא באיזו דרך עושים את זה.

אם הבחור משדר אובר ביטחון ו "בואי נדבר" ברור שזה מעיד על חוסר רצינות..

אבל, אם לדוגמא, בחור ניגש במבוכה קלה ושואל (עניינית) האם יש סיכוי  לנסות כי נראה לך X Y..אז לענ"ד בחורה רואה מולה אדם רציני שלא מעוניין להעביר את הזמן עם עוד אחת..

 

ההבדל הוא מה אתה משדר...בחורה יכולה לקלוט בד"כ "עם מי יש לה עסק"..

 

מממממקסימום היא תגיד לא. אבל אתה הרווחת אומץ

בהצלחה!

או שהיא תתן לך את המספר או ששניה אח"כ אתה לא מכיר אותה.. אין מה להפסיד. והתגובה שלה זה דבר מאוד מגניב/מצחיק..

אבל ממה שאני מכיר (כן.. גם אני) בנים דוסים לא יודעים להתחיל עם בנות.. הם פשוט לא טובים בזה..

 

יש הרבה מצבים שגם הבנות היו מאד רוצות אבל אין מצב שהן יעשו את הצעד הראשון..

אם בחור שמוצא חן בעיני,נראה רציני ותורני היה ניגש אלי,לא הייתי פוסלת,הייתי אומרת בסדר אפשר לנסות מחליפים מספרים ואח"כ לפני שיוצאים מבררים עליו....כן כן לא לא.

יש לי חברה שיוצאת עכשיו עם מישהו שניגש אליה באוטובוס,והוא דוס..

 

פעם אחרי שהייתי בכותל עליתי על קו 1 בחזור .. עכשיו כולי קדושה וזה אחרי תפילה..לא אכפת לי בנות לא כלום..

קיצר אני עולה לאוטובוס ופתאום אני רואה מישהי מזהה צדיקה ומתוקה כזו קיצר משהו מיוחד

עכשיו אנחנו יושבים כאילו אחד לכיוון השני אבל במרחק של 2 ספסלים..

והיא מסתכלת עליי.. ואני מסתכל..

אני כבר חושב מה אני כותב לה על הקבלה של הנסיעה של האוטובוס ומביא לה

 

ו..

 

פתאום עולה איזה חבר שלי מהישיבה שהגיע משום מקום..

ומכל האוטובוס הוא בא לשבת לידי..

ומתחיל לדבר איתי כל הנסיעה!!

ואני מנסה להתרכז מה לכתוב.. איך אני מביא לה וכו'..

והוא לא מפסיק עם שאלות..

 

אמרתי טוב, נחכה שהיא תרד אני יורד אחריה

 

קיצר היא יורדת במרכזית.. אני מת לצאת.. אבל..

 

החבר נותן לכולם לעבור לפניו..!!!! והוא לא יוצא מהספספל!!

בא לי לדחוף אותו ולצאת לרוץ אליה..

 

קיצר עד שיצאתי אני יוצר החוצה..! מסתכל איפה היא?!

 

נעלמה..

 

איזה טוב ה' ששלח לי את  החבר הנודניק בשביל למנוע ממני סתם קשר ממישהי שהיא לא שלי..

 

ועדיין מחכה שתיצור קשר

תתחיל ליסוע הלוך חזור בקו 1...

אשרייך, עוד תגיע רחוק..

אם מישו פונה בעדינות,, ובאופן שכמו יש "דרך מילוט".. 

 

לדוגמה: 'היי את מוכרת לי מאיפשהו'.. או: 'איזה תחנה זה פה? מכירה תעיר? יודעת להסביר לי?' וסתם לספר למה אתה נוסע לשם.. 

 

ככה עלמת החן יכולה לזרום איתו,, ויכולה לייבש אותו,, והכל בצורה עדינה ומחייכת..

 

 

ו-כמובן.. שזה גם שייך לכיוון השני..

 

אפילו לא חייבים לבקש תטלפון.. מספיק לדעת תשם,, ואחכ אפשר להגיע לבן אדם ולנסות ליצור תקשר,,

 

כי לתת טלפון לאדם זר יכול להיות מרתיע..

הייתי מעריכה את האומץ.

