לק"י
אני צריכה מתנות לשבת כלה באותיות-א, ל, ע.
ולא הצלחתי למצוא משהו נורמלי..
אז אני פונה לעזרתכם..
תודה 
לק"י
אני צריכה מתנות לשבת כלה באותיות-א, ל, ע.
ולא הצלחתי למצוא משהו נורמלי..
אז אני פונה לעזרתכם..
תודה 
קחו עמכם דבריםא - אלבום תמונות קטן של שניהם.
ל - לב . אולי כרית לב קטנה או מחזיק מפתחות..
[אני חוזרת על המלצתי מהשירשור הקודם עם אותה הבקשה, לפתוח מילון ולעבור על שמות העצם לפי האותיות יהיו לך כל הרעיונות האפשריי. זה מה שעשיתי עכשיו- הרצתי בראש את הא'ב' עד שצצו לי רעיונות
]
א)
אהבה- איזושהי תמונה יפה עם פסוק על אהבה, או מובייל יפה עם לבבות...
א'קיצר- משהו עם המילה אהבה.
אדנית עם פרחים/צמח שיקשט את הבית
אור- מנורה עם הילה יפה, לשים על שידה
ע)
עדי- תכשיט כלשהו
עז לחצר
(כן, אני יודעת שזה פרה...)
ענק= שרשרת, על אותו רעיון^
ערסל לחצר
ל)
לב- על אותו רעיון האהבה שכתבתי, קישוט, מובייל...
ארגז או אחסון (קופסא.. נו..) לאחסון עדיים ;)
א':
אגרטל
אהיל
אוכל (ספר מתכונים)
אוצר (תיבת תכשיטים)
אודי דוידי , אהרון רזאל (דיסק)
אצטבה (מדף)
את חפירה
אריג
ל':
לבנדר- מפיץ ריח
לוח מחיק לרשימת קניות
לדרמן
לוח שנה
לגו
לפטופ
לילה, לינה (כל דבר שקשור..)
ע':
ערגליות
עגלת שוק
עכבר (למחשב)
עלמא (דיסק)
עגלת ירקות
עטרה (כתר)
עגבניה
עיניים (משקפיים, איפור, הסתכלות, חוטי כיפה + מסרגה)
עטור מצחך- חוברת עם רעיונות לקשירת מטפחות
עט
עיתון
עתיד (כל דבר לעתיד..)
ב"ה
ענבים (מפלסטיק) "ענבי הגפן בענבי הגפן..."
עפיפון- למשהי מעופפת במיוחד
עטרה
לב
ליצן
ארנק
ארנבת
וכו'
גלוק17אחרונהלק"י
ובגלל שממש מעניין אתכם מה קניתי אני אספר..
קודם כל-וזו לא פרסומת- הצעה ראשונה זה פשוט להכינס למקס-סטוק.. גם אם הייתם שם שבוע שעבר הדברים שם מתחלפים בקצב כלכך מהיר שזה נחמד.
אז ב-א' קניתי אלבום תמונות, כמובן כדי שיזכרו את כל הרגעים היפים ויתעדו אותם, יראו לילדים, נכדים וכו'.. [צריך את זה במיוחד בדור הדיגיטלי..]
ב-ע' קניתי קופסא חמודה לעוגיות.. כי היא אוהבת לאפות.. אז שיהיה להם תמיד מאגר של משהו מתוק.. 
וב- ל' ממש אילתרתי כי לא מצאתי משהו נורמלי.. קניתי קופסא כזאת שנפתחת למלא פינות איחסון-מתאימה בעיקר לתכשיטים או איפור.. כדי שזה יהיה למלא דברים.. ושלא יהיה באלגן.. מאולץ.. אבל שימושי מאוד..
בעיקר לבית קטן..
אז תודה על הרעיונות.. ובקרוב אצלכםםם!! 
חבר שלי רווק מבוגר מחפש בחורה יראת שמים עד גיל 35 בעלת מקצוע מכובד ומראה נאה.
כל היודע דבר על מקום הימצאה מוזמן לפנות אליי באישי לפרטים נוספים.
יכולה לפנות אלי באישי
מתנדבת לתווך
מפחד קצת וזה..עד שהוא רואה מישו הולך לידו,
הוא בטבעיות:שלום,מפחיד פה לבד,אה?
האדם השני:כן,גם כשאני הייתי בחיים היו לי את הפחדים האלה..
מאת הנגד הקבורה בצה"ל (מעשה שהיה באמת)
------
גולנציק: אתם החרדים למה אתם לא משרתים בצבא.
חרדי (אותו נגד): תאמין לי אתה לא רוצה לראות אותי בצבא
פינת החי.
כי היא אישה..
-משה ר-אמרו לו תבחר בקשה אחרונה, ביקש להתקשר הביתה.
הוא מתקשר הביתה ואמא שלו עונה "בדיוק אבא דיבר עליך,איזה חיים ארוכים יש לך!"
גר מול הבית קברות, והיום הוא גר מול הבית שלו..
איש אחד קפץ מבניין לבניין, והיום הוא קופץ מענן לענן...
[נא לקרא במנגינה המתאימה, כן?=]
ולא מצא ת'כרית שלו..
hodaiadאני גם רוצה לצחוק :S
כי אין להם אוטו..
הצלחתי?
אחרי כמה דקות של הליכה עוצר אחד מהם ואומר לשני:עצור,יש לי תחושה שעוקבים אחרינו..
בנדא מצוי!!הרב של הר המור עולה על האוטובוס.
הנהג: יש לך רב קו?
הרב: אני רב קו..
חה. חה. חה.
שפן אחד נכנס למסעדה וכל יום שאל את אותה השאלה:
"יש לכם עוגת גזר?"
וכל פעם ענו לו שאין. והוא יצא.
יום אחד החליט השף שאם כל יום מבקשים--כנראה שיש ביקוש. אז הוא הכין.
למחרת בא השפן: "יש לכם עוגת גזר?"
השף: "כן, היום הכנו!"
השפן: "נכון שזה איכס?"
שפן אחד נכנס למאפיה ושואל את האופה אם יש עוגת גזר.
האופה מסתכל עליו ואומר: "לא, אני מצטער, אין לנו עוגת גזר"
הארנב מסתובב והולך.
למחרת חוזר הארנב ושואל: "יש לכם אולי עוגת גזר?"
האופה בוחן אותו שוב ואומר: "לא, מצטער. אין לנו עוגת גזר".
למחרת בא הארנב בפעם השלישית, ושואל את האופה: "תגיד, יש לך במקרה עוגת גזר?"
האופה מחייך ואומר: "במיוחד בשבילך, הכנתי היום עוגת גזר!"
הארנב מסתכל עליו ואומר: "נכון שזה איכס?"
האופה מתעצבן, תופס את הארנב באוזניים ואומר לו:" תקשיב לי ותקשיב לי טוב, חתיכת פרווה... אם אתה בא לכאן עוד פעם אחד ומבקש עודת גזר, אני ממסמר אותך פה לקיר של המאפיה!"
למחרת, מתייצב הארנב במאפיה ושואל את האופה: "תגיד, יש לך במקרה מסמרים?"
האופה מסתכל עליו בתיעוב ואומר: "לא, אין לי מסמרים"
אז הארנב שואל: "אז יש לך עוגת גזר?..."
![]()
^^טוהר.הגירסה של כמו צמח היא המוכרת..
וטוב לגלות שיש לזה המשך..![]()
גרעינים תורניים

גבר שאומר משו - טועה למרות שאף אשה לא שומעת?
