פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 143)

זה חורבן אישי
הקביעות הזאת שלא משתנה
ההחלטה להילחם
למרות שהוא מסתיר

הידיעה שהוא אוהב
למרות שיש כאן דממה

כמה שתנסי לצעוק
צעקתך
לא תשמע

תחושה של שקיפות
שלא
מתבהרת

השקט
שלפני ...

ואת מקווה שאת
כבר אחרי
הלחימה

בין ההריסות צועדת

נלחמת
מותשת
אוהבת

הימים האלה של המחשבות
אוף כמה שנשאר לנו להתקדם
וכמה שהדרך הזאת ארוכה ולא נגמרת

ממש ככה

הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ נִבָּט
מִכָּל פִּנּוֹת הַחֶדֶר
מִכָּל צְלִיל מְכֻוָּן
אוֹ גִּיטָרָה חוֹרֶקֶת
מִכָּל רַעַם שֶׁרוֹעֵם בַּמֶּרְחָק
אוֹ נְשִׁיקַת אוֹהֲבִים חִוֶּרֶת
כְּמוֹ סְעָרָה עֲטוּפַת שְׁתִיקָה
קוֹדֶרֶת, חוֹנֶקֶת

הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ עַכְשָׁו
מְחַיֵּךְ לִי מִפִּנַּת הַחֶדֶר
עָזַבְתְּ אוֹתוֹ וְהִשְׁאַרְתְּ
רַק רֵיקָנוּת מְהַדְהֶדֶת
אֶת הַבְּדִידוּת, וְהַשִּׁגְרָה
אֶת הָאֹשֶׁר שֶׁחָמַק
כְּמוֹ צְלִילִים שֶׁל שַׁלֶּכֶת
אוֹ סִיגַרְיָה אַחְרוֹנָה
כְּמוֹ סַפְסָל בְּעֶרֶב גָּשׁוּם
שֶׁמַּסְתִּיר אַכְזָבָה

וּלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ
מַכִּירִים לְעוֹלָם
וּלְוַאי וְהָיִינוּ
נִשְׁאָרִים כֹּה לְבַד
נְעוּלִים בְּחִבּוּק
שֶׁל בְּדִידוּת מְשַׁגַּעַת
אֶת אַחֲרוֹן הַצְּלִילִים
מַדְחִיקָה וּבוֹרַחַת

לְוַאי שִׁמְשֵׁךְ
לֹא הָיְתָה מַפְצִיעָה בְּחַיַּי
מְגַלָּה לִי שֶׁאוֹר
הוּא יוֹתֵר מִמּוּאָר
שֶׁהַחֹשֶׁךְ בּוֹ חָיִיתִי
לֹא הָיָה כֹּה שָׁלֵם
מְנַפֶּצֶת חַיַּי
בֵּין דִּמְיוֹן לַעֲרָפֶל

לְוַאי בַּלֵּילוֹת
לֹא אֶשָּׂא עוֹד דְּמוּתֵךְ
חֲרִישִׁית, אֲפֵלָה
כְּמוֹ מָסַךְ עֲרָפֶל
לְוַאי לֹא אֶשְׁמַע
אֶת בִּכְיֵךְ הַדּוֹמֵעַ
הַמַּשְׁאִיר צַלָּקוֹת
בְּלֵב כֹּה פָּצוּעַ

לְוַאי לֹא הָיִינוּ
בִּכְלָל מַכִּירִים
לְוַאי אֶת לִבֵּךְ
הָיִית נוֹתֶנֶת לַאֲחֵרִים
שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים
לֶאֱהֹב, וְלָגַעַת
בְּמַכְאוֹב כְּאֵבַיִךְ
הַקּוֹדְרִים כְּמוֹ קַדַּחַת

לְוַאי וּשְׂפָתַיִךְ
רַק אֹשֶׁר יֵדְעוּ
וְרַכּוּת לְשׁוֹנֵךְ
אֲחֵרִים יְלַטְּפוּ
לְוַאי אֵי אָז
תִּזָּכְרִי גַּם בִּי
הַבּוֹהֶה נְכוֹחָה
בַּחֲלוֹם חֲרִישִׁי...

יש פורום לזה 

הנה פורום פרוזה וכתיבה חופשית | ערוץ ７

 

וחוצמיזה 

יש בשיר הזה מונחים שממש לא מתאימים לפורום דתי. 

זה ממש לא פעם ראשונה שאתה עושה אתזה

 

 

לאט אני אשכח,
את כל הרע הזה,
את העיניים שלך, שלימדו אותי הרבה.
עד אז אלבש כל יום
פרצוף יפה עם אלף חיוכים,
בסוף כולנו משקרים.

לאט אני אשכח,
את הייאוש הזה,
עם כל סיגריה, נשאף עמוק אל תוך הלב.
עד אז אומר כל יום
מחר זה יעבור לי בוודאי,
הלוואי שכבר יבוא מחר.

