לרפואת מרגלית בת חווה.
היא חברה של אמא שלי, שיש לה את המחלה והמצב נהיה גרוע מיום ליום..והבת שלה עומדת להתחתן עוד פחות מחודש...
תזכו למצוות ובשרות טובות!
תודה!
לרפואת מרגלית בת חווה.
היא חברה של אמא שלי, שיש לה את המחלה והמצב נהיה גרוע מיום ליום..והבת שלה עומדת להתחתן עוד פחות מחודש...
תזכו למצוות ובשרות טובות!
תודה!
מה עושים כשאין כסף למשפחה שלה, אין הרבה כסף למשפחה שלי, לי יש כסף ומשפחתה רוצה שאקח את כל עלות האירוע עליי, שנארגן אירוע באיזור שלהם כמו שהם רוצים, והם אפילו לא מוכנים לוותר על חינה????
אם אתה משלם אתה מחליט.
תגיד להם שאתה שומר את הכסף לדירה.
תשאל את החבר'ה מתורת החיים - חתונה לא חייבת להיות יקרה...
החתונה היא שלכם.
אתם צריכים לעשות חושבים יחד ולהחליט על סדר עדיפות.
בטוחה שאם תציגו להוריה את המצב הנתון ואת תובנותיכם המשותפות בענין- לא תהיה להם הרבה ברירה..
כאמא למתבגרים הדבר ברור לי מאוד- את החתונות אנו עושים בהתאם ליכולת שני הצדדים. מגיעים להסכמה עם משפחת החתן/ כלה, ואם מישהוא רוצה ויכול יותר הוא מוזמן להוסיף כנידבת ליבו הטהור בשפע- בלי לחייב את הצד השני.
והכי חשוב לזכור- לשוחח בכבוד עם צד כלתך, להקשיב ולהסביר בנעימות כדי שהשמחה תהיה מושלמת ותחילת החיים יהיו על בסיס של שלום והבנה.
בשמחות!
מזל טוב!!![]()
תגבש תקציב לארוע ולנלווים שלא חורגים ממנו בשום מקרה, ותשב עם ארוסתך על הנושא.
אם הוריה רוצים חינה או דברים אחרים שלא נכנסים לתקציב, הם יאלצו להתמודד עם העובדה הפשוטה ש"אין".
אלא רק אותה.
אם שניכם מחליטים שאתם לא מעוניינים בחתונה סגנון הוריה, ושחינה זה מיותר- אז אתם אלה שקובעים.
זכור שהאירוע הוא שלכם, לא של האורחים ולא של ההורים (גם כשההורים מממנים את החתונה..).
וחינה לא חייבת להיות יקרה כחצי חתונה.
לפני שדברנו עם ההורים שלה, הבחורה הסכמה שלא נוכל לעשות חתונה גדולה, שחייבים לוותר. ואחר כך זה נשמע כאילו לא יכולה לוותר על חתונה טובה וחינה, ועדיין הכל עליי, כאילו לבזבז את כל כספי על ערב אחד ושלא ישאר כלום לחיים הבאים אחרי החתונה.
אני עדיין מרגיש מאוד מוזר על זה שרצו שאשלם את כל החתונה מכספי ועם זאת שהם יאמרו איפה, איך ומה יהיה בחתונה
הרבה מזל טוב!! אני באמת שמחה לשמוע שהתארסת!!
דבר שלי- הכלל הוא-
מי שמשלם- קובע.
זה נכון כשההורים משלמים
וזה נכון שכהחתן משלם
אז שזה יהי ברור .
דבר שני- הכלל הוא שאתה רוצה לעשות את מה שארוסתך רוצה- כדי לשמח אותה
מה שהיא רוצה- לא מה שהיא משתכנעת שהיא צריכה לרצות כדי לרצות מישו (הורים למשל)
דבר שלישי- אתה צודק. יותר חשוב תמיד לבזבז פחות על החתונה ולשמור יותר לבית- במיוחד כשגם ככה יש משאבים מוגבלים.
דברנו עוד היום על זה, היא אומרת שאני צודק, שזה נכון שכל הכסף שנשמור לבית זה טוב וחשוב, אבל היא אומרת לי שלמרות שאני צודק זה נותן לה הרגשה של עקשנות 
אתה ודאי צודק שלא לשפוך כסף על כמה שעות.
דבר שני תדע שתקופת האירוסין היא תקופה מאד מתוחה. ממש כדאי להיזהר לא ללכת ראש בראש אלא להתחמק מחיכוך. . לותר איפה שאפשר.(לדוגמא זה לא אומר לזרוק כסף על חתונה אבל כן אפשר להסכים שזה יהיה נגיד באזור שלהם.)
מה שעולה לי בראש זה סתם הצעה שאולי לא רלונטית ,אולי מתישהו שנראה לך מתאים לקנות איזה מתנה יפה להורים שלה או משהו כזה שיפיס איכשהו את דעתם. אבל שוב יכול להיות שההצעה שלי ממש לא טובה.
בהצלחה ומזל טוב.
כמו ניצול. מצד שני, הרי בורא עולם הקציב סכום כסף מסוים לאירוע שלכם, מסתבר שהוא סומך עליך ונתן לך את כל הסכום....אז תן אותו ביד רחבה??
נראה לי שזה יהיה יותר הגון להשתמש בסכום הזה בתחילת חיי נישואין שלנו, חיים קדושים וטהורים מלהשתמש באירוע של כמה שעות....
אולי בורא עולם הקציב לבנית בית בישראל?
צריך לזכור שאירוע גדול הוא ארוע חברתי ומיותר לחלוטין. ואין בינו לבין נישואין כל קשר.
בשביל להיתחתן צריך: חתן כלה, טבעת, עדים,מסדר קידושין,מנין, גביע ויין.
אפשר עוגיות או סעודה קטנה אח"כ כרשות.
"לפני שהתארסתי חשבתי שבחתונה אהיה חצי ממקבלי ההחלטות. היום אני מבין שאני רק שישית, והשישית הכי פחות חשובה.."
(חתן צעיר)
אהבתי..=]
בס"ד
מכירה הרבה זוגות שזה קורה להם.
אבל זה לא דפוס התנהגותי, לא כו-לם נוהגים כך.
סתם ככה כדאי לשמוע בעצת ההורים, הם הרבה יותר מבינים מאיתנו הקטנים.