פסים פסים פסים.
איש אחד חלם שבלילה הוא מת-ובבוקר הוא קם וראה----
שהכל זה אמת!!!!

אני חולה עליהם!
ננשמה!איש אחד קרא לכלב שלו
"אתה בא, או לא"? אז הוא בא, או לא.
כי בוש (דו משמעי)
למה מתנדבים מחו"ל לובשים מגפיים לעבודה?
כי בוץ (ד"מ)
למה צמים בט' באב?
כי נה (ד"מ)
מה הערבים קוראים למלפפון?
כי שוא? (ד"מ)
למה חם בגיהנום?
כי בשן
למה-- חיה הולכת על הראש
כי-נה
למה הכלי מנגן?
כי -נור
למה חתולות?
כי-כר
למה מורה מלמדת שם?
כי-תה
זה פשוט להמציא כאלו..
למה קנית חוטים? כי-פה
למה לא נרדמת? כי-בשה
למה אתה הולך לכנס? כי-בוד
למה העפת את החתולה? כי-שטא! 
זה לא כ"כ פשוט!!!
חצי שאלה היא על כל המילה, וחצי רק על החלק שהוא לא ה-'כי'.
למשל..
לא להתייחס לשגיאות כתיב..
למה הרכבת עמדה בטור?
כי-תור.
למה נפצע האביר?
כי-דון.
למה הלחם בכביש?
כי-כר.
הבנתם???
קי-שטה!!
והקשר הוא:
כשהדייט יבש מידי ואף אחד לא זורם אז כדי לא להיות מבואסים (בכל זאת יוצאים)
אז הינה לנו בדיחות לדייטים יבשים על מנת לשבור את הלחץ ומחסום הדיבור.
![]()
ראו חתימה שלי... ![]()
בפרשה שלנו אנחנו מצווים על קידוש החודש: “החודש הזה לכם ראש חודשים. ראשון הוא לכם לחודשי השנה” (שמות יב, ב). מה כ"כ מיוחד במצוות קידוש החודש להיות המצווה הראשונה שניתנה לכלל ישראל? ולמה הקב"ה ציווה את עם ישראל לקדש את החודש אפילו לפני יציאת מצרים?
כידוע במצרים היינו עבדים. לעבד אין מושג של זמן: בכל עת שהיא, רבו יכול לקרוא לעבדו ולצוותו לעשות מלאכה, אפילו באמצע הלילה. וגם כשהעד מתבטל, הוא לא יכול לנצל את זמנו כראוי, משום שרבו תמיד יכול לקרוא לו.
מה שמיוחד בקביעות החודש הוא שנעשה ע"י בני אדם. עדים צריכים להגיע לבית הדין להעיד, ורק אחר כך הדיינים יכולים לקדש אותו. גם ביכולתם של הדיינים, לדחות את העדויות אפילו כשכולם ראו את הלבנה בחידושה! המצווה הזאת באה ללמד אותנו על החשיבות לשלוט על הזמן! וזה כל המושג של חרות: בני חורין הם אלה שיודעים לשלוט על הזמן.
כשבן חורין עובד, זה שברצון הוא מקדיש את זמנו לעבודתו. השם עבודה הוא גם השם שניתן בפרשתנו לקרבן פסח: “ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה” (שם יג, ה). ככל שאנו שועבדנו לפרעה, לא יכולנו להיות עבדי ה’. במסכת מגילה שואלים למה לא אומרים את ההלל בפורים: אחד התירוצים הוא שהיהודים היו בשושן והיו עבדי אחשורוש ולא עבדי ה’. כדי לעבוד את הקב"ה אנחנו מחויבים להיות חופשים.
בהגדה של פסח, הבן הרשע שואל: “מה העבודה הזאת לכם?”. במילים פשוטות: “מה השטויות האלה?! למה אני צריך את כל זה כדי להיות חופשי?” - הוא לא מבין מה הוא מושג של חופשיות. בשבילו, חופשיות זאת הפקרות, לעשות כל מה שחפץ ביקרו. הרב בוצ’קו מסביר בתשובות שנתנה לרשע בהגדה ש"ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל": עצמו - זה הקב"ה (עקבות רש”י בגיטין נו
- כפר בעיקר. הוא לא הבין שמטרת יציאת מצרים זאת "העבודה הזאת", לעבוד את השם, כפי שמסביר אבן עזרא על הפסוק “והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה’ לי בצאתי ממצרים” (שמות יג, ח): בעבור זאת העבודה שהוא אכילת המצות, ולא לאכול חמץ שהוא תחילת המצוות, הוציא אותנו הקב"ה ממצרים. זאת עצם יציאת מצרים – להיות עם חופשי - שמאפשר לנו לקבל את התורה ולקיים מצוות - “אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה’ אלוקיכם” (במדבר טו, מא). קרבן פסח הוא גם המצוות עשה היחידה עם ברית מילה שהעובר עליהן חייב כרת. אם לא מבינים מה זאת חופשיות אז מוטב שלא יצאנו ממצרים.
והלקח לזמננו: אנחנו חיים בחברה שדורשת מאתנו הרבה. צריכים לעבוד ולהתפרנס – ויש בזה מצווה גדולה. אבל, בקלות האדם הופך להיות עבד עבודה. חובתנו לדעת שהעיקר זה לעבוד את ה’, ולהבין שהפרנסה זאת דרך להתקיים, אבל המטרה היא לעבוד את ה’ ובכך חשוב מאוד לשלוט על זמננו, ולקבוע עתים לתורה. בכך האדם הופך להיות עבד ה’ אמיתי.
שבת שלום!
למה אתיופים לא נוסעים בשבת?
כי אין להם אוטו..
איך יודעים שאלוקים לא אשכנזי?
הוא לא היה בשואה..
לא נראה לי שייך לצחוק על זה..
בשואה..
אם לא שייך,שהמנהלים ימחקו
כמה פוליטיקאים מושחתים נכנסים לאוטו אחד?
2 מקדימה
ועוד 3 מאחורה גם מקדימה
מוצלחות במיוחד
לפחות לדור הצעיר ששומע ושומע..
כמובן שלא אספר לסבתא..
אדם שמרשה לעצמו להתבדח בנושא הזה מראה בכך את חוסר השייכת האישית לנושא.
זה קצה הקרחון של תופעה כללית בציבור שלנו בכל מה שקשור לנושאים בעלי ערך
של אח שלו,הריץ בדיחות על הפיגוע בו אחיו נהרג,ועל ההלוייה.
תגידי עליו שאין לו שייכות אישית לנושא?
זו דרך של אנשים להתמודד,את יכולה פשוט לא להסכים איתה..
רחלקההמרחק בין לצחוק על משהו לבין לא להיות קשור אליו,גדול מאוד..אפשר בהחלט גם לצחוק על משהו,וגם להיות קשור אליו..
אולי חוסר טעם (תלוי לדעת מי..)
וסתם אנקדוטה, כשחברה שלי היתה אחרי טרואמה רצינית, ביום שבו היא אמרה לי בדיחה שחורה על מה שקרה- הבנתי שהיא מתאוששת באמת.
אבל יותר טוב כשמספרים אותן בע"פ.
* מה אמר סבא קרוקודיל לסבתא קרוקודילה?
בואי, הולכים לבקר ת'נינים.
* איש אחד-אבא שלו נפטר.
שאלו מהחברה קדישא, אתה רוצה שהכרוז יעבור עם שוקו או בלי שוקו?
בלי שוקו-עולה כך וכך, ועם- יותר.
