השיחות והפגישות באמת טובות. אפילו מאד. אבל בין לבין- אני לא הכי מצפה לשיחה/פגישה (אם נדרג בין 1 ל-10, אז הציפייה עומדת על 6). מצד אחד אני חושבת הרבה דברים חיוביים לגביו, ומצד שני ישנם דברים שעוד מפריעים לי ואני מרגישה שאני צריכה "לבדוק" לגביו.
כל פעם שצצות לי מחשבות על דברים כאלו אני תוהה אם זה בכלל שייך להמשיך, ומתחילה לחשוב על ההצעות האחרות שממתינות לי- מי יודע? אולי הן מתאימות יותר? (אני נגעלת מלכתוב את זה, כי זה מרגיש לי ממש לא בסדר... תאמינו לי שאני מנסה לשלוט במחשבות האלו, אך לפעמים קשה להתחמק מהן. אז לא "לקפוץ" עליי, כי אני מספיק "נותנת לעצמי בראש" על זה)
אוף, זה מתסכל אותי... ברגע אחד אני חושבת שהקשר מתקדם טוב, וברגע אחר מתלבטת. מחד איני רוצה למרוח סתם את הבחור, ומאידך איני רוצה סתם לחתוך מהר מדי ולהצטער אח"כ שלא הייתה לי סבלנות לעבוד על הצלחת הקשר הזה. לא שאני מצפה שאחרי שבע פגישות אדע אם הוא "האחד", אבל שלפחות ארגיש קצת בטוחה יותר בקשר ובהתקדמות שלו.
למה אני כותבת את זה? אולי כדי לפרוק, אולי כדי להתייעץ (אם יש לזה עצה כלשהי בכלל) ואולי סתם כדי לקבל תמיכה.
).
