פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1634)

בס"ד

שלום,

חזק וברוך על דברי התורה.

              בתודה ובברכת

             שבוע טוב ומבורך

בעזהי"ת.

זה לחברה שלי, והיא נשואה כבר שנתיים!

בעזהי"ת.

אם כן, סגרו אותו. יש שם עכשיו דוכן של אביזרים לפלאפון...

בס"ד

מול מאפה נאמן או צומת ספרים. ממש.

ויש לך גם בחוץ.

בעזהי"ת.

סיבוב אחד, ותימצאי

בעזהי"ת.

תודה לכולכם...

העין השלישית-לכיוון סנטר 1 , מחירים נורמלים.. ויש מבחר גדול ..

בקרוב אצלך !!!

פ"ב-ק"ט, קל"ו-ק"נ.

נו... בכבוד!

וזה משאיר את פז-צא, וקא-קט..

שבת שלום וברכה!

ולדעתי יש הבדל בין דעות פוליטיות להשקפות שונות.

אם האמא בוחרת הבית היהודי, והאבא האיחוד הלאומי זה לא ביג-דיל,

כי בס"הכ שינהם אותו כיוון רק לא במדוייק.

אך השקפה, זה כבר יותר מסובך, שאבא רוצה לשלוח לבתי ספר עם חינוך של ש"ס, ואמא רוצה ממדים, או ההיפך..

זה ממש לא ממולץ לדעתי.

הילדים יצאו מבולבלים בטירוף!

נו ניים, נראלי שאת צודקת, תלוי עד כמה זה שונה.

אבל מה אתם אומרים על הדוגמא הספציפית הזו:

לה נשבר הלב מהגירוש, אז היא שונאת את המדינה.. והוא מבין את כאבה אך מבין שהיא חושבת כך בגלל הרגש, ובשכל מסכימה איתו,

ו.. גם היא טיפה חושבת כך, אבל מפחדת להודות בזה..

השקפות עולם, כל עוד הן לא סותרות בחיי המעשה, לא אמורות לפגום בקשר.

זה דווקא יכול להעשיר אותו.

אבל אם זה עקרוני מבחינתך שהמשפחה שלך תהיה בסגנון חשיבה מסויים, אל תחפשי מכשולים.

רק טוב.

אלא גם כמה כל אחד מתעצבן מדיעה שונה, וכמה מקום זה תופס מבחינה מעשית - למשל אישה שנשארת לבד בבית בגלל שבעל נעצר על פעילות שנוגדת את השקפת עולמה...

יעל, אני יודעת שזה נשמע המצאה, אבל זה לא אני (תראי בכרטיס אישי בת כמה אני)-

אבל זה נכון לגביה, ותודה!!

עוד יסתדרו עם זה...

אני חושבת על הזוגיות שלהם

היא כולה בוערת ממשו

מציק לה אישית משו כללי של עמ"י

והוא- אפילו לא מבין מה מפריע לה

לא מסוגל להכיל מאיפה זה מתחיל אצלה בדיוק

כל מה שקשור להשקפת חיים שונה ,זה קצת בעייה, אם כי אחד מהם העניין פחות חשוב

בעיני זה ממש תלוי!

אני אישית מתקשה מאוד לקבל את זה שארץ ישראל נמצאת אצל בחורים שאני פוגשת בסדר עדיפות שונה משלי.

א-ב-ל!

וזה ה"אבל" הגדול!

זה מאוד תלוי עד כמה המאבק על הארץ הולך להיות משמעותי בחיי בני הזוג.

יש לי חברה שתמיד הייתה "נוער למען" והתחתנה עם בחור "ממלכתי"

חקרתי אותה כמה הדברים השפיעו על חיי היומיום שלה

ועל איך היא רצתה שהבית שלה יראה.

היא אמרה שתמיד ידעה שאחרי שתינשא הדברים ישתנו

והיא לא תישאר פעילה כתמיד, אפילו עם בעל שהוא "פאנאט" וכדומה..

כמה את מסוגלת להכיל את השוני הזה?

כמה נפח תופסת ארץ ישראל בדרך החיים שלך..?

כמה את משתגעת מזה שהוא לא נדלק מכל דיבור בנושא?

שהוא לא מתחבר למקומות ולאנשים שעושים לך טוב?

אני אישית מעמידה את זה כדרישה -

בחור שמוכן למסור את נפשו על ארץ ישראל.

כי זה הולך להוות את עיקר חיי! בתקווה שה' יזכה אותי!!

בסה"כ הכלת השוני הזה נוגע לכל תחום בחיים שלנו-

יש שתי שיטות בשידוכים:

א. להשתדל למצוא בן זוג כמה שיותר דומה

    כי גם ככה יש מספיק הבדלים בין אנשים בכלל ובין איש ואישה בפרט.

ב. למצוא בן זוג עם עקרונות מרכזיים משותפים

    אבל לא להתרכז בחיפוש הדמיון אלא דווקא להינות מהשוני

    ולהפרות את הקשר כתוצאה ממנו.

תחשבי למה את יותר מתחברת.

אני מכירה זוגות מאושרים משני הצדדים.

(ומקוה לא להכיר זוגות מתוסכלים או סיפורים כאובים מאף צד!)

בהצלחה לכולם!
בשורות טובות -
ישועות, נחמות ונקמות!