לגבי המקרה הנ"ל- אינני רוצה לחרוץ, אבל כאן דווקא הייתי מתעקשת, אחרי הכל זה על הגב שלי... [כלומר שלך...]
ומזל טוב גדול, שמחה לקרוא שהתארסת!
בסופו של דבר, כמו שכתבו פה, אתה משלם ולכן - אתה קובע.
ולדעתי גם יש צדק בדבריך.
אבל - נשמע שאתה לא מספיק משוכנע כמה אתה צריך לרצות את הורי הכלה.
לענ"ד אם תהיה משוכנע בדעתך, בוודאות, ותגיע לידי החלטה, או יותר נכון, תגיעו, שניכם, לידי החלטה משותפת, תוכלו להציג חזית אחידה מול ההורים וזה כבר ימנע הרבה בעיות.
ודבר נוסף והעיקר- שיבוא בעקבות הנ"ל, תהיה יותר נינוח כלפיהם. זה לא ייראה עקשנות, כמו שאמרה ארוסתך החכמה, אלא זה ייראה עקביות, החלטה ברורה.
יכול להיות שהם שוב ינסו לומר אחרת, אבל אתה תמשיך לשדר רוגע יחד עם החלטה ברורה - אתה מבין אותם שהם רוצים חתונה שנראת.. וחינה.. אבל הגעתם להחלטה שלדעתכם זה מה שטוב. ואז הדברים לא יבואו מתוך כעס כלפיהם, או תחושה שהם מנסים לנצל.
המון מזל טוב!!!
אני עייפה! עייפה להיות אבדה שמשהו שכח!
מתיש כל הדייטים האלו! עוד ועוד... זה מתיש!!! נימאס!!!
חבל שאין אפשרות אחרת חוץ מהדייטים האלו!!!
לבחון להסתכל זה זה... זה לא זה... ושלא נדבר על לפני הדייט זה בגד טוב זה יפה זה לא..
יותר מידי פחות מידי...
אני עייפה!!!! ועוד לא התחלתי...עוד לא נמצאתי (כלמור עוד משהו לא מצאה אותי..)
ה' תעשה שזה היה יותר פשוט!!!
תפילה.
וישועת ה' כהרף עין..
בס"ד
סליחה על הקפיצה- אבל מה זה קשור?
אדם יכול לעבור בשנה של פגישות סרטים שאנשםי לא עוברים גם ב8 שנים כאלה...
וד"ל..
![]()
שרון יקרה- העם איתך..
נשמע אולי קצת רחוק אבל כדי לאסוף את כל הכאב הזה ולצעוק לה', ולבכות ולבקש ממנוץ..
בסופו של דבר כל מה שאנחנו יכולים לעשות הרי זה רק להשתדל ולהתפלל..
אז מתוך הנחה שאת ה"להשתדל" את עושה (כמו שאת מתארתת..) כל מה שנשאר הוא תפילה..
כשלי יש רגעים כאלה אני משתדלת להכר באימרה בשם ר' נחמן (וסליחה עם הציטוט שלי לא מדויק..מוזמנים לדייק בו) ש"כל דבר שיש בו חסרון או שלא התפללו עליו או שלא התפללו עליו מספיק"... תשקיעי את האנרגיות בתפילה ותשובה ומתוכם תשאפי ותדלי אנרגיות חדשות לעשות ולהצליח!!
חזקי ואמצי..
שולחת חיבוק
בעיתה אחישנה!

כשאדם עייף המוח עובד באיטיות, יש תחושת לאות ורגישות מוגזמת לרעש ואור.
כדאי קודם כל לנוח, לנשום עמוק ולהנות קצת ממה שקורה סביב.
לעזוב לפסק זמן קצר את נושא ההכרויות ולחזור אליו עם תובנות נוספות וכוחות מחודשים- ממקום בריא, רגוע ומאושש.
ושאלת מליון הדולר- כמה זמן פסק זמן??
תתחילי- ונראה לי שתוכלי להרגיש מתי את מוכנה.
בשמחות בעיתה ובזמנה.
בכל מקום שאני רואה חיסרון, או שלא התפללו עליו בכלל, או שלא התפללו עליו מספיק
תראי את זה כך, תגייסי עוד קצת והרבה אופטימיות וזה יקרה בעז"ה.
נפרדתי עכשו ממישהו אחרי כמעט חודשים..
לפחות זה היה הדדי הפרידה..
אני סתם מבואסת קצת! בטח יעבור עד מחר!
![]()
קבלי חיבוק!!!!
=]
שה' יתן לך הרבה כח ולב לקבל החלטות נכונות ולהיות שלמה איתם!
קודם כל-איתך בכאב, בע"ה מעז יצא מתוק ומהר..
רק רציתי להגיד שהביאוס לא חייב לעבור עד מחר.
תני לעצמך קצת זמן.. לעניות דעתי הזמן הזה חשוב..
מנסיון- אני יצאתי עם מישו ארבעה חודשים ונפרדנו ואני לקחתי לעצמי זמן
להתכנסות עם עצמי ולכאב. ובמבט לאחור הרבה בזכות זה קמתי והתעודדתי..
חשוב לא לדלג על שלבים (אבל לא פחות חשוב לא להתקע בהם!!!)
הרבה שמחה ואור.![]()
בד"כ זה נק' השבירה של אנשים כשהם מחליטים להכנס לפורום...
ברוכה הבאה.
יה"ר שתעופי מהר מהר לפורום נשואות הסגור... 

חיזוק פשוט..

מאמע צאדיקהסורי הייתי חייבת...
כן ירבו....שתזכה לרוות נחת מכולם...!!!!!!![]()
חחחח..![]()
מה יהיה עם החיצים והניצלושים?
מחר תרגישי יותר טוב, העיקר להסיק את המסקנות הנכונות והמקדמות מכל מה שעובר עלינו בחיים. בהצלחה!
שמתחברת לתפיסה של ברסלב, אבל לא רוצה מישהו שהוא ברסלבר ממש- עם זקן , פאות וכיפה של נ-נח-נחמ-נחמן מאומן..
איך בחור דתי-לאומי (כמוה) יסתכל עליה אם היא תטוס לאומן כי היא רוצה להתקרב ל-ה' וחושבת שחוויה רוחנית יכולה לחוות באומן ..??
המשך יומנעים !!
השאלה שלי , איך בחורים דתיים-לאומיים מקבלים את זה . .
