פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1500)

ותהיי רגועה,

אני יותר גדולה ממך וגם אצלי הרשיון עדיין מתעכב..

אבל שהוא לא ירצה אותי בגלל זה?

שיבוסם לו.. (כותבים את זה עם ס' או ש'??)

עם מישי אחרת...

אני חתכתי קשר בגלל זה..

הוא לא הסכים שאני ילמד.הוא טען שזה כלי גבר!!

אחח..הבנים האלה :S

עפים על עצמם יותר מידי..

שאחד אמר לי

שהיכן שאישתו תעבוד / תלמד זה החלטה שלו,

כלומר- אם איפה שהיא רוצה לא נראלו,

אז היא לא תלמד/תעבוד שם!

אז שיהיה לאחרת בהצלח איתו:d

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t394181#4717648

לשאלה עצמה, למה שזה ירתיע? אולי זה לא ממש מעניין או חשוב לה או שאין מספיק כסף או שאין רכב ולכן זה לא כ"כ נחוץ..

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t383149#4611201

איך כותבים נברת? ככה!?

Iמרגיש עולה חדשI

מזל - אולי מישהו עוד היה "פוסל" אותך בגלל זה (קל וחומר אם אין לך רשיון נהיגה... ואפילו לא רכב משלך)

איפה הבנאדם חי, בשנות ה-40?

כלי גבר?

מה אנחנו, בחצר החסידויות?

[יש לי משחפה שלימה חסידית, והם אומרים שזה לא צנוע שאשה תנהג כי החצאית עלולה להתרומם לה. אה, ובאוטובוס זה לא קורה? ואולי גם לא נעלה במדרגות בגלל זה?!]

שהבחור יגיד תודה שיש לך רשיון כי זה מקל מאוד על החיים ונוח ביותר (במידה ויש גם רכב...)

עליו ועל גישתו

או שאולי זה רק הילדים (בני 17). הנוער היום מוציא רשיון מכמה סיבות:

1 זה "מגניב" לכולם יש רשיון

2 זה יהיה שימושי בעתיד

3 יש להם את הזמן הדרוש לזה.

אם לך לא היה את הזמן, גישה לרכב ולא חשבת שזה "מגניב" או את החשק להוציא המון כסף על זה, אז מה?!!???!?

קחי את הזמן לא צריך למהר להוציא רשיון במיוחד לא בגלל שאת "כבר" בת 20!

לכל היותר על הבחור -

ומה פתאום שיעורר "רתיעה"?...

אבל כנראה שבתוך כל השאלות ש"בלי קשר" לענין השידוכים,

יש ללמד עליו זכות שהוא מושפע מהאוירה הזו, ולא צריך לפסול את האופציה שלו מיד, בגלל שהוא שואל כאלה

שאלות...

נ.ב. כעת הבנתי שכנראה מי ששאל אותך זה לא הבחור עצמו, אלא רק זה שרצה להכיר לך מישהו.. טוב, אז ממילא

לא לגביו את בודקת...

ואין לזה שום "השלכות גורליות" לעתיד...  אם יהיה חשוב לך בהמשך - תוציאי.

מה הקשר לקבוע לפי זה שידוך?!

היה לי פשוט קצת משעמם בצבא וחיפשתי לעשות משהו אז ניגשתי לתאוריה, ומשם המשכתי בכח האינרציה...

ותאמין לי- שלא על זה יקום או יפול הבית

באמת

רווקים- תתאפסו על עצמכם!!

אתם לא מחפשים מנכ"ל חברה, או שליח פיצה!

אתם מחפשים חבר לחיים, אבא לילדיכם, שותף ליומיום וגם לעיתות מיוחדות.

לא קראת את ההודעה הקודמת שלי?...

זה כמובן המשך ישיר -

באווירת ה"תתאפסו" שכתבת...

חידוש עולמי: כבר שמענו על גבירים שנותנים לחתן רכב; אבל שיהיה תנאי שהבחורה תהיה עם רישיון - זה כבר חידוש מקורי...

גמני בת 20 ואין לי רישיון :>

טמטום!!! 

זה מה שיש לי לומר!!!

ברצינות על זה הוא פוסל אותך?? אז הוא לא שווה 10 אג'!!!!!

לא שווה שאפילו תחשבי שזה כול הבנים!!! זה פשוט אחד מטומטם!!!

בחיים לא אמרו לי "בת 21 בלי רישיון??"

צריך לעשות דבר כזה:

שרק מי שהוא רציני, ולמד חומר מסוים..

תאוריה - שמסבירה איך מגיעים להחלטה,

ומה עושים ומה לא עושים..

מקבל את הרשיון

ויכול לצאת לפגישות.

וכמובן רענון רשיון כל חצי שנה..

אמר מי שהדריך בתכנית [יהודי חביב ביותר],

שרק מי שעובר את המבחנים,

מקבל רישיון להחזקת אשה...

כי לרובנו יש רישיון מגיל 17-18...

מצד אחד זה שטיות, וכי מה זה כבר אומר?

מצד שני, יש פה עניין שיכול להעיד על עצמאות,

שבחורה באה לאסוף אותי עם רכב,

אני באופן אישי ממש מתלהב...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t404112#4818713  מצאתי את הקישור...

מקווה שיעזור לך..

אני חושב שזה לא תמיד עניין של זמן, אלא של זמן איכות...

תבדקי בתוכך...

ו"להגיד".. זה שטויות.

אם זה יהיה זה - יהיה לך עוד כל החיים...

העיקר מה שבאמת. ואם דיברתם על זה, כנראה שיודעים הדדית.

כדאי לבדוק בנחת את היחס שיש בפנים אל האדם, מעבר לחווית הפגישה.

וכש"מדברים" על הענין יותר מידי ומפורש מידי, זה עלול גם קצת "לשרוף" אותו, והרגשת הנעימות שבאמירה עלולה להפריע לשיקול הדעת ולבנין המודרג.

תבדקו בנחת (לא סותר בזריזות) ו..טיפה סבלנות.

