אפשר לאכול לחם!!!
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
ה' יתברך אני אוהבת אותך!!!
תודה שבראת לחם!!
בצק!!
מופלטות!!
יהודים יקרים!! בתיאבון!
אפשר לאכול לחם!!!
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
ה' יתברך אני אוהבת אותך!!!
תודה שבראת לחם!!
בצק!!
מופלטות!!
יהודים יקרים!! בתיאבון!
איזה טוב ה'!!!!שנזכה כל השנה לבער את החמץ של היצר הרע.
לחם?! לא יודע מה איתכם אבל אצלנו בבית אכלנו המווווון אוכל השבוע...
אבל פרחיות אורז? וואו !!!
כמעט השתגעתי בלעדם...
לחיי בני אשכנז 
לק"י.
ותשתדל על שגיאות הכתיב שלך. בבקשה.
ניסיתי להגיד לה שהיום הבחורים מחפשים מישהי רזה!!
...
מישהו מוכן לתרום לי אחת?
|אשכנזי בהליכי גיור
|
זה לא היה מובן?!
הייתי במימונה,
נהניתי ממופלטה ומספינג' טעימים מאד.
מהשירים קצת פחות 
אבל- הכי כיף היה לחזור ללחמניה באסרו-חג בבוקר ![]()
או שאני לא בעובי של מצה בשבילך? 
תודה רבה אבא(ה')על האהבה העצומה שלך אילנו בנ"א!
תודה רבה על ההורים שלנו שמגדלים אותנו במסירות ומנסים לעשות הכול רק כדי שיהיה לנו טוב!
תודה רבה עם האחים שלנו שאוהבים אותנו ובשעת צרה תמיד יעזרו לנו!
תודה רבה על החברים שלנו שתמיד שם בשבילנו בשעת שמחה או בשעת כאב, שתמיד מנסים לעודד אותנו ולא מוותרים!!
תודה על הכסף שנתת לנו לקנות אוכל ובגדים שאף פעם לא חסר לנו כלום גם אם קשה....
תודה על האוכל שאפשר לקיים מצוות ולרומם את האוכל למקום גבוהה.
תודה רבה על הבגדים שאפשר לברך "שהחיינו".
תודה על החכמה של בנ"א ובזכות זה אנחנו לא חיים כמו האדם הקדמון
תודה רבה על התורה המדהימה שיש לנו ואין לי באמת מספיק מילים לתאר כול הטוב שיש בה ואת שבחה אין לי מספיק מילים לכתוב כאן!!
תודה רבה ה' שאתה שולח בכול דור ודור חכמים וגאונים שעוזרים לנו ללמוד את התורה ומאירים לנו באישיותם.
תודה רבה על כול הבריאה כולה מהאבן הכי קטנה עד העולם הבאה!
בבקשה ה' שנזכה להודות על בהמ"ק השלישי ועל תחיית המתים!!!
חג שמח לכול עמ"י!!
תודה על כול העזרה שלכם והתגובות המעודדות והעצות הנבונות
מעריכה:
שרון
תודה על הפירגון
תודה על התזכורת- כמה רשימות ארוכות של תודות יש לנו בחיים
השם יתברך
תודה על היכולת להודות
מעריצה של אבאמכירים את השיר השפן הקטן?
בקיצור, מניחה שאת מכירים.
המילים של השיר זה-
השפן הקטן שכח לסגור הדלת..
הצטנן המסכן וקבל נזלת...
לללה אפצ'י.. ללללה אפצ'י...
לללה אפצ'י... לללללהההההה....
כששרתי אותו עלו לי כמה תהיות
1. למה דווקא שפן, ולא נגיד... ארנבת?
2. מזתומרת שכח לסגור ת'דלת? מהו דפוק? הדבר הראשון שעושים כשנכנסים הביתה זה - לסגור את הדלת!!!!!
3. למה כל פעם אחרי "ללללה".. מגיע "אפצ'י!!!" ובפעם הרביעית אין? זה ממשיך ב- "ללללהה..." לא יכלו להוסיף בפעם האחרונה "אפצ'י" בתור סיום?
קפיטו? הבנתם?
ובמחשבה מעמיקה,הבנתי שזה בא ללמד אותנו מדש.
שפן זה אותיות נפש. הנפש הבהמית השוכנת בתוך כל אחד ואחת מאתנו חודרת אלינו לפעמים ומשפיעה על מעשינו..
ואנו לפעמים, שוכחים לסגור את הדלת בפניה ונותנים לה לחדור אל תוך חיינו הרוחניים, בתור יהודים יר"ש!
ואז... מגיע הצינון בעבודת ה'... ואנחנו מתעטשים ונופלים וכו'..
פתאום קם לו הרצון לחזור, להתחבר לאלוקות להקב"ה, להיות קשורים למעלה - לחזור ולהתעלות אך כל פעם עולים קצת למעלה -
ו... טראאח.. באה ירידה ונחבטים שוב למטה - "אפצ'י" - צינון.
אבל לא נתפשר ונמשיך על אף הירידה לנסות לעלות ולהתעלות עד שבעז"ה נגיע לבסוף לעליה האחרונה לירושלים ולביהמ"ק -
וזה מסמל את ה"ללללהה" האחרון שרק מוכיח לנו שאחרי מאמצים באמת נשארים למעלה, ולא נוחתים שוב - ב"אפצ'י"...
ולכן בגלל שנשארי ם למעלה תו הסיום הוא - "לללללללללהההה"...
שנזכה 
יפה מאוד!!
ממש חמוד ומשמח.... ומקורי בהחלט.. 
תחייך=]אחרונהשרשור אחד למטה
מתחילים ב21:30.
ולהיות פה תוך 20 דקות!!
אז לך לא מארגנים רכב.. 
ירושלמים ודרומים קצת יותר מסובך.
זהו פיספסתם הם כבר נסעו ![]()
אלירז - הרעבתי אותם במשך החג אז תכיני להם הרבה מופלטות ![]()
רק חבל שאת גרה לי באמצע חור!
יהיה שם גם קוגל וגפילטע פיש?
אני לא מרוקאית אורגינל?!
חכה חכה!!
![]()

קוגל וגפילטע זה חילול הקודש!!!
א"א לזהות אותה כאשכנזיה...

בע"ה שהאחד והיחיד יגיע יעזור לי להתגייר ..גיור לחומרא..
כולם פה מרוקאים???????????
אין איזה אחד תימני\ת לרפואה??????????
המצב פה ממש נואש.............
וחצמזה מי בכלל אוהב מופלטות????????.
חשבשבתלק"י.
אני מתבדחת מהחתימה שלך כל פעם מחדש.. אני אוהבת את המערכון הזה...
רק אל תשאלו מה אני בדיוק כי זה לא ממש ברור... מה שידוע זה שאני מעדות המזרח...
אי שם בין אירן לסוריה...
(:
שלום לכם
לאחרונה גיליתי את הפורום כאן והחלטתי להיעזר בכם כדי להחליף רעיונות
בעבודתי עם פנויים ופנויות רבים אני מקבל שוב ושוב את שאלה/דווח
"כל מי שאני רוצה לא רוצה אותי, ומי שרוצה אותי אנ לא רוצה..."
דעתי בענין היא מעט מורכבת והיא מבוססת על העיקרון שה"לא מודע" מפעיל מערכת הגנה מפני זוגיות רק כשיש צורך בכך...
אם לא רוצים אותי- מותר לי לרצות כי זה לא מסוכן- מה דעתכם?
המציאות הראתה לי אחרת..
דווקא שהייתי מוכנה לגמרי להתחייב למישהו
והוא הראה ככה גם כן [לפחות בהתחלה]
זה נחתך מצידו..
[היו בדיוק פעמיים ובכל זאת]
איפה שלא רציתי מהתחלה- תמיד רצו אותי..
אולי זו מגננה אצל בחורים..?
בהכללה, דעתי שאנחנו מחליטים בלי קשר לרצונות של האדם השני.
ואומנם לפעמים לאור הפצרות או אי נעימות אנו מוכנים לתת הזדמנויות נוספות, אבל בכללי, בחירתו של האדם השני, לא משפיע כלל על הבחירה שלנו.
ואולי, אם האדם חלש אופי, פאסיבי או פשוט שמח שרוצים אותו, הוא עלול להיגרר לקשר ביוזמת השני, אולם בסופו של דבר, לדעתי זה יתפוצץ אם זה לא באמת מתאים.
הרי בסופו של דבר כולנו בני-אדם עם רצונות, חוזקות, חולשות וצרכים ?
שמחתי לקרוא את הנימה הענוותנית של השאלה
אמנם- לא הצלחתי להבין מה הגישה שלך לנושא
אשמח שתכתוב קצת יותר פירוט- מה העירון? מה הגנה לא מודעת? איזה סכנה יש פה?
שכוייח
ברגע שרוצים אותי הערך שלי |כביכול| עולה ואז אני יכול\ה להסתכל על זה\ו שרוצה טיפה מגבוה..
יכול להיות שיש צורך ללמוד טכניקות של מו"מ כדי להצליח בחיזור..
(כלומר, דווקא מהבחורה שאני הכי רוצה אני צריך להתרחק, לדחות אותה מדי פעם, אולי אפילו להתחיל עם חברה שלה ואז היא תרצה אותי יותר..יכול להיות שזה נשמע קצת מגעיל אבל אולי זו הדרך שתשיג את התוצאה ???)
למה שה"לא מודע" יפעיל מערכת הגנה מפני זוגיות ולא ירצה אותה בכל מאודו ?
הרי אם ה"לא מודע" היה חווה זוגיות כדבר הטוב והמדהים ביותר שקיים בעולם הוא היה שואף לזה בכל מאודו ?
מה גורם ל"לא מודע" שלנו לחוות זוגיות כמשהו שיש להתגונן מפניו ?
זה נשמע מעניין, אבל נודה לך אם תפרט יותר את כל התאוריה, הדיו על חשבון המנהלים...
שאם הבחורה רוצה מאוד בחור והוא נראה אדיש אז יש מין רצון להיות קרוב יותר אליו אבל כשהוא פתאום מתחיל להתעניין בבחורה אז היא לא רוצה אותו כי כול המסתוריות נעלמה..
אך בעניין בחורה אם מההתחלה הוא היה מעניין והוא נראה לה אחד מעניין גם אז יש כאן כמיה טובה...
בעניין בחורים עם הם רוצים בחורה והיא לא מסכימה אז גם הם יתלהבו כי הם רוצים להשיג אותה וכשהיא רוצה אז הם אולי יהיו אתה קצת אבל גם זה ימאס בסוף..כי אין את ההתלהבות עליה יותר...
מצד שני כשהבחורה מתלהבת יותר מידי על בחור זה מפחיד אותם וכן יש עניין לא לקפוץ ישר על המציא...(וזה תלוי בבנים...) יש מגננה לגבי זוגות שאחד מתלהב יותר מידי מהשני והשני פחות מתלהב.. כלומר אם שני הצדדים מתלהבים אז סבבה.. אבל רוב הזוגות בהתחלה לפחות בוחנים אחד את השני אם אחד מהם מתלהב אז השני נבהל (מניסיון...)
