עדיפות למתנחלות, באיזור יהודה..
אפשר גם דרומה או לירושלים.
אשמח להמלצות.. 
יש לנו חברים מאוד טובים ואני מכירה את המשפחה מקרוב וגם את המורחבת.
אני מתלבטת אם להציע לצאת עם הבן שלהם. אני לא מכירה אותו אישית כ"כ טוב, אבל את האחים האחרים כן.
ההתלבטות היא אם להציע בכלל?
ומה עם ההשלכות אם לא יצא מזה משהו? והחוסר נעימות לראות אותו אח"כ?
ואולי תהיה פגיעה בחברות בין המשפחות? (יותר במידה והקשר התקדם אך בסוף נחתך..),
לחכות לבדוק יותר עליו?
לפני שאת עושה את כל שיקולי ה"לא נעים" וכו'.
מה גורם לך לרצות לצאת איתו?
ואם כןן אז לכי על זה!
חוסר נעימות לראות אותו אח"כ יעלם אחרי כמה זמן. ואין שום סיבה שתהיה פגיעה בין המשפחות גם אם הקשר נחתך בשלב מתקדם אם עושים את הכל בנעימות (כמו שצריך לעשות בכל מקרה)
בהצלחה!
שיכול להיות בעלך..
לענ"ד חבל שבגלל אי נעימות תפספסי ת'הזדמנות...
בהצלחה!
דברים שעקרוניים לך להחליט אם להיפגש איתו או לא, אם תחליטי שלא-נגמרה התלבטות. אם תחליטי שכן-תוכלי ללכת לשלב השניץ
בהצלחה
לא יודע מה לומר לך.
תקופה ארוכה התלבטתי אם להציע.
בסוף קיבלתי החלטה אמיצה ופניתי אליו ישירות.
הוא לא היה מעוניין באותו הזמן לצאת, או שהוא לא היה מעוניין בי... ;)
יצא קצת פדיחות.
האמת שאני לא העזתי ללכת אליהם הביתה מאז, כי עשה רושם שהוא סיפר למשפחה שלו.
בכל מקרה, אני שמחה שעשיתי את זה כי ככה הוסר הספק.
תעשי מה שאת מרגישה!
בהצלחה!
תודה!
מקנאה בך על האומץ. קבלי חן חן 
אבל נו, שיהיה.
שוב תודה!
את מוזמנת לקבל קצת מהאומץ..
אני מוכרת בזול!
או לחילופין- האם יהיה לך יותר נעים לשאול את אחד האחים שלו שיברר?
בינתיים התשובה מתעכבת (הגיוני) ומתחילה להתחרט על העניין שבכלל שאלתי... =/
בעיקר אחרי שגיליתי שהם מוזמנים אלינו בקרוב.
בעעע 
אבל תתנחמי בעובדה ששאלת
אחרת היית נשארת בשאלה עוד הרבה זמן
ואל תדאגי,
מתגברים על זה
טל- קיבלתי תשובה כמוך שהוא לא מעוניין לצאת כרגע.
אני שמחה שזה עכשיו ולא אח"כ, ושהקב"ה חסך לי אי נעימויות כלשהן...
אני סומכת עליו שזה הדבר הנכון =)
לפחות אני יודעת שניסיתי ושהוסרו הספקות.. ב"ה!
תודה לכם!
התשובה לא חשובה כמו השאלה עצמה.
העיקר עכשו את יודעת מה הצד השני חושב,
וממשיכה הלאה.
בהצלחה מתוקה!
אני בטוחה שתמצאי את האחד בזמנך 
בהצלחה!
בעז"ה אצל כולנו.. =]
הבחור פנה אלי, כך שזה שונה...
אבל לדעתי כדאי לברר עליו כאילו מעולם לא נפגשתם!!!!!!!!!!!!!!!
היתה לי אשליה שאנו מכירים כבר שנים רבות, ולצערי לקח זמן רב להתפקח מהאשליה הזו...
כן- התחתנו ואחרי מס' שנים התגרשנו, והיחסים בין המשפחות אמנם התקררו, אך לא נמחקו...
נקודה למחשבה...
לקריאת דבריי -הפורום יעבור לנוח.עמוד נוח.
ברכותינו לחייל המסור והאמיץ,הלא הוא מיודענו הרש, שסיים ביום ה' את הטירונות(וקיבל מצטיין),וחזר לחיק הפורום.
ברוכים השבים!
סופסוף אני לא צריך לנדב מאחרים מחשב..
הנה אני כאן שוב...
ברוכים הנמצאים.
ואל תדאג המחשב שלי בבית...ויקח לו זמן עד שהוא יגיע שוב...
בגילי כבר לא זוכרים דברים..
hodaiadאצלנו אנשים פחדו לקבל מצטיין טירונות.
זה אומר בערך ילד כאפות של המפקדים, ![]()
ביינישי"ם...
אבל כל הכבוד!
ברוך שובך מארצות הקור
כרגיל
1. הייתה לי שבת מקסימה עם אחי שהגיע לבקר מחו"ל
2. קראתי ספר מדהים השבוע. ממליץ לכולם. בונה ארמונות בכפית כתבה איריס ערד.
3. אנשים טובים דואגים לי 
א. שבת טובה, קריאה טובה.
ב. אחרי שבוע נעים ורגוע..
ג. שיחה עמוקה עם חברה טובה ומסקנות חדשות
ד. שלווה לאחר תקופה ארוכה לא פשוטה.
שיהיה שבוע מוצלח, טוב, והרבה בשורות טובות בע"ה!
1. הצלחתי לעמוד בניסיון ולהכניס שמחה נוספת לחיים שלי ופשוט לייצר את זה 
(עקיבא אתה רואה שאני מגיבה לשרשורים שלך)
2. למדתי שיעור חשוב בעבודת ד' שלי!
3. קיבלתי כל מיני החלטות לא פשוטות ואני יעמוד בהן בלנ"ד ובעה"ית!
4. יצאתי לדייט (הכי לא קשור לעולם... מסתבר...) אחרי כמעט 3 שנים של אנטי מטורף שלא יצאתי.. (למה כמעט 3 שנים כי מי סופר את הימים מרגע הביטול של החתונה...
)
אבל זה הוכיח לי שטוב לי עם השקט והשלווה שלי לבד... וככה אני שמחה יותר
יחי החזרה לקונכיה!!
5. יהיה שבוע מלא בשורות טובות (אתם תראו)!!!
רחל=)1. היה שבוע עמוס מאוד בדברים טובים ב"ה.
2. ה' הראה לנו עד כמה שהוא דואג לנו עד לדברים הכי קטנים, שמוסיפים הרבה.
3. קראתי ספר ממש יפה שעקיבא המליץ לי עליו. מצטרפת להמלצה שלו.
שבוע טוב מלא באור ושמחה לכל עמ"י!!!
אז למה תמיד זה הולך בהקשר של הדברים הטובים?
אז אנחנו נזכרים יותר עד כמה שה' הוא טוב...
1. היתה אחלה שבת.
2. היה שבוע מלא שמחות ב"ה
3. התברר שאני יכולה עדיין להגיש עבודה לקורס שנגמר מ-ז-מ-ן
ועוד דברים שלא עולים לי כרגע...
אבל,
מתי את אומרת בטבעיות איזה טוב ה'?!
והשרשור הזה, נראלי המטרה שלו זה שיותר נשים לב לנקודות
הטוב שגלוית לנו שקרו השבוע.
עם הדברים הפחות ברורים אנחנו מתמודדים בשאר הזמן, לא?

1. החלטתי להישאר שבת בבית וזה יתברר כהחלטה ממש מוצלחת.
2. מחר התחלה חדשה ...
איך עשית את זה?
טיפה ברצינות![]()
![]()
סתם..רפואה שלמה!
1.כי הייתה מלווה מלכה מתוקה.מתוקה מתוקה מתוקה.שעה קלה שהכניסה לי כמויות של אור.
2.כי עוד שבוע נגמר.
3.כי הביאו לי את מה שרציתי על הנייר בכפית של זהב,והתגלה שהכל שטויות.אז מתחילים בחזרה ממקום ריק,שה' ימלא באמת.
בסוף השבוע חיכתה לי הפתעה מחממת את הלב!
והשבת זכיתי להיות אצל חברה באחד היישובים השווים...
לפגוש אנשים מעניינים ![]()
ואפילו להגיע לאוורסט....![]()
תודה ה' הטוב על ה-כ-ל!
וגם לך, חברה יקרה, תודה ענקית ![]()
היו לי שני טרמפים מצויינים מאיפה שהייתי עד איפה שהייתי צריך
הייתה אחלה שבת שבעולם
יש לי מחשב נייד חדש!!
יש לי פלאפון חדש!!
ו..יש לי לב חדש..

