פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1502)

יותר עמוסות נפשית אז כמו שאמרת הצורך מובן.

מצד שני לא צריך להיות קיצוניים אלא אפשר להיות יותר בררניים למשך תקופה מוגדרת ולקחת רק הצעות שמפחיד לסרב להן

אבל אסור לתת לתקופה כזאת להשתלט על כל מהלך החיים אלא לקצוב זמן (חודש חודשיים..) ואח"כ לזכור את המטרות הראשוניות ולכבוש את היעד בשמחה....

הסכנה הכי גדולה בהחלטות כאלה היא שבאופן מסוים ואפילו מודחק זוהי השלמה מסויימת עם חיי הרווקות, וויתור מסויים עם ההתמודדות של החיפוש. אז לתקופה (מבחנים וכדומה) זה טוב אך לא כדרך חיים.

אולי נצא עם כל אחת/אחד ברחוב כי אולי זה הוא? גם אם הוא בדיוק ההיפך הגמור מכל מה שאני מעוניין?

אי אפשר ללכת כל הזמן במחשבה כזו.

מה שצריך להגיע יגיע בסופו של דבר בצורה כזו או אחרת.. סמכי על הקב"ה שמסוגל לדאוג לה--כ--ל...

נכון שהכל מה', אבל לנו יש בחירה חופשית. ולהחליט שתקופה מסויימת, שבוע/חודש/שנה/10 שנים לא יוצאים, זו "זכותינו" המלאה.

וכמו שכבר כתבתי, אם באמת הקב"ה יחשוב שאת צריכה להכיר את ה-אחד, הוא כבר יסובב את זה...

אי אפשר כל החיים לעבוד רק מתוך שיקול של אולי אני מפספסת כאן משהו..

אמונה בה'!!

ונכון שצריך לעשות השתדלות!! אבל מותר (וחובה לדעתי..) לקחת פסק זמן כשמרגישים צורך..

אבל מותר להיות גמישים עם זה כן

בעזהי"ת.

יש מצב כזה..

בס"ד בר"ה

אבל צריך לחשוב טוב בעקבות מה זה מגיע?!?!

אם מישהו נפרד מהחברה שלו, והיא עדיין יושבת אצלו בראש טוב טוב, אז נראה לי שלא שייך לצאת, כי כל "פיפס" שהמשודכת החדשה תעשה, הוא ישר ישווה את זה לחברה הקודמת, וזה נראה לי ממש לא לעניין...

אבל אם זה קורה בעקבות דייטים לא מוצלחים, אז לדעתי לא זה מה שאמור לעצור ת'אדם...

אסור לשכוח שיש מנהיג בעולם, ויכול להיות שבדיוק ההצעה הבאה, היא היא ההצעה!!!!

בכל מקרה, בנושא הזה חייבים הרבה אמונה, ולא כדאי לדחוק את השעה!!

זו דעתי הקטנה...

ברכות ישועות והצלחות...

אם שלוש בנות שפגשתי (או שלושה בנים שפגשה מישהי) חושבות אותו הדבר למרות שאינן מכירות זו את זו, אז כנראה שמשהו דפוק דווקא אצלי. אם כך אין מנוס מלקיחת פסק זמן לצורך שינוי אסטרטגיה. ככלות הכל נישואין זה לא משחק ילדים.

בס"ד בר"ה

אם את מתנהגת כמו שצריך...וחיה ככה כבר 20 ומשהו שנה...ועדיין יש הרבה אנשים שאוהבים אותך, אז 3 אנשים שלא חשבו שאת מתאימה להם כבר ערערו את עמדתך???

אולי הם צריכים לעשות חשבון נפש?? אולי הם צריכים לחשוב "היא כ"כ טובה, למה אני לא מרשה לעצמי לצאת איתה?"

"אם אין אני לי, מי לי"!!!!!!!!

יש קשרים שיכולים לגזול מאיתנו המון כוחות נפשיים וכל המשתמע מכך ברגע שהם מסתיימים

ולא תמיד קפיצה לקשר אחר תועיל. לפעמים היא גורעת כי לא מצליחים להכיל נכונה את הצד השני..

כמובן שמנגד יתכן שדווקא קשר חדש יבריא את הכל

אז מה הנוסחא? תפילה, תפילה ושוב תפילה לה' שיעזור לנו לבחור נכונה ויאיר את עינינו..

וכל החלטה שנעשית לאחר מכן- לקבל בשמחה ובאמונה

בס"ד בר"ה

אני גם חושב שזאת הנוסחה...

ואני חושב שרבינו היה זה שאמר, אם התפללת על משהו וקיבלת אותו, לעולם הוא ילך ממך...הוא שלך!!!!! כי הוא הגיע אליך ע"י תפילה....

"הבחור בהפסקה כרגע"

זה נפוץ יותר אצל בנים,

כנראה הם זקוקים לזה יותר...

אני עצמי לא עושה הפסקות מכוונות,

אני מאמינה בהפסקות טבעיות

..

אם אנחנו רוצים לגשת לעניין מסויים מתוך מקום בריא ושלם יותר,

מטבע הדברים שנצטרך לעצור רגע, ולאפס את עצמנו..

אז לענ"ד זה נכון ובריא לעשות מידי פעם פוסים כאלה..

עם הסתייגות אחת- לכל דבר יש גם גבול..

לפעמים אנחנו עולים על הגל ושוכחים לרדת ממנו...

לכן לענ"ד כשעושים לעצמנו הפסקה שכזאת, כדאי גם לתחום אותה בזמן..

וזה אכן מעניין שהתופעה מוכרת יותר אצל הבנים, אני לתומי תמיד חשבתי שזאת הדרך שלהם 'לנפנף'...

עוד החודש הקב"ה ישלח לך את שלך...

בס"ד בר"ה

ת'אמת שאני בן, אבל עדיין אני חושב שאני יכול מאוד להזדהות איתך!!!

מכיר ת'הרגשה מקרוב ממש...קרוב אלי גם בלב וקרוב גם בזמן!!!

יש לי הרבה מה לומר לך, אבל זה ארוך מדי להודעה פה...אשמח לדבר באישי, ומקווה שאני יוכל לעזור...

כל הישועות...ברכה והצלחה!!!!

לא שמנחם ממש צרת רבים..!!

אבל לפחות נותן הרגשה טובה יותר זה אומר שעוברים את זה בסוף..!!!(וכן קצת מנסיון...)

בשורות טובות שבקרוב בעז"ה תמצאי את האחד יחיד ומיוחד שלך!!!

אני חייב לציין שזה מאוד הצחיק אותי.

אבל זה נכון.

אבל לא מדוייק 

כי צריך השתדלות בחיים.

בעזהי"ת.

מקסים ביותר. למרות שאני יותר אוהבת את הגישה המורכבת

בס"ד בר"ה

ועכשיו ברצינות, יש הרבה בה שאת אומרת....אפשר לקבוע למוצ"ש (זמן כיף ליציאות) או לראשון...ואז השבוע הולך להיות מעניין!!!

לא חושב שאמורה להיות בעיה בזה (בטח כשהכי נוח אז...) בהצלחה!

אני מכירה את זה אישית!

ואצלי הסוף היה כואב.

היה דייט ביום חמישי בערב

ביום שישי הוא התקשר ואמר שהוא עדיין מתלבט ושנדבר במוצאי שבת,

וזה אחרי שאמרתי לו שאני רוצה להמשיך(הוא שאל אותי איך היה...)