אולי בסוף הדרך,
אני אהיה אדם אחר,
יותר פתוח, פחות נוטה להסתתר
ואת תבואי אליי,
את תחייכי, תגידי,
שניצחנו את הכל
שמעכשיו מגיע טוב.
ושם בסוף הדרך,
אני אחזור להאמין,
באהבה אחרת, אתעקש להיות תמים
כמו שהיית אומרת שזה עושה את ההבדל,
עד אז אלמד להסתגל, אמצא חיים ואתרגל,
שאין אותך.

לאט אני אברח
מהמרירות הזו,
פרשה כנפיים לימדתי אותה לחיות.
ֿעד אז ארוץ כל יום,
אתיש עצמי עד שאכנע,
בגוף עייף נפש שקטה.

אולי בסוף הדרך,
אני אהיה אדם אחר,
יותר פתוח, פחות נוטה להסתתר
ואת תבואי אליי,
את תחייכי, תגידי,
שניצחנו את הכל
שמעכשיו מגיע טוב.
ושם בסוף הדרך,
אני אחזור להאמין,
באהבה אחרת, אתעקש להיות תמים
כמו שהיית אומרת שזה עושה את ההבדל,
עד אז אלמד להסתגל, אמצא חיים ואתרגל,
שאין אותך.

התעסקות בשירי אהבה לפני התמסדות קשר זוגי זה מה שנקרא "לרתום את העגלה לפני הסוסים"

בטח לפני פגישה ראשונה. אולי היא בכלל מתביישת לאכול?

כל הכבוד לך שהשקעת והבאת ובטוח זה קצת מבאס אם היא לא אוכלת, אבל בסוף עצם ההשקעה היא החשובה, לא אם היא אכלה או לא. בטח בפגישה ראשונה

שלא תיווצר אי נעימות

תמיד כשחילקו את האוכל הוא היה מסתתר מאחורי כולם ושולח עוד יד בינות לכרובים בכדי שיביאו לו עוד שוקו ..

אכן, מלמד על דרכו

לא הייתי שותה, אולי קצת בשביל הנימוס.
אבל עוגיה הייתי אוכלת

שמתביישות אפילו לשתות כוס מים בפגישה ראשונה. אני תמיד שואל מראש.

זו הסיבה שאני מברר מראש. האוכל\שתיה הוא לא מטרה אלא דרך להביא משהו (קטן) מעצמך ולהיטיב עם השני\ה. 

אם זה פחות מתאים אז לא מביאים. העיקר שיהיה נעים בפגישה, זה מספיק מסובך בפגישות ראשונות...

גם בגלל שזה תחילת קשר וגם כי זה לא פינה כבקשתך,
לא יודעת כמה זה קריטי לומר..
האוכל הוא לא המרכז..
זה יכול להיות חביב לומר מראש, אבל לא כמשהו שחובה לעדכן אותו, כל עוד הקשר רק התחיל.
ברור שזה הרבה יותר נחמד שהוא ידע מההתחלה, אבל לא רואה את זה כמשהו שוואו.

 

לפעמים מעדכנים על רגישות משמעותית וזה בד"כ נעשה ע"י הממליצים 

 

אתה מביא בשביל הנימוס ( תקפיד להביא משהו שתהנה ממנו אח"כ בעצמך) 

 

נ"ב- אפשר להביא מים (בקבוק חדש, כן?) וכוסות חד"פ

 

אני לא שותה אם זה נראה לי פתוח (וכבר קרה כמה פעמים שהיה פתוח)
כמובן שלא לכולם זה מפריע אבל זה יותר נחמד

הוצאתי שתייה מתוקה וכל מיני דברים שהבאתי ותוך כדי היא אמרה שהיא אוכלת בריא ומתנגדת לחד פעמי..
פשוט הוצתי את הפק''ל והכנתי לה קפה בכוס זכוכית של הפק''ל והיה סבבה לגמרי..
ולהבא פשוט להביא כל מיני פירות וכאלה והכל סבבה

אתה מחזיק פק״ל בכיס?
מה זה ׳פשוט הוצאתי׳?

אבל לא זאת הנקודה

עלה על נקודה טובה חחחח
בכל זאת לא מוריד מהמסר שבאת להעביר מובן אחי

קודם כל, צא מנקודת ההנחה שלך לגבי מה קורה מן הסתם - עיין בשאלה השנייה ששאלתי בשרשור הזה ובתשובות שקיבלתי: בנות - ציפיות מדייט ראשון | ערוץ ７

נראה לי שכדאי לך לעיין בדיון שם.

 

באופן אישי, אני לא יוצאת מנקודת הנחה שהוא הולך להביא משהו, לכן לא אחלק לו הוראות מה להביא.

אם מישהו מביא משהו שאני לא מתכננת לאכול אותו - אז אגיד בנימוס תודה שהוא הביא וחשב עליי, אבל אני לא מעוניינת. (והכי נורא קרה לי עם מישהו שפירגן עם גלידה (בלי לשאול) ואני בכלל הייתי בשרית...).

וכבר קרה שהוא הביא בקבוקי מים אישיים ופרי (שטוף!) לדייט ראשון.

