פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1471)

אפשר ליצור קשר עם שלומי רוזנטל, הוא זה שמתעסק בזה בישיבה

[הוא החליף מספר בזמן האחרון, אז אין לי את המספר שלו, פשוט אפשר להתקשר למשרד הישיבה ולבקש את המספר שלו]

0549300592

שלומי הוא אכן הרב של הילדים...

תסתכלו בערוץ 7 לילדים....חחחחחחחחחחח

אבל אין על רוזנטלים

הוא סתם נמצא בה בערך חצי יום...

לא אהבתי את הניסוח...

ל"קטנות". הכותב/ת רצ/תה בסה"כ להסביר את תפקידו/ עניינו של אותו רב. בלי למעט בחשיבותו! ידוע הרי שהוא אינו יושב בטל לעולם במסגרות חינוכיות...... וד"ל.

והרב סולטן בערך השדכן הרשמי.

נראה לי שהוא הכי יעיל.

ויש לי גם את המספר של הרב שלומי רוזנטל אם צריך..

אם הרב חיים שם יד על כתף של אחד הבחורים כבר אפשר להגיד "מזל טוב" 

כמו שנאמר: אין שדכן מוצהר, אבל ניתן לפנות לרב משה חביב, ולרב עידו יעקובי,

בהצלחה רבה !!  

בס"ד

מקווה שאנשים ענו לך באישי

אני מעריצה חברות כמוך!

אני בטוחה שיש כאן בחורים טובים ומתאימים- רק שאולי זה קצת מבייש\מפדח וכו'-

אני מבטיחה: סודיות מוחלטת. ובאמת שמדובר במשהו טוב. וברצון טוב של חברה.

מי שעדיין חושב שהוא מתאים יכול לפנות אליי בכייף, ואם הוא לא מדבר עם בנות- אז בעלי ישמח.

ובגלל שהשאלה חוזרת אז כבר אכתוב כאן: בוגרת אולפנא ומדרשה, ושנתיים ש"ל.

הלוואי וייצא מזה משהו. בהצלחה לכולם!

הוא המרפא לכל כאב...

לפני כמה שנים כתבתי על זה...

----------------------------------------------

התסכול,
והזמן שיכול לרפא את הפצעים.
והשכל,
שיכול לעשות עכשיו
מה שהזמן יכול לעשות
 
מטען נפשי
והרצון לתשובה
מעל העין הרואה
והתבוננות על המציאות
 
נקיון
 
ושינוי המחשבה
בירור הטוב ודחיית הרע
נחת רוח ושלווה
נפש מלאה, בדברים של קדושה
 
מנוחה
 
כוח החיים הפנימיים
בעמקי החושך
והרצון
לניצוצי אורה
וחדווה פנימית,
מלאה בטחון ועוצמה.
 
בַּעַל מִלְחָמות. זוֹרֵעַ צְדָקוֹת. מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת.

זה נכתב אחרי שלמדתי קצת אורות התשובה...

ישועות בקרוב!!

זה ממש מציק לראות מלא שרשורים של הספירה.

ותזכה למצוות רבות.

נ.ב.

אם תצרף גם נוסח ספרדי זה יועיל מאוד.

(שירשור אחד)

לגבי הספרדי- אני לא בטוח איך אוכל לשלב אותו פה בלי שיציק. אשמח לרעיונות(צריך ששתיהם באותה הודעה ושתיהם בולטים מספיק ללא שיחפור)

רק הדגשה:בעידכון הבא- הכוונה בפעם הבאה שאעדכן את התוכנה- ולא בתזכורת הבאה (זה יהיה בעז"ה בימים הקרובים)

אגב, אם תוכל אז גם בתזכורת האישית לשנות לספרדי למעוניינים...

או לתת אופציה ל-2 סוגי תזכורות....

תבורך מפי א-ל עליון!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t424032#5039382

שיר חדש (בית אל)

יהודה ארזוני מרמת גן (נראה לי "זמרת הארץ")

חיליק פרנק

נכספה (נראה לי הר המור)

הם מת"א. תותחים לגמרי.

שיר חדש(בית אל)
מוסא ברלין
חיליק פרנק
הניגון שבלב(אליעזר רוזנפלד)
להבה
ארמוני-ה
איילת השחר
עניין אחר(עתניאל)
מים חיים
נושאי הכלים
לכתחילה

מספיק?
ד"א כולם טובים

הוא ביקש לא מקורי וכאלה.

התזמורת מספר 1

אתה יכול לשלוח ס.מ.ס או לשאול ישירות - לפי מה שאתה מכיר - אם יש לה ענין שתבדקו בכל זאת, ותשוחחו על העניינים שהתלבטה בהם.

אם היא תגיד שכן - אפשרי.

אם לא - עזוב, לדעתי. ואל תדאג.

תמשיך להשתדל בכיוון של שאיפותיך - ותמצא בעז"ה מישהי מתאימה.

אלו "מעשים שבכל יום"...  כולל אי הבהירות המסויימת בהרגשה בסוף.

ענ"ד.

אתה לא צריך את הצרות האלה. 

אולי אני די חריג פה בנוף, ואולי יהיו כאלה שיסכימו איתי, אבל הבחורה הולכת לשאול רב מקובל אם להיפרד ממך? 

מה נסגר איתה? 

היא לא יודעת בעצמה מה היא רוצה ומה חשוב לה? 

עם כזאת בחורה אתה רוצה לחיות?

זה נשמע לי שהיא פשוט לא החלטית ולא יודעת מה היא רוצה, אז היא פשוט זורקת את האחריות על מישהו אחר, שזה דבר לא נכון בעיני, גם אם אותו אדם הוא רב. 

ואתה צודק...

אפשר לראות את זה בתור אחת שבורחת מהחלטות ומפילה הכל על אחרים...

אבל אפשר לראות גם אחרת.. אחת שרוצה לדעת מה דעת רב גדול בתורה(אותו רב הוא גדול בנגלה ובנסתר) לגבי מה שהיא חושבת...

מוריד הרבה נקודות...

היא האם אתה רוצה אותה.

האם אתה רוצה להנשא לבחורה הזו, האם אתה רוצה שהיא תהיה אשתך ואם ילדיך.

אם כן, לך ושאל אותה ותנסה את מזלך.

אם לא אז עזוב את זה וחפש לך אחת מתאימה יותר.

השאלה היתה נראלי שונה קצת,

ולדעתי- כמו שיעצו לך לפני,

תשלח הודעה אם מאתים לה לדבר על זה,

ואם לא- כנראה יש מישהי שתהיה לך יותר טובה!

בהצלחה!!

אני הלכתי לשדכן שגם אישתו משדכת

ודיברתי עם אישתו

ואני רוצה לדעת אם הם מצאו לי הצעה

כי עבר כבר זמן לא מבוטל כשהתראיינתי

אצלם

מה צריך לעשות? כדאי לי לשלוח הודעה לרב השדכן

ולשאול האם יש משהו? זה ייחשב להצקה?

תודה מראש

אל תתביישי!

(מצחיק שזה מה שאני מציעה לך: אני גם כן התראיינתי אצל זוג וכבר יותר מ-3 שנים שלא הציעו לי אפילו הצעה אחת. ישר שפטתי אותם ומחקתי אותם מהראש שלי. חושבת שטעיתי...)