(בבקשה לא להפוך את השירשור ללשון הרע או להשמצה של מגזרים מסויימים , זו לא המטרה ..
)
שם הקב"ה בחר את מקומו,
גם אם מאוד רוצים שזה יהיה בעיירה אנטישמית באירופה.
בפעם האחרונה שבדקתי הקב"ה שיכן שמו בהר הבית,
לא בחלק החומה המערבי שלו.
ומתפללת- יש הרבה בחורים דתיים לאומיים עם תפיסה של ברסלב- שלא נראים "ברסלברים כבדים". ואפילו יעריכו את זה שתסעי לאומן.
לבנתיים הכי קרוב וריאלי זה הכותל.
בעזהי"ת.
אך זה בברור לא השאיפה שלנו.
אנחנו שואפים להגיע להר הבית בעצמו, לבית המקדש. הכותל הוא המקום הכי קרוב למקום הנ"ל, אך צריך לזכור שזה רק אמצעי זמני בלבד!
ולכן גם כשמתפללים בכותל מתפללים עם זווית טיפהל'ה שמאלה (לכיוון עזרת גברים
), כדי לכוון למקום המקדש, ושלא חלילה ייווצר מצב שאנחנו מתפללים לכאורה לכותל בעצמו.
רק ציינתי שהיה שם משפט לא נכון.
"לכי לכותל, שם הקב"ה בחר את מקומו"-> טעות.
(ובעז"ה אני עוד יעלה בעיתו ובזמנו)
והוא הכותל המערבי.
האמת שגם לי קשה לפעמים עם דברים מסוימים בקשר לכותל אבל עדיין שכינה לא זזה משם והוא שריד אחרון שעומד מבית מקדשינו..
ל-4 אמות של הלכה...
ולבית רבינו שבבל-770
ולבשר לך שהקב"ה קידש את א"י משאר הארצות,
וכמובן שזה כולל את אוקריינה , ואפילו את ניו יורק.
שלא פתחת אפעם גמרא...
"ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שמה"(יחזקאל י"ט,ט"ו)
2 דעות לתנאים במגילה כט,א::
ר"י: כל בית מדרש נחשב ך-4 אמות של הלכה לכן שם שורה שכינה
ר"א אומר: זה בית רבינו שבבל
ואין פה מחלוקת כי שניהם סוברים שכל בית מדרש הוא מקדש מעט
וגם לדעת ר' יצחק עיקר ושלימות הענין של "מקדש מעט ששם שכינה שורה זהו בית רבינו שבבל.
כלל השיחה והסבריה לקו"ש-דבר מלכות ש"פ נח תשמ"ז( ופ' פינחס ו"כח סיוו נ"אן)- "קונטרס בית רבינו שבבל"
וגם השכינה חזרה לארץ הקודש
<עידכונים מהשטח>
שאין כזה פס' טו, כי הפרק נגמר בפסוק יד'.
אז בטח התכוונת ליחקאל יא', טו'.
מסורת ישראל אומרת שהרמבן לכבוד ר"ה, לא טס לאומן ולא לבית רבינו שבבגדד (בבל), אלא, עלה בחירוף נפש לארץ ישראל.
אם זה היה תחליף שווה לארץ ישראל מינסתם הוא לא היה מוסר את נפשו עבור העליה לארץ.
ככה שמקדש מעט, זה כניראה באמת רק מעט ולא משתווה לשכינה ששורת בא"י במלוא הודה והדרה.
הרי הציונים- לא ישתכנעו לעזוב את הארץ לקברות צדיקים.
החבדניקים- לא יוותרו על הנסיעה לניו יורק,
הברסלבים- לא יוותרו על הנסיעה לאומן.
ואף נימוק של אף אחד, מלומד ומחוכם ככל שיהיה- לא ישכנע פה מישהו להחזיק בדעה אחרת.
(ומי שמתחבר לברסלב והוא בראש שלך- יעריך את הנסיעה, ואם זה יפריע לו- מסתבר שעוד דברים בתפיסת עולמך לא יתאימו, לא כך???)
את התמונה הקצת, ממש קצת, יותר גדולה.
אולי בשביל חבדני"ק יש רק חב"ד, ולברסלבר יש רק ברסלב -- אבל ליהודי יש גם וגם ועוד.
והמקום המיוחד שכל יהודי נמצא בו, הוא ייחודי עבורו, ועל פיו יקום ויעשה מעשה. והברסלבר לא צריך לברסלב את החבדניק, והחבדניק לא צריך לחבד את הקוקניק, שלא צריך לקקנק את החרדי שלא צריך להחריד אותי.
בסה"כ הכול כולם הולכים אחר חז"ל ולשם שמיים, והקנאים מתבקשים להגיב בשרשור אחר.
של בית המקדש!!!!!!!!!
הקיר של קודש הקודשים!!!
לא הקיר של התומך של החומה שמקיפה את ההר!
אנשים קלטו, מה שקרוי היום "הכותל" לא שייך לביה"מ. יש לו קדושה- של עשרות שנים שיהודים התפללו שם. אבל זה לא קדושה של ביה"מ.
תספרי לו את זה אחרי הרבה זמן,וזה כבר לא ישנה לו.
אני כותבת מניסיון,
ה' כבר דאג לזיווג שלך, והאיש שלך ידע להכיל אותך עם הטיסה לאומן, שהיא דבר נשגב ונפלא עד מאד...
אני חושבת שבשלב הבירורים פשוט את יכולה להגיד לשדכן, שחשוב לך להדגיש שאת קשורה לר' נחמן, וגם טסת לאומן..שזה נקודה שאת מחוברת אליה ,
זהו, בלי יותר מידי הסתבכויות..
וה' הטוב בעיניו יעשה,
חוצמיזה שר' נחמן אומר:"מה לכם לדאוג מאחר ואני הולך לפניכם.."
אשרייך!!
ואני ממש אבל ממש לא יוצאת עם ברסלבים עם פאות וזקן.
בינתיים לאף אחד לא הייתה בעיה עם זה, ב''ה.
ולמה שתהיה...?
סתם מעניין אותי לדעת מה אנשים חושבים על זה .
את רוצה שנזרוק עלייך עגבניות רקובות?
לא ילך לך!
העגבניות יקרות מידי עדיין!!