1. סיימתי טירונות סוף סוף...![]()
2. יוצא מזה שאני חוזר לישיבה.![]()
3. וכמובן יוצא מזה שאני פה יותר ...![]()
הייתה שבת על"ה מטורפת
וטרמפ משם לישיבה עוד יותר מטורף..=]
הייתי בשבת אצל אח שלי והיה כ"כ כיף!!! במיוחד בסעודה שלישית שאחיין שלי (אוטוטו בן שנתיים) רצה לרקוד והוא פשוט כ"כ צחק והתלהב!! [הוא ממש ביישן איתי בדר"כ כי לא יוצא לו לראות אותי הרבה, אז שהוא הסכים לרקוד איתי ולא התבייש וכ"כ שמח זה פשוט עשה לי את השבת!!!]
וקיבלתי 66 במבחן שהייתי בטוחה שאני אכשל בו!!! ציון מעולה מבחינתי!!!
שבוע טוב 
גרמתי לאדם עם פיגור שכלי לחייך ולמדתי אותו לתת נשיקה
לרגע 1שבוע נפלא!
אז ככה שבוע מוזר:
* התחיל לזוז קצת העבודה סמינריונית..
*התחלתי להבן סטטיסטיקה
וקיבלתי 80 בבוחן

*חברה ממש ממש ממש ממש טובה שלי התארסה..
*התייאשתי מהלימודים כמעט..
* לא הצלחתי למצוא שיעור להעביר לבנות בכיתה ז-ח חנ"מ בנושא תפילה (קשה!!!!!) ובסוף מצאתי והלך מעולה 
*אולי סוף סוף ימצאו למה כל הזמן כואבת לי הבטן..
*הצלחתי לעמוד במשימה שהצבתי לעצמי.. (לקום בזמן, אחד הקשים בשבילי..)
*גיליתי שהתבגרתי מאד תוך כמה חודשים.. מעודד משהו..
*עצוב:מישהי נפטרה
ובכ"ז - איזה טוב ה'!!! |צועק בכל הכוח|
בס"ד
1. מלווה אותי תחושת סיפוק ממה שאני עושה.
2. יש סביבי מלאאא אנשים נפלאים!!
ב"ה
1. הצלחתי להיות עוד שבת מחוץ לבית למרות שממש לא חשבתי שזה בראש שלי.
2. קבלתי עבודה בלימודים שנראה לי שאהנה ממנה חבל"ז!
3. הצלחתי ליישב חלק המבאלאגן באיזה תסביך משפחתי. אולי בפעם הבאה גם יהיה לי אומץ להציג להם את הפתרון שלי, ולהם יהיה כח לשמוע!
1. שיש שירשור כזה בפורום, שיש אנשים כאלו בעמ"י שעושים דיון על הטוב הבלתי מותנה של השם
2. היה לי הבוקר טרמפ מדוגם שבעולם!!! אין דברים כאלו כאילו..... כלומר- הנה! יש!
3.הגשתי השבוע עבודה שנשארה לי מסמסטר קודם- קיבלתי ציון 80
4. דברים טובים- מתבררים לאט , לאט אבל בטוח
5. התברר לי שיש לי חברה ממש טובה שאוהבת אותי באמת- ולכן אמרה לי משו שטעיתי בו פעם- והראתה לי שהיום אני מתוקנת יותר...
אבל החלטתי שסתם ככה כדאי לי לגמול לכם טובה על שניסיתם לעזור לי (מי הצליח יותר ומי פחות...) ולעדכן אתכם במה שהתרחש מאז השרשור שפתחתי לפני כמעט שנה... (לפרטים מלאים עיינו בקישור המצורף...).
אם עיינתם שוב באותו שירשור ואם לא, אני מתחיל לעדכן, כאן:
אז ככה - כן, בסוף החלטתי ללכת ללמוד בישיבה שבעיר שלה. למען האמת, גם די שאלתי אותה בצורה עקיפה מה דעתה על זה והיא אמרה לי לעשות מה שליבי חפץ... בקיצור, הרגשתי שטוב לי ללכת לישיבה הזאת, שבמבחן התוצאה היא הישיבה שהכי התאימה לי מבחינת התאמה, שאיפות, לימוד טוב וכו'...אז הלכתי על זה עם כל החששות בלב.
בחופש נפל עלי עוד תיק כבד מצידה של הבחורה, שבחרה לעדכן אותי שלא עלינו היא חולה במחלה מסויימת. המזל הוא שהמקרה הוא יחסית קל והיא אמורה להיות בריאה תוך כמה חודשים... (כך היא העריכה אז, וגם הרופאים...) - אבל לכל מקרה היא עדכנה אותי כדי שאני לא אתקל בזה במקרה בטעות בלוח המודעות של הישיבה שבו אולי יפרסמו להתפלל לרפואתה...עדיף לקבל מידע כזה מיד ראשונה, מבינים?
בקיצור, עם המידע הכואב והמכאיב הזה יצאתי לדרך החדשה, כשאני יודע שאני לא מסוגל לעזור ב(כמעט) כלום, וגם כמעט שלא להיות מעודכן בהתפתחויות בגלל הפרידה... אז עשיתי מה שיכולתי - הקדשתי כל לימוד שלי לרפואתה והשתדלתי ואני עוד משתדל לגמור כל שבוע ספר תהילים לרפואתה. גם זה משהו.
אבל מעבר לזה, נמשיך. התחלתי את השנה באלול, כמו כולם, וכעת, 4 חודשים אחרי, אני יכול להצהיר כמעט בוודאות שאני לא מתחרט על הבחירה שעשיתי. אני אוהב את הישיבה שלי. אני מרגיש שאני מתפתח בה כמו שאני רוצה, שאני בונה את העולם שלי כמו שאני רוצה שיהיה בנוי, ושאני שוקע בעולמה של תורה כפשוטו, מה שאולי לא היה קורה בישיבות אחרות בהן הייתי. במהלך החודשים הללו נודע לי על רבים רבים מחבריי לישיבה התיכונית שעברו ישיבה בגלל אי התאמה, או בתהליכי חשיבה על לעבור ישיבה. לי זה לא קרה. אני לא מתחרט על הבחירה. הישיבה הזאת טובה לי, נקודה.
אבל, תשאלו בצדק, מה עם העניין הפעוט שהיא גרה בעיר...
אז ככהה -זה נכון, זה יוצר תקלים מידי פעם, ובגלל זה יצא לנו בחודשים האחרונים לדבר מעט בסמסים כדי להצליח להמשיך לשמור על מרחק... בדיעבד, דווקא הבחירה בישיבה שבעיר שלה תוכל להתברר כהחלטה נבונה - כיוון שאם ברצוני להתנתק, עלי להתנתק ממנה לגמרי - ואם הייתי בישיבה אחרת בעיר אחרת והייתי חושב שהתנתקתי ממנה לגמרי, ואז במקרה הייתי מגיע פעם לעיר שלה ליד הבית שלה - יכול להיות שהכל היה קופץ שוב ומציף את הלב שוב... ככה, כאן, כשאני לומד בעיר שלה, מצד אחד ההתמודדות אכן יותר קשה - בזה אין ספק, אני מודה - אך מצד שני כאשר אצליח לאט לאט לצאת מזה, היציאה תהיה הרבה יותר שלמה כי יהיו לי ניסיונות בשטח שאוכיח שאני עומד בהם... (גם אם זה אומר לעמוד במרחק ארבעה מטרים ממנה במסיבות יום העצמאות, לדוגמא, ולהצליח כבר לא לחוש רגש ופשוט לא להתייחס...בנתיים זה לא ככה, אבל אם וכש... אז זה יהיה אמיתי יותר כשהניסיון יוכיח...).
אני לא אומר שזה אידיאלי, אבל בשיקלול של הרווח-הפסד - אני די בטוח שאני בנתיים מרוויח. אומנם נכון לעת עתה אני עדיין לא חושב שאצליח לצאת מזה בקרוב, ואפילו רצון לצאת מזה עדיין קצת חסר לי (משום שאני עדיין מנסה להיצמד למחשבה שאולי אם היינו יוצאים בבאמת זה היה יכול להצליח בינינו וכעת, לא אוכל לדעת לעולם...)- אבל בשכל אני מבין, באלוקים אני בוטח, ואני די מאמין שאצליח בשלב כלשהו להתגבר על זה. בנתיים כשלב ראשון אני משתדל כמה שיותר להשקיע עצמי בתורה, לקחת על עצמי עוד ועוד משימות ועוד ועוד הספקים כדי לגרום לעצמי להיות עסוק בתורה כך שטרדות התורה יעזרו לי לא לחשוב עליה בזמן הישיבה... גם אם מידי פעם יש לי נפילות (דוגמת הליכה לבית שלה רק כדי לראות אותו, סוג של געגוע ועוגן אחרון...) - הרי שלרוב יש לי הצלחות טובות, ואני יודע שה' הוא אבא שלי כמו שהוא אבא שלה, ואם רק האמין בו בלב שלם ואתפלל אליו, הוא מסוגל לעזור. אני בטוח.
