פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1620)

אשר ישלטו היהודים

המה בשונאיהם!!!

פורים שמח!

תודה רבה!!

יישר כח..

שתהיה שבת שלום ומבורכת... =)

"הראני נא את כבודך" – לפרשת כי תשא.

כדי להבין מה פשר הבקשה הזו, צריך לחזור אל סוף פרשת שמות ולתחילת פרשת וארא, שבתחילת הספר.
שם משה מתלונן על זה ש-ה´ רק הרע לעם ישראל מאז שהוא שלח אותו להציל אותם, והיה עדיף אם זה לא היה קורה.
אז ה´ עונה לו את מה שכתוב בתחילת פרשת וארא : "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם".
מה הפירוש של המושג המוזר הזה "ושמי.. לא נודעתי להם"? ומה בעצם המשמעות של כל שם משמותיו של הקב"ה?

אז כמו שכולם יודעים, יש שמות שהם מידות רחמים (שם הוי"ה), מידות דין (שם אלהות) וכו´, ולשם "אל שדי" יש משמעות מיוחדת משלו שהיא הביטוי של השגחת ה´ בעולם, או כמו שרש"י מפרש שם : "שיש די באלהותי לכל בריה", או במילים קצת יותר פשוטות - תסמכו עלי, אני כבר אסדר את העניינים.

ובחזרה לפרשתנו, כאשר ה´ אומר למשה : "אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן...", ה´ מגלה למשה את אחד הסודות הכי גדולים שיש במציאות.
(ואני לא רוצה להיכנס פה ל-"קבלה בשקל...")
שמו של האדם זה המקום שלו בעולם. זה הדבר שמעיד על האופי שלו וכו´.

כשמשה מבקש מריבונו-של-עולם : "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ", הוא מבקש לדעת מה עומד ביסוד הנהגת ה´ את המציאות.
מה שהספיק לאבותינו הקדושים כש-ה´ פנה אליהם בשם "אל שדי", והם לא פקפקו לרגע בטוב שהוא משפיע עליהם, לא מספיק למשה, והוא מבקש לדעת עוד.

אז הקב"ה מגלה לו את סודן של י"ג מידות הרחמים, שגם הן חלק משמותיו של הקב"ה : רחום, חנון, ארך אפיים וכו´.
ופה מתגלה הגדלות של הקב"ה. שגם אחרי משהו נוראי כמו חטא העגל, הוא "מתקפל" מהרצון הראשוני שלו למחות את עם ישראל, רק כי משה "השתמש בנשק שלו – נגדו".

אז שנזכה להבין את הנהגת ה´ בעולם. שכל מה שקורה לנו זה רק דברים טובים, למרות שלפעמים אנחנו לא מבינים את זה.

שבת שלום.

בס"ד

האמת שאני נתקלתי במקרה שבו המשדך מיוזמתו העביר לי תמונה של הבחור (זה היה כמובן בהסכמתו) ולכן העברתי גם אני תמונה. לי אישית זה לא מפריע ולא היתי מפילה שידוך על זה.

לדעתי כדאי לדבר עם הבחורה ולהסביר לה בפירוט שאתם ממש רוצים להוציא את השידוך לפועל ושיש לשידוך פוטנציאל רק שהבחור מבקש תמונה ולראות את התגובה שלה, לא לתת תמונה בלי הסכמתה, זה ממש לא הוגן. אם זה לא הולך צריך לנסות באיזושהי דרך לפשר בין הצדדים, או להסביר לבחור שהבחורה לא מסכימה לתת תמונה או להסביר לבחורה שהבחור לא מסכים לצאת בלי לראות תמונה, אבל מה שחשוב זה לעשות מאמץ שהשידוך לא יפול על דבר כזה, אין ברירה, צריך שמישהו מהצדדים יתפשר.

אני ממש לא היתי מפילה שידוך על דבר כזה. חבל!!!!

ובעיתה- בלי קשר. שכוייח על היוזמה והרצון הטוב של השידוכים. תבורכי!!!! "כל מי שעוסקין בצרכי ציבור באמונה הקבה ישלם שכרם" !!!!! 

אידיוטי לגמרי להעביר תמונה! זה סיכון, לך תדע מה עושים בה. אם הבחורה מסכימה, אפשר להראות תמונה, לא להעביר. ואם השידוך הזה "יפול" היא תעביר תמונה נוספת למישהו אחר? ואיזו הרגשה זו, לאחר העברת התמונה, כשהבחור מחליט שהיא לא מוצאת חן בעיניו? אז, נחמד לך יותר להעביר לה מסר כזה? אם המוישה גרויס הזה דווקא רוצה לראות תמונה, אז, מוטב לוותר עליו, מה שאת קוראת - להפיל את השידוך. מי שרוצה להתחתן לא מתעקש על תמונה, כשמספרים לו את כל מעלות הבחורה, וגם שהיא נראית לגמרי לא רע.

אם היא מסכימה זו ממש לא בעיה...בהצלחה..

שנשמע בשורות טובות

למרות שזה היה מעלה לי קצת סימני שאלה לגבי הבחור...

אוליי תסבירי לו שזה מוציא אותו קצת לא טוב, ותסבירי שלדעתך היא נראית סבבה,ושתכלס הכי טוב שיבדוק בעצמו...(כלומר, יצא איתה ויחסוך תבלאגן)

לא בגלל צניעות, בגלל שאנשים יוצאים לפעמים פוטו רצח. תגידי לבחור, אתה רוצה לראות אותה? חשוב לך? לך לאיפה שהיא נמצאת ושמישהו יראה לך. תמונה פשוט לא משקפת כלום

ככל שנקטין את כמות ההתלבטויות שלפני כן ייטב. הרי מדובר כאן כ"כ הרבה על "עייפות הדייטים" הקריטית והמציקה. אז למה לבוא לעוד דייט רק כדי להחליט שהמראה בכלל לא תואם את הטעם האישי?

בס"ד

הרי יש הרבה אנשים לא פוטוגנים שבמציאות הם אנשים יפים..

ויותר מזה תמונה מנציחה רגע ואדם הוא לא רק הרגע הזה.. המציאות יכולה להיות כ"כ שונה..

לא חבל להפסיד דייט בגלל דברים כאלה?

אם מישהו היה מעיז לבקש ממני תמונה לפני דייט - בחיים לא הייתי יוצאת איתו!

אין בעיה אם הוא היה עושה מאמץ ומגיע לתמונה שלי בדרך-לא-דרך, אבל לבקש????

איזה חוצפה!

ולגבי מה שיהודית אמרה - זה כל כך לא נכון.

זה יפסול כל כך הרבה בנים ובנות על כלום - כשיכולה לצאת מזה חתונה,

אבל בגלל שהיא/הוא לא הכי מדהימים בעולם - הצד השני לא ירצה לצאת.

למה מה יגרום לבחור/ה לא לצאת לפני, ע"י תמונה, שאי אפשר לספר לו בתיאור?

צבע עור?

גוון שיער?

משקפיים?

אם קיבלת ממנה תמונה קודם- אז אין בעיה להראות את התמונה לבחור...