האיש לא הבין מה זה, אמר שיהיה, עם שוקו.
למחרת הוא שומע: שקעה השמש בצוהוריים. (בהברה חסידית)
ולעניין בדיחות על שואה - לענ"ד לא שייך בכלל.
בס"ד
חחח סתם הייתי חייבת...
אבל בכללי- בדיחות שחורות זאת דרך התמודדות לגיטימית בעיניי.
כמובן שברגעים מסוימים הן לא קלות לעיכול אבל יש כאלה שזה מתאים להם! וכשמתעסקים בדברים מזעזעים לפעמים זה מה יש... מה ,תבכי כל היום? לא ולא.
(אבל אין לי מה להגיד אחרי שסבתא שלי (שהייתה בתקופת השואה) ראתה פעם באיזה תנאים הייתי לפני כמה שנים
אמרה על המקלחות : מה זה ? זה כמו מקלחות בשואה...
)
אבל אימא שלי בורחת כשהוא מתחיל...
בסיום סעודת פדיון הבן מחפשים כהן שיזמן לברכת המזון.
"אני כהן" מכריז האבא.
"באמת? אז אתה בכלל לא צריך לעשות פדיון הבן!" אומרים לו המוזמנים.
"מה?!" נדהם האבא "חבל שלא ידעתי את זה כשנולד לי הבן הראשון!"
דרוש שמאי להערכת נזקים בבית הלל.
קרדיט למניי770
אחותי התחתנה אתמול,ב"ה
ובשבת חתן-כלומר השבת אנחנו(כלומר אני) צריכים להכין משחק..
עכשיו אני עושה בעז"ה את המשחק-שמושיבים אותם גב אל גב ושואלים אותם שאלות והם צריכים להרים שלט(שבצד אחד רשום את השם של החתן ובצד השני את השם של הכלה) עם התשובה הנכונה מבחינתם..
כלומר:נגיד-מי יוריד את הזבל? והכלה מראה לכולם או את השם שלה או את השם של החתן וכנ"ל החתן..
קיצור, אני צריכה עזרה בשאלות ששואלים אותם..
יש למישהו רעיונות?
תודה בכל מקרה!
לילה מצוין!
התינוק בוכה,מי קם?
מי שוטף כלים?
מי הולך לישון יותר מאוחר?
מי תולה כביסה?
מי תופר חורים בגרביים?
מי עונה לטלפון?
מי תוקע כפיות בעציץ?
מי מקלף את הקלמנטינה?
מי יחליט לאלו שעות לכוון את השעון שבת?
מי ישטוף רצפה?
מי יבחר את העציצים/השתילים שיהיו בבית/בגינה?
אני צריכה עוד הרבה רעיונות-גם הזויים..
מי יתקע בשופר?
מי יזום טיולים ספונטנים?
מי יותר ינצח בויכוח לאיזה הורים הולכים?
מי יקבע איזה תוכנית שומעים ברדיו?
מי שר בקול יותר רם?
חחח..
את אמרת הזויים!
משום מה עושים את זה בכל שבע ברכות, ולדעתי זה ממש מיותר, סתם מביך וקצת מטומטם.
אם הוא טוב או לא, כדאי או לא. ביקשו דוגמאות לשאלות.
מכיוון שכך, נראלי שעדיף שדעות שליליות על המשחק-כל אחד ישמור לעצמו,ולא יבאס את הכותבת לחינם.
והם ממש נהנו..וגם אנחנו..
אם יש לכם עוד רעיונות אני אשמח-כי אני צריכה עוד הרבה..
ננשמה!כ"א לוח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר.
אפשר לומר מהיום ועד מוצ"ש...
יישר כח! תזכו למצוות!
שבת שלום
כתמר יפרח
עדי ר.
ב. למה?!? יש המון פרקים חביבים..
ננשמה!
פ'-ק'כתמר יפרח ויש פה כמה כפילויות,
אז אח"כ אפשר להתחיל חדש עם:
א'-כ', + כ'- לג'..
שבטעות נלקחו כבר פעמיים...
או שפשוט הנ"ל יחליפו.. 
לא מאמינה שלא הספקתי בראשון...
הלוואי שנסיים גם את הספר הזה..!
ננשמה!
עדי ר.בסיעתא דשמייא!!
בהרבה מאוד מקומות בפ"ש שלנו (בא) כתוב שאנחנו צריכים לעשות מצוות 'זכר ליציאת מצרים'.
חשבתם פעם למה צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן?!
כאילו, מה כ"כ חשוב באירוע שהיה לפני מלא זמן, איך זה יכול להיות רלוונטי לחיים שלנו?
ועוד לא רק זה, אלא אפילו בהגדה של פסח אנחנו קוראים מאז שנולדנו בערך שצריך לזכור את יציאת מצרים 'כל ימי חייך' >>
'ימי חייך' = הימים, 'כל ימי חייך' = הלילות.
בואנ'ה, מה עשו מיציאת מצרים?! למה צריך לזכור אותה כל הזמן??
ה'נתיבות שלום' כותב על זה משהו פשוט מ-ד-ה-י-ם>>
בעצם מצרים זה לא רק ארץ מצרים, אלא מצרים זה פשוט סמל לדברים שבהם אנחנו חוטאים - לתאוות שיש בנו, לגשמיות שלנו.
[למה מצרים היא סמל לזה? כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה, והיה בה מלא עבודה זרה..]
ז'תומרת שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לצאת ממצרים. כי לכל אחד מאיתנו יש תאוות ועבירות שהוא עושה.
ולכן התורה אומרת לנו כל הזמן לעשות דברים בשביל לזכור את יציאת מצרים - כדי שנזכור תמיד שכמו שה' הוציא את עמ"י כולו ממצרים, ככה גם אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות לצאת ממצרים הפרטית שלנו, שהיא התאוות שלנו - וככה ה' יעזור גם לנו לצאת ממצרים.
אח שלי, אולי היציאת מצרים שלך זה לקום לתפילה בבוקר,
והיציאת מצרים שלך, אחותי, זה לא לדבר לשון הרע.
כל דבר שמרחיק אותנו מאבאל'ה שבשמים - בעצם נחשב לסוג-של יציאת מצרים. ואנחנו צריכים להשתחרר ממנו.
אבל רגע, זה עדיין לא ענה על השאלה למה צריך לזכור את מצרים גם ביום וגם בלילה?!
הופה, שימו לב -
כמו שלמדנו בספר בראשית - הימים זה הזמן שבו אנחנו מרגישים ב'אורות', כשאשכרה הכל טוב ויפה, החיים פשוט דבש.
בזמן הזה - צריך ממש לזכור את המטרה שלנו בעולם, שהיא לעבוד את ה'.
ועובדים את ה' גם בעזרת היציאה ממצרים הפרטית שלנו - כשאנחנו משתדלים לעשות כמה שפחות עבירות, ולא להיכנע לתאוות שלנו.
והלילות זה הזמן שבו לא הכל הולך כמו שאנחנו רוצים, ואנחנו נופלים ומתייאשים קצת מהחיים.
גם בזמן הזה הנסיון הגדול שלנו זה להשתדל לצאת ממצרים הפרטית שלנו, מהתאוות שלנו, לא לשכוח את התכלית שלנו בעולם - וככה אבאל'ה שבשמים יוציא אותנו מהמצב הזה, ובעז"ה נרגיש שוב באורות 
אז בשורה התחתונה - בגלל שיציאת מצרים זה משהו שכל יהודי צריך לעבור בחיים שלו, אנחנו צריכים לזכור כל הזמן את יציאת מצרים, כדי שנזכור תמיד את התפקיד שלנו בעולם.
