פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1381)

אפשר פרטים עליה?

שולמית מינקוב 0527204698

ולא שלומית. היא שינתה את השם.

כמו שמעדכנים ברגעים הקשים/המסובכים,

כך גם בוודאי צריכים לעדכן בשמחות..!

 

בע"ה בקרוב!

אילן רמי לשעבר.

אני עדכנתי שהתחתנתי, לא? |מוודה שאני בסדר |

 

בשורות טובות!

והרבה לא נעלמו, אלא פשוט כותבים בפורומים השכנים.

שמצליחה לשוחח איתי יותר מ10 דקות בתחומים שמעניינים אותי

כמעט כל הבחורים שיצאתי איתם כאלה..או לפחות חלקם
חנון לדעתי זה אחד שלא זורם. שהוא שקט ואדיש וביישן יתר על המידה.
שקשה לו עם ספונטניות והוא לא זורם במיוחד..

אוי חנונים...למה יש כ"כ הרבה?!

 

מתעסק בעניינים מדעיים בלבד, אליהם גם הקדיש את שנות נעוריו (על חשבון שברים חשובים אחרים כמו חבר'ה והתנדבויות וכו') בד"כ צנום ולא נראה משהו כי גם לא משקיע במראה שום דבר, אמא שלו מחליטה בשבילו מה ללבוש. מוציא 100 במתמ' ו-60 בקושי בספורט. החברים הטובים שלו הם וירטואליים, או עוסקים גם הם בתחומי העניין שלו. 

אף פעם לא הגדרתי מישהי לפי רמת COOLיות שלה, למרות שגם לי יש סף מסויים,

אם מישהי תגיד לי להחליף את Dire Straits במוצרט זה עבורי שובר גבולות,

 

אני מתעניין בהמון תחחומי עניין, (תחום העניין העיקרי שלי הוא רכבי שטח) לכן אני יכול

לפתח שיחות בהמון נושאים, וגם אם יש נושא שאיני בקיא בו אני יכול לפתח שיחה עליו ע"י התעניינות

(במידה והוא אכן מעניין אותי)

 

מעולם לא הגדרתי "חנוניות" אצל אנשים, נראה לי דבילי,

כל אדם הוא מיוחד בפני עצמו, ואם אין תחומי עניין משותפים מי אמר שהאחר הוא "חנון"?

 

 

לא מרגיש בנוח להגדיר חנונית...חחח

בתור נקודה למחשבה...שמתי לב שחנונים בד"כ אנשים טובים וחכמים מאוד..

 

(לא רומז על עצמי ...)

והאמת שקשה לי לענות עליה,

אבל שאני נפגש עם "חנונית" אני מרגיש את זה...

"ילד טוב ירושלים".

עושה מה שצריך מתי שצריך...

חכם מאד.

חרוץ.

 

בקיצור, בחור לעניין 

א. ההגדרה החיובית- ילד טוב ירושלים - אולי קצת אינטלקטואל, חכם או נורא מצליח/מוכשר בתחום מסויים, או סתם לא עושה צרות 

ב. ההגדרה השלילית- מנותק (מדבר על דברים לא מעניינים, חסר מודעות עצמית, מנסה להרשים בצורות משונות, בעל תפיסת עולם משונה, מתחיל לבהות באוויר, לא מבין רמזים וכו'.. קיצור- מנותק)

 

בכל אופן זו נראית לי הגדרה נורא אינדיוידואלית. (אם אני אגיד לחברה שמישהו נראה לי חנון, היא לאו דווקא תבין אותי)

לענ"ד זה בדר"כ זה בלבול בין שלושה דפוסי התנהגות (שעולים כרגע בראשי,יכול להיות שיש עוד,אבל נדמה לי שזה העיקר).וממילא אנשים נעלבים שלא לצורך תחת מושג שמייצג כמה דברים שחלק מהם הם חיוביים למעשה,כאשר לכל אחד יכול להיות אלמנטים מהמרכיבים האלו בצורה כזו או אחרת.

 

1.בעיה באינטראקציות חברתיות כתוצאה מהקצנה(או אובססיה) של תחום מסויים שלא מתקבל יפה בעיני אחרים

 

2.למדניות גדולה שמתבטאת גם בדיבור בצורה אינטלקטואלית.

 

3.חשיבה מרובעת,התמקדות אינטלגנטית ואינטלקטואלית בתחום מסויים מאוד בחיים,או דיבור כללי שיש בו חוסר בהסתכלות רחבה.

 

 

כל עוד לא מדובר בהקצנה לא טובה,כל אחד ואופיו ואין מקום לדרג מי יותר טוב או פחות טוב מבחינה חברתית.

הבעיה היא בהקצנה חריפה של 1 ו 3,כאשר ב1 יכול להיות בעיה בעצם עיסוק במשהו שלא מקובל ולאו דווקא הקצנה.

למעשה 2 בעני לא קשור ובכלל לא שלילי.

נדמה לי שלאנשים יראי שמיים בכלל לא שייך המושג הזה,כי הוא מושג ביקורתי (אומנם רדוד,כי כאמור הצטרכנו לפתח אותו לגורמים שונים) של החברה כלפי אנשים שמתמקדים בהבל או בדבר לא פרודוקטיבי(לפחות בעיני אותה חברה),או בעניין יחידני שהוא רק אחד המרכיבים של המציאות,כל יומם בלי להסתכל על רוחבה של המציאות(ולכן לימוד תורה,שזו ההשקפה והלימוד הרחבה ביותר שקיימת במציאות,זה בדיוק ההפך מכך).

כמובן שיש לזה כל מיני תוספות כאלו ואחרות ע"י נערים בעיקר,אבל נדמה לי שזה העיקר.

מישו, שמאיזשהי סיבה בעולם, שכח את היותו גבר ממין זכר ונוהג מנהגי נקבות כלשהם.