<צ>
דעתנו לא ממש משנה- השאלה מה טוב לך סה"כ
כלומר אני יכולה לומר 100 פעמים שאין כמו קדושת א"י, שאין היתר לצאת ממנה, שאין מה לחפש באוקראינה, שרבי נחמן עצמו כל הגותו היא ללכת לא"י -אז למה ללכת הפוך?!?!
אבל את לא תשמעי לי- אלא ללב שלך...
תעשי מה שגורם ל-ך טוב, ולא מה שאנשים חושבים שגורם טוב ..
על זקן ופאות...
איך אפשר להתקרב לה' בלטוס חוצה לארץ...
בס"ד בר"ה
שחררו לחץ, היא לא שאלה מה אתם אומרים על אומן אם לטוס או לא!!!
אני חושב, שהרבה מאד "דתיים לאומיים" יסתכלו עלייך בעין יותר יפה אם תטוסי לאומן, זה מראה על רצון להתדבק בה' ולהתחזק!! ויש הרבה "דתיים לאומיים" ברסלברים...קיצר אין לך מה לדאוג..ה' דואג לך ובמיוחד אם את טסה לרבינו אז בכלל בכלל בכלל בכלל אין לך מה לדאוג!!!! רבינו יתקן את העולם, נ נח נחמ נחמן מאומן!!!!!
את יודעת כמה בנות דוסיות נוסעות לאומן בט"ו באב אפילו בלי להתחבר לברסלב?!
סתם בשביל החויה הרוחנית..
אם לבחור מפריע שנסעת לחופשה רוחנית וקצרה - אולי הוא לא מתאים לך...
חוק מספר 1 בשידוכים:
אל תוותרי על עצמך!!! תהיי את, תעשי מה שנראה לך נכון וצודק. ותמצאי מישהו שיוכל להעריך אותך לפי מי שאת באמת.
את לא רוצה לחיות בשקר, ואת לא רוצה מישהו יאהב אותך בגלל מסכה ששמת.
אם תהיי את, אני בטוח שתמצאי בחור שיעריך דווקא את זה- ואת זה את מחפשת.
כל הדיונים "ברומו של עולם" בענייני ברסלב, אומן, וחברה- מתאימים לפורומים אחרים, ואולי לכתלי בית המדרש.
בשידוכים צריך לקבל כל אחד כפי שהוא, ולא לנסות או לרצות לשנות משהו מבן הזוג. את צריכה להיות את, וזהו.
מיסודה של ה'צדיקה'-
נא לשרשר שדכנים/ות.
בסיום השרשור, תוצג בל"נ רשימה מסודרת שתהווה חלק מה'מדריך'.
תנאי לשרשור: אפשרות ליצירת קשר! (-טלפון/פלאפון/דוא"ל)
כמובן-רק כאלה שברור לכם שעוסקים בתחום. (-לא לשעבר או לעת מצוא).
רשימה התחלתית:
הרב חיים סולטן 02-9971941/054-6713811
יהודה דנינו 02-6521347
בת-אל גרינשפן 02-5386218
הרבנית ענבל מלמד (-ישיבת הר ברכה) 029973185
קדימה! שרשרו!
המלצה שלי .. !!
לראות את השם של ראש האולפנא שלך לשעבר בתור שדכן... 
באמת שזה אחד הדברים היפים לראות שאפילו שסיימנו את האולפנא, עוד דואגים לנו.. 
פלספניתאחרונהחברתנו נח"יסטית התארסה..!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מברוק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!![]()
![]()
![]()
![]()
אה- ומזל טוב
נח"יסטית-תראי פנייך פה,
שנוכל לברכך!!
=]
גלוק17ולבקשת ננשמה! אני פה...
ועכשיו הברכה!!
יהי"ר שתזכו להקים יחד בית של -
אהבה, אחווה שלום ורעות!!
של מה שתעשו יחד ולחוד,
יהיה מתוך אושר ושמחה,
שתרוו רק נחת ובריאות!!
ושתתקיים בכם הברכה שנאמרת ע"י הנשים לפני הדה"ד-
שתזכו לבנים [ובנות!!] אוהבי ה', יראי א-לוקים,
אנשי אמת, זרע קודש, בה' דבקים,
שיאירו את העולם בתורה ובמעשים טובים,
ובכל מלאכת עבודת הבורא!!
וכמובן- שיהיה במזל טוב!!
אמן..
כל כך שמחים בשמחתכם!!
ונשמח להכיר את המאושר ![]()
נורא שמחתי לשמוע.
שתזכו לכל הברכות
כל טוב
אפוש
~א.להמון המון מזל טוב! 
שתזכו לראות אור ושמחה בבניינכם המשותף ויהא נעם ה' עליכם..
בס"ד
יא! סופסוף קצת בשורות טובות!1
שיהיה בהרבה מזל וברכה!

תזכו לבניין עדי עד, מתוך שמחה, קדושה וברכה.
למה כל כך קשה לכם לחייך בפגישה?
למה קשה לכם ליצור קשר עין?
למה יש לכם קטעים כאלה שפתאום אתם שוקעים בתוך מחשבות ושוכחים שיש מישהיא שיושבת מולכם ורוצה להמשיך את השיחה?
אוף...
למה ככ קשה לכן לקבל אותנו איך שאנחנו?
למה נראה לכם משונה לפגוש בן שהוא ביישן או חששן בפגישות ראשונות?
למה כל תנועה, העוויה ופריט לבוש שלנו אתן צריכות לנתח לבתרים ולא פשוט לברר את האמת?
למה יש לכם קטעים כאלו שאתן שוקעות בגאוה כאילו תמיד אתן הצודקות ולמרות זאת אתן מצפות שאנו נהיה "מובילי הקשר"? ושוכחות שיושב מולכן מישהו שהוא גם בן אדם?
אוף...
מחוברתהפתרון הוא, לא לקחת כל הזמן את האדם לכף חובה, תמיד להישתדל להבין אחד את השני.
רחלקהבחיים לא שקעתי בתוך מחשבות ושכחתי שיש מישהי מולי...
לא נראה לי משונה לפגוש בחור שבפגישות ראשונות הוא ביישן.
אבל כן משונה לי לפגוש בחור שבגיל 33 אחרי כל כך הרבה דייטים עדין מתקשה ליצור קשר עין עם בחורה.
לא מדובר בבחור שהתחיל לאחרונה לצאת עם בנות. הוא מתבשל בעולם הזה הרבה זמן ועדין לא יוצר קשר עין עם בנות.
