השמיים כחולים, כחול טהור כל-כך.
עליהם עננים לבנים, מפוזרים כעדר הכבשים ביום המרעה.
מבין העננים השמש מאירה, אורה נושק על הים.
והים גדול כל-כך וכחול, הכחול הטהור שמשתקף מהשמיים.
למרגלות הים, חול זהוב מונח, ומשלים את התמונה.
על הים, גל נושק לגל, סירה קטנה שטה.
בסירה יושב זוג, איש ואישה, ואהבה שקושרת את נפשם.
הסירה מגיעה לאמצע הים, הגלים נחים, והשמש מתחילה לשקוע.
הסירה עומדת מלכת.
מבט חטוף, הם מבינים שהגיע תורם.
שני משוטים מוציאים, ובמאמץ מאוחד משיטים הסירה.
והסירה שוב מתקדמת לה, לאחר שקיעת החמה.

