אני נפגשת עם מישהו. הכל בסדר בינתיים ברוך ה'.
אבל הוא העיר לי שאני לא שואלת אותו שאלות
בתמימות אמרתי שאני לא יודעת מה עוד צריך לשאול?
אז מה אתם אומרים?
מה אני צריכה לשאול?
אשתדל ליישם את הצעותיכם,
מכתב בשבילך, מי שלא תהיה.העין השנייה
אני כותבת לך בחוצות העיר, על שלטי הרחוב, בצמתים, בכיכרות,
סימני דרך. אות חיים.
אני מחפשת את הדרך שלך, הדרך אליך,
ובדרך,
מוצאת גם את עצמי.
זאת אומרת, בינתיים אני עוד מחפשת. אני לא בטוחה שמצאתי.
מתפללת.
מתפללת שכשנמצא, כשנפגש באמצע הדרך, אני אהיה ראויה לך.
כשנמצא, אני אוכל להגיד שזכיתי בך ביושר.
אבל עכשיו,
אני לא חושבת שעכשיו זה עוד מגיע לי. הדרך עוד לפני, והיא נמשכת מאליה.
מי אני בכלל? האם מישהו יודע? האם אני יודעת?
לדעתי עוד לא. אבל אני מקווה שכשריבונו של עולם יחליט שכן, אתה- תמצא, ואני- אהיה ראויה.
ועכשיו,
זה זמן לקשיים.
עכשיו הזמן לנסיונות. מהם גדלים הכי טוב, אם יודעים איך.
בשאיפה למעלה.
שם אתה.
אוהבת,
"תבני את עצמך בכדי שתוכלי לבנות איתו"ברוךש
עכשיו יש אותך, ותעשי את המיטב מזה.
כאשר גם הוא יהיה, תעשי את המיטב.
ובעז"ה כאשר תזכו להקים את קהילתכם, תעשו את המיטב.
לעולם יש קשיים ומכשולים, ולעולם יש נחת ושמחה. רק לא להיות עיוורים, רק לא לאבד את המידות.
"אם אין את, אז איך יהיה שניכם?"
כן כן תוכלי בקלות למצוא בחור ולהתחתן, אבל מה תרצי מהנישואין האלו?
הוא נוראי להווה, אבל אולי זו מוטיבציה לעתיד?ברוךש
תודה על הרצון הטוב....העין השנייה
אנשים יקרים; לצערי, או שלא הבנתי את כוונתכם או שההיפך הוא הנכון.
y.s- זו לא גישה תבוסתנית בכלל! כרגע אני חושבת שבמצב שלי כיום אולי אני לא מתאימה לו, אבל בעז"ה אני אתקדם ואגדל ואעשה את עצמי ראויה לו, כשאני "אממש את הפוטנציאל" נקרא לזה..
וברוךש- ההבנה שלי בנוגע לדבריך היא חלקית. (ז"א החלק הראשון...) את החלק השני הבנתי אמנם, אך לא את הקשר למה שכתבתי...
תודה על הרצון הטוב, אשמח אם תבהירו את דבריכם.
תחשבי על זה שאם את עדיין לא מוכנה לפגוש אותו,יעלי_אאחרונה
זה אומר שגם הוא לא מוכן.
כנראה גם הוא צריך עדיין להתבשל/ לחכות/ לעבור כמה דברים.
אני מחכה לו ובאותה מידה גם הוא מחכה לי.
מדהים! 
הביצה שהתייבשה - מאמר שהתפרסם היום ב - ynetmenachem27
מישהו כבר הספיק להציץ.......?
הסערה הבאה במגזר......?
לפחות יש על מה לדבר בשולחן שבת..
חחח כשקראתי את זה, חשבתי עליךברוךש
השאלה היא, כפי שזה גם מופיע במאמר
האם הביצות תמו? או שפשוט הותיקים קמו ועזבו (מכל סיבה)
מעולם לא נפגשתי עם תופעת הביצה, ואיני מכיר אותה כלל, ואף לא יותר מידי פרטים עליה.
למעט אזכורים שהופיעו בתקשורת, וההד שהתקבל מסדרות כמו סרוגים, או אמירות של רבנים בנושא.
נדמה לי, שזו תופעה זניחה בהיקפה, שאינה מתקרבת למיינסטרים הדתי לאומי.
ובלי קשר, אשמח לשמוע את דעתך בעניין.
הסערה הבאה במגזר?????עין הקורא
לא יצאתם מפרופורציות?
נכון, בעיית הרווקות היא בעיה קשה,
אבל מגלומניה היא כבר מחלת נפש....
ולגופו של ענין, רווקים יקרים, העולם משתנה ואנחנו מזדקנים.
ארועים חברתיים אינם תחליף לחיי נישואין,
זה נהיה משעמם בסופו של דבר.
מי שחשב שמצא את המנוחה והנחלה במגורים באיזור זה או אחר,
גילה שהבעיה לא נפתרה, ולאחר כמה בילויים -
היא חזרה לאותו מקום מפוהק ומשועמם שממנו היא התחילה.
חוץ מזה, אני לא חושב שהיא באמת התייבשה.
פשוט התחלף דור, והזקנים אבדו ענין.
אז לעבור מירושלים לת"א - נו,
נישט א גרויסע מציאה.
תהיה התלהבות, ביצה חדשה,
ולבסוף, מי שהתחיל בירושלים בגיל 26,
ימצא את עצמו בת"א בגיל 38 מול ביצה מיובשת.
אל דאגה, לא אלמן ישראל.
רק רווק.
אני לא נוהגת להכנס לוואינט- צר לי לומרמאמע צאדיקה
(כלומר- יימח שמם וזכרם אני לא הולכת לתת להם את הקליק שלי )
אם היה כתוב שם משו יעיל- אני אשמח לתקציר....
לתועלת (?) הציבור...עין הקוראאחרונה
הביצה שהתייבשה
האם ביצות הרווקים הדתיים בירושלים ובגבעת-שמואל גוססות? נסיכי הביצה לשעבר טוענים שכן ובראיון ל"מוצש" הם חושפים את התנועה לגוש דן: "מיצינו את החבריאדה". אך מי שנשאר בבירה עוקץ: "זה מצב נפשי, אפשר לעבור - ועדיין תהיה בביצה"
|
"מה אני אומר על הביצה? שעבר זמנה. זה היה מצחיק, משעשע, הרבה בנות, מסיבות וכיף לא נורמלי, אבל היום אנשים נאחזים בזה רק כי אין להם שום דבר אחר. וזה כבר לא מצחיק. זה פתטי" (איש ביצה לשעבר).
אחרי שנים לא מעטות של לבלוב ומגה-חשיפה תקשורתית, עולם הביצות של רווקי ורווקות הציבור הדתי-לאומי דועך ושוקע. אם בעבר היו מתארגנות מסיבות כמעט מדי יום בממלכות הביצה, בעיקר סביב קטמון בירושלים וגבעת-שמואל, היום אף אחד כבר לא ממהר לצאת מביתו. הפרצופים אותם פרצופים, המקומות אותם מקומות והקסם התפוגג לו.
הביצה מתרוקנת? (צילום: ורד שחף)
אוהל-נחמה, בית הכנסת הירושלמי שהיה סמל הביצה, ושעד לפני כמה שנים אי-אפשר היה לזוז בו מרוב צפיפות, עומד היום יתום ללא רווקים ורווקות שבאים למלמל תפילה ולנסות את מזלם. גם החגיגות הנוצצות נגמרו. הן כבר מזמן לא מה שהיו. אנשים מתכנסים בבתים, מתאגדים בחבורות קטנות ובורחים מההמולה.
ישנן כמה תיאוריות בנוגע לגסיסת הביצה. הראשונה טוענת כי הרבנים והממסד אשמים. עלייתה לאוויר של "סרוגים" והנראות של רווקים ורווקות סוררים וסוררות עם כיפה וחצאיות על המסך, הביאה, לדעת כמה אנשי ביצה, לסיעור מוחות אצל רבני ומחנכי המגזר שחככו בדעתם כיצד ממגרים את התופעה. המודעות לתופעת הביצה עלתה, ואיתה גבר המאמץ הממסדי לניתוץ הרווקות נצחית, ההוללות רחמנא לצלן, איבוד הזהות הדתית, ובכלל הניסיון לגרום לתחושה ששומר נפשו ירחק משם - שמא יטבע בבוץ הטובעני.
אבל לא רק אנשי הממסד פועלים לדכא את עולם אנשי הביצה ולהדביק תוויות. אלו גם צעירי וצעירות הביצה בעצמם, שהתמסדו או פשוט נעלמו מהאזור ועלו על כביש 1, בדרך לתל-אביב. קחו למשל את אריאל פרקש (37), שעליו מבוססת דמותו של נתי הרופא מ"סרוגים" ומייסד "הפרקשייה" בביצת ירושלים ולאחר-מכן בגבעת-שמואל. האיש ערק לתל-אביב בלי להביט לאחור. תחושת המיצוי התחילה כבר בעיר הבירה, אחר-כך הגיעה איתו לגבעת-שמואל והיום הוא מייצר ביחד עם עוד כמה עריקים את תחילתה של ביצה קטנה ולא מזיקה בעיר הגדולה.
מה קרה, פרקש?
"לומר את האמת, מיצינו. חווינו שם תקופה טובה, אבל הרבה מאיתנו עברו לתל-אביב בתחושה שצריך להתחיל משהו אחר. אין מה לעשות, בתל-אביב יש קצת יותר ספייס. הרי עד עכשיו דברים לא ממש התקדמו. אתה רואה את אותם אנשים ואותם מקומות. אולי עם השינוי תבוא גם הזוגיות".
תל-אביב וזוגיות?
"אני חושב שתלוי באיזה שלב בחיים אתה מגיע לשם ובאיזה סטייט-אוף-מיינד אתה נמצא. אני יכול להעיד על עצמי שאין לי ממש עניין ללכת למועדונים ולמסיבות. זה לא מעניין אותי. אני חושב שיש בתל-אביב קצת פחות לחץ ויותר אלמוניות, והעובדה שכל העיר הזו היא למעשה רווקייה אחת גדולה, הופכת את העניין ליותר נוח. אנשים מיצו את עניין החבריאדה ומחפשים משהו אחר".