 

אמנם לא תמיד תיענה בחיוב- אבל לפחות ניסית. 

 

ובאמת אם מרגישים היסוס מצד הבחורה אחרי שמדברים קצת (ובאמת הגיוני לא לרצות לתת תמספר למישהו שלא מכירים) אפשר פשוט לתת קצת מידע על עצמך ולומר שתשמח מאד אם תרצה להכיר אפילו בהמשך.

אבל בכל מקרה - היה כדאי גם כדאי. אם הקב"ה שולח הזמנות, עדיף לממש אותה. המקרה שלך הזכיר לי סרט סובייטי ישן על בחור רווק וקצת ביישן שחי עם ההורים שלו. כל יום הוא היה נוסע באוטובוס ולעבודה, ומולו הייתה יושבת אותה בחורה מקסימה שאיתה הוא פחד להתחיל. היא תמיד יוצאת תחנה אחת לפניו.

 

יום אחד הגיע לביקור הבן-דוד שלו שהבטיח להכיר לביישן שלנו מישהי שווה. הוא הסתובב איתו ברחובות העיר בחיפוש אחר מישהי אטרקטיבית וגם לימד אותו על הדרך כל מיני טריקים כדי להתחיל עם בחורה: "אתה צריך לסקרן אותה, למשל, תשאל אותה איפה נמצא ה"נופלט" הקרוב. כשהיא תרים גבה, תסביר שמדובר ב"טלפון" בהיפוך אותיות".

 

בסופו של דבר כל הבן דוד מסתבך,  הוא חומד לעצמו את כל הבחורות שמתחילות לריב זו עם זו. הבן-דוד עוזב את העיר בבהלה.

 

הגיבור הביישן חוזר לשגרתו. הוא נכנס לאוטובוס, מסתכל על אותה הבחורה בפעם המיליון, האוטובוס עוצר בתחנה, היא ניגשת לדלת, הדלת מתחילה להיסגר... ואז הבחור קופץ ממקומו, מזנק החוצה ובקול מיואש צועק: "אולי את יודעת איפה נמצא ה"נופלט"?"

 

הבחורה מתחילה לחייך: "איזה כיף! תמיד רציתי להתחיל איתך, אבל התביישתי".

בצורה מכובדת וצנועה.
אני חושבת איך אני הייתי מגיבה...
והאמת?!
אם זה היה לפני כמה חודשים לא הייתי אפילו מעיפה מבט,
אבל בתקופה האחרונה הגעתי למסקנה שככה הכי נחמד להכיר...
נמאס כבר מהרשמיות ומדייטים לא קשורים...
אם זה בצורה צנועה אני לא רואה בעיה.

לדעתי (ואני אומרת את זה בתור די דוסית) צריך לצאת מהתפיסות המאד מקובעות של איך להכיר..

אני נוסעת הרבה ברכבת וזה נראה לי אחל'ה מקום להכיר מישהו. למה הכל חייב להיות כל כך רשמי?

בפעם הבאה- לך על זה(:

אבל אם היא היתה דוסית סביר להניח שהיית מקבל תשובה שלילית, גם אם בתוכה היא היתה מעוניינת.

 

ואני מאמין שגם אלה שמגיבות כאן שלנסות, במציאות הן לא היו כל כך מתלהבות מסיטואציה כזאת.

 

 

יש לה דירה בתל אביב אז היא הרבה ברכבת והיא נראית דוסית חמודה (בת 21-2)

להגיד לך עם כמה בנות יצאתי שאמרו את זה?

 

 

לא משנה.. חבל על הטרחה שלי..

אבל היא לא באה להעביר ביקרות על הבנים

 

או אפילו לומר שאין דברים כאלו אצל הבנות.

 

 

היא כתבה לבנים כי עם זה היא נפגשה.

 

 

 

כל טוב.

שבאות בטענות לבנים שמתמהמהים לצאת...

הם קראו את התגובות ואז יצאו. למרות שלא היו מוכנים

לא באמת משנה מה תעשו, זה לעולם לא יהיה מושלם

בנות עושות הכל מושלם

הרגת אותי...

אגב, יש המון קוראים סמויים בפורום
אבל כזה הרבה?