מלא זוגות חיים באושר ואהבה כשהכירו אפילו בפחות זמן - זה לא אומר!

דווקא לפעמים ה' כ"כ מיטיב איתנו שלא רוצה שנעבור זמן ממושך עם התלבטויות וקשיים אלא מראה לנו באמת לאן הקשר הזה מוביל..

זה לפי הרגשתך... עד כמה הקשר רציני...

אזז מזל טוב?!

להביא אותו לפגוש את ההורים שלי.

איך עושים את זה מה תוכן הפגישה צריך ארוחת ערב או שמספיק כוס קפה עוגיות  פירות וכו'..

או שלא חייב להיות רשמי בכלל יכול לבוא אלי להגיד  שלום להורים ושנצא למרות שנראה לי שיש חובה שישב בסלון וישדברו לא?

ואתם חושבים שכבר מתאים שההורים יכירו במי מדובר,

זה יפה שיראו אותו.

ואיך שמתאים לכם.

את צודקת שאם כבר בא לצורך זה - לא יפה שיבוא, יגיד שלום ותלכו. אם כבר, קצת להכיר (כמובן, צריך גם לשאול אותו... ).

עם ההורים.

יש כאלה שעושים ארוחת ערב שלמה, יש כאלה שיושבים על בסלון על קפה ועוגיות. אבל אני חושבת שבאמת הכי חשוב זה לתאם ציפיות ביניכם ובין ההורים לפני כדי שלא יווצרו מצבים לא נעימים.

בהצלחה!!!

אבל תמשיכו קצת לפני שתחליטו.

בהצלחה.

אבל האהבה האמיתית היא אחרי שנשואים כמה שנים ובונים אותה ע"י נתינה וכבוד הדדיים.

גילוי נאות: הכותב התארס אחרי שבועיים של היכרות ועמד תחת החופה בדיוק חודשיים וחצי מהטלפון הראשון.

נראה לי קצת לא אחראי לא?

לא הבנתי...

"אל תביאנו לידי ניסיון.." אם זה עוד תחילת קשר ואפשר למנוע..למה לא?!

הקופת חולים אבל למי אני קובעת תור? ליעוץ גנטי ? אם כן התור הכי קרוב בקופה שלי זה  זה במאי..

וזה המון זמן..

שמעתי שרב גדול במכון פועה אמר פעם, מול קהל רב, קבל עם ועדה ש:אין סיבה שהיום יוולנו תינוקות פגועים ברמה נוראית.

האדם הזה הוא רב חושב וחכם.

לא מבינה מה הטעם להתפלל בלי לעשות השתדלות. ה' נתן לחוקרים את הבינה בלגלות גנים העלולים להיות רצססיביים אצל שני ההורים וכך למנוע מחלות נוראיות.

ואני מדברת רק על מחלות שבהן, שלא נדע, מרגע הלידה ועד סוף ימיו של התינוק (3 או 4 שנים בד"כ) הוא מחובר למכונות הנשמה וכל האיברים קורסים.

בהצלחה!!!

חזקיה רצה להמנע ממצוות פרו ורבו, עקב ידע שילדיו יהיו רשעים,

לעומתו ע"פ הידוע לי בדיקות גנטיות בציבורנו גם במקרה של תוצאות "חיוביות" בעז"ה לא אמורות למנוע פרו ורבו.

לא הבנתי את עניין השורש רע ואיך זה נוגע לענייננו.

ואין הצדקה לא לעשות בדיקות לגילוי סרטן בקרב אנשים בקבוצת סיכון. 

ואין הצדקה לעשות ניתוח מעקפים. 

אין הצדקה לעוד הרבה דברים בסגנון. 

ודווקא מבחינה גנטית, עדיף שבני הזוג לא יהיו מאותה עדה. 

ברגע שבני הזוג הם לא בני אותה עדה, הסיכוי למחלה גנטית ירד בצורה דרסטית. 

אני אמנם לא רופא, והייתי עושה את הבדיקות בכל מקרה, אבל הסיכוי שילד יסבול ממחלה גנטית במצב כזה הוא נמוך מאוד יחסית. 

דבר ראשון זה מתאים יותר לציבור החרדי- שכולם שם עושים, וגם בודקים עוד לפני הפגישה בכלל..
בציבור שלנו זה פחות הולך ככה.

דבר שני- אתה לא מקבל תשובות, אלא רק התאמה,
וגם שני בני הזוג חייבים לעשות,
דבר שלישי- הם לא בודקים את כל הבדיקות שיש, לכן בכל מקרה כדאי לעשות עוד בדיקות במכון גנטי.

חבל!!! אנחנו כבר בריגשי והכל,

זה מזה עצוב לפרק ככה קשר...

לכן אני חושבת, שאם כבר בודקים- אז ממש ממש בהתחלה!

ותשאלי את השאלות הללו

והם יפנו אותך לאן שצריך

מספר טלפון של המקומות בהם עובדת ד"ר חנה קטן יעזור לך?

מזל טוב!

איזה משמח אחות!

שיהיה רק בקלות ובשמחה!

שבעז"ה תזכי להקיים בית נאמן ושמח

מזל טוב שתזכי להמון שניים של נחת ואושר אמיתי

בבריאות ובשמחה!!

בניין עדי עד!!

איזה כיף!! איזה בשורה משמחת!! כל יום!!

בעזר"ה תזכו להקים בנין עדי עד!! בקרוב אצל כולנו(הרווקים)

כל האיחולים

בשעה טובה ומוצלחת!

שהדרך לחופה תרוץ בכיף ובשמחה,

ושביחד תקימו בית של תורה, מלא אורה, שמחה, אהבה, שלום ורעות!!!

מזל טוב ברכה והצלחה..

שתזכו לבניין עדי עד!

בע"ה שתזכו לאריכות שנים מלאות בכל טוב!

תודה!

אף פעם לא התעמקתי בו יותר מידי, תודה

גם זה יעזור

(שגם רווקה צריכה לכסות ראשה)

קר לה במוח???