ביצה ניידת
פרקש לא לבד. איתו עברו לתל-אביב עוד כמה חברים שיצרו יחד ביצה חדשה. גם אבישי יונגר ברח לתל-אביב מגבעת-שמואל. "לאנשים נמאס מזה שכולם יודעים עליך הכל, אתה מבין? מספיק שהסתובבת עם מישהי בגבעת-שמואל ותוך חמש דקות כל העולם יודע. תל-אביב יותר נוחה בקטעים האלה", הוא מסביר.
מי נשאר? (צילום: ורד שחף)
ללכת לעיר הגדולה כדי להתמסד זו בהחלט מטרה ראויה וחשובה, אך יש שיאמרו שמדובר בעוד שלב בחיפוש העצמי, האינסופי, של אנשי הביצה. כך חושבות למשל, נשות הביצה.
"מעניין אותנו לדעת אם כשהם אומרים שהם 'מיצו' את עצמם, הם מתכוונים לומר ש'מיצינו ואנחנו רוצים להתחתן', או 'מיצינו ואנחנו עוברים לתל-אביב להקים עוד ביצה'", שואלות-אומרות דנה ויעלי, השותפות מרחוב טשרנחובסקי בירושלים.
דנה, מורה באולפנה, טוענת שהשמועות על מות הביצה מוקדמות מדי. "נכון, אוהל נחמה זה ממש פאסה, אבל במקום זה יש את בית כנסת 'חיל נשים' ההולך וצובר תאוצה, הקופי-שופ בעזה ו'הצעצוע בר'".
אז מה בעצם עובר על הביצה? ובכן, במקום "פרקשייה", הן טוענות, נוצרו "פרקשיות". אין חבורה אחת שהכול מתנקז אליה, אלא יותר ויותר צעירים מתארגנים בחבורות קטנות ולא ממש מחפשים את המקומות והאירועים הביצתיים.
"מצד אחד יש תחושה של מיצוי", מודות דנה ויעלי, "אבל מצד שני שום דבר לא באמת מוצה. ובסופו של דבר הביצה זה מצב נפשי. כלומר, אתה יכול לעבור למקום אחר אבל עדיין תישאר בביצה", הן יורות חץ לעבר המהגרים לתל-אביב.
ובינתיים בתל-אביב
"הדבר האחרון שחסר לנו עכשיו זה כל מיני אנשים ביצתיים שמסתובבים לנו בין הרגליים עם פשטידות". את הציטוט הזה משמיע רוני, רווק תל אביבי שחי בעיר כבר חמש שנים, בעקבות התופעה החדשה
|
|||||||||||||||
של נהירת הביצות לתל אביב.
"אחת הסיבות שכיף פה דווקא כדתי, היא שאין לי מסביב את כל אווירת האוהל-נחמה וגבעת-שמואל. מדי פעם כן נחמד לי לנסוע לירושלים, אבל שאני חוזר הביתה לתל אביב אני נושם לרווחה שחזרתי לעולם מנותק מההוויה הזאת, והפחד שלי שזה עומד להשתנות".
לעומת רוני, מור ורדי, רווקה דתייה תושבת תל-אביב, לא נבהלת מהאורחים החדשים בעיר: "הרבה פעמים הרגשתי פה לבד, במיוחד בשבתות, ועכשיו יש תנועה חדשה, פרצופים חדשים. תל אביב כיפית לי ובגלל זה אני גרה כאן. מבחינתי זה עוד בונוס לחיים פה".
פורים. פורים?! פ-ו-ר-י-ם... 
אח..
ילדון חמוד התחפש לרב עובדיה יוסף שליט"א. מגניב!
חמודי - אני אומר מחייך - אפשר ברכה?
הוא מסתובב אלי, "ברוך תהיה", אומר בקול ספרדי, עם מבט רציני.
נראה שהוא עשה על זה חזרות. הרבה, על המבטא הכבד הזה...
'לא לא, אני רוצה משהו יותר קרוב', אני מתקרב אליו, 'ברכה אישית'.
"שתזכה לאשה יפה השנה". חח יאאא, איזה חמוווווווווווווווווד!
אני לא מספיק להרים את הראש, עד שאני חוטף וואחד סתירה לפנים.
א-ו-ו-'-ץ, מה זה צריך להיות?!..
'מה, אני הרב עובדיה', הוא עונה במבט תמים. 'ככה עושים'...
לכו תבינו. ביום אחד, כ-ל עם ישראל נהיים סוג של 'משוגעים'.
לטובה, אבל בכל מקרה, מה עובר פה על החג הזה?! וואלה, לא מובן.
מישהו פה יודע למה מתחפשים? מה הקטע? מה..? מה עובר...?
בואו, שתי דקות נעשה סדר, נקבל יסוד מתוק לכל החיים, ו -
תכינו ת'ממתקים, פותחים שולחן, קיצור, נעשה שמח גדול בעז"ה.
בכל מקרה, עכשיו רגע לסוד המגילה שלנו >>>
הקב"ה - לא מוזכר במגילה. ב-כ-ל-ל. כלום כלום.
הסיבה? "מגילת אסתר", דומה מאוד למילה 'הסתר'....
המגילה בעצם באה להגיד לנו - העולם הזה, כולנו מעלים.
את מי? את הקב"ה. לכל מציאות, אפשר למצוא 'תירוצים', שזה 'טבעי'.
ברור - אפשר להגיד - הרי אחשורוש היה אדיוט, המן בכלל משוגע - אין פלא שעם ישראל ניצח..
א-ב-ל, לא! אומר לנו הקב"ה - 'ה-ס-ת-ר', וואו, תתבוננו, אני מסתתר במציאות.
תמצאו אותי, תדעו שזה אני שם שמסובב הכל מאחורי הקלעים.
פיגועים, צונאמי, גזירות, שואה - ה-כ-ל, אפשר להסביר בהסברים 'שכליים',
שהאמת, דווקא נשמעים לא רעים. אבל שמחברים הכל, שלוקחים את כל התמונה,
שמבטים בכל המציאות, רואים שאין כזה דבר 'מקרה', אלא - ממש אותם אותיות,
רק בסדר שונה - 'רק מה'', או אם תרצו, רואים ש - 'ה' רקם' במציאות, הכל.
אז כן - בפורים, הקב"ה התחפש, הסתתר, במגילה. אז הנה אנחנו,
היום, בפורים - מתחפשים גם, לזכור שבעצם כל המציאות הזו, מחופשת.
רק שאלה קטנה נשאר לנו להשלים, משהו שתמיד הפריע לי בלב.
אם בעצם ה-כ-ל הקב"ה קובע פה בעולם, אז איפה ה - 'בחירה החופשית' של האדם?!
המן רוצה, הקב"ה מבטל. פרעה רוצה, הקב"ה מבטל. אובמה רוצה, הקב"ה מבטל.
הרוצח רוצה, הקב"ה מבטל. חמאס רוצה, הקב"ה מבטל..
מה זה?! אם הכל הוא מחליט, על מה בדיוק יש לנו בעולם שכר או עונש?!...
התשובה, נמצאת בדיוק בשאלה. ה-ב-ח-י-ר-ה החופשית, היא ר-ק על ה-ר-צ-ו-ן.
אתה, תקבל עונש, על זה שרצית רע. תקבל שכר, על זה שרצית טוב.
מה יהיה במציאות? מה יהיה בפועל? האם תצליח לממש את הרצון שבקשת לעשות?
מממ, מי יודע. כאן אין לך כבר שום שליטה, פה ה-כ-ל שייך לקב"ה, הוא היחיד שפועל בעולם.
נסיים בדברי הרמב"ן, דברים מדהימים שקשורים בדיוק לזמן הזה -
"שאין לו לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שידע ויאמין שכל דברינו ומקרינו - ניסים,
ואין בהם טבע ומנהגו של עולם".
מ-א-ח-ו-ר-י כל דבר, הקב"ה נמצא, מעדיף להנהיג את העולם ע"פ הטבע,
אבל אין כזה שום כח עצמאי שנקרא 'טבע'. כלום. הכל, הקב"ה עושה בעולם.
יאלה יאלה, לתחפושות. ו - נזכור, שהעיקר בפורים - זה לגלות את ההסתר, שבחיים.
ע"י כוח האמונה, לדעת, שסה"כ, ר-ק הקב"ה הוא המנהיג של העולם.
כולם האלה שנראה שיש להם כוח? רק שחקנים כמו ב - 'שח'. יש רץ, יש חייל,
יש סוס, ואפילו יש מלך, אבל הם כולם נאדה, אלא רק המושך בחוטים מחליט ממש הכל...
ממילא -
פני 'דור 3 ' כפני הכלב!
וואי, אני חייב לזוז. מה בקשר לממתקים?
מממ, תשאירו ליד הדלת.
חח, חמודים אתם. לא, זה לא 'בל תשחית'.
האממ, לפחות לא כשאני כאן...
פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווורים שמח בעז"ה לכל עם ישראל,
א---------------מ--------------ן----------------!
אשרייך!! מקסיייייייים!!Nעלי
איזה ילד חמווד! (+ד"ת..)נקדש את שמך..
ברשותך אוסיף ד"ת ששמעתי בזמן האחרון..
(כהמשך למציאות הנסתרת של קודשא בריך הוא בסיפור המגילה
"חולל אילות תשמור" (איוב לט',א') אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון (רש"י: נחש) שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה"
(בבא בתרא ט"ז ע"ב)
הקב"ה ברא את רחמה של האילה צר, ובעת הלידה היא חווה ייסורים קשים לאין שעור, ובדיוק בזמן הנכון, לא רגע לפני ולא רגע אחרי, הקב"ה מזמין לה נחש המכיש אותה!
בנוסף לכל חבלי הלידה הקשים שהיא עוברת, בא נחש ומכישה.
וכי הקב"ה ש"רחמיו על כל מעשיו", אינו רואה בצערה של האילה ובא ומוסיף לה גם הכשת נחש?
אלא שהגמרא ממשיכה ואומרת, שדווקא בעקבות ההכשה, האילה שרגע קודם נראה כי אין סיכוי שתצליח ללדת ואף תמות מכך, "מתרפה ממולדה"... ריווח בא לאילה והיא יולדת בלא קושי.