 

ובתוך כך,

אי נעימות תמיד תהיה. כי אתה הולך להיפגש עם מישהו שזר לך. תתכוננן לשתיקות מביכות. זה בסדר, זה טבעי, זה חלק מהקשר. וחלק מהקטע זה לראות איך אתם מתמודדים עם החוסר נעימות.

זה טרחני מידי בשביל ההתחלה

לזרום פעם אחת ולאכול גם אוכל/ שתיה לא בריאה (אני אומרת את זה בתור אחת שאוכלת בריא)

ולהשחיל- לספר על עצמך שאת מעדיפה אוכל בריא 

ואני ממש לא מרגיש מוזר עם זה, אף פעם לא ידעתי שזה 'חובה' ועם הזמן הבנתי שיש חבר'ה פה (ולא רק פה) לוקחים את זה כמובן מאליו חחחח

אבל ממתי מביאים אוכל לדייט ראשון?🤔

לפעמים הם לא יודעות את כל הנתונים
קרה לי

ואז כשמעמתים אותן עם המציאות הן כן מתנצלות.

אבל כן
מסכימה מאד שצריך שקיפות ואמינות כשרוצים לשדך.

התברר לי שידעה מצויין ובחרה להסתיר משהו קריטי. אני עדיין חסר מילים.

מצטערת בשבילך על החוויה

וזו לא החלטה של השדכנית בכלל?

אני שואלת כי לאחרונה יצא לי לשמוע על כל מיני דברים שמבקשים לא לומר בבירורים אלא שהבחור/ה יגידו בעצמם בדייט ראשון-שלישי כדי לתת לעצמם צ'אנס להכרות בלי ה'טייטל' המרחף עליהם.

 

אגב זה שונה בעיניי אם סתם לא אמרו לך או ששאלת על זה במפורש ושיקרו לך...

 

ועם כל הבנת הסיטואציה, מצטרפת ל@נפש חיה. ומצטערת בשבילך על החוויה, זה באמת מתסכל הדברים האלו

יש דברים שחייבים לומר. לא סתם החפץ חיים מביא שידוכים בהגדרה לדברים שצריך לספר (אם לא יוכל למצוא לבד).

זה להעלים מידע.
יש פעמים שזה ממש לתת מכשול בפני עיוור, שזה באמת מאד בעייתי
אבל יש מידע שלאו דווקא קריטי ולפעמים נכון לא לתת אותו בשלב כזה או אחר
לוידעת במה מדובר כאן

בכל אופן בהחלט לא לכל אחד נכון להתעסק בשידוכים

בפעם הבאה שיעלימו ממך מידע קריטי.
יש דברים שאפילו לא חושבים לשאול.

קרה לחברה שלי כשהייתה צעירה וטרייה בתחום שהציעו לה מישהו והעלימו ממנה מידע מאוד מאוד קריטי וזה פשוט חבל, כי גם הצד השני מפסיד מזה במכלול כשלא יודעים עליו את הפרטים הקרטיים מראש, אתה צודק לגמרי

זה מאוד בעייתי, אבל היא לא שיקרה, היא פשוט העלימה עין. זה איסור אחר "בפני עיוור לא תיתן מכשול"

מדובר על אונאה. בכל מקרה כאשר מדובר על משהו שאפילו לא שואלים במצב נורמלי גם אי אמירה מקבילה לשקר, במיוחד כשזה התפקיד שלך לספר.

וואי זה מבאס

בכללי שדכנות זה נהיה קצת מקצוע ופחות אמין בדורנו


אנשים מחפשים להרוויח כסף גם אם הם פחות טובים בתחום

מי שעוסקות בשדכנות עושות מלאכת קודש ומבחינות מסויימות פשוט "מחיות מתים" (מי שישבה בבית כמה חודשים בלי הצעות יודעת על מה אני מדבר).
מקווה שהן הרוב (המוחלט) של העוסקות במלאכה.

אבל עדיין לעניות דעתי אם היה מקובל ומציאותי היום להכיר בדרך טבעית זה היה עדיף

פשוט להכיר מישהו מהסביבה המוכרת, לבנות קשר ביחד, לאהוב, להתאהב
בפשיטות, זה לא אמור להיות כזה שכלי ומסובך ועמוק כמו השידוכים היום

לדעתי הרבה קשרים נגמרים מקושי להיפתח שהקושי נוצר מהסכמתיות של השידוכים היום

פעם גם לא היה כל כך הרבה אופציות כי הכפר בגלובלי היה קטן יותר,אולי זה גם משפיע

או שאני סתם מהאנשים שאוהבים להגיד שפעם הכל היה יותר טוב חח

וזו לא הדרך הטבעית לדעתי. הדרך הטבעית בעמ"י היא חינוך נפרד בצניעות.

ב"ה גדלתי בסביבה נפרדת, אין לי ידידות וכדו' ואת כל הכוחות שלי אני שומר בעז"ה לאשתי.

שידוכים (לאו דווקא שדכניות, אלא משפחה,חברים וכו') היא דרך למקד את החיפוש למטרת בניית בית בלבד בלי להתפזר.

הלוואי והשידוכים היו שכליים היום. לדעתי דווקא החיפוש אחרי האהבה, התאהבות וכו' עוד לפני החתונה הם אחד המכשולות הגדולים של היום (כמובן שיש עוד).