שלום לך, נחמד למצוא פה עוד חבר'ה שעברו את גיל 22

עצות רבות אין לי,

אבל נחמה קטנה: העובדה שמתקרבים, גם אם זה שוב לא, מעידה על זה שעוד יש סיכוי, יש בחורים נחמדים שם באופק.

ועצה קטנה: נוחי בין פגישה לפגישה. בעיני- גג שני בחורים בחודש, וגם זה הרבה. אפילו אם זה רק דייט אחד. הקפיצות האלו מעייפות בטירוף ומרווח זמנים קצר בין בחור לבחור מתיש עוד יותר.

שתעופי מפה מהר!

הטובים נשארים לסוף

עוד תקופה של נסיונות שצריכה לעבור לה במהירות. בטוח שאנו משתנים ולומדים הרבה על עצמינו, אין ספק בכלל.

ולפעמים מתגנבת המחשבה ש- אם הייתי מתחתנת מוקדם יותר??

אבל "אין הצר שווה בנזק המלך". הגיע "בעיתה" והגיע "אחישנה".

דווקא אני לא כ"כ מסכימה עם מה שציינת - 2 בחורים. לפעמים האיטיות וה"איזי" שלוקחים את העניין יותר מכביד. כשפועלים ועושים כדי להגיע לחתונה (כמובן עם תפילה לה') - זה יותר מיקל עלי.

אבל בהחלט לפעמים זה מאוד נצרך.

תודה ובעז"ה בשמחות.

זה סתם מייאש!

תכתבי לעצמך בנקודות למה בדיעבד טוב שלא התחתנת עד כה.

בכלל חשוב להקפיד לראות מדי יום את הטוב ולהכיר טובה לה' על כך (רק אח"כ לראות מה חסר ולבקש שיושלם. ובמקביל לא לשכוח שיש אדון לעולם והוא מכוון הכל מלמעלה. אם עשינו את ההשתדלות שלנו - הוא זה שעיכב את הזיווג, ואם לא עשינו את ההשתדלות המירבית מבחינתנו - להבא להשתדל יותר).

אותי אישית לפעמים מעודד הסיפור שסיפרו פה (על זוג שאמרו להם שאילו היו מתחתנים בגיל צעיר - היו נשארים מצטערים 10 שנים על כך שאין להם ילדים. ככה התחתנו בני 30+ ונכנסו ישר להיריון. חסכו לעצמם את כל השנים לציפייה לילד... אפשר לבקש שמישהו ישלח קישור לסיפור).

זה בגלל שמכינים לו משהו מיוחד. בוגרת מתחתיי ביטלה חתונה (!), אחרי כל הבלגן, כשהבינה שהוא והיא לא באמת מתאימים. טוב לוותר מאשר להצטער. תעשי את מה שאוהבת ותהני מהתקופה הזו ותמצי אותה. זמן שעובר לא חוזר..ואם לא הבנת-http://www.youtube.com/watch?v=k-VJBWPj8Aw&feature=related

זה נשמע כמו אמירה שנובעת מהרצון להגיד משהו, אבל אין באמת מה להגיד... (לא מזלזלת חלילה, אבל לפחות לי ככה זה מצטייר).

איך זה אמור לעודד את חברתנו שיצאה עם עשרות בחורים? הסוף נראה רחוק יותר ככל שיוצאים עוד ועוד... (הרי עם הזמן מכירים יותר סגנונות, אנשים מכירים אותנו, כל הקשרים עד כה נפלו - יש סיבה לדבר => כל אחד והסיבה שגרמה לו לפסול => צוברים עוד ועוד אכזבות והחמצות => קל לדמיין איך הקשר הבא גם כן נכשל => וייתכן שזה מה שמשדרים והמדוייטים חושבים שאנחנו פשוט לא מעוניינים וחותכים וכו').

מה אומר ואגיד? לא עברתי את מה שאת עברת, ולכן יהיה קשה לי לעודד אותך (גם אם אני אגיד דברים יפים וחכמים; עצם העובדה שאני לא נמצאת במקום שלך - יגרום לך קצת להיחסם. זה טבעי והגיוני. הלוואי שיצליחו בקלות לעודד אותך ...).

אני מציעה לך:

1. לפנק את עצמך ולעשות דברים שמהנים אותך: לא להתמכר לשטויות והבלי העולם הזה. בילויים אינסופיים בבתי קפה (למשל) לא יפתרו את הבעייה. אני מתכוונת שאם את כשרונית בציור (למשל) ואוהבת את זה - תציירי! שחוץ מהדברים הרגילים שאת עושה - עובדת וכו' - יהיה לך גם את הזמן שהוא נטו בשבילך! שבו תתפני מכל העיסוקים והמחשבות על "למה אני לא נשואה כמו חברותיי? למה חברות שלי לעבודה עובדות כדי לפרנס את משפחתם ואני "סתם" מרוויחה כסף?" וכד'. תצרי לעצמך מעין "זמן איכות" בכל יום, שבו תזרמי עם מה שאת אוהבת וטובה בו, וכך תוכלי לשכוח קצת מהדאגות ה(אולי)אמיתיות ולצבור כוחות לניסיונות שה' נותן לך...

2. לשמוע שיעורים בנושא אמונה, השתדלות, דייטים...

לא לחסום את עצמך שאת כבר יודעת הכל/שאף אחד לא יצליח לנחם אותך/שעם כל הכבוד למוסרי השיעורים - הם לא כ"כ מודעים לקשיים של היום במציאת ה-אחד וכיוצ"ב. תהיי פתוחה לשמוע, להתעודד, ללמוד! את לא יודעת מאיפה תבוא הישועה

בטח את לא כזו, אבל היה חשוב לי להוסיף את ההערה הזו, כי אני למשל יכולה להיות ממש "מתנשאת" ולחשוב שאני יודעת הכל ושמעתי את הכל ומה כבר אפשר לחדש לי? אבל פתאום מצאתי את עצמי קוראת (למשל) מאמר של הרב יניב ומסיימת עם חיוך ותקווה בלב שמשהו טוב יקרה, ובאמת (!!!!!) להאמין בזה...

מצטרפת לאיחול של קודמיי שתעופי מפה מהר לפורום למטה 

ואל תשכחי שהכל לטובה (אני יודעת שקשה ללב לקבל את זה, אבל שיהיה בבחינת "על לבבך" - שתמיד תשנני לעצמך את הדברים, גם אם אינך שלימה איתם, כדי שבבא היום - כשייפתח הלב - הם יכנסו אליו מייד )

כמי שלא פגשה כבר יותר מידי זמן (באמת יותר מידי) בחור שהתאים למשהו ממה שהיא רוצה, שנראה אופציונלי בכלל- זה היה מנחם אותי.

לפני כמה זמן יצאתי עם איזה בחור חודש, היו התלבטויות מהרגע הראשון, אבל עצם זה שהיה משהו. משהו. זה כבר עודד אותי קצת, אפילו שברור לי שלא היינו קשורים אחד לשני.

ולפעמים לתזכר מה שנראה מובן מאליו יכול לעזור.

אחרת לא היית כותבת את זה...

אותי זה לא כ"כ מנחם.

אבל טוב שרשמת, כי וודאי יהיו פה אנשים כמוך (שהמשפט הזה עשוי לעודד אותם).

רק ציינתי שלי זה לא עושה כלום (אולי למישהו יש משפט אחר? )

זה עוזר?