מה שאני מנסה לומר שכאשר הבחורה מתלהבת מבחור היא בבעיה כי החור הוא בעצם אמור להיות הגב בבית ואין לה אותו בדרך כלל היא תתעייף מהר יותר מלרדוף אחרי הבחור כי היא צריכה יציבות(שוב יש יוצא מין הכלל!!!) ובדרך כלל כשהוא יגיד לה 'לא ' החלטי היא לא תמשיך לנסות לרדוף אחריו וזה יהיה לה הרבה יותר כואב כי אישה היא מתמסרת...
לבחור זה בטוח יכאב אבל יש לו יכולת יותר לעבור הלאה כי הוא לא מתמסר(הוא כן אבל הרבה פחות מבחורה לכן לפי התורה בנים יכולים להתחתן עם 2 נשים אז בבקשה זה לא אני אומרת!!!) הבחורה מבכינת הבחור זה משהי לדאוג לו משהי לתת לה גב(שוב לפי התורה אישה זה עוול כי הוא צריך לפרנס{יכול לפרנס רוחנית או גשמית...} וכו'.. וכו... ומה לעשות זה לא אני אמרתי...)
וכן יש לנו הרבה מגננות בתת מודע....
קראתי את כל התגובות, אולי אחזור על קודמי.
שמעתי מחבר שנשוי היום, שהוא אמר שאפילו אחרי שהוא אמר לא, הוא היה מרגיש
חרטה על זה לכמה זמן אחרי זה.
ושמעתי גם על מקרים שבו מישהו שלא רצה כשמישהי אמרה לא אז אחרי זה הוא כן רצה.
אני חושב שבפשטות ברגע שזה נראה רלוונטי הצדדים שמעירים את הספק מתעוררים
ואז נוצר לפעמים חוסר רצון.
וכשזה לא נראה רלוונטי הנקודות הטובות מתעוררות ואז יש תחושת החמצה.
כל זה אם ההרגשה באה אחרי שמתבררים הדברים.
אבל אם ההרגשה באה עוד לפני הבירור, קרי אחרי הדייט ראשון,(כשאין סימנים לכאן או לכאן) אז אממ..שאלה..
שבת שלום.
זה הגיוני שיקרה מצב שהוא רומה אותה והיא לא- ולהפך..
הכוונה- שזה לא מתאים.. אבל אם היא אומרת לך "כל מי שאני רוצה לא רוצה אותי, ומי שרווצה אתי, אני לא רוצה" זה גורף מידי שהיא אומרת "כל", אולי על זה כדאי לעבוד לפני שאת מציעה לה עוד הצעות..
נ"ב- לא הבנתי מה הגישה שלך..
לא מזמן נתקלתי במאמר של הדסה גהלי בנושא..
היא הסבירה את התופעה המאוד נפוצה הזו על ידי מנגנון תת מודע של ערך עצמי נמוך.
הבחורה בעלת הערך העצמי הנמוך לא רוצה כאשר בחור רוצה אותה, מכיוון שהיא חושבת: אם היא רוצה אותי חסרת הערך כנראה שהוא גם חסר ערך.
וכאשר הבחורה רוצה את הבחור מלכתחילה אז היא משדרת את הערך העצמי הנמוך שהיא מייחסת לעצמה ולכן הוא לא רוצה.
לי זה נשמע הסבר אומנם די מתסכל אך משכנע.
שיהיה לכולנו חג שמייח וגאולה קרובה קרובה לפרט ולכלל!!!
לדעתי, כל דבר שהוא לא נמצא בהישג יד - גורם יותר לרצות אותו!
כמו שאומרים... מניעות....
ברגע שאפשר להשיג, המדרגה שלו ירדה... וזה פחות נחשב...
לפי מה שאני חושבת, חשוב מאוד להתייחס לדברים מבחינה שכלית!
לדעת שמי שעומד מולי יש לו יתרונות וחסרונות, ואם הוא רוצה אותי- אז זה מהקב"ה!
אם נחשוב על כל אחד שרוצה לצאת איתנו שהוא לא שווה.... בחיים לא נגיע לחתונה.... חס ושלום....
כל אחד מכיר את עצמו טוב, (ואם לא כדאי לערוך הכרות....) ויודע לשים את הקב"ה במרכז...
הוא מנהל את הכל! בוא נסמוך עליו....
כאשר הבחורה רוצה את הבחור, אז הבחור יכול לראות שיש פה פוטנציאל גדול להצלחה, ואז גם הבחור יהיה מוכן לוותר על דברים מסויימים, כי הוא יודע שהוא לא עושה את הויתורים סתם.
בתכלס, קשה מאוד להוריד את התאוריות האלה לקרקע...
זה דבר מאוד מאוד סלקטיבי.
שלום לכל המגיבים ותודה
לא ממש קראתי את כל מה שכולם כתוב ואיתכם הסליחה
סליחה גם שנעלמתי, זה בגלל החג, אני רואה שיש פה הרבה התענינות והרבה שאלות ועלי להבהיר את כוונותי
התיאוריה שלי אומרת שה"לא מודע " שלנו לוקח אותנו ממקום של כאב למקום של עונג
כלומר באופן עקבי בן אדם לוקח את עצמו לכיוון מצבים שמחוברים בתוכו לעונג ומרחיק את עצמו מדברים שמחוברים בתוכו לדברים של כאב.
ממספר סיבות הסביבה משפיעה על פנויים ופנויות רבים ליצור הקשר של כאב לזוגיות
הקשרים של מחויבות, ויתורים, פשרות, וכדומה יוצאים מפורפורציה ונתפסים כקשים מאד
בנוסף לכך חשיפה אינטנסיבית לזוגות שהתגרשו או שהתמודדו עם אלימות מסוגים שונים היא גם כן יוצרת הקשר פנימי לכך שזוגיות היא לא רוציה
בנוסף לכך, יש אנשים שזוכרים מכל מיני סיבות מהילדות שלהם שמי שאוהב אותם פגע בהם , וזה לאו דווקא טראומות נוראיות, זה גם יכול להיות שבכיתי בלילה כי הייתי רעב ואמא דחפה לי מוצץ ...
בכל אופן מכל אלה נוצר חיבור פנימי שזוגיות היא דבר כואב ולכן ה"לא מ ודע" מונע זאת כדי להגן
תיאוריה זו מבוססת על דברי הרמבם שהזכיר שהמוטיבציה של רוב בני אדם ברוב המעשים שלהם היא בריחה מכאב או יצירת עונג. (עיין הקדמה לפרק חלק)
להבדיל בין קודש לחול תיאוריה זו מבוססת גם על תכנים של אנטוני רובינס
תכנים והסברים נוספים ניתן למצוא בחינם באתר שלי
אגב, הסבר נוסף שיש לי לתופעה (של "כשאני רוצה הם לא רוצים וכו' ) הוא קצת דומה למה שהזכירו כאן בשם גב' הדסה גהלי אך קצת שונה.
דימוי עצמי נמוך של הצד ה"רוצה" גורם לכך שהרצון של הצד הרוצה הופך להיות סוג של אובססיה.
כי בעל הדימוי העצמי הנמוך מרגיש "שווה" ובעל ערך רק כאשר האחר נותן לו תחושה זו. וזה יוצר שתי תופעות מקבילות ולא רצויות
מצד אחד נוצרת תופעה של המתנה דרוכה לכל סמס, ציפיה ממושכת לטלפון מחמאה או יצירת קשר
מאידך נוצר עלבון עמוק מכל מילה או צורת התיחסות שלא משביעה את רצונו האובססיבי של הרוצה
חוויות אלו עוברות אל האחר באופן לא מילולי ולא מודע, ומשפיעות עליו להתרחק...
אשמח לשמוע את דעתכם על מה שכתבתי
אוריאל
מצד אחד- זה לינק להרחיב את דברי הכותב- והוא כותב פה כמשתתף בדיון- לא בא וזורק לינק והולך
מבחינת התוכן הרציף של הפורום זה לא מפריע יותר ממופלטות..(
)
מצד שני- יש מדיניות ברורוה באתר ובפורום לגבי פרסומות- בתשלום!
מצד שלישי- אם אני אהיה דיקטטורית יותר מידי- יצאו נגדי כוחות מארה"ב וצרפת
מצד רביעי- אין לי תקציבי נפט לחלט לכולם פה
(לגבי התאוריה- נחשוב ונגיב האריכות בעז"ה כשיתאפשר...)
כמו זריקת לינק תמים.
וד"ל.
שלום
לצערי לא קראתי את כללי הפורום כאן וזה אכן טעות ואני מצטער
כיון שבקשו מני להרחיב חשבתי שיתענינו בהרחבה וגם הרחבתי כאן
כמובן מעכשיו לא אכתוב את הקישור ומי שירצה להרחיב צטרףפ לחפש בכוחות עצמו בגוגל....
לא חשדתי שזו מטרתך, ואנ חושב שחייבים לך התנצליות מסויימות.
יש אנשים שהם פשוט לא מוצאים את מה שהם מחפשים ויש אנשים שבאמת רוצים מישהו שלא ניתן להשגה זה ממש תלוי בבנאדם!
אשרי המאמין!

.
-משה ר-
ובעצם א"א להסביר אותו לאשכנזים.. 
עד שהבנתי...
(אצלנו מבטאים את זה מעט שונה לפעמים.)
ובהחלט א"א להסביר את זה לאשכנזים....![]()
זה מילה אחת..
ב- דגושה עם שווא תחתיה
ל- עם קמץ או פתח
ב- דגושה בקמץ/ פתח
ש
[סורי המחשב לא מנקד לי כמו שצריך (דפקט).. בלבש!!
]
היום בזמן קריאת התורה שהבית כנסת התמלא בצעקות ה"בלבש" (היו 2 בר מצוות) אני נקרעתי מצחוק[עקב השירשור...
]
שבוע טוב ומבורך!! ![]()
ואור עזבי תימנים לא יבינו....
אם את רוצה פירשון מדוייק לכי לאיזה זקנה מרוקאית שתסביר לך...
ואתם פשוט קרועים לגמרי.![]()
ינחש? חחחחחחחח [חוזר פעמיים] חחחחחחח והמבין יבין!!
זה לא מתאים לכול אחד.. ותכלס לפעמים אני תוהה לעצמי איך באמת זה קורה?? כי זה די הזוי ולא הגיוני!
*שלי*שלום לכם
אני מאד מעודד אנשים לבדוק בקרב קשרים מהעבר שלהם אם יש קשרים עם פוטנציאל כלשהוא
התגובות שאני מקבל על הרעיון הזה הם מורכבות כמו כל דבר
יחד עם זאת רבים מאיתנו מכירים זוג נשוי (ולעתים ותר מאוחד) שהתחתנו לאחר שהיו בניהם תקופות (לעיתים גם של מספר שנים) של ON וOFF -
אשמח לשמוע מה דעתכם?