הא!! קיבלתי עכשיו הודעה שחברה שלי התארסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יוווווווווווו

כבר דנו פה על זה...

אולי הוא רוצה לפתוח את שרשורי 'סבבה והכל, אבל'.

דווקא היה ממש כיף.

חחחח זה היה לגמרי בצחוק 

קצת נבהלתי בסוף זה היה כובע לחמם

בעזהי"ת.

זה כ"כ יפה ומוסיף!!!!!

משהי (רווקה) שתופרת ומוכרת מטפחות שכחה להוריד ובאה ככה לדייט..

באמת לא רצה להמשיך היא חושבת שנבהל

מה פשר הכובע על ראשה?

ומישהי שלא ראתה אותי שנים בדיוק ראתה אותי ואמרה מזל טוב

בדיוק בגלל זה אני לא אלך עם כובע מחמם, וגם אמליץ למשהי נשואה להישאר עם המטפחת הפשוטה...

פעם ראיתי מישהי עם כובע מחמם, והבנתי שהיא נשואה רק כי היא היתה בהריון...

(חוץ מזה, אולי צריך להיזהר משום מראית עין?...)

אני בעד שנשואות- יכניסו את כל השיער לכובע

ורווקות- יוציאו את הקוקו מהכובע

ככה לכולנו יהיה חם וגם נעים

ממש פתרון...

טוב, לא יודעת מה להגיד...

הלכנו ביחד, והיה לי כובע ברט כזה מחממם, וכ----ל השיער בחוץ, והייתי עם אחשלי ומישהי שמכירה אותי באה אלי "יאאאאאא מתי התחתנת?"

מה נכון לך לגבי הקשר הזה..

לא מתרגשת..

לא מחכה...

למה חיכית עם זה עד עכשיו?

תגידי לו יפה שלום..

ושיהיה בהצלחה!

לק"י

תלוי בשכל,

האם יש סיבה להמשיך.

אם יש בו דברים שאת רוצה.

אם כן, תמשיכי,

אם לא, אז באמת אפשר לומר שלום.

לא לפעול רק ע"פ רגש,

מה מרגישים או לא.

אלא לשקול את הדברים בשכל.

אח"כ עלולים לחיות תמיד בספק,

וזה חבל...

צריך סיבה בכדי להמשיך.

אם אין סיבה אז לא להמשיך.

(ורק אחרי שכתבתי ראיתי שזה יצא מאוד ארוך, תשתדלו לקרוא בכל זאת

(אומרת זאת, שמדלגת באלגנטיות על תגובות ארוכות שכאלה...))

אם נשאל כל מיני אנשים למה הם רוצים להתחתן?
נמצא כל מיני סיבות...

אחד יגיד בגלל הבדידות המעיקה,

אחר משום חיי משפחה

ויש כאלה שיגידו למען הדורות הבאים..

או שכדי שיהיה מי שידאג לנו כשנהייה זקנים...

כל הסיבות טובות, במיוחד אם הם מעלים את רף המוטיבציה להתחתן...

לענ"ד-

קראתי פעם פירוש יפה,

כשה' ברא את העולם הוא ברא את כל הבעלי חיים זוגות, זוגות,

מלבד האדם, שנברא יחיד כשהוא מכיל בתוכו גם את הזכר וגם את הנקבה,

אח"כ אמר הבורא, "לא טוב היות האדם לבדו, העשה לו עזר כנגדו", והפרידם- לאדם וחוה,

שואלים: למה ה' עשה כך? את כל החיות ברא זכר ונקבה בנפרד

ורק את האדם כגוף אחד ואז עוד הפריד אותם בטענה שלא טוב היות האדם לבדו, כשהם כבר היו ביחד!

אז למה ברא אותם כאחד מלכתחילה? למה הייתה כוונתו??

(וכאן אני מקווה שהבנתי את הפירוש נכון, נראה לי של 'הכלי יקר' ואם אני טועה בהבנת הדברים, תקנו אותי כמובן..)

לא טוב היות האדם לבדו- בגלל שבכל מקום שיש שינוי ומחלוקת אין הטובה מצויה שם,

ולכן אם הזכר והנקבה היו נולדים כל אחד מחומר אחר (כמו החיות) אז יהיו שני גופים מחולקים והטוב לא יהיה דבק בהם, והאדם מטבעו צריך יותר אהבה ואחדות,

וכל העניין הוא כדי לחדד לנו שמטבע ברייתנו אנחנו אחד- שאז יהיה כל אחד לעזר ולהועיל אל השני, שזה מורה על אהבה, שלא כמו במריבה שכל אחד פונה כנגד השני..

שלא שהאדם נוצר מחומר אחד והאישה מחומר אחר, אלא כזוג נוצרנו מחומר אחד!

אז לסיכום- (ולמי שלא היה כח לקרוא הכל)

יוצא שהרצון שנטע בנו הקב"ה לחפש איש את רעותו, ואישה את בעלה,

ולחיות איתם בשלום ואהבה, נטוע בנו מטבע ברייתנו,

בניגוד לבעלי החיים, שם כל אחד נברא בפני עצמו,

אצלנו כבני אדם, ה' ברא את בני הזוג מחומר אחד, על מנת שהחיסרון בזוגיות יורגש אצלנו כחיסרון מהותי בחיינו, חיסרון מהותי בבריאתנו, וכן חיסרון בשלום בית, יורגש אצלנו לא כדבר חיצוני, זניח, אלא כדבר עיקרי החסר במהות חיינו..

אז לשאלתך-

זה רצון שה' טבע בנו, אך עם סיבה טובה....

חוץ מזה שאני חושב שחתונה זה רק פעולה של חיבור קבוע, ויש רצון להיות ביחד, הפעולה של להתחתן,
זה כדי שזה יישאר לנצח.

אנחנו רוצים להתחתן כי אנחנו רוצים להתחתן. כלומר להיות נשואים.

כל השאר זה חפירות (ולא מיותרות בכלל!) למה ה' עשה את זה ככה ומה זה אומר לנו.