אני גם נגד חינוך מעורב, לא יודעת איך הבנת ממני שלא כך. זה ממש לא מה שהתכוונתי.
יותר התכוונתי שנוצר מצב שדייטים זה קצת משחק, זה מקשה על אנשים להיפתח ולכן גם קשה להם לאחמכ להיות בטוחים בקשר.

להגיד שמלכתכילא לא נותנים הרבה מקום לרגש ולהאהבה ומתחתנים באמונה וביטחון שזה יתפתח אחרי החתונה כשאז תהיה וודאות, זה גם נראה לי מורכב כי למה שארצה לסגור את החיים שלי בחתונה קתולית עם אדם שאני לא מרגישה כלפיו כלום, אבל זה מיילא.

אבל לנסות להתאהב ולהתחבר לאדם בצורה של פגישות שידוך, בלי ליצור קשר מעבר ולהיצמד רק לבירור השיכלי ולהתמקדות ולהסכמות חברתיות, זה פשוט לא נראה לי משהו שיכול לקרות.
 

התכוונתי שלא מכירים מהסביבה המוכרת כי אין קשר (חינוך, אין ידידות וכו').

לא דיברתי על פגישות שידוך כמו שאת מתארת אלא פשוט להגיע מוכווני מטרה ולא לשחק משחקים.

ברור שצריך להיות בסיס רגשי כדי להתחתן, השאלה במה מתמקדים. את האהבה האמיתית משאירים לאחרי החתונה. זה גם מה שקורה בפועל.

יש הבדל גדול בין התאהבות לאהבה שבנויה על אמון ובטחון של שנים.

 

והערה קטנה - יש סיבה שקורים לזה חתונה "קתולית". ב"ה זה לא קיים אצלנו ובכלל ביטוי לא הכי נעים.

 

טעות שלי, משום מה חשבתי שקתולי זה דתי ולא משתייך לנצרות, צודק!

היכרות מהסביבה המוכרת התכוונתי משפחה חברים, פעם היו קהילות קטנות,
גם השידוכים שעשו זה היה בתוך הקהילה ובצדק היה יותר הכרות ואמון במציע/במשודך עצמו

אני גם חושבת שצריך להיות מכווני מטרה, הכל עניין של איזונים

ועל ההבדל בין התאהבות לאהבה זה עניין סמנטי
 

תריצי חיפוש, נכתב על זה הרבה.
בקצרה - התאהבות חולפת ולאו דווקא מובילה לחתונה, אהבה נבנית ונשארת.

לא הבנתי איך זה קשור למה שכתבתי.

ברור שאהבה אמיתית זה לא משהו שמרגשים לפני מהיכרות קצרה ושלוקח לה זמן להיבנות, לכן כתבתי אתהבות פה למה.שדכניות. משקרות. למה? | ערוץ ７


בכל מקרה גם על ההבדל בינהם יש פרשניות ודעות חלוקות ולכל זה עניין סמנטי שכל אחד יפרש אחרת

לא מבינה איך היא יכולה לקחת על עצמה כזו אחריות...

תודה על ההתעניינות.

למה.שדכניות. משקרות. למה? | ערוץ ７

נמאס לך מאתרים?

אני מנסה בכל כיוון אפשרי.

זה לא סותר את זה שנמאס לי מאתרים בלי קשר. פלטפורמה זוועתית.

לראןת את האור בקצה המנהרה

 

סא - ע
קיט - קכא
 

חשבתי על משהו יותר לכיוון הכניסה לעיר.

פגישה ראשונה.

אבל בחיפה יש כמה מקומות, לדוג' פארק הכט או טיילת לואי

או לנסוע תחנה אחת או שתיים ברכבת למרכז השמונה וללכת לנמל
או ללכת קצת ברגל עד שמגיעים לנשר, שם משערת שיהיה ספסל נחמד

חחח הייתי שם לא מזמן
ואמרנו שהיא מושלמת לדייט

עכשיו ראיתי על מה מדובר. אכן נראה בעייתי.

כשיגיעו למעלה יוכלו לדבר בנחת

חלקן ממש מתוקות!

בין אדם יכול להיות חמוד ובכ"ז
ואני לא מדבר על מראה

שכשנפרדים לא מבינים איך הן עדיין לא נשואות.

ונפגשתי עם בחורות מדהימות שפשוט לא התאימו לי (או אני להם).

מישהי "התהפכה" עליה כשהחליט להפרד ממנה. קורה.

ב"ה, תודה לא-ל מעולם לא יצא לי לצאת עם בחורה שהתנהגה שלא יפה

כשנפרדים - כלומר, הקשר נגמר, אפשר להבין בעצם איפה הבעיה שחוזרת על עצמה.
לדוג': זה יכול להיות פחד מחתונה.

ובאופן כללי כשנפרדים והקשר כבר נגמר פתאום מבינים (ושמים לב ל-) הרבה דברים שלא עלו קודם. 

 

השאלה באמת מה הפיתרון לזה.

