פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 142)

בא בכל מיני צורות.

לפעמים געגוע מתוק, לפעמים כאב וריקנות...

אבל אחר כך שוכחים. הכי טוב כשיש סיבות טובות לשכוח

אני מעריך שעדיף שלא נדע?

אפשר לפרגן גם כשיש קצוות שלא פתורים ועדיין לא ממש בטוחים אבל הפרגון יהיה בהתאם.. 

פרגון שממש בא עם זה שהקדם מתקדם והוא כבר רציני זה פרגון ברמה אחרת.

שייך להכווין ביחס להבעת רגש. ביחס לבירור להערכה או שיקוף להנאה שמופקת על ידי הקשר.

כי אם השורש לזה הוא שהוא פשוט לא ככ מעוניין ומנסה לאלץ את עצמו להתעניין

אז אין מה ללמד, יש אפשרות לחתוך את הקשר.

אם הוא מעוניין ופשוט ביישן, לא בטוח שמותר לו להחמיא, מופנם רגשית 

וכו' אז זה כבר שאלה אחרת.

וגם כאן הייתי בודקת אם ביום יום שלו הוא בחור שיחמיא לסביבה הקרובה שלו,

כי בגדול זה משהו באופי, אנשים שמפרגנים ואוהבים לעשות טוב לצד השני

ולבטא את זה שהם שמחים ומרוצים ממשהו. 

מה מותר - בעיני הבחור ובעיני הבחורה

מה רצוי - בעיני כל צד

מה כל צד יודע לעשות.

לפעמים הבחור צריך לדעת שהבחורה מצפה לזה

לפעמים הוא חושב שאסור

בקיצור, כדאי לתאם ציפיות

או לעודד בכיוון הרצוי

אנשים @#$%^&

זה חסד גמור, חשוב להדגיש את זה

קודם כל, להבין אילו דברים תפסידי בגלל חתונה עם הבחור המסוים הזה (נישואין תמיד דורשים הקרבה מסוימת, אבל יש כאלה שדורשים יותר). האם אלה מחירים גבוהים מדי בשבילך? האם מנקודת המבט הנוכחית, יש סיבה לחשוב שתהיי מתוסכלת בלעדיהם?

ועכשיו לשלב ה"חלומות". נכון, יש המון חלומות ודמיונות. זה מה שמחזק אותנו במסע. אנחנו מדמיינים כמה כיף זה יהיה כש.. . ואז מתגלה שיש לנו אפשרות להשיג חתונה עכשיו, אבל בלי חלק מהחלומות האלה.

האם אנחנו נרגיש "מרומים"? נרגיש שזה כבר לא שווה את ההשקעה? כל הכיף ירד? נהיה מתוסכלים כל ימינו?

או שבעוד עשרים שנה נצחק על עצמינו שבכלל זה היה קריטריון, חלומות מציאותיים יותר יחליפו את מה שהיה, ניזכר שחשבנו אבל בסוף השגנו משהו הרבה יותר טוב?

בכל מקרה זאת שאלה ממש חשובה. אם יהיו תשובות טובות, זה בעיני ראוי להיות שרשור נעוץ.

להיות עצמך בקשר ולא להרגיש צורך להקטין את עצמך או להראות אחרת ממה שאת באמת כדי לספק את הצד השני

אבל אהבת איך הרחבתי את זה?

התגובה שלי אליה הייתה ניטרלית

פותח כיוונים...

כי זה סתם מביך לחיות חיים שלמים עם מישהו שלא מבין

בעיקרון לא אמור להציק אבל אם זה ממש

ככה זה נשמע מהשרשורים האחרונים.

אני חושבת שהשאלה שלך היא מאוד אישית, ומאוד שונה בתיאוריה מאשר במציאות.

אני רוצה לנסות להגיב כאן לשרשורים שלך - 

את כותבת שאת מפחדת לשתף אותו בחלומות - למה?

קשר הוא בדיוק המקום לשתף ולדבר על השאיפות והחלומות. כן, גם אם הם יתנגשו. לא סביר שמי שאת נפגשת איתו חולק כל חלום שלו איתך. אבל בשביל זה מדברים, ומשתפים.

בשלב הזה של הקשר את כנראה יודעת איך קוראים לאחים שלו ולהפך - אתם מכירים טכנית - אבל איך תכירו נפשית אם אתם לא משתפים אחד את השני בדברים פנימיים?

איך השיחה איתו שונה מאשר שיחה של מישהי שפגשת בנסיעה ארוכה באוטובוס?