ועכשיו בפירוט:

-כשתקבעי איתו מקום, כדי לראות אותך פעם ראשונה הוא לא יבין שיש עניין של טאקט ויזרוק שם של המקום היחיד שהוא מכיר מחוץ לבית (ת.מ ירושלים, גן סאקר וכו'...)

-כשפוגשים בו הוא בד"כ לבוש כאילו בא לפגישת עסקים או לחילופין, כאילו תפסתי אותו בין צחצוח שיניים לק"ש שעל המיטה... (תלוי איזה זן של חנון)

-פותח את הפגישה ב"היי" חלש +חיוך רופס

-לא השתנה לו הקול בגיל ההתבגרות והוא עדין נשמע כמו אח שלי בן 10

-לפעמים יגיע לפגישה עם שקית ביד שבה יאחסן בקבוק מים + במבה או משו... (ואם הוא דוס אז איזה מסל"ש או גמרת כיס)

-ילך ליד בת הזוג כמו פודל בלי רצועה ורק יחכה שהיא תוביל או תעשה משו שיגרום להם לזוז מפינת הרחוב שבה קבעו. 

-בד"כ יפתח בנושא שהחבר/הרב שלו אמרו לו שאמורים לדבר עליו גם אם אין שום קשר למציאות.

-בד"כ לא יציע לקחת אותך למסעדה קטנה ושקטה אלא לטיול באיזה גן ציבורי הומה אדם..

-ברגעי שתיקות מביכות יוציא טישו או מגבון לח וינגב את המצח

-יצחק מהבדיחות של עצמו

-יחשוב שגם אותך זה מצחיק

-יספר לך בהתרגשות שבדיוק אמא שלו שידרגה לאח שלו את הפלאפון אז הוא לקח את הקודם וזה ממש ממש מסובך! ויוציא בהתרגשות נוקיה 3100...

-כשתעברו דרך קיוסק הוא יעצור לקנות מים ויבקש 2 כוסות...

וכו וכו וכו על זו הדרך.... נראה לי שהכוונה מובנת ;)

 

יש הגדרה אחרת לטיפוס שתיארת: יוצמח

לחנון יש הרבה הגדרות כמו שנכתב לעיל ואני בעצמי לא סגור על ההגדרה.

רק אומר שלדעת רבים אני נחשב חנון ואני לא עונה ולא מתקרב לאף אחד מהסעיפים שלך.

 

ונראה לי שכמה בנות-חוה פה עלולות להיעלב מהדרך שתיארת את התנהגות הנקבה האנושית

אתה חנון...

אין צורך לטרוח ולומר זאת שנית.

מלבד זאת, את עצמך עוסקת במשלח-יד חנוני למדיי

אם כן, קשטי עצמך תחילה ואח"כ קשטי אותי

ד"א להיות חנון כמוני זה לא מילת גנאי
יש לי חיים מעבר לsas90 או שלא?!

אבל זה נשמע כמו מבחן אז שיהיה בהצלחה!

שבוע טוב

במיוחד עם הפודל..

זה הגדרה מעניינת לחנון... - צעירים מעל עשרים

 

תקראי כמה שרשורים למעלה

מה שבטוח הם ממש חמודים!!!

 

אבל גם בטח לא חנון

אני לא מצליחה לקרוא שישוריפלצת שכאלה..

[בעיות קשב וזה..]

 

אשמח אם מישהו יעתיק לכאן את העיקר!

 

תודה, פריסבי..

תתחיל להתרגל חביבי - צעירים מעל עשרים

 

מגניב הקטע הזה שהURL מתחלף לכותרת של התגובה. |חנון|

תוצאות הסקר הן...:

 

שאף אחד לא התייחס להתנהגות חננית!

 

ז"א, הרוב התייחסו לעניינים שבאופי, ובצדק..

 

וחלק קטן לעניין חיצוני.

 

ואני ניסיתי לראות אם מישהו מכיר חנניות התנהגותית... מכירים?

 

ועוד תובנה ממש לא מפתיעה- שזה מה-זה, אבל מה זהההההה, אינדיווידואלי...

 

 

 

שבוע מבורך!

זו הגדרה כל כך תיכוניסטית, במכון החנונים הם החבר'ה הכי מקובלים.

אנחנו עשינו בדייט רביעי. וכל פעם שמגיעים לסולם או חבל מרימים פתק.

כדאי לעשות את המשחק אם נראה שהשני לא ייבש..

בפתקים כתוב:

ספר אהוב

שיר אהוב

זכרון ילדות ראשון

לספר בדיחה

3 דברים טובים על המקום שבו נולדתם

דמות שמעריכים

מעצבן אותי ש....

למה......?

כשהייתי קטן מה רציתי להיות כשאהיה גדול

חבר טוב...

טיול נחמד....

וכו' וכו' וכו'

יש חנות מגניבה בעיר של משחקי חשיבה, פעם נכנסו ושאלנו אם אפשר רק לשחק והם הסכימו והיה ממש משעשע..
אם אתם בקטעים אפשר ללכת למוזיאון ישראל

 

איזה קטע, בדיוק אמרתי לו שיש לי כרטיס כניסה  חינם במוזיאון ישראל ואין לי מה לעשות איתו כי סתם משעמם שם..

יש שמה דגם של בית שני ממש יפה ופתחו עכשיו תערוכה חדשה על הורדוס שנראית מעניינת.. ובהיכל הספר גם ממש מעניין (באמת! )
בכל מקרה בהצלחה!;)

הבאה בתור...  |חש|

אפשר לשבת באיזה פינת טבע נחמדה ולהכין ארוחת בוקר/ערב ביחד (על אמגזית).

דברים פשוטים כמו חביתות, פסטה, פנקייק וכדו'.

אבל זה תלוי ברמת הזרימה שלכם...

או שתחזרי אליו (טוב, אני מניח שזה בלתי אפשרי)

או שאין שום טעם..