זה בד"כ תירוץ גרוע כאשר חושבים שזה לא מתאים..לא נראה לי שהבן אדם יפסיק לצאת אחרי שהוא אמר לך את זה..

תתפלא כמה שזה יכול להיות נכון....

אני אישית הפסקתי לשנה אחרי שככה הרגשתי פתאום...

 

ואחרי כמה זמן שוב הפסקתי לתקופה של כמה חודשים,, כמעט שנה..

 

כי תכלס,, החיים ככ יפים כשהם נטולי עול..

 

אפשר לעשות הכל (כמעט..)

 

 

 

אז זהו,שהרבה פעמים זה ממש לא תרוץ.

אני נפלתי קורבן לבחור כזה....בוודאות אני יודעת שהוא פשוט לא היה מסוגל,נפשית, לקבל את ההחלטה ולהציע נישואין,ולכן הוא חתך.(ברח,ליתר דיוק....)

עצם הקשר איתי היה משחק ברגשותי....הוא פשוט הוליך אותי שולל.יצא איתי תקופה ממושכת,בעוד שהוא לא באמת מסוגל להחליט על חתונה.ברגע האמת הכל התפוצץ...מקווה שהוא לא ממשיך להפיל בפח קרבנות נוספים...תקוות שוא,כנראה.

 

אז בהחלט יש בחורים כאלו.בנות!!!!לתשומת ליבכן!!!!

זוכרים את השרשור הזה? יוווואו!!! למה בנים לא רוצים לצאת??? - לקראת נישואין וזוגיות?

 

אז זה בדיוק העניין.. מוטב להתחיל יותר מאוחר ביישוב הדעת,מאשר לקפוץ למים בלי מוכנות,

ועל הדרך לפגוע באנשים.

קרה לי פשוט עם בנים, ולא עם בנות ב"ה. 

 

אני משערת שגם בנות עלולות לעשות את זה... אז גם אנחנו הבנות נשתדל מאוד שלא. 

אם בן אדם (או בת..)חשב טוב טוב והגיע למסקנה שהוא מתחיל לחפש ..

הגיוני שלא יתחשק לו להמשיך (זה מיגע במיוחד את המחשבות) הגיוני שיגיד לעצמו-

"אולי לא עכשיו.. עוד חצי שנה.. אין לי כוחות ומוכנות לזה.."

 

בקיצור זה קרה לי לחברות שלי ולעוד הרבה, זה לא תמיד חוסר מוכנות. אפשר להגדיר את זה כ-

"הפסקה קטנה"

ומה שאמרו לי פעם זה-

"אם החלטת שאת מוכנה אז תלכי על זה עד הסוף ולא להחליט ואז לצאת ואז להחליט שבעצם עוד לא

ואחרי חצי שנה כן ואז שוב ולא..וחוזר.."

 

בכל מקרה אבא שלי היה אומר-

אם הוא היה מתלהב הוא לא היה חותך.. כשרוצים רוצים!

 

לא תמיד הוא נכון.ממש לא.

וחוץ מזה,זה ממש לא מוסרי וחסר אחריות לצאת, ופתאום,באמצע הקשר,להכריז ש...רגע,אני בעצם לא מוכן לחתונה כרגע!...את ההחלטה הזו אמורים לקבל לפני שיוצאים...!אנשים,גם לזולת יש רגשות,ואמורים להתחשב בהם....

הדברים נכתבו בכאב רב.מניסיון מר.

וטיפה להוריד פרופיל עם השאלות האלו...

נישואים זה בהחלט אחריות ע נ ק ית וזה באמת מרתיע ומפחיד וזה בסדר שצריך זמן לעכל

זה דבר טבעי שכאשר את תופסת על מה מדובר, יש קצת "בהלה" מהמחוייבות.

 

ולכן, גם לא צריך להיבהל מידי ממה ש"לא היית בטוחה" במקום שהייתי בו.

 

תמשיכי בשמחה, ותסתגלי לכיוון החדש...

אלא שעושים תיאום כוונות על הדברים החשובים באמת.
כדי לדעת אם אפשר להגיע להחלטה סופית.

הפחד הוא מה שדוחף אותנו להצלחה בחיים...זה מה שמחשל אותנו..