חוץ מזה, לי ממש אין בעיה להוביל שיחה בכיף כל עוד הבחור מולי מעונין לקחת חלק בשיחה אבל כשהוא נכנס עמוק לתוך המחשבות שלו וברור לי שהוא לא ממש קשוב לי, קצת קשה לי להמשיך את השיחה...
וגם, אמנם כתבתי בצורה כללית על בנים אבל ברור שלא התכוונתי לכולם. זה היה מתוך התיחסות לבחור ספציפי שאני ממש לא מבינה את ההתנהגות שלו.
כנראה שלא יצאת עם הבנים הנכונים...
בס"ד בר"ה
זה יעבור עם הגיל...
מי שרוצה בגיל 14-16, יש סיכוי טוב שיתחתן בגיל 18.
מי שרוצה בגיל 31-41 (ואל תשאל על הקטע של 31-41)
בן 18 הוא כבר בטוח לא יתחתן...
וגם נכון! התחושה הזו אמיתית, וההרגשה של "לא טוב היות האדם לבדו" (-הציטוט הנכון) היא נכונה וצודקת.
אבל- חכה שגם מבחינה טכנית יגיע הזמן.
פועלת בסדר. אבל כמובן שיש צורך להשליט את השכל על הרגש ולחכות ליותר בשלות. הרבה יותר!
עכשיו יש לך כמה שנים של "בן 15 לתלמוד" עד "בן 18 לחופה\ בן 20 לרדוף"
כדי לבנות להעמיק להרחיב ולעצב את האישיות העצמית שלך
בניה שיש בה רצינות ושמחה של מי שיש עוד דברים בהמשך הדרך...
בל עדיין לא הזמן...
מה לעשות ביינתיים???להתחיל להתכונן!!
להתחיל להתחשב יותר,להקשיב יותר,להיות אכפתי יותר
ככה זיבוא הזמן זה ילך הרבה יותר בקלות...
(בעיני לפחות)
"אין שום חיסרון ברצון" - איפה הפילוסופים של פעם...
בכל מקרה, זה דבר נהדר וטבעי לחלוטין- לרצות להתחתן.
אולם זה לא מתאים לעכשיו, לעכשיו יש לך אתגרים ועיסוקים חשובים בהרבה, ומוטב שתכוון את כל כולם אליהם.
כמו לימוד תורה ובניית אישיות תורנית.
אני לא ממליץ לך ללמוד עניינים בנושאי זוגיות, זה לא מתאים לעכשיו, וזה סתם יבלבל לך את הראש.
בעיתו וזמנו תיגע בדברים מתוך המקום המתאים לכך.
לעכשיו תלמד ותתגדל בתורה.
בנוסף, אם הדבר תופס אצלך מקום חשוב- מוטב שתפנה לרבך או להוריך ותתייעץ איתם.
תקרא\י קודם את כלל1 >http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t333409#4126225
כדי להגיע בחיים למקופם הזה- של לא לוותר על עצמך כדי להשתדך עם מישו\י-
צריך קודם כל שיהיה "עצמך" מגובש ויציב ואיתן ומוצק והרמוני וכו' וכו'
לכן האתגרים עכשיו מבחינת לימוד ועבודה מעשית (מידות) זה פחות-פחות בתחום הספציפי של זוגיות
ויותר בתחום הכללי של- להיות מענטש (בן אדם)
ולהיות בן\בת תורה
זה אומר להיות חבר טוב אמיתי לחברים שלך, להיות בן טוב להורים שלך, להיות אח טוב לאחים שלך,
להיות בן אמיתי לאביך שבשמיים, להיות אח אוהב לכל אחייך מעמ"י,
זה להיות חבר טוב אמיתי של עצמך-
לגלות ולברר ולפתח את הכישרונות שלך
ללמוד הרבה תורה כדי לצבור ידע כדי לתת לתורה לעצב את האמונה ואת האישיות
מתוך זה- תוכל בהמשך החיים לגשת לבנות קומה עליונה יותר של זוגיות.
זה הסדר הנכון לחיים.
חוצמזה-
אם קוראים משו שלא לגמרי בשלים אליו- עלולים להווצר רשמים ומשקעים שאח"כ צריך לעמול כדי להוציא את ההבנה הפשוטה כדי להכניס הבנה רוממה יותר.
לא חבל?!
את/ה סגור/ה על עצמך אם את/ה בן או בת????
בן/ בת כמה אתה???
לא נראה ככה...........
ואתמול שכחתי בפעם הראשונה..
שכוייח שכוייח
מי מביא לנו דבר תורה משו משיה"ש???
(יאללה בנים מי מראה שהוא גבר? יודע להביא וורט?)
רציתי לשתף אתכם בהודעה מזעזעת שראיתי בפורום 'כיפה' אבל..זה כ"כ מעורר בחילה וגועל שעזבו.
העניין הוא כזה:
יש שם עשרות פורומים עם ניבולי פה ושיחות פשוט מזעזעות על הנושאים הכי פרוצים בריש גלי.
כאחד שהיה בצבא ובמקומות רבים בהם כאלו רחוקים מאד מיהדות ותורה - מעולם לא נחרדתי והזדעזעתי כמו למקרא הפורומים ה..באמת שאני לא יודע איך לכנותם.
יש לי עשרות או בעצם מאות דוגמאות לשרשורים שם שקשה לתפוס איך אדם המחשיב עצמו דתי מסוגל לדבר בשפה כזו ועל נושאים כאלו ולעיני כולם, נשים וגברים יחדיו.
ושאלתי היא:
איך, לאחר כל הדברים הללו, עדיין קיימים רבנים המשתפים פעולה עם אתר כזה?
לאן הגענו?
בא לבכות כבר..באמת...
לא אוהב ת'אתר הזה.
מלא שאלות שם בשאל את הרב, ממש ממש לא מתאימות לפירסום.
וקבוע קבוע הם שמים כותרות מפוצצות, וכשאתה קורא את הכתבה, מתברר שבקושי קרה משהו.
מאיזה גיל נראה לכם אפשר כבר לכתוב בפורום הזה?
אני אישית קוראת פה דיי הרבה.. זה מעניין =)
אבל אני שמינסטית וכנראה לא אתחתן בשנה הקרובה.. נראלכם שייך להגיב? זה בכלל יעניין מישהו מה שמיניסטית קטנה ולא מנוסה חושבת?
וואוווו..
איפה המנהלים??. זו ממש עבירה על החוק!!