אז זהו, תודה לכל אלו שהמליצו/ייעצו/שיתפו/סיפרו וגם לאלה שפנו באישי כדי לתמוך, לעודד ולחלוק מניסיון אישי - אתם גדולים. אני לא אגיד שכל מילה נחרטה בי ולכל דבר הקשבתי, כי זה יהי פשוט שקר, אבל עצם הרצון והנכונות והאמפטיה שעלתה באוויר השרשור - עצם זה כבר מזכה אתכם בטפיחת שכם אדירה. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.
אשריכם ישראל.
אוהב מלא.
אני .
לא(ה)ליגם בלי להיכנס לקישור ששמת! (זה אומר שאני לא זקנה אלא רק מזדקנת?
)
בהצלחה בהמשך!
כל הכבוד אתה עובר את זה בגדול..
גאה בך,
אבא!

אשריך אחי...
ב"הצלחה לכם!
נראה שאתה מודע היטב לתהליכים השונים שעוברים עליך.
יש בך כוחות עצומים.
רפואה שלמה ובשורות טובות.
תודה שחזרת לעדכן
אני הייתי שואלת- האם לאור התחדשות מצב- כלומר החולי שלה- יהיה ראוי לבחון מחדש את מצב הקשר כיניכם?
האם היא זקוקה לתמיכה וכדומה
תצליח בכל דרכיך
ותזכה להגדיל תורה
את השאלה הזאת בדיוק אני בעצמי שאלתי. אותה. מסתבר שלא, היא מעדיפה בלי התמיכה שלי
או לפחות, בלעדיה באופן אינטנסיבי עם קשר... לעדכן היא הבטיחה לעדכן אותי, אבל בפועל אינני יודע כמעט כלום.
ואם היא צריכה תמיכה או לא, את זה אינני יודע אך אני משער שלמרות שהיא חזרה והדגישה בפני שהיא בסדר גמור, עדיין צריך תמיכה נפשית בקטע הזה. עזבי את הקטע עצמו של המחלה - אני משער שאפילו רק זה שבשבילה, שהיא בת, לראות את השיער שלה נושר (וכעת אתם מבינים מה המחלה...), זה בטוח קשה...תגידי בעצמך, לבת זה אמור להיות קשה, נכון? (יותר משיהיה קשה לבן במצב דומה, באופן יחסי...).
אך כאמור, זה לא משנה כי היא לא רוצה את תמיכתי...
אלב תודה לכולכם על התגובות!
נראה לי זה שאלה יותר כללית על תמיכה באדם חולה
אולי אפשר לברר את הרצון שלה- לפי היחס שהיא רוצה מחברות שלה.
אולי דווקא התמיכה שהיא צריכה ממך זה- את בת גם אם נושר לך השיער... את יפה בעיני- גם אם באוביקטיבי זה אולי לא ככה ...
ואני רצינית..
זה תלוי בסוג השירות ובאופי שלך..
אבל בגדול.. ואני אומרת את זה אחרי שנת שירות..
הייתי מתרחקת מזה..
מקרים ועוד.. את מוזמנת לאישי
למה את רוצה ללכת דווקא למקום שבו הוא גר או לומד.
אבל ממש טוב.
יש הרבה מקומות שירות, ואם הוא לא גר במקום מיוחד במינו באמת -
אין שום סיבה שתבדקי דווקא שם.
גם אני הייתי מתרחקת מזה, כמו שאמרו לפני.
ואם אפשר להדגיש- כתבתי 'קשר כזה או אחר'
התכוונתי בעיקר ל-אחר..
באמת כל הכבוד כי ידוע כמה קשה להתרחק ממי שנמצא ממש בלב..
גם בעלי ואני היינו בקשר בי"א והחלטנו להמתין עם הקשר עד לזמן שיהיה רלוונטי לחתונה.
גם אנחנו שמחנו בחלקנו כשהוא הלך לישיבה ואני הייתי בשירות לאומי וזה ממש בנה אותנו כל אחד בנפרד וכשחזרנו להיות בקשר - הקשר היה יותר בוגר ומבוסס מבחינה רגשית.
אני מקווה (ויודעת) שבכל מקרה יסתדר לטובה בע"ה..
אנחנו חזרנו לקשר בגיל 20, התחתנו בגיל 21 והיום אנחנו בני 24 נשואים עם ילדה מקסימה
מאחלת לך רק טוב בע"ה..
חבר, במקרה נכנסתי לפורום הזה וראיתי את השרשור הזה(האחרון) שפתחת בנושא.
אני זוכר את ההתלבטויות שהיו לך, ומעריך את הדרך שבה התמודדת.
ישר כח!
חילך לאורייתא.
היתי עם מישהו תקופה לא קצרה וחשבתי שדי אהבתי אותו
וחיכיתי כל פעם לפגוש אותו וחיכיתי שיתקשר
התרגשתי כל פעם מהודעה
נהנתי להיות איתו !היה לי טוב איתו!
ויכלתי לדמין אותי חייה איתו
ויכלתי לדמין אותו אבא של ילדי !ויכלתי לדמיין אותו בעלי!
והייתי בטוחה שאני יבכה שבועות כשזה יגמר
אבל.............
זה נגמר
וחוץ מגעגוע קטן לחיוך שלו ולרוגע ולכמה חלקים בו ולכיף שיש מישהו שאוהב ורוצה אותך ואולי גם תחושה של פספוף קטן כי הוא אחלה ואני ממאוד מעריכה אותו
כלום!
ואולי פשוט לפרידה לוקח קצת זמן לשקוע.
ובסוף תבכי על זה...
מוזר, אבל מסתבר שנורמלי....
בהצלחה יקירה
בדרך לאחד האמיתי שלך!!!
ומה שיש לי להגיד זה תודה לה'
מתוך אמונה שהקב"ה מכוון אותך למה שהכי הכי טוב בשבילך!
אבל קשר זה דבר שנבנה. ויכול להיות שהוא לא היה ברמה עמוקה מאד. ולכן הצער גם לא עמוק.
לא(ה)ליאבל אולי מראה על רמת הצורך שלך בקשר זוגי כרגע, יכול להיות שזה על אש נמוכה, לכן זה
לא השפיע עלייך מאוד, יש אנשים שמאוד רוצים קשר, וכשמשהו קורס זה מאוד משפיע, ולא בגלל שזה היה
רציני, אלא כי הם מאוד רצו שזה יהיה רציני.
אחרי דברים לא אמיתיים,
רק כי רוצים שזה כבר יהיה האמיתי וזהו.
בתת מודע...
זה יעבור לך בע"ה מהר. הלך אחד - יבוא אחד בהרבה יותר טוב!
שלום,
אני די חדשה בלכתוב פה...
מה הייתם אומרים למישהו שהציע לכם בחור/בחורה (כל אחד מהצד שלו).
אתם הבעתם הסכמה להפגש איתו/איתה.
ובסוף הבחור/הבחורה שמעו עליכם נתונים ולא רצו להפגש איתכם?
זה קרה לי היום, ומי שניסה לקשר ביננו הרגיש כ"כ לא נעים שהוא הציע משהו לא רלוונטי שגם לי כבר נהיה לא נעים מזה שלו לא נעים.....
מה דעתכם?
אנשים פוסלים בגלל כל מיני דברים שקריטיים בעיניהם בנק' הזמן הספציפית.
אל לך להצטער מזה ולו לרגע, רק הודי לה' על בזבוז זמן שנחסך ממך 
זה כללי המשחק כאן...
כמובן שחייבים להגיד תודה, אבל כל מי שמציע צריך לקחת בחשבון את זה...
העיקר לא להרגיש מזה כאילו משהו אצלך "לא טוב".
מה שאנשים מחפשים - סובייקטיבי לגמרי. ואותו "נתון" שלא היה טוב לאחד - יכול להיות בדיוק הסיבה שהשני מאד ירצה..
העיקר שתחיי קודם כל בשלום עם עצמך..
והמבוכה - זה חלק אינטגרלי מהעניינים הללו (מן הסתם לא היה נעים לו שמא את תרגישי לא נעים..). קחי בקלות - ותעברי הלאה...
זה חלק מ"המשחק"...
לא להתרגש, עדייף לגלות שזה לא קשור לפני הפגישה מאשר לבזבז זמן על פגישה שלא תצא ממנה כלום...
אם אחד הצדדים רואה מראש שאין קשר/ לא מתאים לו, עדייף לומר מראש!!
אין לך מה להתרגש מזה!!