יש מדרש שאומר -לעתיד לבוא הקב"ה עושה מחול לצדיקים

וכולם מצביעים ואומרים -ז-ה השם קיווינו לו

לעתיד לבוא-

צדיקה מתוקה

עתיד שהוא הולך ובא, הולך-ומתקרב ובא

הקב"ה יזכה אותך למחול

מחול של צדיקים- ומחול של צדיקות

ותראי ותדעי לומר-

ז-ה

זה מה שקיוותי לו---

וכל מה שלמדנו בדרך

מה שלמדנו בקלות ומה שלמדנו בקושי

כל ניסיון -שנוסס אותנו למעלה למעלה

כל זה קנינו לנו כדי לזכות להגיע למחול

ולהעריך שזה שאנחנו הגענו- זה לא מובן מאליו!!!!

|חיבוק חזק| |נשיקה וירטואלית| (<זה בגלל שאת מצוננת.. לא רוצה להדבק ממך תודה)

אם זה משהו כמו דתיים וחילונים(תתפלאו יש כאלה..)אז ממש ממש לא בכלל!!. גם אם הוא בנ"א מדהים אם אופי חבל"ז לא רק שהילדים יצאו מבלבלים גם משהו יצאה בוכה מהזוגיות הזאת.. זה היה מריבות עד אין סוף!!!

אם זה השקפות מהותיות על החיים... זה גם עדיף שלא כי זה גם יגרור מרבות אולי פחות מהותיות כמו דתיים וחילונים ואבל עדיין יש כאן בעיה מהותית.. אלא אם כאן לזוג אין בעיה שהו חושב אחרת.. למרות שאני חושבת שאולי בדייטים לא היה להם בעיה אבל אולי אח"כ כן תהיה בעיה...כלומר שבדייטים זה היה מגניב שכול אחד חושב שונה והם ירגישו שיש להם נושאי שיחה אבל בתכלס בחיים זה יעצבן אותם ויגרום למריבות... אז צריך לברר מאיפה זה נובע... 

אם זה השקפות שהן לא בדיוק אותו דבר אך פחות או יותר יש כיוון דומה זה בסדר הם לא צריכים להיות בול אותו דבר... ואני חושבת שגם אין דבר כזה בדיוק אותו דבר... הרי זה איש וזו אישה ברור שזה לא היה בדיוק אותו דבר.. אפילו חברים טובים לא חושבים בדיוק אותו דבר ק"ו איש ואישה... 

יש דבר כזה לפעמים

וזה היה בדיוק מה שחיפשתי לשמוע......

שבת שלום

חוויה מצחיקה כשלעצמה...

והקישור שלך לא עובד...

מגניב עלל!!

תאמת לא כזה מרגש... אבל מושך מללללא צומי!!!

הצבא שלך אותי ללוות חייל למיון והיא זרמה אז על הדרך עשיתי לה הכרות עם החייל

אכלנו ארוחת ערב בחדר אחיות ע"ח הביית חולים ואחרי שהיא נסעה תפסתי מיטה במיון ונרדמתי עד שרופא אחד העיר אותי ושאל אם מתפלים בי

בעדיפות עליונה לאחר החתונה. 

אברוהם יצחק ויעקויב

הוא יברך את הבחור ברוךש (שם מלא שמור אצלי... )

שיזכה להתחתן בתוך שנה

ולבנות ביס נאמן בישרואל!

שיזכו לבן זוכר בכויר בשנה הראשוינה לנישואין!

שיזכו לבנים ובני בנים אוהבי השם יראי אלויקים אנשי אמס!

ושהכל יבוא לך- בבריאות- בנחת.

הקישור הוא פרסומת... ולא חוקי

חחחחח בחיים לא הייתי עושה את זה... בעצם לכו תדעו...

שכל זה רק לראות את אבי כהן..

לא יותר מיזה.

בס"ד

תאמינו לי- אחלה מסדרונות.....

זה היה בתל השומר, היה יום אחד שהייתי שם בגלל הלימודים והוא היה שם בגלל הצבא ואז איכשהו קלטנו ששנינו שם ויש לנו קצת זמן פנוי, אז הוא קפץ להגיד שלום.. (הייתי עם חברות, וממש ניסיתי שלא יראו אותנו יחד, אבל הוא התעקש ללוות אותי עד למקום שבו כל החברות שלי היו.. היה משעשע)

שלחתי לך את השם שלו באישי.

יש פה עוד נשים?

זה די דחוף. זה למישו לחולה ממש..

תזכו למצוות, צדיקים!!

בשמחה!

וההודעה הזו פוננה ברובה ליהודים שעוד לא זוכים לכך...

אבל באופן עקרוני אתה צודק לגמרי!

מאיפה השמות של החודשים שלנו ?

תזכיר לי כי שכחתי..

ומי אמר שזה יקרב את הגאולה

נכון שעדיף להשמש בחודשים שלנו (יש פוסקים שסוברים שזה איסור משום ראשון הוא לכם לחודשי השנה וע"ע ביבי"א)

אבל עדיין רוב הפוסקים הקלו להשתמש וכ"ש בשמות של החודשים ולא במספרים שלהם (דצמבר כמו שהיא כתבה)

בארץ בקושי יש יהודים שעובדים בשבת. בחו"ל יהודים עובדים בשבת כי העבודה מחייבת אותם!!

בס"ד

שלום,

חזק וברוך על דברי התורה.

שנזכה להיות תמיד מאוחדים.

שנזכה לראות תמיד את המאחד ולא את...

                       בתודה ובברכת

                    שבת שלום ומבורכת

ואם כבר אז שאלה-

בקשר לרעיון של הרבנית צביה אליהו-

איך גורמים לחילונים לשמור שבת השבת בלי לפגוע בהם?איך אומרים להם את זה?

ומה שצריך להיות שלך היה שלך ומה שלא... לא צריך להיות שלך...

