אני כרגע בכיתה י'ב וחבר שלי ואני מתכננים להתחתן בזמן הקרוב בעז'ה.
הקטע הוא שאני לא יודעת אם לעשות ש''ל או במקום זה להתחיל ללמוד ולעבוד?
כיוון שאין שום אפשרות לדחות את החתונה.
אם אני אעשה ש'ל 'נצא בנזק' מהכיוון של התחלת הלימודים ועבודה-כלכלה.
אבל אם אני אתחיל לעבוד וללמוד,גם נתחיל ללמוד כשאין עוד ילדים[ואז אפשרל סיים יותר מהר את תהואר] וגם לעבוד ולהרוויח כסף,אבל מצד שני אני מוותרת על השנת שירות.
ואני אומרת את זה כמי שעשתה שנתיים ש"ל, והיום מבינה עד כמה לא ניתן להשוות בין התרומה של שנת שירות לתרומה של נישואין, בית בישראל, קבלת ילדים מה' וגידולם לעבודתו יתברך.
כל מי ששואל איך עצם הנישואין כל כך תורמים "יותר משירות לאומי" - צריך:
א. ללמוד ממידותיו של הקב"ה, שכשרצה להיטיב עם העולם ברא לעצמו אומה ישראלית ל"התחתן" איתה ולהשרות דרכה שכינה בעולם - וכך הוא מצפה מאיתנו להינשא, כדי שיוכל להשכין שכינתו בין איש לאשתו ולהרבות גילוי ה' בעולם.
ב. צריך להבין, שכשתורמים לעולם מתוך מערכת זוגית, המערכת הזו מתמלאת תמיד מהקשר שבין בני הזוג והשכינה שביניהם, וכך הזוג - גם מבלי להיות מודע לזה - תורם ומתמלא בעצמו לעולם כולו. נתינה שמביאה לידי אהבה. כמו מעין המתגבר, כי יש זרימה בין האיש לאשתו והקב"ה, מעגלים של נתינה הדדית שיוצרים הדים בעולם. אבל אם אדם רווק (או רווקה) נותנים לאחרים, הרי שלמרות החסד העצום זו נתינה קווית - אין הדדיות, וקשר כזה גם לא יכול להחזיק יותר משנה-שנתיים, כי על זה לא בריא להתקיים - לא לרווק ולא למקבלים ממנו. זה קשר חד-סטרי. לא מעגלי כמו בנישואין.
ולכן תמיד טוב לעזור ולעשות חסד עם אחרים, אבל החסד האמיתי הוא של אדם בתוך ביתו: כשנגיע למעלה לא ישאלו אותנו לכמה אנשים חייכנו היום, אלא האם חייכנו לבני ביתינו...
ג. לדעת שמצוות ואהבת לרעך כמוך מתקיימת (או חלילה לא מתקיימת) באופן הכיאמיתי ועמוק בין איש לאשתו.
כן. לא משנה כמה תגידו ש"השירות זה חיי נישואין" וכו' וכו' וכו'- השירות משנה, מגדיל, מאדיר את האישיות.
בשירות את מגלה על עצמך דברים שלא היית מגלה בחיים. את מתבגרת, מגלה כיוון בחיים ויכול להיות שתגלי שאותו בחור "מושלם" הוא לא באמת מה שאת מחפשת אלא רק דמות שבנו אצלך בראש ב4 השנים באולפנה.
לכי תלמדי ילדים חילונים את הא'-ב' של היהדות ותגידי שזה בשביל עצמך...
נכון, בן עובר תהליך מטורף בצבא. כמעט כולם אומרים שכל בן חייב לעבור את התהליך הזה.
אבל גם בת, עם כל הבגרות, הבשלות והמוכנות שלה להתחתן- - - - צריכה קצת "לראות עולם", לצאת מהבועה לפני שהיא מתחתנת.
לראות איך פועל העולם מחוץ לד' אמותיה- אולי מה שלימדו אותה תמיד באולפנה וחינכו בסניף זה לא מה שמתאים לה? עדיף שהיא תגלה את זה עכשיו ולא כשהיא כבר נשואה.
שירות זאת חוויה יוצאת דופן, אבל במצב שלך אני לא חושבת שזה הזמן לתרום אלא להתחיל לעצב את עצמך לקראת החתונה. אני הייתי ממליצה על מדרשה לבנות את עצמך ממש ולהיות מוכנה לחתונה, אך תלוי כמה זמן נשאר לקראת החתונה....
