פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 142)

קול של שדרן רדיו

מה עשית בינתיים?

אם מרחת זמן כי הקשר לא היה רציני ולא היתה כוונה לקדם, מה שונה עכשיו?

מה המטרה של להכניס מישהו חדש למעמד כזה?

תתמקדי בקשר הנוכחי ותנסי להעמיק אותו ולקחת אותו ברצינות

בסיטואציות אחרות - לדוגמה, אם מישהו מעוניין בקשר ומנסה לקדם קשר עם מישהי, אבל היא מורחת זמן ולא ממש מוכנה להגיע לשלב של קשר ממשי - במצב כזה יש הגיון מסוים לא להיות סגורים על הקשר ולהענות בחיוב למישהי אחרת שפונה.

אבל זה רק בקשר לשאלה העקרונית שלך, לא בקשר למצב הספציפי שבו את נמצאת.

במצב שאת מתארת - מה שנכון זה להתמקד בקשר הנוכחי, להתקדם, לראות איך אפשר לקדם את הקשר. אם יצליח - הרווחת, אם לא - סגרת את הפינה הזאת

את רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

זה לא עובד ככה

כל החלטה שתקבלי יהיה לה מחיר

תסכימי לשלם את המחיר, ואם לא טוב לך בקשר הזה- תתחילי קשר חדש

אבל בטח שלא שתיים במקביל

מה מונע ממך לשחרר את הקשר הקיים את לפי תחושתך זה לא?

אם יש בו משהו ש'שווה' את זה, תהיי סבלנית ותני צ'אנס אמיתי. 

זה אחת הסיבות למה נפגשים מהר.

נשיםאת הבחור השני בצד רגע מה בדיוק לא מרגיש טוב עם הראשןן?

ולמה שלא תפגשו כבר ותשימי קץ לתהיות?

לא שרשרתי אליך אלא לפותחת השרשור

מה יקרה אם תתאהבי בשניהם בסוף ;) ?

לא נעים, אבל בסדר. 

נראה לי שאפשר למנוע חלק נרחב מחוסר נעימות על ידי הכלה ראשונית של הסיטואציה שיכול להיות מאוד שזה לא ילך וגם אם זה לא ילך זה יהיה עדיין בסדר וטוב.

זאת נראת לי סוג של בגרות מסויימת ביחס לעניין.

ככל שהציפיות הן לא ראליות ולא מתחשבות במורכבות של הסיטואציה ככה יהיה חוסר נעימות גדול יותר.

לתאר להם את החששות שלך -

יש כאן סיכוי וסיכון.

אתה מוכן לקחת את הסיכון בשביל הסיכוי.

ואפשר לסכם מראש - גם אם זה לא יסתדר, אני עדיין חבר של אחיך, אני עדיין אוהב ואעריך אותו - ולכן כנראה ניפגש. איך נתמודד עם המצבים האלה אם ניפרד? ואם לא?

אם את כל החיים שלנו נחיה לפי "לא נעים", לא נגיע רחוק... בתור אנשים בוגרים אנחנו צריכים להתמודד גם עם הדברים הפחות נעימים.

אני מכירה באופן אישי כמה מקרים כמו שאתה מתאר - כאשר בחלק זה עבד, ובחלק לא.. (כולל ביטול אירוסים). אף אחד לא יכול לערוב לך מראש מה תהיה התוצאה. אבל אם לא תבדוק, לא תדע...

אני מאמינה שלמרות חוסר הנעימות שעלולה להיווצר במצב כזה מול כל הגורמים האלה- שווה לקחת את הסיכון בשביל הסיכוי שאולי זה אשתך.

מיקום בוויז והכוונה: פנה ימינה, פנה שמאלה ופנה פניית פרסה חוקית.

אני לא חושבת שאני יכולה לנהל את העולם טוב יותר ממנו.

וכהדרכת חז"ל, אני לא סומכת על הנס, אלא עושה פעולות ומעשים כדי להקים בית בעז"ה.

ואם אתה רואה כאן בעייה - אני מאמינה שמי שצריך לפתור את זה, כמיטב הבנתינו, זה אנחנו ולא הקב"ה.

40 יום לפני הלידה (זה גם יקל על נשים בהריון לדעת שבדיוק עוד 40 יום הן ילדו)

הכי מצחיק יהיה שגם היא תתחיל לבקש פרטים עלי

למה צריך עוד אחד?

יישר כוח.