חשוב שיהיה בצורה עדינה, אבל עדיין הייתי רוצה אם הייתי הצד השני במקרה כזה שישתפו אותי במה שקולטים כבעיה ורצוי בצורה כנה ועדינה כמה שאפשר

קיצער אז לפני שמחליטים להציע נישואין כדאי לביים פרידה, כדי לבדוק אם היא מ"הבנות החמודות האלה"

 

הדברים נאמרו בצחוק ואין לנסותם בבית בלי השגחה

כואב לשמוע את זה

לא מתחבר באופן כללי לאמירה, יתכנו מקרים כאלה אבל לא חושב שזה המצב באופן כללי

זה היה די מנוסח כמקרים

נגעת ממש ממש. וממש הזדהתי עם התחושות.
את הכי גיבורה בעולם❤ שאין דברים כאלה.
אמן אמן אמן שהגאולה תגיע בטיל! כי חלאס באמת!

כתבת מילה במילה את מה שהרגשתי ממש בתקופה האחרונה..
בדיוק היום ממש לפני כמה שעות דיברתי עם הרב שלי בישיבה ואמרתי לו ממש כמעט במילים שלך..

אני לא זוכר שאי פעם כתבת דברים כאלה האמת

בכל מקרה חיזקת אותי עוד יותר תודה רבה!
ואשריך על האמונה כי הוא באמת ממש ממש לידך ועוד רגע ויגיע..

חלק מהשיחה שלי עם הרב סיפרתי לו שפעם רבי לוי יצחק מברדיטשב הלך ברחוב ופתאום הוא רואה מישו רץ, עצר אותו הרב ושאל אותו ''יהודי יקר לאן אתה רץ''
ענה לו היהודי ''אני רץ אחרי הפרנסה שלי''
שאל אותו הרב ''ומי אמר לך שהפרנסה שלך נמצאת לפניך ואתה רץ אחריה, ולא נמצאת מאחוריך ואתה בכלל בורח ממנה?''

מה שהוצאנו מהסיפור הזה הוא העניין של להתבסס במקום -שלי-
להבין מה עכשיו אני בלי להשתגע על המסביב והיא פשוט תגיע לשם.

בעזרת ה' שתהי במקום הנכון שלך ולשם יגיע בעלך היהודי הקדוש שלך שיתחתן איתך במהרה!

וגם הסיפור על הפרנסה יפה מאוד, תודה

בשמחה!

תודה לכולכם על התגובות.
בתפילה לגאולה שלמה במהרה, כללית ופרטית!

וזה יקרה, באמת

מאחל הצלחה וכוחות לדרך וגם כשתצליחו למצוא זה את זו וזו את זה

גם ילדים לא.
לא רוצה פיקניק. רוצה בית.

ותראי אותי
אולי זה הפיתרון

יש לי 2 חברות בול כמוך

אני אומרת עלינו על הנוסחה

מניסיון

כי אדם שבאמת רוצה אף פעם לא יפסיק "פתאום" לרצות.
זה עובד כשמשחררים את הבחוץ ומתעסקים בבפנים.
אז אתה אמנם לא מפסיק לרצות אבל אתה מוסח

או בגברית?

 

ויש אדם שלא רצה ולא התחתן ואז כשרוצה לא מוצא.

שברגע שאדם מתחיל לרצות מאד משהו וזה אפילו לא קשור דווקא לחתונה, כל דבר, משהו בתוכו מתחיל להיות על זה. הוא שומע על זה, הוא רואה אתש זה סביבו אצל אחרים וכו. הרצון לא נכבה פתאום. פשןט אם עבר המון זמן והוא לא השיג את זה, הוא מתחיל להתייאש וכדי להימנע מהכאב הוא 'מחליט' שהוא כבר לא רוצה את זה. אבל ברמה הרגשית ודאי שהוא עדיין רוצה את זה
מה שהתכוונתי זה שמה שעוזר להשיג את זה, זה להיכנס פנימה. להפסיק להתעסק במה עוד אני יכול לעשות כדי להשיג את זה, למה לאחרים זה כן עובד וכו
להתחיל עבודה פנימית של בירור הרצון באמת ואיפה הוא נתקע. לשאול את עצמי עם איזה אמונות אני מסתובב בהקשר לאותו דבר שאני רוצה. לדוגמא בהקשר לנישואים, מה אני באמת חושב על נישואים/אנשים נשואים, על גברים/נשים וכו. הרבה פעמים נגלה שם פחדים שמכניסים אותנו ללופ מחשבתי ובעצם מונעים ממנו להתחתן.
מה אני מרוויח מזה שעוד לא התחתנתי?
אני זוכרת שכששמעתי בפעם הראשונה את הרב יהושע שפירא אומר שמי שלא התחתן סימן שהוא לא רוצה להתחתן, זה ממש הכעיס אותי ופגע בי. אבל אחרי כמה זמן הבנתי כמה זה נכון, כמה בעומק אנחנו מסתובבים עם פחדים ואמונות שפשוט גורמות לנו לא לרצות או לפחד מלהתחתן. כל עוד לא מודעים לזה, לא נפגשים עם זה ומביאים שם תיקון/ריפוי כמעט ולא סביר שזה יקרה. בטח בגילאים מתקדמים יותר שבעקבות הרווקות המאוחרת נוצרות עוד ועוד אמונות למיניהן..מנגד כשכן עושים את התהליך זה קורה. רוב הזמן לא מיד, לוקח זמן לתקן שנים של אמונות ולהאמין באמת בחדשות, אבל זה קורה בסוף. ראיתי את זה קורה. על אחרים וב''ה גם עלי
זאת הדרך הארוכה וקצרה

כמו בכל דבר בחיים - יש מי שזה נכון לו ויש מי שלא. תלוי גם בשלב בחיים ובמודעות העצמית.