זו שאלה רק למי שענה...

סבבה?

ואתם מזלזלים בו.

הוא אמר אמירה נוקבת שדורשת תשובה (אמירה שכואבת גם לי כי גם לי אין תשובה עליה.)

אני גם לא תמיד מרגישה שאני רוצה.

ואולי שזה גם מה שמרגישה 2 גדות.

יש משיכה להיות ביחד, זכר ונקבה. זהו. להתחתן זה בסה"כ פעולה של חיבור קבוע.

כמו הדבקה...

אני לא רוצה להתתחתן. אני רוצה קשר עם אישה. ויהיה צורך למסד אותו בחתונה.

נשמע יותר טוב?

חתונה זה דבר משמח והכל, אבל זה סך הכל עניין טכני (מלבד הפן הרוחני)

מצטער אם אני נשמע כופר, אני מקצין כדי להבהיר

מה מביא לאדם את הרצון להתחתן?

הרבה פעמים אצל גברים זה עניין של המשכיות

אצל נשים זה עניין של ילדים

ואצל שניהם זה גם עניין של בדידות ומשיכה..

המושג "להתחתן" במובן היהודי שלו - הוא אולי מעמד אחר ואומר הרבה דברים רוחניים

אבל הרצון להגיע אליו נובע לאו דווקא ממקומות כאלו גבוהים.

כמובן - 

שאחרי שלומדים את העניין ומתגדלים

מבינים שלחתונה יש עוד הרבה מטרות ועניינים בעולם הזה.

אבל השאלה היתה "למה אתם כ"כ ר-ו-צ-י-ם להתחתן"

ולשואלת-

כן, אני מאמינה שזהו יצר טבוע.

יש כאלו שהוא חזק אצלם יותר ויש כאלה שפחות.

ואף אחד לא צריך להרגיש לא בסדר..

אם זה משהו חריג, כמו רצון מוגזם [אני לא מדברת על בלחיזם, אלא על משהו אנוש]

או דחייה מנישואין בכלל - כדאי לטפל.

חתונה זה הפעולה הסופית, וקשר זה העניין עצמו.

אנשים סתם מבהילים את עצמם. רוצה להתחתן? לא! כשיהיה לי קשר טוב כמובן שאני ירצה

ואני מסכימה עם אלירז-

שלומדים ומבינים באמת את העומק של משמעות החתונה (קידושין, כתובה, ייחוד...)

אז מבינים שזה באמת הדבר שמעצב את הקשר שאותו אנחנו רוצים

הרמבם אומר שיש שיתוף השם (כלומר אותה מילים לדברים שונים) בין אכילה של חמור- לאכילה של אדם

נראה לי באותו אופן אפשר לומר- שיש רק שיתוף השם בין קשר של נישואין ל"קשר" של זוג בלעדיהם

ואם צריך הסברה מה ה"הבדל" כביכול -

זה אומר איבוד אחד החושים הכי טבעיים, הכי עדינים, הכי פשוטים ובסיסיים, לאדם מישראל.

וזה גם ללא כל "לימוד", קל וחומר עם.

זו תחושה ראשונית לגמרי, לאדם מישראל (והאמת - שעד לפני לא הרבה שנים, לא רק "מישראל", אלא סתם נורמליות..), שקשר ממשי עם אשה זה חתונה והלאה.

לא פחות ממה שאדם עם חושים נורמליים ומוסר נורמלי, לא לוקח רהיט מחנות סתם, בלי לקנות אותו ומרגיש במוחש שזה לא "שלו" (ובושה אם צריך "משלים" כאלה בכלל..). והרבה למעלה מזה.

ואשרי מי שקשוב את הקול העולה אליו מתוך מורשת ורוח כל דורות ישראל, מתוך כל התורה, מתוך נשמתו, ומתוך אופיו הבסיסי, לפני "שטיפת" נטיות הבשר ו"תרבויות" ההבל.

ני..

תחשוב על זה,

בחור צעיר רווק ונחמד, יש לו אמא אוהבת שמטפלת בו דואגת לו מעריצה אותו וכו' וכו'...(לא תמיד מדוייק אבל בערך..)

אז מה פתאום שהבחור יחליט ללכת ולחפש בחורה צעירה, לא מכירה אותו בקושי חודשיים- שלוש צריך לדאוג לה שתהיה הדדיות וכו' וכו'...(וכך גם ההפך- בחורה שמחפשת חתן)  זה נראה לכם הגיוני?!

לא נראה לי....

ובכל זאת זה קיים ב"ה! זה משהו בבני האדם שהוא לא טבעי בנו (בתכלס.. )

ולכן אנו רוצים בזה (לפחות הרוב.. נראה לי..).

קיצר שנזכה בקרוב.... תגידו אמן!

אני לא בעד.

מזל טוב גדול!!!!!

יש מגוון רחב של דעות על כיסוי ראש

לגבי קוקס- אני מכירה שהדיבור ההלכתי על זה הוא יותר בכיוון של "לימוד זכות" ופחות כיוון של הוראה לכתחילא

קיצר- לכי לשאול את הרב שלכם.

מבחינה מעשית- מה זה מועיל לך?

הרי יש לך על הראש כבר משו,

ממסגר לך את הפנים- את רואה את זה במראה, מרגישה את זה על הראש

למה להתקמצן על ה5 סמ בד ולא לסגור ולכסות הכל???????

אצלנו בלימודים יש בנות עם סרט- שאת לא בטוחה אם זה כיסוי ראש או לא.

אבל כולם יודעים שהם נשואים..

זה לדעתי תלוי במקום שבו את נמצאת

ובמנהג המקום

כמו שצאדיקה אמרה פה זה לא פורום פוסקי הלכה.

שאל תעשי את זה..

מקובל עפ"י ההלכה?לא נראה לי..אבל תשאלי רב.

-המשיב אינו רב-

ומזל טוב!!שתזכו להקים בניין עדי עד!

בעזהי"ת.