מישהו אחר אמור להיכנס לך מתישהו לראש, לא?

 

שיהיה בסדר...

 

 

זה כבר בלתי נסבל,הגעגועים האלה...

כי זה רק רגשי. 

בלי מחשבה לטווח הטיפה יותר רחוק

יש מצב שאתם מחזירים תקשר?

זה לא נשמע ככה מהשאלה,, וצריך שניים לטנגו..

 

בינתיים זה רק כואב..

 

אבל זה כאב ללא תכלית..

 

תעסיקי תצמך בדברים כיפיים.. תדחיקי תגעגועים..

 

נ.ב.:

 

את יכולה לחשוב לעצמך: למה למען ה התגלגל והכרתי אותו אם זה ככה כואב..

יכול להיות שהקשר הזה שינה בך משו?? פתח בך חשיבה חדשה או התנהגות שונה?

 

תשמחי על התקופה הנחמדה שהיתה לכם יחד..

 

ובעז"ה תראי בקרוב בקרוב שזה היה לטובה...

 

 

זה כואבב..

 

אהבה היא שורפת....

 

 

אני לא רוצה.אני לא חושבת שכדאי לי לעשות את זה ...מהרבה סיבות.

תודה על העידוד והעצות...בעיקרון זו היתה פריקה יותר מאשר יעוץ.ברור לי שליצור איתו קשר זה גרוע.רציתי לשמוע זאת שוב כדי להפנים...

 

בכל אופן ההמלצה היא לחזור לצאת !

במידה וזה לא הצליח בגלל סיבות אמיתיות,

עם הזמן זה אמור לדעוך,

והרגש יתחלף בשכל נורמלי.

אני הייתי באותו המצב בדיוק.

יצאנו חודשיים, הוא נפרד מני, ובמשך שנה ניסיתי להשתקם..

רק כשהחלטתי להמשיך הלאה, הוא חזר וב"ה עכשיו נשואים בשמחה..

אבל עצה שלי, נסי להמשיך הלאה.

כי אם תחזרו עכשיו, כמו שאמרו זה יהיה רגשי מידי..

ואם תחזרו בעתיד, עדיף שתצהיי אובייקטיבית.. (מנסיון...

תבדקי עם צד שלישי אולי גם הוא מעוניין לנסות לצאת שוב?

אם את רוצה סתם לדבר איתו בשביל הרגע אז זה יהיה ממש לא טוב אבל אם את חושבת על זה שיש עדיין סיכוי שיצא מזה משהו אז לא צריך להתבייש לנסות..

לא כרגע,לפחות.מהרבה סיבות.הקשר איתו לא טוב לי.אני לא רוצה להתחתן איתו,אני בטוחה בזה,שכלית...

רגשית-זה כבר סיפור אחר.

למרות שאני מבינה שהוא לא בשבילי,אני מתגעגעת מאד.

ותודה לכולכם...

קשר כדי להפיג געגועים" -

 

גרוע לשני הצדדים.

 

גם אין לכך מקום.

 

הרי יש להניח שאם היה יודע שזה רק בשביל זה - לא היה מסכים.

 

או שחושבים שיש מקום כי יש סיכוי להתחתן;

 

ואם לא - אז לומר לעצמך, בחור שאינני רוצה קשר איתו, סתם ליצור איתו קשר?...  להתבונן היטב בסיבות שלא רוצים - ולהיעזר בכך כדי להתנתק.

אני מבינה שגרוע ביותר ליצור איתו קשר.לא אעשה זאת...

האמת שידעתי זאת גם כשפתחתי את השרשור...

השאלה נכתבה מתוך סערת רגשות,כפריקה.

אבל בהחלט טוב לי לשמוע מכם שוב כמה זה גרוע...כדי לא להתפתות לעשות זאת,מתישהוא...

תודה לכולכם.באמת.

בס''ד

 

כואב לקרוא..

מברך אותך שתמצאי בקרוב את הזיווג האמיתי שלך משורש נשמתך.. 

דייט

ארנק

שדכן

מוטיז

לצאת 

לחתוך

ואני יכול להשתמש ברשימה למטרה הפוכה |מזהיר|...

כל המילים שקשורות לדייטים וחתונה? וגם בעקיפין???????????

 

 

 

לא נעים לי לומר אבל...

 

זה הכל חוץ מג'ק רובינסון.

 

אולי גם הוא יכול להיקשר איכשהו......

יאללה אנשים!!!!!

נפרד מחברה שלו, שאיתה הוא לא היה בקשר...

חתונה

חופה

רב מסדר קידושין

עדים

כוס

חורבן

יין

סגולות

פינת שולחן.....

וכלה????

יש שם אותו

קודם ראיתי ענן/ מפלצת סגולה ולא הבנתי למה שמים את זה

חתן, כלה, מאורשת, מקודשת, גן סאקר, גן הורדים, גוטניק, מצפה יריחו, כתר הרימון (האולם ,לא הניק),עוד אולמות שיש, טבעת , כוס, 7, ורד, הינומה, איפה תגורו? חמות, שוער, שועגר, כתובה, רב, תזמורת, הכותל המערבי, לבן, מתנות, תשמ"ש, הצד שלו/שלה, מוסקה, בורקס, פחזניה, ישפה, שליש גן עדן, עוד?

בקרוב אצלך, אולם, שושבינים, פגישה, פגושה, יצואה, בל"ח/ית/יזם, אירוסין, נישואין, תנאים.

זה מה שעולה לי כרגע.

לבן, שמלה, רהיטים, בית, דירה, משכנתא, ילדים, שמחה, עבודה, לימודים, כוס, טבעת, מטפחת, כובע, פאה, חמות, גיסה, גיס, אחיינים, משפחה מורחבת, הזמנות, סידור פרחים, פאנית, מאפרת, צלם, תזמורת, תסרוקת, סלון כלות, כותל, הר הבית, בית המקדש.