אמרתי כבר שלא?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t370059#4490228

יש כמה סגנונות של אנשים, יש את אלה שישר באים ואומרים- את לא רוצה להתחתן, את בררנית, נו... מה קורה? ועוד כאלה למיניהם.

יש את אלה שבהתלבטות בקשר מסויים תמיד פותרים לנו את הבעיות בשניה. כאילו ולא חשבנו על מה שהם אומרים. תודה, הרי זה בידיוק חלק מההתלבטות שלי. לא באמת מראים שהבינו בכלל את המקום שלי בבעיה.

ויש את בני העליה שהם מועטים, שרוצים קודם להבין מה עובר לי בנפש. אי אפשר להציע עזרה, עצה או פתרון בלי להבין מה המקום שלי. שלי ולא של השומע. ונכון כתבת שחיי אמונה זה לא איזה קיר קר. יש כאן חיים שיודעים להצטער כשצריך...

ולוואי שיתפלל אדם כל היום כולו. זה קשה, זה מתסכל, מעייף ועוד המון מילים מעודדות. לפעמים מרגיש שהחיים איפה שהוא נעצרו. כאילו כולם מתקדמים וחיים בכזאת פשטות - חתונה, ילדים, מעון, גן, שכירות דירה, עבודה ועוד... כל אחד נבנה ומתקדם, ואני נשארתי איפהשהוא מרחוק. הרגשה שלפעמים צובעת אותנו בפני עצמינו בצבע כהה - אפור, חום שחור וכו'.

כשח"ו אדם נפטר, אנחנו בוכים. זה טבע האדם. התורה לא מצווה לא לבכות, אלא לא להגזים - "לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עינכם למת כי עם קדוש אתה לה' אלקיך". אבל ברור שמצטערים. ויש דרגות - 7, 30, שנה. ויש זמנים ואולי אפילו תקופות שאנחנו בצער, שאנחנו לא מבינים - למה אני? למה כ"כ הרבה זמן? אולי שה' יאמר לי מה רוצה ממני ויחשוך לי את כל הבלאגן הזה? ועוד ים שאלות. ולפעמים מזדהים עם רחל שאמרה - "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי". זה טבע האדם, להעניק, לתת חיים. והדבר הכי חשוב שלשמו נברא העולם - "לא תוהו בראה לשבת יצרה". הדבר הזה כאילו נלקח מאיתנו. זה באשמתינו?! אולי מה' יצא הדבר? אולי ה' הביא לנו ובמו ידינו עזבנו ונטשנו?

ה' שומע ורואה את התפילה שלנו, את ההשתדלות, את הבכי, את הציפיה. כנראה שהוא היחיד שיכול בכלל להבין אותנו.

ודווקא מתוך הבעסה שהייתי בה. אני חושבת שהגעתי לאיזה תובנה. כי לפעמים דווקא מתוך החושך אנחנו מצליחים לגלות משו - "כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים חטאת ועלייך יזרח ה'". רק מתוך שעבוד מצרים נוכל לקבל תורה. ויותר הפנמתי את העובדה, שהמציאות שלפנינו נתונה כולה לפרשנות שלנו. הכל תלוי באיך אנחנו מפרשים את מה שקורה לנו.

ומה מבקשים מה'? "לעשות רצונך אלקי חפצתי וצדקתך בתוך מעי". וכדי להגיע לזה אנו מתפללים ומבקשים "שמע ה' קולי אקרא וחונני וענני". שה' ישמע את הקול שבנו. את המקום הכי פנימי, מה שאף אחד לא באמת יוכל להבין ולדעת עד הסוף. זו תפילתינו. לשם אנחנו פונים. ולהתפלל לה' שיעזור לנו לא רק בהחלטה של עם מי להתחתן. אלא שיעזור לנו בלדעת איך להסתכל על המציאות שלנו.

הרי זו לא המכשול האחרון בחיינו. אצלינו נבנה גם דרך התמודדות... (נכון. היינו מוותרים על זה). ואולי במילים אחרות - הרי בכל מקרה ה' מנהיג ומוביל. אפשר לכעוס, אפשר לסבול, אפשר להתבעס ועוד ועוד. וזה גם נכון.

אבל אפשר קצת להקל מעלינו. להמשיך לעשות, להמשיך להתפלל, ולנסות לחיות את המצב איך שהוא אבל עם חיוך ושמחה בלב. זה בריא לנו, לעצמינו. לבית שנבנה בעז"ה.

אולי היה קצת ארוך, אבל קצת כתבתי את מה שעברתי-עוברת. ומקווה בעז"ה שנגיע לזמן שאליו מתפללים.

כתבת יפה מאד.

רואים ממה שכתבת שיש לך יופי של אישיות.

אל תאמיני לעצמך ללשון-הרע על עצמך..

גם לא במחשבה.

תבדקי הצעה-הצעה בנחת, בהתענינות.

בעז"ה זה יגיע.

יריחו? רמון? אשתמוע? ישי? הילה?

אין כמו הישיבה במצפה, ראש הישיבה של מצפה , הקהילה במצפה ומצפה בכלל... אז... ב"הצלחה ואם את צריכה משהו אני כאן, כלומר שם...

שנים לא היית כאן...

באמת הגיע הזמן..

(וכן, גמני התחתנתי ב"ה )

בחתונות

אולי זה יתאים

אבל את בטוחה שאת רוצה לתת לה שירי חתונה?

לעניות דעתי (אני עדיין לא נשוי, אבל מהתרשמות כללית)

נכון שזה מאוד נחמד ויפה להביא דיסק שירים שמשמחים

אבל ב"ה יש לרוב רובנו מספיק שירים, מה גם שאפשר תמיד להשתמש ביוטוב ובשאר אתרי שירים כדי לשמוע.

לעומת זאת, זוג צעיר עושה דרכו ללא כסף בתחילת דרכו, לדעתי, עדיף לתת להם מתנה אשר תשמש אותם ביום יום, משהו שהוא בסיסי ולא כמותרות.

ניתן לחשוב על מגוון דברים שיכולים להיות נחמדים אך מאוד נצרכים (לדוג' כיסוי לחלות שבת) 

אבל כל אחד יעשה לפי ההכרות שלו עם הזוג

הרבה בהצלחה

זה לא כל הדיסק, ובגלל שזה מחרוזת אז כל שיר הוא קצר יחסית, אבל הוא דיסק מעולה..

יש להם דיסקים מעולים

יש באתר שלהם את הדיסקים

http://www.lechatchila.com/

הם באמת אחלה!

(חוץ מזה שלפעמים הם עושים קצת שטויות, אבל אני אוהב אותם)

יש לך:
ארמוני-ה
לכתחילה
להבה
שלהבת
נושאי הכלים

איילת השחר

אפשר קצת יותר פרטים על הישיב ה?

(יתכן שבזמן קיץ יהיו שינויים)

ראש הישיבה: הרב אלישמע כהן.

רמי"ם: הרב יאיר קומן הרב ינון אילני. יתכן שיש עוד.

פעם בשבוע יש שיעור של הרב יצחק בן שחר, נדמה לי שגם של הרב ישראל אריאל מיצהר.

ארבעה בחורים בישיבה הגיעו מישיבת בית א-ל אחד מרת השרון ואחד מבת ים.

ככה שהסגנון השולט הוא חסידי- וזה לא אומר סגנון רמת גן.

ראוי לציין שהחבר'ה שם מתמידים בצורה מפליאה, למרות כל הקשיים.