(הסבר ביולוגי קטן - הכשת נחש גורמת להתרחבות כלי הדם וכו'..)
והנמשל הינו ברור.
תהליך לידה זה, הינו כמו תהליך לידתה וגאולתה של האומה הישראלית.
רגע לפני הלידה, האומה חווה ייסורים רבים ונוראים, ובדיוק בעת הזאת הקב"ה מוסיף ומביא לנו מיני נחשים המכישים אותנו. במצב כזה, דרושה אמונה רבה על מנת שלא לפול בעצבות וייאוש.
עם המון עז וענווה, עלינו להרים את הראש ולא להכנע לכל הנחשים-עמלקים המזנבים בנו ושופכים את דמנו.
בעזרת ד' האומה "תתרפה ממולדה", וכל אותם נחשים יאבדו ו"ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד".
פורים שמח לעמ"י היושב במוקפין!
חזק וברוךעם אחד
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה לפורים.
שנזכה שרצוננו יהיה כרצונו של הקב"ה.
בתודה ובברכה
שיבנה בית המקדש במהרה
יישר כוח,יפה.!!מירב!!אחרונה
סיפור מרגש טרי טרי מהבוקר...am42
בס"ד
היום,ישיבתי הקדושה ועבדכם הנאמן החלטנו ללכת לשמח ילדים באיכילוב "דנה" בעיה"ק ת"א תוב"בא..
חשבתי ששוב זה יהיה כמו שהיה בשבת קצת שירים,ריקודים והרבה מצב רוח טוב ומרומם אבל זה בכלל לא היה ככה..
[היה גם והרבה אבל בעיקר היה מרגש..].התחלנו את המסע במח' אונקולוגית ילדים חוץ מבני דודנו[בהכחשה] יש שם גם את אחינו היקרים!!עברנו מחדר לחדר עד שהגענו לילדה קטנה ושקטה שמסתבר שהיום היא הייתה צריכה לחגוג בת-מצווה...
לא יכלתי לעמוד בזה מעבר לתחפושת והרגשתי מחנק רציני בגרון וכולי הרמתי תפילה שקטה למעלה שבעז"ה היא עוד תחגוג את זה ומהר ובריאה!
משם המשכנו למחלקת אורטופדיה ילדים מחלקה קשה לא לבעלי לב חלש[וקיבה כמוני..אני מקיא בבתי חולים בד"כ ואני לא מכניס שם פירור לפה!] ושם באחד החדרים שכב לו ילד קטן עם חיוך ע-נ-ק-י-! לילד היה מחובר מאין מכשיר שמקבע לו את הגב והצוואר והוא כ"כ שמח לראות אותנו שהוא רקע ברגליים וכל הזמן אמר "אמא תראי הנה ליצן! אמא תראי הם מנגנים" גם פה לא יכלתי להשאר יבש בעיינים והתחלתי טיפה להוריד דימעה וברגע שהוא הסתכל עליי בוכה הוא נעצר ונרגע אז הייתי מוכרח לדפוק לו חיוך ואז הוא נתן חיוף פי 20 יותר גדול משלי והייתי מאושר!
ראינו גם מבוגרים של"ע כבר חצי פה חצי שם ובכל זאת חייכו איתנו
עלינו לטיפול נמרץ ילדים וסולקנו משם בבושת פנים כי לצערנו כל הילדים במחלקה [10] היו מחוסרי הכרה והרופאים תעקו עליינו שאנחנו מפריעים להם לשמוע את המכונות הנשמה ל"ע..
הישיבה שלי המשיכה לקריאת מגילה במחלקה גריאטרית אבל לעבדכם הנאמן הקיבה גם ככה רגישה אז יצאתי החוצה והלכתי לכיוון הש.ג ובדרך נזכרתי שאני עדיין עם התחפושת [לא משו רציני פאות מחוטים כיפה גדולה והוצאתי את הציצית צמר החוצה ומשפקפיים ענקיים עם אף מצחיק אז עצרתי להוריד את זה ואז בחצי אוזן שמעתי שני אנשים מדברים "הדתיים האלה איזה אנשים טובים!פעם ראיתם כאלה שהם חילוניים כמונו?" העדפתי להתעלם ואז אחד מהם ניגש אליי ואמר לי "אתם,הבחורי ישיבה רק אתם מחזקים אותנו פה!" אמרתי לו "אני בטוח שגם חילוניים עושים את זה" והוא ענה "תתפלא..אני מאושפז מיום שישי ואף אחד לא עשה את זה..ודרך אגב אתה צריך את הכיפה של רבי נחמן? עניתי לו "מה פתאום!תקח אותה זה ישמח אותך" והוא היסס ואמר "מה פתאום!בחיים אני לא יקח ממך כיפה..אני בעז"ה אקנה אחת!" עוד סיבה לחייך..
זה הסיפור היומי המרגש שלי..שנזכה לחגוג בסיבות יותר משמחות!
וואי איזה סיפורים!! באמת כיפים!! שימחת!!אלירז
אמא אמא אמא!!!!!דוסית גאה!
אתה אפילו לא יודע מזה מצות קידוש ה'!!!!!!!!!!!!!!!
אני בהלם!!!
ככה הוא אמר לך!!!!!!!
ליבי נמלא קינאה!!!!!!!!
תזכה למצוות!!+mp8
רפו"ש במהרה לכל חולי עם ישראל!!
אשריכם ישראל!עדיאל
די איזה מרגש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!עיריתוש...
לקרוא ולבכות...ב.ש.
עם ישראל חי!
נחמדדדדדד*שלי*אחרונה
אולי יש לכם רעיונות לתחפושות..?מרים*
אני ואחותי רוצות להתחפש ביחד וצריכות רעיונות מקוריים...תעזרו לי..!! תודה..
ייבשים...!אף פעם לא התחפשתם??מרים*
חח יש לנו ביישוב תחרות תחפושות בנושא חתונה..אלירז
חברה שלי ואני החלטנו להתחפש
לדג ועוף!!
יעני למנות של החתונה!!
[אבל בצורה החיה שלהם.. לא מבושלים]
תודו מגניב!! 
????ונסי
ב"ה
קשת בענן
שקע ותקע
מעשה בחמישה בלונים (טוב, זה לחמישה)
אברהם ושרה יצחק ורבקה ועוד דמויות מהתנ"ך
וכיד הדמיון הטובה עליכם! פורים שמח!
חחחח משהו שנון במיוחד..=]שמרית999
אחת תתחפש לכלה- והשניה לתנ"ך (אמ..תרשמו פסוקים בכתב תנכי כזה,או כמו חומש..וכיד הדמיון הטובה)
ואז יוצא כלת התנ"ך..חח
יש גם חתן וכלה,
שרק ופיונה..
וכל דבר..=]
מקווה שעזרתי=]
חג שמח!!
רק למקרה שאת גרה בירושלים-תחייך=]
בס"ד
לרכבת הקלה.
אחת רכבת אחת כלה.
בדיחות של ירושלמים
רק שלירושלים הרכבת גורמת להתעצבן.. ולא לצחוק..=]no name102
*לירושלמיםno name102
כן~א.ל
להתחפש לשני גזרים, על אחת מכן לכתוב two ועל השנייה: גזר
two גזר= toghter
שנזכה להתעוררות גדולה בכדי להצמיח קרן לישועת אמת. פורים שמח!
אין ספק שאהבתיתחייך=]
משולשים חופפיםבא
2 בנות
לכ"א מגבת על הראש כמו שיוצאים מהאמבטיה {למתקשים-זה החופפים..}
ומציירים מבריסטול משולש גדול שכזה מכסה את כל הקדימה של הגוף כמו סינר..ותולים עם חוט על הצוואר+קשירה מאחורי המותניים
חג שמח
אני ואחותי התחפשנו...ענת=)
ב"ה
לפני שנתיים לתאומות. [ההפרש ביניינו הוא 6 שנים]
לבשנו את אותם הבגדים> לא השקעה מטורפת. ממילא יש לנו מס' חציות וחולצות דומים..
עשינו צמות [אחת לשניה זה היה ממש כייף]
באוטובוס בדרך לסעודת פורים המשפחתית שאלו אותנו אם אנחנו תאומות, זה היה מגניב!!
באמת אנחנו דומות! תמיד היו קוראים לה בשמי.. במקומות שהגעתי אליהם לפניה.
אח"כ בתמונות גם אני התבלבלתי בייני לבינה.
מלוה מלכה איזה יום שמח
הוא המלוה
היא המלכה
ראיתי את זה פעם במלווה נשק...אילה שלוחה
המילקי והקצפת של המילקי...רוחקטנה
או שתי טיפות מים
עוד קצתאילה שלוחה
בזוגות -
אני ואחותי התחפשנו פעם למתקן החלומות (היא) ולחלום ורוד (אני)
מתקן החלומות - אילתור של כובע דומה לשלו על בסיס כובע מצחיה (יצא מדהים!! היא עשתה..). חלום ורוד - לבשתי חצאית ורודה (ובטח גם חולצה ורודה - כבר לא זוכרת), אחותי תפרה עליונית ורודה בצורת ענן (מסתם בד ורוד), נעלי בית ורודות, שמיכת פליז ורודה וכו'..
בת דודה שלי וחברה שלה התחפשו פעם לפרפר - פר ופר (אחת בשחור עם כתמים לבנים ואחת בלבן עם כתמים שחורים)
חברות שלי לפני שנים: שושן הבירה. אחת לשושן (ורד כזה) ואחת לבירה...
אחות של חברה של פעם התחפשה לשיה תמימה (יותר מתאים לתלמידה) - התחפשה לכבשה והדביקה עליה תרוצים של תלמידים... היה מהמם!!
אפשר גם תאומות סיאמיות
אליעזר וגזר
שלמה המלך והדבורה (ראיתי פעם 2 בנות שהתחפשו לזה)
אם הרעיון שלי ילך אולי אחרי פורים אני אגלה למה אני ואחותי התחפשנו.. (למרות שזה כנראה לא ילך.. 
)
פורים שמייח!!
שום דבראלירז
אחת מתחפשת לשום.. [הירק / התבלין - איך שלא מגדירים את זה]
והשניה לדוור..