מה הניסיון שלכם בעניין?
מעה אתגרים שנתקלתם בהקשר זה?

קשה לי להצביע- מספרית, על סכום שממנו והלאה יש עניין לעשות זאת, אבל יש אמת בגישה..
אני חושבת שיש אף רבנים שממליצים אליה
יתכן שהעניין בלנסות שוב קשרים מהעבר מרמז על כך שכנראה יש צורך להצמד לדברים השורשיים ומהם והלאה להחליט על אופי הקשר, טיבו ורצונות השניים בו..
יש צורך להתנתק מהחיפוש אחרי משהו שיהיה "גם וגם וגם"/ להתנתק מהניסיון המקולקל של: להאחז בכמה שיותר הכרויות- כך ייטב.. אלא יותר הסתכלות ממוקדת בעיקרי הדברים..
שנצליח- כולנו לעשות זאת, כל אחד באשר נכון לו.. 
שיש בזה מן הרמז לכך שאפשר להתחתן כמעט עם כל אחד כל עוד התפיסה היא בריאה:
כזו שממוקדת בעיקר.
אבל זה נושא לדיון אחר..
יש פעמים נדירות שכדאי לחדש קשרים מהעבר.
ברוב המקרים מחשבות על העבר ועל קשרים ישנים, יכולות לגרום לחוסר התקדמות בקשר חדש.
לכן, כדאי למצות עד כמה שניתן כל קשר, ולא כדאי למהר להחליט.
אם באמת הצלחת למצות את הקשר, ולעמוד על הנקודות, אין סיבה לחשוב על זה שוב.
תתחילי...
מקסימום נשוב בבוקר כי החליפו שעון ונהיה מאוחר פתאום ![]()
ב"ה
יש כאן הרבה שמקשיבים (אבל דרך העיניים... כן, הצליחו לפתח את זה כאן 
והברכה המסורתית - שתרדי לנו פורום אחד למטה, וזה בסדר גם כמה שיותר מהר :]
אוו.קי אז אני אתחיל... ת'אמת שאני לא יודעתמאיפה..הסיפור הוא כזה... יש לי חברה מקסימה...שהייתה רצינית מאד בקטע של הדת תפילות,שבת,צניעות וכו'...ממש כמו שצריך... עד שיום אחד הכל הפסיק.... היא הכירה בחור חילוני...והחליטה שהתפקיד שלה זה להחזיר אותו בתשובה הזהרתי אותה תתרחקי לעסוק בקרוב זה מקסים כשיש לך כלים...את צעירה ודברים יכולים להשפיע עלייך...הבן אדם לא הקשיב.... היא יצרה איתו קשר הם כבר יותר מחצי שנה ביחד...יום אחד אני מקבלת ממנה טלפון שהיא אומרת לי שהיא לא רוצה את אלוקים החיים שלה .....(מוכר??) היא יודעת שהדת נכונה שה' נמצא איתה אבל טוענת שזה מגביל אותה....אני חטפתי הלם שהיא סיפרה לי את זה......אין יום שאני לא חושבת עליה ..... מתפללת עליה המון... אבל אני לא יודעת מה לעשות האם לנסות לדבר איתה בטלפון? בד"כ היא לא עונה... לנדנד? להתנתק? היא לא בבית וההורים לא יודעים איה היא... אמא שלה (יש לי קשר מצויין איתה..) מתקשרת אליי ובוכה על הילדה שלה... מה ואיך אני מנחמת אותה?.... אני כותבת ובלב שלי עצוב...עצוב... איך עוזרים לה???
בד"כ אם לא מגיבים מיד זה רק כי חושבים הרבה לפני שעונים. זה באמת בעיה לא פשוטה..
אני חושבת שמה שאמרת לחברה נכון גם לגביך- לא בטוח שיש לך את הכלים לעזור לה מבחינה דתית, אבל חשוב שתמשיכי להיות חברה שלה. יש לזה אפילו חשיבות כפולה:
1. שתהיה לה דרך חזרה, שיהיה לה קשר לעולם הדתי ואולי מתישהו הרצון הזה יתעורר אצלה.
2. שתהיה לה אלטרנטיבה לחברה ובילויים, אולי אחרת היא תחפש את זה בעולם החילוני וברגע שהיא תיכנס לעולם התרבות והבילויים החילוני והיא תהיה בקשר עם חברות חילוניות יהיה לה הרבה יותר קשה להתנתק מזה בעתיד.
וכמובן-לא להפסיק להתפלל עליה![]()
את יכולה להמשיך לנסות ליצור איתה קשר. את ממש לא צריכה להרגיש מזה נודניקית ודוסית מטומטמת.
עדיין בדרך צודקת לפי דעתי. היא צריכה את החברה שלך.
אבל מה שכן- אל תטיפי לה מוסר. אל תנסי למשוך אותה בחזרה. כי אז תאבדי אותה לגמרי.
אם זה ממש חסר לך, את יכולה להסביר לה שאת מתגעגעת אליה בתור חברה. לפעמים אנשים שעושים שינויים גדולים בטוחים שכולם רוצים להטיף להם ולנסות לשנות את דעתם.
את לא יכולה להחזיר אותה בחזרה. למרות שנשמע שזה כואב לך. אל תנסי אפילו. חבר על החברות הזאת 
פשוט תבהירי לה שאת שם בשבילה בכל מצב שהיא תהיה בו.
זה עוזר. מנסיון 
זאת רק דעתי..
בהצלחה!
אני יכולה להגיד לך שהדברים שהכי עוזרים לי עכשיו זה דווקא האנשים שאומרים לי.
שזה בסדר לעשות את זה ולבדוק ולבחון.
ושאומרים לי משפטים כמו אני מאמינה ויודעת שמה שאני עושה זה אמיתי..
היא תראה אותך ככה
חשוב מאוד לא לרצות להחזיר אותה בתשובה
לשמור איתה על קשר עד כמה שאת יכולה
אבל ברגע שתבואי כמנסה להחזיר בתשובה היא תברח ממך כמו מאש
יכול שהיא צריכה עכשיו לנתק קשר עם כולם ועם הקב"ה
תתני לה להתרחק אבל תגרמי לה להבין שלא משנה מה היא, את חברה שלה.
הכי חשוב בעיני זה להישאר חברה,
להיות אוזן להיפגש, לדון אותה לכף זכות
ולאהוב- לא לרחם- לאהוב
ובעזרת ה' נסתרות דרכי השם יתברך!
ב"ה
"....וואז אני מרגישה דוסית ...שרודפת אחריה... "
אם הבנתי נכון התחושות שלך לא באו מתוך הרבצת מוסר אחריה לכל מקוםשהיא בו. אלא, מעצם זה שהתרבויות שלכן שונות עכשיו וכשאת איתה את "מהעולם הישן" שלה. ולכן מה שתעשי יתפש בעיינה כך.
אם כן, מה שיש לי להציע לך זו שותפות בכאב. ![]()
***
אולי יש עצה שתהיה טובה לך. במקרים של הקשבה צריך לדעת "להיות שם, ולא להיות שם". יש דרכים שונות להביע דברים דומים. כמו שיש שיחה ויש שיחת טלפון ויש הודעה ויש דוא"ל ויש מכתב. לפעמים צריך לנסות מלומר דברים בדרך פחות מחייבת.
אם הבנתי נכון, הבעיה זה שהיא לא רוצה קשר. אבל מצד שני, היא שתפה אותך בהכל- זה קשר של חברות-חברות: "אחיות". עוד מעט פסח. היא ככל הנראה כן תרצה לחגוג אותו. הייתי מציעה לך להזמין אותה אליכם.
אם יש לכן מורה כלשהיא משותפת, אפשר לערב אותה בעניין, איכשהו נראה לי יותר שאצלה בליל הסדר זה יהיה יותר נח.אפילו מורה להסטוריה או כל מקצוע שהוא שעתיים שבועיות. העיקר שאפשר לסמוך עליה.
אולי טעיתי והמצב לא מסובך עד כדי כך והיא כן תוכל לחזור הביתה לחג.
לדעתי, פעלת הכי טוב שניסית לשתף אותה סתם כך בדברים שעוברים עליך. שהיא עדיין החברה שלך למרות הכל. זה מדהים בעיניי
.
אם את רוצה לפנות אלי בשיחה אישית/במסר, בשמחה.
בשורות טובות.
יש לחברה שלך בחירה חופשית, והיא האחראית על עצמה.
או בעברית, שתאכל את מה שהיא מבשלת.
אם היא תהיה מעוניינת בך, היא תיצור קשר.
אם זו חברה קרובה שלא תבין לאן נעלמת לה, את יכולה להתקשר מידי פעם, אבל לא בשביל לעזור, אלא סתם, לדבר.
חברות כפויה זה אחד הדברים הכי משפילים שיש, זה רק יגרום לה לזלזל בך, ולא להרגיש שבאמת היא רוצה את הקשר איתך.
להרואת לה שיש לך טונה ביקורת עליה, ועל צורת החיים שלה.
ואם כל זה את יכולה להישאר חברה שלה
תני לה לעבור את התהליך שלה.
זה קורה להרבה חבר'ה מהציבור שלנו.
תאמיני לי שגם לה קשה.
פתאום לקלוט שאת לא מבינה אותה.
ושבעצם אף אחת לא מבינה אותה.
אז את צריכה הרבה סבלנות וסובלנות כלפיה..
מצד שני גם לא להיבלע..
שיהיה לך את המקום שלך..
היו פה כאלו שאמרו חברות כפויה וכו' .. זה לא הקטע. זה שאני מתקשרת זה בזמנים נורמלים כמו לפני שזה קרה לא יותר... רק שהיא מתנתקת לגמרי... ונעלמת... זה גם לא בקטע של הרבצת מוסר וכאלה... אני גם לא טובה בזה...ואני יודעת שהיא גם לא פנויה לשמוע לא אותי ולא אף אחד אחר בקטע של דת וכאלה... היא גם לא רוצה לשמוע ... היא אמרה לי פעם שהיא יודעת שאסור אבל טוב לה ככה... היא נהנית ולא רוצה לחזור.... אגב, בפסח היא לא הייתה בבית.... אין לי מושג איפה היא הייתה... תבינו זה לא דרגה לקטע הדתי כמו דאגה לה ...עצמה בתור בן אדם...אגב, ונסי אין לה שום בן אדם שהיא מקבלת ממנו כמו מורה או מדריכה...
אין בחג הזה שום איזכור של אל נוסף, והכל נעשה מתוך מסורת עדתית נפלאה!
חוצמזה, שיש אחלה מוזיקה, ואחלה אוכל... (אחחח המרציפנים של אתמול...).
מומלץ בחום.....
טעים ומזין
הדבר היחיד שאני לא מבינה- זה הבהלה לחמץ... כאילו הלו??
אפשר לחשוב שבוע לא אכלו חמץ וכבר מתנפלים..