ונשמע שאתם בשלב מתקדם - למה לא להעלות את החששות מולו? למה לא לדבר על העניינים שלא נוחים לך? זה בדיוק המקום שיש פוטנציאל גדילה ממנו למקום הרבה יותר טוב - או להיפרד, מה שמבטיח שאתם לא נשארים סטטיטיים באותו המקום.

מה יגרום לך להישאר איתו. תחומיי עניין משותפים? קרבה מנטלית?

הרגשה של חיבור פנימי

שאגב יכול להיות שבחיצוני יהיו דברים שכאילו שונים 

אבל כל עוד בחוויה הפנימית מרגישים הרמוניה, שמחה, התאמה, חיבור, שהוא שלי ואני שלו.

אז מהמם. יש פוטנציאל וכיוון טוב

ככל שיש התאמה בפנימיות, תהיה הצלחה בהמשך באתגרים של החיים וגם תהיה הסתנכרנות והתמזגות טובה של תכונות נפש ודעות בהמשך.

יהיה אפשר לחיות בשלום עם השוני בחיצוניות נגיד דעות שונות, רצונות מעט שונים, חלומות מעט שונים. 

כשאין התאמה בפנימיות אז בחויה הפנימית יש מעט פירוד

ואז השוני בחיצוניות תופס יותר מקום וביטוי ויכול ממש לתסכל. 

קודם כל מאחל הצלחה

דבר שני, שווה לבדוק מה כדאי לעשות בעניינים האלה - החל בריכוז כוחות ומחשבות, המשך באימון/ייעוץ וכו' למינהו.

נשמע שאת בתהליך כלשהו, במידה מסויימת כנראה בתחילתו.

את רוצה להיות עצמאית וזה באמת עניין עיקרי לפני התחלתן של חיים זוגיים.

במה את מרגישה שאת עצמאית? באילו תחומים בחיים את מרגישה שאת רוצה לשפר את העצמאות שלך בחיים? 

באופן אישי קצת קשה לי לשמוע על בנות רווקות בגילאי 20 30 שמשתמשות בשורש ז.ק.נ. זהו חשבון נפש מאוד משמעותי שהחברה שלנו צריכה לעבור. אין מילים עד כמה המציאות צריכה להראות אחרת.

זה אמנם לפעמים מתסכל, כבחור מבוגר, לראות מישהו צעיר ממני משמעותית מתלונן שהוא כבר "רווק זקן". אבל זה מתסכל *אותי*, זה לא פגם בו.

הגיע הזמן לשחרר אנשים, שיבטאו את הרגשות שלהם, שיתנו לעצמם להתבטא, בלי לנטר את התחושות והרגשות והביטויים. אם היא מרגישה זקנה היא תגיד שהיא מרגישה זקנה, אם צעירה צעירה, ואם יום ככה יום ככה - אז היא תגיד את זה. לא ביקשו ממני להזדהות עם התחושה שלה, בסך הכל לפרגן לה שכך היא אכן מרגישה. ואני לא מוצא שום הגיון להתקמצן עם אנשים על הרגשות *שלהם*.

העניין לא קשור בכלל להבעת רגשות, אם זה מה שהיא מרגישה מעולה שהיא מביעה את זה!

דיברתי על המחשבה שעומדת מאחורי כך, זה משמעותי להבין את ההבניה החברתית שאנחנו מושפעים ממנה ושגורמת לנו להרגיש את מה שאנחנו מרגישים.

ומהי ה'בדידות הטהורה' והתקיעות הספציפית שלא קשורה לשאר החברות היא תופסת פה עניין. הבחנה בין התפיסה החברתית המקובלת לבין העניין האישי פה.

בכיף, בהצלחה רבה!

אני מרגיש שיש דברים שקשורים לרווקות שבהם החברה שלנו איבדה את זה. 

הרגש קשור במיוחד לעם איזה בחור היא תצא. אם היא לא מעוניינת באמת להיפגש ולהכיר ומפחדת מחתונה - גם אם היא תפגוש בחור טוב, רגיש ומתאים סביר להניח שהיא תרגיש חוסר נוחות גדול. זה קשור אליה ולא אליו.

הרבה יותר קל לפנות לרופא כאשר יש כאב פיזי., אבל אני רואה כאן הרבה כאב. את מתארת כאן מצב של בדידות, ניתוק, מריבות עם אנשים קרובים, פחד לעמוד בפני עצמך, פחד מזוגיות, חזרה לדפוסים ישנים.

אז איך עושים אחרת? איך יוצאים מהמצב שחוזר על עצמו?