קלפתהpm
אחת מתחפשת לקלף והשניה לתה..
אחים שלי חזרו עכשיו מבית ספר ושמעתי על כל מיני תחפושות..
איזה ילד התחפש ל-"ישתבח שמו לעד" בפועל הוא התחפש לטבח, וכתב: "איש טבח שמו לעד.."
אני אהבתי! (:
טוב, כבר בטוח מאוחר מדי,שופליאחרונה
אבל מי שיעשה חיפוש (אם יש דבר כזה...) בשנה הבאה...:
גברת עם סלים- אחת גברת ואחת ערבי (קוראים לו סלים...)
מצילתיים- אחת מציל ואחת שעון...
"איפה החתיכה שלי?"- להתחפש לזוג כשלכל אחד יש שרשרת עם חלק מפאזל, ולבן כתוב גם "איפה החתיכה שלי?"...
אנחנו התחפשנו (שלוש אחיות) ל"רופא כל בשר ומפליא לעשות"...- אני הייתי רופא, אחותי- קצב (כל בשר...) ואחותי השלישית- קוסם (שמפליא לעשות...) אומרים שהיה שווה ;)... אפשר לעשות את זה בשתיים: אחת היא רופא כל בשר- או רופא או וטרינר, והשניה- קוסם.
בהצלחה!!!
השגחה עליונה*שלי*
....*שלי*
תודה רבה לך חיזקת ממש!נקדש את שמך..
סיפור מקסים ומחזק!תחייך=]
בס"ד
יישר-כח תביא עוד כאלה
גם אם זה באמת של חיים ולדר,תחייך=]אחרונה
זה עדיין סיפור יפה ממש, ועדיין אמיתי.
למען כולנו ובשבילנו רשימה מסודרת בדולח
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך י"ב טבת תשע"ב 22:28
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך י"ב טבת תשע"ב 22:21
- אייל! + אסתרי'ה
- מ.ל.ח + צופיה20 =ח.נ. גנץ
- מ.י ודרדוסית (מתנאל וחיה)
- אביה וביטאו
- זוג נסתר (~)
- משה וצדיקה אחותך
- אלעדי ובת מלך
- רעיה=) ו ה' הוא מלכינו
- (פסיפס) דוד (d.g) ומעיין (סוד היצירה)
- ענת ואליסף
- פלפלתי (יפעת) ושמעון.א.
- (גם כן סודי)
- 11111 ומוריה
- (סודי)
- (ביקשו במפורש לא לפרסם)
- (ביקשו במפורש לא לפרסם)
- nick ובעיתה אחישנה
- (~) הלל (צעיר ושרוט) ויהודית (המוזרה) --- לא באמת הכירו פה, אבל נעזרו במום.
- אלטנוילנד עם רחלי3
- נעם (נועמיק) עם עדית חיה (להבת-כוח)
- רפי (metorafi) ואנאל (yodfat) ~ (לא בדיוק, אבל בערך)
כן ירבו שמחות בישראל
אני הכי אוהבת אתא.מ.נ
הזוג הנסתר ;)
הזוג השניבין השמשות
בס"ד
זה לא ח.נ. גנץ,
אלא מ.ל.ח + צופיה20 = ח.צ.גנט
זה לא חיים נחמן (ביאליק) גנץ?!קשלש
זה תמיד משום מה מבלבל אותי
לא. זה הניק שלו: מ.ל.ח.בין השמשות
מל"ח הארץ ! עכשיו אני אזכורקשלש
כןקשלש
אהא אהאשירו למלך
אחנו לא...ענת=)
לה"ו.
הכרנו כך.
למרות שהיו כמה סיכוים כאלו..
זה ממש היה שידוך.
הכרנו כך.
למרות שהיו כמה סיכוים כאלו..
זה ממש היה שידוך.
או לפחות זה מה שאת חושבת..אלעד
יש בידך נתונים אחרים ?קשלש
|שורק|
הזוג השלישי זה דרדוסית ומ.י=חיה ומתנאלח.צ.גנט
והם הגיסים שלנו 
ואנחנו כמו שנאמר מ.ל.ח וצופיה 20 =חיים וצופיה גנט
בע"ה... איזה טוב^
אנחנו לא רעיה וומי כה אלוקינו אלארעיה=)
רעיה=)ו ה' הוא מלכינו...
בקרוב אצל כווווווווווווווולם!
תודהבדולח
סיכוםמאמע צאדיקה
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך י"ב טבת תשע"ב 22:21
(הרשימה כבר לא מעודכנת, יש חדשה בשרשור )
הי! זה ההיא מהחוף וההוא מהנוף... ! פלפלתי
ואנחנו סוד היצירה וdgסוד היצירה
דוד ומעיין.
שאגב, dg לא גלש בפורום הזה אלא רק באתר יצירה.
איזה יופי!ניצן-חדש
כן ירבו!
וואי איזה יופי ברוך ה' ממש משמחבנימינה הקטנה
תכף ב"ה נצטרך לשנות את השם של הפורום... איזה טוב^
לא נשארו פה כמעט רווקים ...
ולהלן הזוגות הבאים של הפורום הקדוש:אני12345
מלכות שדי עם מלך עליון
תמים דרך עם היושבת בגנים
מקשיבה לקולך עם השמיעיני
חכלילי עיניים עם איומה כמגדלות
הגמיעיני נא עם שתה אדוני.
צדיקי עליון פה כולם. צאן קדושים.
אחח...את בסדר, את מחוברת
צופה בשקט, קוראת את התגובות ומתמוגגת.פפריקה--
עם שמחה ואור כזה , לבתים כאן יש עתיד מזהיר.
שירבו שמחות בישראל
וואוללינקה
מסנוור..
ברוכה הבאה!אבא שמואל
שמחים להודיע שנולדה לנו בת מתוקה ב"ה לפני חודש.סוד היצירה
מזל טוב!!ננשמה!
שתזכו לגדלה...
עד 120 בנחת ומתוך שמחה!!
תיקון של הזוג הראשון:*חזרזיר*אחרונה
אייל! + אסתרי'ה
לקרת ניסויים בזוגיות..בעזרת ה' יתברך
חחחחחחחח אהבתי!!
*לקראתבעזרת ה' יתברך
השאלה היא-תחייך=]
האם זה לכבוד פורים או שזה לנצח?!
פורים שמח!! 
מה זה משנה?!!מירב!!
אם במילה הפורום הזה לא עומד בתקנים שאמורים להיות בו..
ולא מדבר על "נישואין וזויגיות"
גם שמו החדש של הפורום מעיד-תחייך=]
בס"ד
גם שמו החדש של הפורום מעיד על תוכנו.
לכן לא הבנתי את התגובה שלך.
כמו נוער וגיל ההשתכרותמשה
נקווה שהנוער לא יקח את שם הפורום ברצינות..[ענת]
לדעתי יותר מסוכן "ניסויים בזוגיות"תחייך=]
מאשר מעט השתכרות
חג-שמח לכולם
ועל זה נשאלת לה השאלה-[ענת]
אם מדען אוהב מדענית, הוא מציע לה ניסויים..?
חח חיבבתי.. אלירז
חח חזק ^^הדריכני
חזקתחייך=]
לדעתי יותר מסוכןוופל אמריקאי
שאנשים לא מבינים בדיחות
באמתanonimit_1
מצחיקים פה עם השמות
אדיר!
ומזל טוב!!!
באמת למה???????????*שלי*אחרונה
פורים שמח!!!ב.ש.
שתתחתנו כולכם מהררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ובלי הרבה פילוסופיות...
זה לא שירשור דיון!
זו ברכה על מנת שתתגשם!
אמן![ענת]
שיכור..
אמן!! גם אתה בעז"ה!!**אושר**
פורים שמחתחייך=]
וואוו ברכה מהרב אמן! פורים שמח!!וופל אמריקאי
אמןןןןןן פורים שמחחחחחמעריצה של אבא
פורים שמח!!!!*שלי*
|מצדיע|הקולה טובה
בטטה!!
אשכרה נהיה פה נוג"ה 2 
גם פה צריך לנ"ו חברתי!**אושר**
חזרתי עכשיו מסוג של הרקדה (רק לנשים- להסיר דאגות) , היה ממש כיף וכו'...
אבל זה לא העניין.
בהתחלה היו שירים שכיף לרקוד איתם, שירים טובים.
ואז..........
התחילו עם הטראנסים, ועברו למוזיקה יענו יהודית שנשמעת כמו מוזיקת רוק מגעילה, ורקדו... וכולן נהנו...
אבל לי זה הרגיש כ"כ חיצוני ולא אמיתי!!
ומצד שני חשבתי לעצמי (דמיינו את זה כמו בסרטים עם הפיה ו"השטן") "יאללה, מה את כבדה, אז זה לא "קדוש" , תרקעי את הרחבה בריקודים.
לא פעם ראשונה שאני נתקלת בזה שיש משהו שמוגדר "לדתיים" והוא ג'יפה בתחפושת דתית.
נראה לי שזה הכי נורא, כי אתה בטוח שמה שאתה עושה זה טוב. כשזה לא בתחפושת, אתה יודע שזה רע. ככה אתה עובד על עצמך.
זה כמו סטדאפיסט לדתיים שמספר בדיחות גסות, רק בלי המילים ממש.
זה כמו סיפורי ילדים "דוסים" , שמישו המציא והם מלאים בזלזול בתורה וחוסר דרך ארץ...
זה כמו ללכת עם גרביים מיליון דניאר וחצאית מעל הברך. (טוב, נו, זה כבר לא אותו דבר
וכדי שלא יעיפו אותי מכאן-
אהמממ.. איזה שאלה קשורה לבניית בית...?
לרגל העובדה שכבר יש לי ניק זמני חוויה מתקנת!
אושר, ברשותך חצי נצלוש...
יש נושא שכבר מלא זמן רציתי להעלות,
כולם מלחששים עליו בעקיפין, אבל אף אחד לא כובת עליו...
אז הינה!
תכל'ס רובנו באים לכאן כדי לפרוק/ לשתף/ לחפור על החיים וכו'...
אבל יש "חוקים", הפורום נועד רק לנושאי חתונות/ דייטים/ מדויטים וכו'...