סתאאםםם...
תכתבי כמה שאת רוצה
תהני!
רווקה זקנה הייתי אומר
חמודה,
בעיקרון כל מי שרוצה לכתוב מוזמן...
ויש כמה בגילך או גדולים ממך [בעיקר גדולות] בקצת ממש...
למשל אני... 
תפאדל, תכתבי ומי ייתן ונחכים מדברייך =]
|טון מורתי| אם לא תתנהג יפה לאנשים חדשים אני אעמיד אותך בפינה!
פשוט תגיבו פה > http://n4.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t333658#4125016
תודה
גם במוצשק מותר עוד...
חחח תראו לכם מה אם היה קורה לכם,
אם הייתם יושבים פה זמן מכובד לכתוב קטע,
והכל נ-מ-ח-ק לכם בטעות. נכון פשוט לחייך בטוב?
הא? לא מובן למה?
מממ... (:
"שהם עמלים ואנו עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר,
והם עמלים ואינם מקבלים שכר". (מתוך התפילה לפני הלימוד)
---
נו, באמת. הצחקתם אותי.
בנתיים למי שיש פה מלייארדים בכיס,
זה דווקא לביל גייטס, ולא לי, למרות שאני עמל בחיים...
לא הבנתי. הם עמלים ו...
אינם מקבלים שכר?! לא מקובל עלי.
איך אפשר להגיד שהם אינם מקבלים שכר?!...
בגרות במתמטיקה. כמובן, לומדים קצת לפני, בכל זאת צריך להצליח משהו...
מגיעה השעה. יושב, פותר ת'תרגילים. אחלה, עוברות להן שעתיים, יוצא החוצה ונושם לרווחה.
פוי, סוף סוף הצלחתי בבגרות. 33.3 נקודות כפול 3 תרגילים = 100. נכון?
אוו. מצוין, מתמטיקה? שלום לך יקירתי. הגיע הזמן להפרד...
"נתנאל", אני שומע את חבר שלי אומר לבחור שילדו - לזה הגאון שאף פעם לא טועה.
נו, איך הייתה הבגרות? מה הפתרונות שיצאו לך?
- תרגיל 1, אומר נתנאל, יצא לי שהתוצאה היא...
- 3.25, אני צועק כולי מאושר.
ת'כלס, מגיע לי, יש במה להיות מאושר.
- 9.5, אומר נתנאל.
- הא?!?!?!?!?!?...
מגיע הביתה. נוו, לאן רצים ישר?
"לחמן", אני כותב בגוגל.
אמא, נראה כאילו הם משועממים, כבר יש פתרונות?!
עובר מהר על הפתרון, מקוה להגיע בדף למטה עם חיוך...
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
ארררר!! למה?! למה?! למה?!...
שוב פעם לעשות מועד חורף? אין מצב בעולם.
במקום מינוס כתבתי פלוס. ארר!
תחייכו, אבל שנה אח"כ במקום 'הכי הרבה' שבקשו בשאלה מסוימת,
עניתי בבגרות על 'הכי קצת', אז תארו לכם מה הייתה תוצאה...
אור, בחורה מטופחת מאוד. במיוחד היום, החברה הכי טובה שלה מתחתנת.
אי, כמה שהיא מתרגשת. "עוד ישמע, בהרי יהודה. אווווו. בהרי יהודה", היא שומעת.
כבר שבועיים לפני החתונה, זה הצלצול שלה...
הוופה. מי מתקשר? אפרת?! שעתיים לפני החתונה?!...
- אהלן כלה! אפתוווווו'ש, מה קורה נשמה? וואי, אני מתרגשת.
- חח כן, גם אני מאוד מתרגשת. תקשיבי, אני מתקשרת כי רציתי שאת תהי המלווה שלי לחופה, סבבה חמודה?
- אני?! צועקת אור, וואו. בשמחה ממש. אפרת, את מפתיעה. אוהבת!...
הכל טוב ויפה אלא ש...
אור שלנו לא שמה לב שהיא סיימה לפני כמה דקות למרוח ת'איפור, אחרי שעה מול המראה.
מילא הפודרה, לא תמרח. אבל לאאאא. רק שזה לא קרה!...
הרימל, אוווווווווווווווווווווור, הרימל...
ת'צעקה שלנו היא לא שמעה. אתם מבינים טוב מאוד מה היה לה מתחת העין...
- לאאאאאאאאאאאא. אני לא מאמינה! שעות אני מסדרת כל ריס וריס, מה לעזאזל?!...
אגב - בנים בורים ועמי הארצות, סתם בשביל הידע שלכם. רימל זה מה שהבנות מורחות על הריסים, נו, הדבר השחור הזה.
מה? אתם שואלים אם זה הדבר הזה שעושות ת'עיניים של הבנות כמו מכשפות?! ב-ד-י-ו-ק. אמנם מכשפות יפות,
אבל מכשפות. אגב, בנים, תשמרו על השקט, יש כאן בנות. מי למד אותכם טאקט בחיים?!... P:
מה הקשר בין הסיפורים?
רק נוסיף עוד משהו למבוגרים שבנינו.
את כאמא נחמדה, מכינה לילדים אוכל. משהו מתוק וטעים.
מהבוקר עד הצהרים זה מתבשל. אלא מה? פתאום את הרואה את המילים 'מלח',
בשקית שליד הסיר. ובמתכון מה כתוב?! 5 כפות סוכר?...
זהו. עכשיו מובן הכל.
בכל החיים שלנו, אנחנו מקבלים שכר על ה-ת-ו-צ-א-ה.
עמלת שנים, שברת ת'ראש חודשים, התאפרת שעות, בשלת מהבוקר,
למדת 8 חודשים ----
כל העמל שלך, בסופו של דבר, לא ה-ו-א עצמו שווה,
אלא מה כן? במה נבחן? על מה מסתכלים? מה ת'כלס?
ה-ת-ו-צ-א-ה. כמה עמלת, כמה הזעת על הדבר -
לא מעניין אף אחד, ובודאי שלא תקבל על זה שכר.
למדת 8 חודשים מתמטיקה,
ובסופו תקבל בבגרות - 46, בגלל טעויות קטנות ששינו ת'תוצאה.
הכנת מלא אוכל שעות - אבל בסוף תזרקי הכל, כי שמת בטעות מלח במקום סוכר...