 

איזה טוב ה'

הייתה שבת כייפית ומשפחתית הרבה אחים ואחיינים חמודים.  

 

הספקתי לסיים מלא דברים חשובים ב"ה. 

בשבח והודיה לה' יתברך....

 

הסתיימו מועדי א'!!!!!

 

(ולא מדברים על מועדי ב'... כן?!)

 

 

בנוסף... ה' שולח מה שצריך בזמן שצריך... (רק אני צריכה לקלוט את זה, כה?)

 

סבתא שלי הגיעה לגיל 80!!! ב"ה!!! (גיבורה או לא?)

 

ה' טוב ומטיב לכל.... רק להתאמץ ולראות!

 

שבוע מבורך לכולנ"ו!

 

הייתה שבת מדהימה עם מלאן אורחים..

 

והשבוע אמנם עמוס אבל מלא במשימות שכיף לעבור אותן..

צריך שיהיה בסיס משותף!
כל השאר, זה דברים שניתן לבנות בעזרתם בית.

תראו, יש משפחות שאחד מבני הזוג חילוני והשני מאמין גדול.

ניתן לחיות ככה. למרות שברור שזה לא אידיאלי ורצוי מלכתחילה, שכן זה לא פשוט, בודאי לא לילדים.

מלבד זה, אם הדבר עקרוני- מובן שמלכתחילה חשוב למצוא מישהו שניתן לבנות איתו בית עם מטרות וערכים שווים, וללא שוני גדול.

וחשוב בכלל בזוגיות, לדבר על זה!!! לשתף, להתווכח! לא לפחד מחוסר הסכמה, לא לפחד מלומר את דעתך!

כמובן שהכל מתוך הקשבה וקבלה של הדיעה השניה. כלומר, לא ריב- אלא מחלוקת אמיתית.

בהצלחה!

טלויזיה וזקן באופן ספציפים הם דברים מאוד מהותיים שמשפיעים על כל הבית - ועל דבר מהותי צריך להתעקש

צריך שיודיעו "

אולי שיתנו לי את המתנה?

 

גיליתי לה והיא חסכה לי את ההתלבטות - היא זרקה אותי.

מעניין שגם את זה היא לא יודעת...

רוצה להכיר אותה?

היא שרופה אצלי

תן לה צ'אנס לתת לך מתנה....

בררן!!

 

לא חייבים לצאת עם מישהי כשהיא יודעת את זה!!

 

יש דברים שאפשר לספר בשלב מתקדם!

 

אל תרוץ!!

שישלח לה שליח קידושין ויסגרו עניין...

תאמיני לי שהיא רצה ממש מהר כשהיא שמעה שאני יוצא איתה בלי ידיעתה.

 

היא זרקה עליי את המתנה.

 

ראש כרובי שכמותה

רגע, תיעודי שקורה או דוקומנטרי שקרה?

ואם לא אז אתם לא באמת יוצאים בגלל שמבחינתה אתם רק ידידים

יוצאת שלא מדעתה

 

באמת שמזמן לא שמעתי את המילה הזאת.

בנות ישראל נאות הן.

כולנו עשירים

"אלא שהאֲנִיוּת..": אני, אני, אני..

 

[כמובן, לא אלו שכאן...]

בס"ד ובהשתדלותי

 

אני באופן אישי חושבת שזה לא משנה אם יש לה תמונה, או אין לה תמונה, ואם יש לה תמונה והיא לא מסכימה למסור אותה. תמונות יכולות גרועות ולא להעיד הרבה על יופיו של האדם.

ויכול להיות גם שזה משהו עקרוני נגד תמונות (יותר נדיר)

אגב, חשבתי שבעידן הפייסבוק השאלות האלה עברו מן העולם.

לק"י

 

אבל אני לא נוהגת להעביר תמונות שלי..

 

(אהה, ואין לי פייסבוק).

אי אפשר להתרשם באמת מי עומד מולך ע"י תמונה!!!

זה יוצר רושם ראשוני מוטעה, כי לא רואים את התנועות ושפת הגוף האמיתית של הבן אדם  

א. ביישנית במיוחד

ב. נאה מאוד אבל לא פוטוגנית

ג. לא נאה בכלל

ד. חושבת שעקרונית זה לא צנוע ולא על זה צריך לבנות או לסתור קשר

 

 

לא יצא לי מעולם לראות בחורה מכוערת,

אבל אולי העולם המושגי שלנו שונה.

ברם, כמו שנאמר ע"י שורש

 

בעידן הפני ספר, השאלה קצת פחות רלוונטית

ויש כאלה שלא יסכימו לצאת בגלל שלא שולחים להם תמונות 

אבל בהחלט יכול לגרום לי לחשוד.

[ואולי זה גם אומר משהו על הבחור עצמו.. הפרשנות שלו]

 

יוכל לפרש שזה משום צניעות טבעית, לא נעים לה...  אני מניח שבחורים לא מעטים מסביבה ערכית יפרשו באופן ראשוני כך, אם בחורה תגיד "לא נעים לי".

 

אולי יהיו גם אחרים, שיחשבו שזה בגלל משהו במראה.

 

 

אין לי בעיה לשלוח תמונה למי שמכיר לי בחור מסויים במידה ואנחנו לא מכירים במציאות,בתנאי שלא תעבור לבחור עצמו.
אני גם לא רואה תמונה לפני בעיקרון.לא שייך.
יש מספר דברים מצומצם שאני פשוט לא יכולה לחיות איתם,וכששואלים אותי מה אני מחפשת אני מציינת גם שניים שלושה דברים חיצוניים שמאוד מפריעים לי. חוץ מזה-הכל באמת באמת פתוח.
(קרו מקרים שהחלפנו תמונות אחרי השיחה הראשונה,אבל מדובר במקרים ספציפיים)

היא לא רוצה לשלוח תמונה כרגע, ואני מכבד את זה,

 

הרי לראות אותה אני גם ככה אראה אותה בפגישה,

אני גם לא נוטה לשלוח תמונות, כי התמונה הנורמאלית האחרונה שלי היא מלפני שנה פלוס,
ובשאר התמונות אני מצולם, עובד או חופר משהו, או מתקין משהו, או מחלץ רכבים בשטח,

שד' יפנק אתכם!