אז כל מי שרוצה רק לפרוק משהוא שיושב לו על הלב חייב להביא "תרוץ" שיקשר לדייטים...
אותי זה מתסכל!!!
למה צריך את החוק הזה???
גם ככה כולם כאן מחפשים דרך לעקוף אותו...
אז נכון, יש את הפורום הסגור, אופס!! זה היה סוד?!
ובפורום הסגור כולם מדברים בחופשיות על חיי ועצבי היום יום...
אז אם יש באמת צורך רשמי בפורום לנ"ו, אני לא רואה סיבה לא לפתוח פורום נוסף לחבר'ה...
פורום שבוא אפשר (בצורה בוגרת, לא כמו פורום ילדודס ושטות, בלי לפגוע!) לשתף על דברים שהם לא ישירות דיטים...
אני בעד!!!
מי שבעניין מוזמן לשלוח אלי מסר ואם יהיו מספיק אנשים נפנה בבקש למשה...
אושר!!!
סליחה על הנצלוש העצבני....
נ.ב. (לטובת הגברים)
דניאר = רמת צפיפות האריג בגרביים וגרביונים...
צפיפות גבוהה = דוסית גאה!!
פורים שמח!!!
מסכימה איתך ממש!! לא צריך לפנות למשה, מספיקה**אושר**
הסכמה מחברי הפורום...
אז קדימה לשרשר!!!
דרך אגב- איזה פורום סגור את מתכוונת?
חוויה מתקנת טוב שפתחת את זה!!מירב!!
כי אני כמה וכמה אמרתי למנהלות פה-ומי שפניתי אליה יודעת את זה.
שזה פורום לנישואין וזוגיות.וכנראה שחלקן שכחו כבר,אבל משום מה לא קיבלו את זה.
אז אולי כך זה יעזור.
יישר כוח.
מירב- נראה לי שאת וחוויה אומרים בדיוק ההפך....מאמע צאדיקה
אישית- אני בעד לעשות פה מה שהיה פעם
כיף
הרבה חברה וצחוקים
אנשים שנחמד להתכתב איתם
ואולי גם קצת דיונים על דייטים--- רק כי זה הגיל והמצב וכולי...
מירב- אני רוצה אותך באישי- כדי להתנצל על החריפות של פעם...
חוויה- אני רוצה אותך באישי- כדי להוסיף אותך לפנקס שלי.... בחור שיודע מה זה דניאר- הוא באמת שווה!!
אוי טעטע.. 
אלירז
מוכררוחקטנה
כבר הרבה זמן אין בארץ יצירה יהודית-עברית אמיתית...
אין צליל עברי אותנטי - לוקחים מוסיקה של גויים - הרבה פעמים אפילו לא משנים את מנגינה, מלבישים על זה פרק תהילים - ובבקשה - יש לך להיט חדש לדתיים.
הרי פעם שאפנו למשהו יחודי משלנו - שירים של ארץ ישראל היפה.
(אם תשאלו אותי - אני אוהב מאוד למשל את השירים של יהורם גאון -
קחו טעימה
)
איך זה קשור לבניית הבית? אממממ - אצלי די פשוט - כל פעם הנושא הזה איכשהו עולה אצלי בפגישות
האמת שגם אצלי, אבל פה זה כ"כ בלט...**אושר**
היו שירים שהמקום היה נראה כמו דיסקו, חסר גברים, עשן, ואלכוהול...
וכמו שאמרתי, השירים זה רק סימפטום, זה מתבטא בעוד דברים...
אולי אני כבדה..?
ממש לא רוחקטנה
הפוך, את שמה לב לדברים הקטנים.
יש פה תופעה מאוד רחבה ומעניינת - וכמו שאמרת בצדק - השירים הם רק סימפטום של התופעה.
אחד הדברים שאני פוגש הרבה - יחס מעוות אל הקודש.
יצא לי הרבה להתארח בקהילות שונות - ולא פעם שמתי לב שיש בבית הכנסת שם מישהו שנראה כמיותר - ח"ו - הקב"ה.
הצד החיצוני שבקודש תופס את המקום המרכזי - דהיינו חשיבות של קיום המצוות וכל אורח החיים הקשור לחיי קודש - אינם באים מתוך שזה ציווי ה', מתוך שזה קשר עם הקב"ה, אלא זה עומד בפני עצמו.
דהיינו (במילים יותר פשוטות) - גם אם מוציאים את הקב"ה מהתמונה ח"ו, דרך החיים "הדתית" מהווה מעין מימוש של "חלום אמריקאי" - ולכן יש לה משמעות בפני עצמה. עד כדי שהרעיון הזה מתעוות והופך למפלצת.
מציאות של הקב"ה בחיי היום יום שלנו בבית ובקהילה מתחילה להיות "מעיקה" ולא "נוחה". אז לאט לאט דוחקים אותו החוצה.
ומשאירים רק את הצדדים החיצוניים - אורח חיים "יפה ומתורבת", חינוך לערכים (אין לי שמץ איזה ערכים - לרוב מדובר בסלט של ערכים כשרים ופסולים מעורבבים כאחת ) ונימוסים.
מתלווה לזה אליטיזם - שבקהילות מסויימות ניזון גם ממעמד הסוציאואקונומי של חברי הקהילה- ובכך הופך למפלצת.
חוששני שיתנפלו עליי פה בפורום אז מן הראוי שאעצור פה. בזמנו רציתי לכתוב מאמר בנושא.
(לצערי פגשתי לא מעט בנות שעבורן לא קיים "בית של קודשה ישראלית", אלא "בית עם אורח חיים דתי"...)
וואורוחקטנה
שקט מפליא
תגובה מושקעת..!**אושר**
מה שאתה בעצם אומר שלפעמים עשיית מצוות נעשית כל כך חיצונית (בעעע...) מסכימה איתך לגמרי!
לא הבנתי בגרוש שלוש שורות לפני הסוף.
ושאלה לי- למה אתה מתכוון - "בית של קדושה ישראלית"?
באתי להגיד על זה -**אושר**
שזה נשמע כמו יצר הרע, לעטוף עבירה במצווה.
אבל וואלה- אולי יש משו בדבריו. אם חברה טובה הייתה מתחתנת והיו שירים ג'יפים, אז הייתי סובלת - אבל הייתי רוקדת.
ושוב- זה גם תלוי איך רוקדים...
אושר ורוחקטנהברוךש
רוחקטנה - אם זה פוגע בנקיות הנפש שלך, אזי נדמה לי שמוטב שלא תקשיבי למוסיקה מסוג זה.
לגבי השאר, הבעת את הרגשתך בצורה כנה וברורה מאוד, אם כי, לא קיבלתי כך מאבי מורי או רבותיי, וכל שכן שאיני מסכים עם הצד המהותי כלל.
ואולם, חלק מהתיאורים של המציאות מוכרים גם לי, אך יש לקרוא לילד בשמו, לתת להם את המשקל והמשמעות הנכונה הן הלכתית והן מהותית, ולדעתי הדברים נובעים משורשים עמוקים ושונים מאלו שתיארת.
אושר- זה לא עניין של כבדות אלא של התבוננות. חיבור בינה להסתכלות, והענקת המשקל והמשמעות הנכונים למה שאת רואה. ואחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להגיד שאני מסכים איתך. אבל אסביר בדיוק איפה. בחתונות רבות (אם לא בכולם), קשה שלא לראות את החיצוניות של החתונה, כל חתונה דומה בדיוק לחברתה, כולם מרגישים חובה מכורח הנורמות החברתיות לעשות באולם, כל בחורה בתורה בוחרת את אותה שמלה לבנה, וטקסי החתונות מרגישים אצלי כמו בפס ייצור. אני חושב שמי שמבין אותי בתחושה הזו הינו בעיקר בעל האולם והזמרים ושאר בעלי המקצוע, אשר חווים את זה כל יום במשך כל היום.
הנה הנורמות הנהדרות של החברה כופות על הציבור התנהגות כזו, וכולם כמו קופים מחקים אחד את השני ומתלהבים מהמעשה הגדול שלהם. ומהצד השני, בעלי המקצוע צריכים לשיר שוב ושוב בהתרגשות עצומה את "אם אשכחך" בפעם ה-20 באותו חודש, ולתת לקהל לבכות מהתרגשות.
ואני לא רוצה להמשיך עם התלונות שלי, כי קיטרוג יש די והותר, ובכל מקרה יש גבול לטעם הטוב.
החתונות היום של הציבור שלנו, ואין להבחין בין בחורי הישיבות והגבעות לאחרים, נראים כמו הצגה טקסית גדולה של חיצוניות. מעין סימון וי ליד הנורמות החברתיות, הן בקיום החתונה במתכונתה הנוכחית, והן בשלל הדברים המרכיבים אותה למעשה.
ורבים האנשים שמתרגשים משום שהדימיון שלהם חזק במיוחד, והם מכריחים את עצמם לראות מעבר למציאות, ולדמיין את הפנימיות האדירה של נישואין (האהבה תכסה על הכול?), או לנסות ולראות את עצמם שם מתחת לחופה, ודומה. וזהו כבר נושא אחר לדיון.
דתיים צריכים אנתרופולוגיים הרבה לפני רבנים.. ולא יזיק לזרוק פנימה כמה סוציולוגיים.
אבל הדבר היפה בכל העניין הזה, שאתם לא צריכים להיות כאלו. כל פרט ופרט ייחודי בכך שהוא יכול להתנער מהנורמות החברתיות שאינן נראות לו צודקות או נכונות. צריך הרבה כוח רצון, ודעת חיים, והמון סיעתא דשמיא, אך אתם בהחלט יכולים. להתגבר מהווה את מילה הקדושה החשובה ביותר ביהדות, ובה פותח ספר ההלכה, כנגד יצרו והחברה. ומי יודע, אולי בזכות התעוררות זו, ופריצת הפרטים, תבוא הגאולה לחברה בתחום זה.
שבת שלום!
ופורים שמח!!
"ברוךש החיינו וקיימנו"אנונימי (פותח)
כבר הרבה זמן לא חפרנו ככה....
ברוך השם!!
כמה מילים
א.כבר אמר מי שאמר- יהדות איננא עוסקת במטאפיזיקה- אלא באנטראפולוגיה.