אבל אם לא קיבלת ממנה תמונה קודם, ועכשיו תבקשי תמונה- יכול להיווצר מצב שהבחור יראה את התמונה וזה לא יראה לו מתאים והוא יחזיר תשובה שלילית, ואז הבחורה תבין שזה בגלל התמונה ויכול להיות שהיא תיפגע מכך...

ולהעביר תמונה מבלי ידיעתה נראה לי קצת בעייתי... 

ולדעתי תגידי לו שאין לך תמונה שלה. מה הסיפור?

תמונה את השידוך שיועד לו, ועד שימצאו שוב זה את זו, יעברו את כל מדורי הגיהינום. ובלי מיסטיקה - תמונה זה הדבר הכי מיותר, וכבר הסברתי למעלה.

יש בחורות שלא אכפת להן ואם אכפת לה תגידי לבחור שאין לך רשות,

ושהוא יחליט עם עצמו אם היא מספיק שווה דייט גם בלי תמונה

אם מוציאם למישהו מילים מהפה צריך לבקש רשות ? ( סתאאאאם )

חחח... לא נראה לי שעל זה צריך לבקש רשות.. 

ולהיפך, אני שמחה לשמוע שעוד מישהו חושב כמוני...

לא מראים תמונה בלי רשות

לדעתי זה חוסר טקט לשאול אותה

אם הוא לא יהיה מעוניין היא עלולה להיפגע

ואף בחור רציני לא ירצה לפגוע בבת של מלך בידיעתה

אם הוא רוצה שיחפש אותה בפייסבוק ואם אין לה שיחליט מה הוא רוצה לעשות עם זה

אני כבחורה לא הייתי רוצה לצאת עם בחור ששופט לפי תמונה

לדעתי יש בזה טעם לפגם, ואם בבחור תורני מדובר- עוד יותר

לא שיש לי בעיה עם איך שאני נראית, אבל זה לא מעסיק אותי,

ואם זה מישהו שזה חשוב לו עד כדי כך כנראה שאני לא הבחורה הנכונה

(בעיקרון כמובן, אני נשואה באושר)

כשדכנית, בישפה שואלים בכלליות האם אתה מוכן/ לא ואז אם בחור מבקש תמונה אני יכולה להראות לו,

אם הבחורה לא מעוניינת, שיתמודד

שוב פעם- אם בזה תלוי השידוך- בעיה שלו.

אני חושבת שזו בעיה ביראת שמיים של הבחור-

עדי (שדכנית בישפה)

את הנורמות אנחנו יוצרים, אם בחור יודע שכולם מצדיקים אותו,

הוא מרשה לעצמו,

ואם הוא ידע שאם חברים שלו היו יודעים היו יורדים עליו

הוא היה חושב 8 פעמים לפני כזאת בקשה לא לגיטימית

כל אחד בהיגיון יסכים שמידות טובות זה מעל הכל

והמראה החיצוני כעורבא פרח עם השנים המשמנים והלידות

ב"ה

אותה בפגישה?            

מה, באשכרה הוא יגיד לה "לא" על סמך תמונה כי היא לא מספיק יפה בעינייו? הוא באמת חושב שבתמונה זה באמת יהיה מה שהיא במציאות? שיפגוש אתה ואז יחשוב שהיא נראת כמו פיל.

אם תמצא חן תהיה פגישה ואולי גם תחונה.

אם לא תמצא חן אז כלום לא קרה.

אם ישאלו אותה והבחור ידחה זה יהיה סתם כאב ועלבון מיותר בתכלית.

(אותו דבר אמור כמובן גם לגבי בחורים)

זה התנאי שהוא מציב במטרה להפגש איתה ולגבי כל שאר הפרטים הכ"כ מעולים הוא נאטם?

יתכן שהוא יגיד שהוא לא מעוניין אך ורק בגלל תמונה שברוב המקרים לא משקפת את המציאות? תמוה.

מבלי קשר לדעתי. מה עושים? חשוב להיות הוגנים לשני הצדדים. וכשדכנים כשיש דברים שלא מקובלים עלינו אישית, ישנה אפשרות לנסות למצוא פתרונות חלופיים אך כל פתרון שמוצא צריך לעבור דרך המשודכים ובהסכמתם..ויש פעמים שצריך להתנתק מהמחשבה האישית שלנו ולנסות למצוא פתרונות במסגרת מה שקיים. וזה קשה..

אני חושבת שאת צריכה לספר לבחורה שהבחור מעוניין בתמונה, אם היא תסכים- כנראה שעצם הבקשה שלו מקובלת עליה וכל המשתמע מזה לגביו. כלומר: היא  גם כנראה גם תקח בחשבון שהוא לא יהיה מעוניין ואולי בגלל התמונה..

ואם הבחורה לא מעוניינת הפסד שלו. אם זה התנאי שהוא מציב- המשמעויות לכאן ולכאן.

אם בכ"ז חשוב לך להתעקש ונראה לך שיש פה משהו טוב, אולי תשאלי אותו: מה מטרת התמונה? אחרי שזו תובן אולי תמצאי פתרונות אחרים מלבדה כדי שזה בכל זאת יצא לפועל..

בהצלחה רבה ושעמלך ישא ברכה והצלחה!

אני יצאתי עם בחור, שבמבט הראשון שהוא הסתכל עלי ראיתי כזאת אכזבה קטנה אצלו.

השיחות טלפון לפני היו ממש פצצה והרגשתי ששנינו חיכינו לפגישה. גם הדייט היה ארוך (באמת) ומעניין וגם מצחיק וכו וכו..

אבל למחרת הוא אמר לי שאחרי מחשבה הוא החליט שזה לא מתאים לו. 

בגלל שאני מכירה חבר'ה שיפסלו מישהי כי היא לא לטעם שלהם (והטעם שלהם מאוד לא ברור, מיפיפיה הוא לא מתלהב ולהיפך) אני חושבת ששווה מאוד להראות תמונה לפני. למה להתבאס אחרי?! אצל בחורים הרבה פעמים זה מחסום שלא משנה כמה היא חמודה, זה פשוט לא ילך. 

אבל ברור שכשאני אשמע שהוא ביקש תמונה הערך של הבחור ירד פלאים. מה נראה לך שזה הקריטריון השולט מבחינתך???

נפגשו בעבר יש להם טראומה קטנה 

למה להסתבך? דברי עם העלמה ותראי אם מקובל עליה. כן כן לא לא.

בתור בעלת תשובה אני יכולה לומר שעניין התמונות מקובל - אני פגשתי את בעלי דרך אתר שידוכים של חרדים שבו ממליצים לשים תמונה. אני אישית לא פוטוגנית וניסיתי לצלם הרבה תמונות עד שיצאה אחת חמודה.

התשובות שניתנו לך כאן מאוד חכמות, כדאי לשאול למה חשובה לו תמונה. חבר טוב של בעלי מאוד נאה ולפעמים התאכזב כשבחורות שהציאו לו לא נראו טוב... אולי זה גם קרה לבחור הזה?

זה שהבחור ביקש תמונה לא צריך להוריד מערכו. יותר טוב מאשר לצאת לשידוך ועל פניו אכזבה נוראית- זה פוגע בבחורה.