יש סיפור מעשיה של החכם והתם - ממש עוזר ללמוד אותו.

לנסות לשנן בראש שכל הכישורים שלנו הנסיונות הכוחות - הכל מגיע בדיוק בדיוק לנו.

לכל אחד יש תפקיד בעולם וכל אחד בא לעולם עם מידות מסויימות כוחות וכשרונות מדודים בדיוק לו

וכמובן שגם הנסיונות.

אנו לא יכולים לראות את התמונה כולה אפילו את התמונה שקשורה אלינו אז בטח לא של אחרים. אנו נמדדים רק על פי ההשקעה שלנו, האם מיצינו את הפוטנציאל שטמון בנו.

אולי עדיין לא?!  ולכן דברים מתעכבים...

המעשה שלי הוא שלי, המעשה שלו הוא שלו, המעשה שלי לא יכול להיות שלו, המעשה שלו לא יכול להיות שלי

את המילה מעשה אפשר להחליף בכל מילה אחרת - הניסיון, המתנה, החתן והכלה..

בעברי הרחוק יצאתי עם תאום שאחיו התחתן בזמן שאנחנו היינו לקראת פרידה אחרי שיצאנו יותר מהם
והוא השתגע מזה
אני כל הזמן עודדתי אותו בזה שהבית שהוא יקים יהיה שונה לגמרי מהבית שאחיו הקים
עוד כמה שנים בישיבה משנות את הבית בצורה מופלאה ושישמח שזה מה שבחר לו הקב"ה.

צריך לדעת שהמהלך שאתה עובר, שונה משל אחרים אולי קצת קשה משל אחרים
אבל הוא המהלך שיועד לך, הוא המהלך שיביא אותו למטרה אליה אתה שייך.

להכיר ביתרונות הרבים שיש בך, ביופי הפנימי והחיצוני שלך.

ואז כל השאר מתבטל.בע"ה.

אם זו קנאה של "למה היא" - להפנים שזה שלשני טוב - זה לא חלילה על חשבונך. ההיפך - זה מראה שהקב"ה מביא פתרון לבעיה של השני - אז אין סיבה שלא יביא פתרון גם לך.

אם זו קנאה של "למה לא גם אני" - הרבה תפילה , ונסיון לשפר את עצמי, לחשוב "מה אני יכולה לעשות לעולם טוב יותר" (אפילו משהו קטן, ובלי להתחייב)

והמון המון כח!!!

בס"ד

אני חושב שכמו ששאלה נועדה לגלות את תשובה, ככה גם כל נפילה באה לגלות את

הרפואה שלה.

וכמו שתשובה נחשבת תשובה רק ביחס לשאלה אבל לעצמה היא חלק מ"ידע" , והשאלה רק עזרה לגלות אותה, ככה רפואה היא ביחס לנפילה, אבל לעצמה היא חלק ממשהו הרבה יותר גדול שהנפילה רק עזרה לגלות אותה.

ולכל אדם יש דברים אחרים לגלות על פי נפשו, נשמתו ומטרתו שלפי זה כל חייו משורטטים.

ומצב של קנאה, זה מצב שכולנו נופלים אליו, ואדרבא דווקא משם נגלה דברים שאילולא הקנאה לא היינו מגיעים אליהם, אז בהתחלה זה כואב ושורף בלב,

אבל לאט לאט עם השתדלות, מגלים דברים שכבר מעלים אותנו להיות כאנשים חדשים..

תנסי עוד להתבונן בתשובות מעלי, תחברי תדברים ותחשבי אליהם בצורה אמיתית, ובעז"ה תצליחי להבין ולראות את הדברים בצורה אמיתית ונכונה ..

המון בהצלחה!!

ושתצליחי למצוא את זיווגך בקרוב...

מהמם!!!!!כול כך נכון...

בס"ד

מקווה שגם מועיל...

בס"ד

שבע"ה תבער בך גחלת חדשה שבוערת  ול-א שורפת..

מחבקת..

אפרת

בעיקרון הסוף טוב.

למרות כשנמצאים במצב הביניים, בין האהבה הראשונה לשניה אז זה יכול לכאוב.

וכתבתי את זה כתוצאה מהודעה שקראתי, ניסיתי להסביר משהו...

שוב, תודה...

מה שחשוב זה באמת לחשוב אני הולכת להכיר בנ"א לא להילחץ...

איך לפתוח.. קודם כול תשאלי אותו מה נשמע? איך הייתה הנסיעה אם הייתה...

אח"כ אולי להזמין משהו לשתות אם הדרך הייתה ארוכה...

תשאלי אותו על החיים שלו.. באיזה ישיבה הוא לומד?? איך החיים שם?? תשאלי אותו למשל במה ההורים שלך עובדים??

אם יש לי אחים... דברים שהוא מבין...להתעניין בו באמת..

הכי חשוב בדייט ראשון להישתדל לא למרוח אותו שעות על גבי שעות... זה באמת קשה גם ככה חוזרים עייפים...

מה שחשוב זה לראות את ההתנהגות שלו בתור בנ"א לפני הכול..

ואגם אם לא דברתם על חתונה על ההתחלה לא נורא

והכי הכי חשוב!! להנות..לשמוח שאת מתחילה ובעז"ה שהיה הכי הכי בה"צלחה!!!!!!

לא נראלי שאני ימרח אותו.. אני די בישנית.. מקווה שהוא לא כזה, כדי שלא כל הפגישה נשתוק

אשמח לעוד תגובות!