התאפרת בשיא הדיוק - התוצאה שתצטרכי שוב להוריד ת'איפור,
ולשים מחדש, כי הדמעות הרסו את האיפור...
"הם עמלים, ואינם מקבלים שכר".
עמלים, בטח עמלים.
אבל על ה-ע-מ-ל עצמו,
הם לא מקבלים שום שכר.
תופר שתפר למלך בגד יקר ולקח לו הרבה זמן, אם בטעות יש חור בבגד,
הוא לא יקבל על זה שעמל על הבגד חודשים, אפילו לא לירה שחוקה.
רגע, ומה איתנו?
"אנו עמלים - ומקבלים שכר",
על מה מקבלים שכר?
ל-א ר-ק על התוצאה, אלא גם ובעיקר -
על ה-ע-מ-ל.
תראו עד כמה זה מדהים.
בחור שיושב שעות על הרשב"א ולא הבין כלום,
אין כזה דבר 'אררר! בזבזתי זמן וכוחות לחינם',
יאחי, אתה תקבל שכר. גם אם לא הבנת. כי הקב"ה,
בוחן בעיקר את ה-ע-מ-ל, את ההשתדלות שלנו.
בחורה שנשכה ת'שפתיים בשביל לא להגיד לשון הרע,
ובסוף נפלה ודברה על חברה שלה,
אמנם המעשה רע, אבל תדעי אחותי, שעל 'נשיכת השיניים' שלך,
על ההשתדלות - את תקבלי שם. גם אם בסוף עבירת עבירה...
אותו דבר גם בחור שהולך ברחוב ורואה מישהי לא צנועה.
הוא 'מת' להרים ת'עיניים כי הוא מושכת לו אותם.
אח שלי, זכור - כל שנייה שאתה לא מרים, את מקבל שכר על העמל.
גם אם בסוף תכשל, תשתדל כמה שיותר, כי ה' לא בוחן רק את התוצאה,
אלא בעיקר את ההשתדלות האמיתית שלנו. את העמל שהשקענו.
אם נשלים ת'מעגל. גם ההיא שעומדת מול הארון ויש בה התמודדות של -
חולצה שלושת רבעי או קצרה?..
הראש שלה כואב מהנסיון והיא מנסה מאוד מאוד בכל הכח להתגבר.
גם אם בסופו של דבר היא תפול ותלבש ת'קצרה,
אחותי - תדעי שקבלת שכר על העמל. כן, גם אם אין תוצאה.
את ענקית עצם זה שהשתדלת - שנלחמת. גם אם אין תוצאה. עמלת,
ורק על זה את ראויה להערכה ענקית. לשכר יקר מאוד.
אז בואו נסכם עם מה יצאנו פה היום -
אצלהם = "הם עמלים, ואינם מקבלים שכר",
אין שכר על העמל. יש תוצאה? תקבל שכר. אין תוצאה - אפילו אם חרשת על הדבר הזה שנתיים,
קרעת את עצמך, הוצאת את כל הכסף שיש לך בשביל להשקיע במנייה הזו -
כלום לא תקבל. נאדה. חפש איך לבכות על הזמן שבזבזת...
אצלנו - אי, וכמה זה מתוק לדעת את הדבר הזה - אנחנו,
גם אם לא 'הבאנו תוצאה', לקב"ה אכפת בעיקר על ההשתדלות שלנו.
על ה-ע-מ-ל שניסנו, על הזיעה שהורדנו בשביל להבין ת'גמרא, על הכאבי ראש שהיו לנו כש - 'אפרת',
ההיא שהתחלנו איתה - התקשרה אלינו, ואנחנו לא רוצים באמת לענות, הקב"ה לא רוצה שנענה...
על זה נקבל שכר. תזכרו טוב - על העמל. גם אם אין תוצאה.
כמובן שאנחנו רוצים כמה שיותר להביא תוצאות, אבל חייבים להכניס לראש,
"אנו עמלים ומקבלים שכר".
כי אם נלך לאמת,
באמת השתדלנו,
מגיע לנו.
האפפה! לא לברוח מהמתמטיקה לגמרא,
לא עכשיו בשיעור מתמטיקה. גם אל תעזבי את האיפור,
בעז"ה עוד נלמד איך הופכים ממש כל פעולה בחיים ל -
"עמלים ומקבלים שכר",
כן. גם ואפילו על העמל באיפור.
ולא, שכחו מזה. אני לא מוכר 'איפור לא נמרח'... (;
נ.ב.
זוכרים למעלה?
אם הייתה באמת נמחקת לי ההודעה,
מה אומרים? אקבל שכר על הזמן שכתבתי ת'קטע שנמחקה,
או שלא, בגלל שלא הבאתי תוצאה על הזמן שכתבתי?
מי שיודע ת'תשובה,
יכול להיות בטוח שהוא הבין ת'קטע... (;
---
עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:
מי שלא קרא, כדאי -
קריאה מהנה! (:
וגם על הנפילות- אין יאוש בעולם כלל!! ב"ה יש לנו שכר על עמלינו....
ואגב, אם עמלת קשה- יש לך תוצאה ביד. והיא- העמל עצמו. זו התוצאה הכי חזקה שיש. כי היא עשתה לך שינוי בנפש. וזה השינוי הכי משמעותי שיש.
חיזקת!! תודה!
![]()
שכוייח, חיזקת!!
באמת הייתי זקוקה לזה עכשיו...
תודה!!

הרי שכל אחד נוסף שנפגשת עימו לשווא- מקרב אותך אל המטרה האמיתית, מילא אותך בניסיון חיים- וזה לא היה לחינם....
תודה רבה!!
שבוע טוב ובשורות טובות !
בשמים לא ישאלו אותנו לאיזו מדרגה הגענו, ישאלו אותנו כמה מדרגות עברנו....
שכוייח!!
שבוע טוב! 
חיזקת!
(וד"א, רימל, זה לא לריסים, זה לעףעף, לריסים זה מסקרה... |קטנוני|)
זה ממש בא לי בזמן הנכון!ממש סייעתא דשמייא!
שכוייח!
במחילה- מסקרה זה מה ששמים על הריסים,וגורם להם להיות כמו מכשפות..
רימל-זה פס (לרוב דק אבל אפשר גם עבה) שממים בעין-יעני בעפפים..=]
חחח...
אבל כל הכבוד!! חיזק!! אשרך!
חשבת להצטרף לחברים מקשיבים???