הוא קורע מצחוק

אבל לא נראה שהן העלו משהו בחצי שנה האחרונה.

על איזו מהן?---

<צ>

המטרה זה להרחיב את המנעד כמה שניתן.

זה דבר שקורה לדעתך?

אני דווקא לא משוכנע שזה חיסרון (אם אנחנו מדברים על אותו דבר). כי בשונה מיופי שהאדם מתרגל אליו, האופי ימשיך להלהיב אותו תמיד. לא?

הרבה פעמים יש לאדם תכונה מרשימה אחת (או יותר), ועוד סט תכונות, או אפילו רק תכונה אחת, שבגללם לחיות לצידו זה אסון. ולפעמים רואים מראש, ויודעים, ובכל זאת התכונות החיוביות מסנוורות כל כך שמדחיקים את הבעיות.

לדעתי זה נפוץ הרבה יותר מאשר מקרי ה"סנוור מיופי", כי שם לפחות זה דבר שיודעים להזהר ממנו

כאילו בנאדם חושב שביכולתו ובאחריותו לשפוט את הקרובים אליו. זה מזעזע.

הם היו עושים את זה על עניין אחר זה היה נשמע לי מזעזע די באותה מידה.

השיטחיות מתחילה לא מפרמטרים שיטחיים דווקא אלא מראייה שיטחית במעכות  יחסים.

יותר בגלל שלא נשמע אמין כי לא מתאים לסטראוטיפ

 מה כל כך כואב לך?

זה נראה לי חשוב.

על דימוי גוף?

הרי משפחת הבעל יכולה להביא שיפוטיות ומורת רוח על תחומים רבים (וזכור לי משהו שכתב @פשוט אני.. בנושא), וזה נראה לי נושא שאולי כדאי לדון עליו בפורום המקביל עם בעלי ניסיון.

במסע שלי בעולם הדייטים, פגשתי אנשים שונים.

יש גם רבים שלא פגשתי, כי הם פסלו אותי מראש - חלק עם לראות תמונה וחלק בלי.

יש כאלה שפסלו אותי אחרי שפגשו אותי - חלקם כנראה על סמך המראה החיצוני שלי.

וגם הפוך (באופן אישי לא מבקשת תמונה - אבל לפעמים שולחים, ואם אני רואה שזה משקף סגנון מסוים, זה כנראה יתרום להחלטה שלי לפסול).

בין אם נודה ובין אם לא, תוך מספר רגעים מאז שאנחנו פוגשים מישהו אנו מייצרים לעצמינו שיפוט של האדם הזה. אנחנו יכולים לשפר ולשכלל אותו עם הזמן, אבל אנחנו כבר יכולים להביע דיעה מסוימת.

זה בלתי נמנע להתעלם מהחיצוניות (וגם הלכתית - חייבים לראות את האישה לפני שמקדשים אותה).

"תמיד יכול להיות בחור שהוא מסמר הערב והוא מלא בגופו, או בחורה רזה מצליחנית מאוד, וכמובן הפוך, בחור מלא ובודד או בחורה רזה ודיכאונית."

מסכימה עם זה לחלוטין. אי אפשר להעריך על פי משקל גופו של אדם עד כמה הוא מצליח\רמת האושר שלו.

עם זאת, אנחנו מתחתנים עם מישהו כשאנחנו יפים וצעירים. מהלך החיים שלנו משנה אותנו מבחינה פיזית, וכולנו מזדקנים ומשתנים. אולי הקב"ה יצר את העולם כך שנתחיל את הזוגיות שלנו בשלב הזה, אבל במהלך השנים אנחנו מעמיקים אם הקשר ונותנים פחות מקום לחיצוניות ויותר לפנימיות, ועם הני להעריך גם הדרת זיקנה.

עצם המודעות שמשהו חסום זו כבר נקודה משמעותית. 

כדאי לחשוב? האם יש אירוע בחיים שיכול להיות טריגר לחסימה? 

האם משהו מפחיד אותך? האם אתה באמת רוצה להתחתן? 

בכל מקרה- 

שווה למצוא גורם כלשהוא בחייך ו/או איש מקצוע לנסות להבין מה מונע ממך להתקדם ומה חוסם את האפשרות לפתח קשר ריגשי. 