אז לא! אומר פרקים א-ה...
(הפעם ממש לא עקבתי!:/)

איך אפשר שלא לאהוב יהודי? שלא להתרגש על ההזדמנות להכיר מקרוב אח חדש ואהוב?

 

 

טוב... ברור שלא בדיוק לזה התכוונת

 

גם בתרבות שלנו, יוצא שמציעים גם למי שהכרת שלא בשידוכין... לא?

(ויש בזה משהו ממש מגניב בעיניי )

 

 

(אגב - כמובן שיש פער בין להחליט לצאת עם מישהו שאת כבר אוהבת, בגלל שאת אוהבת,

לבין לגלות לו את זה...)

 

ואהבתי את החתימה

אבל ראינו מקרים של שכנים,

חבר של האח,

מהעבודה,

ועוד...

אבל צריך לבדוק טוב

ממה נובע הרגש הזה.

שמה שאת מגדירה כאהבה ממבט ראשון(לזה התכוונת לא?) הוא באמת האהבה האמיתית והטהורה שאנחנו שואפים להגיע אליה, רק אחרי שמכירים את הבנאדם טוב אפשר לאהוב אותו

ואם מכירים אותו, אחרי התבוננות אז יכול להיות שזה אפשרי, כבר שמעתי דברים מעולם

מכירה כמה מקרים כאלה..

 

אבל לצערי, בד"כ זה לא קורה בדרך שהזוג הכיר לפי כללי הצניעות.. (ז"א- לא עברו ח"ו על משהו נוראי! אבל לא בדיוק........)

 

מצד שני- אם פשוט נחמדים לכולם ומדברים בשמחה ובידידות- זה קורה בלי ששמים לב....

 

 

 

מה השאלה שלך?

איך את רוצה להכיר את בעלך?

רק שזה קצת בעייתי, כי אם הבנאדם לא מתאים, ומבחינה שכלית אין טעם להתחתן איתו, האהבה העיוורת תקלקל את השורה

הן השכל!

 

<צ>

<צ>

אבל הם לא יכולים להיות הרגש - בשביל מי שאין לו

אז מהו?

שונא כרובים ידוע!!

לעולם הן לא תוכלנה לדעת במקומך.

בטח שהן יודעות!!

אפילו טוב ממני!

 

 

 

 

<צ>

שבמקרים כאלו, את מתעלמת מהשכל [לא את ספציפית] ונתונה כל כולך לרגש, אין דבר כזה שמישו ידע יותר טוב ממך מי מתאים לך ומי לא, כמובן שאפשר לעזור, לייעץ וכו'.

תמיד חכם להתייעץ, לקחת חוות דעת נוספת (בתקווה שלא תהיה מנוסחת בצורה

של "קבלו דעתי" אלא "קחו בחשבון", בענווה).

 

המסקנה, תהיה מה שתהיה, כדאי שתתחשב בצדדים הנכונים שמעלים המייעצים.

אבל לא תהיה כנועה להם.

השאלה באיזו דרך זה קורה ועד כמה זה מקובל...

אנחנו התחתנו ככה

 

הסיפור בקצרה- אני התאהבתי בו [אחותו חברה שלי..]

אבל היינו צעירים מידי..

עד שכבר לא היינו צעירים מידי, ושלחתי לו הודעה אם בא לו לצאת איתי

והיה בא לו..

הוא פחד בהתחלה שבגלל שבאתי מאוהבת אני לא אוכל להחצין את האישיות של עצמי ואעשה רק מה שימצא חן בעיניו..

ולכן כל פעם שרבנו הוא היה מבסוט

וזהו.. אחרי 3 חודשים התארסנו.. [הוא הציע...... ]

ועכשיו יש לנו סיפור לנכדים..

 

אגב- הרבה חשבו שזה לא מתאים.. אבל לפעמים הנשמה יודעת שכן.. ונגד כל הסיכויים.. וזה אכן הכי מתאים בעולם ב"ה

לא מומלץ בכלל!

כי ברגע שכבר אוהבים מישהו ואז יוצאים איתו לדייט,

הדייטים לא נבחנים במבט כנה אלא 'מאוהב'

ולא שמים לב למכשולים שמטטאים מתחת לשטיח..

(מנסיון...)

אהבה יכולה להווצר ע"י הכרות, ואז אפשר "לצאת".

אבל ב"התאהבות" אין קשר אמיתי לבחור/בחורה לא באמת אוהבים אותו/אותה ולכן זה יכול לגרום לעוורון בשלב החשוב כל-כך של בדיקת התאמה.

לא הכל בחזקת "לא צנוע" או "לא מקובל"!!!!

 

קיימת אפשרות, כמרים, האחות שהתייצבה מרחוק ותיצפתה - שמישהו יכיר את זולתו בצפיה מהצד או משמועה.

מכירים את תכונות האופי, המעשים, הקשרים החברתיים, הכשרונות, האהבות והטעם האישי.

וזה נוגע בלב ומעורר רגש חיובי ורצון להכיר. להתקרב לפלא הזה.

ואז מסדרים את זה דרך מכירים או שדכנים ורואים איך זה במבחן המציאות - אם נוצר חיבור ואם נשיאת החן גדלה ומתמידה או אפילו מתעצמת...ובעיקר: אם היא הדדית.

 

ומותר לאזור עז ולהציע ישירות לבדוק היתכנות קשר.

 

לא להיכנע לפיטפוטים פנימיים ותסריטים! את ה"מה יגידו"-תשאירו בצד!!!