שנזכה, בעז"ה.
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י בעז"ה וחודש מצוין! 
ayeletb9בס"ד
הרב נבנצל כותב בדיוק את אותה השאלה
תקראי על השבת מדרשותיו על פרשת השבוע מומלץ
לזהות את המצרים שלנו ולצאת מהם ממש בכל יום..
האם הייתן יוצאות עם מי שחוזר על פכים קטנים?
חח...
סתם, לא הבנתי את השאלה כ"כ..
כתמר יפרחחחח לא יודעת....![]()
נחכה שהוא יסביר...
כתמר יפרחחכמים מלמדים אותנו שיעקב אבינו, לאחר שכבר העביר את כל משפחתו ורכושו, חזר לעבר השני של הירדן כדי לאסוף 'פכים קטנים' [לפני הפגישה עם שרו של עשיו...]
בסוף הוא יחזור וישמח שיש לו הרבה תגובות, רק ש...
אף אחת מהן לא עוזרת..![]()
כתמר יפרח
מישהו10אבל כנראה אף אחד לא הבין את ההתחכמות, אז וויתרתי...
בעזהי"ת.
ובטח שלא קטנים 
מישו, מישו, מתי תשים בחתימה שלך את הסימן <צ> ??? לא הגיע הזמן? |פולניה נאנחת|
..מכאן-לשיקולכם
אם אני התבטלתי ב60 לגבי החתיכה,
איך מתקנים את זה?
מאמע צאדיקהכסף....
אז נכון שמוחרים לנו מגיל צעיר
ש "כסף זה לא הכל בחיים.."
ואנחנו תמיד הוספנו בהומור...
"נכון, יש גם זהב ויהלומים!!!"
והרגשנו מצחיקולים לרגע...
ולא לדבר על,
"כסף יכול לקנות ווילה אבל לא בית חם...
כסף יכול לקנות מיטה אבל לא שינה טובה...
כסף יכול לקנות שעון יקר אבל לא זמן...
כסף יכול לקנות אנשים אבל לא חברים...
כסף יכול לקנות תרופות אבל לא בריאות..."
אבל בינינו?
מי לא מזלזל ב"משפטי חכמה" האלה?
כאילו, זה נחמד ושנון וטוב, לילדים בני 9...
אבל זה לא באמת מעביר אותנו את החודש!
אז רציתי לשתף אתכם בחוויה טריה מהערב, על כסף...
קיבלתי היום שיחה משכנה שלי, סבתא בגיל הזהב...
מסתבר שהגרוש שלה עזב את הארץ והשאיר לה תכולה של דירה...
מי זה הגרוש?
בעלה לשעבר, אבא של הילדים שלה שכבר גדלו ועזבו את הארץ...
בעלה לשעבר, שירש מליונים בגיל צעיר והתחתן איתה לפני כ45 שנה...
בעלה לשעבר, שלמרות שלא היה חסר לו שקל כל החיים היה בעל מכה...
בעלה לשעבר, שזכה באישה משמיים וילדים מתוקים ולא כ"כ זכה באהבה...
הוא חיי כמו בריון, לא שם שקל על המשפחה ולא שם על העולם,
למה לו לשים על העולם כשהוא יכול פשוט לקנות לו עולם חלופי?!
אני לא אכנס לכל ההתעללות שקדמה לגרושים,
אני רק אציין שכסף לא היה חסר, רק לב לא היה...
אני נכנס לסיפור בשיחה שקיבלתי מהסבתא-שכנה שלי,
מסתבר שאחרי 15 שנים של גרושים הוא יורד מהארץ,
והפעם סופית, אבל מה? הוא השאיר דירה מלאה כל טוב!!
הבנאדם פשוט קם, עלה על מטוס וזהו.. לא כיפל כ-ל-ו-ם-!
וכלום משמעו: בגדים בכביסה, טבעות זהב וכסף, תמונות של ההורים שלו, מחשב, תנורים,
10 חולצות חדשות בניילון שהוא הזמין במיוחד מחו"ל! (100$ חולצה! מידה XXL)
4 פאלפונים, מעל 15 מטענים, 4 אוזניות בלו-טוס, 10 אוזניות חדשות בנילון!
תכשיטים של אמא שלו ז"ל, רשיונות ותעודות בתוקף! 5 עכברים למחשב...
מצלמת ווידאו עם שיפצור מלא, כלי כסף, פלזמה ע-נ-ק-י-ת ומערכת שלמה...
מקלדת אל-חוטית, כל הכלי מטבח, עשרות סוגים שונים של תה, משקולות,
כייס חסין למיים בשביל אי-פאד עם אוזניות חסינות למיים וכל זה באריזה סגורה!
מגבות הוא לא כיבס, פשוט קנה חדשות, כנ"ל מצעים!! כמויות מטורפות של ציוד!!
אבל הוא לא רצה לבזבז זמן ולנקות אחריו...
אז הוא הודיעה לגרושתו שהוא מוריש לה את התכולה של הדירה שלו...
או בעברית, תנקי אחרי אם את רוצה את כל הדברים שסתם רבתי עליהם בגרושין....
פשוט הייתי בהלם!!
כל רגע מצאתי עוד ועוד דברים עם ערך רגשי ולא ולא רק ממוני!!
תמונות ילדות שלו, תמונות ילדות של הילדים שלהם, שלהם!!!
מזכרות מההורים שלו וכו' וכו' וכו' וזה פשוט לא נגמררר......
ואני שואל את עצמי, מה חסר לו?! מה?! יש לך כ"כ הרבה כסף...
(הוא עשה שיפוץ לפני פחות משנה של 200,000 ש"ח בדירה!!!)
מה חסר לו? מה הוא לא היה יכול לקנות?היה לו ""הכל""...
ועדיין לא היה לו כלום... פשוט כלום... שום דבר... כלוווום!!!!
החיים שלו ריקים, למרות שהוא דוקטור פסיכולוג אדריכל מיליונר!!
אני לא מצליח לתאר את האושר-זלזול שיש בדירה הזו,
לדבריה של הסבתא-שכנה הוא אפילו לא יודע מה יש לו שם,
בהתחלה לא האמנתי, אבל אחרי 4 שעות?! האמנתי!!! 
ועם כל זה,
הכסף הזה לא קנה לו כלום.
הילדים שלא לא מדברים איתו,
אין לו אדם בעולם שאוהב אותו בגלל מי שהוא...
אולי זה מקרה קיצון,
אבל זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הבנתי את המרחק...
זה לא שאני יחלק את כל הכסף שלי מחר, ממש לא 


אבל זה נתן לי פורפורציה על כל ה"כסף כסף תרדוף" הזה...
ולמה דווקא פרקתי כאן?
כי כסף-חששות-חתונה הולך ביחד...
נ.ב.
הרוב כבר נתרם לצדקה...
אל חשש 
סוף פריקה 
אשריך עליך 
זה אוניברסלי?
טכנית כמובן.
באמת את הדברים הכי חשובים בחיים- אי אפשר לקנות- בעד כל הון בעולם.
איזה סיפור!
העיקר הפנימיות.
זה לא אומר שאי אפשר לשים לב לדברים מבחוץ שישרתו אותה ויעזרו לה.
אבל העיקר הפנימיות. ובאמת.
hodaiadבאמת כתבת יפה!!
אשכרה משנה ת'הסתכלות..
