אולי כדאי לחזור לכלל הישן:וופל אמריקאי
, לא תמיד זה סיבה להלחץ. ~א.ל
דמיין את עצמך במצב הבא: אתה וחברך מתווכחים בלהט. הרוחות מתלהטות והדציבלים עולים, עד שאתם כמעט צועקים זה על זה. חברך מרגיש שהוויכוח יוצא מכלל שליטה ואומר: "עצור – בוא ננסה להרגע". זה לא עובד. אתה עדיין רותח. הוא נשען קדימה, שם יד על כתפך ואומר: "חכה רגע". פתאום, אתה כבר לא יכול משום מה להמשיך לצעוק. הכעס שלך שוכך ואתה מסכים, אולי אפילו שלא בלב שלם, להצעה.
עכשיו, נניח שאת עומדת לשלם בקופה בחנות. מעולם לא אהבת את החנות הזו, בעיקר בגלל השירות המאוד בינוני שניתן בה. והיום אותו דבר, את מרגישה שכבר שעות שאת מחכה לתורך לשלם. סוף סןף מגיע תורך ואת מושיטה לקופאית האיטית שטר של 50 ₪. בד"כ את לוקחת את העודף מהדלפק, והנה היום נתנה הקופאית את העודף בידך ולרגע הרגשת את חום ידה על ידך. כשאת כבר בחוץ, את שמה לב למשהו משונה. מסיבה לא ברורה את מרגישה שיחסך לחנות השתפר.
עוד מצב דמיוני אחד. את מלצרית במסעדה פופולרית, משכורתך נמוכה ולכן את ממש תלוה ב"טיפים", שיהוו את עיקר הכנסתך. את מאוד משתדלת להגיע בזמן לעבודה, להיות יעילה ואדיבה ללקוחות, אבל את עדיין לא מרוצה ממה שאת מרוויחה. ערב אחד אחרי העבודה מישהו מציע לך בשקט דרך להגדיל את הכנסתך, את מחליטה לנסות. למחרת את עושה שינוי פעוט בשירות שאת נותנת: כשאת מגישה ללקוחה את החשבון, את לא רק מחייכת ואומרת "אני מקווה שנהנית מהארוחה", אלא את נוגעת קלות בכתפה. בסוף המשמרת את שמחה לגלות שהטיפים שלך גדלו בשלושים אחוזים לפחות.
בכל אחד מהמקרים הללו, שהם מקרים אמיתיים, חוית את אחד הכוחות הסמויים אך החזקים ביותר הפועלים בין בני האדם: המגע הפיזי.
שימו לב, שבאף אחת מהדוגמאות האלה לא מדובר במגע חושני או אפילו במגע של חיבה. ובכל זאת, בכל אחד מהמקרים הנגיעה עשתה משהו. היא עוררה בין במודע ובין שלא במודע, רגשות חדשים של חום ופתיחות כלפי השני. גם כאשר לא נלוותה לנגיעה כל תשוקה, היא בכל זאת גרמה להרגשת קירבה והתחברות גדולים יותר.
ניתן להגדיר את הנגיעה כ"דבק המגע" של היחסים בין בני אדם. קח שני משטחים נקיים ודבק המגע מיד יצמיד אותם זה לזה. כך בדיוק פועל המגע בין בני אדם. קח שניים שאין להם התנגדות להתקרב יותר זה לזה והמגע ביניהם יעשה את העבודה: פתאום הם ירגישו קרובים יותר.
יש לנהוג בזהירות בחומר בעל עוצמה כזו. דבק מגע מסוגל לחבר שני שברי צלחת או שתיים מאצבעותייך.
באותה מידה, המגע הפיזי יגרום לך להרגיש קירבה יותר לשני, ולא משנה במי מדובר, בנסיבות או בזמן.
בקצרה, כך תרגישי – בין אם ההרגשה הזו היא לטובתך אם לאו. אם היו מייצרים ומשווקים את המגע הפיזי באופן מסחרי, היה צריך לרשום על האריזה: "אזהרה: הזהר מאוד בשימוש. החומר יוצר התקשרות מיידית – וללא אבחנה. וודא, לפני השימוש, שאתה אמנם מעוניין בהתקשרות זו".
מבחינה רגשית זה משחק באש.
רובינו לא מעריכים נכונה את העוצמה הרבה הטמונה במגע של אדם באדם ואף מקלים ראש בכך...