המון המון מזל טוב
ומלא הצלחה!
דווקא אני בעד לעשות שירות לאומיאנונימי (פותח)
אני חושבת שאם חשוב לך לעשות שירות לאומי תעשי.
זה מצמם את הכוחות שלך שאומרים לך מה לעשות ושאת מוותרת.
מאותו כיוון גם יכולים להגיד לך לא להתחתן ח"ו... למה? כי זה קשה, כי זה עול, כי את צעירה, כי כי כי ...
תעשי מה שטוב לך.
אני סטודנטית ויש לי ילד ואני גם קצת עובדת ובעלי לומד בישיבה וב"ה מסתדרים והילד נולד עם לחם. ברוך ה' אפשר להסתדר - כשרוצים!
יש לי הרבה מאד חברות סטודנטיות (ולא במכללות דתיות שיש שם פעוטון) עם ילדים וברוך ה' אפשר להסתדר עם כל דבר כל עוד רוצים אותו...
דרך אגב... בשירות לאומי את מקבלת כסף... זה כמו עבודה ואפשר לחסוך את זה לכשתתחילי ללמוד
בת שנשואה במיוחד בשנה הראשונה רוצה להיות בבית עם בעלה ואין לה יותר מדי זמן/רצון להשקיע בשירות לאומי.
לדעתי אם תעשי שירות תבזבזי שנה מהחיים שלך. לדעתי את לא בטוח תצליחי ללמוד משהו, תחשבי שאת תתחילי ללמוד אחרי שתהיו נשואים הרבה זמן והילדים בעז"ה יגיעו בתחילת הלימודים ויהיה לך ממש קשה לגמור אותם אם בכלל תגמרי.. ואם תתחילי ללמוד לפני הילדים יגיעו באמצע הלימודים ואת כבר תראי את הסוף..
ואנחנו החלטנו לחכות קצת, התחלתי שירות והתחתנו באמצע השנה. אני ממש שמחה על ההחלטה הזו למרות הסיבוך עם עבודה- לימודים-ילדים, גם הרגשתי שהתרומה משמעותית, וגם יש משהו מאוד בונה ביציאה הזו מהבית. היום (ב"ה כמעט שלוש שנים) אני גם יכולה להגיד שזה עשה לנישואין שלנו רק טוב. בהצלחה!
שרות לאומי- זה ברור!!!אנונימי (פותח)
עזבי לרגע את החשיבות של התרומה שלך לעמ"י,
תחשבי פשווט כמה השרות, הנתינה וההתנדבות מצידך יתרמו לזוגיות שלך ולבניין הבית שלך,
גם בלי שרות "יעיל" במיוחד עצם המגורים בדירה עם בנות שונות ממני, היכולת להסתדר לבד עם מחיה וכד'
ויש עוד אינספור דוגמאות לתרומה של השרות לבת עצמה, לאישיות שלה ולבניין הבית שלה.
אני מאחלת לך שתזכי להקים בעתו ובזמנו בית של אהבה וחסד עם הרבה סבלנות ונחת (ואת כל המידות האלו רוכשים בכל מיני דרכים במהלך השרות...)
אני פשוט לאט מסכימה עם כל האמרות האלה?! המ זה לוותר על שירות לאומי??
שבנים יוותרו זה נראה מופרח,אבל אם בנות מוותרות על שירות לאומי זה בסדר??
תראו מה יוצא מהדתיים האלו!! בגלל שהדתיות מטעמים כאלה ואחרים לא יכולות לשרת בצבא נתנו להם תחליף לשירות הצבאי שלהם והן מתחילות לזלזל בו ולחפף!! אחרי זה מתפלאים על הצורה שהחילונים מדברים עלינו!! חילונית לא תוותר על השירות בגלל הערכים שיש לה...
ואצלינו עם יש חתן פתאום כל הערכים נעלמים ואנחנו מנסים לשכנע את עצמינו שזה לא כל כך נורא לא לעשות שירות!!
אתם לא חושבים שזה קצת עקום??
חוצמזה אם ישלך חובה למדינה שאת חיה בה ואת לא רוצה לעשות את זה אז למה את פה??.
1. אנחנו לא חיים לפי "מה יגידו". וגם לא מנסים להידמות לחילוניים. זה קודם כל. אז בקשה בלי:
"אחרי זה מתפלאים על הצורה שהחילונים מדברים עלינו!! חילונית לא תוותר על השירות בגלל הערכים שיש לה..."