ב. אהבה אכן תכסה על הכל!
כל חתונה היא מיוחדת- לא בגלל שיש בה טקס שונה (כי סה"כ הטקס קבוע מימי המגמרא לפחות.... במשך אלפי נשים כולם מתחתנים ככה)- אלא בגלל האנשים הספציפיים שעומדים שם
ובגלל שזה נס- כל פעם מחדש
ג. מוזיקה-
מה היא מוזיקה יהודים?
מקאמים?
חסידי של כליזמרים?
חסידי-חדש של רוק---- אבל לא היפ-הופ רחמנא לצלן?
מה שאנחנו רגילים לחשוב- זה מה נשראה לנו מוזיקה יהודית
זה לא קשור כ"כ לקצב או ללחן-
אלא לתוכן- ולצורה שאנשים רוקדים
אני מכירה אישה שרוקדת ריקודי בטן- בקדושה
אין לי בעיה עם פתיחות- אני חושבת שזה דבר מבורך.**אושר**
יש שירים לא דוסים שיכולים להיות טובים, בעיניי. - זה פתיחות.
לרקוד לצלילי שירים ג'יפים- זה לא פתיחות, לא יודעת איך להגדיר את זה.
(אין לי מושג מה זה השיר- "באה מאהבה" .. )
אני לא רואה בעיה עיקרית במוסיקה חילוניתמשה
עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך ט"ו אדר ב תשע"א 23:34
(או מוסיקת עולם)
אני כן רואה בעיה במוסיקה שהיא רדודה וטפשית מצד עצמה.
^ אני מסכימה, זאת הייתה הכוונה...**אושר**אחרונה
יש לפעמים מוזירה שמוגדרת דתית והיא- ג'יפה, ויש מוזיקה חילונית- מקסימה (?) לפעמים..
זה הרבנית ימימה מפורש..[ענת]
זה טוב לבנותרוחקטנה
פושטת יד - ומוצאת טבעת.
מה איתנו הבנים? (((
אף הבנים הם עניים מרודים בלי בית...עדידפ
וכיוון שבפורים זה הזמן לבקש על השמחה לכל השנה- על האישה- אדרבה....
ואפשר גם לשלוח משלוח מנות לחברים- של זיווג הגון וענווה,
או להיות גבאי צדקה- הגבאים היו מחזרים על פתחי העשירים כדי לחלק לעניים,
כך אפשר לבוא למי שהכל שלו ולהיות גבאי צדקה בשביל אחרים.
יאללה- תנו שמות+שם אמא לתפילה בסעודה!
אפשר גם באישי למי שלא רוצה שיגלו אותו
פושט יד לקב"ה ומקבל את השפע..אלירז
גם מה שקשור בזיווג!!
הכוונה שה' נותן מה שמבקשים! תבקש!!
פושטים יד ומגישים ת'טבעת.....+mp8אחרונה
יאלללה בלגאן!!!אנונימי (פותח)
די להיות כבדים!
פורים היום!
מעכשיו- כותבים בפורום- רק בכינוי הזה!!!
קדימה קדימה אל תהיו כבדים!!
|זה חתול נחנק|
|זה אדמין|
|זה צאדיקה המנהלת|
|זה הבעל של הגבעוניסטית|
|בלחים. כמו כולנו|
|זה וופל |
|זה חייוך דבילי|
|זה מוציא לשון|
|בלונדינית|
|שוקולד|
|לא רלוונטי לחלוטין|
|זה מה שיעקב רובין יגיב לעיניין|
|זה אליסף ט|
|זה לט'תנו|
|לאמפישבע|
מגניב לאללה, לנחש מי כתב מה... **אושר**
|מוחה|משה
את זכר עמלק
מי זה?!תולתול
חשופ/י פרצופך!
פורים שמייח!
אני?וופל אמריקאי
?!?!!?
חחחחחח...
מי שפתחה את זה (וברור שזו בת, כי רק בנות כאלו שאוות! )
ג-ד-ו-ל-ה !!
אוי חבורת הבננות הידועה.. אתן בכלל לא שקופות..אלירז
שלום אנשים מתוקים!!!!!אנונימי (פותח)
איזה כיף שאתם לא יודעים מי אני...ואיזה כיף שיש לנו גם השם של...כמו נוגה..ברחתי לשניה מהמטבח..מחכים לי עוד כמה סירים לשטוף..ואח"כ לסיים עם אקונומיקה...אז באמת שיהיה לכולנו שבת ממש שמחה
ופורים משוגע לגמרי..בנות..אל תשכחו לתצפת על בחורים חתיכים......
ימח שמו של המן.!!!!!!!!!!!!!!
תרצחו אותו...תדפחו כזה רעש מטורף שהוא יתחרש...
בריאות ושמחה...(דסי רבינוביץ ז"ל..)
אני.....
תודה על הכוכב!!!+mp8אחרונה
תהיתי לעצמי איך ארגיש ביוםon
שאשמע שהוא התארס..
הבחור הראשון שיצאתי איתו, שהתלהבתי...וכ"כ רציתי...
אני קצת בהלם, כי עמוק בתוך תוכי עוד קיוויתי שהוא יתחרט..שאולי יש סיכוי...
אני יודעת שיבוא בחור מדהים עוד יותר (כך כולם אומרים)
שמתאים לי ממש, ויאהב אותי..ויעריך..
(איפה מסתתר האחד הזה???)
ואני יודעת שאני צעירה ואין מה להילחץ, וכן המשכתי הלאה..
אבל מה אני יעשה?! בלב זה אחרת..
מן בום כזה. סגירת מעגל.
וצריך הרבה כוחות! ענווה ואמונה גדולה
כדי להאמין שהכל לטובה
כדי לשמוח באמת! שמחה אמיתית...שמחה של שלמות..!!!
בעז"ה אחד יותר טוב יבוא!!מירב!!
תאמיני לי לכל אחת ואחד כתוב למעלה עם מי הוא התחתן,זה רשום למעלה
שעה,יום,אך יקראו לו,בן כמה הוא,איפה הוא גר,הכל הכל כתוב.
אז נשמה את לא צריכה להיות בלחץ,מתי שהוא יגיע את תרגישי.
ב"%u
..!!מירב!!
*ב"הצלחה רבה
ופורים מבורך
שם המשחק זה אמונה ותפילה..![ענת]
חיבוק גדול.
|חיבוקננשמה!
!! נשמה!ננשמה!
בעזרת ה', אני מאחלת לך שבמהרה תמצאי את ה-אחד שלך,
ואז תביני כמה הוא באמת לא היה בשבילך!!!
ויהיה לך הרבה יותר קל לשמוח, בשביל שניכם!!
רק אושר ושמחה!! פורים שמייח מלא בטוב!!
זה באמת לא פשוט...עדידפאחרונה
קבלי חיבוק!!
איזה שבת הייתה יאלללההה......am42
בס"ד
הייתי בישיבה הקדושה בשבת ובטעות שתיתי קצת יותר מידי אתמול במקום היום איזה גועל זה להשתכר מעארק וליקר לימונים..
כבוד או בזיון?עין הקורא
עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך ט' אדר ב תשע"א 22:14
הנה מייל שקיבלתי מחבר שהיה בהלויה.
מה דעתכם?
"חוזר מהלוויה.
האמת שכמעט ולא החזקתי שם דקה.
מי מאתנו שאינו יכול לסבול מילים שאינן פוליטליקורקט מוזמן לדלג ולא לקרוא.
בזה אחר זה עלו נואמים, אלו לא היו מספידים. זה קרא בכה וזה צעק בכה.
"התשובה היא לבנות עוד שכונה" הרעימו בקולם הנואמים.
"במותם ציוו לנו את ההתיישבות"
ארץ, במטו מינך, אל תכסי דמם, תני לנו עוד קצת מכוס התרעלה.
בדרך לאוטו פוגש חבר,
"ברוך ה'!" , הוא אומר לי, "אומרים שיש פה 20,000 איש, מגיע להם הכבוד הזה"
אני מלמלמל משהו בשפה רפה חזרה. הרי זה בזיון המת לבא ולהגיד די! תתעוררו!
עד מתי נחכה לדם שיאשר לנו לבנות? צמאי דם אנחנו?
עד מתי נהפוך את הלוויות לספורט תחרותי ונסכם ב- כמה הגיעו? יש פה גם כמה חרדים. מחמם את הלב לראות את הפוליטיקאים.
עומדים להם (הרב) מצגר, בוגי וריבלין כל אחד וקופת שרציו.
ההוא מחלק מחלק מתנות ניחומים למרצחי יאסיף, וההם יושבים שקטים בעוד נשלחים חיילים לירות על יהודים בעודם במיטתם.
די לצביעותכם,
אם אינכם מוכנים להודות בזכותנו על הארץ הזו, אם אינכם רוצים בה.
אם אתם בוגדים באחיכם, יורים בהם, נללחמים בכל דרך- אל תבואו לנחמנו.
מבולבל בימים אלו. חש כי מדינת ישראל איבדה את המנדט. היא אינה מיישבת את הארץ, היא מהווה אולי מקום בטוח אך רק לאזרחיה שמעבר לקו הירוק, ומנהיגיה שואפים לבנות מקום בטוח אליו ינהרו כל העמים.
"עושה שלום במרומיו" סיים הרב לאו את דבריו, "הוא יעשה שלום עלינו ועכ"י ואמרו אמן"
לא עניתי."
עד כאן המייל.
וד"ל.
"התשנאי לי?" נשמע לי מתאים לשיר השירים.. מים רבים
^^^ **אושר**
חחחח =]no name102אחרונה
את בבחינת 30 יום קודם דורשים בהלכות החג?מאמע צאדיקה
את בטוחה שלא התכוונת לקנות לה מגילת אסתר????
אולי נמקד- מה את מנסה להגיד לה?
מה ההקשר שלך אליה?
מה המשמעות של המגילה והמתנה- מבחינתך?
אני בן!!אנונימי (פותח)
חשבתי על מגילת אסתר...
אבל שיר השירים היא אהבת חייה!!
מעבר למה שנוהגים לקרוא שיר השירים בפסח,
אחינו (ואחיותנו 
) בני ספרד נוהגים לקרוא אותה כל ערב שבת!