אם את עושה הכל אותו דבר, את נשארת בתוך המעגל הזה.

בעיניי שווה ללכת לאיש מקצוע. לתת לו לעזור לך לעשות סדר במחשבות וברגשות שלך.

אני מסכימה איתך שאפשר להרוויח הרבה דברים ולקבל כאן תשובות מחכימות מאנשים - אבל אם היה לך ל"ע מחלה פיזית, האם היית מסתמכת רק על אנשים אנונימיים באינטרנט?

בעיניי שווה להשקיע כמה מאות שקלים בכמה מפגשים שיכולים לשנות לך את החיים, ולתת לך כלי התמודדות יותר טובים. (זכור לי גם שראיתי פרסום פעם של אחד מהגופים בציבורינו שמתעסקים בשידוכים שיש להם איזשהו סיוע כלכלי למי שלא מסוגל לשלם על טיפול).

זה שפשוט אין ברירה, זהו מחוייב מהמציאות. בסוף אני רואה שגם אנשים בסוף סה"כ נוטים יותר להתחתן מאשר לא להתחתן.

דווקא יש דברים שטוב להתייאש לגביהם, כל מיני דרכים לא טובות או לא יעילות. זה שהדרך היא קשה זה לא אומר שזה לא יקרה. זה שעד עכשיו היו חוויות טובות ופחות טובות זה לא אומר שום דבר על העתיד. העתיד יכול להתהפך ברגע (או כמה כאלה), "ישועת ה' כהרף עין".

ממש חשוב, אבל אין לי המון זמן...

בקצרה:

אם אלה חלומות שממש חשובים לך - אז כן, לספר

אם את לא מצליחה לספר - מה זה אומר? עלייך? על הקשר? על החלומות?

האם את מעדיפה זוגיות בלי החלומות על פני רווקות ממושכת שבסופה יתגשמו החלומות האלה (רמז: כנראה לא)

האם יכול להיות שתגשימי את החלומות האלה בצורה קצת שונה ממה שתכננת? (רמז: גם אם שניכם באותו ראש וממש מתכננים לפרטים, המציאות תפתיע אתכם)

האם אי ההגשמה של החלומות האלה יפגע בשמחה ובהגשמה העצמית *שלך*?

נראה לי שיש עוד. אולי יהיה לי זמן היום.

בהצלחה!

אך אם זה הזמן ואת מרגישה שאת רוצה וזה נשמע יחסית מתאים ביחס לקשר, עופי על זה!

יצא לך לשתף חלומות לאנשים קרובים? לאו דווקא החלומות הללו, או כולם, אלא פשוט לספר.. 

ולא תמיד כל חלום ישר יכול להתגשם במולואו ובכללי חלומות לפעמים דורשים אורך רוח..

חלומות לחוד ושגרה לחוד. עבודה + ילדים + ניקיונות + בישולים = אין זמן וכוח לתקן את העולם/להתנדב בקהילה/להזמין הרבה אורחים.

השאלה אם נכון...

לדעתי בשלב ההצעה\בירורים. להעיף את זה מהדרך.

ממילא לא אומר הרבה.

אתה לא יודעל מה זה סימן, אולי זה סימן למשהו שחלף אולי זה סימן למשהו שלא היה תלוי באדם. לא יודע.

שהרבה מזה קשור לנקודת המבט.

בעיניי, אם הופכים את זה לאישיו - זה ניהיה אישיו.

והאם זה באמת אישיו?

תלוי מה היתה הסיבה. 

בתור הצד שלא ביטל אירוסין -

הצד השני צריך לקחת בחשבון שאירוסין זה לא סוד, ועוף השמיים יוליך את הקול. 

קשר אמור להתבסס על כנות. אז אם נעשה כאן משהו אקטיבי כדי להסתיר (שהופך את זה לאישיו) - זה יפריע לי מאוד, בכל שלב של הקשר.

אז אם הציעו לי לצאת עם מישהו, ואני מגיעה לקשר עם הידע שכך היה (מהמציע\בירורים\אחר) - לא אשאל בדייטים ראשונים על זה, אלא רק אחרי שהחלטנו להעמיק את הקשר, שמגיעים לרמה מסוימת של פתיחות.

זה בערך כמו לספר למעסיק פוטנציאלי על מקומות העבודה שלא התקבלת אליהם. איך ביטול אירוסין במסגרת של מערכת יחסים אחרת עם בן אדם אחר אמור להשליך על מערכת יחסים חדשה? זה שונה ממצב רפואי כרוני שעליו כן צריך לספר, כי הוא בהחלט עשוי להשפיע על חיי המשפחה העתידיים.

