פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 175)

איך את יוצאת מנקודת הנחה שיש כוח?
אני מתחיל להבין שאין באמת כוח, יש רק את מה שיש בתוכי באותו הרגע ולפעמים זה מלא ולפעמים זה ריק..

הכל מכוון מלמעלה. גם מה שלא מצליח מקדם אותנו.

איך אתם שורדים קשרים ארוכים בסבלנות ולא מאבדים את זה?

בלי לדעת לאן זה יוביל?

בהנחה שלא עפתם מדי בהתחלה...

לדעת שכל דבר בחיים הוא תהליך ושדברים טובים שווה להשקיע בשבילם.

אואה!
אם הולך טוב, הסבלנות משתלמת!
אם יש צורך לחרוק שיניים ולהחזיק בזה.

מעניין אם את שואלת את זה מניסיון או מחוסר ניסיון..

אבל בכל זאת:

א. אמונה שזה יקרה, בלי זה הכל הופך יותר קשה.

ב. ככל שהקשר יותר כנה ופתוח יותר קל, כי אין את החשש של להפתיע ולפגוע בצד השני.

ג. לסגל מבט יותר כללי - בסוף כל אחד מייצג בעיני השני קבוצה מסוימת. לא הייתי רוצה לגרום חלילה לבחורה לחשוב שאין גברים 'נורמלים' ולהתייאש. גם אם אני לא אתחתן איתה בסוף, חשוב לי שהיא לא תאבד תקווה ותהיה עם מוטיבציה להיפגש ולהקים בית בישראל...

אמונה כמובן. ומן ידיעה שהעולם ככה עובד - בסוף יהיה טוב.
אבל כשקשה? באמת מי אמר? אולי כמו...? או כמו...?

שאלה טובה.
אולי פשוט אין ברירה: או להתייאש ולהפסיד בטוח, או לנסות ואולי להצליח.

תקופת הדייטים זה עולם אחר | ערוץ ７

אמן! רק שיהיה עם האיש הנכון... ושהדרך לא תהיה קשה מדי.

קשה
אבל..אמונה שה' יודע מה טוב בשבילי
שבעיניים שלי לא תמיד מה שאני רואה כטוב זה באמת נכון עבורי
ולכן עם כל הפחד אולי טוב שאני לא יודעת מה יקרה בסוף

אפשר להתאמץ הרבה, אבל מי שיקבע בסופו של דבר אם, איך, מתי ועם מי נתחתן זה ה'.

כשחושבים ומבינים שזו האמת ומפנימים אותה (חלק מהתהליך זה להבין למה יש נטיה לברוח מזה), המבט על הכל הוא שונה. יש "ביטול", יש ענווה מסוג שונה, החיים עם הקב"ה הם במוחש, ואז אפשר מצד אחד לנכוח יותר בסיטואציות ומצד שני גם להסתכל עליהן מלמעלה. פתוחים יותר לשינויים, לעבודה, פחות עסוקים ב"מתי זה כבר יגיע" אלא בעבודה עם מה שמזדמן בהווה.

כל האימונים והעצות והעבודה העצמית וכו' לא באמת יכולים לפתור את העניין הזה לאורך זמן.

זה קשה ולא פשוט, זו המקבילה הזוגית של הפוסטמודרניזם מכמה בחינות לדעתי, ובשתיהן הפתרון הוא לא רק לדעת את האמת אלא גם לעבוד חזק על להתחבר אליה. שהחיים בעיקרם יהיו במימד החווה ולא במימד החושב.

אבל לא ממש הבנתי את ההקבלה לזוגיות הפוסטמודרניסטית.

לא לזוגיות הפוסטמודרנית (אולי זה מקביל גם אליה. אני לא מכיר).

הטענה המרכזית (שאינה דתית) כנגד הפוסטמודרניזם היא שמכיוון שאנחנו חיים בעולם עם מאפיינים מסויימים שאינם ניתנים לשינוי, צריך להתכוונן לפיו ולעבוד בהתאם אליו ולא לנסות לשנות אותו כי זה פשוט לא יצליח.
ככה גם בנושא שלנו, הנפש שלנו מתוכנתת לרצות אהבה ולהתאמץ בשבילה ואי אפשר לשנות את זה כמובן, רק שכל מיני פחדים וחסימות נוצרו והם מקשים על הנפש מלהיות מי שהיא עמוק בפנים ויש פחד מלרצות באמת לאהוב וחסימות שנועדו לא להרגיש את הכאב של הלבד וכו'.
אז כדי להצליח להתחתן צריך לנסות להחזיר את המצב לקדמותו, למצבו הטבעי כמו שהיה פעם, עד כמה שניתן (יכול להיות גם שיבוא מישהו מתאים בדיוק והכל יסתדר, אבל אי אפשר לבנות על זה. ומי שבונה על זה יחסם יותר עם הזמן אם זה לא יקרה).

יש טריגרים (גיל לדוגמא) שיכולים לגרום לאדם כבר להיות מוכן לעשות הכל כדי להתחתן, ואז הוא מתנהל כמו חיה פצועה ולא אכפת לו לכאוב או לא לכאוב, העיקר לנסות כדי להגיע כבר ליעד. אבל להגיע לטריגרים האלה זה לא בשליטתנו וזה גם לא הכי נעים.
הפתרון העדיף והשורשי לדעתי הוא לעבוד על לחוש באמת שאני עם ה' ומה שיהיה יהיה ואני מניח לעצמי לחוות את העולם איך שהוא ואיך שהקב"ה מזמן לי בלי לחשוב יותר מדי.

