כגרושה בעבר ונשואה בשנית לגרוש בעבר.
אציין איזשהו פרט קטן בעברי- הייתי מאורסת לבחור רווק.
אוסיף פרט מעניין נוסף- גרושתו של בעלי היתה מאורסת לבחור רווק.
ושתינו לא התחתנו איתם בסוף.
הסיבה- בגדול- היתה אותה סיבה.
אני אנסה לנסח את עצמי באופן ברור-
ברגע שאישה חוותה כבר חיי נישואין- היא יצאה כבר מהסינר של אבאמא,
יא היתה בעלת בית מסוים- המצב הרגשי שלה השתנה,
ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית.
היא יודעת יותר דברים, היא חוותה יותר דברים.
ייתכן מאד שהיא לא אשמה בגירושיה, שנודעו לה דברים שהסתברו לה כנישואי מקח טעות-
עדיין- היא עברה חופה וחתונה וליל חופה..
משהו בנפש משתנה.
אין לי כל כך מושג מה עובר על גבר שהתגרש- ויסלח לי ידידינו אלעד,
אבל לדעתי גם גבר גרוש הוא כבר במעמד שונה מרווק,
הוא כבר נתן את ליבו לאחרת- לפחות לפרק זמן מסוים.
וזה לא פשוט.
במיוחד לא כאשר יש ילדים/מזונות בתמונה.
וגם אם לא- גירושין משאירים משקע בנפש.
זה הרבה יותר מרצון ענק ותקווה שתנפצה,
הרבה יותר מאכזבה סתמית ופגיעה.
אף אחד ואף אחת לא מתחתנ/ת לנסיון,
כל מי שנכנס/ת לחופה עושה את זה מתוך אמונה-
שאנחנו ביחד עד שהמוות יפריד בינינו
וכשזה לא קורה- זה לא רק עצוב וזה לא "לא נורא"
ולכל שאר השאלות- אני פה. בשמחה.