במוצאי שבת הוא התקשר יחסית מאוחר ואמר שלא נראה לו.

כל השבת הייתי על קוצים!

לא מאחלת את זה לאף אחד/ת!!!!

מה לעשות שיום חמישי זה בד"כ נוח יותר...מתמודדים.

אם יתקשר ביום ו', בסדר.

אם לא - תחליטי חזק שאת בשבת כמה שאפשר לא מתעסקת עם זה - ושמחה בשמחת השבת. זה תרגיל טוב לשליטה עצמי. הרי גם בעתיד יכולים להיות דברים שמצריכים שימת לב, בדיוק לפני שבת..

ואם תדחי - לא תחשבי כל השבת על ה"אופציות"?..

אבל מההודעה הזו, לימוד גדול לבחורים (וכנראה גם לבנות): תראו כמה מחכים לתשובה  ("הולך להיות שבת.." מישהו חשב על דבר כזה?...); אין שמחה כהתרת הספיקות.  אם אפשר - נא להתחשב..

[נ.ב. כמובן, כל ההצעה בע"מ. את מכירה את עצמך יותר טוב]

תתקשרי את.

(קרה לי פעם עם רחפן אחד, נפגשנו ברביעי בלילה, לא התקשר כל חמישי, שישי בבוקר אני מתקשרת- לא עונה. שניה לפני שבת הוא נזכר להגיד שב"ש וזכה למקלחת לכבוד שבת )

אם הבחור לא היה מתקשר או שולח הודעה עד כמה זמן לפני שבת-

אני במקומך הייתי שולחת לו הודעת "שבת שלום" "ומה נשמע?"

כך זה די מחייב אותו לענות.

אם בכ"ז הוא לא מגיב, אני עוברת למצב חשיבה חיובית: "בטח הוא יושב עכשיו ולומד איזו סברה מפולפלת, כך שהוא לא ראה את ההודעה. שכוייח לו. עדיף לי כך מאשר אחד שכל היום ליד הפלאפון.."

זה עובד.

אם גם זה לא עוזר לך, תגידי לעצמך "תכלס, לא רוצה? לא צריך! הוא מפסיד.."

נשמע תינוקי, אבל זה ממש נכון!

אי אפשר לתת לבטחון העצמי שלנו לעבוד ע"פ החברה. זה אסון!

[ואעפ"י ש"אי אפשר לתת לבטחון העצמי שלנו לעבוד ע"פ החברה" -

בכל זאת, אם נותנים קומפלימנט, בטח זה קצת מחזק אותו..]

בס"ד

אני לא מכירה כ"כ את המקום...

אני מיכרה רק את העמדה של החיילים- "מתנובה לצה"ל", איך מגיעים משם?

הולכים לכיוון 'מגדלי יו' העגולים מצפון. ממש לפניהם יש פניה ימינה שמובילה לגבעות דשא קטנות בין המגדלים. זה לא פרק אבל זה מקום חמוד עם ספסלים.

או לחילופין, הולכים צפונה ופונים שמאלה בצומת הראשונה (ז'בוטינסקי) מגיעים לרמזור ולוקחים בו ימינה עד הקצה, יש שם גינה נחמדה. או שממשיכים ישר לכיכר המדינה.

וכמו שהזכירו את פארק המשולש. מול הרכבת. יש חוששים שזה מקום הומה מידי- אבל אם נכנסים 15 מטר בלבד (!!!) פנימה, כבר אף אחד לא מזהה מי נמצא שם.

אם צריך עוד...אין לי כח עכשיו...

בדרך כלל חיילים משרתים בכול מיני מקומות שקר בהם בחורף...

חייל תמיד ירצה גרביים תרמיות או איזו גופיה שווה!! 

כמובן שתרמוס אישי גם זה נחמד לחייל לקבל (ומבחינת המחיר זה "קצת" יותר זול..)

אפשר גם להביא לו איזה כובע גרב (ברצונות החורף השנה ב"ה ממש קר!!) 

כול זה גם שימושי מאוד וגם הוא יברך כול רגע שהבאת לו משהו כזה ועכשיו הוא לא קופא בשמירה... 

אין לי כ"כ מוסג לגבי ספרי לימוד כי זה גם ממש תלוי בסגנון של הבן שלך..

יש כול מיני עם זה הרב קוק או ברסלב וכו'... 

וגם אפשר טפידנית+סידור כיס לשטח, פק"ל קפה (לא רלוונטי לתחילת השירות אבל כשמגיעים לקו זה אחד הדברים)

(הוצאת ידיעות ספרים)

מסודר, מעמיק, מקיף, נוח ויפה.

גם כריכה עמידה יחסית במצבים קשים.

מומלץ ביותר.

חזקה על הורים שככה משקיעים מחשבה, שהוא יקבל בהמשך את כל מה שיצטרך

אז לגיוס הייתי משקיע דווקא בדברים מפנקים ולא הכרחיים

שעון שווה - שיזכור ש ת-מ-י-ד   ה' איתו וההורים שם בשבילו

פנס שה' יאיר דרכו 

אמפי חביב - לתת לו כשהוא כבר טעון בשירים שאוהב ובשיעורים מרבנים שאוהב

אפשר תהילים קטן מאוד שיהיה לו תמיד בכיס באופן סימלי ( מן הסתם יש לו גם בפלאפון)

אם ספר אז רק משהו שהוא רוצה ולא משהו שאתם רוצים שירצה

עצות: 

מבחינה רוחנית הדגש הא על דברים סימליים ולא על סמינר התחזקות ולימוד.

בתקופה הזאת תפקיד ההורים שונה....

(אני יודע שאסור להחזיק מפצל בצבא, אבל בכל זאת עושים את זה...)

נגן MP3 אם אין לו

בטריה שניה לפלאפון

חבילת גלישה  לשמירות ארוכות (גם זה אני יודע שאסור, אבל למי אכפת)

תסמין האישה המוכה...

בס"ד

ואחרי זה אומרים שהחבר'ה ברמה חושבים רק על עצמם..

שאלות כאלו יכולים גם להתאים לפרוום "צעירים מעל עשרים"

בני הבכור התגייס לפני כמעט שנה ובני השני עומד להתגייס בעוד כחודש בעז"ה.

כמתנת גיוס קנינו לשניהם שעון "שווה".

מבחינה רוחנית- יש ספרים על הלכה בצבא, של הרב רימון ועוד.

מבחינה גשמית- ה-ר-ב-ה גרביים ותחתונים, גופיות שרוול קצר לבנות (צריך מתחת למדי א'), קרם נגד שפשפת, משחת נעליים שחורה (או אדומה? תלוי לאן מתגייסים...), וכד'.

אני בדיוק מנסה גם לשחזר מה קניתי לבכורי כדי לקנות לשני...

בהצלחה!!

אמנם אלירז כתבה שבכל פורום יסיימו ספר, ואין שירשור מרכזי. אבל אני חושב שניתן על הפורום הזה ועל צמ"ע לאחד כוחות כי בכל מקרה זה אותם אנשים. ולא כמו נוג"ה ואר"מ.

אז, הגיבו איזה פרקים לקחתם על עצמכם, כאן:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t408912#4870993

ותודה לאלירז שפתחה את השירשור.