הכי חשוב לתרגל כמה נשימות לפני

ורק לזרום זה שם המשחק

לא להיות לא מה שאת .. כדי למצוא חן בעייניו

להיות מה שאת .. להיות רגועה שליוה ונינוחה 

בהצלחה

אוקי, אז קודם כל הידיעה שהבחור בדיוק במצב שלך- גם בשבילו זו פגישה ראשונה, מקלה על העניין. שניכם שותפים לצרה ויש פה חצי נחמה. 

מנסיון גיליתי שבכלל אין מה לפחד מדייט ראשון, אדרבה, זה יכול להיות די כיף אם באם בגישה הנכונה.

תעשי לעצמך דמיון מודרך ותתארי שהבחור שאת עומדת לפגוש הוא חבר ותיק שאין לך בעיה לזרום איתו, להריץ איתו צחוקים וכדו'.

לפני הפגישה, אל תחשבי על מה יהיה ואיך יהיה, תתנתקי מזה. במקום, תחשבי על דברים שמשמחים אותך או סתם מעלים לך חיוך על הפנים. אני מדבר על ממש כמה דקות לפני הפגישה כך שתוכלי להכנס לדייט הראשון בהרגשה טובה עד כמה שיותר.

סה"כ בסופו של דבר תמיד צריך לסמוך על הקב"ה שיגלגל את העניין בצורה הכי טובה בשבילך, ובין אם הדייט היה מצויין ובין אם לא- כנראה זו הדרך הכי טובה בשבילך.

בהצלחה!

תודה לכולם!

אני יודעת שצריך לבוא בלי לחץ וכד'.. עם זה אין לי בעיה..

השאלה שלי איך בתכל'ס מתחילים? ועל מה כדאי בכלל לדבר? איזה שאלות לשאול..

הוא: שלום, מנשמע?

אני:טוב, ב"ה!

ואז..?

ושוב, תודה!

אומרים תודה לה' שאת בחורה והוא אחראי לנהל את השיחה! 

חח..

סתם..

וגם לא סתם*..

זו היתה השיטה שלי בהתחלה כשפחדתי.. אני כבחורה לא הכנתי נושאי שיחה לפגישות ראשונות. אמרתי לעצמי שמתפקידו להמציא שכאלה ומתפקידי לפתח אותם , ולהרחיב בהם את הדיבור עד כדי מציאת נפט או לחילופין עד שנושא השיחה מעצמו יקבל פנים חדשות-

ו---

 ולצורך זה אף בת לא צריכה הכנה מראש.. 

(נסי את זה על עצמך ותווכחי - קראי את המילים הבאות- על כמה מהם יש לך איזה מפשט להגיד- השריפה בצפון, מלח כפוגע בבריאות, יתרונות של מדפסת תלת מימדית, מצב החסה בשטחים, הדרכים לטיפול בבאגים מוזרים בערוץ הסיכוי למציאת אורניום מעושר על הירח וכן הלאה..) לרוב בנות מסתדרות במצבים כאלה והכי גרוע מחזירים באיזה עקיצה שמחוברת לעולמך וכמו במכוניות מתנגשות השיחה חוזרת למקומות שטוב לך בהם!

בנוסף, כמו שיעצו לך לפני פשוט תזרמי- כאילו זו חברה (מלשון חבר בנקבה..) מוכרת. אמרי מה שאת ואיך שאת. בסופו של דבר אנחנו מחפשים התאמה למה שאנחנו ולא איזה מישו שמתאים לפיקציה שאנחנו יוצרים.. (אלא אם יש לך איזה רצון לחיות כפיקציה עד 120..)

ואחרון חביב- כדי לשים איפשהוא במאחורה של המוח שמטרת הפגישות הראשונות היא כפולה- 

א. להכיר את הבן אדם כבן אדם ולצורך זה כל נושא שיחה לגטימי

ב. לברר האם יש התאמה- לצורך זה לא חייבים לשאול שאלות ישירות אלא אפשר להשתמש ביכולת בה ה' חנן אותנו ולהסיק דבר מתוך דבר +לא חייבים לעשות את זה בשיחה הראשונה ואח"כ זה בד"כ זורם יותר לפי הקצב והאינטרקציה בין שני השותפים לפשע!

ולסיכום- אל חשש!

רק הצלחות ושתבשרי לנו בשורות טובות!

*הערה הערתית- כתבתי- סתם וגם לא סתם.ברור שעדיף שתבואי עם כמה רעיונות לדברים שמענין אותך לדבר עליהם. הם לא חייבים להיות מופרכים מדי. גם לדבר על הלימודים שלך או על הדרך בה את מתעתדת לחגוג את ראש החודש הבעל"ט זה רעיון טוב. רק שלדעתי לא חייבים באמת להלחץ לחפש כאלה כי בכל מקרה בנות הן עם אסוציאטיבי מאוד!! (תעשי גזור הדבק למוח ותשנני פעמים ביום! זה מועיל) וגם אם אין לך כאלה תזכרי-

אני בחורה מקסימה, מענינת וחביבה- אני אסתדר, ואף אעשה חייל!!!

תסמכי על עצמך ועל ריבונו של עולם ובעז"ה ישועת ה' ככהרף עין!!

(התחלתי למצמץ..)

כל טוב סלה!

בעיתה אחישנה

שפתאום מתחילה לחשוב שגילתה סודות מדינה אז ממהרת לברוח..

בעקרון אני גם חושבת שהוא מן הסתם יהיה זה שיותר יכוון ת'שיחה.

אבל....... מה אם הוא גם ביישן? בגלל זה התיעצתי כאן כדי שאני אדע בערך..

תודה!

קודם כל אני ממש שמחה בשבילך שיהיה לך פוול ב"הצלחה.