 

יש דרכים צנועות ועדינות ליצור מצב.

 

ולחוששים מהסתנוורות -אז:

1. זה קורה גם ב"דייטים" רגילים ותסתכלו בשאלות בפורום ובתשובות. הרבה סיפורים נבוכים וכואבים.

להיפך. יש לעודד להכיר בחולשות ולראות אותן במכלול עם הטוב-לא כדי להכשיל קשר, אלא כדי לשמור על קשר עם כדור הארץ...

ואת זה יש לעודד בכל מצב.

זה קורה אצל בני אותו המין וצריך להזהר מזה

רק צריך להזהר שהאהבה לא תסמא את העניים מלבחור נכון

 

"על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י יב)

 

בד"כ במצב שהרגש פועל בכל העוצמה

הוא מונע מהשכל לפעול או לקבל אינפורמציה רלוונטית

כתוצאה מזה הבחירה לא נעשת כשורה

 

אין מה להאריך בכללי הצניעות, כי ברור שנעמוד בהם

אחרת, אין כל טעם בקשר הזה

 

נראה לי ממש לא נכון לחכות/לנסות שזה יקרה.

ואם זה כבר קורה, צריך להזהר לחשוב גם בצורה שכלית. 

איזה סוג אהבה,

 

אם זו אהבה שמבוססת רק על חיצוניות- לא מומלץ, גם ידוע איך בד"כ היא נגמרת.

 

אם זו אהבה שמבוססת על תכונות/אופי שמוצא חן בעינך- כאן הייתי אומר שיש יותר מקום וסיכוי.

 

 

מראש עדיף שלא.

אבל יכול לקרות. 

(ולא [!] בגלל מעשים לא ראויים או משו כמו שאמרו כאן..)

 

ומי שנכנס/ת ככה לקשר,

כדאי לו/ה מאד לבדוק טוב טוב שהו/יא לא מרמה את עצמו/ה.

וכן כדאי לדבר עם חברות/ים.

הן/ם רואות/ים מהצד, בלי להיות מעורבות/ים ברגש.

(בלי <צ> בכלל!!) 

ושה לא לאהוב אלה התאהבות , זה ממש נדיר אח״כ בונים את אהבה

ישמצב שהסיטואציה אפשרית יותר בחברה מעורבת.. .

 

אבל אני מדברת על הלכיר מישהו באופן כללי (נניח מקורס, מהסניף, לימודים, עבודה וכו') ולאהוב אותו.. ואז ע"י צד שלישי או אומץ רב להציע לו לצאת..

דעתי:

דבר ראשון יש להבחין שכמו שבין הדתיים יש סגנונות רבים של אנשים,

כך גם בין החרדים.הם לא מקשה אחת כמו שזה נראה,יש סגנונות לכאן ולכאן.

אבל אם אתה מדבר על חרדים "למהדרין"-אברכי כולל ובנות סמינר חסודות,

 

אז לגופו של עניין-לדעתי באופן עקרוני זה לא מתכון לזוגיות טובה,מכיוון שנוסף על הפערים הטבעיים 

שישנם בין גבר לאשה,יתווספו מראש הפערים בהשקפה.

 

בנוסף,לדעתי יש הבדל בין הצדדים. דתי וחרדית-יכולים להסתדר לדעתי טוב יותר מאשר חרדי ודתיה.

בעיקר מכיוון שהבנות החרדיות לדעתי פחות בעלות השקפה מוצקה וחזקה כמו הבנות הדתיות,

עיקר מה שמחנכים אותן זה לתמוך בלומדי התורה,ודבר זה יכול להסתדר גם עם דתי בצורה כזאת או אחרת.

 

להלן שירשור בנושא שהיה לפני חודש-חודשיים...

 

שאלה מורכבת... - לקראת נישואין וזוגיות

חח הרגשתי שכנראה מישהו כבר דיבר על זה בעבר....

אולי זה לא המקום הנכון לשאול....

אבל מעניין היה לשמוע מה חרדיים חושבים על העניין....

מה גם- שיש כ"כ הרבה תתי-מגזר...

 

אז לא יודעת כ"כ..

כמו שנאמר "בכל דרכיך דעהו"...

המון דרכים וגישות...והיפה שבזה שכולם מובילות לבורא עולם.

נחמד לדעת שיש בפורום ציבור מגוון... 

 

וזה תלוי בעוד המונהמון דברים.

ולדעתי זה מאד תלוי אבל בהחלט אפשרי. אני מכירה זוג כזה והבחור ממש בא לקראתה וויתר על כמה דברים כנ"ל גם היא.וב"ה מסתדרים..

גם לדעת הלכות ברכות, כשרות, שבת...

להיות חייכנית, נחמדה, מכבדת את הבריות, לא יזיק שתדע מה קורה בארץ ותפעל באירגון לשיחרור פולארד.

שאם הבן לא בישיבה הוא צריך לקבוע עיתים לתורה, להתפלל 3 תפילות אבל במניין. לא לראות סרטים עם טיפת בעיית צניעות 

|על ספת הפסיכולוג|

נראה לי שאנחנו קצת מפספסים משהו..

 

קודם כל נזכור שזה זכות לקיים מצוות.

לאחר מכן כדאי שנבין שלפני שאנחנו דורשים מאחרים שיהיו X,Y,Z כדאי שקודם נעבוד על זה בעצמנו.

בנוסף שלכל אחד יש את מקומו הטבעי מעצם בריאתו כזכר או נקבה ועל כן יש לו חובות שונים.

 

יש חיי תורה שמעמידים את התורה בראש -  ו"לימוד תורה כנגד כולם" שהיא שכולה לכל המצוות ויודעים מתי היא נידחת מפני עבודה חסדים ומצוות.. 

שאלת המינון היא אישית לכל אחד.