 

כל דבר חדש שמתחילים לעשות..כגון: לימודים,עבודה,שינוי מקום,וכ"ו...

 

מלווה בפחדים ובכל זאת אנו עוברים אותם ובגדול!!!

 

לדעתי את צריכה לנשום עמוק..לחשוב קצת על הדברים שהוא אמר לגבש לעצמך דעה (ולדעת שלא תמיד הרצוי הוא גם המצוי...).

 

ואם הוא בחור טוב ומתאים....אז שיהיה בהצלחה...כל השאר קטן עלייך 

שוש,

אם רמה כזאת של שיח חדשה לך וזה לא קרה לך בעבר-

טבעי מאוד שזה יבהיל, ילחיץ, יגרום לחששות..

 

תנשמי עמוק. את לא חוייבת לכלום.

זה רק שלב של בירורים ובדיקה שאתם זורמים אל אותן שאיפות.

כי אחרת חבל על הזמן של שניכם.

 

אם נעים לך איתו, זורם ומשמח- אז אין שום מקום לדאגה.

אולי את רק צריכה נחת וזמן לעיכול.

 

בהצלוחיי

שמעתי את זה מהרב יצחק פנגר...

ההרצאות שלו מומלצות בחום בכל הנושאים!

 

ותודה

 

 

 

 

אני יכולה להגיד לך שזה קצת קרה לי מהכיוון ההפוך..

דיברנו גם על דברים שהם רציניים.. ואז הוא שאל אותי אם נראה לי שאנחנו הולכים לכיוון של חתונה.

לי אישית התשובה הייתה מאוד ברורה ואמרתי לו שכן, 

הוא לעומת זאת, אמר לי שהוא עדיין לא יודע.. ומרגיש שהוא צריך עוד זמן ושהוא לא בטוח..

 

להגיד לך שזה נחמד לשמוע את זה? לא, זה לא נחמד..

להגיד לך שזה לא הגיוני שדבר כזה יקרה? הגיוני מאוד.

זה תלוי הרבה באופי של האנשים.. במה שהם עברו.. באיך הם תופסים את נושא החתונה וזוגיות וכו'..

 

צריך הרבה מאוד סבלנות ואמונה בקב"ה.

 

כשזה היה (ממש לא מזמן), אני פתאום הרגשתי ש'ירד לי ממנו' בטירוף..

כמעט שלא דיברנו במשך שבוע.. כלומר דיברנו, אבל לא בהתלהבות כמו שהיה בכל פעם.

לא דיברנו מ'רצון' אלא מהבנה שאנחנו צריכים לשמור על הקשר שלנו כי ההרגשה היא זמנית.

 

הדברים היו צריכים לשקוע. כל אחד היה צריך לבחון את עצמו איפה הוא נמצא כרגע.

 

ועכשיו, ב"ה הדברים חזרו למסלולם. אני חושבת שכל אחד יישב את דעתו על עצמו  ועל הקשר.

שתינו מבינים שאפילו אם אנחנו ביחד, זה לא אומר שאנחנו אותו בן-אדם.

אחד מגיע למסקנות קודם ואחד אח"כ, לאחד יותר קשה 'לקפוץ למים' ולהתחתן, והשני פשוט דוחה את הפחד;)

 

אני חושבת שכשנותנים לזמן לעשות את שלו ומצד שני כל הזמן מחזיקים את הקשר גם כשקשה, 

הדברים יגיעו בנחת, בעיתם ובזמנם.

 

ואם ח"ו לא, גם אז צריך לזכור שהכל זה יד ה'.

וכמובן - לא להגיע למצב שלא נעים לך ממנו ובגלל זה את עושה א' וב'..

 

מקווה שעזרתי

לגבי רמה רוחנית ורמת קשר עם ה' יתברך:

 

בדר"כ בירורים עם דמויות נכונות- עוזרים לגלות על קביעת עיתים, התמדה בלימוד, יראת שמיים, רצינות וכו'.

בשיחת טלפון קצת מורכב,אלא אם כן הוא כבר מסגיר את עצמו בשיחת טלפון הראשונה,

ע"י משפטים שאומר שבעינייך אינם צנועים או ראויים, או בשפה שאינה שלך..