עכשיו לנושא שלנו- הבחור צריך להתחיל ולהוביל ת'שיחה ככה זה בד"כ.. מדברים? פשוט מדברים בזרימה כל נושא נחמד שאפשר לדבר עליו.

לשאול ולברר תעשי את זה לפי החושים שלך בדייט ראשון זה יותר להכיר אחד ת'שני כזה כמין 'סקירה ראשונית' רק יותר נחמדה.

איך תזהי? תשאלי אותו איפה בדיוק תיפגשו ושיגיד מה הוא לובש או שיעשה לך סימן.

העיקר שתהי בטוחה בעצמך וביחוד בהקב"ה.. נשימה עמוקה ועושים את זה בע"ה.

שוב- שיהיה לך המון ב"הצלחה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t337807#4162930

{הבנות הרגשניות האלה...}

טוב??

קטע מדהים.

"אחד מול השני וכל כך ביחד" !!!

אהבתי..

בעזהי"ת.

לא אהבתי.

זה מציג תפיסה מעוותת של החיים (בכלל), ושל הזוגיות (בפרט).

בזוגיות לא הכל וורוד. לא תמיד האישה מסתכלת על הבעל במבט של הערצה.

[ואפשר להבין למה זה הדבר הראשון שהוא מחפש?!?!? מישי שתעריץ אותו?!?!? בע.]

הרבה פעמים זה לא ככה.

ההצגה השיטחית הזאת של החיים גורמת להרבה נפילות ומשברים אחר כך...

חבל.

תמיד יש עליות וירידות

למה? הוא בהחלט מראה פה את החלק הלא וורוד בזוגיות ומסביר שלמרות זאת הוא רוצה את החיים האלו בגלל הוורוד והדביק

[כי הוא גבר!! מתוקתי ואף אף גבר פה לא יודה בזה!!!]

בעזהי"ת.

שאין לי כח לנתח את הקטע (?) הזה מבחינה ספרותית (בשתי מילים: הוא קיצ'י לחלוטין.).

מבחינה אידיאולוגית (או איך שלא תקראי לזה),

אם גבר (או אישה) מוותר על החיים היפים של הרווקות לטובת חתונה- אז שייעשה טובה ולא ייתחתן.

אני מרחמת על אישתו כבר מעכשיו....

[ברור שהערצה מסויימת חייבת להיות בקשר זוגי, אבל נראה לענ"ד שפה הציגו את זה ככמעט חזות הכל.]

בקיצר, לא אהבתי, וזה לגיטימי לחלוטין.

ועוד יותר לגיטימי גם שיהיו כאלה שייתחברו לקטע הזה, במיוחד כאלה שגדלו בסביבה דומה

בכלל לא תיאר זוגיות.

וגם לא התכוון לזה.

לעומת זאת הוא תיאר יפה מאוד

לאיזה מקום מגיע בחור שנפגש בגלל האופנה

ותכל'ס לא כלכך מעניין אותו להתחתן עכשיו.

המילה חתונה לא מופיעה בקטע בכלל.

הכי רחוק שהוא מעלה בדעתו זה ארוסין.

דרך אגב - חליפה? עניבה? אבא שלה?

בפגישה ראשונה?

סדר ג', סיגריה, נייעס, קצעייס....

הוא בטח לומד ב'מרכז'.

תתחיל לחשוב על היתרונות והחסרונות היותר עמוקים קצת בכל אופן אני אחרי עיון מעמיק בנושא ממש תומך במסגרת הנישואים אבל לא אצלי בגלל שזה לא בשבילי אז אני כרגע לא יוצא מקווה שתחליט הפוך ממני ותתחתן השנה!

קטע יפה. אהבתי!

נהנים כאילו היה זה קטע משיעור ספרות. 

והרחפנים יותר שבינינו קופצים על המציאות היפה של בחור ובחורה ורגש של הערצה ודי לבדידות. 

והתוכן? 

לא בשבילנו. 

זה לא הטבע שלנו. 

וזה לא התורה שלמדנו או החינוך שקיבלנו. 

האם אני באמת זורק הכול?

לא, ממש לא. בכל דבר האמת והשקר מעורבבים היטב, לא חברים, אבל הם חיים ביחד. 

אבל אני מעדיף לינוק רק מהאמת, מהוריי ורבותיי וספרים, ולא פחות מהחיים. ממני וממנה והחושים. 

אולי בצורה של אין לו אלא מה שעיניו רואות.

לא צריך להיות מאוהב, בכדי להגיד שכשראיתי אותה, לא הייתי צריך שום תירוץ. ראיתי וזה הפך כה טבעי.

יש סיפור ישן, אולי נוסטלגי משיעור ספרות, על אדם שידע לעוף. והוא כל כך התלהב ועף לו מסביב. עד שלקחו אותו לפרופוסורים שיראה להם איך עפים, ויהפכו את הדבר לתגלית מדעית. 

והנה הוא בא לזנק, והפרוספור הראשון רץ אליו ומסביר לו שעליו לזנק בצורה הנכונה.

והנה הוא בא לעשות עם הידיים, ורץ אליו פרופוסור ומסביר לו שעליו לעשות עם הידיים בצורה אחרת המתאימה.

עד ששכח האדם איך זינק והתחיל לעוף, ולא יכל לעוף יותר.

אנשים תתחברו לעצמכם. תפתחו טבעיות, תתקשרו לחיים. ועל זה, רק על זה, תבנו רעיונות נהדרים של קדושה.   

.

הוא עדיין לא סיים את הלאפה מהלו תימן... 

איזה קטע מלא באגואיזם!!!!

