שלום לכולם 
אז כך,הייתי אמור להתגייס לפני כמה חודשים אבל בבדיקה שעשיתי כמה ימים לפני הגיוס התברר שיש לי מחלה מסויימת שהצבא אינו מגייס אנשים בעלי אותה מחלה כחיילי סדיר.באפשרותי להתנדב וכאן נמצאת ההתלבטות.
אני במקרה גם חוזר בתשובה מגיל יחסית צעיר שבעת האחרונה גילה שחסר לו המון ידע בתורה ויהדות למרות הידע הלא מועט שהוא צבר (גילית שהתורה זה ים של קדושה 
),ולכן החלופה היא שלא להתגייס וללמוד במקום נהדר לימודי תורה עם לימודי תואר (כך זה מסתדר נפלא עם ההורים,ורק לימודי תורה ואחר"כ לימודי תואר,לא מסתדר).כשאני מסתכל על זה ברור לי שניתנה לי כאן הזדמנות ללמוד תורה ממש מרצון ה',משום שנקלעתי למצוקה מאוד גדולה מתי אוכל ללמוד ולהשלים את החומר הזה,לא מבחינה כמותית,אלא מבחינה מהותית בשביל הנשמה והנה פתאום שלוש שנים ירדו מן המערכת ונפתחה לי הזדמנות אדירה כזאת שכאמור אין לי ספק שזה סימן משמים.התייעצתי עם רב ומשום הרקע שלי הוא אמר לי שבאפשרותי לא להתגייס (כלומר שבאפשרותי לא להציע את עצמי להתנדבות בצבא).
לי ברור שאני עושה זאת,לא מהתחמכות,לא מעצלות,ולא מאגואיסטיות,אלא משום שזאת מציאות החיים אליה הוביל אותי ה',מצד אחד אני מאוד רוצה וחייב ללמוד תורה וזה מאוד קריטי בשלב הזה של החיים שלי ומצד שני הייתי רוצה גם לתרום לעם ישראל אבל זה עומד בסתירה להתנדבות מסודרת של שנה או כמה שנים.
א.אולם החשש שלי הוא אך זה נראה מהצד ? ,לי ברור שאני אינני מעקם את המציאות משום עצלות .. אך האם לדעתכם ההסבר על המציאות המורכבת הזאת ישמע כתירוץ כשארצה להכיר ולבנות בית ?
ב.שאלה אישית נוספת היא כמה מחלה כזאת (שאינה מדבקת ואינה ניכרת כלפי חוץ ב"ה) הייתה מרחיקה אותכם מאדם שהייתם רוצים להכיר אם כמובן שאר הפרמטרים היו מתאימים למדי ?
תודה רבה !.