נ.ב. היה עליהם כתבה בעולם קטן האחרון, ככה שאפשר גם לקרא עליהם, וגם לראות תמונה של חלקם.

יש לך אולי קישור לכתבה מעולם קטן?

אתה לומד שם?

http://www.olam-katan.co.il/all_gilyonot/345.pdf

אבל לאחרונה הכרתי את המקום מקרוב.

אני יכולה לעזור ..

1. מזדהה-הקשבה, מרתיעה-עצבנות

3. לא דומה ולא הפוך

4. גברים-אדישות, נשים-רגישות

5. חוששתני שאני משלה את עצמי שזה מהשכל אבל באמת זה מהרגש

6. תקופה קשה אך מעצבת

קבלי "לייק", ממש נהנתי לענות על הסקר

1. מושכת- כריזמטיות, הומור. מרתיעה- בן אדם שעף על עצמו, מתנשא

2. לומר למישהו- אני אוהבת אותך (גם לא הייתי בטוחה שזה נכון, לעשות את זה)

3. הלוואי שהייתי יודעת. נראה לי שדומה, מקווה שהפוך

4. גדול עלי. וגם קשה לי להכליל עד כדי כך. יש קבוצות לכל מיני כיוונים אבל לא עד כדי כך גורף.

5. באידיאל- מהשכל. ברגע האמת רק הרגש דיבר.

6. תלוי כמה שנים היא עוד תמשך. אם היא תעצור עכשיו? כשהייתי חופשיה ומאושרת... אם היא תמשך עוד הרבה- בכלא הרווקות האומלל... (סתם. שאלות מורכבות יש לך, את)

1. מתחברת - שמחה, עין טובה. מרתיעה - רצינות מוגזמת (בסלנג של ימינו: כבדות)

2. שאלה מצויינת, רק חבל שאין לי מה לענות עליה...

3. אני חושבת שבסוף אתחתן עם מישהו שדומה למה שאני רוצה ומדמיינת (בינתיים כמעט כל הבחורים שיצאתי איתם התאימו פחות או יותר ל"תבנית" שהייתה לי בראש, ובאמת עם כמה מהם הייתי בשקט מתחתנת...).

4. שכלתנות - תכונה שמאפיינת בנים (לפעמים אני משתגעת מזה )

5. גם וגם: קודם נותנת לשכל שלי להסכים, ורק אח"כ מאפשרת גם לרגש להשתלב

6. וואו... שאלה קשה . אולי משהו בסגנון: "צאי מהריבוע ותתכונני להפתעות"

אני חושבת שכשמתחילים לצאת - מאוד מקובעים ל"רשימת מכולת" מסוימת, לסטיגמות, לאיך הקשר צריך להיות ולזרום וכו'. בטוחים גם שיודעים הכל: "הוא עשה כך - סימן שהוא x"... וזה לא תמיד נכון.

יש כאלה בעלי חשיבה בריאה וטובה, ואשריהם!

אבל הרוב (לדעתי) מפספסים הזדמנויות פז בגלל טעויות שרק עם הזמן מגלים שהן טעויות.

אני בטוחה שעשיתי מלללא טעויות כאלה, ואני חושבת שבאמת עם הזמן יצאתי לאט-לאט מהריבוע (ועדיין יוצאת... בתהליכים ) ואני לא ממהרת (לא להחליט "לא", לא להחליט שהוא x בגלל שעשה כך וכך וכו').

יש לי הצעה נוספת לכותרת: "צאי מהסרט" (אני גרועה בלתת כותרות, אבל זה העיקרון)

הסרטים מכניסים לנו שטויות לראש. אהבה זה לא משהו שבא בקלות ולא צריך לטרוח בשבילו.

אהבה זו עבודה!!!!!!! בלי עבודה (על המידות למשל) - האהבה איננה אמיתית!!!

מי שחושב שזה יבוא בקלות - טועה טעות גדולה ומרה!!!

זה דבר שלמדתי עם הזמן. משתדלת ליישם...

היה כייף גדול לענות

תודה על השרשור המקורי והמעניין 

מועדים לשמחה

קודם כל, אני חושבת שזה מאד הגיוני לפתח ציפיות אחרי 6-7 פגישות.

אבל אני חושבת שאת צריכה אולי להיות קצת יותר ביקורתית כשאת נפגשת עם בנים.

בין השורות בכתיבה שלך, יש תחושה שכל פעם זה הבחור שמחליט שזה לא זה והבחור הוא זה שנוטש.

תשאלי את עצמך האם בכל אחד מהמקרים האלה את הרגשת שהקשר מתאים? אולי פתאום תגלי שאת ידעת גם עמוק בפנים שזה לא ילך.

למה זה יעזור לך?

את תעברי מעמדה פאסיבית לעמדה אקטיבית. לא תרגישי כמו זאת שנוטשים אותה אלא כמו זאת שמחליטה ביחד עם הצד השני שזה לא מתאים.

גם ייתכן שתחסכי לעצמך עוגמת נפש אם תלמדי לזהות בזמן שבחור לא מתאים לך. כך תחסכי את התקופה של 6-7 פגישות בהן סתם בנית לעצמך ציפיות.

שאלת את עצמך (ואותנו) האם אולי כדאי שבהתחלה לא תהיי עצמך. מוזר לי שהגעת למסקנה הזאת כי הרי כתבת שבהתחלה בנים מתלהבים ממי שאת ואז בהמשך יורד להם ההתלהבות והם מחליטים שזה לא זה.

אם כבר, היית צריכה בהתחלה להיות עצמך ואז בהמשך להשתנות כדי שהבחור יישאר.

אבל בכל אופן זה לא טוב לחשוב ככה. הרי את לא רוצה רק להתחתן. חתונה זה ערב אחד בחיים שלמים. את רוצה זוגיות בריאה ונכונה לאורך שנים ובשביל זה יקירתי, את חייבת להיות עצמך ומתישהוא יגיע הבחור שיאהב אותך כמו שאת.

מה את יכולה בכל זאת לעשות?

תבדקי טוב טוב אם אולי יש משהו בהתנהגות שלך שמשתנה לאורך פגישות.

אולי את נכנסת ללחץ ככל שהקשר מתקדם ומשדרת את זה וככה מלחיצה את הבחור?

אולי את מראה יותר מידי התלהבות ונקשרת מהר מידי?

אולי את מאבדת קצת מהביטחון שלך?

לפעמים ,מרוב שאנחנו רוצים משהו ומפחדים לקבל אותו, אנחנו עושים כל מיני דברים בתת מודע כדי להבריח את מה שאנחנו רוצים ולכן, צריך לפתח המון מודעות להתנהגות שלנו. למה שאנחנו משדרים. יכול למשל לקרות מצב שמרוב שאנחנו רוצים להיות קרובים למישהו (נפשית) אנחנו משדרים ריחוק. זה קורה.

ועוד דבר, אני לא יודעת בת כמה את אבל מבחינה סטטיסטית את מן הסתם בין הגילאין 21-24. אני בת 27 ויצאתי עם המון בנים וחשבתי כמה וכמה פעמים שזה זה. הרצון להתחתן תמיד נשאר לא משנה מה עוברים ועם כמה בחורים יוצאים. אני מאחלת לך מקרב לב שלא תגיעי למצב שלי אבל מציעה לך את הנחמה שלא משנה מה, תמיד יהיה לך הרצון הזה. אולי יהיה לך קשה לפעמים להתחבר אליו אבל הוא תמיד יהיה שם.