הרי ממילא גם בחור שלא רואה תמונה יפגוש את הבחורה ואם לא נאה בעיניו יפסול

בהצלחה ויישר כוחך על המצווה!

המראה החיצוני..

אם היא תיהיה שמנה (סתם דוגמה..) אם בגלל זה הוא לא ירצה אז

הוא פשוט לא מתאים לנישואים.....!!!!!!!!!

ביבקש תמונה רק בשביל  הרגעת הנפש (??) שלו אבל זה ממש לא מה שחשוב.

העיקר שיש לה נשמה טובה!! בהצלחה!! ו..מזל טוב?(:

אבל אני ל-א מוצאת את ההודעה שכתבתי?

יש מצב שלא שלחתי את התגובה המושקעת ההיא!?!?!

בכל אופן-

א. כל הכבוד על העבודות לריקון הפנקס.

ב. ממש לא משנה מה דעתך על תמונות-

תשאלי את הבחורה אם היא רוצה להעביר- ואם כן תעבירי..

בתור שדכנית את רק צינור.....

בס"ד

לשדכנית המהוללה,

איני יודע כמה את ראית או רואה סיעתא דשמיא בפגישתך עם בן זוגך ובשידוכיך עד כה

אך הרשי לי לציין שכיום לבקש תמונה זה מאוד מקובל מהסיבה הפשוטה:

אף אחד לא רוצה להיות נבוך במשך שעה וחצי עד שעתיים עם אדם שאינו מושך אותו ולפעמים אפילו דוחה אותו

זה מאוד מקשה על כל רווק שעל כל הצעה שבאה מפתח המון ציפיות נוסע וגומע מרחקים מוציא המון זמן ומשאבים כדי לפגוש בבחורה שכבר ברגע הראשון שרואה אותה יודע שאין שום סיכוי מבחינתו להמשכיות הקשר, ועוד צריך הבחור\בחורה להייענש ולבלות כשעתיים עם אותו בן\בת זוג.

מאידך יש מצב מסוים שאנשים לוקחים את ענין התמונות לקיצוניות וזה ם כן לא בסדר...

לפיכך אני חושב שדרך המלך בנושא זה היא כן להראות תמונה אך להסביר ולהבהיר הרבה שתמונה אינה מעידה על האדם ועל מראהו כי ישנם המון שאינם פוטוגנים אך מאוד נאים במציאות וישנם שאינם יפיפיים במראיהם אך בעלי אופי כובש ולכן כל זמן שהדמות בתמונה אינה דוחה אותך אע"פ שהיא לא נראית כמו נסיכת חלומותיך... תן צ'אנס!

תתני לבחור בשביל לחסוך עוגמת נפש וזמן מיותר (למשל:תחשבי על הבחור שיסע מחיפה לירושלים סתם..גם אם זה לא ההצעה הזאת זה עניין של גישה ולגיטימיות) בין כה וכה הוא בסה"כ מתרשם התרשמות ראשונית בלבד..

ולבחורה אל תגידי ואל תבקשי למה היא צריכה לשמוע שהיא לא נראתה למישהו זה סתם פוגע.. אם היא מסכימה שהבחור יסתכל עליה בפגישה אז ממילא הוא יראה את זה לפני, ומלבד זאת הבנות לא כולם מבינות את העניין בתמונה שימי לב לתגובות פה..

שבת שלום

אם בחור או בחורה יודעים שהם עלולים  לסיים קשר עם הצד השני אחרי פגישה ראשונה בוודאי שהם צריכים לראות תמונה כי הרי ממילא אם זה לא ימצא חן בעינהם הם יסיימו אחרי גישה אחת וממילא הצד השני עלול לקלוט שזה בגלל מראה חיצוני ולהעלב לכן עדין להמנע מכל זה מראש. אבל אם הבחורה תדע שהיא נתנה תמונה אז הבחור יהיה חייב לצאת איתה אחרת היא שוב תבין שהוא לא רוצה לצאת איתה בגלל המראה. לכן יש רשות לתת לו תמונה בלי רשותה אם מדובר בתמונה שהבחורה הצטלמה ויכלה לקחת בחשבון שמישהו זר יראה את התמונה (כגון בחתונה של חברה או בפייסבוק) ואז לא צריך את רשותה. ואז היא לא תדע מדוע הבחור לא רוצה. אגב בכלל צריך לשאול קודם את הבחור כך שההצעה בכלל לא תגיע לבחורה ואז היא לא תעלב במקרה שהבחור לא מעוניין לצאת איתה.

בקיצור צריך הרבה רגישות חברתית בעניינים כגון אלו.... בהצלחה.

ע'-פ"ט

ק"א-קי"ט

קמ"ה-ק"נ

כל הקודם זוכה!!!

שבת שלום. ומבורך..

 ופורים קטן שמח!! 

זה גם דיי מוריד את הרמה של הפורום..

אני בעד לפתוח פורום בל"חים. שיהיה בשביל כל השישיסטים ששורצים פה..

ולהשאיר את הפורום הזה ל20 ומעלה.

נו טוב, ל18 ומעלה.

כל המתוקים והמתוקות,האחים הקטנים שלנו מנוג"ה ממש לא התכוונתי לפגוע באף אחד מכם באופן אישי חלילה אבל באמת תבינו שיש דיונים שעדיף שתשאירו לזקים..מי שח"ו נפגע שיפנה אלי באישי..

וחושבים שהקריאה פה תעזור להם להתקדם איתו.

הם צעירים מדי, אבל הרעיון לכשעצמו לא לגמרי תלוש מן המציאות.

הרסתי לעצמי את העתיד ??.1!!!!!

א נהנה  ממנו !!

פשוט נהנים מכל רגע- מהלימודים, החברים, טיולים, משפחה, שבתות, חגים וכו'... ממש מהכל- רק צריך לפתוח עיניים ולראות מה קורה סביבנו... ולא לחיות בבועה משל עצמנו...  אחרת גיל הנעורים עובר ומרגישים פספוס... ואי אפשר להחזיר את הזמן אחורה...

גילוי נאות: אני בעצמי שמינסטית.. ובאמת מעניינת אותי דעתם.

השמינית גיל מעולה להתחיל לחשוב על חתונה (באופן כללי לא פרקטית)

ובנוסף יש בנות שמתכננות להתחתן בגיל 18-19.

גם אני..... חחחחח....בלחי"ם שכמונו.

האמת- אני ממש לא בלחי"ת אבל יש פה דיונים מעניינים. (ראו זאת כמחמאה=)

לה"ו

מה שמשתמע מהראשון הרבה יותר חריף... ועל זה אני שואלת...

ולכן אני יותר קרוב לתשובה ואני חושב ש - זה כנראה ( לצערי ) נכון !!!

וזה אומר שאני לא יכול לאהוב אחרים ( ולפעמים אני חושש איך אני יתחתן זת'מורת מה יהיה אחרי החתונה ???

) וכנראה שזה לא שייך לכאן אלא לנוג"ה אז סליחה { בכל זאת אני ילחץ שלח ...}

ומחילה שאני מדבר עם עצמי זו מחלה ...

