העיין השניה 
תודה תודה תודה!!!!
וואו!
(כן זה אני, מסמיק
)
אנשים פרגנתם עד השמיים!! 
אוף
, עולם קטן פשוט עשו "גזור" "גזור" "גזור"!!!
הם הורידו את השורה האחרונה!!!
את שורת המחץ...
וקיצרו חלקים מהתוכן...
ולא נתנו קרדיט לאלא שעזרו...
ו... אוף! 
הם שינו דברים פה ושם..
אבל השיא זה שהם הורידו את המשפט סיום!!
(הדגשתי אותו בסיפור שצרפתי פה...)
שלחתי להם מייל, ואלי כדי שעוד אנשים ישלחו להם?
הם ממש יצאו חצופים, ואם הייתי מעדיף שלא יפרסמו?
מילא, בלי קרדיט לשאר הגולשים, אולי הם לא נותנים יותר מקרדיט אחד...
אבל מי הרשה להם לצנזר אותי?
תכלס? לא הייתי מפרסם בלי השורה האחרונה....

שניסע?
את עומדת בטרמפיאדה, השמש בדיוק התחילה לקבל גוונים של שקיעה,
הכל שקט מסביב, את עם התיק על כתף אחת אין רכבים על הכביש אבל לעצמך את חושבת
"לפחות אני לא לבד פה, יש עוד כמה בנות, בעז"ה עוד רגע טרמפ ועפתי מפה..."
אבל מה? רכב אחרי רכב שורקים על פני הטרמפיאדה דקות עוברות וכלום, יבש מת...
את השלב הבא כולם מכירים, השלב שבו מתחילים לחפש סימני ישועה,
מנסים לראות מי נוהג ברכב כדי לקבל כיוון על הסיכויים שהוא יעצור,
את רוב הנהגים את מוציאה ידי חובה בתירוץ הקבוע, "הוא חילוני, ברור שהוא לא יעצור בכלל",
חלקם נפסלים בעצבים "מה? אתה חרדי אז יש לך פטור מלעצור?!"
למרות שבלב פנימה את יודעת שאין טעם שהם יעצרו, גם ככה אין סיכוי שהם יהיו בכיוון שלך,
עדיף ככה... הזמן עובר בעצלתיים ועם כל רכב שחולף חולפת מחשבה, "הוא בדיוק ריחף",
"הוא בטח ממהר לשיעור, זה לצורך מצווה", "הוא בכלל ערבי מזל שהוא לא עצר לי!!"
אף רכב שלא עוצר לא באמת מפריע לך,
לכולם את מוצאת תירוצים והצדקות שבזכותם את "מרשה" להם לא לעצור,
אבל אם יעבור רכב "משלנו" ריק או רכב עם סרט כתום? ויעז לא לעצור?
וואי וואי!! חבל לו על הזמן!! במקום את הורגת אותו!
"מה? איך הוא בכלל יכל לחשוב על לא לעצור?!
הוא הרי משלנו... עאלק משלנו, גם כן כל הבנים האלה..."
והשמש שלך כבר מתחילה לשקוע, מתי?! מתי הוא יגיע?
עד כאן הכל עוד נסבל,
נכון את עוד כאן אבל לפחות לא עצרו לאף אחת, צרת גברים נחמת נשים...
סופסוף עוצר מישהו! חמוד-חייכן, "אני מגיע לאריאל, לאן את צריכה?"
מה? אוך, אבל הוא כזה חמוד! למה הוא לא בכיוון שלי? אפילו לא קרוב...
מישהי אחרת צריכה לאריאל ותוך שניה היא עולה, טוב, אם הוא לא בכיוון שלי לפחות לה יהיה טוב!!
עוד אחד עוצר, "מצפה יריחו", ממש לא בכיוון שלך, אבל רגע! הוא בדיוק בשביל חברה שלך!
מדהים! בדיוק עד הבית שלה והם אפילו שכנים! איך הם לא תיאמו את זה לבד?
ממש סייעתא דישמיא! ולחשוב שאם לא היית אומרת מילה חברה שלך הייתה נשארת עוד שעה...
פשוט מדהים איך שה' מסובב את העולם הזה, "הרבה שליחים לו למקום"...
עוד אחד עוצר בחריקה, ממהר-לחוץ, "לאן? לשם?! מה? לא! לא מגיע."
אפילו לא אמר שלום, הזויי... אבל עם אחד כזה לחוץ לא היית עולה גם אם הוא היה בכיוון,
אחרי הכל זה לא רק עניין של התאמה טופוגרפית "על הנייר", את מחפשת קצת יותר מזה...
השמש מתחילה לגעת בקצות ההרים ועוד אלף עוצרים,
הם לא בשבילך ואחת אחת בחורות אחרות עולות,
אבל את לא כועסת או נפגעת, אחרי הכל "זה רצון ה', ב"ה שטוב להן..."
אבל אז הוא עצר, רק ממה שאת רואה את כבר יודעת שזה הוא,
הדגם, שנת היצור, המדבקות על הרכב, אפילו הבלאגן בספסל האחורי מושלם בעינייך,
שלא לדבר על הספר בכיסא שלידו, פשוט מושלם!!!
וואו שניה אחת! את לא היחידה בכיוון שלו, יש עוד מישהי..
והחמוד שלך בחצי חיוך כובש "מצטער, מקום אחד..."
אז מי תעלה? את או ההיא? מה? לוותר עליו? עכשיו?
עד שהוא בא? ממש מה שהיית צריכה...
אבל אתן שתיים!!! ואז בלי לשאול היא עולה לרכב ונוסעת אל עבר מה שנשאר מהשקיעה,
מהשקיעה שלך...
איך? איך הוא יכל לברוח לי? וכבר הייתי עם יד על הדלת.. ה'... למממה???
שלא היה עוצר! אבל לעצור-לחייך-להיות חמוד ואז להתחפף ועוד עם טרמפיסטית אחרת!!
והקולות בראש שלך חלוקים "שיהיה להם ב"הצלחה", "מי צריך אותם!! שימותו!!
שתהיה להם נסיעה רעה!! בטח עוד 40 ק"מ הוא זורק אותה ועוצר לאחרת,
עזבי הוא בטח מחבל בתחפושת של דוס..."
אבל הקולות לא גוברים על הכאב, על הפגיעה. "מילא שלא היה עוצר, אבל למה הוא עשה לי את זה?
אולי אני לא בסדר? אולי הוא ראה את התיק הענק שאני סוחבת איתי ולא רצה את הבלאגן באוטו?"
את מורידה את התיק מהכתף ותוך שניות קורסת עליו לריצפה למה? למה הוא היה כזה רע אלי?
כן את עדיין בטרמפיאדה, אבל ב"ה לא איבדת את האמונה..
השמש עוד לא שקעה ואת לא נותנת לכאב ולייאוש להתנחל אצלך בלב..
ואת יודעת שגם שלך עוד יבוא ,
ככה זה עם האביר- על סוס לבן פשוט לוקח יותר זמן...
קרדיט!!
לעיין השניה על השאלה,
לגלוק17 על ההתגרות
ולו.א. על העזרה והסיומת