אהוד בפורום לנ"ו?

זה בוודאי זכות גדולה בשמיים לרפואת אותו בחור!

גם אני בעד שירשור תהילים מאוחד

מקפיץ שוב!

(ותתפלאי מה עושים בשביל אנשים היקרים לליבי...)

אלישיב נפטר היום בצהריים.

הלוויה מחר...

אם תוכלו להיכנס לאחד הפורומים לקחת את הפרקים האחרונים שנשארו בספרי תהילים ולהגיד לעילוי נשמתו...

בשורות טובות.

בשורות טובות במהרה וישועות.

סתאאם...

מזלטו-או-אוב!!!

שתזכו לגדלו לתורה (שנא' "ראה חיים עם אשה אשר אהבת");

לחופה (שנא' "אשה");

ולמעשים טובים (שנא' "מצא אשה מצא טוב").

א-א-מן!

וד"ש..

בקרוב אצל מי שזה קרוב
וברחוק אצל הרחוק.
ולכולם רק טוב!

רק שמחה ואושר!

א. אני משתדל לברך אתכם כל יום (באהבה).

ב. קבלו תפילה לכבוד היום הולדת:

רבונו של עולם, אנא זכני לשמוח בחלקי.
לשמוח בכך שיש לי חלק,

בכך שגם אני שייך אל עולם אחד גדול,
חלק מן האחד, חלק מן הכל.

תודה רבונו של עולם שלא נתת לי הכל.
שהרי אם הכל היה אצלי, זה היה עולם דל ומסכן,

חסר טעם, חסר צבע. בלי חיים, בלי המשך.

ואתה בראת עולם עשיר, צבעוני, מאיר ושופע,
ולכל אחד החלק שלו, המיוחד שלו.

ועתה באתי, ביום זה בו הופיע חלקי בעולם,

להודות לך על כל היופי והעושר שחלקת לי מאוצרך הטוב,

ולבקש שתזכני לשמוח בו ולהמשיך להופיע חלק זה,
מתוך אושר ושמחה ועין טובה.

אגב- מי חיבר את התפילה?

בס"ד בר"ה

היית יכולה פשוט לשאול הכל....מכיון שהעולם קצת ב-בלבול,אז הגישה הכי טובה לדייט ראשון (אני מדגיש-ראשון) היא, פשוט לזרום!! 

ליהנות, לשתות, לצחוק והכל ס-ב-ב-ה!! (אני כבר יודע שיהיו כאלה שיעופו עלי, אבל זו דעתי (מכוח המציאות המעוותת, לא דעתי האמיתית))

חוץ מזה שאת בתפקיד ה"בת", תהיי בטוחה שאם את לחוצה עכשיו, הוא בכלל לא חושב על לישון!!! תהיי רגועה אחותי, כולה דייט....היו כאלה שעברו הרבה כאלה...והם יספרו לך שמתי שהוא זה מתחיל להיות מצחיק!! (הסיטואציה לא המציאות חח)

בכל מקרה שיהיה מה זה בהצלחה והלוואי ותבשרי לנו פה משהו טוב ככה!!!

לא להיות בלחץ..

תתענינו אחד בשני, בנחת ובכנות, וגם תקשיבו..

מזה כבר יש שאלות, ותשובות, בדברים שקרובים לליבו של אדם -

ויכולה להתגלגל שיחה..

ואשרייך שאת מגיעה כך לפגישה ראשונה.

אשמח לשמוע אתכם- הבנים..

אני יודעת מנק' מבט של בת,

את כל הפרפורים, את כל הלבטים,
את כל הציפייה והמחשבות של לפני פגישה [גם ראשונה, אבל בכלל לא רק!!!!]

אשמח לשמוע קצת איך אתם מקבלים את זה,
מה עובר עליכם בזמן שעובר...

גם אתם מחכים כל כך לפגישה הבאה?
או שזה תלוי עם מי היא?
ואיך מבחינתכם אתם מראים התלהבות מהקשר?
כי בד"כ, הרי לא אומרים את זה סתם ככה...

בס"ד בר"ה

אנחנו לא עשויים מחומר אחר....גם אנחנו מתרגשים, וגם אנחנו "נלחצים"....וגם אנחנו רוצים כבר להיות אחרי ה"דייט הראשון"...

וברור שאם היא זאת היא מבחינתו, הוא הכי מחכה לפגישה הבאה....ובד"כ בנים לא מראים התלהבות יתר על ההתחלה, מכמה סיבות (שלא כאן המקום לפרטם) אבל אפשר להבחין בהתלהבות של הגבר בקלות....(טיפים באישי חח)

ישועות רבות שיהיה!!!!

ואת יכולה להכין לך בראש 5 נושאים שתוכלי לשלוף בשעת הצורך...

זה יכול להיות כל נושא, משהו קליל ומעניין...

הכי חשוב זה לא לחשוב כל הערב "הוא בעלי או לא בעלי?!", את תשתגעי מזה...

בואי בראש שלוו ככל האפשר, את באה להכיר בן אדם...

לא לחקור את בעלך, אם יסתבר שזה הוא? הרווחת!!

נותנים לצד השני לפטפט ואת רק תהנהני מידי פעם,

אם נוצרת במקרה שתיקה ארוכה ומביכה אז אפשר לנסות להחליף נושא:

"אז מה את אומרת על מצב הפרפרים בסנגל?"

"הידעת שיש מספר אינסופי שהוא יותר גדול ממספר אינסופי אחר?"

"מי את חושבת יזכה באח הגדול?"

לאור הניסיון שלי בפורום זה אני נאלץ להצהיר שכל מה שנכתב בהודעה זו צריך שלא להלקח ברצינות, תודה.

כי כולם לחוצים ושם נחרט בנו הרושם הראשון.

(כל האמור להלן חל על בנים ובנות)

שם אנחנו רואים איך הוא נראה

האם הוא יפה בעינינו

האם הוא פטפטן או שתקן

עליז או קודר

גבוה או נמוך

חייכן או קפוץ

איך הוא מתנועע

מנומס או מחוספס

ישיר או פתלתול

מסודר או מרושל

ביישן או פתוח

מעניין או משעמם

על מה שלא נדבר ומה שלא נעשה, אלו הם הדברים שאנחנו רואים.

לכן עלינו גם לתת את הדעת לאופן שבו אנחנו נתפסים ולנסות להיות כנים גם עם עצמנו בלי יותר מדי משחקים.

מישהי פה העתיקה את הכינוי ...סתם , מוזמנת

ההמלצה הכי טובה זה פשוט להיות את..!

יעלי-גם את מוזמנת..

בס"ד בר"ה

כמה זמן לפני צבא?? מה הוא עשה עד עכשיו?? הוא רוצה לעשות צבא?? למה הוא לא עשה עד עכשיו?? 

והכי חשוב...מי הוא?? אולי זה שהוא לא עשה צבא, יותר טוב!!

אז תמצית הדברים- נקודות שחשוב לקחת בחשבון ואיך את איתם.

האם הוא בכלל מתכנן להתגייס?

אם כן אז לכמה זמן? ג'וב או קרבי?

מה הגיל שלו?

יש הבדל בין משהו בן 21 שלא התגייס לבין משהו בן 26 שלא התגייס.

מה הסיבה?  תכנונים לעתיד...