אתמול דיברתי עם חברה על זה שכל אחת רוצה מה שיש לשניה, אפילו בדפיקויות...

אני כמעט אף פעם לא חשבתי ש-זה זה.

אפילו כשחשבתי שיש מצב, לא באמת עפתי על זה והייתי בטוחה וכו'.

אז אני טיפה מקנאת בבנות שמצליחות לפתח קשר ולמצוא ולהכיר בחורים שיכולים להיות אופציה. יש בזה משהו שנותן תקווה, יש עוד בחורים...

6-7 פגישות זה לא מעט, אבל זה גם לא המון. זה בד"כ שלב שבו אני אומרת לעצמי- התקדמנו שלב, אבל אני עוד רחוקה מלחשוב שיש פה משהו רציני, ויכול להיות שבגלל שאת כל כך חמודה וחייכנית- לוקח יותר זמן לבדוק אם זה האופי הזורם שלך, או שבאמת יש התאמה (יש בחורים שיצאתי איתם שהיו בטוחים שאני מתאימה להם לגמרי כי זרמתי איתם, ולא הבינו שאני זורמת כדי שיהיה זורם, אבל זה לא מתאים משום כיוון...)

ולתפילה שלא להתייאש- אני אצטרף

שיהיה בהצלחה!

חברה נפלאה, ראשית קבלי חיזוק וחיבוק וגיהוק..

אם לא תהיי את, זה לא יתאים ל-ך. כ"כ הרבה אנרגיה מתבזבזת בין כה על כל הפגישות האלה,אז עוד לעבוד יותר קשה?

מי שזה לא התאים לו,שיבושם לו, וטוב מוקדם ממאוחר. האמיני שיגיע המר-בחור שימצא את האת הזו מעניינת לא רק עד פגישה 6,כי אם עד גיל 106, ובע"ה שיגיע מהר, יאללה!

מתיש, מכאיב, מייאש ככל שיהיה, ההצגה חייבת להמשך. ובהצגה הזו את לא עוטה עלייך שום מסיכה ולא נכנסת לשום דמות, מהסיבה הפשוטה שהדמות שאיתה את מגיעה טבעי היא יותר טובה מכל התגלמות אחרת..

חיבוק חזק, מותר להתייאש, כן, לגיטימי. אבל היי תמיד עם חצי עין פקוחה {קריצה?} מוכנה ל'הקפצה'..

תודה גם לעונים האחרים...

לפי תגובתכם (גם של תמר) הבנתי שהיו דברים חשובים שלא הבהרתי אותם:

מתוך איזה 30 בחורים - רק 5 פסלו אותי... (לא בשביל השחצנות חלילה. רק כדי שתבינו את המצב).

העניין הוא כזה: אני מטבעי שמחה, חייכנית, מתעניינת וכו'... (ככה אני עם כולם!!!)

כשאני מתנהגת ככה עם המדוייטים - הם בטוחים שזה בגלל שטוב לי איתם. לפעמים זה נכון ולפעמים לא (ואז באמת אני פוסלת כשאני רואה שאין סיכוי...). הם מסונוורים (או מזה שאני מרוצה מהם או מהתכונות הטובות שלי) וממשיכים איתי עוד ועוד.

אני רואה שהם רוצים להמשיך - מבינה שבסה"כ מרוצים ורוצים את הקשר - משקיעה מעצמי (אם אני רוצה ובוחרת להמשיך איתם): מדברת יותר, נפתחת וכו' (למרות שאני בד"כ שקטה ומופנמת).

כשאני מנסה לברר איך הם עם הקשר - הם אומרים לי שאני מה שהם מחפשים וטוב להם איתי וכו'... (יש כאלה שמעצמם מקשקשים לי את השטויות האלה ועושים את ההצגה בצורה הטובה ביותר). אני ברוב טפשותי מאמינה להם וזורמת איתם (אולי הם באמת חושבים ככה לעת עתה. לא רוצה לשפוט סתם...).

פתאום, אחרי כמה שבועות, הם מתפקחים: "רגע, זה בכלל לא מה שאני מחפש. היא _______  - ואני לא בטוח שזה מתאים לי". רק עכשיו נזכרים גם להשתמש בשכל...

באותו רגע (אחרי שאני שומעת את ההלבטויות שלהם) אני מבינה שאני לא מה שהם מחפשים. שסתם היו מסונוורים וזרמו...

מגיעה להחלטה שהכי טוב בשביל שנינו שנפרד, וחותכת.

זה פחות או יותר הסיפור (בהילוך מהיר).

מישהו/י יכולים לעזור לי עכשיו (אחרי שהסיפור קצת יותר ברור)?

האם לא לחייך, לא להתעניין, או בקיצור - לא להיות אני, רק כדי שהם לא יהיו מסונוורים?

אין לי כוח להשקיע בקשרים שלא ייצא מהם כלום

מצד שני - לייבש את הבחור לא ממש יגרום לו להשתכנע להמשיך איתי (שוב - אם אני לא מעוניינת - מעולה! אם כן - קצת באסה, לא? )

את יכולה לענות לי גם במסר..

כמה שעות לוקחות הפגישות הראשונות שלך עם אותם הבחורים?

היו כמה שיצאתי איתם 3-4 שעות

^^^ מס' השעות של דייט ראשון.

בד"כ דייטים ראשונים הם 3-4 שעות

תנסי להסתכל במהלך הפגישה עד מתי הבחור קשוב למה שאת אומרת ומתי הפגישה הופכת להיות בילוי.

ברגע שמבלים כבר אי אפשר לבחון באמת אם זה מתאים או לא.. (גם את וגם הוא)

ואחרי כל פגישה לבחון את הדברים שהיו בה, ולא רק לזרום..

לדעתי אם יש דברים שאת לא סגורה עליהם כדאי באותו רגע להתייעץ עם מישהי חכמה אובייקטיבית ונראה לי נשואה (יש להם עצות טובות יותר מלחברות רווקות) ולא להגיע למצב שלא מבינים מאיפה דברים נחתו עלינו..

המון הצלחה!

תודה

אם את מתארת את עצמך כ"יפה, שמחה וחייכנית", אז הם יוצאים איתך בחלק מהזמן כחלק מהמגניבות שיש להן "חברה" שהיא גם זה וגם זה. רק אחרי 6 פגישות, כשאת מזכירה להם, שזה לא משחק של תיכון, הם "מבינים" שזה לא מתאים. בקיצור, זו לא רק בעיה שלך. אל תוותרי להם, ואחרי 2 פגישות, תציבי שאלה-יחסינו לאן? אין ברירה. בדר"כ זה תפקיד של הבנים, אבל יש מצבים שבנות צריכות לתפוס פיקוד.

יקרה שלנו!

מכירה את זה שאת חולמת בלילה(סליחה, הכותבת היא חולמת סדרתית של חלומות מוזרים...) ואת לא בטוחה שזה חלום? ולפעמים זה יותר מוזר, את בטוחה שזה חלום ומזכירה את זה לעצמך לאורך כל הזמן?

ואז...מתעוררים.

אם זה היה חלום קצת פחות טוב, אז נהנים מהמציאות, אבל אם זה היה טוב...באסה קצת לחזור למציאות, לנחות, לא?