אני בעד עוד שבוע פסח-היה טוב, טעים וכיף 
בס"ד
יכול להיות שלאשכנזים אין קיבה לדבר כזה?!? בעע
החג נקרא בעצם "חג האמונה" - ההיפף מכפירה ואלילות!!
אז אשכנוזאורוסים שלא מבינים את מהות החג - שוש!
.
בס"ד
איך שבני אדם סילפו את החג המדהים הזה והפכו אותו לאליל של אגוזים ממותקים ומופלטות.
חג אמונה- זה מצביע על האמונה לגאולה, ממש כמו שנאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגיאל".
לא יודעת בדיוק (לצערי) את כל המשמעויות העמוקות, אבל אין לי ספק שאם תארבו לאיזו מסעודה או פורטונה אחת, היא תספר לכם הרבה יותר טוב ממני...
זה הולך ככה:
במרוקו-היו רגילים כל הזמן לארח-שכנים וחמולות וכולם ביחד..אבל בפסח כל אחד היה עם משפחתו, לא היו נוהגים לארח-
כי הם פחדו להכשיל אחרים..(מבחינת חמץ וכל זה..כלומר פחדו שמא שכחו או לא ראו משהו ועכשיו לא מספיק יכשילו את משפחתם,יכשילו גם אחרים..) = מקווה שהסברתי נכון..
ואז במוצאי הפסח-רצו להראות שאין קפדה או תחושה רעה\לא טובה\סכסוך כם השכנים\חמולה משפחה..
ולכן הדלת פתוחה-כולם מוזמנים...
מה גם-שכמו שאמרו לפני- בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל..=] חג הגאולה..
בזמן שבית המקדש היה קיים את קורבן תודה ממהלך השנה נדרו והביאו למקדש בזמן שעלו לרגל (סוכות פסח שבועות) העניין שבסוכות כל יום היו יכולים להקריב קורבן תודה אבל בפסח לא, כי קרבן תודה כידוע היה לחמי תודה של חמץ (לכן אשכנזים נוהגים לא להגיד מזמור לתודה בחג הפסח) לכן בחג הפסח הו מביאים את כל קורבנות התודה באסרו חג כי לפני זה לא יכלו. וליהודי צפון אפריקה זה נשאר כזמן לחגוג . מקווה שהובנתי
דבר שני זה בסדר אני אלג'יראית אמנם עם אופי אשכנזי ואף פע לא התחברתי למימונה אבל כששמעתי את העניין הזה ממש התלהבתי
צריך להעביר פה קורס שירשור זריז בפורום הזה!!
אי"ה?
.
שלום מה נשמע?
במסגרת העבודה באזרחות אנו צריכות כ-20 חיילים שיענו על שאלון קצר שהכנו
השאלון עוסק בזכויות החיילים הדתיים בצה"ל..
השאלון באנונימיות מלאה
נשמח אם תקדישו קצת מזמנכם, תעזרו לנו מאוד!
מה שצריך לעaות זה להוריד את הקובץ WORD' לענות על כמה שאלות קצרות ולשלוח למייל - M.E.F@inn.co.il
תודה רבה!!
למה לא לשלוח את זה בפורמט נפוץ יותר, כמו rtf למשל?
rtf זה דבר שיותר קל למצוא קורא שקורא אותו לעומת doc.
מייל שקיבלתי:
שלום לך,
שבוע טוב וקיץ בריא וטוב! אנו מקווים שבע"ה שלומך ושלום הסובבים אותך טוב, והינכם מלאי כוחות – רוחניים וגשמיים לאחר חג הפסח הבעל"ט!
אנו שמחים לבשר לכם שבע"ה בימים הקרובים ממש יחל סבב חדש של "כל המתפלל על חברו נענה תחילה" – 40 יום של תפילה ההדדית למען הזולת. הסבב הקרוב יחל בע"ה כמה ימים לאחר חג הפסח, שבת קודש, כ"ו ניסן 30.4), ויסתיים ב"שבועות" יום לידת ופטירת דוד המלך ע"ה, נעים זמירות ישראל. תפילותנו, כי תהילותיו יבקעו הרקיעים ונמשיך בע"ה לשמוע בשורות טובות, ישועות ונחמות.
כזכור לכם, לאור הפניות הרבות, נבנתה מערכת ייחודית לרישום הפניות,
ניתן להרשם ביומיים הקרובים, עד יום ד' בערב, כ"ג ניסן (27.4):
www.tehillim-center.co.il/kol-hamitpalel
ב"ה, אנו זוכים להמשיך לשמוע על בשורות טובות מגוונות, להלן כמה ציטוטים ממיילים שקבלנו בתקופה האחרונה:
רציתי לשתף, אחרי שהשתתפתי בסבב הקודם ובסבב הנוכחי התבשרתי
שבני ואשתו נפקדו ב"ה
@@@@@@@
עברה עלי תקופה נהדרת של תפילה למען אח שאני אפילו לא מכיר....
אבל הוא כזה אח שלי שאני ממש חייב להודות לו.
ברור לי שהוא התפלל בשבילי מכל הלב,
כי תפילות שמתפללים מעומקא דליבא - ודאי נענות....
כבר בשבוע הראשון שהתחיל להתפלל עבורי הרגשתי שינויים לטובה וב"ה ..
@@@@@@@
ברצוני לומר לכם כי הקפדתי לומר 40 יום לזכות .... לזיווג ולהצלחה וכו'
(וב"ה שראיתי ישועות) במיוחד ביום י"א אדר ב' היום ה- 40
אקווה שגם הגב' השניה נענתה...
@@@@@@@
אני שמחה לבשר לכם, שהבת שלי, שהתפללו עבורה בסבב האחרון של ה-40 יום, שהסתיים בתענית אסתר, התארסה אמש בשעטו"מ!
@@@@@@@
רציתי לשתף אתכם בתפילה שלי ב-40 יום דרככם,
התפללתי על בעלי שיתחזק בתפילות היום ופשוט נענתי, כנראה שזה באמת "כל המתפלל על חברו... נענה תחילה", וזה עובד!
@@@@@@@
אין מילים להודות....חברתי בת 43 אחרי 2 סבבים של תהילים התארסה!
....אנו מודים לבורא עולם על כל חסדיו, וממשיכים כמובן להתפלל שכל אחד ואחת יוושעו באופן אישי. תקוותנו, כי תפילותיכם יבקעו הרקיעים ונמשיך בע"ה לשמוע בשורות טובות, ישועות ונחמות.
אנא, נשמח שתעבירו את הפלייר המצ"ב לידידים שלכם עוד היום מפאת קוצר הזמן - יישר כח!
בברכת קיץ בריא וטוב
ובשורות טובות,
מוקד תהלים ארצי
נושא חרוש, אבל נהיה לי רלוונטי, אז אני שואלת שוב-
מה נראה לכם הפער המיירבי שמאפשר זוגיות נורמלית/בריאה?
אם יש התאמה ואתם באותו ראש, עם השקעה ורצון- תהיה זוגיות נפלאה.
אך אם הוא מדבר אלייך בליגה אחרת, מה שהגיוני שיקרה אם הפערים מאד גדולים, כנראה ואין התאמה.
בקיצור,
זה תלוי בבגרותו ואישיותו של הבנאדם.
יש כאלו שבגיל 22 כבר ידברו אלייך בראש מאד בוגר, ויש בני 30 שיכולים להיות ברמה יותר נמוכה מהמצופה לגיל.
לדעתי.
בספר של הרב אבינר שפער של עד שליש מהגיל לכל כיוון זה נורמלי. (לא בטוחה שאני מדייקת, אם תרצי אני יכולה לחפש את זה ולצטט במדויק).
כמובן שלא מדובר בנוסחה מתמטית סופית ומוחלטת, אבל זה לפחות נותן כיוון לטווח הגילאים המתאים.
אני חושב שלכתחילה, עדיף לא להכיר בפער גילאים גדול (מעל 4 שנים), כי יכול לבוא יום שאת תרגישי עדיין צעירה ורעננה, והוא כבר יתחיל להרגיש את הזיקנה, אבל אם מדובר בבחור שהוא עדיין צעיר ברוחו מעל הממוצע, זה לא אמור להפריע.
במקרה ההפוך, כלומר, בחורה שגדולה מהבחור, אני חושב שאפילו שנתיים זה פרק זמן ארוך.
זה תלוי באנשים עצמם.
יכול להיות אדם בוגר בן 18 וילד קטן בן 25. בשביל קשר צריך בגרות מסוימת בכל מקרה. באיזו רמה? זה כבר תלוי במידת ההתאמה בין השניים.
דבר שחייב להיות בכל מצב זה שאסור-אסור לאחד מהשניים להתייחס לגורמים שלא משמעותיים לגבי הבנאדם כמשמעותיים. במה זה מתבטא? שהקטן מהשניים (לא מתייחסת כרגע לשאלה של מי מהם) יסתכל על הגדול כמוביל הכל ויודע-כל, או לחלופין, שהגדול יסתכל על הקטן יותר כאילו הוא יודע פחות מה הוא רוצה מהחיים שלו או ינסה לשנות (משפטים כגון "כשאני הייתי בגילך", למשל.. לא!)
וכן, גם אני מכירה זוגות שנשואים באושר הרבה שנים, שההפרש ביניהם הוא 12 שנה. עד כמה זה טוב? לא אני ולא אתם יכולים לומר. רק הם.
יומטוב!
שלום, אני קורא הרבה בפורום והגיע העת שאולי אכתוב משהו....
יש מישהי שמוצאת חן בעיניי - עד כאן בסדר
אבל:
א. הבחורה מאוד נאה וחננית - ואני אפילו לא מעז לשאול אם זה יכול להיות רלוונטי, כי אני ממש לא "שייך לאותה ליגה".
ב. יש קצת פער גילאים (היא בת 20 - אני קרוב ל25)
ג. אני מכיר את המשפחה, וביחסים טובים עם האבא, וחס ושלום לא הייתי רוצה לפגוע ביחסים החמים האלה (באמת מדובר במשפחה נפלאה)
מה עושים?
ואתה צריך לראות האם חוץ מזה שהיא יפה האם יש עוד דברים שאתה מרגיש שהיא באמת לא ראויה לך או שרק זה,לפעמים הדבר החיצוני מראה לנו כמה הבן אדם השני הוא כביכול הרבה יותר מאיתנו,אבל אחר כך שאנחנו מסתכלים קצת יותר פנימה אנו רואים כמה בעצם הוא לא מגיע לקרסולנו, וזה נכון בכלל בחיים שלא להסתכל רק על החוץ כי החוץ הוא באמת לפעמים מעמיד אותך במקום נמוך אבל אם מסתכלים קצת פנימה אתה יכול להרגיש שאתה בעצם במקום הרבה יותר גבוה ואתה בעצם באמת לא רוצה את זה.
דבר שני: לא נראה לי שהפער כזה גדול.