2. הערכים לא נעלמו בגלל שיש חתן, הם היו שם והם תמיד קימיים. רק שגם בעקרונות ובערכים יש סדרי עדיפויות. ואם יש התנגשות בין 2 דברים, בודקים מה יותר חשוב- והוא קודם לשני.. (כמובן שצריך קודם לנסות ולהגיע לפשרה בין שני הדברים..)
3. בקשר ל"חובה למדינה". יש לי הרבה מה להגיד על זה, אבל אני לא אפתח את זה כאן..
רק שימי לב שהיא ההפך הגמור מ "לא רוצה לעשות את זה", וחוצמזה- שלהקים בית נאמן ויציב, עם הרבה ילדים צדיקים ומחונכים- זה תרומה הרבה יותר גדולה לעם ישראל מאשר לעשות ש"ל ולהרגיש ש"זהו! מלאתי את חובתי למדינה!!"..
אין מה להתלבטאנונימי (פותח)
נכון, שרות לאומי זו חוויה מכוננת וחשובה
אבל את עומדת להקים את הבית שלך - וזו הבשורה החשובה - לך ולעם ישראל
התחלת הנישואין היא גם כך תהליך של ברור, האם כדאי להוסיף עוד קושי של שרות לאומי?
האם כדאי לעשות שנה א' שאת בהריון?
לעניות דעתי התשובה היא ברורה: תדאגי לבנות בית בישראל
מה כל כך לחוץ דווקא השנה להתחתן? תעשי שירות לאומי ואח"כ תתחתני! כן זה נורא לוותר על שירות, בשירות את מתפתחת, מבינה דברים על עצמך,וגדלה (תרתי משמע) .. בקיצור קחי תזמן! את צעירה!!
אני חושבת שיש לבנות הדתיות, (גם לי) טעות ממש גדולה..
אנחנו מתייחסות אל השירות לאומי כמו אל דבר שאם מתאים לי, אז אני עושה אותו, ואם לא מתאים לי ויש לי דברים אחרים לעשות שאני חושבת שהם יותר חשובים אז אני מוותרת עליו!!
שירות לאומי הוא לא רשות הוא חובה!!
זאת טעות ממש גדולה אנחנו צריכות להתייחס לשירות לאומי כאל דבר מובן מאליו ולא רק אם מתחשק לי לעשות אותו..
כל אחת יכולה לבוא עכשיו ולהגיד שהסיבה שלה היא באמת מוצדקת אבל ת'כלס, גם אם זה הכי מוצדק שבעולם, אי אפשר להתחמק מהחובות שלך למדינה.. מה מבקשים ממנו בסה"כ לעזור שנה אחת למדינה?! לא שלוש שנים ולא שנתיים בסה"כ שנה.
וגם מי שפתחה את השירשור לא חושבת שזה לא בסדר לא ללכת לשירות לאומי, כי עובדה שהיא שאלה ואם לא היא היתה חושבת ששירות לאומי הוא רשות היא לא היתה כותבת את השאלה..
הנה עוד דוגמא לאנשים שהופכים דברים שהם חושביפ שהם מטרת על- לנורמה חברתית, כשהם לא באמת כאלה!!!
שירות לאומי זה לא חובה ולא נורמה חברתית!!!
ומה שיוצא מאנשים כאלה זה ששנה אחת הם "תורמים למדינה", ואח"כ שוכחים ממנה. 'שכולם יקפצו לי'.
אבל אפ'חד לא זוכר ולא יודע על אלה שפשוט ישר התחתנו, הקימו בית נאמן בישראל, "וויתרו" כביכול על שנת שירות אחת, א-ב-ל, והאבל הזה חשוב- כ--ל החיים שלהם הם רק חושבים איך אפשר לתרום לעמ"י, איפה אפשר לעזור? מה עוד אפשר להוסיף??
שנה אחת לא משנה כלום בהיסטוריה, מבטיחה לך. והיא גם ממש אבל ממש לא תורמת למדינה. היא תורמת לעמ"י, ולך. למדינה זה סתם סיפור יקר- 30000 ש"ח בשנה על בת שירות אחת. וכבר עלו דיבורים שנים קודמות אולי כן לבטל את מסגרת השירות לאומי. [כמובן שאפ'פם לא יצליחו לבטל את ש"ל, אבל עצם העלאת הנושא מראה עד כמה זה לא מועיל למדינה עצמה, אלא לעמ"י!!!]