לא צריך להתייחס ברצינות לכל משפט שמצלצל יפה .

לדוג', הנה משפט שאמור להאדיר את מעמדם של הספרים:

"במקום ששורפים ספרים, שורפים גם אנשים".

הריני מעיד על עצמי שלא קיימתי את המשפט הזה ושרפתי כמה ספרים בחיי. אלה היו ספרי מסיונרים.

אם למשל יגיע לידיי הספר "מיין קאמפף" אשרוף גם אותו. למרות זאת, מעולם לא חשבתי לשרוף מישהו (אני די נחמד. לפחות ככה כתוב.. (:  )

עכשיו למשפט הנ"ל:

בהחלט ייתכן (ייתכן= לא בהכרח) שאדם שלא אוהב את עצמו זה משום שהוא מעריך יותר את האחר ולעומת זאת אדם שאוהב את עצמו יהיה מרוכז בעצמו ולא באחר.

עיניים

הכל תלוי בהם

יש מי שיש לו עין טובה

ויש מי ששיש לו עין טובה הימנה

ואותם זוג עיניים- מביטות- על הכל

באותו מבט

עין אחת- עלי

עין אחת- עליו,

על העולם כולו

ומה שרואה עין אחת- רואה חברתה

אם יש לי עיניים אוהבות- הן תאהבה את הכל

 אותי

את העולם

את השם

שבעה עיניינים שמשותפים לכל האנושות

אני אשמח שתתן פה את הרשימה שלך!

לא הבנתי את העיניין של ההנחה המשפט המסקנה- אתה יכול לפרט את זה יותר?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D

את זה^ אתה מכיר?

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/ktuvim/mishley26.htm

מי שלא מסוגל קודם כל לקבל ולאהוב את עצמו- על כל החסרונות שלו.

לא יוכל לקבל באמת חסרונות של אדם אחר- ולא יוכל לאהוב אותו באמת.

הוא יוכל לאהוב בנ"א אחר- אבל לא בצורה שלמה, על כל החסרונות שלו.

אביעד- 

השאלה החשובה כאן היא "מה זה אהבה אמיתית" (שהלא בזאת עסקנן..) אדם שאוהב את עצמו- זה לא בהכרח אדם אגואיסט, שרואה רק את עצמו, זה אדם ששלם עם עצמו, שמקבל את עצמו על שלל מגרעותיו. ואדם שמסתכל על עצמו בעין ביקורתית- יסתכל גם על הסביבה שלו בעין ביקורתית. אין הפרדה בנושא הזה.

ולY.S.- נכון שכולם רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, אבל זה לא אומר בהכרח שהם גם מסוגלים לאהוב בצורה מוחלטת וחסרת אנוכיות. רצון לא בהכרח מראה על יכולת.

מי שלא אוהב את עצמו (ואסור להקל ראש בעניין הזה)

אין לו אהבה מבפנים.. מרגיש ריק.. מה הוא יוכל לתת? איך יוכל לאהוב?

והכרתי את זה אישית...

לא מתיימרת להסביר מדוע (מספיק שראיתי את זה בעיניים שלי) אבל אולי ההסבר הוא שמי שלא אוהב את עצמו, איננו יודע מה זה לאהוב ולכן איננו יודע כיצד להתייחס לאנשים קרובים.

בס"ד

מהיכרות אישית-

אני בכלל לא מסכימה ולא חושבת שזה נכון.

אדם יכול לא לאהוב את עצמו, ולאהוב מישהו אחר שנראה בעינו כאדם טוב יותר.

אני לא יודעת מה איתכם, אני לא מרגישה אהבה כלפי חלק מהאנשים שאני מכירה. זה אומר שאני לא מסוגלת לאהוב אנשים אחרים?

איך נסביר שלאותה מציאות- ייתכנו פרשנויות שונות על ידי אנשים שונים? איך כל אחד שם לב לדברים אחרים באותה מציאות? 

אני חושבת שהסיבה נעוצה בפנימיות האדם ובדברים השייכים לו. אדם שעיניו (ופנימיותו) נגועה-לטוב ולרע- בדבר מסוים, יצליח לראות את אותו עניין במציאות הספציפית הנקרית לפניו, ואת שאר הדברים הוא יתקשה לראות- כי אין הם קיימים בו ואין הוא מכיר את אותן מציאויות כלל.. לעומתו חברו- יראה דברים אחרים בגלל שאליו קרובים דברים אחרים..

משמע-  כל ההסתכלות, היחס, הגישה שלנו: על עצמנו, הסביבה ובכלל, נובעים מהפנימיות. הכל מתחיל מהמעגלים הפנימיים שלנו ויוצא החוצה ומתבטא במעגלים אחרים

אם המעגל הפנימי לוקה בחסר, כך הלאה למעגלים רחבים יותר.

אני גם חושבת שיש למשפט הזה משמעות נוספת כי כשאדם שמסתובב עם תחושה של חוסר אהבה עצמית, הוא מתקשה להגיע ולפגוש את האדם שמולו כפי שהוא- בהוויתו הפשוטה..

ומשום כך בוודאי שיתקשה להצליח לאוהבו..

מכיון שאדם שלא אוהב את עצמו עסוק כל הזמן בנושא הזה ואין לו כל פניות ריגשית לעשות למען חברו.

לק"י.

הבעיה של אדם שלא אוהב את עצמו לרוב זה כי הוא עצמו מורכב מצדדים שונים באישיותו..

בעיקר מה שהוא מראה חוץ, ומה שהוא מרגיש בפנים..

כשהוא מרגיש לא טוב עם עצמו בצורה כלשהי, ולכן לא אוהב את עצמו-

זה בעייתי כי כך הוא באמת לא יכול לאהוב באמת מישהו אחר, כי לאהוב זה להכיל..

לקבל את אותו האדם בתור מישהו על מורכבויותיו [אחת מהמילים הארוכות.. ]

כשאתה בעצמך לא מקבל את כל מורכבויותך, איך תוכל לקבל את כל מורכבויותיו של האחר ולאהוב אותו כמו שהוא,

בהבנה שכל אדם נופל וקם..

ועדיין, יש מצב שזה לא ממש נכון.

חבל אני בטוחה שאם הקב"ה ברא אותך ב-א-ה-ב-ה כנראה שיש מה לאהוב בך ;)

לצערי אני שומעת את זה יותר מידי כנראה שאני צריכה לחזור על עצמי בזמן האחרון לא סתם...

בכול מיקרה זו עבודה ראשונה שכולנו צריכים לעשות כי כשאדם אוהב את עצמו בצורה אמתית(ועכשיו אני לא מדברת רק לך אלא לכוווולם!!!!!) ויודע מה היתרונות האמתיים שלו ומה החסרונות האמתיים שלו בלי לנפך שום דבר זה נותן אהבה אמתית, ביטחון אצמ וענוה המידות הבסיסיות של האדם

שיהיה ב"הצלחה כלום!!!!

זה מאוד חשוב לאהוב ולדעת להעריך את עצמך...הרי אתה יודע את מעלותיך וחסרונותיך, ואם לא- כדאי לעשות בירור עצמי ולהיות מודע להם.. כי אדם שלא אוהב את עצמו מתקשה להרעיף אהבה על מי שמסביב...