אבל לא צנוע...

תשאלי רב הכי טוב....

בכל אופן אני יודעת שכמה מחברות שלי הולכות ככה כי זה מה שמספק את הבעל שלהם (או חצי או כלום) אז מעדיפות חצי ועם הזמן הם בע"ה ישימו שלם.

כל מקרה לגופו...

בהצלחה!

לדעתי זה לא צנוע...

מי הרב של ארוסך?

לפי מי הוא פוסק?

(ואם אין לו רב- אז זה בדיוק הזמן הנכון לעשות לכם ביחד רב.)

תלכו אליו, ותשאלו אותו..

תמיד אפשר למצוא רב ביתיר, השאלה מה את מחפשת.

מזל טוב!

"עשה לך רב"

זה אומר לקחת את הכל כחבילה- גם את החומרות שלו, גם את הקולות שלו

(יש מעט מצבי קיצון שבהם הרב יגיד- אני לא עונה, לכו לרב אחר... כי הוא יודע שאתם צריכים פסיקה אחרת. או שהוא יפסוק לכם אחרת מהקו הרגיל שלו)

רבנים והלכה- זה לא שוק

ברור כפי רצונך

וב"ה בדור שלנו עם ההתחזקות הכללית בקשר לתורה ועבודת השם- זה משתקף גם על הבגדים

ואנחנו- לא "דוברי צניעות" אנחנו,  אלא צנועים באמת

בעזהי"ת.

שמעתי פעם מרב יישוב, שאפשר להסביר את האימרה הזאת באופן קצת אחר [ואולי אפילו הפוך]-

שבכל דבר ועניין- תעשה לפי דעה של רב. כלשהו. לא חייב שבהכל תעשה לפי אותו רב. העיקר שבאותו עניין ספציפית לא תזגזג..

רב שיפסוק לך בהלכה
רב שתהנה לשמוע ממנו שיעורים
רב שתוכל להתיעץ איתו

אני באמת מתכוונת לזה.

לגבי הלכה - השאלה היא, איזה רבנים את שואלת, יהיו לך מעטים מאוד שיתירו ובדוחק..

לגבי השאיפה הרוחנית - נראה לי שברור שזה לא שייך.

מה הקטע - לכסות את הראש ולהוציא את הקוקס, זה בעצם לא לכסות!

כשאני רואה נשים כאלו, קשה לי מאוד להעריך אותן ברמה הרוחנית.

וכתבתי בעדינות..

ברוך ה' בימינו יש מלא סוגים ורעיונות מעניינים למטפחות/כובעים כך שזה אף יראה יפה מאוד. לא שמעתי על רב שמתיר ואני גם לא כ"כ מעוניינת לשמוע..

מזל טוב! שיהיה בכיף ובשמחה

ולא שתקתי כמו דג (זהב...)

לא רציתי שתהיה לי תדמית של שתקנית- מה שאני ממש לא, אז כמו שכתבתי- נכנסתי לדבריו מדי פעם, כדי לנדב לו איזו פיסת מידע עלי (דבר שהוא כנראה לא היה מעוניין בו!)

בעזהי"ת.

את יושבת לך בבית קפה, על חשבון המלהג,

מקשיבה בקטנה לעוד שטות, מהנהנת מדי פעם, וחושבת על מה שבא לך...

יאללה קחי בסבבה אחותי!!!!

[גם לי היה דייט כזה, ועוד במרכזית ת"א :X סוו? מתגברים ]

מכאן יש רק לאן לעלות..

בהחלט טבילת אש אחות..

איזה לחץ פעם ראשונה, אה?

אבל ביניינו, לפעמים יש בזה משו כייף...

שידבר.. להנאתו..

עדיף מאשר לנסות לדובב אותו...

וכמו שאמרו-

הטוב עוד לפנייך.. מפה אפשר רק לעלות...

אולי זה היה נשמע ככה, זה היה מתיש, אבל לא זוועה. יש דייטים גרועים מזה בעולם, בזה אני בטוחה!

ב"ה יש לי גישה טובה בעניין: ניסינו. לא הלך? לא נורא, למדתי משהו ויצאתי חכמה יותר! איחלתי לעצמי ברוב תמימותי שהראשון יהיה האחרון לנצח, אבל לרבש"ע יש תוכניות אחרות בשבילי. מי אני שאתכנן?

אבל מה שבטוח- כיף זה לא היה, ולא היה לי נחמד לשתוק ולהקשיב לליהוגיו המשעממים (באמת זה היה משעמם ולא מתאים לדייט ראשון!)

ושאלת השאלות:

מה אומרים לו???

זה כ"כ לא נעים להגיד לא...

איך אומרים "לא" ברגישות אך בנחישות?

תאמרי שזה לא מתאים וזהו.

יש בחורות שזה מה שהן רוצות...

אאוצ', זה היה כ"כ לא נעים...

אבל מהיר: קצר ולעניין.

אגב, הוא שאל למה לא. ומה אני אמורה לענות לכל הרוחות?!  אמרתי שזה פשוט לא מתאים לי...

אולי יצליחו בדרך חכמה ל'זרוק' לו משפט על זה,

ממש למענו.

גם אני נפגשתי עם 'דבר' כזה.

באמת מסכנים הבחורים האלה, מרחמת עליהם..

וגם עלייך דג זהב- שנאלצת לחוות דבר כזה.

ארמי- אני ממש לא בטוחה שקיימת בעולם בחורה שרוצה להרגיש רק אוזן קשבת.

תחשוב שוב על מה שכתבת. אני חושבת שהבחורים האלה-

צריכים 'עבודה' על מידות ועל הרגישות החברתית.

את לא מכירה את הבחור וגם דג לא מכירה אותו, בשביל להאשים אותו...

א"א לדעת אם זה תמיד ככה, ובטח שלא לקבוע בצורה נחרצת.

ולמרות הכל, יש נשים שירצו את זה, שהוא ידבר והן ישתקו.

ארמי- אתה מסכים איתי שהתנהגות כזאת גובלת בחוסר דרך ארץ, נכון?