אשמח ליעץ לך עוד באישי.

בפרטי?זה קצת דחוף..

זה לא קרה הרבה...אבל יצא שהיא התקשרה בשלב שכבר שנינו הבננו שזה הולך לכיוון רציני (אחרי פגישה 3...4... בערך)

זאת אומרת - נכון שהוא עושה את השיחה הראשונה מהטלפון שלו..

אבל מאותו רגע שניכם שותפים לקשר שיש בו רווח או הפסד לשניכם - ושניכם מוזמנים להשקיע בו.

כל עוד עושים את זה בטאקט, בנעימות, בנחת - ולא בנתינת תחושה לוחצת של "מריצים את הקשר" -

זה כיף לשני הצדדים, עד כמה שהבנתי מהפידבקים שקיבלתי מבחורים אח"כ.

ממש בנוח וכשמרגישה שהוא בעניין וכשמרגישה שיש מצב למשהו יותר רציני.

כל אחת יכולה להתקשר מתי שהיא רוצה

מקובל שהוא מתקשר בהתחלה, אבל לאחר פגישה או שתיים, היא יכולה להתקשר גם.

הכל לפי הלב שלך ושלו.

הרבה הצלחה!

זה סתם מפגר שרק הבן מתקשר, מאיפה הגיע החוק הזה?

אני גם מנסה לדמייין אותה יושב על הספה וקוססת ציפורניים עד שאני מתקשר (אני טועה?) ...אז יאללה- שתתקשר!

למה הוא צריך להתקשר ראשון?

אולי זה נגזרת של כללי החיזור. שהוא צריך לחזר אחריה. הוא צריך לעשות את הצעד הראשון.

אבל מאחר ואנחנו לא קופים ולא טווסים ב"ה, הייתי אומרת שגם לבחורה מותר להתקשר.

אם זה שידוך, המשדך מוסר טלפונים. תמיד הוא זה שצריך להתקשר ראשון. למה? ככה גם לי זה מסתדר.

אבל אח"כ, לקראת דייט שני ושלישי- יאללה! יש לך משהו לומר? תתקשרי, בלי משחקים.

מסכימה בהחלט. 

החוק שרק הוא מתקשר מטופש לדעתי.

גם לה יש חלק בבניית הקשר.

אני אישית חוזרת אם לא יצא לענות, ומתקשרת אם צריך.

מיושנים, פרימיטיביים וטפשיים לדעתי:

כך גם עם עניין התשלום במסעדות.

למה הוא צריך לשלם עלי? יש לי כסף ב"ה! ולבייני"שים אין יותר מדי כסף, למיטב ידיעתי. אז בשביל מה?

זה, ועניין הטלפונים, הם מסוג הנורמות החברתיות שלא עומד מאחוריהם שום דבר.

מידת נדיבות? אפשר לראות את זה בדברים אחרים. אם הוא מצע לשלם, זה לא מתוך נדיבות באמת, אלא כי "ככה אמורים לעשות" ו"מה היא תחשוב".

טלפונים? מה, לבנות אין פל' בימינו? למה הוא צריך להתקשר דווקא? למה לא להיות יוזמתיתולהתשקר ג"כ?

סתם טפשי לדעתי.

אלא לא יעיל.

ועל הניסוח ^^^ וואחד LIKE .

זה באמת כללים שהגיעו מימים עברו ומתרבות לא יהודית..

גמני אני בעד להעיף אותם לכל הרוחות!!

ולמשכני אחריך- כפי שראית- לכל שני יהודים יש שלוש דעות. תעשי מה שמתאים לך ולבחור. מתאים לכם לעבוד לפי כללים? סבבה, תהנו (ואל תתלוננו שיבש לכם ) מתאים לכם לשים פס על העולם? סבבה צימוקים.

אני הייתי מזהירה מראש שאני לא עובדת לפי הכללים החוסמים האלו, והבנים היו מתמודדים עם זה (או שלא, ואז זה היה ברור שהם לא בשבילי) ות'אמת- הרוב היו אומרים לי שהם גם נגד (ואז משלמים עלי כשאני לא מסתכלת.. |מגלגל עיניים|) 

גם אצל בני אדם זה ככה... לא רק טווסים.. ;)

וכן, הוא זה שצריך להראות את זה- אז הוא מתקשר.

ובנות צריכות להיות המחוזרות ותפסיקו להיות 'גברים' במקומם!

אחרי זה מצפים מאיתנו לדברים לא נשיים....

ובאים בטענות...

כל אדם שונה מהאחר...

אני מצפה ממי שאני יוצא אתן להיות אנושיות, בלי נשי או גברי...

קצת טבעיות לא הרגה אף אחת.

בא לך לטלפן? זה במקום? זה יוצא טבעי? תעשי את זה.

לא בא לך? אל תעשי את זה.

לא כזה מורכב... סך הכל יחסי אנוש נורמליים...

בעזהי,ת.

א"א להתעלם מזה..

גבר צריך ליזום. ולא רק כי הוא יודע שמצפים ממנו ליזום. אלא כי זה מה שאמור להיות טבוע בנפשו...

ואם לא,

אז או שייטפל בזה, או שייחפש מישהי שהצד הגברי בנפש שלה חזק יחסית... [ויש כאלה.]

גבר שלא יוזם, ואין לו מספיק את התכונה הזון צריך למצוא סופר נשית- כדי שהוא עדיין יהיה גבר לידה.

כמו שאשה שהיא יותר "גברית" צריכה לחפש "גבר גבר" שלידו היא תהיה אישה, לא משנה כמה היא תנסה.. 

נכון שזה יהיה מוזר שהיא תבוא מצד האישה...

אבל מה יהיה על החיסרון הזה?

בעזהי"ת.

יש כאלה שיהיה טוב להם ככה, ויש כאלה שיהיה טוב להם אחרת..

מדובר בלהתקשר,בוא נהיה מציאותיים..כמה אפשר לתת **לו** להתקשר, לתת **לו** ליזום, לתת **לו** לעשות הכל?

יאללה וויבערס, נשים דעתן כלה..

מניסיוני, נדיר למצוא בחורה שמתקשרת רק לפני הפגישה ה3-4...

אבל! אל תשכחי שהרבה פעמים הבחור קצת מתבייש (אני לדוגמא) וקצת קשה לו לאזור אומץ כל פעם ולהרים טלפון. אז אולי הוא יעריך את זה שאת תתקשרי גם בשלב יותר מוקדם (אני מאוד הערכתי את הפעם היחידה שזה קרה). 

לא ברור לי איך אמורים להעביר את המסר בצורה לא מפורשת.

מצד שני, די קל לשים לב שהבחור קצת ביישן... אז אם תשכילו לעשות 1+1, זה יהיה כאילו הוא רמז 

חשבתי שכאן זה שירשורי אירוסין/חתונה

ובשני זה היומולדתים (יש מילה כזאת? )

בכל מקרה,

מזל טוב,

הצלחה, ברכה ושפע בכל מעשי ידייך.

זיווג הגון

אתם לא חושבים שצריך לחשוב על כותרות שונות (הייתי בטוחה שהתארסו)?

נקודה למחשבה

חידה: כמה פעמים השורש ח.ש.ב. מופיע בהודעה?

מזלטוב לכלת השמחה! אילו ברכות נפלאות, מצטרפת מבלי להכיר

שפע ברכה והצלחה!