היהדות, חדה כתמיד באבחנותיה על הטבע האנושי, קובעת שעל גברים ונשים שאין ביניהם קרבה משפחתית ממשית, לנהוג זהירות ורגישות רבה מאוד בהבעת חיבה פיזית זה לזה.
בקיצור, אומרת היהדות: אם אינכם נשואים זה לזו – אל תגעו. אין תימה שיש הרואים בכך הגזמה קיצונית. ולכן, למרות שקיום איסור הנגיעה הוא מהותי לחיים היהודיים ולהלכה היהודית לא פחות משמירת שבת או כשרות, יש הרואים בו אתגר גדול יותר.
מתוך דף שנתגלגל לידיי השבוע - 8-
אח..|
אז נכון שגם אני כמו הרבה לא 'מת' על המקצוע הזה המכונה 'לשון' 
, אבל:
'שמש גדולה ראיתי הלך ממזרח וגדל ונהיית שמנה מאוד מאיר' - משפט שלי. תודו מדהים.
זה (עאלק) משפט נכון - כי שמש זה גם זכר וגם נקבה , אבל למה לסבך ת'חיים?!
הבנו שיעקב ידע לשון ולא טעה - אבל מה זה הלשון הזה?!
מחנה - 'אחת' - נקבה. מחנה - 'נשאר' - זכר. קיצור: למה השינוי הזה פתאום באותו משפט?
רק משו קטן להדגיש שחשוב בהמשך: אני לא 'שובניסט'. באמת. וכדאי שתפעילו כאן את ה - 'בינה יתירה נתנה בנשים'.
ידוע שעשו של היום , זה 'אמריקה' , 'אירופה' וכו'.
יעקב = ישראל , בא לרמוז לעם ישראל - לדורנו אנו , את המצב שיהיה כעת.
- 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו' > את איזה מחנה? האחת = נקבה.
'תשש כוחו כנקבה'. אם עשו יבוא ויכה את המחנה שלא חזק = שלא עומד מספיק ומבוסס ביראת שמים שלו.
אז:
- 'והיה המחנה הנשאר לפליטה' > איזה מחנה ישאר? הנשאר = זכר.
אותו מחנה שכן חזק ביראת שמים , שמשתדל להגיע הלאה - הוא ישאר. ובהמשך - אף יפריח את השממה.
ממילא , מובן מדוע יעקב אמר את מה שאמר בצורה כזו.
חבר'ה , זה המצב. כיום ישנם שני (או שתי) מחנות בעמ"י.
אחת כוחו חלש - כנקבה. הופ! הוא נמצא כבר בתוך ההתבוללות של עשו = אמריקה , אירופה...
והאחר: עומד בלחצים. לא מפסיד במלחמה.
למה? כי הוא 'נשאר' - גבר. חזק. הוא מחנה של אנשים בעלי עוצמה. כוח. יכולת - לנצח במלחמה - בהתבוללות.
עוד סוד רק שישלים את התמונה.
חבר'ה - אנחנו , המחנה שלנו - זה המחנה ה'גבר'.
האחריות , בידינו. בואו נשתדל , ובעז"ה ננצח ונחזיר את כל ה'תינוקות שנשבו' - הביתה. אל אבא.
הד"ת הזה כתוב בספר של ר' יוסף זצ"ל (לא זוכר שם משפחה. ספר לא נפוץ.) תכירו לו טובה.
ובדוגריות: תקפיצו בבקשה. 
http://www.facebook.com/group.php?gid=295415805270&ref=nf
[הקבוצה שלנו בפייסבוק. מוזמנים. בשמחה. ]
יאלה , בעז"ה שנזכה לגאולה השלימה. ששני המחנות יתאחדו למחנה אחד חזק ונצחי.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
א-מ-ן.
) אבל בכ"ז רציתי להגיד למי שכן זוכר אותי שב"ה , זכיתי בשעה טובה להתארס (כבר לפני שבועיים) עם בחור צדיק ומקסים וללא כל קשר לפורום הזה.... עדיאלרחלקה 
אז פשוט התקשרתי 
) כלומר-ב"ה
ידועה הסגולה הגדולה: כל שמתפלל על השני והוא צריך גם כן לאותו הדבר- הוא נענה תחילה.
מתארגנת קבוצה חדשה שכל יום תזכיר רשימת שמות בתפילה שיזכו לזרע חי וקיים.
המעונינים להוסיף שמות המחכים לישועה קרובה- בכתובת אי מייל :tanyakadisha@walla.com
יש לרשום את השם + שם האמא.
הרשימה מתעדכנת פעם בחודש, שכן ישנן גם "בשורות טובות"...