לפעמים אנשים נמצאים קצת בחלום.

אני בטוחה שאת בחורה מקסימה, נחמדה, וכל מה שאת יכולה להעיד על עצמך בלי שמץ של גאווה, ואנחנו יכולים לראות פה חלקים מהאישיות המתוקה שלך. אם הבנתי נכון, אפשר להגיד שבחורים נהנים להיות איתך, כמו מעין חלום טוב שכזה.

ואז לפעמים קורה שהם מתעוררים. מתחילים להבין שזה לא הכי מתאים, מגלים שאי אפשר להמשיך לחיות ככה, וצריך להבדיל בין חלום למציאות.

אז הם מבדילים, מפרידים ונפרדים.

ואת?

"ההיית או חלמתי חלום?"

שום דבר ואף אדם לא שווה שלא תהיי את בגללו. נקודה.

כי אם את לא את, אז את פשוט לא,

"אז מי אני בכלל?" הופך ל"האם אני בכלל?"

וכן, הוא יבוא, עם משקפי שמש או לא,

ושניכם תהיו בחלום טוב,

שהוא בעצם מציאות,

ואני יכולה להעיד שיש מצבים ששואלים האם זה חלום או מציאות,

כי הקב"ה, מלך העולם, אבא שלנו, נותן לנו כל כך הרבה טוב עד שנתהה מתי נתעורר,

די, דיינו!

אבל זוהי המציאות.

והיא תבוא, גם אלייך ולכל מי שמחפש וממשיך להאמין,

כי בלי האמונה, מה נהייה?

ואיתה- אנחנו הכל!

חג חירות שמח!

(וסליחה אם הגבתי לא קשור...)

כתבת מאוד מאוד יפה!!!!

הבהרת לי בצורה מאוד מוחשית מה בעצם קורה בדייטים שלי ועשית לי סדר...

תודה רבה!!!!!!!!

(אומנם לא נעים להבין שככה העניינים מתנהלים, אבל באמת אין מה לעשות. אפשר רק להאמין ברבש"ע שהכל לטובה ולהתפלל שהצד השני יתעורר כמה שיותר מהחלום, כדי למזער נזקים )

רוצה להודות גם לכל מי שפנה אליי באישי וניסה לעודד את רוחי.

תודה צדיקים!!!!!!!!

איזה כייף שיש לי אתכם 

זה כ"כ קשה ומתסכל ומייאש בעיקר לשמוע פעם אחרי פעם לא אחרי פגישה אחת.

ולפעמים, גם כשחשבת שאולי זה מתאים..

אל תתייאשי.. זה יבוא בעז"ה!

אחרי כמה כאלה לא נתתי לעצמי לטפח ציפיות, באתי לדייט וראיתי אם תכלס מתאים. כן-כן לא-לא.

(לא בטוחה שכדאי, אולי בגלל זה היה לי קשה להסכים מיד כשהוא הציע וביקשתי עוד זמן..)

תהני מזה! תצאי הכי יפה בעולם תחשבי שזה עוד אדם מעניין שאת מכירה.

בעז"ה יהיה בסדר!!

אומרים שהכי טוב להיות איפה שאתה: במקום בו אתה נמצא ועם התנאים שה' נתן לך.

הלוואי ואשכיל להבין בשביל מה הדרך להקמת בית צריכה להיות כ"כ מפותלת ומתישה...

טאטאאאאאאאא.....

(מחר יש לי דייט ואין לי בכלל מצב רוח אליו... גם הוא, כמו כולם, נזכר עכשיו, אחרי פגישה 8, שיש לו התלבטויות. אפילו לא מוכן להגיד מהן...)

אומרים שלדברים טובים יש הרבה מניעות...

אז אם יש לזה דרך כ"כ קשה - כנראה שזה משהו מיוחד וטוב כ"כ...

בהצלחה!

לא מעודד אותי שיש מצבים יותר גרועים/לא מובנים/ניסיונות שנפלאים מבינתנו...

כל אחד עם הקשיים שלו והכוחות שניתנו לו כדי לעמוד בהם.

אבל תודה ששיתפת אותי/אותנו!!!!!!! 

שבעז"ה ה' ימלא משאלות ליבנו ל-ט-ו-ב-ה!!!!!!!!!!!

שימי לב, יש מילה אחת מנחה בכל מה שכתבת: הם. וזה בא במשפטים שבהם את מתארת את מה שעובר בראש של הבחור מולך

1. הם בטוחים שזה בגלל שטוב לי איתם

2.הם מסונוורים וממשיכים איתי עוד ועוד

3. אני רואה שהם רוצים להמשיך

4. אולי הם חושבים ככה לעת עתה

5. פתאום אחרי כמה שבועות הם מתפקחים

6. אני מבינה שאני לא מה שהם מחפשים

עכשיו שימי לב:

האם את יודעת בוודאות שכשאת מחייכת ומקסימה וכו, הם בהכרח חושבים שזה בגלל שטוב לך איתם. אולי הבחור שיושב מולך חושב לעצמו "וואו,היא כל רגע מחייכת. אולי היא ממש חסרת ביטחון. וואי לא נעים לי לחתוך עכשיו ולפגוע בה עוד.

אולי הבחור חושב לעצמו "טוב, היא כנראה בטוחה שטוב לי איתה למרות שזה לא מדוייק.

את לא יכולה לדעת בכלל מה הבחור חושב.

הלאה. את כותבת שהבחורים מסונוורים וממשיכים איתך עוד ועוד. זה ממש טוב שיש לך הרבה ביטחון ושאת מחמיאה לעצמך כל כך בקלות אבל איך את יודעת שזה הסיבה שהם ממשיכים? אולי בדייט הראשון הם הרגישו שזה לא זה אבל הרב שלהם בידיוק המליץ להם לנסות עוד כמה פגישות ואז הייתה תקופה שהיה בסדר אבל בהמשך הם הרגישו שבכל זאת ...זה לא זה. אולי הם זורמים איתך כי כמוך, הם זורמים עם כולם (ככה הם עם כולם!!!)

את מגיעה למסקנה שהם רוצים להמשיך- עוד טעות. אין לך שום דרך לדעת את זה בלי שדיברת איתם. שאלת אותם איך הם מרגישים? ביררת מה המחשבות שלהם לגבי הפגישות? הקשבת לעומק לתשובות שלהם? אולי פיספסת רמז? אולי בחור ניסה לחלוק איתך משהו אבל לא הצלחת לזהות את זה? ואולי בכלל לא שאלת ובידיוק נפלת על בחור קצת ביישן שלא מעיז להעלות את זה בעצמו אז הוא ממשיך בליית ברירה?

כתבת שאולי הם חושבים ככה לעת עתה. לא כל כך מובן לי למה את מתעסקת כל כך הרבה במחשבות שלהם? זה שייך להם. זה לא משנה מה הם חושבים. מה שחשוב זה מה שאת חושבת.

פתאום אחרי כמה שבועות הם מתפקחים-שוב אין לך דרך לדעת שזה פתאום. אולי זה תהליך לא פשוט שהבשיל אצלם כבר מההתחלה. את קובעת נחרצות שזה משהו פתאומי אבל אין לך איך לדעת את זה.אני מבינה שזה הרגיש לך פתאומי אבל זה לא אומר שזה באמת היה ככה.

אני מבינה שאני לא מה שהם מחפשים- אז בעצם את מחליטה בשבילם ולא נותנת להם אפילו מקום להגיע למסקנה אחרת.