 

לגבי רווקות מאוחרת - הרבה פעמים היא דווקא משחררת מדמיונות וגורמת להתמקד בעיקר. צריך גם להבדיל בין ניסיון (החשוב כל כך) לבין "אמונות למינהן".

 

 

תגידי לו שאם הוא רוצה לדבר על זה אפשר, אבל את ההחלטה קיבלת ולא תשני אותה (אלא אם את כן פתוחה לשינוי)

לפי סדר זה.

כי אם זה לא מאה אחוז, נראה לי נכון לשתף אותו בפגישה שאת מאוד מתלבטת ורוצה לקחת הפסקה ולחשוב על זה מבחוץ כביכול.
(נגיד הפסקה של שבועיים)
תחשבו על זה בנפרד באותה תקופה.
ואם עדיין ברור לך שאת רוצה להיפרד אז תיפגשו ותעדכני שאת רוצה להיפרד ותשתפי מדוע.

אם ברור לך שאת רוצה להיפרד במאה אחוז, תיפגשו ותעלי בשיחה שאת רוצה להיפרד ומדוע ותדברו על זה.

חשוב להקדיש זמן לשיח כנה, משתף ואמיתי בנושא, רצוי שתהיה הקשבה לדבריו, אבל בכל מקרה חשוב שתהיה רגישות לכאב.

בכל מקרה, ברור שזה קשה בשלב כזה ולא תוכלי לגרום לכך שלא יהיה כאב (גם לך ובטח לו, אם הוא חשב שנכון להמשיך) אבל עדיין אם תגיעי למסקנה שנכון להיפרד בטוח, אז מדובר בהחלטה נכונה ככל הנראה.

בהצלחה

אני חושבת ששבועים זה זמן ארוך מידי, אם היא יודעת שהיא רוצה להיפרד.
ואני חושבת שעדיף להיפרד בטלפון.
אבל כן לתת את האפשרות לפגישת פרידה.
אני הייתי ממש נפגעת אם בחור היה נפרד ממני בפגישה.

לדעתי להפרד מקשר ארוך בטלפון זה לא מכובד.

זה לא "לא בפרצוף". זה בירור של מה התאים ומה פחות התאים, הדגשה (אמיתית) של הדברים הטובים שבך ואיחולים מכל הלב שתמצאי את בן זוגך בקרוב.

 

נראה לי עדיף על "לא" בשיחת טלפון, לא? 

 

תמיד לזכור - זה שאת לא מתאימה למישהו לא מוריד לרגע מערכך, זה פשוט אומר שאת מיועדת למישהו אחר. בעלך לעתיד מחפש אותך ברגעים אלו

קודם כל, זו לא בורות.
כבני ובנות אנוש אנחנו אנשים שונים ומשתנים, וככאלה יכול להיות שבמצבים שונים דרך התגובה והפעולה הנכונה לשני הצדדים תהיה אחרת. אז הכי לגיטימי והגיוני בעולם ששואלים איך נכון לסיים קשר.

אחרי ההקדמה אני רוצה להניח שאלה אחרת :
בחנת עם עצמך מאיפה הגיע הרצון הזה לסיים את הקשר?
האם זה הגיע ממקום שמרגיש חוסר התאמה אמיתי או שפשוט נבהל ומפחד בגלל חוסר ההתאמה בקצב? לפעמים ההרגשה שרוצים לברוח מגיעה ממקום שמפחד לגדול, שמפחד מזה שדברים רצים מהר מדי ועוד לא הבנו מה בדיוק קורה או שיש לנו עוד מה לברר, ויש הרגשה שהצד השני כבר נעול וסגור על זה ואין עוד שאלות... אבל יש. ותמיד יש שאלות.
וצריך סבלנות וזמן.

