האם יש מקום היום לחדש את מה שהיה בט"ו באב המקראי?
האם זה לא מרגיש מעט כמו "שוק בשר"? שמתחילים רק לפי "מראה חיצוני"?
האם יש פוטנציאל לכזה דבר? ואם לא - מה ניתן לעשות כדי שכן יהיה פוטנציאל?
האם יש מקום היום לחדש את מה שהיה בט"ו באב המקראי?
האם זה לא מרגיש מעט כמו "שוק בשר"? שמתחילים רק לפי "מראה חיצוני"?
האם יש פוטנציאל לכזה דבר? ואם לא - מה ניתן לעשות כדי שכן יהיה פוטנציאל?
שכמו כל אומנות - ההסבר הוא בעיני המתבונן.
בדיוק אתמול ראיתי סופגניות (אמנם במילוי שוקולד) במאפה נאמן מסויים.
תגיד תודה שזה בכלל בטווח החודש הנכון. אולי נראה גם אוזני המן בסוכות או מצות בחנוכה, כי כמו שאמרתי סופגניות בקיץ זאת לגמרי המציאות.
![]()
כן. כן. אולי.
מה הקשר בין 2 השאלות הראשונות לשלישית?
כמו שאתה יכול לחשוב על האוטובוס שתיסע בו מחר
"יש מישהו שחושב עלייך"?
אולי הוא ישמח מאוד כשהוא יפגוש אותה וירגיש שהוא מצא סוף סוף את מה שהוא חיפש,
אבל זה לא שהוא תמיד ידע שהוא מחפש אותה.. הוא לא חשב עליה, לא הרגיש אותה, לא חלם עליה ולא כל הדברים מהסוג הזה.
מתפלא עליך.. אתה לא אחד שחשוד ב"מיסטיקה" או באמונה עיוורת (לשבחך יאמר)
אני מדבר על מציאות הכי פשוטה בעולם, לא מיסטיקה ולא אמונה עיוורת.
אם אני נהנה לחשוב על טיול שאני יוצא אליו מחר, זאת אמונה עיוורת?
הרי בסופו של דבר, ככל הנראה, היא תתחתן עם בחור, שכנראה כבר מחפש את אשתו. הוא עדיין לא יודע מי היא תהיה, אבל הוא בהחלט מחפש. בדיוק כמו שנהג אוטובוס לא יודע מי יהיו הנוסעים, אבל הוא יוצא לדרך כדי לעזור להם.
האם זאת מחשבה מנחמת? אני בהחלט יכול להבין למה כן.
ואעיר עוד שתי הערות:
1 אני לא בטוח למה אתה קורא מיסטיקה. הרבה אנשים מכניסים למשבצת הזאת יותר מדי דברים רק כדי לא להאמין להם (או לחלופין כדי להרגיש את עצמם רוחניים כשהם כן)
2 האפשרות שהוא חלם *עליה* דווקא לא מופרכת בעיני. בכלל לא. אבל לא לזה התכוונתי ואני ממש לא רואה את זה כחלק מהדיון כאן
"שיש מישהו בעולם שהוא כל הזמן עסוק בלמצוא אותך.
הוא מתעסק בזה כל הזמן.
הוא נשבר מזה כל הזמן.
אבל הוא עדיין מחפש אותך כל הזמן בכל מקום"
אני חושב שזה קלישאתי מדי..
הוא לא מחפש אותה, הוא מחפש את אשתו.
זה לא מנחם בהכרח לדעת שיש מישהי שמחפשת אותי, כשהיא לא מכירה אותי ויש מצב שהיא בכלל לא מדמיינת שאהיה בעלה. בטוח יש בי כמה חסרונות מבחינתה שהיא תצטרך להכיל ולהתמודד איתם. כמו הרבה זוגות שהתחתנו בלי חלומות ורודים מראש - הם יצרו אותם ביחד... באופן אנושי, לא מדובר על מלאכים
אתה לא חייב להתחבר לכל דבר שאנשים אוהבים לשמוע.
עדיין כאןולגבי השאלה השלישית זה משהו שאת צריכה לבחון עם עצמך.