יש כאן תהליך שבו את קובעת בכל שלב מה הבחורים חושבים ומרגישים ונותנת פרשנויות להתנהגות שלהם שאולי נכונות ואולי לא ובסוף את מחליטה בשבילם שזה לא זה.

אני שוב מציעה לך לנסות לעבור מעמדה פאסיבית לעמדה אקטיבית.

במקום להתמקד במה שהם חושבים ומה שהם מרגישים, תתמקדי במה שאת מרגישה. את לא יכולה לדעת בוודאות מה הם מרגישים אבל עם קצת מודעות, את כן יכולה לדעת מה את מרגישה. טוב לך בקשר? נעים לך? הבחור מתאים לך?

תפסיקי להתמקד בהתנהלות שלהם ותתחילי להתמקד בשלך. האם את משדרת כנות בקשר איתם. האם תמיד טוב לך עם כל בחור? ואם לא טוב לך, האם את דואגת לעדכן אותם בצורה נאותה שיש לך ספקות? האם את מתקשרת איתם בצורה אמיתית וברורה על מנת שהם יוכלו להבין מה את רוצה מהם?

במקום להתמקד במה שהם אומרים לך, תתחילי להקשיב למה שאת מבינה מהם. אולי פתאום תצליחי לשמוע את ההיסוס בקול שלהם בשיחת הטלפון לפני הפגישה השישית, אולי פתאום תביני שהבחור חולק איתך חשש כלשהו אבל זה לא שלא טוב לא בקשר ואז, במקום לחתוך, תבררו את הנקודה הזאת, תתגברו על המכשול ותזכו להתחתן?

אגב, את כותבת מצד אחד שאת חייכנית ומתעניינת וככה את עם כולם למה שלושה סימני קריאה??? מספיק אחד!) ואז את כותבת שאת מופנמת ושקטה. אולי את משדרת בו זמנית שני דברים שונים וזה מבלבל אותם? אנשים שקטים ומופנמים בדרך כלל די מתקשים להתענין ולזרום. אם את מחליפה בין שתי הזהויות האלה, זה יכול ליצור בלבול.

דבר אחרון, אחד המשפטים הכי חשובים שמישהיא אמרה לי על זוגיות, זה שזה אף פעם לא טוב להחליט לצד השני מה טוב לו. אני חושבת שהטעות הכי גדולה שלך זה שאת מבינה שהכי טוב בשביל שניכם שתיפרדו וחותכת.

אולי את מגיעה להחלטה הזאת ממקום של פגיעה כי את מרגישה שהוליכו אותך שולל? אולי את מגיעה להחלטה ממקום של פחד (כי רגע! חשבתי שטוב לנו ועכשיו הוא אומר לי שהוא לא יודע!...)בכל אופן, החלטות בזוגיות תמיד טוב לנסות להחליט ביחד, לתת מקום לצד השני בלי לנסות לקבוע מה הוא מרגיש וחושב ובלי לנסות לקבוע את הסיבות להתנהגות שלו.

בהצלחה

כן, בעז"ה בסוף תמצאי את האחד והיחיד!! וכן כל דייט מקרב אותך לזה.... ועם מי שזה נגמר-אז ברוך ה' שזה נגמר! כי כנראה זה לא זה....

בהצלחה בלמצוא את האחד! ואת השאר את לא צריכה...

יהיה טוב

אני מבין לליבך. גם אני רווק.

כדאי תמיד להתבונן בחצי הכוס המלאה. את צריכה להתעודד מכך שאת מסוגלת לשרוד 6-7 פגישות כמו שתיארת. זה מראה שאת נחשקת ונאהבת. כנראה שאת נפגשת עם אנשים שברגע האמת נרתעים מההחלטה הגורלית הזאת. אין להתייאש אלא לנשום עמוק ולהתחיל שוב.

אנחנו עכשיו לקראת שביעי של פסח היום שבו חצו בני ישראל את ים סוף. חז"ל אמרו "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". כשלמדתי בישיבת ההסדר שמעתי רעיון יפה על הקשר בין מציאת הזיווג לבית קריעת ים סוף:

במסכת אבות כתוב שעשרה ניסים נעשו לאבותינו על הים. הרמב"ם מפרט את עשרת הניסים. אחד מהם היה שבני ישראל חצו את הים בשבילים נפרדים לכל שבט. עוד נס היה שבני ישראל חצו את הים בצורת קשת - כלומר בסופו של דבר הם הגיעו שוב לאותו החוף ממנו יצאו כי כל המטרה הייתה להיפטר מהמצרים. אחרי שהמצרים טבעו הם יכלו להמשיך ברגל לתוך סיני (אז הרי לא הייתה תעלת סואץ והיה רצף יבשתי בין סיני למצרים).

בכל אופן, כשחושבים על צירוף שני הניסים האלה מבינים שהיו שבטים שהלכו דרך קצרה יותר והיו שנאלצו להקיף בדרך ארוכה (כמו מסלולי הריצה באולימפיאדה). כך גם בעניין זיווגו של האדם. יש המוצאים את זיווגם מייד ויש הנפגשים שוב ושוב...).

יהי רצון שנגיע כבר ליבשה 

אפתח בציטוט שלך:

"באותו רגע (אחרי שאני שומעת את ההלבטויות שלהם) אני מבינה שאני לא מה שהם מחפשים. שסתם היו מסונוורים וזרמו... מגיעה להחלטה שהכי טוב בשביל שנינו שנפרד, וחותכת."

סלחי לי על הבוטות, אבל האם אני צודק שמה שקורה אצלך זה שאת זורקת את כל אלו המתתמידים איתך בגלל שהם, ברוב חוצפתם, נפתחים בפנייך ומספרים לך שיש להם היסוסים כאלו או אחרים?

קראתי את התגובות, ובלא מעט מהם מושמעת ההבטחה כי "הוא עוד יבוא".

צר לי לאכזב אותך - אני לא משוכנע בכך שיבוא מישהו שיבקש את ידך תכף ומייד בלוא מחשבה שנייה. אם יבוא - היתי זורק אותו. לא כך מתחתנים.

מטבע הדברים מדובר על החלטה קשה, ואין קשר שהוא גם משולם, וגם שהצדדים חושבים שהוא מושלם.

זה שהבחור מעלה בפנייך את החששות שלו אי שם במעלה הקשר זה אומר שהקשר מתקדם, ואתם נחשפים אחד לשני. זו סיבה להמשיך ולהפגש.

בהצלחה.

נ.ב

אני נשוי, ותאמיני לי שגם אצלנו היו התלבטויות - לשני משני הצדדים. ב"ה עלה יפה.

אבל זה לא מה שקורה אצלי:

אם למשל אחד מספר לי אחרי חודשיים (וזה קרה) שמפריע לו שאני שקטה, ואני יודעת שאני כזו (גם עם חברות הכי טובות שלי) - מה אתה מאשים אותי שאני חותכת??? זה הרי לא הולך להשתנות!!!!

אני מסכימה שכאשר ההתלבטות מעלה נקודה שאפשר לעבוד עליה - ברור שצריך לעבוד על זה, כי אין מושלם!

בס"ד

(לא קראתי את כל התגובות - רק חלקן, ובפרט קראתית האחרונה שבהן).

מתברר שאנחנו בני אדם מורכבים. כל תכונה שיש לך - היא גם חיובית וגם שלילית.