בעיניי אדם שרק מדבר ומדבר זו פשוט אטימות לשמה.

חי בבועה שלו.

אם רק היה פוקח את העין השנייה ויוצא מעצמו-

היה מגלה שלצידו נמצאת עוד איזו נשמה ולא "אובייקט".

כי אחרת היה יכול להישאר בבית ולדבר מול המראה..

ואני עדיין חולקת עליך- לא חושבת שאישה שפויה תרצה רק לשתוק ולהקשיב.

הלו??? אישה זה דבר אנושי. יש לה דעות. מחשבות. רצונות. רגשות.

למה אתה יוצא מתוך נק' הנחה שיש נשים שהן 'דומם' ??? נפגשת עם מציאות כזאת? כי אני לא!!!

סתם, אני מסכים שכדאי לדבר עם השדכן/ית לטובתו

כנראה נולד בטעות נקבה ( מעבר לזה שאין לו יחס ואין לו דרך ארץ - למרות שלפעמים זה בא פשוט מחוסר תשומת לב) הרי 10 קבין של דיבור ירדו לעולם 9 נטלו נשים אז איך זה שהוא לא נתן לך לדבר ולדבר ולדבר??

התחמקתי. ידעתי שהוא ישאל את זה, ופשוט לא הצלחתי לנסח תשובה.

לפני שעניתי לו, ביקשתי מה' שיתן לי מילים נכונות... ועדיין לא מצאתי.

היה מייסר, אבל ב"ה שאני אחרי.

יצאתי חכמה יותר בעז"ה-  בפעם הבאה.

יש לו בעיה. וכדאי שיתמודד איתה. 
אם היית אומרת לו זה היה אולי לא הכי נעים אבל מאוד עוזר לו בעתיד. (כמובן, בצורה נעימה).

עדיין אפשר לתקן... ואולי דרך צד ג'.

זאת כולה פגישה ראשונה.

לא בטוח זאת בעיה שיש לו!

אולי זאת התגובה שלו כשלא נעים לו?

אולי הוא חשב שזה דווקא יעזור לה לצלוח את הפעם הראשונה? (אם הוא ידע בכלל..)

ואולי באמת הוא סתם חסר רגישות?

אבל אין צורך לנפח ת'עניין יותר מידי,

במיוחד שאנחנו באמת לא מכירים אותו...

וק"ו שלא להגיד לו את בפנים!

אם כבר אז דרך מי ששידך...

אולי ואולי ואולי... נכון.

ברור שלא הייתי אומרת לו שום דבר מעליב, אין מצב בכלל...  אל דאגה.

הוא נותר מאוכזב ואולי עצבני אבל... לא מתחתנים כי "לא נעים", נכון?

היה לי פעם בחור ששידכתי- ששלח אותי להזהיר את הבחורה- כשאני לחוץ אני מדבר בלי סוף!

אז שלא תבהל ממני....

יש גם אנשים כאלו

ועדיין- היא יכלה להשחיל משפט

אם יש לך את האומץ, תגידי למי שסידר לך להיפגש איתו את הסיבה, אולי זה יועיל לו בהמשך.

סבתא שלי הייתה אצלנו וכשהיא מתחילה לדבר ולספר סיפורים על הילדות שלה היא לא מפסיקה לדבר!!!! למזלי ישבתי רחוק ממנה ובידרתי את עצמי עם אחיינית שלי

ניחוש שלי: הוא לא יודע בכלל שהוא בעייתי, ו/או עבר דייט שותק עם מישהי אחרת ולקח את הקצה השני.

מילה מחבר טוב שמבין או מאחות גדולה (ודומותיה) - יכולה לעשות אצלו פלאים.

כי הוא מילא את הכל בדיבורים מביכים

כמה אפשר לדבר?

אם כי סתם ככה (לא יודע אם זה רלוונטי למה שהיה אצלך), אצלי בזמנו היו כמה מקרים

של חברים ממש מעולים שאני מאוד מעריך, מכל מישור שהוא,

אבל רק כשהתחילו לדבר - הייתי הולך לאיבוד.

סימנתי לעצמי את זה בתור אתגר, להקשיב. אפילו שקשה... והתרגלתי.

דווקא זה חשף מבחינתי את עומק האישיות שלהם, ודברים שהיו שוליים עבורי לפני כן,

וממילא מעיקים כנושא לשיחה - הפכו להיות משהו חשוב ומשמעותי עבורי.

הזדמנות להבין את האיש ושיחו...

ודווקא אז, כשהוא זיהה בי מוכנות להאזין, מישהו שמוכן ורוצה להקשיב, זה נהיה הדדי:

הוא התעניין בי, רצה לשמוע.

ושיש מצב גדול שיצא משהו .

יש כאלה שמספרים עוד בשלבי התחלה, שיש כבר כיוון משותף

ויש כאלה מספרים רק קצת לפני שסוגרים אירוסין

כל אחד מה שהוא מרגיש.

וזה גם מאוד תלוי בהורים (עד כמה הם יכנסו לך לוריד וכו')

כמו שנפשי כתב זה ממש תלוי בך ובהורים.

אני לא מספרת עד שזה נהיה רציני, אני מכירה את ההורים שלי ויודעת מה היה לאחותי ואחי הגדולים כשהם יצאו אז הלכתי בעקבותם. אצלנו ההורים מחכים לבשורות כאלו כדי להתקשר כל שעה ולשאול אם יש משו חדש/הוא התקשר היום/מה עשיתם וכדומה...

ההורים די מבואסים שמשתפים אותם רק בסוף אבל מקבלים את זה בהבנה ומשתדלים אח"כ לשתף אותם במידת הצורך ובמה שחשוב.

אז אני הייתי מספר להם רק בסוף .

לא נראלי שהם יעלבו, ואם כן אז הם יבינו כי יש סיבה .