האמת שזו נקודה מאוד חשובה, גם עם קשרים אחרים, למשל עם חברים חדשים, לוקח לי הרבה זמן להיפתח, זה לא קורה ביומיים, אבל זה בסוף קורה, פשוט חברים לא "חותכים" אותך אם לא הולך בהתחלה, אבל בדייטים כשמסיימים אחרי פעם פעמיים ולא מתראים יותר, קשה לי לראות איך אפשר לקדם קשר כשהכל קורה מדי לאט ואי אפשר באמת לתת הזדמנות אמיתית אם אחד הצדדים לא מספיק "אטרקטיבי" כבר בפגישות הראשונות

שים לב שאתה צריך לחפש את הפיתרון בכיוון שונה ממה שנשמע בהודעה הפותחת שלך.
אין אצלך בעיה עם דייטים, ואתה לא צריך לחפש פיתרון במחוזות הדרגת הדייטים
יש לך משהו כללי, ופשוט בעוד שבחיים אתה יכול להסתדר איתו, בדייטים הוא תוקע, כמו שהסברת.
ממילא, צריך לבדוק איך אתה מצליח להיפתח יותר באופן כללי.
כמובן שאפשר גם לחפש בנתיים דרכים לעקוף את הבעיה גם בדייטים.
אבל העיקר הוא שלא להתייחס לזה כאל משהו שמופיע או מתרחש דווקא בדייטים. וממילא - להתנהל בהתאם.

(מקווה שאני ברור... לא הצלחתי להתנסח בהיר מספיק 😅)

היה יותר מאחד, אבל היה קשר אחד שממש רציתי, הרגשתי גם שהתחיל טוב, זרם מאוד בהתחלה, אבל אחרי כמה פגישות הרגשתי שאני לא מצליח להביא את עצמי, היו הרבה שתיקות מצידי, כשהיא החליטה לסיים הבנתי אותה, אבל אני חושב שאם הייתי מצליח להראות מי אני באמת ולא את הגרסה המצומקת שהצגתי את עצמי, יכול להיות מאוד שהקשר היה מצליח.

אמרת הרבה דברים נכונים וחשובים, אני צריך לחשוב עליהם ולראות באמת מה הנקודה הספציפית שמפריעה לי להתקדם

תודה רבה רבה!!

וכך יגיב בהתאם למתי שהיא משפיעה על הקשר. 

לא מסתבר שאדם שקשה לו לנהל זמן התייחס לזה כאילו זה הכי טבעי בעולם ולא צריך לזרוק מילה על זה. שיקח אחריות על הקושי שלו.

זה לא נובע חלילה מתוך זלזול.

יכול להיות שהשתדלו, אבל בסופו של דבר לא הצליחו..

קורה.

העיקר ליידע את הצד השני.

בהצלחה.

זאת נורה אדומה לזלזול, דהיינו אם הוא גם לא כל כך הקשיב וגם לא כל כך התחשב בכך וכולי וכולי וגם איחר אז מאוד הגיוני לצרף את זה למכלול של מקרים שמבטאים זלזול. אך אם מדובר באיחור בלבד והכל היה סבבה.. אז אפשר להרפות מעניין הזלזול

לדעתי יש משהו מאוד מיוחד ובוגר

בלהעריך את הבדידות

כמובן שלא טוב היות האדם לבדו

אבל אני חושב שלפעמים להיות לבד 

זה ממש עוצמתי

האם הלבד הזה משמח אותך?

שמי שמכניס "מסכנים" לסוכה - עליו אומר הזוהר שהאושפיזים באים להתארח בסוכתו. הוא אמר שמסכנים זה לא עניים, לא רק. זה גם אנשים שאין להם עם מי לעשות את החג. מעניין מה הדין למי שהולך לשבת אצל האחרים...

בשמחת החג (ובמקומות נוספים) אנחנו מצווים לשמוח יחד עם הגר, היתום והאלמנה - ואין כאן שום קשר למצב הכלכלי שלהם. האלמנה יכולה להיות האלמנה של רוטשילד - ועדיין אנו מצווים לדאוג לשמחתה. כלומר התורה מצווה אותנו להתייחס לפן המסכנות, כהגדרתך, לפן הנפשי - ולא לפן הכלכלי והחומרי.

דברים טז, יד:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ

שזה משהו מאוד אישי.

לא דומה רווקה בכורה במשפחה בגיל 25, לרווקה הכי צעירה במשפחה בת 25.

בכל המקרה הדגש בשאלה למבוגרות יותר הוא לגבי אירועים ספציפיים, ולא חגים בכללי...