תודה רבה לכווולם

ריגשתם!!

*ואלירזי-את נשמה! תודה!!

פעם הבאה שאתם מדברים.. תגידי לו שאת רוצה יותר "צומי".. ושיהיה זמין קצת יותר

עד שהתגייסתי הייתי גם כזה....הייתי פותח את הפלאפון בצהריים ובערב.

האמת, כשהייתי בקשר הייתי הולך איתו מהערב. אבל זה היה לי מזה מוזר ולא נוח.

והיום גם כשהתרגלתי ללכת איתו, מזה כיף לי בלעדיו...

אז בקיצר, תבקשי ממנו שאם לא חצי המלכות - שלפחות יפתח את הפלאפון שלו יותר...

זה ממש מקשה להתרכז

שהם היו קובעים ועומדים בזה.

פעם היו קובעים שעה, וזהו.

היום יש לנו פריבילגיה לזה שכולם העולם זמין לי תמיד וברגע זה

אני לא חושב שזה בריא.

תקבעו באיזה שעה אתם מדברים ותעמדו בזה.

מקסימום, אם לא נוח לו או לך, תסמסו ותקבעו לשעה אחרת.

לקבוע שעת שיחה וזהו. תודה- נפשי תערוג!

וכן, הוא לומד בישיבה, ואסור להם פל' בזמן הלימוד. הוא כנראה קפץ על האיסור, ופשוט לא נוגע בו.

זה סתם נורא לא נוח,

א', פעם אחת רציתי להזיז את השעה של הפגישה, ופשוט היה בלתי אפשרי.

וגם הערב, התבאסתי שלא דיברנו!

ולכן בא לפגישה בלי פלאפון, כאילו כדי להגיד - את יותר חשובה לי פה. ואז זה באמת יתרון ומעשה מאוד יפה.

אבל כל מעשה כזה קשור לאופי של הבנאדם. אם זה רק בשביל שלא יתקשרו אליו במשך היום זה לא כ"כ יפה לדעתי כי אדם כן צריך להיות זמין לאנשים מסויימים, (כמו- אם הוא נפגש עם מישהי), אבל הכל נורא תלוי באופי שלו כמובן. ואני מבינה שזה דווקא נובע מאופי טוב אז אולי פשוט תשאלי אותו?

עד שהייתי יורד לחדר בערב. לימוד בלי הפלאפון זה לימוד אחר לגמרי!

על הייתרונות והחסרונות של בעל שזמין בשני פלאפונים ו-4 טלפונים אחרים 24/6.

יש לזה לא מעט יתרונות (כשצריך משהו דחוף או כשרוצים להתחבר לאינטרנט וכו') וחסרונות (שכל העולם זמין 24/7 גם כשהיא לא רוצה)

על היתרונות והחסרונות של אישה שלא זמינה בפלאפון שלה

אלא רק רואה פעם בכמה שעות שיש שיחה- וחוזרת...

החסרונות- ידועים

היתרונות?

כשהיא פה- היא פה, לא בטלפון,

כשהיא שם- היא שם! ולא בטלפון

כשהיא איתך- אין עוד מלבדך

כשהיא לא מקשיבה לך לרגע- אתה יודע את זה.

קיצ, נפש שוקקה-

עכשיו זה קשה- כי אתם מדוייטים

אבל אם הוא ה-איש שלך- זה יתרון שאין כמוהו

בהמשך הקשר תמצאו שעות מסוימות ביום ששניכם תהיו זמינים.

אין צורך להסתובב יום שלם עם פלא' ללא סיבה מיוחדת...

אני אישית כשאני לומד אני שם את הפלא' בצד,ומציץ בו רק פעם בכמה שעות לראות שלא קרה איזה משו ד-חוף..זה לגיטימי,עם פלאפון א"א ללמוד..

אז כמו שאמרו,תקבעו איזה זמן ששניכם זמינים פחות או יותר,ותאירי את עיניו בעניין

הגיוני שהוא לא זמין רק מכוונה טובה!מנהסתם..=]

ואני מאוד אשמח, אם הוא אכן ה-אחד שלי, שידע באמת להתנתק מהפל' שלו ולהתרכז בי.

פשוט זה מעט מרגיז כשאני מנסה לתפוס אותו, ולא מצליחה.

גם כשניסיתי להזיז את השעה של הפגישה,

וגם אתמול במוצ"ש,

הרגשתי כאילו אני צריכה להספיק רכבת, ואם פיספסתי את הזמן- אבוד לי.

ואשריו שהוא מצליח להתרכז בזכות זה בלימודיו.

באמת אני חושבת שהרעיון האידיאלי זה לקבוע שעה שאני יודעת שהוא פנוי ללימודיו- כשעת השיחה שלנו.

ותודה לכל המגיבים

את אומרת שאת תשמחי שידע באמת להתנתק מהפלא' שלו ויתרכז בך??

אם עכשיו הוא לא מתרכז בך אז..

ברור שעדיף שלא יתקשר כל הזמן ויחפש אותך וברור שעדיף שלא יהיה אדיש לקשר!

דברי איתו על הענייין שזה מציק לך כי קשה לבנות קשר ככה.

הוא צריך להיות מודע לכך כשהוא נמצא בקשר הוא לא יכול להתנהג כאילו את חלק מסדר יום שלו הרגיל.

שכל הזמן מתעסקים בנייד שלהם.

אלה באמת בלתי נסבלים.

אבל עוד טיפה.

הקשר ממש בחיתוליו.

זה מפריע לי, ובע"ה אני אדבר יאתו על כך.

הוא לא רומז שום דבר...

למה סתם להכנס למחשבות כאלה?!!?

כל הכבוד

בס"ד

הלאה!

תודה שזיכית אותנו

פשוט אין מילים! כל כך נכון!

האמת פשוט חודרת לעצמות

הרבה יותר פשוט

אם היא מאורסת? זה גם פוסל את האופציה, לא?

ודווקא את היחידה שאני מוכנה לענוד לפעמים.

לא הורדתי, אני גם ככה מעדיפה שלא להכיר ב"התחלות"..

אבל תכלס, לכי תדעי איך תכירי..

אולי איזו אישה שתדברי איתה תקלוט את דמותך ותרצה לשדך לך את בנה הצדיק?

(ציטוט של חברה ובמילים אחרות של אמא..)

והאמת- לוידת אם יש אנשים שקונים בכלל משו בסגנון לאירוסים.

והתשובה שלי לכל הדאוגים היתה-

שכמות הבחורים שהתחילו איתי עד היום ושהייתי מעוניינת להמשיך איתם,

לא מצדיקה שאני לא אלבש טבעת:d

וחסל סדר דאגות.

(כאילו, אנשים שכחו שיש מושג "לשאול")

עדיין אינני נוהג לבהות בשעות הפנאי בבנות המין השני....

כך שיחבשו וילבשו מה שהן רוצות (כמעט...).

לכי עם מה שבא לך. במיוחד אם כבר יש לך את הטבעת.

עוד מעט ימציאו אמונה תפלה, שללכת עם טבעת X עושה עין הרע למציאת הזיווג...

בחור מצוי טרם-נישואין אינו מבין בכלל בטבעות (אלא אם כן מישהו יגיד פה אחרת..), וכל מה שמישהי שמה על האצבעות הוא מניח ש"ככה זה בנות"..