אדם שאין לו את מי לשתף בחייו יוצא מסכן שבמסכנים.
אומנם יש כיף אבל צריך לקחת בחשבון גם את הקשיים..
ורק את לא...
זה קצת מגוחך להגיד.
החיים שאחרי הנישואין לא "מאד קשים".. זה דבר גדול מאוד. ואיך זה ייראה תלוי גם בהשקעה של האנשים, בנוסף על הסייעתא דשמיא. והשקעה בדבר טוב - זה גם משמח.
בדיוק השבת הייתי בחברת כמה זוגות צעירים - שכולם ב"ה שמחים ומאושרים, ולאיש מהם לא "מאד קשה"..
והחיים זה לא או "לרוץ כ"כ מהר" לפני הזמן שמישהו בשל למשהו - או להתבטל. אפשר פשוט ללכת בזריזות כשמגיע הזמן...
על מה יותר קשה, להיות רווק או להיות נשוי.
והרוב כתבו שיש יותר קשיים בנישואין, אבל גם יש יותר סיפוק, ויש יותר תמיכה ויותר קל לעבור את הקשיים הללו וגם יש הרבה יותר כיף ודברים טובים שמאזנים.
ולעומת זאת ברווקות יש קושי אחד- הבדידות. והוא קשה, וסוחט, ומוריד..
(זה מה שאנשים פה כתבו.. אני נהנתי מכל רגע של רווקות, ואני נהנת עכשיו להיות נשואה..)
אני לא זוכרת שירשור כזה,
אני זוכרת שרשור על מה יותר קשה להיות נשוי בלי ילדים או רווק
בס"ד לק"י.
כל אלו קיימים. אף אחד לא באמת מכחיש. ומי שמכחיש, הוא יתעורר מתישהו.
אבל,
להתחתן זה כיף. לחיות עם הבן אדם שאת הכי אוהבת בעולם, זה כיף.
לעבור איתו את הקשיים, זה כיף. ללמוד איתו מטעויות, זה כיף.
לאהוב כל פעם מחדש, זה כיף.
באמת,
זה שיא הכיף.
אני לא יודעת מאיפה זה בא לך, הסוג של התיסכול על להתחתן.
אני חושבת שזה פשוט סטיראוטיפים או דעות מאנשים אחרים.
אני רוצה להבהיר:
יש קשיים. יש רוע. אבל כשיש לך שותף, כיף לעבור את זה.
ואת האמת?
אני יכולה להעיד.
כן- את הקשיים האלו את רוצה
זה הפקלאה שאת מוכנה ובשלה אליה
זה מה שמתאים למידות- נפשך-להתמודד איתו
לצמוח ממנו
לקפוא על שמרייך
להשאר בקשיים המוכרים, היודועים לך
איך תגדלי?
*** הכותבת מכחישה כל קשר לאי אלו קשיים בנישואין
תמיד- הכל- דבש.
ולא יכול להיות יותר טוב
|שומרת-על-הקונסנזוס|
וסתם כי הייתי חייבת-
![]()
![]()
![]()
חיי נישואים הם אתגר הם עבודה והשקעה יומיומית
אבל למה זה נראה לך סותר את הכיף הטוב והאושר שבחיי זוגיות?
חוץ מזה שאם קשה לקבל את השני בחיי נישואים אז אולי דווקא כן כדאי לרוץ לזה צעירים שאז קל יותר לקבל את האחר ולא להיות מקובעים על עצמינו..
לכאב וקושי של סטטוס שלא מתקדם.
הקב"ה שברא את העולם ואת האדם קבע או במילים אחרות טבע בנו את התכונה ש"לא טוב היות האדם לבדו"
כמו שלא תשאלי מה עדיף להיות רעב או שיהיו כאבי בטן מרב אוכל. אנחנו זקוקים לזוגיות כי ככה ה' ברא אותנו.
ובע"ה כשתזכי בזוגיות טובה, תווכחי, שעל אף שזו עבודה היא מביאה להרבה שלווה. ולהרגשה שיש לי מקום משלי בעולם.
אז אני מאחלת לך שכשתצאי למסע למציאת בן הזוג, הוא יהיה קל ונעים וקצר.
ושתשמחי בימי רווקותך, ובחייך כנשואה
אז במקרים רבים מאד חיי הנשואין הם קשים ורעים.
אבל אם תמצאי לך את האהבה הנכונה רוב הסיכויים שיהיו לכם חיים משותפים טובים ונעימים
שהשתרברבה לנישואים
נשמע שהנישואים זה משהו מייסר ולכן תפקידנו לעמול קשה..
אני לא מסכימה עם זה.
ישנה מורכבות. ומורכבות שונה מקושי מן הקצה אל הקצה.
כשהמורכבות הזו הופכת להיות לא נעימה- כלומר לקושי, לדעתי זה קשור למערכת היחסים בין בני הזוג
ולא למערך הנישואים בכלליותו.
כך שעבודה וקושי אלו מילים סובייקטיביות. ברמת העקרון הם לא אמורות להיות אלו המובילות את מערך הנישואים
ונוכל להכריז באמת ובתמים "העבודה היא חיינו". מה גם שאפשר להנות בעבודה..להיבנות..
ולאושרית- ממש לא כולם רצים בלי הכרה להתחתן, אני לא חושבת שיהיה מי שיגיד לך שזה לא מפחיד, זה מפחיד!
~א.לועבודה כייפית בתוצרים שלה, אבל כשלעצמה- אני לא בטוחה
בכ"א אני לא מתייחסית לאי אלו דיוקים בהגדרה
זו פשוט מילה שצורמת לי
"נישואין איננם חלום ורוד כמו שהרווקים סבורים, ואינם קשים מנשוא כמו שהנשואים חושבים"

אבל בהחלט, זה קשה. מאד.
ואינני חושבת שרוב האנשים חולקים על כך.
בעצם לנשואים ולרווקים יש התמודדויות שונות. אף אחד לא יכול לברוח מהתמודדות, השאלה היא מה הוא רוצה. ונישואין הם לא גן שושנים. מי שחושב, שאחרי חתונה נגמרו הבעיות והוא "התנרמל חברתית", טועה.
אח"כ רוצים ילדים, רוצים שיהיו רגילים, וגם זה תלוי בסיעתיא דישמיא גדולה. בקיצור-כל מצב וההתמודדות שלו. אחרי הכל, ללא התמודדות, החיים היו משעממים...
שיר אמיתי ויפה בדיוק על זה
http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=4314&wrkid=27408
שיהיה חודש מלא שמחה,ברכה,שפע,וטוב!
שיהיה חודש של בשורות טובות,
חודש של שמחה, נחת הצלחה והרווחה לכולם, בע"ה..
בשמחות!
מעריצה של אבאבעזהי"ת.
ג', ד', י"ג, כ"ג, כ"ה, כ"ח, כ"ט.
בלי עין הרע!!!
צריך לחקור את התופעה הזאת. ממש כך גם באדר.
כיוון שבלום באשכנזית מדוברת זה עץ או שיח {לא זוכרת בדיוק} וידוע ששבט הוא חודש צמחי.
או שאני טועה..
אולי התכוון לפריחה של (לידת) תינוקות (לא על העור)...
מאמע צאדיקהאחרונהנהיה בין הזמנים- או מה קרה לפורום היום?
יש לי 4 חברות- ממש טובות, וממש מתוקות.
אני רוצה "לעזור" להן להתחתן.
יש מתנדבים?