את אומרת שהבחור ממש רוצה לשעוט קדימה, ואני מבינה שזה קשר קצת יותר ארוך מ2-3 פגישות ראשוניות. אין לי מושג מה מקובל אצלך מבחינת כמה זמן נפגשים ומה הציפיות ממך, והאם את מרגישה שזה תואם את הצורך הפנימי שלך. אבל יכול להיות שזה שלב מוקדם מדי בשבילך ואת עוד צריכה זמן בירור. ויכול להיות שהקשר יחסית ארוך בזמן אבל עדיין לא היתה התקדמות ממשית, שאת מרגישה שמתאימה לך הריצה הזו.
בכל מצב, בין אם זה מה שנכתב או סיפור אחר בכלל, אני מאמינה שתקשורת היא אחד המפתחות לקשר בריא ונכון, לאורך כל הקשר ובפרט אם יש הרגשה שכל אחד בקשר נמצא במקום אחר.
דיבור ושיח פתוח מאפשר לדעת איפה כל אחד נמצא, ואם לפרידה זה יוביל, אז גם יעזור להיפרד נכון ובצורה מכבדת ומתוך הבנה משותפת שזה לא הקשר הנכון לזוגיות. וכשיודעים להיפרד נכון אפשר גם להמשיך הלאה בלי משקעים ורגשות אשם/דחייה שרק מעמעמים את האור שלנו לקראת הפגישה עם האדם הבא שנפגוש.

מה בפועל?
אחרי בירור עם עצמך מה הרצון שלך, אם להיפרד כי לא שייך בכלל או להאט קצב ולהכניס את החששות, הספקות והשאלות שלך ביחס לקשר והמשכיותו לתוך הקשר, בפגישה/בשיחה הבאה, תפתחי את ההרגשה שלך, את זה שאת שומעת את המקום שלו אבל את מרגישה שאת לא שם.
כנות ופתיחות זה מה שאנחנו מבקשים לייצר בתקשורת זוגית, וזה מתחיל בדרך התנהלות בתקשורת בכלל כבר בשלב הפגישות וגם אם זה מול כאלו שלא נבנה איתם בית בסוף.

וכבר כתבו על החשיבות של הרגישות בכל התהליך אז אין מה להרחיב בעניין.

שיהיו החלטות טובות ובהירות!

ברגישות, כמובן.

אם הקצב מהיר מידיי- אפשר לבקש להאט את הקצב.

חשוב ששניכם תשתפו זו את זה בתחושות וברגשות.

חבל לפספס בגלל קצב התקדמות.

 

בהצלחה.

ישר לחתוך אותו או להאט את הקצב?
לפי מה שכתבת הבעיה היא שהוא רץ מהר מידי.

שמבין ממנה שהיא פשוט לא מעוניינת בלי קשר לקצב של הבחור?

לא אמרת לו שאת בקצב אחר?
ממש ככה כמו שרשמתי ..
אני בקצב אחר תן לי את הזמן שלי .
או אם את לא מעוניינת בקשר אני הבנתי שזה לא מה שאני מחפשת .. ואפשר גם להסביר מדוע
בהצלחה

עזרתם...

דיברנו הכי בכנות שיש

וב"ה נגמר בטוב

בהצלחה בקרוב לשניכם בעז"ה.

נסי לתקן את זה מולו ואז זה לא יהיה בבום..
הבעיה הגדולה פה זה שהגעתם למצב הזה.

לנסות שזה לא יהיה בבום
בטח לא בקשר של דייט של התחלה
בכללי לשקף אפילו קצת זה ממש חשוב ונראלי די חובה

ואני לגמרי לא היחיד.
כנראה תופעה

אפשר לחשוב על דרך התמודדות עם כך. זה העיקר

אם צד מסוים לא מעוניין בה, לא תהיה כנות בקשר. מה שייך פה איך אני או אתה מתמודדים עם התופעה?

כ’אי לדעת גם איך מתמודדים עם חוסר כהות

שיעופו עליו. לפענים האדם שנתלהב עצמו לא מזהה נכון את המציאות.

בחורה שכלכך קשורה לאדם,
שהיא תלויה בו אם להמשיך הלאה בחייה או לא

זה מתקשר אצלי לחוסר לקיחת אחריות וכנראה לכן אני לא מצליח להתחבר (והייתי שמח להבין).

גם אני לא מתחבר לזה כלכך בפן האישי, רק הצפתי את מה שאני קולט מהקטע

נקודה למחשבה, ייתכן אולי שזה עניין של הבדל בין גברים לנשים?🤔

כתבתי כי אולי אוכל כאן לקבל הסבר שיניח את דעתי.. שאני אוכל להסתכל על זה יותר בעין טובה

בעיני הכותב גבר, אבל התופעה שהוא כותב עליה מוכרת..

לבין אנשים שלא וכן בין כאלה שמטרתם בחיים זו עבודת ה' וכאלה שלא.

מי שלא שומר נגיעה, מי שחי כזוג נשוי בלי להתחייב קודם, מי שחי בדמיונות במקום להבין שיש דברים גדולים יותר מאהבה בחיים- טבעי שיותר יסבול מהבעיות והכאבים האלה.
(הכל נמצא בטקסט כמובן)

הזייה בשרשרת

כנראה שהמטרה שלך היא אחרת מאשר להסביר איפה אנחנו טועים

מצאתי את עצמי חסרת מילים, וזה יצריך ממני טקסט ארוך כדי להסביר מהשורש

חבל על האנרגיות.

לרוב זה מישהו אחד ופצלשיו.

מי נגע בו?

למדתי אצלו כתיבה פעם.

אשמח לדוגמא כדי להבין למה את מתכוונת.