האם היו קשרים מיטיבים שהתקדמו מעבר לכמה דייטים בודדים?
איך חווית אז את הדייטים הראשונים?
יכולה לשתף אותך שזו הרבה פעמים התלבטות שלי. עד כמה להשקיע כשאין הנאה, והאם יש סיכוי שאני אהנה בכלל מהפוזה.
ואז אני מזכירה לעצמי את ה]עמים שזה כן קרה, וזה מרגיע.
אבל צריך מלא אנרגיות כדי להתניע קשר שלא זורם טוב בהתחלה.
ולא ברור שזה יעיל. (אצלי בכל אופן)
ואוף אתה עושה לי נקיפות מצפון עכשיו.
פשוט עייףזו פשוט סוגיה דנתי בה ביני לביני בימים האחרונים. ועד שהכרעתי. כהרגלי תוהה על הראשונות.
זה מתיש
אני לא ממש מבין אותו (לא ברמה המילולית, מעבר..).
עם מה שכתבת אני מסכים מאוד
(וסוף סוף כותבים על זה בפורום בלי קלישאות/ לעצום עינים/ צנזורה)
לבדוק דברים, להתאזר בסבלנות. ולא להחליט החלטות תוך 5 דקות.
זה חשוב בעיני, priceless.
חיים של
ארץ השוקולד
ארץ השוקולד
בת שמיאזה שלקחתי לגינה, והקראתי לו סיפור לפני השינה, והחלפתי לו טיטולים, ושרתי לו שירים,
כן הוא-
מתחיל שידוכים.
והאמת?
לא היה לי כל כך אכפת, אלמלא עבור ההורים שלי זה מרגיש טרגדיה (ולמה זה ככה?לעזאזל למה?)
ועכשיו בין הזמנים, והוא יחזור מהפגישות הביתה, ואני אצטרך לקבל אותו פה ולשאול איך היה, ולפרגן לו עליה, ולפרגן לה עליו.
ואם זה ילך כמו עם שאר האחים, אז תיק תק זה יהיה גם לקחת חלק בהכנות לחתונה, להכין עוגות לוורט, לבחור לה מתנות, לעצב אלבומים, לחוות דעה על שמלה ותסרוקת ואת מי זה מעניין בכלל.
אוחחחחח זה בלתי נסבל.
לא מצפים ממך שאתה תהיה זה שאחראי על התאקלמות מיטיבה של החתן.
אני היועצת שלהם. חחח. אז הכל עובר באונליין.
אבל באמת בדמיון כבר טסתי לשלב האירוסין והחתונה.
יהיה בסדר.
(וזו סוגיה לדיון אחר. כרגע אני שם)
כן, רק אין ללמוד מבנות צלפחד כיוון שחז"ל לומדים ששקולות היו, דהיינו שמכיוון שהיו שוות גם התחתנו בערך באותו גיל, אך אם מדובר על אחים שאינם שקולים, שונים, אז כל אחד מתחתן כשמתאים לו וכשה' נותן סייעתא דשמיא.
(והאחרון)
האחרון בשיירת העוקפים, והקטן מכולם.
האמת שזה לא הקטע של ההשוואות שמציק לי.
זה בעיקר התגובה של ההורים (ההשוואות מתרחשות אצלם)
והצורך להיות שם בשביל כולם, כשאחרי הכל זה רגיש כזה.
גם שם נמצא ד' יתברך (ע"פ ליקוטי מוהר"ן נו).
התמודדות לא קלה, איך כביכול לאחר הכל הולך בקלות ובנקל, אך לבל נשכח מה שאמר דוד המלך עליו השלום כשרצו להרוג את שמעי בן גרא על כך שסקל באבנים ועל כך שקלל את דוד (שמואל-ב ט"ז, י): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן".
את ההיפך הגמור מטרגדיה. להיפך. את מלאה בחיות.
בהצלחה.

אני בימים עמוסים אז לא מגיבה לכל אחד,
אבל תדעו שאתם מעודדים ונותנים כח.
תבורכו 
שאתם מבררים על מישהי/ו ואומרים לכם שזה לא מתאים עכשיו מכל מיני סיבות.