זה לא מראה ח"ו שמשהו לא בסדר בך...
(אני בטוח שגם לך יש דברים שהיית פוסלת עליהם מראש, לדוג' גיל...)
המשדך יכול לקבל ממך מאוד- מההקרנה שלך של "אוקי, דרך העולם שלא כל הצעה מצליחה.
ואני מודה לך מאוד!! על המחשבה עלי, על ההשקעה"
לך כמשודכת- חשוב להרגיש את ההכרת תודה הזו
(עוד יותר ממה שחשוב למשדך להרגיש את התודה)
(כתבתי את זה^^ מנק'מבט של משודכת-לשעבר, מניסיוני)
מנגבים את הזיעה,
ושידוך זה הרבה פעמים אומר להזיע...
סליחה שלא הגבתי לשרשורים עד כה.
רציתי לומר לכם תודה.
ולספר מה קרה בסוף-
בסוף פגשתי שוב את מי שהציעה לי את ההצעה והחלטתי "לנהל עסקים כרגיל"
כאילו לא היה כלום. בתקווה שזה יתן לה הרגשה טובה.
מקווה שנהגתי כראוי
במיוחד שזה לא אשמתה
חשוב לי להבהיר שאני לא כועסת עליה בכלל!
מי שלא הרגיש פה נעים זה היא.
ואני לא רוצה שהיא תרגיש לא נעים כי היא לא אשמה!
כתמר יפרח{לפחות עד שתעברי לפורום הבא במהרה..
)
אני איתכם כל הזמן!
רק שלא הייתי פעילה אלא קוראת מהצד!
בקרוב אצל כולנו מעבר לפורום הבא ![]()
ברוכה הבאה רשמית! ![]()
נשמח לראותך גם בין התגובות..
איך מגיבים כשהבחור, לאחר שראה תמונה שלך, החליט שיש לו יותר מידי הצעות..?

אשכנזי אחד! 
הפכתי להיות תומך נלהב של תמונות.
חבל לכלות זמן לריק.
תמונה באמת מייצגת מציאות..
לא חבל לפעמים להפסיד משהו פוטנציאלי?
(וזה כמובן שזו "הבעיה" היחידה וכל שאר הדברים האחרים נשמעים מתאימים)
{כבר אמרתי שאני נגד העברות של תמונות?}
כי זה יהיה ניצלו"ש עצבני..
ושירשור- יטפסו עליינו..
^^לא(ה)לילפעמים אנשים מציעים דברים לא מתאימים לחלוטין.
זה נהיה מכוער כשמגלים את זה מאוחר מאוד
וכן - חזרתי לפורום 
ברוך השב..![]()
יהודשי,מוסלמי,נוצרי ופילוסוף נוסעים ברכבת,פתאום עולה איזה כוזרי מתחיל לשגע אותם..:p
אני7
אלקנה בועדיין אני אוהבת.

אחלה שירשור!
- היכולת לסיים תואר בקלות בלי דאגות גדולות על הראש
- היכולת להשקיע בעצמי בהרבה תחומים, להתפתח ולגדול
- היכולת לעבוד באמת במה שאני רוצה ואוהבת בלי מחשבות כלכליות
(עד כאן מסתכם במילה- עצמאות)
- וגם מתנות לזוגיות בעתיד בע"ה: למידה על עצמי במערכת יחסים, נקודות למחשבה על מהי אהבה באמת
- אמונה בה' שגדלה, ותפילות מושקעות
הפנמה של עניין הסבלנות..
- והמתנה הכי גדולה- בע"ה להתחתן כשאני אהיה מוכנה, בתכלס- אני ממש מרגישה שהתבגרתי ועברתי הרבה שינוי מהדייטים הראשונים.
תודה על ההזמנה למחשבה 
היכולת ללמוד מטעויות של אחרים...
לגדול..![]()
לימודים בלי לחץ!!!(ובלי עול כלכלי...
)
וגם כשחיכיתי ידעתי שאני אתגעגע לזה..
אני למדתי להתפלל,
למדתי להיות בצד של אלו שאין להם, שמחכים לגאולה
וכשהייתי בחיפושים כל הזמן הייתי עסוקה ברצון שלי, במה אני רוצה להיות, במה אני רוצה לבחור,
ועכשיו אני מתעסקת הרבה עם תכל'ס, פשוט חיה את החיים, וזה קצת חסר..
אבל מותר לפעמים להתבאס ןלא לראות מה הדבר הטוב שיוצא מזה...
אני כל כך שמחה על מה שאני ואיך שאני!
מכל בחור למדתי משהו על עצמי...ועל החיים...
ראיתי ממש בחיים שלי שהכל לטובה,
איך הקב"ה לא משאיר אותי לבד ופשוט צועד לצידי.
איך כל מילה יכולה להשפיע. ואפילו פרצוף קטן.
איך בלי לחץ דברים מסתדרים.
איך לאהוב את ה' גם כשאני הכי כועסת עליו.
איך לעשות את המקסימום השתדלות שלי- ולראות איך ה' עושה את שלו.
איך להודות על הכל!
למדתי להתפלל, מתנה עצומה מאין כמוה, לדבר עם ה' בכל הזדמנות.
למדתי את עצמי.
למדתי להכיר אחרים, לקבל אחרים, להכיל אותם.
למדתי שאסור להתייאש.
למדתי שהכל לטובה וכל פגישה וכל בחור הוא לא בשביל סתם, ולא סתם ניפגשנו בזמן מסוים.
הכל מדויק!
לדעת לקבל את רצון ה' גם כשהוא לא מתאים לציפיות שלי, ולשמוח בזה- ל"זרום" עם ה''!
תפילות מעומק הלב
להכיר עולמות מענינים ואנשים שונים, לפגוש ת"ח צעירים ואנשיםן נפלאים
לספר על עצמי מלמעלה- להציב מול עצמי מראה שוב ושוב ושוב, להכיר את עצמך
לחוות פרידות ולהתגבר על חולשותיך (ולהכיר אותן..)
ללמוד להקשיב לעצמך, מה חשוב לך ומה אתה רוצה
להתחתן שאתה באמת מוכן ובאמת רוצה
וגם אם לא להבין שה' הוא הקובע והוא המחליט - ולסמוך עליו..
שנזכה תמיד לקבל את רצון ה' באהבה...
אם זה בללמוד עוד משהו או בלבצע עוד קטע-קוד מעניין שהיה אצלי בראש נחשב כבלתי אפשרי.
דוגמטיים...
מישהו מהנשואים יכול לאשש/לסתור טענה זו?
נישואין זה התיישובת, קביעות, התברגנות
נישואין זה שאת יכולה לעשות מה שבא לך- כי את לא מפחדת שיקלקל לך בשידוכים- זה כבר מאחורייך....

למדתי ומרגישה בליבי שה' יתברך הוא בעצם החבר הכי טוב שלי(לא במובן המזלזל חו''ש) שהוא היחיד שעבר איתי כל רגע בדרך הזאת..שהוא היחיד שהרגיש אותי אי שם בפנים..
הבנתי כמה שום דבר לא מובן מאליו. קבלתי מתנה את הזכות לרצות ולהתגעגע ולייחל למשהו שיקרה..
למדתי שהדבר שה' הכי מצפה ממני זה ענווה.
למדתי שאפשר לרצות את אותו הדבר מאינפור סיבות שונות...
למדתי ששום דבר לא תלוי במה אמרתי או איך התנהגתי..ששום דבר שקורה לא קשור ישירות אלי..אלא במה שה' רוצה שיצמח מתוך המפגש..
דרך המפגשים למדתי לגלות הרבה טוב בעצמי. ומצד שני לגלות הרבה נק' שצריכות תיקון וברור...
למדתי לא לראות רק מה שרואים בעין..לקלף את החיצוני ולגלות את העולם הפנימי שמסתתר ולא תמיד נראה ממבט שטחי..ובכלל זכיתי לפגוש כאלו נשמות יקרות!
למדתי את העוצמה של תפילה וצעקה...אלו שמגיעות מבפנים...הכל הכל שווה בשביל רגע כזה של מפגש..
למדתי שיש כ'כ הרבה אנשים שחושבים עלי טוב ורוצים כ'כ לעזור..
למדתי שלרשימה הזאת של הדברים שלמדתי...למדתי שאין לה סוף!
כתמר יפרח* זמן איכות עם החברות בלי יסורי מצפון שהבעל מחכה בבית לבדו.
* לימודים בנחת, בזרימה.. ודירת סטודנטיות, המכינה לקראת.. (:
* אפשרות להשתפר וללמוד עוד דברים על עצמך לקראת.. להגיע בע"ה ממקום הרבה יותר נקי ובוגר.
* מדרשה. מתנה גדולה!
כמובן שיש גם כאב.