דבר שלישי:אם יש לך קצת אומץ אולי תפנה לאבא שלה ישירות תנסה לפנות אליו במין חיוך כזה 'נו מה קורה עם הבת שלך '. זה לא אמור לפגוע, זה יכול אפי' לעזור, כי יתכן שהוא בעצמו חשב על זה וזה יכול להיות נפלא ,אבל זה רק כמובן אם אתה סגור על זה ואתה לא במצב של 'לא יודע, כן לא, כן לא'.
פונים לחבר טוב שמכיר גם אותם ומציע את השידוך
אבל כמובן שצריך לברר טוב טוב לפני...
רוחקטנהרק שלצערי עדיין לא גיליתי לעצמי את התשובה לשאלה שלך....
גם לי קרה לא פעם שהכרתי מישהי במסגרת כזו או אחרת שמאוד מצאה חן בעיניי, אבל חשבתי שאין לי סיכוי (ולרוב זה היה גם נכון).
שווה לנסות - אבל אולי ראוי לפעול בעדינות המתבקשת
כל הנקודות שכתבת מתבטלות לגמרי אם אתם באמת מתאימים.
אולי היא חושבת שאתה דווקא חינני גם? יופי זה מאד סובייקטיבי, ולפעמים נקודת חן קטנה מחפה על הכל.
פער גילאים כזה הוא לא ממש משמעותי.
ואבא שלה? נשמע שאם זה יצא - תסתדר מצויין עם החם..
אני חושבת שהכי נכון לפנות דרך משהו שלישי (דווקא לא האבא), שהוא יציע,
ככה גם אם היא לא תרצה, או שתצאו ולא יצא - הקשר שלך ושל האבא לא יפגע.
(ואני ממליצה מנסיון, ככה הכרתי את בעלי.. אל תתבייש.)
קודם כל אתה צריך כאן מתווך, אתה צריך קצת לרחרח ולראות מה קורה איתה.
דבר שני, אם תגיע ברגשי נחיתות כאלה, אני ערב לך שזה לא יצליח.
דבר שלישי, אתה לא יכול לדעת אף פעם, יש הרבה פעמים גורמים מתחת לפני השטח, ואתה לא מכיר את כל הסודות שלה.
בס"ד
א. נאה וחיננית? אדרבה. יתרון. אישה צריכה להיות נאה בפני בעלה. אין בזה שום פסול.
ב. ביני לבין בעלי יש פער כזה. דומה.
ג. מנסים. אין שום סיבה לנתק קשרים אם המשפחה גם אם משהו לא מצליח.
אבל לענ"ד, דרך צד שלישי. אתה יודע, בגלל ה"פאדיחה".
אנונימי (פותח)היי,אני בת 16...
כן, גם אני לא יודעת מה אני עושה בפורום הזה....אבל,יכול להיות שזה קצת קשור.....
טוב כמו שאמרתי אני בת 16, מדריכה בסניף!!!!
מתנדבת המון, חברות שלי קוראות לי "דוסית" למרות שכן, גם אני לא צדיקה!!!!!גם לי יש נפילות ורגעים גרועים....אני לומדת באולפנה....המורות שלי גם מעריכות אותי בגלל שהן אומרות שאני צדיקה, שאומרים לי את זה אני פשוט אומרת לא,מה יש לכם???אני רק נהנת לעשות את זה.....וגם בסניף מעריכים אותי ורואים בי כמישהי צדיקה!!!!
אוקיי עכשיו קצת לעניננו...תמיד במחנות של בני עקיבא ובטיולים אני רק מסתכלת על בנים....אני אומרת לעצמי וואי הוא חתיך והוא קצת פחות.....ואני מיד עוצרת את עצמי ואומרת לעצמי עכשיו את מפסיקה!!!!!!ואני מפסיקה!!!!!
אבל זה כזה מושך אותי, אני יודעת שזה הגיל והכל ואני מפחדת שזה יפגע לי אח"כ בנישואים!!!!!
כי אני כבר חושבת על לא לשמור נגיעה!!!!!!!!!!!!!!!!
זה מעציב אותי,אני ממש מנסה להתחזק אבל זה הקטע היחיד שאני לא מצליחה!!!!!!כי רק הבנים החילונים או "הערסים" מסתכלים אליי בכלל!!!!!! שום בחור ישיבה לא מסתכל עליי!!!!! ואני לא צריכה שתגידו לי שבחורי ישיבה לא מסתכלים על בנות וכאלה....כי חברות שלי יוצאות עם בחורי ישיבה.....למרות הגיל....איתי מדברים רק ה"ערסים" והחילונים וזה מעציב אותי כי אני מתלבשת צנוע ומדברת יפה..... למה לא שמים עליי??? ואני צריכה להגיד גם, שחברות שלי מבלות במסיבות, חיי לילה, בנים, בזמן שאני הולכת לשיעורי תורה ולומדת....והן גם לא שומרות נגיעה חוץ מהחבר שלהם שממנו הן שומרות....(הם באמת בחורי ישיבה לא חיקויי!!!!)
אני חייבת שתענו לי וגם תוכיחו אותי ותסבירו לי כמה זה חשוב לשמור נגיעה ולהתקדש כדי לזכות בבחור טוב!!!!! אני לא רוצה להרוס את העתיד שלי בגלל "גיל הנעורים" תודה רבה!!!!
ב"ה
כיוון חשיבה שונה ברשותך.
ראיתי שאחרי הגיל הזה, לדבר "עם בנים" בעניין הזה, הכי טוב זה "שידוכים". שם מתחבאים הרבה פעמים חזקים שלא חפשו לבזבז את הזמן בגיל העשרה. אם את מחפשת ברצינות, לעניות דעתי, "שיכירו לך" זו הדרך הכי טובה. מה דעתך שאם חברות שלך מצאו ביניי"שים, שישדכו לך? זה יכול להיות ממש טוב.
אגב, חבל להן על הזמן. ביניישים שלא מחפשים תחפושות, לא "ישרדו" את החיים הפוסחים בין שני העולמות האלו. הם ימאסו בזה.
יש הרבה שמועות ולא שווה להתייאש ממה שאומרים. המון ב"הצלחה ומקווה שעזרתי גם לך. מועדים לשמחה ושבוע טוב
ביהדות יש כלל מקסים!!
יש שתי סוגי הנאות:
יש הנאה מדומה של החטא
ויש הנאה אמיתית!!
אנחנו מדמיינים שאם נוותר לעצמנו עכשיו - יהיה לנו טוב.
ואם אנחנו מרשים לעצמינו באמת - באותו רגע אנחנו נהנים
ואחר כך - סבל!.
הנפילות האלו מכאיבות אחר כך!
וואו כמה שהם מכאיבות!!
אם רק נחכה עוד קצת!
והסבלנות הזו היא קשה קשה קשה!
אבל היא שווה כל רגע של המתנה!
כי אז נזכה להנאה האמיתית!
שאין בה אח"כ חרטות, ייסורי מצפון וסבל!
את לא שומרת נגיעה כדי לזכות בבחור טוב!
את שומרת נגיעה כי זה ציווי ה'!!!
וכי זה מה שהוא דורש מאיתנו!
וכי זה הכי טוב לנו!!!
באחריות!! 
.
קודם כל- נראה לי שבפורום נוג"ה (נוער וגיל ההתבגרות) תקבלי מענה מסוג שחברת-השווים יכולים לתת...
שנית- ברוכה הבאה וברוכה השואלת. גם אם את צעירה ולא בקטע של נישואין אלא בחברויות- שאלת משו חשוב![]()
שלישי- |חיבוק| וואי את נשמעת מבולבלת ולא קל לך...
לעינייננו-
"אומרים לי צדיקה- אבל אני לא כזו!... אני רק נהינת לעשות את זה"
מרגישה שיש מסיכות... שאת משקרת לכולם- עושה הצגות על מה שאת לא באמת.... לא באמת שווה את המחמאות שלהם..
אז לא-
תדעי שגם מה שעושים כי ה נחמד לעשות- שווה המון!!
תדעי שאת באמצת צדיקה וגדולה ודוסית מדהימה ואיכותית!
ולפמעים זה מלחיץ... את חייבת להיות דוגמא אישית.. לא יכולה לפשל אף פעם...
"גם לי יש נפילות ורגעים גרועים"
לכל אדם יש
בשביל זה השם המציא בעולם את המושג הנהדר שנקרא "תשובה"
לדעת להיות בני אדם. לדעת ליפול. לדעת שלא הכל אבוד- לדעת לקום
את עושה כי את נהנת מזה (ככה כתבת) את רוצה הסבר למה חשוב ולמה חייב
אז בואי נתחיל מהלימוד עצמו-
למדת פעם בחומש את פרשת עריות? למדת פעם את ההלכות על מה זה אומר?
אלו הלכות פסוקות- ממש כמו שאסור להסתרק בשבת או לנסוע באוטו!
למדת פעם את המשמעות הרוחנית של האיסור?
של כל עשיית איסור?
אם חוטיאים- לא יצא ברק מהשמיים ויפגע בך-- יקרה דבר הרבה יותר נוראי וחמור!!
משו בקשר שלך עם השם- משו בקשר של כל העולם על השם- יחטוף שריטה עמוקה
יצטנן
יהיה רחוק מקרבה... "אני לא שמה על מה שאתה אומר לי " --איזה מן קשר זה של "אני לא שמה עלייך"?
(וכן- גם בנות צריכות ללמוד לעשות שמירת העיניים קצת- לא כמו בנים... אבל לא להסתכל במבט כזה חיצוני של "הוא יפה הוא חתיך הוא מכוער".... הלו! קצת נשמה? קצת אישיות?)
את כותבת- "חברות שלי מבלות- מסיבות חיי לילה, בנים, לא שומרות נגיעה"....
האם אלו באמת חברות- שמתאימות לחיים שלך ?
ששותפות למה שאת עושה בחיים שלך? ששותפות לרצות של לקדם את עצמך?
לא סתם חז"ל המליצו "הרחק משכן רע" ו"קנה לך חבר"
חברה שתעשה לך טוב, שתתקדמי איתה בעבודת השם
את כותבת "כי רק הבנים החילונים או "הערסים" מסתכלים אליי בכלל!!!!!! שום בחור ישיבה לא מסתכל עליי!!!!! ואני לא צריכה שתגידו לי שבחורי ישיבה לא מסתכלים על בנות וכאלה...."
נכון- זה בעיה גדולה
(בסוגריים- זה בעיה עוד יותר גדולה- שאין ערסים- והבנים היחידים שיש הם ערבים... בעיה גדולה- באמת!)
מה אני אגיד לך?