בע"ה שיהיה הרבה ב"הצלחה במציאת ה"אני" האמיתי שבך! ותלמד לאהוב ולהעריך את עצמך- אני בטוחה שיש על מה! 

הארה מראש:

מי שמכיר את הספר אולי יוכל להתווכח על עצם המקור,

אבל לא על עצם הדברים. כך לענ"ד.

forumpics.a7.org/?file=20110217112050.jpg 

forumpics.a7.org/?file=20110217112147.jpg

בתקווה שיעבוד לי.

באמת שזה תפילות ולבקש מאנשים... למרות שאת יכולה למצוא בעצמך...

בחתונות של חברות.

למרות שבתכלס זה פשוט להתפלל להצעות

תשמחי שהדרך לחתונה לא רצופה בדייטים+המתנה אלא רק בהמתנה. 

הרי הגיוני שבכל מקרה היית מתחתנת רק עוד חצי שנה, אז ברור שעדיף בינתיים לא להעביר את הזמן באלף דייטים וקשרים מבלבלים שאולי תוך כדי, עם חברות נשמעים יותר טוב מאשר לחכות ולצפות לבד, אבל בסיכום לא מוסיפים טוב.

מה שחשוב זה בינתיים לבנות לעצמך שמחה (חיריק). לא להרגיש שבלי הצעות את לא שווה. צאי עם חברות ותשמחי כשתגיע ההצעה כי זאת בוודאי ההצעה הנכונה. עובדה- חיכית לה מלא זמן.

זה כמו עבודה- הולכים בשיטת שלח לחמך.. ברבות הימים תמצאנו. כמובן, אסור לך לשבת בבית ולחכות שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילך. אבל לא להיות בלחץ. זה לא מוסיף טוב. תנצלי את הזמן לבנייה וגדילה של עצמך.

לסיכום- הדכדוך הוא אחת מ"אם כל הרע" אצל רווקים/ות מבחינתי. לפעמים דווקא ההמתנה והלחץ והבאסה גורמים לכשלים של קשרים. אני איתך. 

אחלה גישה!

"נומי נסיכה עד תגיע עת למי שיביא אהבת אמת

נומי נסיכה אין מה למהר רק מאהבה נעים להתעורר" (פים פם פם) 

והוא יהיה בעזרך

מכירה את החשש, יצאתי עם בחור שהיה קצת כזה, בכלל לא בקיצוניות אבל פשוט שיתפתי בחשש (כמובן רק אם הקשר נינוח ופתוח זה מתאים)

-תוכל לזהות את זה אם במהלך השיחות היא תזכיר אותם בכל הזדמנות (אמא שלי אומרת ש.. סיפרתי והם אמרו...)

-אולי אפשר לשאול איפה היתה רוצה לגור, "מה את אומרת על לגור ליד ההורים"?

-יכול לספר- שמעתי מקרה שהבחור\ה מאד קשורים לבית ולפעמים כבר מערבים את ההורים, זה נראה לי לא בריא..מה דעתך?

-לדעתי זה גם תלוי בהורים. יכול להיות אחת מאד קשורה אבל ההורים יודעים לשים את הגבול וכן להיפך- הורים חטטנים שהזוג יודע לשים את הגבול.

צריך גם לשים לב שקשר קרוב עם המשפחה זה דבר מאד חיובי, אלא שצריך להיות רצון לבנות משהו משותף ופרטי לכם.

ובקשר לפחדים- זה שנמצאים בגיל לא אומר שחובה מיד לצאת. כן כדאי לברר את הנושאים המעסיקים בשביל להגיע בהמשך ממקום שלו.

זה שאת שואפת לגאולה לא אומר שא"א לחיות את היום-יום.

זה שאת חיה את היום את מביאה את הגאולה.

למה זה שאת שואפת שמחר יהיה יותר טוב זה מראה שאת שואפת לגאולה?(או שלא הבנתי אותך נכון)למה את חושבת ש- או שחיים את היום יום, או ששואפים  לגאולה?

צריך לחיות את היום בלי לשאוף שמחר יהיה יותר טוב. כל יום הוא הכי טוב שיש!! מעולם לא היה טוב כמו עכשיו!!

אם את בשאיפה שמחר יהיה יותר טוב זה אומר שבעצם את לא מאמינה שמה שקורה לך היום זה טוב. את לא מאמינה  שה' עשה לך את הכי טוב שיכל להיות!! ואין טוב מזה!!

נכון, הגיוני שמחר יהיה יותר טוב אבל הטוב הזה שייך למדרגה אחרת בחיים. בלי הטוב שהיה לך היום(הטוב=גם משהו שאנחנו מתקשים לראות כטוב והוא נראה לנו רע) לא יהיה לך יותר טוב מחר.

לאכול או לישון?

להתפלל או ללמוד תורה?

ללכת ברגל או לנסוע באוטו?

לדעתי אלו שני מישורים מקבילים שהחיים שלנו

מתנהלים בהם כל הזמן,

והחוכמה היא לדעת מה מתאים מתי

על מה להתעקש ועל מה להתגמש.

יש מי שחי היום

כאילו אין מחר ואין עתיד

גם מחר יהיה אותו דבר, עוד היום- בשיכפול,

מה שהיה הוא שיהיה-

ואין סיכוי שיתחדש משו

"אנוכי ה' א- אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"

לחיות היום- מתוך ידיעה ותכלית- שיש שאיפה וגאולה

כל מה שאני יוצר בהווה- בא ממבט לעתיק ומבט לעתיד

כאשר אדם מסוגל להכיל את עצמו, עם כל יתרונותיו וחסרונותיו-

אז הוא יכול להכיל עוד אדם בחייו.

וגם אין הוראות שימוש- סיימת תיכון/ש"ל/ישיבה, עכשיו פסיכו',לקפוץ 3 פעמים על רגל אחת ו...הופ! את מוכנה!

ברור לכולנו שזה לא משו חיצוני,אלא פנימי מאוד.

ובכל זאת יש 2 מדדים חשובים לדעתי,ששניהם נובעים מבגרות נפשית-

קודם כל,כמו מי שאמרה לפני-היכולת להכיל את עצמך

ודבר שני, שנבנה עם הדרך הוא-היכולת להכיל את האחר.

לא ברמה של בן זוג,אלא ברמה היום יומית. איך אני מתייחס לשונה ממני? לחברים שונים? לסתם דעות שונות?? איך אני מתמודדת עם זה?האם אני מסוגלת להבין שלא כולם חושבים כמוני. וכן,זה בסדר,ואפילו טוב ומפרה?

אם התשובה לכל השאלות האלו מתחילה להיות כן (כמובן שאף אחד לא מושלם,ונבנים בדרך),אני חושבת שאפשר להגיד שמוכנים.