* דירת סטודנטיות זה נחמד אבל ממצה את עצמו אחרי כמה חודשים. כבר רוצים להקים בית משל עצמכם.
* באיזה שהוא שלב מרגישים שחברים כבר לא מספקים את מה שאתה מחפש..
* תמיד אפשר להשתפר. זה לא נגמר..
* המדרשה היתה שלב הכרחי. אין ספק! אוקיי, זהו.. נגמר.. מה הלאה?
על כל יום שלא התחתנתי אני מודה לקב"ה. אני בוחנת את מה שהיה באותו יום, ומבינה שבאמת עדיין לא הייתי מוכנה. ב"ה..
כל יום אני לומדת עוד תובנות על עצמי ועובדת קשה שאגיע לנישואין בצורה הטובה ביותר ועם יכולות גבוהות.
אני מתחילה לבחון צורות חינוך שונות שאני רואה וחושבת מה בדיוק אני אוהבת בהם ומה לא.
מיום ליום אני יותר ויותר מבינה עד כמה זיווג שהצליח זה נס! פשוט נס!
מה הסיכוי שזוג ימצא זה את זו בתוך ים של פוטנציאלים?!
נקווה שלא להרבה זמן.
ספק אם לך ישאר איזשהו קשר בין הראש לצוואר.
אף פעם אל תנסה להגעיל בנות. אף פעם.
משום מה הן מדמיינות ת'תמר השחור הזה אומר להן -
'בואי אלי, כאפרה, בואי אלי'...

אחד הדברים היותר אכזריים שקיימים בעולם,
זה לתת - או יותר נכון 'לא לתת' - לתינוק, צרור מפתחות.
מכירים? אתה תולה את זה מעליו, הוא מושיט את היד, ו...
הופל'ה! אתה מרים את זה למעלה, עם חיוך מרוח על שפתייך.
יאלה, שוב! מוריד לכיוונו, ו -- הופל'ה! לא תקבל ולא תקבל.
עד שאחותך באה וצורחת עליך -
בואנה, למה להתעלל ככה באחיך הקטן?!...
אני?! מתעלל?! חס וחלילה. אני רק משחק איתו..!
אבל שוב, לכו תבינו בנות. אין ספק שזה עם מיוחד.
======
יצא לי לשבת עם חבר בישיבה, שחנ"ש טוב בין ביינישי"ם.
איכשהו זה הגיע לנושא - 'איך מתגברים שהולכים ברחוב'.
הוא כ"כ רוצה לחזור מהישיבה הביתה בלי להשחית חצי מהיראת שמיים
שספג בישיבה במשך כמה שבועות, ולעזאזל - איך עושים את זה?!..
אוווף! מה לעשות?! יש בנות שכאילו זועקות לך 'פססט, אני פה, רק תרים ת'מבט',
ואיך אפשר להתגבר על המצב? הרי אף אחד לא יכול להגיד -
'צריך פשוט להתחיל לשנוא ת'בנות', כי הרי בסופו של דבר כל אחד מאיתנו הולך
להתחתן עם אחת כזו, וחוץ מזה שזה איסור מהתורה. אסור לשנוא אף אדם מישראל.
מצד שני - הפתרון של "פשוט אל תסתכל", לא בדיוק עובד. ת'כלס בשטח.
מה לעשות, אווף! היצר הוא דבר כ"כ חשוב וטוב, ואי אפשר לענות עליו ככה בהינף יד..!
===
יש יצר, ויש סיפוק.
לדוגמא - אדם שמאוד רעב, לתת לו אוכל - זה חסד, מצווה גדולה.
כך אנחנו עונים גם על היצר שלו, וגם מספקים לו ת'כלס אוכל.
לעומת זאת, לקחת את האוכל ולנפנף לו במבט של - רואה? לא תקבל...!
זה --- פשוט אכזרי! או במילים אחרות אם נגדיר את הדברים:
להתסיס את היצר ולא לענות עליו = זו א-כ-ז-ר-י-ו-ת-!
איכס! פשוט להגעל ממעשה כזה...!
אם הייתי מביא ת'דוגמא על התינוק, שהיא בעצם באותו עקרון,
היינו אומרים - 'אכזריות', אבל עם חיוך גנוב מהצד.
הדוגמא עם האוכל - ממ, היא כבר נראת לנו יותר חמורה.
בכל זאת, הרי עלינו דרגה, והיצר באוכל כבר יותר חזק ונצרך.
אז -----
לקחת את היצר הכי עוצמתי בחיים ולהתסיס אותו -
זו לא א-כ-זר-י-ו-ת-?!....
====
א=י=כ=ס=!
ומכאן לתשובה - המשכנו שנינו ביחד להציף מחשבות -
אם רק נתבונן בכל המצב היום ברחוב, בכל הפרסומות,
שעל יד כל פירסומת של מכונית - תוקעים איזו בחורה חצי לבושה..
זו פשוט איכס! בעע! גועל נפש! אכזריות לשמה!
לקחת את יצר החיים, להתסיס אותו בלי לתת לו סיפוק,
זו ה-ת-ע-ל-ל-ו-ת. זה גועל וזה פשוט להקיא מאותם אנשים
שעושים את זה. מאותה דוגמנית או מאותם יצרני פרסומות...!
סליחה - לא מהם, אלא מהמעשים שלהם! בעע, פשוט להקיא.
"אחרי זה מתלוננים למה כל יום יש תקיפות נשים", הוא אמר,
"נו, דבילים. תעוררו ת'יצר, תנו לחתול לשמור על החלב, ואז
תבקשו - סליחה, אבל אתה לא אמור לגעת, תתגבר"...
תתגבר?! נכון, אנחנו בין כה וכה חייבים להתגבר,
אבל אתם - פשוט עושים מעשה מושחת. גועל נפש.
אין מילה אחרת.
~~~~~
בשבת האחרונה ישבתי בבית המדרש, ופתאום זבוב לפני.
זבוב? נו טוב, מה כבר אפשר 'להוציא' מהיצור הזה.
אלא, שאז עלתה לי מחשבה ש...
רגע, למה אני לא נגעל מהזבוב הזה?! אולי כי אני בן...
לא! גם אחותי, אפילו אם הוא ישב לה על היד, היא לא תצעק.
אלא - שפשוטה התשובה -
התרגלות לדבר = מורידה את הגועל. תנו לגבר להחליף טיטול,
ותבינו בדיוק במה מדובר. מי שלא מתרגל - נגעל...!
~~~~
- אחי, אבל אני ממש לא רואה את עצמי מקיא שאני גולש ב...
- ממ. אולי הנקודה היא שאנחנו כבר 'רגילים' למצב..?
- אז מה נעשה?! אולי ההסבר נכון, אבל זה לא עוזר להתגבר.
- בא נתחיל מזה שהרבה יותר קל לפתח גועל, מאשר להוריד ת'עיניים.
איך מפתחים גועל? פשוט, ע"י שנלמד יותר מה מגעיל פה. כמו שמי שלומד
ומבין יותר (!..) את כוונת הילטר ימ"ש בשואה - יותר נגעל מהילטר -
כך, מפתחים את חוש ה'טהרה' שבנו, להגעל מדברים אכזריים.
- וואלה נשמה, הולכים על זה? סגרנו. אי, באנו ללמוד מסילת ישרים,
והגענו ת'כלס איך ישרים צריכים ללכת במסילת הקודש של החיים...
======
אני לא נכנס אפילו לא לרגע איך
'להסתכל' גם על כאלה שהולכים (! ולא פרסומת)
ת'כלס ברחוב בלא צניעות, איך להגעל גם מהמעשה הזה, שלכאורה תמים...
את זה נשאיר לעצמנו למחשבה. ושלא נטעה לחשוב שכל בת
הולכת ככה כי - 'בואנה, נראה לך אני הולכת ככה בגלל הבנים?!
פשוט לא נוח לי חצאית ארוכה, פשוט קר לי בכלל עם חצאית'...
עכשיו חורף, ונוכל
לראות בנות בשיר הקור, במקום הכי קר בעולם,
הולכות עם בגד ממש, אבל ממש לא חם, ואפילו לא מתקרב להיות פושר...
ומקצת אנשים - אפשר ללמוד על הרבה, מה היו עושים אם לא היה קר וכו'.
וזה לא רק קור, כי פתאום היום יותר נוח זה, ומחר - יותר נוח משהו שסותר
בדיוק למה שאמרנו שביום הראשון נוח. ועקבים 20 ק"מ גובה, למי נוח..?!
אז בואו נפתח ת'רעיון מכאן כבר לבד, בדיוק מאילו מעשים צריך להגעל,
וחלילה לנו להגעל מאנשים או מנשים. זה אסור, וזה פשוט חולי נפש...!