זה בריא שיש לך רצון לקשר
זה בריא שאת רוצה חבר
זה נפלא שאת רוצה חבר שהוא בייניש- ולא בחור בתת רמה ביחס אלייך
אבל------
זה לא שייך עכשיו
כל קשר כזה- יהיה בו פלונטר בסיסי של "אי אפשר- צעירים מידי"
קשר שיתקע בלי מוצא, בלי ייעוד ריאלי וממשי שאפשר להגיע אליו--- וזה לא יהיה טוב
לא טוב לך ולא טוב לבחור ולא טוב לעבודת השם של שניכם
נראה לי שחלק ממה שחסר לך בחור- זה שחסר לך חברות טובות.... הצורך שלך בחברותיות ויחס- ריק... ומבקש להתמלא מבחור
זה בערך מה שיש לי לומר- לפתחות בינתיים
בטח החברים הפ יכתבו עוד דברי נפלאים
בטח יהיו מי שימליצו על ספרים לקרוא בנושא
מוזמנת באישי
הכותבת לא רצתה להיחשף... אבל הדברים שלה יפים!! אז אני מביאה לפה את הקובץ...
תקראו!
שלום ילדה בת 16. [אני מקווה שאת לא נעלבת או נפגעת מהפתיחה]. קראתי את מה שכתבת ואני רוצה לנסות לענות לך. לא בטוח שאצליח לענות לעניין, ובכל זאת אנסה. ואני מקווה שדברים שאני כותבת מהלב, ייכנסו אל הלב שלך. אני חושבת [ואולי אני טועה מאוד מאוד] שהבעיה שלך נובעת ממשו מרכזי שחסר אצלך מאוד מאוד. אני חושבת-וזה חריף - סליחה מראש. את לא סגורה על עצמך.אמרת שאת מדריכה-. בדרך כלל אומרים שמדריכה זו אישיות לדוגמה וכו'. לא רוצה לחפור. אבל- איך תהיי אישיות לדוגמה, איך תובילי את הקבוצה שלך אם לך לא ברורה הדרך או לפחות חלק ממנה?
ברגע שאת מבינה "מי אני, מה אני, למה אני דתייה בכלל" או כל הדברים שמציקים , התמונה תהייה ברורה, תביני מה את רוצה מעצמך. כשייסגרו לך דברים, תוכלי להעניק משלך לאחרים.בצורה אמיתית בלי "לעשות פוזות" למורות או לחברות- שחושבות שאולי יש משהו טוב בך כשאת יודעת שזה הכל בלון שעלול חס וחלילה להתפוצץ. ואז- יהיו פדיחות, לא? אין ספק שיש לך מה לתת. עובדה שסיפרת על הבעיה שלך. כשהכל ברור לנו והדרך ישרה- הכל נהייה יותר קל.
חוץ מזה- יש דיסק של הרב רונן חזיזה שנקרא "הלב שלך" שייתן לך תשובות מאלפות ומספקות. בשר לשאלה לגבי בנים- למה איסור נגיעה קיים ולמה בכלל קשר עם בנים זה טוב/ לא טוב. בגיל שלך במיוחד. צריך לבנות אישיות בגיל הזה. עוד לא - לא להתעסק עם בנים.ולמה?
כדי שכשיגיע הזמן שלך בע"ה להתחתן ולהקים משפחה בעם ישראל [ - ואת רוצה, ברור נכון? כולנו רוצות להתחתן עם מישו שיאהב ויכבד אותנו וילדים ומשפחה.] ותצטרכי ממש- להוביל אותה לפי הדרך שלכם יחד- שלך ושל ואיש שאיתו תקימי את הבית שלכם- הכל יהיה לך ברור. תהייה לך דרך ברורה בלי שאלות ופקפוקים ותסבוכות. יותר פשוט- אם תבני עכשיו את עצמך ואת האישיות שלך- לא תצטרכי לפרק חס וחלילה אחר כך. הכל יהיה לך ברור. תוכלי ללכת ישר- בלי תסבוכות ובלי לעשות פוזות. כי זה את באמת.
"וקשר עם בן לא בונה אישיות?"- קשר עם בן לא בונים בגיל כזה. קשר עם בן בונה אישיות בשני תנאים:
א- לחתונה
ב- רק אחרי שסגור לך מה עם עצמך. ואני אסביר:
בדרך כלל הגיל שלך [גם אני הייתי בגיל שלך, לא מזמן J] מלא בבעיות ושאלות כאלה של "מה רע בקשר עם בנים?? ואם אני אבנה את האישיות שלי בקשר הזה, איתו?" אני רוצה לגלות לך סוד- בינינו.
תקשיבי טוב- לא רק שלא תבני את האישיות שלך- תהרסי את עצמך ואת הבחור ביחד. למה? כי אם את [אולי, ואולי אני טועה] מסובכת ורוצה קשר כדי "להתחזק" עם בחור שבד"כ למרות שנראה לנו ש"הוא מה-זה חמוד!ומה זה יודע! וחכם! ודוס שחבל"ז.."] לא יודע מה הוא רוצה מעצמו..... הקשר לא יחזיק. את עלולה ליפול מהר מאוד למקומות שתתחרטי עליהם מאוד מאוד. קשר כזה הוא לא אמיתי. הוא בשביל הדאווין. ["שיראו שיש לי חבר. כזה בחור מתוק!!" כיף, אה?]
אגב- זה חלק קטן מהשיחה המאלפת של הרב רונן חזיזה [מצפת]
מכאן נגיע לחלק העיקרי של המכתב שלי אלייך, בת ישראל. , "בזמן שאני הולכת לשיעורי תורה ולומדת...." כאן יש ענין גדול. את הולכת ללמוד! תורה! מה ה' רוצה ממך! כל הכבוד! התורה- הלימוד מחייה. על ידי זה שאת הולכת ללמוד תורה- את בוחרת להתעלות ולא לרדת! את אוספת לך יהלומים להמשך החיים שלך! לא חבל לך להפסיד את כל העלייה הזו בשביל איזה בחור "מצ'וקמק"? שלא מבין מה הוא רוצה לעצמו?להרוס לך את העתיד בגלל קריצה של היצר הרע? הוא מתלבש עלייך בדיוק בנקודה שטיפהל'ה התרופפה אצלך. עכשיו את צריכה להתמקד רק בעלייה שלך!! לא להתפתות להסתכל לצדדים שמושכים! כל פזילה לצדדים עלולה להוריד אותך. חבל. ההתמקדות תראה ליצר הרע שאת לא שמה עליו. והוא ירד ממך. מבטיחה.
שוב, בגילך אני אישית הייתי עסוקה בלבנות את עצמי, לפחות חלקית. לא כולל שביעית שמינית ולאחריהן.זה נכס לכל החיים, וזה גם זה שווה יותר מאלף פנטזיות על בנים! חותמת לך!
ולמה לשמור נגיעה?
המלך מידס, מכירה? זה סיפור על אחד, מלך יוווני. כל מה שנגע בו- הפך זהב. ההמשך ידוע. [אם לא- תגגלי "המלך מידס שחמד זהב".........] בפעם הראשונה שהוא ראה את הפלא הזה הוא התרגש [לא סגורה, אבל זה בטח]. מאוד מאוד. אחר כך, בכל נגיעה אחרת, זה כבר לא הרשים כל כך. אותו דבר נראה לענ"ד שמירת נגיעה. מגע= זהב. ההשפעה היא כמו דבק מגע. משהו שמדביק שני אנשים בחוויה אחת. מסעירה ומשאירה רושם בדרך כלל חזק מאוד. כשהדבק או המראה של כל כך הרבה זהב כבר עובר לנו מול העיניים ולא מזיז לנו ולא מרגש אותנו, אנחנו בבעיה. בגלל הדבק הזה , קשה לנו לראות בעיניים ביקורתיות דברים חשובים לנו. קשה להביט על הבחור בעיניים ריאליות, כי כבר "יש לנו כלפיו משו" ... נגיעה= כריתת ברית אמיתית. האיש שאיתו את , אני וכל אחת רוצות לומר לו "כן, אני מוכנה לכרות איתך ברית אמיתית וכנה לכל החיים" אותו אחד יקבל את המסר הזה בדרך אחת. מתחת החופה. באמצעות ההסכמה שלנו לקבל טבעת.
היית רוצה את הבחור , החתן שלך באמת, נכון?
תשמרי עלייך, על עצמך, בשבילו! והוא יישמור על עצמו, בשבילך!
עד כאן.
דברים נוספים שיעזרו לך:
# חברים מקשיבים. דברי איתם. יש אפשרות להישאר בעילום שם. ויש להם אתר אינטרנט. יש שם דברים שיהיה לך טוב לקרא אותם.
# אור לנוער- תגגלי. חומרים מעולים!! יש שם על נגיעה, אמונה וכל מיני בעיות של הגיל שלך........
# חוברת מקסימה בשם "מגע הקסם". אפשר דרך "ראש יהודי" להשיג אותה , או הכי טוב- באולפנה שלך.
# כמו שאמרתי- דיסק של הרב רונן חזיזה מצפת בשם "הלב שלך"- בדיוק בשבילך!!!
# לדבר עם מדריכה או אדם קרוב שמכיר אותך. וידע איך לכוון ולעזור לך כדי שתצמחי . אם את מעוניינת- שיחה אישית או מסר אליי- בשמחה !
# קשרים עם חברות, התנדבות [בלי מכשולים!!] מלאכת יד, תחביבים וכל מה שיוציא אותך מהמחשבות האלו. שנראה לי שאת עצמך יודעת שהן מפריעות לך להתקרב לה'.
אני מבקשת סליחה על ה"שמוּס" החריף שנתתי לך פה. יכול להיות שאני בכלל טועה במה שכתבתי. תקחי לך את מה שנראה לך , ושיהיה לך בהצלחה גדולה וישועה קרובה!
תדעי לך ש "הבא להיטהר מסייעין בידו" וכשתתחילי לעשות צעד קטן- יהיה לך הרבה יותר קל להמשיך הלאה.
שוב, ברכה והצלחה וכל טוב!!
בא לי ללכת מחר למימונה מי מזמין אותי??חח
מי מזמין גם אותי?
למרבה האבסורד אני מרוקאית![]()
במימונה אצל חברה,וממש נהנתי!!!עם כל השירים המרוקאים ובעיקר מהמופלטות כמובן
השנה הם לא עושים..=\
יש מופלטות!
יש דבר-תורה!
יש אוכל!
יש שירים!
יש הצגה קורעת מצחוק!!
הבעיה היחידה שלכם-
איך להגיע!!!
![]()
חורניאל שלום..
ומי שבכ"ז מוצא דרך להגיע - לכתוב לי באישי!
אני אצרף אליו עוד טרמפיסטים!
יאללה נשמות!
תרבחו ותסעדו!! ![]()
.
לו היה לי אוטו.. יא באדיבידיבידיבי דאם
אופס כבר מאוחר לא נורא שנה הבאעה
רציתי לשאול אם מישו מכיר? יודע איך זה בדיוק עובד?
מה מקובל לגבי קשר עם יותר מבחור אחד דרך האתר? ובטלפון? זה בסדר?
ואז מה? אפשר להפגש עם יותר מאחד באותו זמן?!
אני חדשה בבעניינים האלה נרשמתי לאיזה אתר וקיבלתי המון פניות וכמה ביקשו לדבר בטלפון ואני לא יודעת מה לעשות..