 

יש לי הרגשה שאנשים די הולכים אחרי העדר וקצת מפספסים שכל אחד הוא אינדיווידואל, ולכל אחד מתאים משהו שונה.

לפי ההודעות האלה מרגיש כאילו אנשים איבדו את המקום איפה לשים את הדגש שחשוב להם..

 

אולי אפילו קצת חיים בעולם של דמיונות.

 

מצטערת אם זה קצת לא נושא ההודעה עצמו, אבל זה עשה לי רע לקרוא את שתיהן - "קלפים על השולחן" 

 

 

 

גם גברים דוסים צריכים להתלבש צנוע (אני למשל אף פעם לא אסתובב ברחוב עם מכנס קצר\שלושת רבעי\גופיה).

היא לא צריכה להתנדב,היא לא צריכה לפרנס בצורה יוצאת דופן (אם לא היה הופך לנורמה בציבור לשבת בישיבות עד גיל 25-6)

היא צריכה להיראות כך בעייני עצמה.

 

בשביל שבן יראה דוס - הוא צריך להיראות כך בעייני אחרים.

 

פשוט מאד

אני מניח שבדברייך ל"חצאית מטאטא" התכוונת לשמלה ארוכה בכלל.ולגבי דברים אלו,זה לא נכון,ראי מה דעת רוב הפוסקים בסוגיה הזאת(הפיסקה היא "אורך השמלה ואם חובה לגרוב גרביים"):

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1830&cat=506

 

אני חושב שחלק מהדיונים כאן בפורום (מבחינת הנימה) על הנושא עברו את גבול הטעם הטוב 

ללכת לבד בעולם, לשרוק ולהרגיש טוב עם עצמי...

אבל אני מניח שגם זה דוקא יהיה בסדר..

 

קיצור, הכל יהיה מושלם.

לק"י

 

יהיה לי הכי קשה להתרגל לפחות חופשיות וליותר מחוייבות..

 

יהיה לי כיף להסתגל לזה שזה הבית שלי! ואני מחליטה מה יקרה בו..

 

^^^זה לפחות מה שנראה לי נכון לעכשיו

לי יהיה ה-כ-י קשה: העובדה שצריך לכסות את השיער.
אוייי השיער שלי

והכי כייף?
זה לדעת שיש איתי מישהו! שותף מלא לחיים!
אני לא לבד יותר! יש לי חצי וביחד אנחנו שלם בע״ה!

יופידווו!

לק"י

 

אבל מצד שני- אני גם בטוחה שיהיה לי כיף עם המטפחות, כי יש מטפחות כאלה יפות (ואני ממש נהנית לקנות מטפחות..).

אז יש מטפחות מ-ה-מ-מ-ו-ת!!!

 

 

מעוצבות, מקסימות,, צבעוניות יוקרתיות, פשוטות, מחמיאות... מה שבא לך!!!

 

 

אבל את קולטת שמהחתונה- ז---ה---ו ????

 

אין יותר חמצן לשיער שלך??

 

 

כל משהו שנשמע כמו המעלית ליד הדלת גורם לך להעיף את היד לראש, לוודא שהכל במקום.....

 

וכמובן שזה שילוב של הכל ביחד... לא באמת ר-ק הכיסו"ש מציק... זה השינוי החד והמוזר הזה....

 

(לא מנסיוני, כמובן..)

בבית מותר בלי כיסוי ראש!!!!

>>>>|רווק סקרן| - נשואים טריים

הזה??

לא תודה...

אבל גם אם זה מותר- אין לך שמץ מה השינוי הזה, ואיך הוא משפיע על הנפש של הרעיה הטריה..

היה איזה רווק (סקרן) מכאן שחיפש תעסוקה מעניינת..

 

נכנס לפורום השכן,

 

עשה בלאגן - 

 

וחזר הנה מרוצה....

 

[כבר אמרתי שעם כישרון כזה, צריך למצוא לו איזו מישהי ראויה למעלתו שתעביר אותו לשם בקביעות..]

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831&cat=506

 

בסעיף:"האם אשה צריכה לכסות את ראשה בבית"

טוב, לא בכל המובנים, אבל יש לזה צד ממש דומה, לי לפחות:

בפעם הראשונה ששמתי משקפיים בתור ילדה חשבתי לעצמי שזה לא נוח ולא יפה, ונהניתי מכל רגע שהייתי בלעדיהם (יענו, בשינה...), וגם חיכיתי שירשו לי ושאצליח לשים עדשות. אבל באיזשהו שלב לומדים למצוא את היופי והחן שזה נותן לפנים, לומדים איזו מסגרת ובאיזה צבע יחמיאו לך, ולא תמיד מחפשים להוריד או להחליף לעדשות, ואפילו...לפעמים שוכחים שהם שם מרוב שרגילים להרגשה הזו על האף.

 

מטפחת זה מאוד דומה אצלי. נכון, אני לא מסתובבת איתה כל היום(ואפילו לא רוב היום, תלוי מתי אני מחוץ לבית. ואני ל-א נכנסת לשרשורפלצת!!!) אבל לומדים לאהוב אותה בצורה כלשהי, קצת להתרגל אליה והרבה לאהוב את הסיבה שבגללה אני איתה על ראשי. (גילוי נאות: קרה לי לא פעם ולא פעמיים שבאמצע הרחוב שמתי יד הראש הראש בבהלה כי חשבתי שאני בלי מטפחת)

 

 

וג'נדס, תאמיני לי שאני הראשונה שאוהבת את השיער שלה, וזה כן קשה, אבל זה ממש לא סוף העולם. לפעמים אפילו להיפך.

(והלוואי שיש לך משקפיים ותזדהי איתי)

רק ניסיתי להדגיש שזה כן עניין רציני בחיים של הנשואה...

לק"י

 

וברור שקשה לי המחשבה על זה..