אז נא להרגע, לא כל מי שלא עושה שירות היא פרזיטית, ויש דברים מבגרים אחרים בחיים חוץ מש"ל.
זה אינדיוידואלי וכל אחת תעשה מה שמתאים *לה*, ולא מה שהחברה אומרת.
די תצאו כבר מהלחץ החברתי הילדותי הזה.
וואיי את כ"כ צודקת!!!!!!!!!!! ממש כל מילה........hoy
מה זאת אומרת ששירות לאומי הוא לא חובה אולי את חושבת שהוא לא חובה, אבל הוא חובה!!
נכון, יכול להיות שיש אנשים שהם שנה אחת "תורמים למדינה" ואח"כ כבר לא אכפת להם ממנה, אבל זה ממש קצת וגם הם לפחות עשו את החובה שלהם!
אז אם אף אחד לא זוכר ולא יודע על אלה שפשוט לא התחתנו זה הופך את זה לדבר שהוא בסדר?!
ובלי קשר את יודעת כמה זוגות יש שהתחתנו מוקדם ואח"כ נפרדו? ולפעמים ואפילו לרוב גיל 18 הוא לא הגיל שבשלים בו להתחתן, אז אם יש כאלו שרוצים להתחתן והם מרגישים שהם מוכנים לחתונה, אז סבבה שיהיה להם מזל טוב, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון החובה שלהם למדינה!
אם הם יודעים לשלב בין חתונה לשירות לאומי אז כל הכבוד להם!! אבל הם לא יכולים לוותר על החובה שלהם כלפי המדינה כי הם מתחתנים!
באמת כל הכבוד לכל האנשים האלה שכל החיים שלהם רק חושבים איך אפשר לתרום לעם ישראל, אבל זה לא פוטר אותם משירות!
את באמת צודקת ששנת שירות לא כ"כ תורמת למדינה אבל היא תורמת לעם ישראל ולבת שעושה אותה וזה באמת העיקר של השירות לאומי ולא משנה מה השירות נותן או למי או נותן וכמה הוא עולה,
זה חובה וזהו!!
אז מה שאת בעצם אומרת זה שאם בא לי ומתאים לי לעשות שירות לאומי אני אעשה ואם לא אז לא?!
צדקה מי שאמרה לפניי, השירות בכלל לא משתלם למדינה!!
אבל לא בגלל זה לא עושים שירות,
כי המטרה היא לא המדינה אלא העם שלנו...
שוב,
זאת התייחסות כללית,
בלי קשר לשאלה של 'מישהי-אחת'
במקרה שלה אני דווקא חושבת שאם היא מוכנה לכך וכל הנתונים לטובת חתונה,
אז שיהיה לה במזל טוב ובהצלחה!
אבל מי שלא בשלב הזה,
לדעתי זאת חובה לעשות שיר"ל...
אפחד לא שואל את דעתנו. זאת עובדה- ש"ל לא חובה!אחת מהשומרון
בס"ד
את יכולה להגיד שלדעתך ש"ל זו חובה אישית כלפי העם. אבל מצד המדינה לא מחייבים לעשות ש"ל כמו שמחייבים לעשות שרות צבאי.
זה בכלל לא שאלה. זאת עובדה: אם קיבלת פטור מהצבא- את לא חייבת לעשות כלום. אם את רוצה- שבי בבית ותשני כל היום..
ככה כתוב במכתב הפטור מהצבא: "לידיעתך, הנך רשאית להתנדב לש"ל באחד מהגופים.." את לא חייבת לעשות ש"ל. זאת בחירה שלך.
וחוצמזה- ערבבת כאן נושא נוסף של חתונה בגיל צעיר..
יש הרבה מאוד זוגות שהתחתנו מאוחר ונפרדו ל"ע, והרבה זוגות שהתחתנו מוקדם וחיים באושר ושמחה. וגם יש אנשים שדחו הצעות שידוכים בגיל צעיר ונשארו באותו מצב הרבה שנים, ויש זוגות שדחו ודחו ת'חתונה- וח"ו נפלו.
אי אפשר לקחת את הסיכון הזה ולדחות חתונה רק בגלל הש"ל. בכלל, זה לא פשוט לחכות עוד שנה עד לחתונה.
והתרומה היותר גדולה לעם ישראל זה שיקום בית יהודי טהור וקדוש.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.
!