 

בפגישה- אפשר לראות ולהרגיש כמה נושאים רוחניים/דיבורים על עבודת ה'/קשר לרבנים/תפילה/דברי תורה וכו'- נוגעים בו.

בדר"כ כשמישהו מחובר לזה באמת- ניתן להרגיש בפשטות.

 

לגבי זרימה ושבירת קרח:

אולי לעשות לפני הפגישה דמיון מודרך, הרפיה, לחשוב שזאת בסך הכל פגישה עם עוד בנ"א ולהגיע לשחרור.

אולי המתח שזה "דייט", "חדש", "מבחן"- יוצר קרח. מרחק. רשמיות.

 

אני רק יכולה להגיד לך, שאצלי זה הרבה פעמים היה תלוי גם בצד השני.

אם הבחור היה זורם (בזרימה שלי, כי הרי על כולם אומרים "בחור זורם")- אז זרם לנו.

גם אם הסתיים אחרי דייט אחד, אבל לפחות לא סבלנו לדבר יחד במשך שעתיים.

אבל אם הצד השני היה מאוד שקט, מופנם, לא זורם ויבש- זה השפיע גם עליי, ונהייתי גם כזאת..

 

כדי שתהיה אווירה זורמת צריכה להיות הדדיות!!

אני חושבת שזה חלק מעניין החיבור והרצון בקשר.

 

בהצלחה רבה!

 

1. רמה תורנית מבררים אצל הרב שלו.
בשאלות כמו האם הוא קם בבוקר לתפילה
האם הוא מתמיד בלימוד וכדו'.
רק לזכור, שלא תמיד הרב יודע מה בליבו של הבחור. אז לקחת בזהירות את הדברים.

2. לשבור את הקרח? בעזרת חיוך, כמה שאלות מוכנות מראש, שיתוף מה היה היום.
אני הייתי חותכת בד"כ לגן שעשועים - או מספרת איזה ויכוח מעניין שהשתתפתי בו לאחרונה.
זה היה פותח כיוון מעניין, לשמוע מה דעתו.
גם אם יש קצת מבוכה בהתחלה, אין מה להלחץ.

3. למה לא להיראות כמו זוג בדייט?
מה רע בזה?

יהי רצון שהדייט הבא - יהיה נעים ומשמח, וכמובן יהיה האחרון.

מה הבעיה שתראו בדייט?

אל תעשו את הדברים הבאים:

 

לשבת אחד מול השני

ידיים בכיסים ושפת גוף נבוכה

לשבת עם מעיל או פליז

להזמין רק משהו לשתות (וגם על זה לחשוב שעה)

לדון מול המלצר מי משלם

לדבר בשקט שאף אחד מהשכנים לא ישמע

 

ועוד ועוד

לגבי איך תדעי את הרמה.  מתוך בירור עם אנשים שמכירים, ע"י שאלות ממוקדות במה שחשוב לך - ומתוך הפגישות; כמו שכבר קרה לך שגילית בפגישות שזה לא מה שאמרו. זה טוב, סימן שיש לך הבחנה. זה חלק מהענין של הפגישות.

 

"לשבור את הקרח" - זה גם תפקיד של הצד השני.  קודם כל - לא להילחץ לשבור אותו, לעיתים זה גורם הפוך..  להתענין בנחת ובכנות. כיודע, כשיש קצת חום - קרח נמס מעצמו גם בלי לשבור אותו. כשיש התענינות כנה במה שהשני עוסק, במה שמענין אותו - זה כבר בעצמו ממיס קצת בלי להתכוין במיוחד. וגם לא נורא אם קצת "מאולץ" בהתחלה, גם לזה יש חן של צניעות טבעית.

 

אין בעיה ש"ייראה" שאתם בפגישה. אתם עוד לא "זוג", זה אחרי החתונה. אתם בסה"כ מבררים. זו לא עבירה ולא עניינו של אף אחד. מלבד זה, שגם האחרים - שמן הסתם חלקם ב"דייט" - עסוקים בשלהם.

 

פחות מתח וחששות - יותר קל..

נא לשלוח עד חמישי הקרוב הבעל"ט!

לכל הפונים...

 

נאלצת לבקש שלא לשלוח יותר..

 

מאחלת לכולם בשורות טובות, ישועות ונחמות!!