אלא - חייבים להגעל ממעשי האכזריות, גם אם הוא בא 'בלי כוונה' בכלל
מצידה, נקיא מיצר הרע שבתוכה, שמפתה אותה 'יענו' לתרץ תירוצים,
והעיקר - שתלך עם בגד מושך, צר, קצר, פצצר, שהעיניים של הגברים -
וזה לא משנה אם זו תל אביב או בני ברק - יסתכלו לכיוונה...
~~~~
ככה, נצליח לנתב את היצר, ולהוציא את הרע שבו.
ככה, נצליח לראות את האדם כבן אדם, ולא כחפץ...
ככה - נתקדם בעבודת ה', בקדושה ובטהרה.
אכזריות יכולה לבוא גם בעטיפה של אידיאולוגיה גדולה (ע"ע שואה),
אלא שהחכם תמיד מתבונן לאמת - אל שורש הדבר.
====
תמיד, אבל תמיד יקומו אותם אלה, שיגידו -
"בואנה, לדבר על צניעות זה לא צנוע". ויש בטענה הזו הרבה מן האמת.
אלא - שכאן, בקטע הזה, לא חדשתי ולא תארתי משהו לא צנוע, והשתדלתי
מאוד להלך בין הטיפות להעביר את המסר בצניעות. חוץ מזה, כל מי שנכנס
לאתר 'וואלה', אין ספק שזה אפילו לא 'דגדג' לו ת'יצר. אלא מה?
לפעמים דווקא היצר (הרע) אומר לנו - "לא צנוע, לא צנוע",
אז פשוט נשיב לו - "לא צנוע?! האא, זה נגדך אז אתה מרים גבה?
שב בצד, אכלת כבר ת'מנה שלך, ותתכונן מהיום להיות רעב, לעולם"...
או במילים אחרות, יצר העריות בנוי בצורה כזו -
"משביעו - רעב, ומרעיבו - שבע". (סוכה נב)
אם נתן לו את התאווה שלו, הוא רק יהיה רעב לעוד.
אם נתכונן למלחמה ברורה - ככל שננצח ביותר מלחמות -
הרי שאנחנו משביעים אותו יותר, שלא יקרקר ויפריע לנו...
~~~~~~
את היסוד הזה - צריך להכניס לכל תחומי החיים.
זה לא רק 'צניעות בלבוש', ואפילו לא רק 'צניעות בהתנהגות',
אלא יסוד חשוב שצריך להוביל אותנו בכל תחומי החיים.
בבחינת - "בתחבולות תעשה לך מלחמה".
שנזכה,
לעבוד את ה' מתוך קדושה וטהרה.
"לב טהור ברא לי אלוהי-ם ורוח נכון חדש בקרבי".
מי שיכול לכתוב בתגובה לשרשור אפילו נקודה,
העיקר שהקטע יעלה למעלה שנזכה עוד כמה להכניס ללב.
"אומללים".
זה יכול גם פשוט להגעיל אותם, הזולות הזו.
ומכל מקום, זה לא מקנה נסיבה מקלה לבחורה.
וזה באמת כבר די מאוס, התופעה הלא כ"כ נדירה ברחוב - שנשים מסויימות עושות כל מאמץ
למשוך תשומת לב, ובשביל זה; וכשמישהו שם מזהה את מטרתן, אבל צורת הבעת תשומת הלב,
או מי שהביע, לא בדיוק לרוחה, היא פתאום נזכרת ב"הטרדה" אותה הזמינה ע"י הטרדתה...
כמובן, גם אותו זה לא פוטר שלא להיות טיפש/לא מוסרי, ולא ללכת שולל..
עד כמה מפריע לכם שמירת נגיעה???
נניח ואת שומרת מחבר שלך אבל חבר שלכן לא....הייתן יוצאות איתו???
המושג "שומר-נגיעה" הוא טעות. זה לא חומרה או משהו שאפשר לבחור אם לנהוג או לא. זה בדיוק כמו לא לשמור שבת, לא להתפלל או כל מצוה אחרת.
מסכימה עם הנכד והנין של. זאת לא שאלה של בחירה!
מה גם שזה יכול מאוד להקשות בקשר כשאחד שומר נגיעה והשני לא.
בבירורים אם אני אדע שהוא לא שומר נגיעה-אני לא ארצה..
זה גם בדר"כ מראה משהו עליו..על רמת הדתיות שלו(לא שבאמת אפשר לדרג את האמונה של הבן אדם...אבל זה כן מראה משהו עליו..)
בדיעבד-אם אני אפגש איתו ורק אז אגלה-יהיה לי קשה עם זה..אבל לא יודעת אם אפסיק את הקשר בגלל זה...
(זה תלוי גם אם אני אראה שהוא מחפף בדברים אחרים..)
תגלי שהוא מדבר לשון הרע (משהו שלצערנו רובנו נופלים בו), גם אז תפסלי אותו ?
לעניות דעתי אם יש לך פער בין המלכתחילה לבדיעבד בגלל שאח"כ את מכירה אותו וזה יכול לגרום לך להבין מאיפה ההתנהגות שלו נובעת, אז כבר מלכתחילה תבררי איתו (ולא עליו...) למה הוא לא שומר, יש הרבה פעמים שאנשים התרגלו לא לשמור בגלל הסביבה שלהם.
(ברור שאי מסכימה עם הנכד והנין של אבל קצת לימוד זכות בימינו לא מזיק לאף אחד. )
כמו שכתבת, בלשון הרע רובנו נופלים וממילא אם שני הצדדים לא מקפידים זה כמו ששניהם לא ישמרו נגיעה ואז גם לא תהיה להם ההתלבטות הזו...
ואין לי בעיה עם לימוד זכות. אני גם משתדל בד"כ לעשות את זה. אבל הסיבה פה היא פחות משנה אלא עצם העובדה שזה קורה[ואני לא שולל מקרים יוצאי דופן אם קיימים כאלה..]. זה כמו שתגיד מישהי לא דתיה שככה היא גדלה. אני לא מאשים אותה בכלל אבל גם לא אצא איתה..
שנכנס לפה העניין של לימוד זכות..
ברור שצריך ללמוד זכות על כל אחד.. ויש את הסיבות האלה והאחרות. ואני לא אשפוט כל אחד למה הוא נוהג ככה.
אבל זה לא משהו שהייתי רוצה להתמודד איתו עם הבן זוג. מבחינתי זה דבר בסיסי.
לשון הרע זה משהו שכולנו מתמודדים איתו בלי הפסקה.. לדעתי קשה להשוות בין לשון הרע לשמירת נגיעה.
וכן, אם הוא ידבר לשון הרע ברמה שאנשים הם שיחת היום יהיה לי קשה לחיות איתו.
אם מישהו לא רוצה ליפול - אסור לו כי 'צריך ללמד זכות'?
כי אין כמעט מישהו שמראש קורא לעצמו 'מדבר לשון הרע', אבל יש כאלו ש'לא שומרים נגיעה'.
הנכד והנין של- לא התכוונתי שישתמע שאתה לא מלמד זכות, מחילה. בקשר לשאר התגובה -אשמח להבהרה כי לא ירדתי לסוף דעתך.
p&y- מובן שזה מצב שמלכתחילה לא נרצה להיכנס אליו , הטענה שלי לא הייתה כנגד זה אלא כנגד האמירה "זה גם בדר"כ מראה משהו עליו"- יש את ה'לכתחילה' שכמו שאמרת לא נרצה להיכנס אליו , ויש את ה'בדיעבד' שאחרי שהציעו לך מישהו כזה ולא מתאים לך , לבוא ולהגיד עליו שזה מראה משהו עליו לפני שבדקת מאיפה זה נובע , זה לא נכון לדעתי וכל עוד לא בדקת את הנסיבות צריך ללמד עליו זכות.
אביר על סוס-א. הלימוד זכות לא בא להתיר את הנפילה במזיד, הלימוד זכות מיועד כמו שכתבתי לp&y לזה שאם פסלת מישהו לא לבוא ולצאת נגדו.
ב. אפשר לומר שכמו ש"גדול המצווה ועושה" ככה המצב של אדם שבא ומצהיר על עצמו שהוא 'לא שומר נגיעה' חמור יותר ממי שעושה את זה בלי להצהיר על עצמו. (בהנחה שתפקידנו זה לחלק ציונים) , אבל זה שהם מצהירים על עצמם ואנחנו לא מצהירים על עצמנו שאנחנו מדברים לשון הרע ועושים את זה , וככה להוציא אותנו נקיים זה לא בהכרח נכון והופך אותנו לבסדר.
ואלמד עליו זכות בלי קשר..
אנחנו לא צריכים להצהיר על עצמו שאנחנו מדברים לשון הרע. אנחנו מדברים והרבה בלי לשים לב..
קשה למצוא מישהו לא מדבר לשון הרע בכלל, לצערנו..