אין, אחלה חבר'ה.
תודה רבה. ממש כיף לדעת שהדברים חודרים ללב.
שבוע מבורך ומלא שמחה בעז"ה! (:
בס"ד זה סתם מדביק ת'עפעפיים ומציק!! 
אני מתחילה לחשוד שאתה בחורה עם כל הידע הנרחב הזה!
חחח
שכוייח 
בקשה אולי מוזרה, אבל בכ"ז...
לבעלי יש חבר בן 29, בחור ממש מעולה, שיש לו הצעות אבל לצערנו לא מתאימות,
והוא לא מוכן ללכת לשדכנים/ שדכניות, תנו לנו רעיונות איך לשכנע אותו ללכת........ אני רואה שפה אתם ממש זורמים עם הקטע של שדכנים אז אולי תתנו לנו רעיונות לשכנוע [ניסינו לשכנע, באמת... וגם ניסינו להציע, אבל אנחנו לא כ"כ טובים בזה
)
לא סתם היינו מנסים לשכנע, אבל הוא חבר טוב של בעלי ותכל'ס מכירים לו דברים שממש לא קשורים אליו (הוא בעצמו אומר)
תודה...
מקסימלית להצעות אם לא יתוודע לשדכנים.
ואם הוא לא יעשה, איך הוא ימצא, וואחת הדרכים זה גם שדכנים וכו'.
אם הוא היה צריך ירקות הוא היה הולך לירקן? (ואני ממש לא משווה
)
ובכל בעייה כלשהי- הוא היה נעזר באיש מקצוע?
נכון, יש כאלה שמתקנים ת'רכב בעצמם, שיש להם גינת ירק משלהם והם מסתדרים לבד, אבל זה נדיר יותר.
הבעיה שרק את הסיפורים המגניבים שומעים, ולא על כל ההכרויות הבנאליות...
ואולי תספרי לנו מה הוא טוען? מה הוא נותן כהסבר?
וממש שכוייח לכם על הדאגה והאכפתיות לחבר!!
והוא ישתכנע !!
יש שם פרק על כמה אנחנו צריכים להשתדל..
אולי זה ישכנע?
אולי תקרא את זה אתה ותסביר לו?
המון הצלחה!
אם את רוצה עוד פרטים תשלחי לי הודעה מה הוא מחפש וכו...ובעז"ה נזכה..
בס"ד
אני יודעת שממש לא מזמן פתחו שרשור על משהו דומה.
אממ
אני כרגע בכיתה י'ב וחבר שלי ואני מתכננים להתחתן בזמן הקרוב בעז'ה.
הקטע הוא שאני לא יודעת אם לעשות ש''ל או במקום זה להתחיל ללמוד ולעבוד?
כיוון שאין שום אפשרות לדחות את החתונה.
אם אני אעשה ש'ל 'נצא בנזק' מהכיוון של התחלת הלימודים ועבודה-כלכלה.
אבל אם אני אתחיל לעבוד וללמוד,גם נתחיל ללמוד כשאין עוד ילדים[ואז אפשרל סיים יותר מהר את תהואר] וגם לעבוד ולהרוויח כסף,אבל מצד שני אני מוותרת על השנת שירות.
האם זה עד כדי כך נורא לוותר על השירות?
תודה לעונים!
בשורות טובות.
-העתק גם לנשואים טריים-
שכאשר היא מגיעה לגיל שכבר לא יכולה להוליד יותר, היא מבינה שכן הייתה לה האפשרות לעוד ילד אם במקום לחשוב על כאן ועכשיו הייתה חושבת קדימה..
אם בן אומר שהוא רוצה להמשיך יש מצב שהוא עושה טובה או שהוא באמת רוצה להמשיך?
אם הוא אומר- סימן שהוא רוצה!
למה שבנאדם לא יאמר את דעתו?!?!
אבל זה היה ממש מצחיק..שכוייעח
כי לפעמים אנשים סתאם אומרים כי לא נעים וכאלה.
הייתי פוסלת אותו על זה. 
"בסדר, אז את רוצה להפגש, בסדר, אז אני מוכן.., העיקר שלא תרגישי בודדה.."
אומרים כן - אז כן.
לא על זה עומד העולם.
תזרמו... !
חלקלקה, עצם השאלה ששאלת נתנה לי תחושה שהוא שידר שהוא לא ממש רוצה.
ובכלל, לאורך כל הדרך, צריך "ללכת בעקבות הלב". זה אמנם מעט מפחיד, אבל כ"כ כ"כ נכון.
תראו בעולמנו הפנימי, יש ספקות ותהיות לגבי כל דבר.
לפעמים אנחנו מעניקים משמעויות לכל מילה, מבט או הרמת גבה.
וזה בסדר, זה מוכיח שאנחנו אנושיים, וזה שיא הטבעי. (במיוחד אם אתם...)
אך למרות זאת, חשוב לא פחות להתגבר על הפחדים והסובייקטיביות האנושית, ולנסות לתת לכל דבר הזדמנות הוגנת, ולבחון את הדבר גם בכוחות האנושיים האחרים כמו השכל.
אין לי מושג מה הוא שידר, מה את קלטת, ולאן הקשר הזה יכל ללכת - ולכן על זה אני לא יכול להגיב.
אבל כדאי להיפתח ולזרום ולבוא בגישה יפה, ועד שזה לא נגמר- זה לא נגמר!
-מה שאתה אומר לא סותר את זה שצריך להקשיב לתחושות.
לא לחתוך בגלל הרגשה כזו, אבל ללא ספק להתייחס אליה (להבין מכך שאולי הוא מתלבט, בשלב מתקדם יחסית לדבר על כך שמרגישים שלא מקבלים פידבק חיובי).
ובלי קשר לשאלה הנ"ל- לפעמים הסיבה הכי טובה לחתוך היא- - - ככה! כי מרגישים שלא.
כמובן- להשתמש בשכל, לנסות לבטל דעות קדומות ולחשוב (הרבה). אבל בהחלטה הזו חייבים להכניס גם את תחושות הבטן. מחקרים מוכיחים שבמקרים רבים- הן צודקות!
ברוךשברשת:
http://dosiblog.blogspot.com/2009/03/blog-post_04.html
ועוד כמה אתרים שלא נכנסו לרשימה:
שליש גן עדן - לדעתי אחד הטובים היום:
זיווג משמיים:
הוא כותב טוב יוני לביא..