לא להתחתן - כי זה לא נעים ונוח לי

וכן להתחתן - כי יש בזה דברים נעימים ונוחים לי...

אדם ששקוע כל כך בעצמו - מסכן יהיה אחרי החתונה.

לקפיצת הראש שלנו לחיי הנישואין, בידיעה שלא נוכל להישאר כאלה בזוגיות!

רק שזה לא בלעדי. 

יש גם את אשתו,

ובכיוון הזה, גם חברים, מכרים, סתם אנשים, עם ישראל, ובכלל העולם. 

אבל כן, בהחלט בהחלט שיש גם אותי!!! את עצמי. ואיגואיזם זה דבר נהדר. 

וסתם כך, זה הדבר הכי חשוב, לכל קומה אחרת שאדם רוצה לבנות .

לרוב, בשפת היומיום אגואיזם אינו חיבור לעצמי.

גם ברמת ההתפלספות אגואיזם הוא לא חיבור עצמי בצורתו החיובית, אלא צד קיצוני של חיבור לעצמי - יותר אהבת יתר של עצמי, הצבת הנוחות האישית במרכז כל השיקולים וכל המעשים.

ונכון שאנחנו מחפשים להתחתן כי קשה לנו וכי אנחנו משערים שזה יעשה לנו טוב, כלומר, רובנו לא באמת מתחתן רק כדי להיטיב לשני (שזאת מדרגת צדיקים עליונים),

אבל הבעיה בקטע הזה היא הדגש המירבי שהוא נותן לזה - לשני הכיוונים!

אילו היה בן אדם מתחתן בשביל להטיב עם הבחורה, הייתי בעצמי מונע את החתונה. 

קודם כול, הבחור צריך להיות הוא במאה אחוז. 

והבחורה עצמה במאה אחוז. 

רק כך, יש להם סיכוי לבנות משהו. 

רוחני בונים על גשמי. 

והגשמי צריך להיות גשמי והרוחני צריך להיות רוחני. 

ואל לה לנשמה להתערב בענייני הגוף, או לגוף להתערב בענייני הנשמה. 

מתוך שכל אחד במקום המתאים לו, וכל אחד עצמו, אז אפשר לבנות דברים עצומים. 

איגואיזם זה רגש בריא וטוב. כמו כל דבר, הוא צריך גבולות ופרופורצייה. ובעוד שאין לו בלעדיות, כי ישנם מעגלים רבים סביב האדם, הרי שזה הראשון והבסיסי ביותר. האדם מתחיל מעצמו.  

זה היה כולה הגיגים משעשעים

משו כדי להפיג את האווירה הכבדה פה...

שכחתי שיש פה אנשים מעמיקים

אבל להשתעשע ולהעמיק, זה בא ביחד, וזה נהדר. 

ריגשיים. צרכים פיזים יכול כל אחד לספק לעצמו פחות או יותר. אבל צרכים ריגשיים שהם חשובים יותר מכל אדם לא יכול לספק לעצמו. עד גיל 20 בערך הוא שואב את צרכיו  הריגשיים מהוריו, אבל אח"כ זה מפסיק לספק אותו והוא זקוק לבן/בת זוג כדי לספק צרכים ריגשיים.

יוסי סולומון, פרט-הסבר-נמק-הדגם!

*התחשק לי לנחש ת'שם שלך.. |שריטה |

אז ככה..

שתי חחברות שלה הציעו לה בחור עם שתי היא דיברה בטלפון וקבעה פגישה...

ועכשיו היא לא ממש יודעת מה לעשות כי היא תקוע עם שתי בחורים...

אני לא ידעתי מה לענות לה מה גם שזה היה נראה לי ממש הזוי שהיא הגיע למצב הזה מלחתחילה...

לרגע חשבתי....  אבל לא משנה.

שחברה שלך תבחר את הזהו היותר חמוד,

ולשני תגיד שקרתה תקלה מצערת,

ותספר לו את האמת.

הוא יבין.

קרה גם לי.

לא נעים, אבל זה הפתרון הכי פשוט והכי טוב.

אז איך תדע מי יותר חמוד?

אם היא היתה יודעת את מי היא מעדיפה, לא היתה פה בעיה.

או שהבעיה היתה אחרת. איך לסיים קשר שטרם התחיל.

לא התכוונתי לבחורים עצמם.

יש שתי הצעות - מה נשמע יותר טוב?

ואז להגיד לחברה השניה וכו'...

.

ישנם כאן כמה נקודות חשובות. 

1. כן, יש מצב לדחות מבחינה הלכתית. 

2. אין דחייה הכללה לכולם, אלא רק מתוך התייעצות עם תלמיד חכם.  

3. כדאי לדון בהיבטים השונים של הסוגיה, כמו תועלת, חינוכי, הלכתי, זוגיות, משפחה, נפשי, וכו וכו. וזה חלק מהבירור שכל זוג במצב דומה צריך לעשות, או לכל הפחות לקבל בעת דיבור עם הרב. 

זה מה שנקרא טכני יבש.

ואני רוצה לזעוק, ילדים זה כזה אושר!!! וזו מצווה כל כך עצומה. 

ו.... אפרת אפרת אפרת .

רב ורק רב יכול לקבוע בדברים כאלו,וודאי שלא אנחנו!!

בד"כ לא נותנים אישור אבל כל מקרה לגופו..

אני משוכנעת שאת מסכימה עם ברוך שזו מצווה ושילדים זה שמחה.

לא כל מצווה קלה ונוחה. ובכ"ז מצווה.

ע"פ תורה זה בשביל ילדים - אלא אם כן יש בעיה רפואית אחרת שמסכנת את חיי האישה, ולא בעיות פרנסה וכדו'.