המגילה (שיר השירים) באה כדי לבקש סליחה...
על דברים שעשיתי ודברים שהייתי אמור לעשות ולא עשיתי...
הרעיון המרכזי הוא לרצות אותה ולהשכין שלום...
כרגע הכיוון הוא דבר תורה שמקשר בין שיר השירים לשבת להשכנת שלום בין אדם-לחברו...
לא נראה לי שמכאן תצמח הישועה, אבל תודה לעונים!!!
אז מה הבעיה?אור77
תכתוב לה: "עד שמצאתי את שאהבה נפשי, אחזתיו ולא ארפנו"... וזהו! שתבין לבד! ואני מקווה שציטטתי נכון. זה הולך טוב? ואל תהיה סקפטי, יש פה אחלה אנשים עם אחלה רעיונות. הם רק כנראה מיובשים כמוך, מהצום...
^^ נכון.אבא!
אני לא מחפש משהוא רומנטי...אנונימי (פותח)
ב"ה אני רומנטיקן לא קטן 
...
אבל אני מחפש קישור לנושא ה"סליחה" וה"השכנת שלום"....
אני לא מחפש לומר לה"אהובתי, אין כמוך! את מושלמת ומשלימה! הכי טוב לי שבעולם להיות בקשר איתך" (היא כבר יודעת את זה וזה לא הנושא...)
אם יש למישהו/י רעיון שמקשר את שיר השירים לנושא הסליחה, אשמח ממש!!!!
תסכל החתימה של מים רבים **אושר**
טיפ לכל מי שמרגיש שהוא לא מצליח להתאהב במדויטת...אנונימי (פותח)
אם גם אתה גבר חסר חוש רגש,
אם גם אתה רוצה לראות ניצוצות,
אם גם אתה לא יודע איך להתאהב,
אם גם אתה רוצה אהבה בנוסף להתאמה,
תעשה הגהה למגילת שיר השירים!!
בדוק ומנוסה!! (מההודעה הקודמת ועד עכשיו..)
אין דבר שגורם יותר להתאהב מאשר לקרוא שיר השירים
איזה כיף להיות מאוהב!!
בקרוב אצל כול"נו!!!!
פורים שמח!!!
שיר השירים, אתה פשוט גבר!! חוויה מתקנת!
איפה יש עוד בנים שמדברים ככה?!
כנראה שאתה אשכנזי, כי ספרדים קוראים כל ערב שבת...
שבת שלום!!
כנראה שספרדים מאוהבים יותר חחחחחחחשרון כהן
משהו צריך להגיד מילה טובה על ספרדים סוף סוף
סתם סתם חבריה כול אחד והיתרונות שלו בלי לקנא...
לאאש השם
ספרדים, בגלל שהם קוראים כל שבת, הם כבר לא שמים לב למילים.
ילדים בני 8 שקוראים פרקים משיר האהבה הזה, ואני די בטוח שהם לא מבינים מילה ממנו כי אף פעם לא עלה בדעתם שיש פה משהו שמעבר למילים, פשוט כי מדקלמים אותו כל שבת מחדש...
אני מסכים עם שיר השירים,
צריך לעבור על המגילה הזו פעם אחת בעיון, ורק אז מבינים באמת את היופי שלה.
"מה דודך מדוד, היפה בנשים? מה דודך מדוד שככה השבעתנו?"
"דודי צח ואדום, דגול מרבבה.
ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב.
עינו כיונים על אפיקי מים, רוחצות בחלב יושבות על מלאת.
לחייו כערוגת הבושם, מגדלות מרקחים,
שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר.
ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש,
מעיו עשת שן מעולפת ספירים.
שוקיו עמודי שש, מיוסדים על אדני פז,
מראהו כלבנון בחור כארזים.
חכו ממתקים וכולו מחמדים,
זה דודי וזה רעי בנות ירושלים!"
אמ.... נחשוב עלייך בערב שבת.....מאמע צאדיקה
דבר תורה לפורים חלום חלומותיי
בס"ד
דבר תורה לפורים
כתוב בשולחן ערוך (תרצה ס´ ב´):
"חיב אדם לבוסמי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. "
לעומת זאת, ישנה גם חובה ביום להצהיר "ברוך מרדכי וארור המן" (ש"ע תר"ץ ט"ז).
למה יש חיוב לשתות יין בפורים? ולמה אנחנו מעוניינים להגיע למצב "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"? ועם זאת, אם אנחנו מעוניינים במצב הזה, למה יש להצהיר "ברוך מרדכי וארור המן " ?
כדי לענות לשאלות אלו, צריכים לחזור לתחילת האנושות, בערב שבת: אדם הראשון חטא. מה היה חטאו? הוא אכל מעץ הדעת – הדעת טוב ורע. מה הכוונה? הרב יהודה אשכנזי "מניטו " זצ"ל מסביר : זה ברור שהדעת אינה דבר רע. הדעת היא אפילו מידה משובחת : " כל מי שיש בו דעה, כאילו בית המקדש נבנה בימיו" (מסכת ברכות). אלא אדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע – טוב ורע ביחד, טוב ורע מעורבים.
ולכן יש דעה בגמרא במסכת ברכות שעץ הדעת היה הגפן. כשבן אדם שותה, ההבדל בין טוב לרע הופך להיות פחות ברור, פחות מוחלט ממה שהוא אצל אדם פיקח. כששיכור שותה, זה בדרך כלל על מנת לברוח מן המציאות, לברוח מהערכים שלנו של הבדל בין טוב לרע. הוא רוצה לברוח מ"סור ורע ועשה טוב". זה ניסיון לחפש שמחה שמעבר למוסר. וזה ברור שזה לא הכוונה של השו"ע. להיות במצב כזה, זה נגד המוסר, זה דלת פתוחה לעבור עברות רבות אפילו דאוריתא. הב"י (בית יוסף, מחבר הש"ע) מביא את ה"ארוחות חיים" : לבוסמי ולא להשתכר שהוא איסור גמור.
בפורים אנחנו שותים עד הנקודה שההבדל הזה בין טוב לרע לא ברור, עד שלא כ"כ יודעים אם ברוך מרדכי וארור המן או ברוך המן וארור מרדכי.
ה"פחד יצחק" מסביר: יום הכיפורים כפורים. אין הבדלה כמו ההבדלה בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים: "ונתן אהרון על שני השעירים גורלות. גורל אחד לה´ וגורל אחד לעזאזל. המשנה מסבירה עד כמה שני השעירים האלו צריכים להידמות אחד לשני במראה, בקומה ובדמים. אנחנו מאוד מעוניינים בדמיון של שני השעירים כי בכל שהחיצוניות דומה אז כל ההבדל נמצא בקליפות הפנימיות, ולכן בהבדלת שני השערים, אחד לה´ ואחד לעזאזל רוצים שחציונותם יהיו שוות, כך שההבדלה בין הטוב הגמור לרע הגמור תהיה מוחלטת.
איש השעיר הראשון הוא עשו הרשע, ולכן בהבדלה בין עשו ליעקב, בין עמלק לישראל, לא ברור מי נמצא מול יצחק אבינו: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו".
גם בפורים, עניינא דיומא זה לא להשתכר, אלא ההבדלה הזאת בין ישראל לעמלק. כדי להגיע להבדלה המוחלטת ביננו לעמלק צריכים לעבור דרך מצב שההבדל לא ברור, במצב שלא כ"כ יודעים אם ברוך מרדכי וארור המן או ברוך המן וארור מרדכי, ורק אז תפקידנו לעצור מלשתות ולצהיר: ברוך מרדכי וארור המן! ישראל התגבר על עמלק, ההצלה באה בדרך הצדיק, בדרך הטוב. ברוך המבדיל בין אור לחושך, בין ישראל לעמים !
אם עוברים את הנקודה הזאת, אם לא מצליחים להפסיק לשתות אז אנחנו עוברים למצב של ברוך המן וארור מרדכי, למצב שהעם היהודי לא מצליח מעצמו להתגבר על עמלק. ולכן ההצלה באה דרך הרשע, דרך ייסורין: "גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושמונה נביאות שעמדו להם לישראל" (מסכת מגילה).
שנזכה לגאולה שלמה, בלי ייסורין,
שבת שלום ופורים שמח!
חזק וברוךעם אחד
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה המחכימים לפורים.
שנזכה תמיד להבדיל תמיד בין הטוב-רצונו של הקב"ה
לרע.
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת ופורים שמח
ישר כוח!!*שלי*אחרונה
מה עושים כשלא מרגישים את ה'?!..מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
שלום, חבר'ס!
יש פה ד"ת מדהים על פרשת השבוע.
אין מצב לא לקרוא!
במיוחד עכשיו, בצום - כשיש לנו כ"כ הרבה זמן,
לא נקדיש 3 דקות בשביל הנשמה שלנו?!
[גרסת הביינישי"ם - פה].
מכירים את הזמן הזה שאתם מרגישים שכלום לא הולך?
שאתם מרגישים שה' פשוט לא נמצא אתכם, ובא לכם לעזוב את הכל.
אתם חושבים לעצמכם שיאללה, מה אתם צריכים את כל הדת הזו?!
היא סתם מעיקה על החיים.
עדיף פשוט להפוך להיות חילוניים, יש להם חיים הרבה יותר קלים..
מה עושים במצב כזה?!..
---
שאתם מרגישים שה' פשוט לא נמצא אתכם, ובא לכם לעזוב את הכל.
אתם חושבים לעצמכם שיאללה, מה אתם צריכים את כל הדת הזו?!
היא סתם מעיקה על החיים.
עדיף פשוט להפוך להיות חילוניים, יש להם חיים הרבה יותר קלים..
מה עושים במצב כזה?!..
---
"זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה.."
את קרבן עולה צריכים להקריב כל כולו על המזבח, בלי שאף אחד יכול לאכול ממנו,
והוא צריך להיות על המזבח כל הלילה.
אבל בשאר הקורבנות בד"כ הכהנים, או האדם עצמו, אוכלים חלק מהקורב,
וגם בדרך-כלל הקורבן לא צריך להיות כל הלילה על המזבח.
אז מה מיוחד כ"כ בקורבן העולה, שדווקא בו יש את כל העניין הזה?!
