וקודם כל - מה שכבר אמרתי בעבר, ואומר כעת כי לא רק את קוראת; וגם הלכתחילה חשוב:
לכתחילה צריך להיזהר מדברים כאלה.
גם הלכתית, וגם מצד השכל הפשוט: לא מדברים עם מדריך דרך הצ'אט, לא המון ולא קצת. לא בשביל זה עושים ש"ל.
"וכל ה"חבר-חברה" הוא מושג ילדותי, במחילה, וגרוע מאד. מכל הבחינות. צריך להכיר כשמחליטים שזה הזמן לברר לקראת נישואין.
עד כאן, במחילת כבודך, כדי שאפשר יהיה להתייחס עניינית, בלי שתהיה מחשבה שאי-ההתייחסות לנ"ל אומרת שזו "דרך" (כי אם זה היה רק אלייך - את כבר בתוך "מצב". אין ענין לדבר כ"כ על מה ש"היה צריך להיות"..).
כעת - לשאלתך:
את צריכה - לבד - לשבת עם עצמך ולהחליט מה מכריע: אחת משתי דרכים לגמרי, בלי אמצע, לענ"ד:
או שאת חושבת שהוא קטן וזה לא שייך, לפחות בשנים הקרובות, ואז את מתגברת, מנתקת מגע - ונגמר.
או שאת מחליטה שאת לא רוצה לגמור כך (וזה כולל הסכמה פנימית שלך שלפחות למשך השנה הקרובה שאת לא עוסקת כבר בהצעות אחרות, למרות שבשנה הזו, אתם לא תתחתנו..) - ואז את מבררת איתו, בעדינות, אם נראה לו שזה בכיוון שיצא מזה משהו רציני.
יתכן שזה ייראה לו בכלל לא שייך - והוא בכלל לא בכיוון, ואת נראית לו "גדולה" וכד'. ואז נפרדים לשלום. חסל סדר קשר, ולגמרי.
אם נראה לו אפשרי, אז יש שתי אופציות: או שהוא סוג כזה של אדם, ששייך להתחתן ממש צעיר, אחרי תיכון, ואז אתם באופו מתון, מנסים לבדוק אם מתאים וכו', כמקובל.
אם לא שייך לגביו בשנים הקרובות - אז אי אפשר לסחוב באופן שכבר הגעת אליו, במשך זמן כה רב. לא בריא ומסבך. ואז - או שמחליטים החלטה חזקה, ששומרים על "אש הכי קטנה" - נגיד פעם בחודש שיחה, וזהו; רק כדי שכאשר יהיה מתאים, יישאר בסיס. וזו דרך שלא מתאימה לכל אחד;
או שמנתקים קשר עכשיו, ואם כשיגיע זמנו עדיין תרגישו שזה רלוונטי - תפתחו מחדש.
אבל, לדעתי, לא שייך כעת לסחוב קשר כזה, ברציפות, מזמן שהוא עוד לא באמצע שמינית, ועד נגיד שנתיים אחרי סיום תיכון. זה יותר מידי, לא בריא, וגם גיל שיכולים אצלו דברים להשתנות מאד. אז מה, את תחכי כל הזמן הזה ולא תבררי הצעות אחרות, ובסוף אולי בכלל שום דבר? לא נראה כ"כ מסתבר.
כל זה לענ"ד.