כמובן שאת הבדיקה ה"ראשונית" ניתן לקיים בשיחה אישית- בשמחה! ואז ככה לראות אם זה מתאים.
יש ברשותי קובץ עם רקע מפורט, רשימת ממליצים ותמונות- והכל באישורן. חלקן אפילו מהפורום.
כמובן שצריכה להיות הדדיות.
בהצלחה לכולם.
כל הכבוד!!!
את מנסה למצוא מישהו שימצא להם משודכים
או שאת מחפש מישהו מכאן שיהיה המשודך שלהם
או שזה לא משנה?
כתמר יפרחאולי כדאי שתפרטי קצת יותר לפחות פרטים בסיסיים כמו גיל, ומשהו קטן עליהן (בלי לכתוב את השם)
וכמובן שצריך לברר במשנה זהירות על כל אחד שיוצאים איתו דרך הפורום וד"ל!
בהצלחה!
אם זה מה שיביא להן את החצי השני - במקומן לא הייתי מתלוננת.
מה גם שזה אנונימי לחלוטין.

להיפך - הנתונים יותר מסודרים.
אלא אם כן את מדברת על ההיכרות שלה עם הבחורים שכאן- האם הם מתאימים להן...
ועדיין הם יכולים לשטוח נתונים ולתת מספר לבירורים.
אני לא רואה בעייתיות.
היא אכן סידרה את הדברים יפה, בקובץ, וגם עם שמות ממליצים. כך שלכל היותר, אם למישהו נראה הכיוון -
יכול להתקשר ולשאול יותר פרטים את ה"ממליצים" שהם מן הסתם מכירים יותר, ויכולים להפנות גם לנוספים אם
צריך. אחרי הכל - כך עובדות שדכניות: נפגשות, מתרשמות - והלאה..
אז-
לדאוג לך?? 
הייתי חייבת!!
פשוט ניזכרתי במפגש שלנ''ו 
נראה שכן..
יישר כחך.
כדאי רק שתעדכני בגיל, בכותרת של הודעה נוספת - וכך יהיה מיקוד ראשוני.
אם עוד ילמדו ממנה - זה ממש מצוין. וזו דרך יפה וראויה.
כל אחד יכתוב פרטים על קרובים/חברים/ות שלו,באנונימיות כמובן
וככה אם משהו רואה משהו שיכול להתאים אפשר להמשיך לברר פרטים באישי
ככה אפשר להציע לרווק/ה שידוך אחרי שעשינו לו כבר את הבירור הראשוני בעצמנו.
ונונה,מצטערת ...גם אני מכירה בעיקר בנות.אבל שכוייח ,תשאירי את הפרטים שלהן באמת, אולי זה יתקשר לי למישהו.
רק שהפורום הזה סגור וחברים בו רק אנשים מוכרים כדי שיהיה אפשר לכתוב פרטים אמיתיים.
תשאלו את admin
חברים".
בהחלט ארגון ראוי ומבורך שעוסק בשדכנות.
וחוזרים ומעודדים:
יש לכם פרטים על עצמכם/ן? על מישהו/י אחר/ת?
אתם מתענינים/ות במישהו/י מכאן?
אפשר לראות פרטים ראשוניים ב"שירשור היכרות", ולעיתים בכרטיס האישי והודעות קודמות.
אח"כ - אפשר לפנות ל"צדיקה" שקיבלה את זה עליה בשמחה.
היא יכולה לפרסם שמישהו/י עם נתונים ראשוניים.... מחפש/ת.... והמתענין/ת יפנה לפרטים. כך זה די
מאובטח (אפשר לבקש שמות של מכרים וכד') ודיסקרטי לגמרי. כל זמן שאין הסכמה ראשונית מהצד
השני להתענין - לא יודעים על מי מדובר.
וכן - אם מישהו/י מתענין באיזה "ניק" (שמאחוריו, למרבית הפלא, אדם..) - כנ"ל: פונה אליה; היא יכולה
לבדוק אם יש היענות ראשונית. אם כן - לוודא פרטים לגבי המבקש/ת והמתבקש/ת, ורק אח"כ ליצור את
הקישור הראשוני.
אתם תרווויחו שידוך והיא תרוויח גמילות חסד מהמעלה הראשונה, וכן כל מי שיעסוק בכך.
בדיוק ראיתי מה"חפץ חיים" שאומר שאנשים מחפשים כל מיני "סגולות" והסגולה הראשונה זה לעסוק
בגמילות חסד. וכן ראיתי אתמול שמישהו שאל מהרב ש"ז אוירבאך זצ"ל סגולה לילדים. אמר לו שהח"ח
כותב, לעשות צדקה וחסד עם הזולת. שאל איזה סוג - והציע לו לפרוס חסותו על ילד יתום, ל"ע, ולשלם
כל הוצאותיו. הלה לא היה בעל אמצעים, ושאל אם גם שדכנות נחשבת למעשה חסד. ענה לו: "להתעסק
בשידוכים של מבוגרים ומבוגרות זהו חסד הכי גדול". החל לעסוק בשידוכים כאלה, ותוך זמן לא רב נושע
בבן (מהספר "חכו ממתקים" על הרש"ז זצ"ל). ובוודאי גם "סתם" שידוכים זה חסד גדול. בפרט שאנו
רואים שיש כמה וכמה שממש מחפשים ועדיין לא מצאו..
חיזקו ואימצו. ובשמחה..
אלעדאם יש לך רקע ונסיון בשדכנות, את מוזמנת לפנות אלי
לפרסם בפורום זה ממש (לנ"ו) הודעה כדילקמן :
"אני מחפש בחור\ה עם נתונים כך וכך- להצעה שידוכית. לפנות אלי באישי"
עובד. מניסיון.

אפשר לעשות את זה מידי פעם
או מידי פעם לעשות "יריד"- שירשור שלם של הצעות- ממוספרות- וכל אחד ממשיך לברר על מה שנראה לו....
כתמר יפרח
מאמע צאדיקהאת חוקרת את מוח האדם ומערכת ההשלמה המילולית שלו,הא? 
יישר כח לפונים. יש כאן הרבה אנשים איכותיים וטובים.
רציתי למקד את עניין הגיל:
ל22- 25.
ה' יברך את כולכם.
עניינית. עם הנתונים שלכם\ של חבריכם ואני בס"ד אענה בהתאם. בהצלחה.
למרות שיש מצב שזה עובד טוב...
מטעמי בטיחות ברשת- בטלפון נערך. פני באישי לפרטים
שלום רב.
אני אם לבנים שאולי יתאימו לחברותייך
את מוזמנת להתקשר אלי ואשמח לדבר איתך.
טווח הגילאים של בני 22-24
מחכה לשיחת טלפון ממך.
ואני ממש חיכיתי לאחת כמוך שתעשה משהו תכליתי.
מס' הפלפון שלי ********* שמי פסי.
אני חושבת שזה מעשה חכם מצדך והלוואי שתהיי השליחה
עבור חברותייך.
דוגמה איך אכן אפשר להיעזור דרך הפורום באינטרנט,
בזהירות ובשכל.
מכאן - "משדכת" חרוצה, עם נתונים מסודרים ורשימת "ממליצים".
מכאן - אמא לילדים, שגם זה דבר שקל לעמוד עליו -
אז חוץ מ"הנתון השולי" אם זה באמת מתאים.. -
אבל כבר אפשר לראות שעם מרץ ושכל מצד אחד,
ואמצעי הזהירות ווידוא-הנושא מצד שני -
יש אפשרות כזו.. ב"ה.
לא מפרסמים מס פלאפון ג"ב הפורום!