ובכל זאת אומר שוב: יודעים שמוכנים לחתונה כאשר כל שאר העינינים שעוברים עלינו מקבלים חשיבות מישנית, ומרגישים שכל האנרגיות מכוונות למציאת בן/בת זוג ולבניית בית. וכל השאר נעשה פחות רלוונטי. בהצלחה

אני מכירה כ"כ הרבה אנשים, טובים ומקסימים, שלא כל מעינייהם במציאת בן-זוג. הם משתדלים, עושים הרבה, אבל נותנים חשיבות גם לדברים אחרים בחייהם (וגם חשיבות גבוהה יותר) 

ואני לא חושבת שהם לא בשלים לחתונה.

ומצד שני- אני מכירה גם לא מעט שישיסטיות ומטה, שרוב מה שיש להן בראש- זה חתונה. ושזה יותר חשוב מבגרויות, ויותר חשוב מכל שאר הדברים שיש להן כרגע. 

ולדעתי- הן עדיין לא בשלות לחתונה.

בשלות לחתונה לענ"ד לא נמדדת ברצון שלנו להתחתן- אלא במקום הריגשי והנפשי שלנו. 

כמו שכתבו כאן- ביכולת להכיל את עצמי ואת האחר. ביכולת לבנות זוגיות בוגרת ולא אנוכית. ביכולת להחזיק בית.

הכלל הזה הוא כ"כ לא נכון.

הוא בדיוק הפוך.

ככל שעובר הזמן, שאר העניינים שעוברים עלינו מקבלים קדימה (בשוא),

והחתונה נהיית משנית,

מהסיבה הפשוטה שאנשים עושים כל מיני דברים ולא יושבים בבית ומחכים לחתונה,

מתחילים עבודה או תואר או השם יודע מה,

וככל שעובר הזמן הדברים האלה תופסים זמן ומחשבה...

לכן אומר שוב: כשיש לכם עוד עניינים - הם לא יקבלו חשיבות משנית, או

שכן אבל יבואו במקומם ענינים בעלי חשיבו גדולה יותר...

אז אני לא יודע איך יודעים שמוכנים, אבל ככה בטוח לא!

זה פשוט מגיע אליך. פתאום אתה מבין שאתה רוצה להתחתן.

לדעתי בד"כ יוצאים בלי לרצות בלב להתחתן (אולי רק חושבים שרוצים בשכל), וזאת הסיבה שלא הולך.. מהרגע שמחליטים עוברים איזה גבול של בשלות באמת, לפני המעבר לא יודעים מה זה באמת לרצות להתחתן. 

זה מין דבר שאי אפשר להחליט אותו. זהו מעכשיו אני רוצה! זה מגיע לבד, יחד עם ההתפתחות המחשבתית בחיים. לכל אחד בשלב שלו. 

זה הניתוח שאני עשיתי לעצמי. אך ורק לפי מה שראיתי בתוכי אז זה ממש לא בכוונה להיות כללי.

זה באמת מוזר...כאילו, למה שאני לא ארצה להשאר עם ההורים הטובים שלי כל החיים? נס מה'.

בס"ד

זה תהליך..את מגיעה לשלב שאת מרגישה שמיצית את חיי הרווקות ועכשיו כל כולך מכוונת להתחתן ולהקים משפחה. וזה שלב שאת מבינה שאתה מוכן להשקיע את כל כולך בזה, את מוכנה לקבל על עצמך את האחריות שעומדת מאחורי זה..

כמובן שזה מלחיץ בהתחלה ואת חושבת שזה גדול עליך, אך כמו כל דבר כל ההתחלות קשות ואם זה דבר שאת באמת רוצה את תצליחי בו.

בהצלחה

צודק לגבי הכלת העצמי, הכוונה הייתה יותר להבין ולא הסברתי טוב..

אבל אני לא מסכימה שזו רק תחושה ורצון עז- אדם אגואיסט,שלא יודע להתייחס לאחר ,ובכלל להבין שקיימות דעות אחרות משלו ,(וכן,יש לו רצון עז ותחושה פנימית שהוא מוכן לחתונה)

לעניות דעתי עדיין לא יכול לבנות בית. כיוון שעל זה מושתת כל עניין הזוגיות והמשפחה.

למה בעצם יש גיל מוגדר לחתונה ?"בן 18 לחופה" ? למה אי אפשר להתחתן כבר בתור ילדים??

כי ילד נמצא בעמדה של מקבל, ככה הוא נולד. ויש צורך בתהליך של התבגרות שהאדם עובר, בעבודה על מידות מסויימות (כמובן שזו רק התחלת העבודה ) ובעיקר- יש צורך לעבור ממצב צבירה של מקבל למצב של נותן(!) ואז אפשר גם להתחבר עם מישו אחר...

במובן של עם ישראל וחברה רחבה, ואפילו לא על החבר'ה שלך...התכוונתי לחשוב על האחר. אדם אחד אחר, שתוכל לשים את הרצונות שלו כשווים ואף עולים על שלך.

אם מישו לא מסוגל לעשות את זה עד גיל 80, אז וואלה, הוא ימצא מישהי שתסכים לסבול אותו,והם יחיו באושר או (ויותר הגיוני שזה מה שיקרה) יתגרשו...

השאלה נשאלה על הרצוי ולא על המצוי...

בדיעבד אני מניחה שגם האגואיסטים מתחתנים,אבל זה לא אומר שזה לא דבר חשוב (ואוליי הכי חשוב) לעבוד עליו ,לפני שמתחילים בדרך...

זאת מידה ולא נולדים איתה, ברור שאפשר לתקן אותה אצל כל אחד, אל תהפוך את זה למובנה!

כשאמרתי "להכיל את עצמו", כוונתי היתה שהוא יודע לקבל את עצמו כמו שהוא. כמובן שצריך להתקדם ולהשתפר, אבל כל זה מתוך אהבה עצמית. לא מתוך ביקורת וניכור לחולשות. אלא מתוך קבלה עצמית.

אדם כזה, הוא אדם שיוכל גם להכיל ולקבל את החסרונות של בן זוגו.

זה אחד הדברים הבסיסיים החשובים ביותר לדעתי בזוגיות.

מי שלא, לא בשל לנישואין.

למה אתה מתכוון באומרך "תחושה אישית חזקה של רצון"?

ישנם אנשים שמוצאים את הזיווג שלהם סתם דרך אגב, מבלי יותר מידי רצון עז.

וישנם אנשים שיש להם רצון עז, אך הם לא בשלים.

אני לא יודעת עד כמה זה ברור לכולם מה זה אומר להכיל אני יודעת שצריך בדחיפות לדעת שחתונה זה לא היום הזה של החתונה!!

זה קשה! את מוכנה לראות את עצמך עם אחריות על בית וכו מה שמשתמע?? עם זה בטכני: ניקון, סדר , אוכל כביסות וכו... וגם בעניין הרוחני להכניס לכול הטכני הזה את עבודת ה'....

ואין מה לעשות ככה זה הילדים באים באיזה שהו שלב... את מוכנה לקחת אחריות על ילד?? כן צריך לחשוב על זה... החיים זה לא פוצי מוצי....

מספיק שלא נבהלים מעצם המחשבה על חתונה.

בס"ד

למה שלא תדבר איתה בכנות ותסביר לה על הענין? אני בעד להיות גלויים.