אהבתי את את ההבנה של בחגך

רווקות לא סותרת שמחה

רווקות זה חוסר, חלל שמוליד כאב

כאב לא סותר שמחה

לכולנו, לא רק לרווקים.

אפשר לכאוב ולשמוח, אבל זה הרבה יותר מאתגר, במיוחד שאנחנו מצווים על זה - מה שדורש ליצור מעין כפייה עד שנגיע למצב ששמח אני.

וכאן שאלתי איך מזמנים את השמחה הזאת אלינו?

אדם שמח בכל מיני תחומים בחיים, אם בתחום אחד כואב לא הייתי נוטה לומר שהוא חייב "ליצור מעין כפייה" כדי להגיע לידי שמחה. בלי לבטל את הפעמים שאכן זה ככה, אבל לא נראה לי שמוכרח שכל המקרים כאלה.

ונראה לי כמו שכולם, לשמח את החברים ואת המשפחה ("חייב אדם לשמח את בניו ובני ביתו ברגל" נלמד  מ"ושמחת בחגך", משמע שלשמח גורם לשמחה וממילא לקיום המצווה). לפעמים אפשר להרגיש לבד בגלל המון משפחות - באמת יש צורך למצוא 'קבוצת שווים'. יש צורך למצוא איפה אפשר להוסיף אור.

ובטח לא לגרום למי שבעל כרוחו רווק להיות יותר עצוב ממה שהוא.

מה כן המטרה של האמירה - לא יודע כעת להגיד.

המטרה של האמירה הזאת היא לשקף מציאות נכונה וכואבת

אני לא אומר שאי אפשר להרגיש שמחה, אבל בהחלט הגיוני שמישהו יגיד שקשה לו לשמוח, ואתה לא אמור להתפלפל איתו על "זה משהו שחסר וכואב אבל זה לא מונע ממך לשמוח"

ולכן אני לא מתפלפל עם אף אחד כפי הצגת.

אני מדבר על צפיות מחיי רווקות. אין לי שום עמדה כעת לתמוך או לא לתמוך באדם כאוב אלא לעסוק בציפיות שלנו מהמושג הכולל שנקרא 'שמחה'.

אני לא חושב שהמטרה של חז"ל היא לשקף מציאות בלבד. לחז"ל יש מגמה שאליה הם מכוונים ובגלל הצורה שנכתבה תורה בעל פה אז נוצר מצב שההקשר של האמירה יכול לקבל משמעויות שונות שלאו דווקא מתיישבות עם אותה מגמה.

כשמשהו נראה ככה זה באמת רגע של להתחזק באמונה

לזכור, לשנן,

ה' הוא טוב. הוא רוצה רק להיטיב לך. רק רק רק להיטיב.

וכל מה שלא הלך עד עכשיו זה כי לא היתה ברירה- זה מה שהיה הטוב בשבילך באותו זמן.

ועכשיו כנראה כבר הגיע הזמן שנגמרו המניעות- והשפע עומד לזרום אליך, להגיע ולשמח!!

כי ה' רוצה לעשות לך רק טוב!!

ו-

ממליצה על שער הביטחון בחובות הלבבות (מפרק ב' זה יותר חזק,לפחות אצלי)

(תנסי פירוש לב טוב, פירוש קרוב מאוד למילים של המקור אבל מובן הרבה יותר)

יש בזה משו

תמיד הפער בין העולם התורני לעולם החילוני הוא עוצמתי

נגיד לראות מישהי יפה שמקפידה על צניעות

או להפך לראות בחור שיכול לצאת לכבוש את העולם משתקע בספר מלפני 800 שנה

מי כעמך ישראל

אבל אם אתה מתכוון ליותר בקטע דביקי-רומנטי כזה

אז לדעתי גילויי חיבה בין זקנים זה הכי חמוד שיש

אבל נראלי שברומנטיקה עסקינן

לראות זוג זקנים הולכים ברחוב ואוחזים ידיים..הדבר הכי חמוד בעולם..

אני לא רואה בזוג זקנים מחזיק ידיים מגע מוחצן

אני ממש מקנא בפלומת שיער שיש לו

אז מה הבעיה?

זה כל כך נכון וכל כך עמוק.

(למרות שקיבלתי רושם שהניסוח שלך ציני משום מה)

 ממש לא. אי אפשר לדעת איך בנאדם נראה לפי הכתיבה שלו