ע"פ כללי הגויים בעולם - להתחתן זה בשביל הכיף (ולא משנה עם מי,גבר או אשה) וילדים רק אם מתחשק.

וה' נתן בחירה חופשית...

לא מתחתנים רק לשם מצוות פרו ורבו!!

לפני כן נכתב "לא טוב היות האדם לבדו!"

שונאת שונאת שונאת-

שעושים את הנישואין , מפעל ייצור לילדים!

ובחיי- תמחלו לי על הבוטות!!

קודם כל איש ואישה מתחתנים!

והם עובדים על מידותיהם

ויוצרים אחדותיות ביניהם

שהיא מקום להתגלות שכינה!!

הפירות של כל העבודה והעמל היפה והטהור הזה-

הם הילדים!!

ולא ההיפך!!!

בס"ד

סך הכל, "זה לא סוד" שאפשר להביא ילדים גם בלי להתחתן ... |ציני|

ישנם מקרים שבהם אדם אומר שהוא לא רוצה כרגע להתחתן כי הוא לא חושב שיכול כרגע לגדל ילדים (בעיות פרנסה) - הבעיה היא שהוא יתחיל לחפש ברצינות רק כשהוא יהיה מוכן ואז מי אמר שלא יקח לו זמן למצוא, יוצא שבמקום לדחות בתקופה מסוימת דחינו בהרבה יותר זמן.

ואל תגיד שאדם בכל זאת יתחתן - בפועל אנשים שחושבים שאין אפשרות כזאת פשוט דוחים את גיל הנשואים.

חוץ מזה כמו שאלירז כתבה לחתונה יש שני מטרות - לחיות ביחד כי ככה יותר נכון וגם שיהיו ילדים - גם אם כרגע אפשר להשיג רק אחד משתי המטרות עדיף להתחתן (למשל ישנם אלמנים\אלמנות שמתחנים בגיל מבוגר גם  כשברור שאין יכולת ללדת יותר ילדים). 

כל זוג ולא משנה מה, חשוב שהוא יבנה את הזוגיות שלו כמה חודשים בלי להיות בהריון (בחילות הקאות, בדיקות וכיוצא בזה...)

נכון שמתחתנים בשביל להקים בית אבל צריך קודם לבנות את החיים שלכם ביחד, אחרת הילדים יצאו מסכנים!!

פרופורצייה. 

נכון, להוליד ילד, ההיריון, הלידה, גידולו, ואולי הקשה מכול - חינוכו. כל אלו אינם דברים קלים או שמחים. 

כאשר אתה מוקף ב5 ילדים קטנים וצווחים שזורקים אוכל על הרצפה, אחד חולה וצריך לקחת לרופא, השני לא אוכל, השלישי סתם צועק, הרביעי נעלם, והחמישי מרביץ לראשון, אז זה הופך בפשטות לסיוט אחד גדול. 

הצד הראשון שאני רוצה להדגיש. מהמקום שממנו אני מגיע, רבותיי והוריי. 

אין המשפחה, והילדים נח על האישה, משאירים בבית את האישה שתלחם עם כולם ותדאג להכול, והולכים לעבוד.  כל היום

איני מאמין בחיי עבדות שכאלו, נקודה. 

הבעל לאשתו הוא גם אב לילדיו. והוא אחראי עליהם לא פחות מהאישה. ואומנם בצעירותם הם יותר נצרכים לעזרה פיזית דווקא וזה מיוחד יותר לאישה, אז הבעל נמצא שם בשביל אשתו, ויש מספיק דברים שהוא יכול לעשות בכדי להקל על האישה. 

והילדים בגיל מבוגר יותר, צריכים פחות את העזרה הגשמית, וצריכים בעיקר חינוך, ומקצת עזרה גשמית שאותה האבא טוב בה. 

ואומנם ציירתי את הדברים בשחור לבן, אך זה נעשה בכוונה תחילה. 

כוונתי שהורות זה דבר משותף לבעל ואישה. ואם רק האישה תצטרך לשאת בנטל- אין ספק שהיא תקרוס. וזו התשובה הראשונה, תתחתני גם עם אבא ולא רק עם בעל. 

התשובה השנייה, שהילדים הינם חלק מהזוגיות של בעל ואישה. הם מכניסים את הזוג היקר מילדים להורים, ובכך הופכים אותם למשפחה, וזה שוני עצום בכל רמה. וכאן אני מסכים איתך, הזוג לא בהכרח מתאים לילדים בהתחלה.  ויותר מזה, הוא גם לא בהכרח מתאים להיות הורים ל5 זאטוטים בגיל 23. וכאן הזוג צריך להיות מתאום עם עצמו. הוא צריך להבין איפה הוא עומד ומה מתאים לו. 

ובראש ובראשונה שהם צריכים להיות מתואמים אחד עם השני, וכזוג, וברמה השנייה, בנושאים הלכתיים, אז גם ראוי לדון בנושא עם רב.

אבל בהחלט שאני  יכול לקבל את האמירה הסאבטקסטית שלך, שידחו את הילודה (ולא משנה כרגע לאיזה כמות של זמן) , או שיתכננו את הולדת הילדים. 

אבל יש כאן צדדים רבים, וזה דבר מורכב.  

ולא על זה נסוב הדיון..

השאלה היא האם מטרת הנישואין היא פרו ורבו לבדה?! חס ושלום!!

בבית יש לכל אחד תפקיד, תפקיד הבעל לפרנס את האשה ולדאוג לכל צרכיה ותפקיד האשה הוא לדאוג לבית ולהוריד נשמות חדשות לעולם.