פתוח לעיני כל ישראל
אוי אפשר לדעת מי יתקשר..
מס' פלאפון, או מייל - מוסרים רק באישי, לכינוי שביררתם שהוא אמיתי וכולי
נשמע מפחיד להסתובב בפורום פה..(קצת <צ>)...אבל אלה החיים, ואם פה מסוכן ק"ו לחיים האמיתיים..
. למחשבה
טוב אני גם מחפש מישהי לחתונה ואני מסורתי
סתם רציתי לחזק
אם אפשר לקרוא לשם שומרון
רחלקה
tomerittalבעזהי"ת.
ולא רק אליבא דהשופטת הנ"ל,
זה גם הגבול במועצות המוניציפליות..
בעזהי"ת.
אני באמת סבורה כך, אבל א"א ללמוד את זה דווקא מה"תתפלא"...
בבחינת "אם אין אני לי, מי לי?"
וזה בהחלט לא מקנה לאף בחור זכות לשבת ספון בבית הוריו כשביתו שלו עוד לא נבנה..
בכלל אני לא רואה במציאות שבה הבחורה מתחילה- אידיאל.
אם קרה - מצויין, ברוך ה', וזו הדרך שנכונה להם,
אבל אם אתה בחור (ואתה בחור!
) - החיזור והחיפוש הם חובתך!
לעבודה!
שואפת למעלה..!והיא התחתנה 
שמעתי על דבר כזה .שאסור לבחור לשבת על מיטה של בחורה מכיוון שזה יכול לגרום לו להרהורי עבירה..
זה נכון..? יש מקור לכך..?
תודה וערב טוב..
אחותי, יש מספיק עניינים גם בלי שנקריץ כאלה.
סתם לא הייתי ממליצה לו להכנס לחדר שלי מטעמי מקח טעות 
יש כאלה שלראות ילדה קטנה ברחוב (כנראה) גורם להם להרהורי עבירה, אז מנסים בכל האמצעים לסלק אותה מטווח ראייה.
ויש כאלה שהם קצת יותר נורמלים, ולא מתרגשים מכל דבר שאיכשהו מזכיר את בנות המין השני.
אני לא שמעתי על שום מקור, ואני גם לא חושב שיש (אלא אם תחפשי במאגרי הפסיקה ההזויים סטייל בית-שמש).
כל טוב.
להכניס בן לחדר שלך...?
היא התכוונה כנראה לענייני "סדר" בהומורה הידוע..
ב. אני לא חושב שמה שהעלית הוא חסר טעם וביסוס כפי שהוצג כאן.
ותשאלי פוסק הלכה מובהק, אם יש לכך השלכה מעשית.
האיסור היחיד הוא על בעל לשבת על המיטה של אשתו כשהם אסורים.
הרב אבינר אמר שזה לא צנוע ( לא היה לו זמן לחפש את המקור )...מי שיודע את המקור אשמח אם יגיד ...תודה רבה..
עקב הלך הרוחות המזלזל בתלמידי חכמים וברוח ההלכה והתורה הנושבת מבית מדרשם..
![]()
<עקיצה פנימית, כל מי שלא קשור - שלא יתערב!>
![]()
בעזהי"ת.
<בחייאת זומזום, מה הקטע להוציא את זה החוצה?!>
לא יודעת מה איתך.. אני לא מכניסה גברים זרים לחדרי הפרטי.
אם יש להם עניין טכני איתי - הם יפתרו אותו מולי בסלון.
אם אנחנו בקשרי נישואין - ניפגש בחוץ, וכשזה יהפוך לרציני - הוא יגיע אליי הביתה, במעמד אחר לגמרי.
ואפשר לומר עליי הרבה דברים, אבל אני לא מהטיפוסים שמתנזרים מדיבור עם גברים בכלל.
ממתי זה מקובל להכניס גבר למקום פרטי של אישה!?
כאשר נמצאים בקשר רציני, וח"ו לא אנשים(בנים) זרים , ממש אבל ממש לא....
ובוודאי לגבי השאלה הספציפית ששאלת,
כל זמן שלא מתחתנים זה נקרא "בנים זרים"..
וזה לא משנה "קשר רציני"..
כמובן, לגבי הכרת הסביבה של האדם, בוודאי יש הבדל בין סתם מישהו למישהו שעומדים להינשא לו.
רחלקהאשת חיל מי ימצא...
במקרה של שינה, היא צריכה להחליף את הסדין לפני שהיא יושנת
(מתי שמגיעים אורחים משפחה וכד')
לא זוכר את המקור בשו"ע
השירשור ננעל הודות לשמירת הצניעות בשיח הכללי של עמ"י
למי שיש עוד שאלות בנושא השירשור הזה-
אפשר לפנות לאחד או אחת (בהתאמה) מהנשואים\ות שמסתובבים בפורום זה
ולשאול אישית
כדאי להבהיר לו דרך צד ג'
או בעצמך- תלוי איך אתם מתנהלים,
בצורה עדינה אבל ברורה שזה לא מתאים,
לבקש סליחה,
לומר תודה על מה שכן היה,
ולהמשיך הלאה...
בהצלחה!
אולי לנסות להכיר לו מישהי אחרת.
ב"ה
סיכום קצר
עד כה הרווקים/רות שהגיבו לשרשור הם :
בנים:
הרש
יויו2
מישהו10
עדיאל
טל ים
אני 7
בנות:
אמת ואמונה
רות 014
עדי ר.
חרותיק
מחפשתותו
nogoshka
hodaiad
רחל=)
לא(ה)לי
כתמר יפרח
נוצה ברוח
לא ידוע:
זמזם
בנוסף פנתה אלי עוד אחת במסר.
(אני לא יודע כמה פנו לצדיקה אחותך)
מה שאומר שכרגע יש לנו 10 בנות ו 6 בנים
ולכן לפי דעתי אפשר להמשיך הלאה
אבל קודם- אני רוצה שתאשרו שאתם באמת מעונינים להגיע
וכן כמובן שאשפר להצטרף עוד.. ולצרף חברים/רות
אח"כ אני (או אם יש מתנדב אחר) אצור קשר עם מקום ההתנדבות
בהצלחה!
אני לא אישרתי הגעה..
מחילה אם זה היה נשמע ככה 
כתמר יפרחאבל התגובה שלי לא הייתה בגדר אישור השתתפות...
אבל באמת ישר כוח.
בטוחה שתצמח פה איזו קבוצת חסד...
כאן כולם מתלהבים ומעודדים
אבל ברגע שצריך לקום מהכורסא-
חח
אל תצפה להגעה רצינית, אם בכלל. כאן נהוג לתפוס רגליים קרות מייד כשהעסק קורם עור וגידים
ברגע שתקבע תאריך שעה ומקום ההתנדבות החבר'ה יוכלו לאשר או לא לאשר את השתתפותם.
תיאלץ למצוא מקום שגמיש מבחינת כמות החבר'ה שיגיעו
אני7אני אשמח לבוא אם זה הסתדר לי בלוח זמנים.
אני מתכוון להגיע
בייחוד אם זה יהיה חינוך מיוחד ומוגבלויות. (רות, לטיפולך!)
אם אנשים מתביישים מעצם המפגש, אז לא תמיד הצורה שבה זה ייעשה- תפחית את אותה הבושה..
לדעתי צריך לארגן התנדבות, ממש באופן מסודר: יום, שעה, זמן, תוכן
ולשאול מי מהכותבים מעוניין להגיע ולעזור..