אם כבר - הסברה המענינת שהעלו כאן ש"אמא של מישהו צדיק" תחשוב שהיא מאורסת... טוב, בזה אני כבר באמת לא מבין..

שזה חלק מהמסחר - היום הזהב עולה יקר

במיוחד האדום ולא הצרפתי שהוא מה שמוכרים שהוא יותר סגסוגת

(מצטער על המידע - עולה חדש מגרוזיה נתן לי הרצאה כמה שעות על השיניים שלו, בזמן השירות)

לפחות באופן אישי..

בחיים לא העלתי על דעתי לחשוב שטבעת של מישהי היא טבעת אירוסין....

אויש, אנשים, עזבו השערות שכאלה, ופשוט תפעילו קשרים ותבררו!

זה נשמע לי שטותי להחליט מה הסטטוס של הבחורה עפ"י הטבעות שעל ידיה [אא"כ יש כיסוי ראש לראשה, כמובן]...

רגע, זאת עם היהלום הקטן בד"כ- היא הנישואין, לא?

איך נראת טבעת אירוסין בכלל?

ומה ההבדל בינה לבין טבעת נישואין? ולמה  בכלל צריך טבעת אירוסין- לא חבל על הכסף? (או שזה חצי-אקט-הטבעת-בחופה, לא מקודשת לי, אבל שייכת לי תיאורטית.)

טבעת עם יהלום = טבעת אירוסין.

טבעת נישואין = בד"כ זהב (אדום, לבן,צהוב) בד"כ חלקה או עם עיטורים באותו החומר ללא יהלומים למינהן. 

(כדי שלא תחשוב בחופה שהטבעת שווה משהו מסוים בגלל היהלום (אמיתי או לא) ובאמת שווה משהו אחר ואז יש בעיה עם תקיפות הנישואין.

והיום כל אחד קונה טבעת אירוסין כמו שמתחשק לו אלא אם כן יש "מסורות" "מחוייבות" משפחתית, עדתית (אבאמא,סבתא וכו') לקנות דוקא טבעת יהלום.

ואני מצטטת:

"זו הדמנות של פעם בחיים, הזדמנות שלא תחזור, אח"כ לא יהיה לו כסף לקנות לך, תנצלי את הרגע" ועוד ועוד.

עד החופה לא "שייכת לי" יותר מאשר היתה לפני האירוסין (של ימינו, שהם "קשרי שידוכים"). ואין כל שינוי מבחינת הדין.

זה סוג של הצהרת כוונות, לעיתים מידה של "התחייבות" (בפרט כשיש שטר תנאים). וכך זה גם לא נראה שהם סתם מסתובבים ביחד.

גם החלפת סיכות בצורת לב שמצמידים לדש הבגד.

למה דווקא טבעת?

טבעת נישואין- טבעת אירוסין. דומה, לא?

אאל"ט, זו חובה על האשה ללכת עם טבעת נישואין. אז טבעת אירוסין... זו רמיזה על הבאות (וזה לא רע בעיניי! שלא יבינו אותי לא נכון.)

אצלי זה מתקשר למה שקורה תחת החופה.

הדבר היחיד שחייבים ע"פ דין זה לקנות את האשה. בשטר, בשווה פרוטה או בביאה.

נפסק להלכה בימנו שאין לעשות קניין בביאה.

אז עושים בשטר (כתובה) ובשווה פרוטה- שבדר"כ זה טבעת, אבל מעיקר הדין זה תופס גם בפטרוזליה (כמו שהרב שלי היה אוהב לומר )

ויש המון "ענינים" בחסידות על איזה טבעת איך כמה ולמה אבל תכל'ס- גם טבעת של 2 שקל מקדשת.

ואין שום צורך ללכת עם הטבעת אח"כ. (או אם לצטט שוב את רבנו- אפשר לאכול את הפטרוזליה) 

לאירוסין של ימינו אין באמת שום תוקף הלכתי, ועוד פחות לטבעת אירוסין- הזאת עם היהלום (שמקורה בכלל בא מחוקות הגויים ויעידו שלל סרטי הוליווד..) ומותר לבקש משהו אחר במקום אם לא בא לך על טבעת עם יהלום..

ולגבי טבעות-דמוי-אירוסין- פרט ליחידי סגולה, רוב הבנים הרווקים (וגם אלו הנשואים) לא רק שלא יודעים להבדיל בין טבעות, אלא ם לא ישימו לב אליהן אלא אם יתקעו להם ממש מתחת לאף.. (במיוחד הדוסים הצדיקים)

ולגבי האמא של.. אם היא מספיק קלפתא כדי "להתחיל" עם סתם מישהי שאין לה מושג עליה בכלום, היא לא תתיחס לאיזו טבעת יש לה...  

הכתובה מתחייבת בכל מצב של זוג נשוי, לא משנה צורת הקידושין.

יש שטר מיוחד לנישואין ולא עושים את זה היום.

אני איתך! שיעורים שלא שוכחים....

אני למדתי את זה גם, ואני לא מצביה ירושלים!

בכלל לא מכיוון זה.

אלא זהירות גדולה, הלכתית, שלא יחשוב מישהו שיש בכך איזו "בחינה" של קידושין חלילה, או איזשהו "שינוי סטאטוס" אישי חלילה, ששניהם יכולים להביא למכשולות.

וגם עם טבעת נישואין לא חובה ללכת, אם כי יש מנהג כזה - כדי להזכיר בתמידות.

אבל מקובל שיהיה דווקא טבעת. 

הבעיה שבאמת הרבה אנשים מקשרים את זה ואז במצבים מסויימים [עדים, אמירות בתוך סיטואציות מסויימות] הטבעת באמת יכולה לקדש אותם. והאמת שלא רק טבעת,כל דבר שווה פרוטה. צריך ממש להזהר.. כבר היו מקרים בעייתים מאד, בגלל שאנשים עשו דברים בלי להיות מודעים למשמעות ההלכתית שלהם. 

ולכן באירוסין בד"כ קונים את הטבעת היקרה עם היהלום.

מסכים בהחלט!

אין לי (ולדעתי גם לחברים שלי) מושג מה ההבדל בין טבעת אירוסין לטבעת רגילה.

רעייתי לא הלכה לפני הנישואין עם טבעת היא אמרה כי רק בעלה יקנה לה כזו - לא מפני שיש איזו אמונה כזו אלא הרגשה שלה שכך היא רוצה שהדברים יהיו .

מאוד מצא חן בעיני הגישה שלה.

טבעת אירוסין שהיא בלי יהלום (אני לא אוהבת יהלומים!!!!!!!!!!!!!!!!!) וגם עיצבנו טבעת לא חלקה לחתונה (מה שלא כ"כ מקובל...), אחרי התייעצות עם רב (החתן שלי אמר לו שאני שונאת טבעות חלקות וממש לא רוצה להתקדש בכזאת....) ואני מרוצה עד הגג!!!!!!!! הכי חשוב לשים מה שאוהבים....

חוץ מזה שההורים אומרים: איך ידעו שאת מאורסת? איך ידעו שאת נשואה? (כאילו אין כיסוי ראש.....)

היא צריכה רק להיות עגולה מבפנים בלי שום חריטה.

אני חוזרת - חלקה רק בצד הפנימי שנוגע באצבע.

הלכתי איתה רק בשנים האחרונות.