אם אתם מנסים שוב אחרי כמה זמן או מחכים שיחזרו אליכם בעתיד או שאתם שוכחים מזה ?
אבל לא מדובר בהצעה אלא ביוזמה שלי דרך צד ג'.
מה יזיק לפנות שוב לאחר זמן?

אפשר גם לשאול אם להתעניין שוב בעתיד או לא
אתה לומד תואר, יש לך מודעות ואתה רוֵצה לפרנס. מה עוד צריך?
המון לא יודעים במה יעסקו, המון עובדים במקצוע שבכלל לא קשור לתואר.
מהתיאור שלך הכי גרוע שיהיה הוא שתעבוד במקצוע שאתה לא אוהב.
בסוף גבר הוא עוד כמה דברים חוץ מפרנסה.
תוציא לעצמך את החששות (שלדעתי הן הבעיה העיקרית) ותתחיל לצאת. בהצלחה!
אם התייאשת מלחפש תעסוקה אחרת או לימודים אחרים או למצוא חיבור למקצוע אותו אתה לומד, איזה כיוון אחר אפשר לפתח?
באמת נשמע קשה, אני לא חושב שלהתעלם מחוסר החיבור למקצוע יקדם אותך ברמה האישית או הזוגית.
זה יפה שיש לך לבטים על זה
זה מעיד על בגרות נפשית, ולא על סתם להגיע לזוגיות ממקום של לקבל ולהנות, אלא בעיקר ממקום של לתת.
צ'מע, לדעתי אתה דווקא נמצא במצב סבבה הרבה אנשים בכלל בכלל לא סגורים על עצמם בגילאים האלה וסתם שורפים תימים שלהם. אבל אתה רציני, אתה בתואר,קשה, וממשיך בע"ה לשנה ב.
נגיד ותמצא אותה מחר ובע"ה עד החתונה תעבור בערך שנה אז כבר תהיה באמצע של הלימודים שלך שזה מדהים. לגבי הרגשת שייכות שלך ללימודים, ממה שאני יודע המון חווים את הקשיים האלה. בייחוד בשנה א, שמעמיסים עליך חדו"א וכל שאר מרעין בישין שלא ברור איך זה קשור לתואר בכלל. בשנים הבאות כנראה יותר תתוודע לתחום שלך וככל שתעשה יותר פרויקטים אולי תתחבר יותר. ואתה לא צריך לדאוג על זה שהתואר קשה, מספיק שיש לך רצון ואתה תסיים אותו, אולי זה יתארך קצת, אבל זה יקרה, רק אם תרצה. אז תתפלל על זה, תתפלל על לרצות.
אתה כבר לא ילד תאמין בטוב שיש בך
ולך תמצא אותה כבר
הייתי ממליץ לך לחכות עם זה. לפחות עד שהוא מצידו ירגיש לך יותר פתוח וכנה.
מצד שני לא לחכות יותר מדי. כמה שנראה לך לנכון ולפי מידת ההתקדמות בקשר.
את יכולה לנצל את ההזדמנות להוסיף עוד דברים שאת רוצה לומר ולהכניס במכתב.
בד"כ אחרי שמספרים בפעם הראשונה זה נעשה קל בהמשך.
מה התגובה שאת מעוניינת בה? האם מבחינתך מספיק שהוא יהיה בסדר עם זה או שאת רוצה שיתעניין, ישאל וכו?

המהות של העמקת קשר הוא להפתח ולשים את עצמך במצב פגיע. ככה זה.
פשוט תדברי איתו על כל מה שמפריע לך ותראי מה יש לו לומר.
לפתח שיח שהוא יותר עמוק על שאיפות חלומות חולשות וכולי ואז מתוך כך אפשר גם לגלוש לחולשה הזאת בצורה יותר מותאמת לשיח.
בהצלחה!
והגיוני שלא יהיה קל לפתוח ולהחשף, בטח ובטח כשהצד השני כביכול מושלם ולא מגלה חולשות.
אבל באמת כדאי לזכור שאף אחד איננו מושלם, ולכל אדם יש את הסיפור שלו והחבילה שלו.