נראלי שהם יתרגלו מהר מאוד למציאות האחרת, ובשמחה

מוזר להשתחרר ממה שהכי העסיק אותך יום ולילה במשך שנים ארוכות- במחשבות, בחלומות, בתפילות, במעשים...

 

זה פתאם למצוא בקשות חדשות, חלומות חדשים, ללמוד מחדש איך להתפלל....

 

זה מוזר.  משהו בפנים התרגל לחוות הכל רק מתוך כאב וחסרון וזה מוזר פתאם לחיות בלי משהו שאת רוצה בכל כולך עד דמעות...

 

זה מוזר.

וכמובן שהכי משמח ומתוק שאפשר.

 

זה נשמע מוזר. אבל זה לא סותר. זה פשוט לימוד חדש.

 

ודרך אגב,

זה כל כך  לא מנותק ממה שלפני...כל הדרך וכל החיפוש הם כל כך חלק ממני, כל כך הולכים אותי, כל כך גורמים לי לייקר ולהעריך ולשמוח בנס הזה.

זו אמנם לא השאלה ששאלת, אבל רציתי על הדרך באמת לחזק פה את כולכם.  שום דבר לא סתם! הכל כל כך בונה ומעצים את מי שאתם ואת חוויית המפגש והמציאה.

 

בעז"ה שיהיו רק ישועות ושמחות לכולכם!

כרגע אני מתקדמת בחיים מבחינת לימודים מקצוע

וזה כאילו אני עומדת במקום. 

מסכימה עם אודליקה-

זו באמת תחושה של עמידה במקום.

 

עם כל זה שאנחנו נמצאים ביום יום בעשייה- לימודים, עבודה, חברות וכו'...

עדיין.. כוחות עצורים.

 

זה יצטרך להיות החודש

ישועות ד' כהרף עין!

אז מאחלת ש28.5 זה יהיה הגיל שתמצא אותה והיא אותך!!!

שתזכו לבנות בית נאמן בארץ ישראל!!

שמחה מאוד לשמוע..

 

בע"ה, בנין עדי עד!!

ישתבח שמו!!!

תבורכו מפי עליון!
כמו שיוסף הצדיק ומרדכי היהודי לא פסקו מתפילתם כך גם אנו,תגידו לה' יתברך שאנחנו לא מוותרים לו,עד שנשיג את רצונו!
כמו שדוד המלך ע"ה אמר "ואני תפילה" כך תהיו!
אין יאוש וזה לא סטיקר זאת האמונה האמיתית!

שתזכו להקים בית יהודי אמיתי על טהרת הקודש ואהבת ישראל ותזכו לבנים צדיקים אוהבי ה'.. תדבקו בדרכו הקדושה של מרן רבינו שמואל שליט"א 

שנזכה לראות בשמחתכם!

המון מזל טוב!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך קדושה, טהרה, תורה, שמחה, אהבה, בריאות...

90% מהאולמות כשרים

 

ואם כבר כשרים

יש כ"כ הרבה סוגי כשרויות

הרבנות לא מאשרת חופה במקום שלא נמצא תחת השגחה.

אגב יש עכישיו אולם חדש ויפה!! קוראים לו קונקורד.. ויש שם חדרים להתארגנות..(כולל אמבטיה ובלה בלהה.. ) ככה שזה ממש יכול להיות לכם נוח שאתם מהצפון..

 

בעזהי"ת.

 

אנחנו בדקנו אותו לחתונה שלנו, אבל הוברר לנו שהאולם עוד לא היה פעיל, אז לא רצינו להיות הראשונים שם...

שנקרא נאות קדומים, זו שמורת טבע אבל היא לא במרכז היא יותר באיזור מודיעין והם כשרים בהשגחת המועצה הדתית של חבל מודיעין (ביררתי כי הייתי שם באירוע). השאלה אם זה מתאים לכם? מעברלזה יש גני אירועים באיזור המרכז (אבל זה כבר משהו אחר) שיש להם הכשר פשוט צריך לברר.

כבני אדם , אנו מורכבים..

ומה לעשות שהלימודים משפיעים על מצבנו הנפשי ואולי גם על יכולת ההכלה הנפשית והפיזית (זמן)

ולכן זה יכול והגיוני שישפיע..