בעז"ה שרק נתחזק בעניין.
בעניין לשון הרע - כמו שציינת, רובנו לא מקפידים על זה ולכן א"א להשוות את זה לבעיה שנובעת רק מחוסר הקפדה של צד אחד.
והדבר השני שכתבתי הוא שגם אם אלמד זכות על המעשים שהיא עושה זה לא אומר שאני אסכים לצאת איתה. כמו שאני לא מאשים מישהי בזה שהיא חילוניה אבל עדיין לא אצא איתה..
מקווה שהפעם זה מובן יותר... [זה נכתב במהירות באמצע סימולציה של פסיכומטרי בדקות שנשארו לי מהפרק
]
p&y- אם תלמדי עליו זכות בלי קשר ,אין בעיה עם זה וזה האידיאל, אבל ממה שהבנתי מהתגובה שם של רותי7 זה לא היה המצב.
לא צריך להצהיר על עצמנו , אבל גם לא צריך להתכחש חלק מהליך התשובה הוא וידוי.
ובאמת שבעז"ה נזכה.
הנכד והנין של- עכשיו זה מובן...
בעניין לשון הרע- אפשר עוד להתווכח על זה , הרי יש מצבים שהמדבר רוצה להשמיע ולך אין דרך למנוע. (נכון שבנגיעה בניגוד ללה"ר כן אפשר להימנע מלהפר את המצווה , הרעיון לא היה להיכנס לדקויות, אלא כרעיון של מצווה שבין אדם לחברו מול מצווה אחרת ).
הדבר השני- זה שאנחנו מלמדים זכות על אנשים לא אומר שביום שלמחרת אנחנו נצא איתם, אבל גם כשיוצאים עם מישהו ,אם זה לא הולך ומחליטים להפסיק שני הצדדים יוצאים מחושלים ובדרגה גבוה יותר ממה שהם הגיעו , אז אם אפשר לגרום לאדם להיות בדרגה יותר גבוהה ע"י לימוד זכות עליו מבלי בכלל 'לבזבז' זמן ביציאה למה לא לנצל את ההזדמנות?
הדבר השלישי- בדר"כ אם נשאר זמן בסוף הפרק אומרים תהילים לקיום פרק כמותי נוסף ולא מגיבים בפורום ;) בהצלחה
הנכד והנין שלאם צד אחד ממש מקפיד על לשון הרע והצד השני לא מפסיק לדבר אז באמת השאלה כבר דומה יותר אם כי כמו שציינת, זה פחות משמעותי בתור פער.
לא כ"כ הבנתי מה ניסית להגיד ולא ממש מסתדרים לי המשפטים שלך...
אממ... זה היה בדיוק בפרק השני של הכמותי ונשאר אחריו רק 2 אנגלית..
אמרת "א"א להשוות את זה לבעיה שנובעת רק מחוסר הקפדה של צד אחד" -והסברתי למה נראה לי שכן אפשר.
הערה נוספת הייתה שההשוואה של מצווה שבין אדם לחברו למצווה אחרת (לה"ר <> איסור נגיעה) הייתה בשביל להבהיר את העיקרון שאנחנו פוסלים על מצווה אחת שבנאדם עובר אבל יש עוד כמה בדרך שהן לא פחות חשובות ואנחנו שוכחים אותם, או מיחסים להן פחות תשומת לב.
לימוד זכות- זה שאנחנו אומרים מילה טובה על בנאדם לא מחייב אותנו לצאת איתו, זה פשוט תורם לו ולנו (עמ"י) בזה שאנחנו מכריעים את דינם של ישראל לטובה.
עכשיו מובן?
2 אנגלית זאת סיבה עוד יותר טובה לומר תהילים להקלת והצלחת הפרק. אנגלית ר"ל , מי צריך את השפה הזאת בכלל?![]()
א. אני חושב שזה כן חיוני.
ב. אני העדפתי לנשום קצת בין הפרקים...
שנים לא השתמשתי בביטוי הנ"ל.ילדותי משהו.. ברור שלא אצא.
מעוות בכללי.
וגם מעשים של בן אדם מראים על פנימיותו.
לענ"ד מאד חשוב לדעת שהוא שומר.
כמו שאני אעשה את כל המאמצים להיות צנועה, ושמורה רק לבעלי,
ככה אני מצפה שהוא יהיה.
אולי זה נשמע אנוכי, אבל זה חשוב לבניית משפחה טהורה.
בנאדם שלא שומר נגיעה, יכול ח"ו לגלוש לאי שמירה על דברים יותר חמורים.
זה סייג חשוב מאד מאד לדעתי.
אז כן, אני חושבת שאם אני אדע שהוא נוגע, מראש, אני אפסול.
זה דבר ממש קשה - אני מסכים איתו. אבל בשביל בניית קשר רציני - זה דבר חובה.
זה פער גדול מדי...
א. כי אסור וזהו,זה איסור מהתורה ואין כאן משחקים..
ב. ועוד צניעות? זה הרי לא משהו רק בקטגוריה של - הוא שומר מצוות? ה' רוצה שאני אבחר בו?
זה משפיע ישירות על הקשר בינכם...
אבל אם היא מודעת לזה שזה אסור, והיא רוצה להשתפר אני חושב שהייתי חושב על זה שוב. לכל אחד יש את הבעיות שלו בעבודת ה', לה יש את זה לי יש משהו אחר ותמיד אנחנו מתקדמים. ככה שאם היא רוצה לתקן את זה ובאמת עובדת על זה לא הייתי פוסל על הסף.
אם הבחור אמר לכן:אני אשתדל לשמור גם מפני החברה אז הייתם משנות את הדעה??
וכנ"ל הפוך לבנים
אני חושב שיש סיכוי שהייתי מסכים
שמישהי הולכת עם מכנסיים או אוכלת לא כשר או עובדת עבודה זרה, או שהיא גויה.
(ומי שיגיד "טוב שלא הגזמת" - אשיב לו שבפשטות עם כל אחת מאלה אני לא רוצה להתחתן, לכן בעיניי בנושא הזה הן זהות לחלוטין)
הייתם מספרים בדייטים?
סבא שלי היה מנצל אותי בילדותי מבחינה מינית בסביבות הגיל 9- הייתי דיכבר מפותחת לגילי, והוא ניצל אותי מינית לאורך תקופה ארוכה (הוא לא דתי...) חשוב להדגיש- לא אנס, אך ניצל מינית.
זה חלק ממני, חלק מההסטוריה האישית שלי, ואני מרגשיה צורך לספר את זה מתישהו, אפילו די מוקדם, במהלך הקשר.
המשפחה לא יודעת על כך כלום, הם לא יודעים דבר. אך חשוב לי לשתף כבר מישהו בעניין... ואני מרגישה חובה ליידע על כך את בעלי לעתיד.
בנים- איך הייתם מגיבים לכזאת פיסת מידע? ובנות- מה אתן חושבות?
לפסיכולוג..
אני לא לועגת לרעיון אני רק חושבת שלפעמים אפשר להצליח להתגבר בלי עזרה של אדם זר, אולי בעזרת חברות ובטוח בעזרת הרבה רצון עצמי..
אני לא חיה בסטיגמות אני חיה את זה יום יום.
אתה לא יכול להגיד לאדם שהוא שונה בגישה בגלל שאתה לא מסכים איתו.
בקיצור-
לפעמים אם טוב לבן אדם לא ללכת לפסיכולוג והוא בעל רצון חזק להצליח הוא יצליח.
מנסיוני האישי..
וגם-
אדם שלא רוצה ללכת לפסיכולוג לפעמים עצם ההליכה עלול רק לדרדר רת מצבו- גם מנסיון.
בועית מחשבהאוג' 11
(:
צחקו על הבורות שלי 
ושאף בת שירות לא תגיד לי "גמאני עשיתי שירות"
לכם לא היה תזכות בכלל להגיד "עד מתי"
טוב נו.. גם לבינישי"ם אין.. אבל קצת חוצפה לא תזיק
יאלה נו עוד 10 חודש לפז"ם..
...
סתם...
בונג![]()
איזה עזות ואיזה קדושה
ושדרותי-צעיר לצערי אני לא ..21 וקצת...משתחרר בן 22
אני מתחיל לספור רק עוד חודשיים ...
שלום זאת שוב אני.
כן זאת אתמול, ומשלשום, ומלפני שבוע ושבועיים.
(אפילו שלפעמים נמאס לי לבקש שוב,
אולי עייפתי, וקצת התייאשתי
אבל באמת כל רגע ורגע אני רוצה לדבר איתך.
ושתענה לי.
אז באתי שוב.)
יש לי כמה בקשות, ובעיקר בקשה אחת גדולה,
ואני יודעת שאתה אוהב לשמוע אותי,
ואתה רוצה שאני אדבר איתך שוב,
ואולי בגלל זה בכלל קיים כל החוסר.