הטיעון של הריצוי הוא טיעון ישן. אם אנחנו מאמינים שיש טוב אז הדבקות בו היא הטוב וממילא מרגישים טוב ולא להיפך.

אין לי כח להסביר וזה חצי פריקה

שומרת על אחיינים הרגע הזה שמכל דבר את לומדת | ערוץ ７

ולקח לי המון שנים ללמוד את זה. ואני עדיין לומד.

כשתסיימי לפרוק (להתפרק? לפרק?) - יהיה טוב בעז"ה.

והכל יבוא על מקומו בשלום🤦

באמת שלא צריך להתרגש ממה שכל אחד כותב. למען הסר ספק - מדבר גם על עצמי

לא באמת לקחתי קשה, זה היה ציני ומיותר מצדי לכתוב את זה עכשיו 

יותר מרחמת מפגועה

אתן מדהימות, מקשיבות, מכילות, מקבלות וחצי מהפורום כאן מחפש בנרות אחת מכן...

 

את מוזמנת לאזן מהצד השני

אתם מכילים קשובים ריאליים מעשיים מציאותיים מפנקים רוצים להשפיע ולתת והלוואי על כל בת ישראל שתמצא מישהו כמוכם

 

ויש עוד מלא. זה מה שיצא לי בשניה שכתבתי. אתם גם משמחים(:

אנחנו מיעוט כאן חביבי

הן הרוב בפער

הכל אינטרסים.

ואני איתך 💞

עדיף מאשר לא לעשות בכלל כי זה הרי לא הטוב המושלם..

בנוסף לכך, זה גם לא מוחלט מן הסתם. באותו מעשה יש לך בטח גם רצון להיטיב כפשוטו.

אז רק לגבי החלק שיש בו אינטרס- ע"פ התניא צריך לעלות מעשיית טוב בשביל צורך אישי כלשהו לעשיית טוב שמגיע קליפת נוגה (עשיית טוב כי זה הטבע של האדם) ומשם לטוב שמגיע מהנפש האלהית.

כדי לעלות לעשיית טוב מקליפת נוגה צריך בין היתר לרכוש יותר בטחון עצמי.
אפשר גם להתבונן בזה שאם אלו אנשים שאת לא מרגישה צורך בהערכה שלהם (נניח ילדים) הטוב שאת עושה להם נקי יותר ולנסות להעתיק לשאר המקרים.

אפשר גם לנסות ישר טוב שמגיע מנפש אלהית- לעורר את הרצון להידמות למידותיו ולהידבק בו.

תודה על הדברים(:

בבקשה

אני לא נושמתתת אמאלההה זה טובבב

האישה זאת יובל דיין שהיה את הסערה עם בלחיצת יד וכו'

הם שיא החמודייייייייםםםםםםם😍😍

אפילו את התוכן שכחת 🙂

אני מתפדחת לספר לו כבר דברים שקרו לי בגלל הרחפנות,

מזה ממש מוגזם!

 

 

 

 

תוך זמן די קצר כבר סיפרתי לו אוסף של סיפורים 

כמו: לאחר כמעט כל פעם באיזה כמה דקות- וההכי דבילי שלי- לעשות מזה עיניין.😅

לשכוח 3 פעמים לבדוק את הדור ישרים

להתחיל ללמוד לפסיכומטרי שבוע מראש. לאחר לפסיכו. 

וכנל לכמעט כל מבחן

לעלות על אוטובוס לכיוון אחר לגמרי מהבית שלי ולהתקע ב12 בלילה בראש העין(טרי מאתמול!)

ועוד ועוד

 

האמת שגם בפגישה הראשונה שלנו, וגם בשבוע שעבר היינו באותה גינה

ושכחתי את הטלפון שלי. דוקא שם,פעמיים!

את זה משמיים! תמיד שכחתי לספר.

זה הדבר הכי משחרר שיש.
בהתחלה מתפדחים ואחר כך צוחקים על זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

מה, אני לא אחראית?🙈

ברור שצריך יותר אחריות.
אבל לפי מה שנראה, את לוקחת על עצמך את האחריות וגם זה אחריות…

תגדירו אותו כאחראי סדר וניקיון. מכיר זוגות שעובד להם מעולה.

 

לפעמים יש לי תחושה | ערוץ ７

א' - מודעות למה שחשוב וקריטי לך בצורה בהירה, ברמה שאת יכולה למסור את זה למישהו אחר והוא יבין על מה את מדבר.

אולי אפשר לשתף את הממליץ בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשני פנים ושאול איך המיועד ביחס לכך.

ב' - שאילת שאלות. בעיקר שאלית השאלות תתמקד בנושאים קונקרטיים (!!) במידה ומדובר בבחור יוזם, במה זה בא לידי ביטוי? כל דבר לשאול איך הוא בא לידי ביטוי בפועל, אם ה על ידי בקשת דוגמאות על מקרים שקרו או זה יכול להיות גם שיתוף מתוך המערכת יחסים של הממליץ עם הבחור המיועד. 

 

לפעמים באמת הבחורה לא תדע לפרט וזה לא תלוי רק במברר ולכן זה דינמי.

בהצלחה!