לא שואל מתוך הנחת יסוד שאין משמעות, אלא בשבילך, מה המשמעות שאת נותנת לזה ביחס לקשרים החדשים?

שזה כנראה מושפע מזה שהיא יוצאת פעם ראשונה. 

זה לא להניח מה השני מרגיש\חושב, אלא לשאול אותו. לדבר על זה.

לדבר בצורה שמזמינה את הצד השני להסביר לנו את הצד שלו, איך הוא רואה את הדברים (ולא בצורה מאשימה או משהו כזה).

אני חושבת שהרבה מאוד אי הבנות שמובילות למצבים לא טובים מגיעים כאשר אנחנו מפרשים את האדם השני כראות עינינו, ואם היינו שואלים אותו - אולי היינו מקבלים הסבר אחר לחלוטין. הרבה פעמים אנחנו מאכילים את עצמינו סרטים, שייתכן ובכלל לא קיימים אצל הצד השני.

אגב אתה יכול כמובן להגיד לה "כשאמרת ככה, פחדתי שאת רוצה לעזוב"

אבל למה "אשמה"?

ובנוסף למה שכתוב כאן:

תובנה על הפחד להיפתח | ערוץ ７

תלמדי אותו, יכול להיות שהוא פשוט לא מבין שאת מראה לו אותך.

אז לא. זה פשוט אומר שהוא לא בעלך. זה הכל.

את מוזמנת לגזור ולשמור את התגובה הזו לשימוש עתידי.

למי שצריכה (אם יש).

לא תמיד בסוף הקשר האכזבה והכאב הם אותו דבר.. זה תלוי בעומק של הקשר, וזה תלוי בכמה נפתחת.. 

למרות זאת, חשוב להיפתח לאט לאט, כי אם לא, פשוט לא יכול להיווצר קשר, כמו שאמרת בסוף

"התוכן מעניין

זו צורת הסתכלות שלא שמעתי עליה/חשבתי עליה

נראה לי כמעט תמיד שאני עונה מעניין ותו לא לזה אני מתכוונת"

© אלפיניסטית

מקווה שלא עובר על זכויות יוצרים.

ציטוט ממני : "האמת שעכשיו שאני חושבת על זה אם אפשר לדייק את ה'מעניין' שלי אז זה כולל סוג של הסתייגות " - יעני כשאני כותבת על תגובה 'מעניין' בדר"כ אני גם קצת חולקת על התוכן..

אם את רואה שאת עדיין לא מדייקת במאה אחוז

אז אל תשתמשי בזה עדיין על עצמך ב100%

ועם הזמן זה משתפר.

בהתחלה זה יכול להיות רק כשרואים במציאות

ואחכ גם דרך תמונה ואפשר גם דרך הקול של הבן אדם

כי בקול של בן אדם שומעים את הפנימיות שלו.

אבל שוב, רק אם את בודקת את עצמך ורואה שאת באמת קולעת.

אצלי ראיתי שיש לי את זה אבל לא השתמשתי בזה לעצמי בהתחלה.

כאילו הייתי נגיד מרגישה את האופי ואם זה מתאים לי אבל שומרת את זה לעצמי

ולא בהכרח פועלת לפי זה. אחכ יותר מאוחר התחלתי יותר להתבסס על זה

ואם את מצליחה לעשות עם זה שידוכים בכלל ברכה 

לדעתי זו מתנה ממש גדולה שקיבלת מה'

אם עשית על סמך זה כמה שידוכים.. זה מדהים!

פשוט תבחני את הבחירות שלך (למי אמרת כן וזה היה עם פוטנציאל מתאים ולמי אמרת לא ופיספסת) ותראי לאן את צריכה לנטות/ לשנות משהו קטן כדי לקבל החלטות טובות לך

ואפשר לחיות לצד זה והסתכל על הסיטואציה מלמעלה ולומר אני עכשיו מרגישה X אך יכול להיות גם X Y Z ולקחת את זה בחשבון

שואלת מהתעניינות - מה מנע ממך להירשם עד כה?

כמובן, לא חייב לענות.

שבאמת זה היה ככה בהתחלה, אבל אז הם ראו שיותר ויותר אנשים נרשמים, והיום במערכת אתה יכול לסנן הצעות לפי סגנון דתי - חרדי, חרדי מודרני, חרד"ל, דתי תורני, דתי לאומי.

מגדירים דרך הפריט הראשי -> 2> 2.