---
והוא צריך להיות על המזבח כל הלילה.
אבל בשאר הקורבנות בד"כ הכהנים, או האדם עצמו, אוכלים חלק מהקורב,
וגם בדרך-כלל הקורבן לא צריך להיות כל הלילה על המזבח.
אז מה מיוחד כ"כ בקורבן העולה, שדווקא בו יש את כל העניין הזה?!
---
המקרה שלמעלה נקרא 'פגם שבלב'.
ז'תומרת שזה לא שאנחנו ממש עוברים עבירות בפועל,
אבל אנחנו חושבים דברים רעים - בלב שלנו, אנחנו לא רוצים לעבוד את ה'.
על מקרים כאלה - מביאים קרבן עולה.
ז'תומרת שזה לא שאנחנו ממש עוברים עבירות בפועל,
אבל אנחנו חושבים דברים רעים - בלב שלנו, אנחנו לא רוצים לעבוד את ה'.
על מקרים כאלה - מביאים קרבן עולה.
במקרים כאלה אנחנו מרגישים בבאסה של החיים -
נראה לנו שכבר אין קטע לכל המצוות שאנחנו עושים,
כי אנחנו מרגישים שה' שם פס על כל המצוות שלנו, הוא פשוט לא מתייחס.
כי אנחנו מרגישים שה' שם פס על כל המצוות שלנו, הוא פשוט לא מתייחס.
המצב הזה נקרא לילה.
זה זמן שבו אנחנו מבולבלים, לא יודעים מה לעשות.
אנחנו מרגישים כאילו אנחנו הולכים בחושך,
כי כמו שבחושך אנחנו לא יודעים לאן הולכים, ומה הדרך -
ככה גם במצב הזה, אנחנו פשוט לא יודעים לאן ללכת,
אנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו.
מה עושים כזה קורה?!..
זה זמן שבו אנחנו מבולבלים, לא יודעים מה לעשות.
אנחנו מרגישים כאילו אנחנו הולכים בחושך,
כי כמו שבחושך אנחנו לא יודעים לאן הולכים, ומה הדרך -
ככה גם במצב הזה, אנחנו פשוט לא יודעים לאן ללכת,
אנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו.
מה עושים כזה קורה?!..
את קרבן העולה צריך להשאיר על המזבח כל הלילה -
דווקא בגלל שאנחנו מקריבים אותו כשאנחנו לא מרגישים שה' נמצא פה איתנו.
דווקא בגלל שאנחנו מקריבים אותו כשאנחנו לא מרגישים שה' נמצא פה איתנו.
זה מסמן את זה שאנחנו נמצאים כרגע במצב של חושך, במצב שבו אנחנו לא יודעים לאן לפנות, מה לעשות.
דווקא בגלל מצבים כאלה צריך שהאמונה שלנו בה' לא תתבסס רק על רגש, אלא היא צריכה להיות גם בשכל.
אנחנו צריכים גם להבין בש-כ-ל שיש בורא לעולם, וגם ל-ה-ר-ג-י-ש שהוא נמצא פה.
כי אם לא נדע בשכל שיש אלוקים - לא נצליח להתמודד עם הלילות, עם הזמנים שבהם לא הכל ילך כמו שצריך.
אנחנו צריכים גם להבין בש-כ-ל שיש בורא לעולם, וגם ל-ה-ר-ג-י-ש שהוא נמצא פה.
כי אם לא נדע בשכל שיש אלוקים - לא נצליח להתמודד עם הלילות, עם הזמנים שבהם לא הכל ילך כמו שצריך.
במצבים כאלה אנחנו פשוט צריכים להתנהג לפי השכל שלנו - ולעבוד את ה' למרות הכל, במסירות נפש.
למרות שאולי עכשיו אנחנו לא מרגישים את ה', אנחנו לא מרגישים שהכל לטובה, אנחנו לא מרגישים קרובים אליו - אנחנו ממשיכים לעבוד אותו, כי אנחנו יודעים בשכל שזה הדבר הנכון לעשות.
לעבודה הזאת קוראים 'מסירות נפש' -
לא 'בא לנו' עכשיו לקיים את המצוות - אבל אנחנו בכל זאת נקיים אותן, כי אנחנו יודעים שזה רצון ה'.
לא 'בא לנו' עכשיו לקיים את המצוות - אבל אנחנו בכל זאת נקיים אותן, כי אנחנו יודעים שזה רצון ה'.
בדיוק בגלל זה דווקא בקורבן העולה לא נותנים לכהן או לאדם שמקריב את הקרבן לאכול ממנו -
כי במצב שבו אנחנו מרגישים 'לילה', אנחנו עובדים את ה' במסירות נפש, בלי לתת לשום גורם חיצוני להפריד בינינו לבינו.
אנחנו ממש מקריבים את כולנו לה' - את כל החשקים שלנו אנחנו מנתבים לעבודת ה', ולכן גם כל הקורבן שלנו עולה לה'.
כי במצב שבו אנחנו מרגישים 'לילה', אנחנו עובדים את ה' במסירות נפש, בלי לתת לשום גורם חיצוני להפריד בינינו לבינו.
אנחנו ממש מקריבים את כולנו לה' - את כל החשקים שלנו אנחנו מנתבים לעבודת ה', ולכן גם כל הקורבן שלנו עולה לה'.
[לסיכום -
למה קורבן עולה צריך להיות כל הלילה על המזבח?
כי זה מראה שאנחנו מקריבים את הקורבן הזה במצבים שבהם אנחנו מרגישים 'לילה' -
אנחנו מרגישים שכלום לא הולך לנו, הכל נראה לנו רע, ואנחנו לא מצליחים לעבוד את ה'.
למה קרבן עולה מוקרב כל כולו לה', בלי שהכהן או האדם המקריב אוכלים ממנו?
בגלל שזה מראה שבמצבי ה'לילה' שלנו, אנחנו עובדים את ה' למרות הכל, כי אנחנו יודעים בשכל שזה הדבר הנכון.
וזה כמו שאנחנו מוסרים את הנפש שלנו - את כל מה ש'בא לנו' באותו הרגע, אבל הוא לא מתאים לעבד ה' - לה'.
ולכן, גם כל הקורבן כולו עולה אל ה'.]
למה קורבן עולה צריך להיות כל הלילה על המזבח?
כי זה מראה שאנחנו מקריבים את הקורבן הזה במצבים שבהם אנחנו מרגישים 'לילה' -
אנחנו מרגישים שכלום לא הולך לנו, הכל נראה לנו רע, ואנחנו לא מצליחים לעבוד את ה'.
למה קרבן עולה מוקרב כל כולו לה', בלי שהכהן או האדם המקריב אוכלים ממנו?
בגלל שזה מראה שבמצבי ה'לילה' שלנו, אנחנו עובדים את ה' למרות הכל, כי אנחנו יודעים בשכל שזה הדבר הנכון.
וזה כמו שאנחנו מוסרים את הנפש שלנו - את כל מה ש'בא לנו' באותו הרגע, אבל הוא לא מתאים לעבד ה' - לה'.
ולכן, גם כל הקורבן כולו עולה אל ה'.]
שנזכה, בעז"ה להאמין בה' גם בלילות, ולעשות את רצונו תמיד.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
חזק וברוךעם אחד
בס"ד
שלום לכולם,
חזק וברוך על דברי התורה המחכימים.
שנזכה באמת "בעז"ה להאמין בה' גם בלילות,
ולעשות את רצונו תמיד" (מתוק מדבש).
בתודה ובברכה
שבת שלום ומבורכת
אם אפשר להוסיף בעזרת ה',אליהועיני
עצם זה שאנחנו לא מרגישים שה' נמצא איתנו, זה עצמו מה' ,
וזה שאנחנו מרגישים שה' עזב אותנו זה עצמו מה',
והכל זה ניסיון ממנו יתברך, שנותן לנו אפשרות עוד יותר גדולה להאמין בו ,
וכאשר אדם מבין ויודע שזה רק ניסיון, הרבה יותר קל לו לקבל את זה, כי ה' בכלל לא עזב את אותי והוא נמצא כאן ממש ביחד איתי,והוא משגיח אלי וצופה בי במבט מלא אמונה ואהבה.
ובכלל כל הקשיים שיש לאדם, אם הוא מבין שהכל זה רק ניסיונות , אם להמשיך להאמין שה' איתי, אם לקיים את מצוותיו, כל אחד ומה שהוא מרגיש שבו ה' מנסה אותו,נהיה לו הרבה יותר קל להתמודד עם הקשיים.
וכל הניסיון הזה בעצם בא רק לקרב אותנו אל ה' כי בלעדיו היינו נשארים באותו מקום שבו היינו לפני כן ,אבל ניסיונות
וקשיים, בעיקר רוחנים, הם אלה שמרימים את האדם ומעצימים אותו.
לפעמים אדם שקרא את מה שכתבתי למעלה אומר לעצמו, טוב בסדר הבנתי שזה ניסיון,אבל בכל זאת המצב נשאר אותו דבר, אם כל הניסיון רק נועד לנסות אותי וזהו ולגרום לי להבין שגם זה מה' ושהוא איתי ,למה בכל זאת עוד לא באה לי הישועה, למה לא התחתנתי,למה אין לי ילדים וכו', וכל אחד והקשיים שלו ,הרי כבר הבנתי את זה???
פה באה ההכנעה והענוה לפני ה', שלא אנחנו מנהלים את העולם אלא רק ה' מנהל את העולם, והוא יודע מה שהוא עושה.
ובאמת בסופו של דבר - הכל לטובה , וגם אם אנחנו לא מבינים איך זה לטובה, אבל אנו מאמינים שה' הוא רחום וחנון טוב ומטיב ארך אפים ורב חסד וכל מה שהוא רוצה זה רק להטיב לנו, וגם אם עכשיו אנחנו לא רואים את זה.
ונכון זה דורש הרבה סבלנות וענווה, אבל זה עצמו דבר גדול מאוד להגיע אליו ואשרי שה' רוצה להביא אותי למקום הזה מה שהוא לא עושה להרבה אנשים אחרים בעולם,אלא הוא נותן להם הכל בלי שהם אפי' יבקשו או יאמינו בו , ובעצם אכפת לו ממני המון.