על רקע זה תתכן ההכרות, והלוואי 
אבל לדעתי האמירה שזה מפגש הכרות- כבר מרתיעה. ולא משנה כ"כ הצורה" התנדבות, טיול וכו'..
בית איזי שפירא ברעננה
יום התנדבות דרך "השומר החדש" באחת החוות בצפון או בנגב.
מרכז קליטה - עולים מאתיופיה.
שרשרו
ב"ה
אבל הם יכולים לתת לי תשובה רק מחר
כך שנראה לי שהמפגש לא יקרה השבוע
אעדכן בהמשך
אשמח שגם בנות יודעו שהן מצטרפות
אני רק בת 18,
ועדיין לומדת באולפנה,
ונראה לי שכולם פה הרבה יותר גדולים ממני..
אז יהיה קצת לא נעים..
הגבתי רק כדי להציע מקום.
אבל אם אני אראה שעוד אנשות בגילי יהיו, אז אולי אני אבוא.
בלי קשר לרגליים קרות.. תבינו..
ב"ה
דיברתי עם יד אלעזר- הום מוכנים לקבל אותנו - רק ששעות ההתנדבות שם הם בין 9 בבוקר ל16:0 אחרי הצהריים
יש מישהו שהשעות האלו מתאימות לו? או שהאפשרות הזו יורדת?
דיברת גם עם אירגון משביע לכל חי רצון
והא אמר שיחזיר לי תשובה מחר. יש לציין שמיקום שלהם הוא בבית אל.
אשמח להערות
אליסף
בעזהי"ת.
זה היום הכי פחות לחוץ, ויש בו חופש...
מה מביאים לחברה דיי טובה שהייתה איתי בשירות שהולכת להתארס???
חוטים, מחטים, סיכות, גומי, מספרים-----
קיבלתי אחת כזו לפני כ20 שנים והיא בשימוש עד עצם היום הזה,
המתנה הכי מוצלחת מבחינתי ![]()
יש לי חברות שלאירוסין שלהן אני אשקיע 50 שקל, לחתונה 150.
ויש חברות שאשקיע 200 שקל לאירוסין ו400 לחתונה..
ויש גם כאלו שרק באים לחתונה, נותנים את שווי המנה וזהו.
אולי עוד משהו סימלי - 2 ספלים יפים וזהו.
נראה לי שזה גם תלוי בנורמות שקשורות במנטליות עדתית, חברתית, מקומית.. וכו'.
חסידי:
אני לא כותב שם של זמר כי יש הרבה זמרים ששרים את זה:
*אילו יהודי היה יודע
*אין כאליקינו
*אשר ברא
*אתה תקום
*דוד מלך
*ולירושלים
*זכרני נא
*יחד
*מהרה
*סימן טוב
*שומרים הפקד
*מראה כהן
*עוז והדר
* ובא לציון
*אנחנו מאמינים
*הוא יגאל אותנו
*חזק
*הכל יודוך
*הקב"ה אנחנו אוהבים אותך
*יערב נא שיחי
*ברוך הגבר
*כיצד מרקדין
*עבדו את ה'
*על ידי ניגונים
*שהחיינו
*כי הרבית
ולא זה לא מהראש
(חלקם כן)
נפשי תערוגואין לי שירים מזרחיים, אולי חלק מכירים כאן.
(אין לי שום דבר נגד שירים מזרחיים!)
מזרחי- דודו אהרון, משה פרץ, שרית חדד...
ליהודית רביץ גם יש...
בס"ד
*יעלילי -היום השמיני
*פתאום אדם נולד- אהרון רזאל
*מה עשית היום -אהרון רזאל (תבדקו אם הוא מקפיץ מספיק.. )
*חיזקו - החברה ,ובכללי נסו את כל השירים של החבר'ה הם קצביים מספיק .. (יהא שלמא רבא ולא זוכרת מה עוד.)
מזרחי:
*מי שמאמין איילך גולן
* אין כמוך - משה פרץ.
וחפשו ביוטיוב כיד הדמיון הטובה! לילה טוב
איזה טוב ה'!!!!אחרונה
לענ"ד... (בלי להכיר את הבחור. אני מתכוין מצד הנתונים שהבאת..)
כנראה שהוא באמת מתענין בך וזה חלק מהענין..
כדאי שתשמרו על "גבולות" כבר מעכשיו, למקרה שזה אכן ימשיך.
והשאלות - תעני לגופו של ענין, אלא אם כן הן הופכות להיות בלתי סבירו, נקוה שלא.
[אם ה"נשמה" מפריע לך - את יכולה פשוט לומר שזה מחמיא לך שהוא מרגיש כלפייך קירבה - אבל את מעדיפה שתשמרו את זה לתקופה מאוחרת יותר..]
פתוחים,אומרים ושואלים מה שלא מסוגלים לשאול ולהגיד בפנים.
הוא רוצה לשאול אותך בפגישה אבל הוא לא מעיז...
לפעמים בהתחלה יש מבוכה גדולה מכל מיני דברים ולאט לאט היא מתפוגגת ונהיה יותר נוח.
למה סתם להלחיץ?
בוודאי שיש דברים שלא נוח לשאול - בפרט ישירות - בשלב כזה. והם אולי חשובים לו לצורך עצם הבירור.
ואדרבה: צריך לדעת שהאמת היא שלא פעם קשר אמיתי מתפתח דווקא מתוך הבושה המסויימת שבתחילה. זה אומר שכל אחד מכיר את "מקומו", ומתוך כך מתחיל לגשש באריגת הקשר עם זולתו. וקשר אמיתי - אכן נבנה בין שני "אנשים", ואישיות - זה דבר עמוק.. "ביחד" אמיתי, של בנין בית, נבנה בעדינות.
לעומת זאת, לעיתים "זרימה" מופרזת על ההתחלה, אינה מבטאת עדיין פגישה פנימית; לא תמיד הפנימיות כבר "מתחברת" כ"כ מהר, צריך למצוא את אופן החיבור בין השונוּת. אם כי לא להגזים גם לצד השני..
כמובן, יש סוגים שונים של אנשים; ויש כאלו שבקלות ובחביבות יוצרים קשר באופן "זורם". אבל בסופו של דבר, לכל אחד יש את רשות היחיד שלו, שיותר בפנים; וה"רשויות" האלו - הולכות ומתקשרות, נפתחות ומתוודעות זו לזו, עם הזמן.
וכך היא מליצתו העמוקה של הזוהר הקדוש , בתירגום חלקי (ראיתי מצוטט לא בהקשר זה - אבל שייך): סיטרא דקדושא - הצד של הקדושה - מתחיל בפירוד ומסיים בחיבור. סיטרא דטומאה - מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד...
שנזכה לחיבורי אמת בתוכנו, בכבוד, עם מידת הבושה במקומה הנכון, באהבה ואחוה ושלום ורעות..
אם זה מפריע לך {וניכר שכן} פשוט פתחי את העניין איתו. אולי יהיה לו משהו להגיד שישנה את התמונה, והכי חשוב- אולי זה ייפסק או יתמתן לעת עתה..
ב"הצלחה אחותי 
לאחר כך!
כמו שציינת עכשיו זה באמת מעלה שאלות או חוסר וודאות...
עדיף באמת שתדברו על זה ביניכם וכמובן שלא בהודעות.
שיהיה בהצלחה ממש!
אם זה מוצא חן בעיניך ומחניף לך אז תגיבי בשמחה
אם זה לא מוצא חן בעיניך אז או שלא תגיבי או שבהזדמנות תגידי לו