בנוסף, שמעתי לאחרונה שהאתר דאבל התחיל לפנות לקהל החרדי. אולי שווה לנסות גם אותו - לפי מה שאומרים, הוא מביא הרבה יותר הצעות מאלגו. קישור: דאבל הכרויות - אתר שהוא כמו חבר.שדכן.וירטואלי

דרך הוואטסאפ, שולחים הודעה כלשהי והבוט מגיב לך עם התפריט הראשי. כשאתה מגיב לו עם 2 אתה נכנס לשינוי הגדרות, ושם אפשר להגיד לבוט לסנן מראש לפי טווח גילאים, סגנון דתי, גובה, אזור מגורים, מצב משפחתי, שפה, מישהו שלא שם תמונה\מספר לבירורים.

בהצלחה!

אבל הם כותבים "הכרויות לדתיים, חרדים, דתלשים ועוד".

אם זה קהל היעד שלי הייתי מעצבת את האתר אחרת.

כמו שכתבתי קודם - הם יצאו לא מזמן בקמפיין שמיועד להביא חרדים (וזה עוד יותר מוזר לי שהם לא חשבו לעדכן את האתר).

בכל מקרה, עשיתי עכשיו גוגל, וקפץ לי השרשור הזה: מפרסמת פה לתועלת הציבור | ערוץ ７

שבו העיד @פשוט אני.. שמדובר בבוגרת הפורום.

אישרתי הצעה ב-9:30, ואלגו אמר לי שהצד השני יחזיר תשובה תוך 48 שעות, לא כולל שבתות וחגים.

בפועל, קיבלתי הודעה שהוא לא מאשר ב-15:00. 

זה משאיר חלון של כמה שעות שבו הוא קיבל את ההצעה והחליט שלא - ולא הייתי צריכה להמתין לסוף ה-48 שעות.

גם בהצעה אחרת קיבלתי סדר גודל דומה של זמנים כשאמרתי כן - ותוך כמה שעות קיבלתי דחייה.

ולכן אני חושבת שזה מגיע סמוך לתשובה שהצד השני נותן.

שהצד ה2 מסרב רשום במפוקר שלא רוצה

וההוכחה היא שאתה מתייחס לשאלת ה"מודרני" כתיאור לסגנון שלך

יש תחום רחב של חרדים מודרניים שבעצם השלימו את המעבר לתחום הכיפה הסרוגה, ונראה שלשם אתה שייך.

כמובן כל עוד אתה בראש פתוח, יכול להיות שתמצא מישהי ש"שייכת" לתת-תת-תת-מגזר אחר ויהיה לכם טוב ביחד.

אני לא מוסמכת להגיב בפורום אחרי אחד בלילה תגובות רציניות מידי

יכול להיות שערכת את התגובה אחרי שהגבתי? או שאני מאבדת את זה לגמרי ודמיינתי שהיא השתנתה?

אלו היו שינויים קומסטיים בלבד, אבל never mind

ואתה חושב שאת כולם אפשר להכניס למגירות כמו שארתה מסביר?

אויל יש אנשים שפחות קריטי להם המגירות? 

מה היחס שלך לבחורה עם השקפה דתית לא חרדית? זה יכול להיות  על הפרק?

אם הכל כל כך פשוט לך - עוף על זה. מה הבעיה?

ושלא כל כך יהיה אכפת לך מההגדרה, מה הבעיה בזה?

למה להיות משועבד לשיח ההגדרות עם אתה לא כל כך תופס מכל ההגדרות השונות?

בעצם - אם ההגדרות הם לא עיקר הקשר - למה שיהיה לכם אכפת אם ההגדרות שלכם שונות זה מזו?

לא כל בעלי ההגדרות תופסים מהגדרותיהם "כזה וראה וקדש"...

בסופו של דבר, על פי שיקול דעת סביר, עדיף להתחתן עם מישהו שיהיה לך חיים טובים איתו ואפילו לא תואם את ההגדרה שלך. אתה לא היחיד שהגיע למסקנה הזאת, שההגדרות הם לא עיקריות.

ובכלל לא כדאי להתעסק במה שאחרים רוצים, תתעסק במה שאתה רוצה ומתוך כך מי שתרוויח תרצה אותך בחזרה

שום כלום

אבל גם חבל להתעסק בשיקולים של אנשים אחרים, מספיק מכביד להתעסק בשיקולים האישיים.

מאוד עצוב לראות אנשים שמתנהלים על פי תכתיבים חברתיים שפוגעים בהם, עם זאת, לא רוצה לשפוט אותם או להכנס לקשקע שלהם.

וגם חוצניקיות השייכות למודרן אורתודוקס.