ועדיין... זה לא מנע מגברים להתחיל איתי.

הם לא שמים לב לדברים כאלה בד"כ.

כ"כ הרבה בחורים ובחורות,

לא טובים, מצויינים!

פשוט יושבים ומחכים שייפלו להם הצעות מהשמים,

הכל חובבני,

הכל איטי ולא ברור.

הוא לא חיכה...

הוא דווקא עשה משהו...

סליחה - אני אדייק - הוא ירד מהפסים. לחלוטין.

ח"ח על ההמנון

(זוכר מההשבעה )

מה הייתה עושה אשתך בעתיד?

1) הבריאות שלך

2) העולם הרוחני שלך

3) הרצון שלך לתרום לעמ"י

1) קצת קשה להגיב כי לא נתת פרטים או השלכות של המחלה הנ"ל אם היא כ"כ לא רלוונטית למה צה"ל פסל?

    נראה לי שהכי חשוב זה לשמור על הבריאות שלך...

2) אין ספק שאחד המרכיבים החשובים ביותר לבנין בית הוא העולם הרוחני של הבעל!

    יש מסלולים שמשלבים צבא ולימוד תורה (בית מדרש להלכה, רבנות וכו'...)

    ברור שלא כל תפקיד של מש"ק דת באמת יבנה לך את העולם הרוחני שאתה צריך ורוצה...

3) יש אפשרות לתרום חלק מה 3 שנים במסלולים שונים ושווה לבדוק את הענייו,

    יש משקל ליכולת שלך לומר "שרתתי", לא שצריך למדוד כל דבר בחיים לפי "מה יומרו"!!

    אבל לא הייתי יורד מה"סוס" כ"כ מהר, תבדוק, יש שפע מסלולי התנדבות מקוצרים...

    אפשרות נוספת ששווה בדיקה היא שרות לאומי לבנים, ב"ה לא חסרים מסלולים תורניים בש"ל...

אתה בעצם שואל את השאלה של "מניעות VS השתדלות", אין לי תשובה על זה

א.משום שהוא לא רוצה לקבל טביעות על כך שהמחלה נגרמה כתוצאה משירות סדיר.ההשלכה של המחלה היא לקיחת תרופות בצורה ממושכת עם הפסקות,זה עדיין לא ברור לי כמה ההפסקות וכו' אבל זה הכיון.כלומר מטרת התרופה היא להרדים את המחלה.

ב.אני לא חושב שזה ברמה שאני צריך.מדובר פה על צורך בלימוד תורה יומי ועמוק.

ג.אני מבין את זה,אבל הקריטי בשבילי הוא שזה יתחיל דווקא עכשיו,כי אני מרגיש שלדחות את זה שנה,זה להסתובב בעולם כסהרורי מבחינה רוחנית למשך שנה שלימה ... לכן זה מה שמפריע לי..

תודה על התגובה !

אתה לא אשם בזה,

וגם לא צריך ללכת ולחפש התנדביות,

לא כולם חייבים להתנדב ולשרת,

מספיק עם כל השטיפת מח הזאת...

חצי מהמתגייסים היו שמחים לקבל פטור,

תשקיע בבריאות שלך,

תשקיע בחיים שלך,

והכל יסתדר, מכל הבחינות בעזי"ת.

איך השם מסדר את העולם!

נותן לך את כל הדבים- מתאימים כמו פאזל!

במדוייק

אתה רוצה ללמוד תורה?

כן!

מה הקב"ה עושה לך?

מפנה לך את כל המניעות בדרך

יש לך פטור מ"עול דרך ארץ" ? נהדר! קח לך מנה גדושה מ"עול מלכות שמיים"!

לכן לך תתרום לעמ"י באמת- ותשב ללמוד בבית מדרש בשקידה עצומה ובהתלהבות גדולה

תבנה את עצמך להיות יהודי עבד השם, תבנה את עצמך להיות איש ואב טוב למשפחתו

בעז"ה שכתרצה לצאת לעולם השידוכים- תגלה שבחור בן תורה- זה מציאה גדולה, ובחור םע פטור צבאי- זה לא נורא... ואפילו מצוי.  (ויש לך פטור ממילואים- שזה בכלל מציאה לכל אישה! )

*התיעצת עם הרב שלך-

לא הבנתי למה אתה צריך אותנו לעיצה נוספת?!

** מחלות- כל עוד זה מטופל, ולא משפיע על חיי משפחה תקינים- למה שתהיה בעיה או רתיעה?!

בוקר טוב!

שבוע טוב!!!

אז ככה וואי ממש חיזקת אותי (ובטח עוד כמה...), איך שאתה מבין את מהוות התורה, זה קדושה אין סופית, באמת אין אין איןן עוד מלבדו!!!

דרך התורה אנחנו מתקשירם לה' יתברך הכי טוב-"ותלמוד תורה כנגד כולם", קודם כל אתה צריך לאמר לה' תודה גדולה על החסד שהוא נתן לך להבין את הסוד הזה.....

הרב קרליבך מספר(בקיצור נמרץ)-הוא למד בישיבה אצל ר' אהרון קוטלר(גדול הדור של הדור הקודם), הוא לא ידע כלום מהעולם הזה, הוא אומר שבשבילו לקרוא עיתון זה היה בחינת"יהרג ואל יעבור", בקיצור צדיק גדול שלא מחובר כלל לעולם החיצוני.

הוא נסע לבקר את אבא שלו שלקה בהתקיףלב והוא היה צריך לנסוע ברכבת התחתית, הוא התישב ומולו ישב בחור, הוא התחיל לדבר איתו(רבנו אמר שצריך לדבר עם כל יהודי שאתה פוגש), הבחור אמר לו שהוא יהודי, הוא היה "בעל עבירות", בגיל 22, הבחור אמר לו שהוא כל יום עושה הרבה עבירות המון המון......והוא נהנאה....

אבל בלילה הוא בוכה כל יום על הדברים שהוא עשה.....והוא נשבע שמחר הוא לא יעשה את הדברים האלו, ושוב כל בוקר הוא חוזר לעשות את העבירות האלה.....

ר' שלמה סיים ואמר מאז הבנתי שאין בעולם החיצוני שום דבר שהוא כייף ואמתי, רק התורה היא אמתית ובאמת אפשר "להתענג על זיו שכינתו...."

אשריך שזכיתה להבין ולהרגיש את מתיקות התורה והמצוות!!!

באמת תלמד הכל, גם חסידות ולימוד עמוק שישפיע אור גדול על הנשמה הקד' שלך!!

לגבי  שאלות-

1.אחי אתה לא צריך לספור אפחד רק את ה' יתברך!!!

אם אתה מרגיש(וזה גם נשמע ממך ככה) שאתה מרגיש שאתה צריך להתחזק בתורה ובמצוות, זה התרומה הכי גדולה שאתה יכול לשעות למען עם ישראל, וזה גם טלוי מאוד בעצם הלימוד שלך-אתה צריך ללמוד למען כל עם ישראל ולא רק בשבילך, תעשה "לשם ייחוד" לפני הלימוד ותוסיף שם.אני לומד למען עמ"י,בשביל להביא את הגאולה, בשביל שעם ישראל יחזור בתשובה, בשביל שלא יהיה צרות לעם ישראל.