אם היא כ"כ ביישנית לא יהיה לה נעים שהוא ידבר איתה על זה באופן ישיר... עדיף באמת חברה או מישו שקרוב אליה

מה הבעיה שהיא בישניית??

יש בנות שהם בישניות וככה זה בהתחלה,חכה אולי בהמשך הקשר היא תיפתח יותר,

אני לא מבינה למה אתה רואה את זה בצורה לא טובה.

יש כאלה מתים לקבל בישנית ופחות ברברנית..

(ועוד במיוחד שאמרו לך שהיא בישנית-אז היית צריך לצפות לזה..)

לא הבנתי,אתה עכשיו לא איתה?אז מה אתה צריך לדבר עם חברה שלה?אתה כולכך חושב שהיא לא תצליח עם בחורים אחרים בגלל שהיא בישניית?..

(מה אני יגיד לך..אני מציאה לך,שתתחיל להיסתכל על דברים יותר קריטים מאשר בישנות..)(ביישנות באיזה שהוא שלב בחיים יורדת...אך לא לגמרי)

                                       המון ב"הצלחה

                                          ויומטוב

גם אני הייתי מרגישה רע אם הייתי מרגישה שכל הפגישה אני חולבת את זה שמולי!

יש לי שהרבה חברות ביישניות,

והן יודעות שכשמגיעים לפגישות צריך להפתח.

אין מה לעשות.

זה לא נעים להרגיש שאתה צריך לחקור את השני...

ולעבדי ה'..

אכן.

אם תצליח להגיע לחברה ולמסור לה שתגיד לבחורה שתתחיל לדבר - דברים יזרמו (בע"ה) יותר בקלות.

בהצלחה רבה!

וכל הכבוד על היוזמה, ושאתה לא נתקע במקום, ואומר "טוב, לי לא נוח ככה.. אז ביי.".

אין לי שום בעיה עם ביישניות, אני אפי' רואה את זה בתור מעלה, וגם אני מגדיר את עצמי כבחור ביישן. והאמת היא שאני הייתי ממשיך עוד פגישה, אבל היא חשבה  שביישן וביישנית לא הולכים ביחד. אבל גם לביישנות יש גבולות, ופגישה צריכה להתנהל ע"י שני הצדדים, ולא חקירה של צד אחד...

צודק,צריך להתנהל ע"י שני הצדדים,אבל אף אחד לא אמר שזה צריך לקרות ישר בפגישה הראשונה..וגם לא כזה לזרום בפגישה השנייה..

*אם אתה אומר שאתה ביישן,לא היית צריך לראות את הביישנות שלה בכזה קריטי,כי זה היה אמור להשתלב איתך..

לפי מה שאני מבינה ממך היא כן מודעת לביישנות שלה. אז אם כך נראה לי שעליך לדבר איתה ישירות (כמובן להבהיר לה שזכותה לסיים את הקשר, אבל אתה מרגיש שכן אפשר היה להתאמץ ולהמשיך את השיחה ואז המחסומים היו נפרצים).

אז לדעתי עליך לאמר מה שאתה חושב - שהיא ביישנית בצורה חריגה - רק אם תתבקש על ידה או על ידי חברתה לאמר את הסיבה שבגללה לא המשכת להפגש. אם אתה לא שומע מפורשות בקשה כזו אז אין טעם להכנס למקום הזה  וסתם להוריד לה את הבטחון העצמי. כי מאוד יתכן שהתכונה הזו שאתה לא אהבת מאוד תמצא חן בעיני מישהוא אחר. כ"ט

אני פשוט חושבת שיש הרבה בישנייות,וזה ברור שזה צריך להשתנות,(אם זה כזה קריטי)

אך לא בדרך הזו..(לדבר עם החברה שלה)

אלה בסופו של דבר היא תבין לבד,ותשאל את עצמה,"למה זה קורה לי?"ואולי תשנה לאט לאט את עצמה,

אבל ממש לא לקבל את זה מחברתה,או ממישהו שיצאה איתו..

קצת לא שייך שההוא שיצא איתה ידבר עם חברה שלה עליה..(תחשבו מה אותו בת יכולה לחשוב?....מה חברה שלי יש לה בעיה איתי שאני כזו?ומה הבעיה שלו שאני בישנית?)

אי אפשר לדעת..

ל-עבדי ה'-

כמה זמן יצאת איתה,או יותר נכון..כמה פגישות יצאת איתה שאתה כבר פוסל,ואומר שהיא כולכך בישנית?

אם זה פעם ראשונה שניה שלישית..ופגישות טריות..היא יכולה להמשיך להיות בישנית..יש כאלה שקשה להן להפתח אל ההתחלה..וזה נראה לי לגיטימי מאוד,

זה תלוי אם כמה בחורים יצאה לפני..יכול להיות שזה מהבחורים הראשונים שלה,ולכן עדיין מתביישת מהסיטואצייות..

וזהו..נסו קצת להיכנס לראש של אותו בחורה..מה הרגישה או מה חשבה באותו רגע..

אז עבדי ה',סליחה אם נפגעת מכל דרך שהיא,זו לא הייתה הכוונה..

                                         המון ב"הצלחה

                                             מירב

היא פשוט לא שלך

האיש שלה יפתח  אותה או שהיא תעבור כמה כמוך ותבין שהיא צריכה להפתח יותר

אני לא יודעת מה המצב שלה

אבל אם זו ההרגשה שלך שמח עוד שנייה מגיעה אישתך

העניין הוא אני למדתי שלכל אחד הגדרה שונה של מה זה שנייה

כמו שנייה של אחותי במקלחת היא רבע שעה לכל הפחות

יאללות שיהיה נפלא.

בפגישה הראשונה עם ארוסי, הוא דיבר במשך 3 שעות!! לא הוצאתי מילה.. אחרי זה הוא אמר שזה היה לו ממש מסובך לחשוב על מלא סיפורים ודברים לספר במשך 3 שעות...!

אחרי זה כמובן, דיברתי וכו'.

יש אנשים כאלה.. ב"ה ארוסי בנאדם מהמם ומדהים שהבין את זה.. וב"ה, הגענו לאיפה שאנחנו היום.. לא לפסול על שטויות, מניסיון שלי!!!

ואחד הבחורים שנפגשתי איתו שאל אותי (כשסיימנו את הפגישה השניה נראה לי) מה עוזר לי להיפתח ולצאת מהשתיקה.

ועוד עיצה שפעם מורה שלי נתנה לי וגם קצת עובד - זה ללכת לטייל ולא לשבת במקום אחד.

כשמטיילים, אז יש יותר על מה לדבר..

בהצלחה!

ו... אל תדאג!

כ-ו-ל-ם מתחתנים בסוף בעז"ה.

פגישה ראשונה - אנחנו יושבים. הרגשתי בדיוק מה שאתה מתאר - חוקרת במשטרה. אני שואלת והוא עונה... לא היה נעים...

אבל בהמשך מפגישה לפגישה הוא נפתח יותר ב"ה... והיה הרבה יותר נחמד. הוא התגלה כבחורמדהים תורני בעל עומק ובעל מידות טובות.