אבל באמת שאני לא מבינה.
לפעמים אני מרגישה שאתה שם אותי על ממתינה,
או יותר גרוע לא מקשיב לי בכלל,
כאילו אני איזה אוויר, או סתם מישהי מובנת מאליה,
שבסוף תסתדר. או שלא.
אולי יש צדיקים ממני, וחשובים יותר,
אולי כאלה שבאמת יותר זקוקים לך,
אני לא מבינה את כל החשבונות.
יכול להיות גם שזה רק הרגשה שלי,
וכל דיבור איתך, וכל בקשה ורצון שלי נרשם אצלך בפנקס
ממתין ליום הנכון שיבוא,
ולא באמת שכחת אותי.
אבל אני כבר לא יכולה,
ונראה לי שסגרת את הדלת בפניי,
והכאב פורץ, וגם היאוש והכעס
ובעיקר הפחד הנורא.
אז זה יעבור אני יודעת,
ויום יבוא ואני אגיד תפילה גדולה
על כל מה שיש לי
שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן.
ובינתיים אני משתדלת להתאמץ להתגבר
אבל השק שבלב שלי אתה יודע
רק מתמלא במשך השנים בעוד רגשות כאב.
אז לא תמיד אני מצליחה להודות
על כל הטוב שיש לי כבר עכשיו,
לפעמים החסרון משתלט על הכל,
אבל רק רציתי היום שתדע
שתמיד ובכל מקרה
אני מייחלת כל כך לישועתך.
"רוצה ה` את יראיו, את המייחלים לחסדו"
![]()
"כי מעולם קיווינו לך". ![]()
אני יפספס ת'אחד?
ז"א, אני יודעת שגם אם אני יגיד לא עכשיו אז אולי אח"כ זה יהיה כן...
איך מקבלים החלטה? שכן כן או לא לא?
נמאס נמאס נמאס לי להתלבט כל הזמן!
כל המחשבות וכל ההרהורים וכל הדברים האלה...
כמה אפשר עוד להתבלבל?
סתם.
יכול להיות בהחלט שיש כמה "אחדים" שעונים על מי שמתאים. צריך להיות בבדק מתמיד לראות שאנחנו לא פוסלים על שטויות, או לחילופין מתעלמים מדברים עקרוניים.
אני מאמינה שמה שקורה זה לטובה מאת ה', ולא צריך להתחבט כל פעם אם אולי זה היה זה או לא. אם נהיה שלמים ב"לא" שלנו, יום יבוא ובע"ה נהיה שלמים עד למאד גם ב"כן"..
ברכה והצלחה.
גם לי יצא להתלבט באופן רציני,
אם את לא מרגישה- שאת רוצה להיות איתו,
שאת רוצה לראות אותו כל יום בחייך,
לספר לו הכל.
קרה לך עכשיו איזה משהו משמח או מעציב,
את רוצה לספר לו?
(בתור דוגמא)
זה באמת קשה כשצריכים להתלבט - ומצד שני יודעים שאכן צריך במידת האפשר לקחת אחריות על החלטה.
להשתדל לחשוב ולהרגיש בבהירות. בלי יותר מידי המחשבה "ומה יהיה אם אח"כ אגיד כך..." אלא אם כן זה עוזר לבירור עצמו. ובלי לחשוב יותר מידי על ה"נמאס להתלבט".. לעסוק בנחת בענין עצמו.
ומהמחשבה, "ומה יהיה אם אפספס את האחד.." צריך להיזהר (חוץ מ"טיפה" כדי לא לזלזל בהצעות ובבדיקת ענין). זה לא חשבון מועיל - להיפך, מפריע לשקול בבהירות.
את תעשי את שלך - ותסמכי על הקב"ה שלא תפספסי. אולי ה"אחד" שלך צריך להאיר דווקא מתוך ההתלבטויות שהיו לפני כן?.....
להתחתן בנחת, וברצון,
מאשר להתחרט על זה חצי מהחיים...
מצטערת, אבל התשובות היו יבשות חבל על הזמן...
סיכום של 2 שרשורים שהיו:
*קניונים למיניהם
*מלון "רמדה"
*מלון "קראון פלאזה"
חוץ מזה, יש מקומות שעולים כסף כמו- פיצריות, בתי קפה וכו'..
אשמח שיעלו עוד רעיונות למקומות סגורים שלא עולים כסף.
2 הצעות נוספות:
*נסיעה לקבר רחל (שעה נסיעה לכל כיוון, ובד"כ יש שם רק חרדים)
*הכנסת (לא מתאים כ"כ לפגישה ראשונה-שניה, אבל מקום ממש נחמד. אפשר לשבת ביציע קהל ולהנות ותוך כדי גם לדבר. צריך לבדוק מה שעות הפתיחה.)
שבבנייני האומה בכניסה של 'גלובוס', בקומה השנייה יש שם ספות נחמדות שאפשר לשבת שם בנחת..
לא הייתי שם אז לא יודעת לאמת..
אבל אולי זה יעזור..
נניח ואתם בהסדר ( או בישיבה גבוהה ), לא יפריע לכם להתחיל לצאת לפני צבא ?
ז"א שתהיו מוכרחים לעשות צבא אחרי החתונה !
אני לא מדבר מבחינת האישה כמה קשה לה וכו'
אלא שלכם זה לא יהיה נוח וזה גם להתפשר לפעמים על ג'וב ...
בד"כ שאומרים ג'ובניק זה הכוונה לאל'ה המשרתים בקריה\ צריפין\ תה"ש\ גלילות.
אף אחד לא מזלזל בפלוגת המפקדה\במפח"ט שלו. הם באמת עושים עבודת קודש.
אבל יש המון הבדל בינם לבין אלה שעושים יומיות בצריפין, זה שמים וארץ.
כ"א לוקח כמה פרקים שיכול להשתדל להתחייב לומר,
אפשר לומר מהיום ועד למוצ"ש.
יישר כח!תזכו למצוות!!
צום מועיל, לגאולה קרובה, בע"ה!
שבת שלום.
כתמר יפרחעד כדי כך שנותנים לו עלייה לתורה בשבת,אז מישו אמר:נראה אותם נותנים לו הגבהה..:p
אגב,שמעתי ממישו שהיה בביכנ"ס בחו"ל וראה באמת קהילה כזו!
כתמר יפרחיחי אדוננו מורנו ורבינו אם הוא המשיח אני משה רבינו..
ובנימה אופטימית זו,לילה טוב
!
שב"שnogoshkaאחרונה
אנונימי (פותח)בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל עורר רבות על אודות שמירת שבת קודש.
באחת הפעמים סיפר את המעשה הבא:
מעשה ביהודי שהתגורר בברלין ובבעלותו היה בנק גדול,שאנשים רבים נתנו בו אמון והפקידו בו את כספם.
לימים,מעל אחד מפקידי הבנק בתפקידו,נטל ממון רב ונמלט למדינה אחרת.
הבנקאי סחר עורך דין נכרי,שיסיע בידו לדלק אחר הגנב,והשניים יצאו את גרמניה.
תחילה יצאו אל מדינה בה לפי השערתם היה אמור להמצא הפקיד המועל.
בהגיע יום שישי,הורה בעל הבנק לעורך הדין לבל יטפל בעניין במהלך השבת?
היהודי הלך לתפילה בבית הכנסת,שב לאכסניתו,סעד בהנאה ושר זמירות שבת מתוך התרוממות הרוח,עד שעורך הדין היה סבור,כי מרב צער יצא בעל הבנק מדעתו והרי מזמר ומשורר...
עורך הדין המתין בדריכות למוצאי שבת,אך גם בצאת השבת לא מיהר היהודי."עלי לערוך סעודת מלווה מלכה",הסביר לנכרי ההמום.
סבלנותו של הלה עמדה לבקוע,ובעוד הבנקאי סועד בניחותא ממאכלי סעודת מלווה מלכה,עמד לידו הנכרי וזרזו והבהילו,כי עוד רבה המלאכה אשר לפניהם.
עודם מדברים והנה נשמעו נקישות על דלת החדר,
שוטרים נכנסו והודיעו כי הגנב נתפס.
מה אירע?הגנב נוכח לראות כי היהודי הגיע לעיר,אך אינו מחפש אחריו והיה בטוח כי היהודי כבר עזב את העיר והחל לשוטט בחופשיות,וכך נתפס...
ה"חפץ חיים" סיים ואמר:"על היהודי הזה עומד חצי העולם"!
(מתוך ספר מאורות השבת.)
שתהיה שבת שלום מלאת שמחה וקדושה!
בועית מחשבהאחרונהבס"ד ובהשתדלותי
שבת שלום ומבורך לכל עם-ישראל
![]()