אבל, אני אשים כיסוי ראש בכל מקרה, ולכן אני חושבת על הדברים הטובים שבזה (כי מה יעזור לי לחשוב על הצד המבעס?! זה רק מוריד ממני עוד את החשק להתחתן).

 

ובמאמר מוסגר: יש לי דודה שהתחתנה בסביבות גיל 45, והיא אמרה לי שהיא כבר מיצתה את השיער שלה, ולכן כנראה לא מפריע לה הכיסוי ראש (והיא איתו רוב רובו של היום). והיא ממש אוהבת לקנות מטפחות..יש לה מליון!

^^^

לא שאני מאחלת לנו להנות מהכיסוי ראש בגלל הסיבה הזאת..

של להתעסק בבאסה של העניין...

אבל חשוב מאוד בעיניי להעמיק בשורש העניין, וכמובן ע"י כך להתעלות ולעשות את זה בשמחה גדולה יותר, הרי זו מצווה....

לומר: איזה כיף זה! יש מטפחות ממש יפות!
נשמע לי, הקטנה, הדחקה של העניין...

לק"י

 

לי כנראה טוב ככה, כי אני יודעת שאין לי בכלל ספק בעניין..

אולי כשזה יהיה רלוונטי, אני ארגיש את הצורך ללמוד יותר את הנושא.

 

כל שיערה מיותרת שמבצבצת הופכת למלחמת קיום של היצר הרע.....

 

מצטרפת, קשה לכסות ראש !

כיף להרגיש שלמה...

אה, וגם כיף לא להנדס שעה את הקוקו שמא יהיו כרבולות 

 

 

 

 

חיכתה כל החיים שלה לשים מטפחת,
קנתה מטפחות מדהימות,
תפרה לעצמה מטפחות מעלפות!!
וחודש אחרי החתונה התחילה לבכות...



ומאז היא רק בוכה

תודה

בהצלחה עם זה.

|צחוק רשע מתגלגל|

בעזהי"ת.

 

ולהיכנס לחברה של נשואות.

האחריות של טהרת המשפחה מאוד לא פשוטה.

ואפילו סתם הדברים הקטנים- ניהול בית, לעשות כביסה, לשטוף, לדאוג לדואר.. וואק.

 

וגם (ובעיקר)- החופשיות לישון איפה שאני רוצה!!! ואיפה שמסתדר לי!!!

 

[זה נשמע כאילו אני סובלת... אבל בתכלס זה באמת שווה את זה!!!

לדוגמא: משהו מבאס- אי אפשר לישון מתי שרוצים, צריך לחכות לאיש שגם יבוא לישון... אבל מצד שני- ב"ה יש לי בעל

קיצר, זה תלוי איך מסתכלים על זה...]

יהיה לי קשה מאוד לוותר על החדר שלי ועל השטויות שאספתי שם(אשתי לא תרצה בבית את השטויות האלו)

יהיה קשה לא להגיע הביתה לחברים כול סוף שבוע ולעשות איתם דברים בחמישי/מוצ"ש.

 

לנהל בית יהיה פשוט(גם ככה אני אחראי לחדר שלי במעונות סטודנטים ומנהל לחברי חדר העצלנים את סדר היום והנקיונות..)

יהיה כיף לישון במיטה זוגית!!!

 

אבל לא משנה הקשיים האחת שלי תהיה שווה את זה, ואת כול הזמן שאני מחכה לה (רק שתגיע, אמן)

וזה ממש לא כמו מעונות... צריך ממש להיות אחראיים על הכל- כל התחזוקה וכמובן כל התשלומים. לחיות בצמצום מבחינה כלכלית...

כשבבית של ההורים חיים כמו נסיכים...

הכי כיף- כמובן, להיות עם החצי השני ולהיות אמא בעז"ה... (גם קשה... אבל שווה את הכל! )

לחשוב בשניים

כמו שאחותי הגדירה את זה.

 

הכי קשה!

אבל הכי כיף!

וזה ממש אידנבדואלי זה משתנה בין האנשים

הכי קשה לוותר:

 

על זה שהיום אני לא צריך לפרנס ולדאוג לאף אחד חוץ ממני.

 

הכי קל להסתגל:

 

לזה שאני מקווה שתהיה לי שותפה אמיתית לחיים.

אני יכולה להגיד למה אני מתגעגעת ברווקות ולמה לא-

אז ככה:

מגעגעת לחופשיות ולספונטניות, שהיתי יכולה פתאום להחליט לנסוע לטיול/להשאר לישון בלי שהתכוננתי מראש, לצאת פתאום בערב לבד לטייל בנחלאות, לזמן הרב שהיה לי לעשות הרבה דברים שאני אוהבת סתם בשביל עצמי, ולשקט הזה שאפשר למצוא אותו גם עכשיו אבל זה כל כך שונה... 

לא מתגעגת לדייטים, וגם לא למחשבות המייאשות ש-מי ומתי יהיה בעלי, ובאופן חיובי: הכי כיף לי שיש מי שאוהב אותי ואני אוהבת אותו, הכי כיף לי עם הילדים המתוקים שאין כמוהם בעולם, הכי כיף לי לשבת בגינה עם השכנות ולדבר על טיטולים, מטרנה, מבצעים של בגדי ילדים ובעיות חינוכיות- כי זה העיקר בעולם שלי עכשיו... 

לעשות את ההפרדה בין להיות עם הבעל לבין החברות,

שזה כבר לא אותו דבר

(אני כן רוצה שזה כבר יקרה אבל אני יודעת שיהיה לי קשה).

גם לא לעשות מה שאני רוצה כמו להיות בפורומים שעות או לצפות בכל סרט שבא לי.

אבל ב"ה זה בטוח יהיה טוב יותר

 

ומה נראלי הכי קל?

לשים כיסוי ראש- אני כבר מחכה לזה...

(ויש לי שיער מדהים זה לא שיש לי מה להחביא)

זה כמו כתר בעייני ובא לי כבר לחבוש אותו