יצאנו כחודש וחצי סה"כ... ואז חתכנו (באופן הדדי) - מסיבות אחרות לחלוטין!!

מסקנה שלי: לא לפסול על ביישנו בפגישות ראשונות!!

שיהיה ב"הצלחה!

קורה שלא מצליחים לדבר.

לא מביישנות, לא כי לא נחמד, לא כי אין מה להגיד..

כי פשוט קשה להפתח לפעמים..

אולי כי זה באמת לא מתאים.

ואולי לא. 

כשיוצאים לדייטים אכן צריך בגרות וסבלנות.

אם אין בגרות וסבלנות זה מראה שעדיין אין בשלות להקים בית..!!

אז תקשיב.קודם כול תן לה להיות כמשהיא אל תלחץ ולחיץ ואל תאיץ נסה ליזרום איתה ובכלל כמה שיותר ולא להיות חוקר או רשמי כזה תנסה לראות מה משמח אותה ובאיזה מצבים היא ניפתחת .בכלל לאנשים בישנים וכבדים טוב לעשות דברים ממש זורמים ביחד ופגישות כלילות כמה שיותר לעוד ברורים בכיף מנסיון מר..

זה יפשיר את האוירה

בס"ד

בעיני דברים שבאים מן השתיקה הם הדברים הכי אמיתיים. לך תדע אולי היא כזו.

המשפט הזה הביא לי הרבה שמחה וטוב לחיים.

אין שמחה כהתרת ספקות. ב"ה

בס"ד

אני הבנתי את האימרה הענקית הזאת (שאגב היא של ר' דוד אלטושר, בעל ה'מצודות') לפני שנה כשקיבלתי את ההחלטה הגורלית ביותר שהייתי צריכה לקבל עד עכשיו...

האמת שזה די דומה לספקות שלך...

קיצור יקירה- אני הכי שמחה בשבילך בעולם!!!

אגב- היא לא התארסה... 

בס"ד לק"י

זה מבלבל, מתסכל ומשאיר אותך בסימן שאלה גדול.

בכ"מ, את צודקת. 

למרות שהידיעה שאת מדברת עליה והידיעה שאני מדברת עליה שונות במהותם.

בידיעה שלך כדי למנועה- צריך להתיר ע"י ידע.

ואת הידיעה שאני מדברת עליה כדי למנוע- צריך פשוט להאמין.

בס"ד

אני כבר מתגעגעת!!!!!

בס"ד

אולי זה יום שמח על מותו של אחד אנטישמי רוצח וארור, אך זה בהחלט לא יום האהבה...

שבע"ה נזכה לגילוי השכינה בב"א

משפטים בנוסח:

"

ההבנה והלוגיקה של ילד בכיתה ג' עולה על שלך. וחבל

"

לא מקובלים בפורום שלנ"ו

זה  לא צורת דיבור ולא תרבות וויכוח

זילזול בצד השני לדיון- ירידות אישיות -

לא בבית הזה.  תודה.

למה לא ערכתי או מחקתי?

כי רציתי להיות עדינה יותר. כי רציתי להראות לך- ולכולם- את השיקול דעת שלי

(או אולי לקיים את הכלל "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" ?- לא יודעת.. כי לא בא לי להיות גננת שמוחקת ועורכת הודעות... )

מוזמנת לשאול בשמחה

אבל זה בגלל שאני סורגת כבר שנים (10..) ובאמת יש לי כיפות יפות..

כמובן שככל שהגודל והסיבוך של הדוגמא עולה - גם המחיר עולה איתו.

הכיפה הכי יקרה שמכרתי היתה של רב, 26 ס"מ (מי שמבין בזה קצת, זה הרבה מאוד!)

ואני ביקשתי 200 עליה,ונתנו לי 350.

זה באמת היה הרבה עבודה..

גם הדוגמא, וגם הרקע.

כיפה בגודל של 10-11 חלקה - זה יותר זול..

משהו בסביבות ה75-80.

ואני יודעת שאני נחשבת יקרה.

אין מה לעשות. מי שרוצה עבודת יד - צריך לשלם עליה לדעתי.

שלא הצליחה להיכנס לערוץ.. 

היא לוקחת את הפרקים מ'-נ"ה כולל

בלנ"ד.

ואני ק'-קי"א כולל בלנ"ד.

כדי שיהיה נוח לקחת את הבאים...

שב"ש..

זה פעם ראשונה שאני פותחת שרשור כזה, תודה על העזרה!

תודה רבה על העזרה...

~~~~

התגעגעתם?

התגעגעתי?

שבת שלום וברכה!!!

עו-פו

פו-צא

צא-קט

שבת שלום ובשורות טובות לכל עמ"י!

שיהיה לרפואת אסתר יהודית בת שרה רייזל, אברהם בן מורן, חנן בן שולמית, שולמית יהודית בת שרה, אפרת נעמי בת דבורה בתוך שאר חולי ישראל!

חברה שלה או חבר שלו יכולים לעזור ולשדך בינהם

לא יצא מזה כי הבחור לא רצה, היה פדיחות זה מה שאני יכולה לסכם ולומר.

בהצלחה אבל בכל זאת אם את מנסה אשמח לשמוע באישי מה היה...

אם את עושה את זה דרך צד שלישי שיש לו מינימום טאקט,

זה אמור לבוא "כאילו" ממנו, ואז הבחור לא אמור לדעת שזו היתה יוזמה שלך

ולא צריכה להיות כאן שום פדיחה..

הגורם השלישי הוא חסר טאקט בעליל!!

כלומר-אין כ"כ אפשרות מצד שלישי..=אלא אם אומרים לרב של הישיבה שלו..(שהוא ממש רב מקובל..ככה שלא נראלי לעניין)

ולכן זה צריך לבוא דרך אחד הצדדים...אז איך\מה עושים??

צר לי לבשר לך שמניסיון מר (דווקא בסיפור כזה ספציפית)- בחורים לא מבינים רמזים. לא רק שהוא לא הבין את הרמז, גם כשדיברנו על זה הוא אפילו שאל אותי למה לא ניסיתי לרמוז לו בכל התקופה הזו כלום. (וטוב שלא כמעט כולם כבר ראו....)

טל-טל: ממליצה כן לנסות דרך צד שלישי. כמובן לבחור בקפידה מי זה יהיה, אבל בד"כ יש להם מידה מסוימת של טאקט. נכון, הבחור קלט תוך שניה, אבל בגלל שהוא צדיק הוא לא גרם להרגיש לא בנוח עם זה בכלל! להיפך- הוא ממש העריך את היוזמה והדרך (זה לא הלך אח"כ מסיבות אחרות).

כאן מצאתי מקום לפרוק אישית, ואת מוזמנת לקחת מהסיפור מה שתבחרי ותחשבי שמתאים לסיפור של חברה שלך, או לפנות באישי..

יומעולה!

עשיתי את זה בעצמי, ללא צד שלישי, פשוט שאלתי אותו.....

היה קצת מביך, אבל לפחות היתה לי תשובה....

המלצה, פשוט להגיד, יכול להיות שהוא ביישן יותר... אז היא צריכה לעשות את הצעד...