בשביל שיהיה שילוב מוצלח צריך שיהיה שלום בית דהיינו מערכת יחסים תקינה בין האיש לאשתו, שע"ז נאמר שהאיש חייב בכבוד אשתו יותר משלו ועוד ביטווים דומים באותו ענין

ה' לא נותן תפקיד למישהו בעולם שהוא לא יכול לעמוד בו, ואם יש את האפשרות ללדת ילדים זה אומר שיש את האפשרות  והכוחות גם לבנות בית ב"גילה דיצה רינה וחדווה אהבה אחווה שלום ורעות" וגם ללדת ילדים, ואם זה לא יכול ללכת יחד ה' כבר יסדר שלא יהיה ילדים בשנים הראשונות, אבל לתכנן מראש זה לעזור לה' במילוי תפקידו ר"ל.

חוץ מזה שכל ילד נוסף זה ברכה לבית, אז עם רוצים שתשרה ברכה בבית למה עוצרים אותה?

מצו"ב קטע משיחה של

הרבי מלובאוויטש בענין זה

האם זה לא הטור עצמו שמביא את שתי הסיבות שמופיעים פה בשרשור? ועליו כל ההלכה גדלה ומתבססת ומתעשרת.

האם זה לא התיאור הראשוני שאנו פוגשים בתנ"ך, אצל אדם וחוה?

יש צדדים רבים לחיי הנישואין. ולכל הפחות השניים הבסיסיים שהטור מונה.

ובמציאות צריך ללמוד לשים אותם במקום הנכון.  

אומנם יש נטיה להולדת ילדים, והנטיה הזו היא הלכתית ואנושית (ואת מבינה את כוונתי). 

אך לפעמים יש מצב להעדיף את הנטיות האחרות, וכאן צריך להעמיק היטב, יש עקרונות חשובים מאוד, ופסיקה של רב היא הכרחית. צריך להבין איפה הזוג נמצא, ומה מתאים לו, וזה בשקלול נכון של הכול. 

אך גם בלי הדחייה, האם גם אז אין מקום לזוגיות? למשפחה? לקהילה? 

אומנם הרמ"א מחבר בין הדברים, אבל בואו ננתק בשביל הדיון 

האם אנחנו לא חיים את שני הדברים בעוצמתם?

האם הם בהכרח חייבים להלחם אחד מול השני? 

הרי מה אני צריך להרחיב פה מה בין חתן לכלה, בין בעל לאישה. מה אני צריך להרחיק על כל זה. 

ובשביל מה לי? זה הסוד שלהם. זה היהלום שלהם (שם שם ). 

ולכן, או אם בלי ילדים, כמובן "שלא טוב היות האדם לבדו" זה דבר בפני עצמו.

אבל זה גם דבר עצום הולדת הילדים פיזית וחינוכית.

אז יש פה שני דברים.. צריך ללמוד להכיל, לחבר, לאחד - ומבלי לפגום אחד בשני.

בהרמוניה אליבא דראי"ה, ודיאלקטיקה אליבא דגרי"ד. ושניהם היינו הך.

עומדת קודם כל על זוגיות נכונה ובריאה!

אלאם אם כן אתם רוצים ילדים עם שריטות בנפש.

אנא רישמי בכרטיס אישי כמה מילים על עצמך... לפחות גיל ומצב אישי

העלת לפה שאלה- שאולי את לא יודעת- אבל היא פצצה מתקתקת...

מבחינה הלכתית

מבחינה ריגשית

וגם מבחינה אינטימית- לא כל דיון ראוי לו לבוא בפני כל ישראל

התשובה הפשוטה היא-

עשה לך רב!!

לכי לדבר אישית עם רב או רבנית שמתאימים לך ולדרכך- והם ילמדו אותך את כל הנושא מכל כיוון

כמו שראוי

ואם לא- יש פה כמה נשים שאפשר לפנות אליהן באישי....

לשאול שאלות- בצורה מכובדת וראויה- מותר תמיד

לענות עליהן- לא תמיד נכון לענות בריש גלי....

ב"ה

את בסדר גמור- מתוקה!!

בת כמה את?

תנסי להנות מהחיים בלי מחשבות עמוקות מידי

אני רצינית..

יישאר לך מספיק זמן להתעסק  בזה אח"כ.

כל שלב יש מה להתחיל לבנות לאט את ההכנה לשלב הבא

וחוצמזה שאם כבר נכנסה שאלה למוח- למה לא לתת תשובה הולמת?!?!

בעיקרון חלק גדול מהמטרה של הקמת משפחה היא הילדים ולכן בד"כ עדיף שלא.

מה שכן במידה ויש זוג שלא מסוגל לגדל בתקופה מסוימת ילדים (וכאן כל מקרה לגופו) אז יש רבנים שיגידו שכדאי לחכות עם זה קצת.

לדעתי ישנה בעיה גדולה עם התפיסה להגיד שאסור לתכנן ילודה בכל מקרה - פגשתי בכמה מקרים שאנשים דוחים חתונה (לפעמים ממש ולפעמים לא מנסים ברצינות להכיר) למשל תוך כדי לימודים רק כי הם חושבים שהם לא יכולים לגדל כרגע ילדים (לפעמים זו הסיבה הרשמית ולפעמים זה הסיבה בין השורות). לדעתי במקרים כאלה יש רבנים שיגידו שעדיף להתחתן ואח"כ ללדת ילדים מאשר לדחות חתונה. ושוב לא באתי להגיד שזה פשוט אלא שצריך לדעת שאפשר להתיעץ עם רב וישנם מקרים שזה מותר.