זה התרומה הכי גדולה שיש למען עם ישראל.(במיוחד היום-שהצבא לא מתנהל בדרך הנכונה)

אז אתה בחרתה בדבר שהכי נותן לעם ישראל ואין לך מה לפחד כלל וכללל, תעשה הפצות, תלמד אנשים שקשה להם, תגמול חסדים ואז ברור לכולם שזה לא היה "סתם תירוץ".....באמת אחי נשמע ממך שאתה אמתי וזה לא יפריע לא לך ולא לאפחד אחר!!

2.אם זה לא בעיה גנטיית וכד' זה לא ממש אומר להפ]ריע לך....

בהצלחה אחי, אני כאן תמיד(כל הזמן שמח)!

אם אתה רוצה לדבר באישי אני ישמח(הליינק המקורי שלי הוא "כל הזמן שמח").

שבוע טוב

זה ממש קשה ככה. אני לא מצליחה לדבר כמעט. ברצינות.

זה גם מעיק ברמה הכי פשוטה. וגם- מעלה תהיות לגבי האופי של הבחור, שלא מוצא לנכון לתת לי את המקום שלי.

זה באמת דורש בירור...

כי אי אפשר להתנהל ככה...

אבל אולי זה בגלל שהוא לחוץ בפגישה?

אולי הוא לא תמיד כזה?

שווה לשאול את מי ששידך.. או לפחות להעלות את זה.. ולראות מה עושים.

בהצלחה!

אבל לאחרים - זה בהחלט יכול להפריע...

אני יכולה בהחלט להבין את "לפעמים".

דברי איתו על זה...

אולי הוא לא מפסיק לדבר כי הוא לחוץ / מפחד מרגעי שתיקה / לא רוצה להיראות שקט (כי אולי בעבר פסלו אותו בגלל זה. מוכר לי מאוד ) / כי הוא כזה ובטוח שטוב לך עם זה (כי לא הערת לו עד כה).

פתיחות זה בכלל חשוב למערכת יחסים.

אני לא חושב שחותכים ישר בגלל סיבה כזאת.

בד"כ גברים מדברים כי הם מתלהבים.

תנסי לדבר איתו על הנושא, ותגידי לו שזה מפריע לך מאוד. 

לפי התגובה שלו תוכלי לדעת האם הקשר בשבילך או לא.

הרבה הצלחה!

אמרתי שצריך לדבר על זה.

אני לא בעד לחתוך במקרים כאלה...

אם היא תראה שגם אחרי השיחה על הנושא - הוא ממשיך לדבר בלי סוף, וזה עדיין מפריע לה - אז הייתי שוקלת במקומה לחתוך...

לטענתו הוא פשוט כזה, שמדבר הרבה.

[גם את השיחה על זה לא היה פשוט לנהל. כי שוב... הוא דיבר.]

בגלל שזאת התחלה אני לא מוצאת לנכון להכנס לזה עמוק מדי.

אם זה הוא. וזה לא מתאים לי.

אז לחתוך. לא?

למרות שהוא חמוד.

אם זה הדבר היחיד שמפריע לך בו אז כדאי לתת לו צ'אנס...

אם בסופו של דבר את ממש תרגישי שהוא לא נותן לך מקום...

אולי יהיה נכון לך לסיים את הקשר...

אבל חכי... מה יש לך להפסיד..

בהצלחה!

"זה אני, תקבלי אותי איך שאני"

או

"מצטער שזה ככה, אני אשתדל"

ואנחנו לא נוכל להחליט אם את צריכה לחתוך או לא.

האם תוכלי להסתדר איתו?

את יודעת, אדם כזה שמדבר הרבה...

אולי הוא מרגיש שהוא לא מצליח להבהיר את עצמו, אז הוא מנסה לומר את זה שוב ושוב ושוב וכו'??(אחד הרבנים בישיבה שלי עושה ככה לפעמים... מתרגלים)

או אחת מהסיבות שכתבו כבר למעלה...

ואולי הוא באמת כזה?

אם הוא היה רוצה להשתנות/התחיל לעבוד על עצמו בנושא אולי שווה לחכות קצת ולראות אם זה באמת מצליח?(אם את באמת לא יכולה ככה אז חבל על הזמן והשחיקה שבאה יחד...)

לא עד כמה הוא מדבר הרבה..

אלא עד כמה הוא יודע להקשיב..

גם למעט שדיברת..

בהצלחה!

אולי כי זה היה קיצוני על גבול ההזוי [הוא לא התעניין בכלל במה שאמרתי ולא שאל אותי שאלה אחת אפילו!]

אבל זאת היתה תחושה שלי, והיה לי ברור שזה מוצדק. זה היה הזוי וחריג בעיני נורא.

- - - -

הבנתי מדברייך שיצאתם כמה וכמה פעמים,

ואם הוא מעיד על עצמו שהוא כזה,

וקשה לך עם זה...

אז-

ברור שלחתוך!

מותק, איך תסתדרי איתו בחיים אם הוא לא סותם ת'פה ולא נותן לך להשחיל מילה, ומעיד על עצמו "זה אני!"?! קשה לך עם זה עכשיו,  וזה יהיה קשה בעתיד.

זה משהו מהותי! לא מסוג הדבירם שאת אומרת על הבנאדם: "זה נקודה שקשה לי, אבל בהשוואה להכל, אני אסתדר עם זה ואני אעבוד על עצמי ואקבל אותו כך..."

אם הבנאדם לא מקשיב לך, לא נותן לך לדבר, הוא לא נותן לך ביטוי... הוא לא יכיל אותך גם בעתיד! הוא לא יראה אותך. הוא יראה רק את עצמו כל הזמן!

והלוואי שתמצאי חמוד אחר, שיהיה יותר נחמד וגם יקשיב לך. בעז"ה!

אולי הוא מפחד משתיקות ומנסה למלא את החלל כדי למנוע מבוכה? אולי הוא באמת טיפוס דברן?

ממש כמו מתנה שקיבלת,שעטופה בעטיפה חביבה, לא תפתחי- לא תדעי.

ממליצה ממושבי הקט לא למהר לסיים את הקשר אלא להציב אותו מול המציאות כפי שאת רואה אותה. למה שיהיה לו להגיד לגבי זה יש חשיבות גדולה מאד..אם את רואה שאכן זהו אופיו וזה לא מתיישב עם מה שאת רוצה,לפחות תוכלי לדעת שעשית את כל ההשתדלות מצידך..

ב"הצלחה אחותינו

אני חושבת שכמו שאמרו פה כבר, זה עלול לנבוע מהתרגשות, התלהבות, ואולי סתם פשוט אתם יושבים, הוא רואה שאת מקשיבה לו (עוד לפני שהתחלת לדבר) וחש צורך לדבר כי הוא חושב שאת מחכה לדיבורים שלו.

פטפטנות לשמה (ולא שנובעת מהתרגשות ומבוכה) אפשר לברר ע"י בירורים אצל חברים וכד'. אם ביררת ולא ציינו את זה שהוא כזה אז לדעתי זה יכול לחלוף עם הזמן.

עם מנגינה אירית  וזה יפה מאד.....

ומקפיצה... אני צריכה עוד..

אחלה שיר - אני מאמין - I'm A Beliver

בשעה טובה

ואני מדבר בלשון עבר כי אני די בטוח שהיום אין שם אפילו אחד שזוכר איך לבצע כמו שצריך...