קודם כל -

הקב"ה מזווג זיווגים- אל תדאג

אם אתה פועל בתחום הנכון, ההורים לא יקלקלו את הזיווג שלך

דבר שני - מה אתה רוצה . עזוב כללים (כי אין ..)

תלוי בך-

איך אתה מגיב (פנימית וחיצונית) כאשר מישהו/הורים מיודעים על זה ויכולים לשאול שאלות

תענה להם גם אם אתה לא רוצה?

ואם יחוו דעת? יעצבן/יועיל

תלוי בהורים-

עד כמה הם נותנים לך לבחור ועד כמה אתה סומך על שיקול דעתם

תלוי בקשר ובמצב רוח-

אני, יש בחורים שעוד לפני שהסכמתי להיפגש- כבר סיפרתי להורים

ויש כאלה שלא סיפרתי כלום כי הרגשתי שאני צריכה "שקט" כדי להחליט.

בהצלחה

תתפלא לגלות שלפעמים יש להם תובנות משמעותיות, וגם אם המחיר הוא שהם קצת "יושבים על הראש" זה שווה את זה.

האם העובדה שפגעת בו גרמה לך לחשוב על לנסות שוב או שהלבטים היו קודם?

מה הסיבות בגללן החלטת לסיים? {זכור לי שהתחבטת הרבה באמת,} האם זה משהו בר שינוי? האם ייתכן והשינוי קרה? האם זה רק בגלל עניין ההדדיות?

את לא חייבת לענות בכתב, רק השתדלי לענות לעצמך..

שלא ידעתי/הרגשתי שהוא יותר מנהנה לצאת איתי.

חשבתי שהוא סתם נהנה לבלות איתי, זורם, אבל עדיין לא בשל לחתונה (הוא בעצמו אמר שהרעיון מלחיץ אותו).

ידעתי שאני אוהבת אותו, אבל לא הרגשתי אהובה, או אפילו סתם רצויה....

תמיד היו לי רגשות אליו, וגם עכשיו (כחודשיים אחרי הפרידה).

לא רציתי לחזור אליו כי רציתי שזה יבוא ממנו (אם זה יבוא ממנו. יכול להיות שאז היה מגלה שלא היה לו יותר מסתם כייף לצאת איתי, ואז באמת זה לא שייך).

אבל עכשיו, כששמעתי שלקח קשה את הפרידה - פתאום הבנתי שהוא כן יותר מ"נהנה" איתי. שכן היה סיכוי שזה יזרום לכיוון טוב...

אם לא היה טעם לחזור - הייתי צריכה להתנצל?

כנראה שלא נפרדנו טוב (הגיוני לי שלא כי אני כ"כ גרועה בדברים האלו... ויעידו כל אלה שפסלתי אותם).

לא כדאי לדעתך לעשות מין שיחה מסבירה כזו?

במיוחד כשאני חושבת שיש סיכוי לחזור....

אני היתי מציע לחזור 

אבל זה תלוי בשיקולים שגרמו לך להיפרד..

ז"א האם עכשיו את רואה את השיקולים האלה באור שונה 

אז אולי זה פחות משנה לך כרגע .

רק מה שחשוב זה לבחון את זה בעיניים אובייקטיביות

השיקולים שהיו לי לחתוך - כבר לא רציניים כמו שהיו...

הסיבה העיקרית הייתה שלא הרגשתי שהוא מספיק רציני...

סיפור ארוך...

אח שלי צדיק (דואג לי).

באמת סיפור ארוך.

מה שבטוח - לא היה ניסיון ממנו לחדש או לעשות לי על המצפון...

הסיבה שנפרדת ממנו כבר לא תקפה...

אבל אם תחזרו, את עדיין רוצה שזה יבוא ממנו,

שיראה שהוא באמת רוצה,

אני טועה?

אז אולי לנסות לזרז דרך צד ג'?

מה גם שנדמה שאת צריכה לנסות שוב כדי להתיר כמה ספקות..

זה אפילו לא ספקות

אני די בטוחה שמצאתי את ה-אחד

כבר אז ידעתי את זה (אבל הרגיש לי לא העיתוי הנכון מבחינתו).

הבעיה - איך מנסים? איך עושים את זה?

אני כ"כ אכולת אשמה (למרות שאח שלי אומר ובצדק שאז זה היה נראה לי הדבר הכי נכון לעשות. אנחנו בני-אדם. יכול להיות שטועים, אבל לא צריך כ"כ להצטער.... במיוחד כשזה לא מוסיף מאוד).

אותו האח,מייל,אסמס, מי ששידך, וכו'..

בשביל ה-אחד??

לא נעים מת מזמן...

מדברת על ה"מה"

על התוכן...

אני ממש לא יודעת מה אומר ומה אגיד

מספיקה הודעה של "הייתי שמחה לשוחח איתך,אם אתה פנוי/תרצה" ולקבוע להפגש.ושם לדבר..

שתשלחי לו הודעה (אפשר בס.מ.ס)

או תתקשרי,

ותגידי לו את האמת שהענין העיקרי שבגללו "חתכת" אז, היה שחשבת שמבחינתו זה לא כ"כ רציני, שהוא לא כ"כ רוצה;

ותגידי לו שכנראה זה קשור להבדל בין בנים בלנות - ובכלל אצל בני אדם - שמפרשים אחרת;

ושמצידך - אם זה מתאים לו, זה בסדר לנסות להמשיך מהנקודה שלפני ההפסקה.

ו..תזדרזי.

יודעים להראות רגשות  ואהבה וזה מה שאישה הכי צריכה שיראו לה עד כמה היא מיוחדת וחשובה ואהובה בעיני בין זוגה,

ואם את אומרת שאת מרגישה שהוא האחד ברור שתנסי שוב.

 את לא חיבת להגיד לו שהבנת ששברת את ליבו,תישלחי הודעה בתמימות שאת חושבת שיש מצב שכן יכול לצאת ממכם משהו ומה הוא חושב?ואם הוא חושב שיש מצב לנסות שוב?............