אשמח לעזרתכם..
שבוע טוב ומועדים לשמחה!
1. אין לדעת מי מאחורי המקלדת מי מדבר איתך וכן זה יכול להיות ערבי או אנס או בעל מכה את לא יכולה לדעת!!!
2. אז לא באמת יכולה לדעת אם זה קשור אני הייתי מבקשת מס' של חברים+ משהו מבוגר* שידבר איתך על הבחור אם זה נראה לך שייך
3. אני מהניסיון שלי מעדיפה שידוכין ממשהו שאני מכירה אבל אני בטוחה שאנשים כאן שהתחתנו דרך הערוץ יחלקו עלי ויגידו שגם דרך האינטרנט ייש אפשרות...
4. הבעיה העיקרית באינטרנט שלא משנה מה אנשים יכולים ליפות את המציאות כי זה כתיבה וזה שונה מפגישה שאת רואה את התנועות של הבחור/ בחורה (זה לא משנה....) יש יותר אפשרות לדעת מי האדם(נכון שגם שם אפשר לשקר וליפות המציאות אבל פחות מבכתיבה..)
5. זה לא מקובל צאת עם 2 בחורים בו זמנית ולא עושים דבר כזה בדרך כלל יוצאים עם אחד אם זה לא שייך נפרדים ויוצאים עם בחור שני
*אדם מבוגר=אם הוא בחור ישיבה אז עם איזה רב אם לא אז פונים למשהו שהוא קשור אילו שאת יכולה לדבר איתו שיש לו ראיה רחבה
כלי הזהירות העיקרי בעיניי - חוק דתיים שלובים. פרטים בסיסיים מאפשרים בד"כ הצלבה פשוטה וטל' או שניים למעורבים בדבר.
ברור שאני אבקש לדבר עם חבר/ רב לפני שאני אפגש
אני מודעת לסיכון שבזה אבל נמאס לי לשבת ולחכות שאיזה חברה תזכר בי..
השאלה העיקריית שלי היא מה אני עושה כשפונים אלי כמה בחורים?
נפגשת עם אחד ואומרת לשאר שזה לא שייך כרגע? ואם אחרי פגישה אחת אני אגלה שזה בכלל לא שייך חבל להפסיד את האחרים..
מה אני רוצה לכתוב?
שאני מתגעגעת?
מחכה לאות חיים?
שאני רוצה שיקרה משהו מפתיע?
שוב אני לא יודעת
אם זה תחושות של פרידה וצער על מה שהיה
על איזה חיבור שכל כך חסר
על כאבי הבדידות.
או שזה כאב על משהו מהותי, אמיתי שהיה ונעלם
גם אם הוא לא היה מושלם
בשום תחום.
שוב הפחד המוכר הזה
שאני נתקעת בגעגועים וברגשות
שאין להם מקום במציאות.
שבסוף יתברר שהכל היה לריק,
כל הימים והחלומות המבוזבזים.
שוב הידיעה הזאת שאולי יקרה משהו
שיוכל לקדם את הקשר
אבל אולי גם לא.
אבל התחושה הזאת,
שהיא חזקה, כל כך חזקה
לא מרפה,
מגיעה בהבזקים ובהברקות.
וכן. אני רוצה לתת מקום למרחב הגעגוע
לציפייה שאולי יקרה משהו
ונוכל לחזור לקשר אמיתי יותר
אולי נתחתן.
אבל לא. אני לא רוצה להיתקע.
אני לא רוצה לחיות על סמך רגשות
לא מבוררים ולא בטוחים.
אבל למה כל פעם שאני מחליטה
שזהו, כל עוד זה לא שייך,
אני לא שם,
אני נופלת חזרה לרגשות האלו?
כן. אני יודעת הזמן יעשה את שלו
ולקב"ה דרכים משלו להפתיע אותי.
אולי יבוא בחור חדש, שיבהיר הכל.
(מעניין מי זה שאמר שהוצאתי לו את החשק להמשיך.
ולא ידעתי אז, שגם אני אלמד להכיר ת'תחושה הזאת..)
ובכל זאת אני מתגעגעת.
אולי בעיקר אבודה.
ולא. אני לא אצור קשר בשום דרך.
אם הייתי חושבת שזה יעזור,
הייתי כבר עושה את זה מזמן...
אם כבר,
אני רק מחכה.
עם סגנון כתיבה כ"כ ממצה ויפה, והדגשה של מצב שכנראה רובנו התנסנו בו, אפשר רק לקוות שמשמים יעזרונו.
מאידך צריך לכלכל את הצעדים, האם עשינו הכל נכון?
האם פעלנו בטקטיקה נכונה?
האם לא גרמנו פחד וחרדה לשני?
וכתבתי את זה בלי לדעת בכלל.. 
יקרה!!
כ"כ מוכר!!

בהצלחה!
ותהיי חזקה!!
אפשר גם לבקש הבהרות מה'..
שייתן בנו את ההכרה הברורה האמיתית במהרה!!
![]()
כתבת מקסים.
.
לתאר את מה שאת מרגישה.
אני מבין ממך שהוא חתך, ושאת מבינה שהוא גם לא מתכוון לחזור.
למרות שהדברים אף פעם לא מוחלטים מפני שיש כאלה שחוזרים ומתנחמים
על כך אחרי זמן, ואין להם את האומץ לנסות לחזור.
אבל את מכירה את הפרטים מקרוב ורק את יכולה לשפוט לכאן ולכאן.
כמו שכבר כתבו, לצערינו דברים כאלה קוראים כמעט כל יום.
והכאב מוכר מאוד להרבה אנשים, בהווה ובהיסטוריה.
יחד עם זאת יש כאן בעצם גם נחמה גדולה מפני שיודעים אנו
שהחיים ממשיכים גם לאלה שנפרדו מהם.
הם מוצאים אהבה חדשה והאהבה החדשה משכחת את הראשונה.
אני לא יודע אם זה טרי או לא.
אם זה טרי קחי לך מעט זמן הפסקה ותמשיכי הלאה שתרגישי שיש לך את הכוחות.
פעמים שהזמן עושה את שלו.
אם זה לא טרי, ואת מרגישה שאת מסוגלת להמשיך, תמשיכי.
ובעז"ה שיבוא הבחור הנכון תראי שהאהבה הקודמת תפנה את מקומה לאהבה חדשה.
וחשוב שתדעי שלעיתים הדימיון מתלבש על מישהו, ונראה שיש לנו אהבה גדולה כלפיו.
וזה רק מפני שאנו בודדים ומחפשים אהבה אמיתית והוא הדבר היחיד או המוצלח שאנו מכירים.
יש לך אמונה גדולה ועכשיו זה הזמן לבטא אותה, וללמוד איך החורבן הזה יקים דבר טוב ומוצלח יותר.
מאחל לך שבעז"ה תמצאי בקרוב את מי שבאמת מתאים לך.
בהצלחה!!
בס"ד לק"י
בשביל מה?
את בעצמך כתבת -
"אבל לא. אני לא רוצה להיתקע.
אני לא רוצה לחיות על סמך רגשות
לא מבוררים ולא בטוחים."
אם יש ספקות - יש להתירם.
מחכה לאות חיים? תתקשרי!
עדיף מאשר לחיות בחוסר ודאות כל החיים - "מה היה קורה אילו?"...
זה הזמן לעשות.
מועדים לשמחה אנשים יקרים!
למי ששם לב לפני כשבוע ימים עלתה כאן הצעה לקיים סבב שמירת הלשון בפורום,
ולשמחתי הרבה כמה אנשים כבר פנו אלי באישי...
רציתי לדעת האם יש הענות רבה ואנשים מעוניינים לקיים את הסבב הנ"ל, אם כן בואו נקבע תאריכים ונצא לדרך... 
הכל תלוי בכם
המשך חג שמח
חשבשבת
הסנה-בועראולי אפשר להקדיש לעילוי נשמת בן יוסף לבנת הי"ד?
מלבד זה שהסבבים האלו מוקדשים לזכות כל הרווקים והרווקות בעמ"י- שתחתנו
קחו עמכם דבריםקדימה...
אם את צכה עזרה אז בכיף..
אנחנו באמת יודעים מה זה 'בן חורין' אמיתי?
2 נקודות, חשובות ממש.
מאוד.
עשו טובה - הפעם כולם קוראים. "חול המועד",
זה יום שמותר להשתמש בחול - במחשב, בשביל קודש - למועד.
דקותיים לנשמה, מגיע לה קצת להרגיש נעים בחג, שלה.
התמונה - שאחרי הקטע שווה יותר
מאלף מילים - נמצאת בסוף הקטע.
"אמר ריב"ל, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת -
"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" וכו', אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".
ו - אני שואל, מישהו פה פעם שמע בחיים שלו 'בת קול'? ובכלל,
כל יום מחדש? מה זה, מה אנחנו ילדים קטנים? מה זה הסיפורים האלו...?!
ב) מי, מי אתה אומר בן חורין? מי שעוסק בתלמוד תורה?
אוי נו. בוא תראה בחור ישיבה בגיל 16, רק סובל מללמוד תורה, ואנחנו רואים
בדיוק מה הוא עושה בשעות הפנויות שלו - וזה ל-א ללמוד תורה, ממש לא...
נתחיל דווקא בשאלה האחרונה.
נכנסתי פעם למכון כושר. ווא ווא, אל תשאלו איך יצאתי משם.
תשמעו, יש לבחור שרירים, אבל בואנה, כאב. פשוט כאב.
נגנתי פעם בגיטרה של חבר. ווא ווא, הזיופים חגגו, אבל הנורא
ביותר היה שהאצבע שלי פשוט כ-א-ב-ה.
אז עזבתי. גם את הגיטרה, וגם את הכושר. השרירים לא גדלו
וחוש המוזיקה שלי לא התפתח, אבל שמעו, קבלתי חופש.
חופש? כן. מה זאת אומרת חופש?
הרי לנגן רצית, להתאמן רצית, מה עכשיו? אתה כלום.
אבל סליחה?! שאני אשבור ת'אבצע שלי בשביל לנגן? שהגוף
שלי יתפרק בשביל לחזק שרירים?! בחיים לא.
מ-ו-ו-ת-ר על המטרה. נקודה.
מאוחר יותר, שאלתי חבר לגבי הגיטרה, שאלתי את המאמן לגבי הכושר,
לשניהם הייתה תשובה חד משמעית -
"תתאמן, בהתחלה 'תשבור ת'ראש', אבל אח"כ אתה כבר תריץ".
בהתחלה לשבור ת'ראש?! אולי שלכם, אבל שלי לא הולך להשבר,
בכל מקרה, אני אסתפק בשמיעת דיסקים והליכה בערב.
בקיצור, מ-ו-ו-ת-ר על המטרה. נקודה.
===
אחלה. עד כאן 'טוב', שמדובר בתחביבים.
אבל מה שמדובר בחיים? מה שמדובר ב...