לפעמים הבחור רואה את הצד השלילי ולפעמים את הצד החיובי - כל יום הוא רואה צד אחר - זה מבלבל...

לכן, גם אחרי חודשיים הוא יכול לקום בבוקר ולראות את הצד השלילי של תכונת ה"שקטות" שלך, וזה יטריד אותו. זה נורמאלי. עם הזמן, הוא יעשה את הבירור בעצמו ויראה האם זה באמת משהו שחשוב לו או לא (את מוזמנת לעזור לו ולנסות להבין האם הוא היה מעדיף אותך יותר קשקשנית או שהוא מעדיף אותך כך).

ייתכן שאם הוא יחשוב לעומק ויצטרך לבחור בין בחורה שקטה לבחורה קשקשנית, הוא יעדיף בחורה שקטה - על אף ה"חסרונות" שהוא מוצא בתכונה זו.

באותה מידה, אם לא היית שקטה, זה גם כן היה מטריד אותו - בחלק מהזמן...

הדברים האלו נכונים לגבי כל תכונה.

זה חלק מתהליך הבירור שאנו עושים כאשר אנו מחפשים בן/בת זוג. ככלל, אנו לא יודעים באופן חד משמעי מה אנו מחפשים, כי לפני שאנו חווים קשר זוגי, אנו לא מכירים אפילו את עצמינו במובן הזה - כלומר, איך אנו מתפקדים בקשר זוגי. אף פעם הבחור לא חווה קשר זוגי - הוא אף פעם לא חלק את חייו עם אישה שקטה או רעשנית. הוא לומד במהלך הקשר האם התכונה הזאת היא תכונה טובה בעיניו או לא - ומכאן באים היסוסים. שוב, זה נורמאלי.

כל הדברים האלו אמורים לגבי תכונות שלא ניתן לשנות!!!

אני באמת סבור שאת לא צריכה להשתנות - הבחור יחליט עם עצמו אם התכונה הזאת טובה לו או לא וטוב שהוא משתף אותך ושתעזרי לו בתהליך הבירור. אני לא חושב שאת צריכה להשתנות בגלל זה.

מאחל לך לסיים את הסאגה של הדייטים מהר.

בסוף האדם שנתחתן איתו,יהיו דברים שאנחנו נאהב בו ויהיו דברים שיפריעו לנו בו-גם דברים שלא הולכים להשנות.

זה שהבחורים מדבריםפ איתך על זה שזה מפריע להם בפתיחות-זה לא אומר שאם זה לא ישתנה הם לא

רואים עתיד לקשר, זה פשוט אומר שיש להם מחשבות והתלבטויות.

בלי קשר למקרה הספציפי של פותחת השרשור,

לפעמים ההיסוסים שבחורים מעלים מביאים את הבחורה לבילבולים,

 כששומעת שמתלבטים על תכונות אופי מסויימת שלה.

גם הבנות הכי חזקות ובטוחות בעצמן, רגישות! 

אם יש לך איזה שהיא תכונה שאתה מתלבט, במיוחד תכונה שלא משתנה, שים לב איך אתה מעלה את הדברים, 

אם בכלל. 

כי לפעמים כדאי להתייעץ עם גורם שלישי, שמכיר את הבחורה/תכונה/בעל נסיון בקשר זוגי. 

ואם אתה מרגיש צורך לעלות את זה בפני הבחורה,

תעשה את זה ברגישות. אל תגיד ישר שזה מפריע לך. (אולי רק תפתח דיון סביב נקודה זאת, בלי להגיד שאתה מתלבט על זה) 

פתיחות יתר וגם שיתוף יתר בהתלבטויות -  'כדי לא לעורר ציפיות שווא',

עלולה לחבל בקשר בשלבים הראשונים שלו, להכניס לספקות, להסתבך במחשבות.  

הבחורה יכולה להתקע בנקודות שהעלית, שתוך כדי זרימה ואולי עוד כמה פגישות, יכולות להתברר בעצמן.

כל זה נכתב מנסיון כואב. 

אז מר-בחור הזהר בדבריך. 

בעזרתו יתברך

לא מזמו שמעתי על משהי שעברה התעללות מינית קשה בילדותה ולאחר מכן כשהייתה בת 16 עברה תאונת דרכים ונשארה משתוקת ברגלים ועל כיסא גלגלים,

ושאלו אותה מה גרם לה להחזיק מעמד אז בפשטות היא אמרה הבעל הילדים שיש לי היום והציפיה הזאת של להקים בית משלי...

אז אני מאמין שברוך ה' את לא במקום הזה ...

אבל ההתמדדות עם הציפיה היא התמודדות שרואה פירות שכבר בעזרת מוצאים ובונים את הבית..

שפע כוחות מחודשים וגדולים והמון אמונה פשוטה

בשמחתך בקרוב ממש

בנוסף לדברי החכמה של ENS, הייתי מוסיפה שאולי כדאי לפני שאת נפגשת עם בחור שמי שמשדך ביניכם נתן לו את  הפרטים שלך, מעבר לגיל ועיסוק. אם למשל, יש בעיה משותפת שעולה לקראת סיום קשר, תנסי להבהיר אותה מראש. לדוגמא, אם אחרי 6 פגישות בחור מציין שאת שקטה מדי בשבילו. יתכן שאילו היה יודע מפי מי ששידך ביניכם שמדובר בבחורה שקטה, היית חוסכת לך את הפגישות איתו (כמובן בע"מ ולא צריך למסור כל פרט).

כמו כן, יתכן שאת צריכה לקצר את הפגישות הראשונות לפחות, כי פגישה ממושכת יוצרת קשר של שיחה חברית ולפעמים השיחה הנעימה תורמת לכך שהבחור ימשיך להיפגש שוב למרות שהוא בעצם לא חושבת שאת מתאימה לו מסיבה כלשהי, בגלל שנעים לו להיפגש והוא עדיין לא מרגיש בנוח לומר לך שהוא מסיים את הקשר.

דרך אגב, מתוך השלילה שאת מציין, נשמע שאת בחורה נעימה מאד, כל כך נעים לבחורים לשוחח איתך, ויש לך נושאים לשוחח עליהם, כך שהם נמשכים לפגישות ארוכות, גם אם אינן מוליכות למשהו מעשי. נסי להשקיע פחות נפשית ב-3 הפגישות הראשונות כדי שלא תפתחי תקוות רבות מדי ולא תיפגעי. פשוט תהני משיחה נעימה. אחרי 3 פגישות תוכלי להתחיל לחשוב אם מתאים לך.

אם יש ביקוש - נשמח!

גברת כלה טריה, ברכותי!

שמחתי עד מאוד לזכות לראות את ההודעה הזו

לגבי שכינה ביניהם- כדאי לברר אצל חברה\מכרה על מקום אחר שבו עשו- לברר מי אירגן שם- ולשמוע מהם..

מה בדיוק גרם לך לחשוב על זה כרגע?

אני חושב שתבואי איך שאת טבעי ביום יום

הרי בסופו של דבר את צריכה להמדד איך שאת נמצאת 

אין מטרה שתבואי במצב לא טבעי, ותמדדי שצורה כזאת.

בהצלחה

קחי בחשבון את הרוחות שיש

רק צמ"ה.....

(חולצת פלוגה אצלינו...) 

תשאלו לוחמים אולי הם יבינו...