 אינטנסיביים אמורים למנוע מבן אדם להתחתן?

וכך התשובה, בעיניי לפחות, ברורה יותר..

הצלחה!

 

אין לי מושג..

אמן על זה שהיא תענה בחיוב

לא ידעתי שמדובר בה ובתשבה כזאת..

אז בעז"ה תתקשר אליה והיא תגיד "כן אשמח להיפגש שוב, למרות שהייתי שיכורה"

ותצאו ותתחתנו ותחיו ובאושר ובעושר

 

יותר טוב?

לא מדבר עליה....

ברור שמישי אחרת,

ההיא סתם שיכורה

ולשרשור המקורי,

 

"ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים צרות גדולות"...

 

"ילדים קטנים כאב ראש, ילדים גדולים כאב לב"...

 

אז...למה הקלישאות הנ"ל...?

 

רציתי לדעת,

 

האם שמתם לב, שככל שאתם מתבגרים יותר, החיפוש הופך למסובך יותר?

 

לא, לא באתי לייאש, ולא מנקודת הגיל, (שאז יש פחות הצעות..)

 

כוונתי היא ,שככל שאנו מתבגרים כך אנו גם מפתחים את האישיות יותר ויותר.

 

האם זה (^^^ ) גורם לחיפוש להיות מסובך יותר?

 

(מקווה שתבינו את כוונתי..)

ככל שגדלים הדרישות גדלות,

את יותר ממוקדת

ומחפשת משו ספציפי יותר...

גם ככל שאת מרגישה יותר יודעת ומבינה

או יותר חכמה...הדרישות עולות בהתאם...

אני חושב שלינוי צודקת אלא שהיא הגדירה את זה בצורה עדינה מאוד....

 

לדעתי ההגדרה המדויקת ביותר לתופעה היא המושג: "גאוה"

 

האישיות מתפתחת ואנו נהפכים ל"יותר" חכמים...(לא מכליל אף אחד...רואה את זה על עצמי...).

 

הענווה גורמת לאדם להרגיש פשוט עם עצמו וממילא אחרים ייראו בעיניו מכובדים יותר ויתעניין בהם יותר (הכוונה למשודכ/ת).

 

אך ברגע שהגאווה שלי עולה הרבה דברים כבר לא מתאימים (דברים שלפני שנה שנתיים כמעט ולא הפריעו...נהפכו פתאום לדברים גדולים..)

 

צריך בעז"ה להתחזק במידת הענוה 

קודם כל האם מדובר במשפחה מורחבת/מצומצמת? (אני מאמינה שמצומצמת, ובכ"ז)

מה בדיוק הבעיה? האם זה דבר שיש לו השפעה מהותית על הקשר ביניכם? האם זה משהו שעלול להפריע בהמשך? עד כמה? (למשל הורים שכל הזמן רבים ביניהם: לא כל אחד מסוגל להיכנס למשפחה כזו שצריך לנתק קשר עם ההורים/ לבוא לשבתות וחגים בתחושות לא נעימות...)

אם הבחורה לא היתה מוצאת חן בעיניך, אז אפשר להכניס את זה בשיקולים של למה לא,

אבל היא מוצאת חן בעיניך והמשפחה היא לא בעייתית בטירוף, אלא רק סיפור לא נעים או אנשים יותר נכשלים ממה שאתה רגיל להכיר, בעיניי זה לא אמור להיות שיקול משמעותי.

בסופו של דבר אתה חי עם הבחורה עצמה ומה זאת אשמתה שנולדה למשחפה עם סיפור מורכב?

תתמקד בה ורק בה.

 

מכירה מקרוב מאד מישהו שהתחתן עם מישהי ממשפחה לא פשוטה בכלל, 180 מעלות מהמשפחה שהוא בא ממנה ובכל זאת הם נשואים באושר ועושר (עם זאת, אין ספק שהיו קשיים בתחילת הנישואים בגלל הסיפור הזה, אבל אם האהבה מספיק חזקה, מתגברים על זה)

וזה  לא שיקול שולי.