ותגרמי לו להגיד דברים שאת צריכה ורוצה לשמוע,תשאלי בלי לפחד, ותסבירי לו שממש היה קשה לך בקשר שהוא לא הראה רצון ושהוא חייב להישתדל יותר להראות לך..

לפעמים הצד השני לא ממש מודע לדברים וחייב להגיד את זה כדי ששישתנה,במיוחד כשיש אנשים שלא מראים תרגשות צריך ללמד אותם זה לא אומר שזה לא מצוי בתוכם.

הרבה בהצלחה!

לך לומר "שהוא חייב להשתדל יותר להראות לך רצון"...

כרגע הוא לא חייב כלום..

את רוצה לחדש, כנראה גם הוא; היתה אי הבנה - מסבירים שהיתה אי הבנה, שלא קראתם כנראה את המצב מצידו אותו דבר, וזהו.

את מה שמתאים לך אישית לחוש יותר, תשאירי לומר עם הזמן...

אינך באה כרגע לחנך אותו..  ובכלל, אם רוצים - בכל שלב- שדברים לא יהיו מלאכותיים, לא אומרים "חייב", כדי

שלא ירצה "לצאת ידי החובה".. 

עם הזמן, מסבירים בעדינות - גם אם במילים בהירות - מה מאד חשוב ומה מאד משמח, ומודים כשזה קורה.

אדם שאוהב את השני, ישתדל "ללכת איתו" בכך, ובאמיתיות.

ורוב הענין הזה שייך לאחרי החתונה. כמובן שגם לפני - צריך לראות שהשני באמת קשוב לרצון הזולת.

נשמתי.. תשלחי הודעה 'אם אפשר לדבר' ודברי איתו..

תודה ננשמה!

וזה קרה מספיק פעמים כדי שאציין..

|רווה נחת|

סג'- קיח'!
מי לא לקח? בבא מציעה אחלה מחיר! כדאי כדאי

רק עכשיו שמתי לב לזה..

אז פסדר קיבלתי לפעם הבאה--

העיקר קראתי

קורה..

שבוע טוב! ושוב, יישר כח לכל הצדיקים..

תמיד יהיה אפשר לברר אם הוא אומר לך אני לומד בישיבה X את בקלות יכולה למצוא מישהו שלומד שם ולברר דרכו.

כמובן שאפשר לפנות לאחד המנהלים לצורך הצלבת מידע ובירורים.

מה שואלים/ מבררים דרך האינטרנט (שזה יהיה מספיק כדי לראות ברמה הבסיסית אם זה רלוונטי אך לא פרטים יותר מדי אישיים?)

פותחים בשיחה על דא ועל הא ואם רואים שיש בסיס משותף אפשר לעבור לבירורים יותר משמעותיים

בהצלחה

גיל,

כיוון כללי (מידות בסיסיות, כיוון דתי וכד'). לענ"ד. וללא כל פרטים מזהים.

[אם הכוונה שלך היתה - מה שואלים באתר, בפומבי]

את המתענינים (גם באישי), בעקבות ה"פירסום", באופן ראשוני - הייתי מאד ממליץ אכן להפנות למנהלים כאן, כדי שיעשו איזה "אימות" ראשוני ביותר שאכן מדובר באדם בסקאלה שהוא מציג את עצמו.

אח"כ כבר בין המדוברים, כאשר כבר הובעה כאן ע"י צדיקה נכונות לעזור בבירור והתאמה מעבר לכך.

אך ככלל, דווקא כאחד מאלה ש"דחפו" כאן את הענין הזה, אני מציע לשיםלב לשלב האימות הראשוני.

הסיבה פשוטה: אם הנושא הזה אכן יהפוך למצוי יותר, בעז"ה, מן הסתם זה גם יהיה ידוע יותר מעבר למצב הנוכחי שבו רק מי שקבוע כאן שומע על הענין.

ואז - בצד הברכה שבריבוי ה"היצע", יש גם חשש של ניצול חלילה ע"י גורמים בליתי רצויים.

לכן, אימות ראשוני של הנתונים ע"י הגורמים הנ"ל, רצוי ביותר.

הם ממילא יודעים את "הסוד הגדול" שיש פה הרבה מחפשי שידוכים... ב"ה.

מעבר לזה יש את הבירור הכי ראשוני- לחטט בהיסטוריית ההודעות של הכינוי- לראות מה הוא כותב, מה הלך המחשבה שלו

לראות מה הוא ענה בשירשור הכירות

בהחלט הגיע הזמן לאיזה סקר איכותי

זאת ישיבה חרד"לית מאוד. לומדים הרבה מאוד קבלה. רוב הרבנים, האברכים והבחורים הם ספרדים. הרב שמואל אליהו מעורב מאוד בישיבה. ובכללי - חבר'ה רציניים מאוד, לא חפיפניקים, שחלקם הגדול נשאר גם להיות אברכים.

ועל הרב עזרא - הוא אחד מתלמידיו המובהקים של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הוא אמנם אשכנזי במוצאו, אבל רוב ההנהגות שלו הן הנהגות ספרדיות. הוא בקשר טוב מאוד עם הרב שמואל אליהו

לא לומדים שם הרבה קבלה, אומנם הרב עזרא מקובל אך החברה אולי קצת גורסים תיקוני זוהר.

(אולי האברכים נכנסים קצת לקבלה)

אולי אתם מכירים שדכן של הישיבה? (חוץ מהרבנית אליהו)

אשתו של הרב שמואל שליט"א..

אם כן- אשמח לקבל מס' ופרטים (איך מתנהלת, מאיפה הבחורים שמציעה וכד')..

היא מציעה בחורים מכל מקום שהיא מכירה.הרוב אני חושבת מצפת.

קובעים איתה פגישה..

דברי איתי..

אל תבלבלו אותנו! אל תעשו לנו דוצים!

תפתחו כינויים

לימון

לימונה

ושלום על ישראל

ברכים הבאים... יש מקום לכווווווווווולם

חלקם נשואים וחלקם לא..

אשמח לעזור..

וזוכרים! הסר דאגה מליבך