ויכול להיות שגם הבחור הזה רוצה לגלות מחולשותיו ולשתף בקשייו, אלא שפשוט לוקח לו קצת יותר זמן להרגיש בנוח ובבטחון. ואז דווקא שיתוף כזה מצידך יאפשר גם לו להביא את עצמו עד הסוף, כך שזה דווקא יקדם את הקשר שלכם הלאה.
מבחינת איך להעלות את זה- לדעתי מתאים לתת לזה את המקום בפני עצמו, וכשיש רגע של שקט אפשר כזה: "רציתי לספר לך על משהו.." ולהעלות את הנושא. ולא צריך לנסות בכוח להכניס את זה באגביות ולחכות שיהיה הקשר מתאים. (וככה גם יהיה לו רגע של להתכונן - ולהתאפס על ההקשבה שלו - ולא שזה יפול עליו לגמרי בהפתעה).
בכל מקרה שיהיה המון הצלחה! ומחזיקים לך אצבעות 🤞
היי זה רק אני או שקצת מעצבן שלוקחים כסף על ההתחלה??? ולא סכום סמלי, קרוב ל1000שח.
היה לי בעבר שדכן ששילמתי 500שח וכלום לא יצא מזה, פשוט הביא לי כל מי שהיה לו בלי קשר.
מילא בסגירת שידוך מבינה לחלוטין אבל על ההתחלה?!
עכשיו יש עוד שדכנית שמבקשת סכום גבוה ולא יודעת אם ייצא משהו.
יש סיפור על גדול ששכחתי את שמו (אולי מדובר עליו) שהיה מביא לכל הצעה כסף.
באחת הפעמים הביאו הצעה והוא לא נתן. השדכן תמה ושאל למה?
ענה לו: "איך אתה חושב שהקב"ה מזווג זיווגים? הוא יושב בשמיים עם בית דינו, מעלים רעיונות לשידוכים, שוקלים לחיוב ולשלילה ובסוף הקב"ה מחליט בת פלוני לפלוני".
שאל השדכן: "אז למה במקרה הזה לא?
ענה לו: "כאן אפילו הוא אמינא לא היתה..."
אני שמחה שמישהו מבין
אם יש לך המלצות על מישהי שבאמת עובדת אפשר להגיע לנוסחה של תשלום X ש"ח על שעה מוגדרת שהיא מבררת רק בשבילך.
אני כאמור משלם רק על תוצאות.
רק תרוויחי את הסר הספק מליבך
הי, לא בשבילי,
אבל חברה ביקשה ממני עזרה, ואני מנסה פה.
המדוייט שלה סובל מהפרעות קש"ר,
והם זקוקים למרחב שקט מאד.
יש בנמצא?
איזור ירושלים.
מה לגבי ייחוד ושות'?
ותלוו אותם ![]()
קטמון, גילה, מלחה, ארמוון הנציב וכו..
מתאים לכל שעות היום, עם מלא מרחב ושקט מאוד -
זה נקרא גני קטמון/ גן אופירה נבון, צמוד לרחוב רחל אמנו במושבה היוונית.
כשהייתי באיזור וצריך רוגע הייתי הולך לשם.
מפות Google
יאוו ריגש אותי..תודה!!
פותח יקר-
השאלה שלך תקבל מטבע הדברים את שני הצדדים.
אני ממליצה לך ללכת להתייעץ עם האנשים שמכירים אותך ויודעים מה טוב לך
גם בהתאם לסביבה בה אתה חי
והאם יש לך מוכנות נפשית, פיזית, כלכלית ו"רוחנית" להתחתן.
ולשאר הכותבים-
הטונים והציניות כאן בשרשור היו מיותרים.
אני יודעת שהם נכתבו מנפש כואבת.
השרשור מיצה את עצמו, מזומנים להגיב בשאר השרשורים.
אני נועלת.
וזה פה ולא בפורום אחר,
כי זה קשור לפה.
כי זו גלולה משכחת כאבים
וכשאין את זה זה בלתי נסבל.
בטוח יש איזה היתר למוסיקה שקטה לא?