אם הוא שואל כנראה מדובר במשהו מהותי, ולרוב יש לזה השלכות שכדאי שילקחו בחשבון,

גם מבחינת איך זה השפיע עליה וגם מבחינת להיכנס למשפחה כזו,

אם זה לא מתאים לו- אז לא, היא לא אשמה, אבל לו זה לא מתאים.

 

על כל סיפור עם סוף טוב יש סיפור עם סוף לא טוב, ולא תמיד מה שנראה כלפי חוץ כחיים בעושר ואושר הוא אכן כזה, את לא יודעת איזו התמודדיות היו להם בדרך, ושוב- זה שיש כאלה שב"ה התגברו על זה לא אומר שזה מתאים לכולם. וטוב מאוד שהוא מודע לכך ובודק את הדברים (אם כי לא בטוח שפה זה המקום המתאים כשלא יודעם כ"כ במה מדובר).

רק אם הבחורה תלותית וקשורה בהם באופן הדוק.

 

אם לא- אני לא רואה בעיה אמיתית.

אם פועלים נכון (להמנע מסכסוכים מצד אחד, ולהמנע ממעורבות יתר מהצד השני). ורצוי להתייעץ מראש עם מישהו חכם שמבין בנושא (עם או בלי השכלה פורמלית בתחום) כיצד לפעול נכון.

 

בעצם שתיים- החדשה שתקימו בע"ה, והמשפחה של בן בת הזוג.

אני חושבת שיש שתי שאלות מהותיות שצריך לענות עליהן (ייתכן מאד שבזמן אמת התשובות יהיו שונות, אבל עד כמה שאפשר לשפוט...)

א. האם אתה מסוגל להיכנס למשפחה הזאת מבלי לפגוע להיפגע?

ב. האם אתם מסוגלים לבנות יחד יחידה עצמאית שנמצאת בקשר עם המשפחה אך לא נבלעת בה?

וכמובן, להרבות בתפילה

המון ב"הצלחה

זה בכלל לא שאלה בכל זוגיות נורמלית, בלי קשר לרקע המשפחתי שבאים ממנו

וזה נשמע נורמלי, לא?

 

לא כל יום עוברים לגור עם מישו לכל החיים

אבל בדבר כזה טרם נפגשתי
זה ממש...

שתתכנן לעצמה שגרת יום פחות לוחצת ותובענית,

שתתאוורר קצת... שתנוח קצת...

אני לא אפתח איתה בשיחה על זה כי אני לא קרובה אליה מספיק...

וכל אחד מתמודד עם זה אחרת.
אפשר רק להגיד לה שהיא נראית שונה ואם צריך משהו תשמחו כחברות להיות שם בשבילה.

אין עניין לדעתי להתערב מעבר.
זה יכול לקרות מהמון סיבות.
ולא את כל הסיבות, רווקים יכולים להבין.

בעז"ה שתזכו ממש.
פשוט יצא לי לספר משהו לחברה רווקה
וישר היא שאלה "אולי תלכו לייעוץ?"
לא שאני מתנגדת ללכת לייעוץ אם יש צורך.
אבל משום מה לכל הנשואות זה היה דבר שבשגרה.
והרווקות חשבו שזה נורא.

לכן נראה לי שאפשר להירגע בעניין.
יהי רצון שתזכו במהרה להכנס להלם של אחרי חתונה

בעז"ה שלא תהיו בהלם אחרי החתונה

 

ואם כן - תדעו שזה טבעי לחלוטין!

או בקטע חדש ומוזר לעין?

 

כי לא כולן מגיבות אותו דבר...

 

 

היא חברה טובה?

אולי נסי להעלות איתה את נושא החיים החדשים, מה שלומה, מה שלומם...

אולי אפילו לא תדברו על המראה השוקיסטי שלה, אבל הפריקה תעזור לה....

אם זה רע אני לא יודעת,
ואני לא חברה כזו טובה שלה כדי להתחיל לדבר איתה על זה...
פשוט כל פעם שאני רואה אותה בלימודים אני בשוק מהשוק המתמשך

נראה לי שאם היא חברה לא מהטובות שלך, אז תוכלי רק להאיר לה פנים, לאכול איתה.. בלי להעלות את זה...

 

זה יכול לתרום רבות, באמת!

 

 

שכוייח על המחשבה...