נגיד תינוק, קם - נופל. קם - נופל. קם ו - פתאום הוא אומר לנו -
"ראבק, לא קם יותר. מה, אתה נורמלים?! שאני שוב אפול?
עזבו, תנו להשאר פה על הרצפה, נמאס לי לקום"...
או נגיד אתם רואים אדם ה' ירחם חולה במחלה קשה,
נאבק על חייו שנים. פתאום הוא אומר לכם -
"די. היה נחמד איתכם, אבל אני נראה לי אפסיק להתמודד,
יש מצב אני פשוט לא בנוי לזה, ניתן לחיים לזרום, למוות"...
הרי במקרים כאלה, בחיים לא נראה ויתור על המטרה.
גם אם בהתחלה מאוד קשה, אז...
שוברים ת'ראש, משקיעים מליונים, נופלים ו - מנסים לקום.
ואם נראה אדם כזה שבדבר של 'חיים' הוא מוותר כי קשה,
זה פשוט, פשוט...
לא נורמלי. כולנו לא נוותר אף פעם, גם אם יהיה מאוד קשה.
=====
אז למה? פשוט ל-מ-ה...? זו השאלה.
הרי כולנו מכירים את הגמרא הזו - "מניין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה?
שנאמר 'זאת התורה, אדם כי ימות באהל'". כלומר, שצריך הרבה עמל ויגיעה בלימוד התורה,
שבתחילת הלימוד יכאב הראש, לא תבין כלום, תהיה מבולבל בריבוע, תרגיש קושי מטורף..
כולנו יודעים ש-ר-ק ככה, מתוך עמל זוכים למתיקות התורה, ר-ק ככה, ושמענו על זה כבר מליוני שיחות.
וגם כולנו יודעים שתורה היא - "הם חיינו ואורך ימינו", ובלי תורה לא שווים החיים, כי מי שלא מקיים
את רצון בוראו, באמת לבכות עליו, על הבזבוז שהוא עושה בנשמתו.
אז למה? למה אנחנו מוותרים על התורה כ"כ בקלות?
"למדתי כבר בישיבה וראיתי שאני לא בנוי ללמוד תורה"...
או - "אני לא אוהב ללמוד גמרא, לא מתחבר אליה"...
אתם יודעים למה אנחנו לא מתחברים לתורה, לגמרא וכו'...?!
כי..
תגיד, חשבת פעם אם אתה 'מתחבר' לאויר שאתה נושם ממש כל שנייה?
האא, ובכל זאת אתה ממשיך לנשום אותו כל רגע, למרות שאין בניכם
איזשהו 'קליל' מיוחד, ויעיז מישהו לנתק אותך מהאויר לנשימה.
כי בחיים - לא משחקים - ופשוט עושים כפי ההוראות, עד שיהיה טוב.
אבל בתורה - מה שקורה לצערינו - משחקים. ההוראות אומרות 'שבור ת'ראש ואח"כ תראה פירות',
אבל מי שם על ההוראות? כמו שלא בא לי לנגן בגיטרה אם זה דורש הרבה,
ככה גם לא בא לי ללמוד תורה אם חכמים אומרים שזה דורש הרבה עמל...
ו - "תבינו", יגיד לנו הבחור, "זה לא שאני לא מאמין לחכמים, הם בטח צודקים
שמי שישבור את הראש בתחילת הלימוד - יזכה אח"כ למתיקות,
א-ב-ל - והנה, פה שורש הבעיה - אפשר לחיות גם בלי ללמוד תורה בעמל, הנה, עובדה"...
כולנו יודעים שמתיקות התורה תגיע רק אחרי עמל,
כולנו יודעים שבן חורין יהיה רק אדם שלומד את התורה,
אז למה אנחנו לא ח-ש-י-ם את הידיעה?
בגלל, שעוד לא החדרנו עמוק עמוק לראש,
ש - "אדם בלי תורה, כדג בלי מים"...
חד משמעית. לא משנה מה אתה. גם אם אתה חיל בצבא ה',
או את בת שירות שעוסקת בחסד, "אדם בלי תורה",
מ-ת.
שנחדיר את הידיעה הזו פנימה ללב,
שנניח אותה על הלב שתחדור פנימה באמת,
אז, רק אז נזכה לדעת באמת ולא רק לצטט, שה - 'חירות'
האמיתית בעולם, היא רק להיות עסוק בלימוד התורה הקדושה.
===
לגבי 'בת קול שיוצאת בכל יום', נדבר בעז"ה בפעם הבאה,
ושם נגע בנקודה קצת יותר פנימית, במיוחד לנו.
רק, שאלה קטנה לי אלייך נערה יקרה.
את הרי בת בערך בת 16 או קרובה ל - 20 משני הכיוונים,
את לא מתביישת שאת שולטת בפייסבוק (או בלימוד לתואר..) יותר מאשר בהלכות ברכות?
את לא מתביישת שאת בעצם במצב 'מתה' כל הזמן?
לא מתוך תוכחה, קטונתי מלהוכיח, אבל באמת, מתוך...
אחי, אתה לא מתבייש שאתה דתי רק בגלל שאבא שלך כזה,
או שלא פתחת גמרא כבר כמה שבועות טובים...?
לא מתחבר? לא נמשך ללמוד תורה? לא מצליח להבין?
אז תשב, תשבור ת'ראש בלי להתחבר, תבכה, תבקש, תשלם, תעמול,
בלי שום חשבונות של זמן או רווח, אלא תעשה הכל, להתחבר.
בחיים שלך - אין 'לא בא לי' או 'לא מתחבר', שם פשוט עושים.
כי מדובר פה בין חיים למוות. חיים,
למוות.
כשנחדיר את זה באמת עמוק ללב ש -
"אדם בלי תורה כדג בלי מים",
אז, נרגיש את מתיקות לימוד התורה,
את מתיקות החיים, את החופש האמיתי בעולם.
משעבוד,
לחירות. אמיתית.
אשמח אם תקפיצו את השרשור. אפילו רק לכתוב
נקודה בתגובה, שעוד אחים שלנו יקראו, לנשמה.
========
הוספת חיבור לשביעי של פסח:
ממש עוד 'רגע' אנחנו בתוך 'שביעי של פסח'. בואו נראה, איך היסוד הזה ממש נמצא במה שנקרא בו:
"וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים",
- דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה. (בבא קמא פב' עמוד א')
"וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם".
- יש דעה בחז"ל, שהעץ היה של זית. מסביר בעל ה - 'כלי יקר',
"למשל על דברי תורה שתחילתה מרה, כזית זה שתחילתו מר וסופו מתוק".
- עוד שואלים, ע"י זריקת עץ - שהוא מר, לתוך מים, הם נהיים מתוקים?!
אם אתה רוצה שיהיו מתוקים, זרוק סוכר או איזה שוקולד, למה דווקא עץ?..
התשובה - תלמד אותנו בדיוק איך ה' רוצה שנמתיק את לימוד התורה שלנו. לא ע"י שום דבר אחר,
אלא רק ע"י הלימוד - ה-מ-ר בהתחלה, הקשה, המעיק, עם העמל, הלא נחמד - בהתחלה.
רק כך, בלי לחפש שום תירוצים, מתוך הלימוד המר, המר ימתיק את המר, להיות בבחינת -
"וימתקו המים", מתיקות התורה.
צמרמורת-מדהים!
תודה!!
בסיעתא דשמייא!!
שנזכה... 
החירות האמיתית של עמ"י היא להיות עבד של ה'.
נשמע פרדוקסלי, אך לא.
אדם מחפש גבולות, יותר נהנה כשיש לו מסגרת ברורה.
לא תמיד זה פשוט, כמובן, אך בסופו של דבר זה מה שהוא הכי רוצה.
זכינו ושנזכה.
ונכון כ"כ
יישר כח
בס"ד
דבר תורה לשבעי של פסח
מובא בגמרא במסכת חולין את מעשי רבי פנחס בן יאיר:
“פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם חלק ליה. [חולין ז.]”.
האדמו"ר מגור שואל: מה גודל הנס של קריעת ים סוף? הלא גם נס כזה נעשה לר' פנחס בן יאיר שהוא אדם יחידי! ועוד אפשר לחזק את השאלה בזה שמסקנת הגמרא היא ש-”כמה גדול כוחו של ר' פנחס בן יאיר כמשה רבנו וששים רבוא!”. לכאורה, קריעת ים סוף לא מראה את גדולתן של ישראל. בוודאי שלצדיק גמור ה' עושה ניסים, אך כאן הנס נעשה לכל האומה הישראלית ולא רק לצדיק אחד!
רבי צדוק הכהן מלובלים מסביר שהנס אינה מה שפלא לעיניים (הרעיון שהים נקרע), כאלה יש כל יום לצדיקים, אלא נס הנסים הוא הגילוי לכל העמים של קדושתם הפנימית של בני ישראל, שאף על פי שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה, שאע"פ שאלו הם עובדי ע"ז ואלו הם עובדי ע"ז, ה' שוכן בתוך טומאותם, מכל מקום בפנימיות שלהם הם דבקים בהקב"ה.
וכן, אפשר להבין עכשיו מה שכתוב במכילתא: “ראתה שפחה על ים סוף מה שהנביא יחזקאל בן בוזי לא ראה.”. הכוונה אינה שיש לה מדרגה פרטית יותר גבוהה משל יחזקאל הנביא, אלא יש להבין על גודל הגילוי האלוקי על כלל ישראל בעת קריעת ים סוף.
מובא בהמשך הגמרא בחולין, שהנהר לא רק נקרע עבור ר' פנחס בן יאיר, אלא גם כן עבור שני אנשים נוספים: יהודי פשוט שהיה עוסק במצוות שמירת המצה לפסח, ופעם נוספת עבור סוחר גוי הנלווה להם. הרב צבי יהודה זצ"ל מסביר שהסיבה היא מפני שכל חלקי העם שייכים לקדושה בכלל ישראלית, ואפילו לגוי שמתלווה ומצטרף אליהם.
בהמשך מסופר שבאכסניה נתנו לחמורו של ר' פנחס בן יאיר שעורים לאכול, אך הוא סירב לאכלם. ניקו את השעורים מאבנים ופסולת, והוא עדיין לא אכל אותם... שאל ר' פנחס בן יאיר שאולי לא הפרישו תרומות ומעשרות? הפרישו והחמור אכל. הוא הולך לעשות רצון קונו ואתם מאכלים אותו טבל? אומנם מסקנת הגמרא שאין חיוב להפריש תרומות ומעשרות למאכל בהמה. התוספות במקום אומרות שהחמור החמיר על עצמו! הרב צבי יהודה זצ"ל שכל עניני החיים של עם ישראל, אפילו הצד הלאומי החומרי ואפילו החומריות ה"חמורית" שייכים לניסיות ולקדושה האלוקית של עם ישראל. העם כולו קודש הוא, והשאיפה לדבקות אלוקית מקננת בקרבו.