למסור תמונה מראש ולהקפיד שהצד השני יראה תמונה כדי שלא יורידו אחר כך על זה

 

ברצינות, גם לי פעם זה הפריע וזה הפתרון שמצאתי

ואני גם לא נותן

אם היית בחורה עוד היה לך נימוק של צניעות...

 

אחד הדברים ששכנעו אותי להכנע לטרנד, זה כששמעתי שהסטטיסטיקה באתרים (נבדק בחו"ל על גויים) היא שכרטיס עם תמונה מכוערת מקבל יותר התייחסות מאשר כרטיס בלי תמונה בכלל.

הנפש האנושית מתחברת לבני אדם ולא לרשימת פרטים, ותמונה דומה יחסית לבן אדם ולכן יכול בצורה הרבה יותר טובה לעורר מעורבות רגשית.

 

האם בגלל זה לא תתחתן? כנראה לא. כנראה כן תצליח לפגוש מישהי והיא תרצה אותך. אבל למסור תמונה זה בהחלט מעשה שבאופן טבעי ישפר את האפשרויות שלך.

 

בהצלחה כך או כך.

אני לא מתכחש לסטטיסטיקה, אבל אני לא רוצה להיות חלק ממנה.
אף אחד לא כתב את זה בפרוש, אבל אנחנו בני אדם, וכן יש לנו יצר. יש המון דיונים של למה ואיך ועוד המון שאלות, אבל העובדה היא שיש לנו נטיה טבעית להסתכל על המין השני (ולהעריך יופי).
האם זו נטיה טובה? בשורה התחתונה - כן גדול. האם זה משהו שאני רוצה שיכנס כשיקול בבחירה של בן/בת זוג? בשורה התחתונה - לא. בטח שלא בשלב כל כך ראשוני שאין שום מחוייבות בין הצדדים (אחרי שנפגשים השאלה כבר לא רלוונטית).

בירור בא לברר האם יכול להיות שיתפתח קשר טוב.
טיב הקשר לא יתחיל מהמראה של הצד השני בסיפור, זה במקרה הטוב יוסיף, ובמקרה הרע יעוור. בשלב של בירור אני לא מעוניין שהמראה יהיה חלק מהשיקולים, ואפילו יותר כשזה רק אצל המשדך ולא אצל המבררת.


אני יודע שהרבה חולקים עלי כי עובדה שזו הפכה לדרישה לגיטימית-מחייבת. אז חולקים. בשביל מחלוקת צריך שתי דעות, וכשיש שתי דעות התפקיד של כל אחד זה להחליט מה הוא מעדיף, ולדעת שאולי יהיו לבחירה תופעות לוואי (כמו כל דבר בחיים).

עד כאן דברי. מוזמנים לחלוק

מזה לא להיות חלק ממנה?
השאלה אם אתה רוצה להיות בחלק המוצלח או בחלק הפחות

ובגלל שהוא בעייתי לנסות להימנע ממנו כמה שאפשר.
הצלחה תלויה בפרמטר שאתה מגדיר כמוצלח.


וביחס לתגובות בהמשך השרשור:
אני לא הופך את התמונה לעיקר הקשר, אני מנסה להימנע מלהכניס אותו כשיקול מאוד ראשוני.
אני לא כועס על בחורה שמבקשת תמונה, וככל הידוע לי לא פסלו אותי בגלל תמונה. אני לא זורם עם זה כי אם אפשר שלא, אז למה כן?

@R33
אני מקבל את הטענה שהיחס הוא שונה, אבל אם פחות אכפת אז למה לבקש?

ואם חשוב לך לצאת נגד זה,
אתה מנכיח את זה ביחס הפוך

אפשר להנכיח יותר משהו שהוא כמעט סטנדרט?
אני מסכים שמודעות למשהו היא לא תמיד טובה (בעיקר כששורה אחרונה שאין יכולת לשנות), אבל להגיד שזה חסר משמעות זה לא נכון. שוב, אני לא אומר בהכרח לפעול אחרת בגלל המשמעות.

"אסור לו לאדם שיקדש אישה קודם שיראנה".
לא מחפש מלכת יופי. בהחלט מחפש משיכה.

אז הציטוט לא תופס.

לגבי משיכה, לא יודע לגבי סטטיסטיקה מדויקת, אבל מהקצת ששמעתי רוב מוחלט מפתחים עם הזמן, וגם מי שלא, לא תמיד זה קשור למראה ה'טכני'.

לחיצוניות הזאת...

בהקשר המדובר הוא כ''כ לא שייך..
בואו נגייס את התורה לטובת החיצוניות.

אני מנסה להבין על מה בדיוק זה יושב אצלי (הרי לכאורה אם אנשים אחרים מתנהגים בצורה שהיא לא נכונה בעיניי- זה לא אמור לבאס אותי..)

אם יהיו תובנות אעדכן..(;

זאת בקשה לגיטימית. 

א, בשביל לזהות את הבחור בדייט הראשון (ולא לבהות בכל בחור באזור כי אולי הוא החתן הפוטנציאלי...)

ב. לראות אם בכללי המראה שלו מוצא חן בעניי\ לא דוחה אותי. (אולי זה בגלל שאני ממש לעיתים רחוקות אפסול בגלל מראה, אם יש מישהו שמחפש מלכת יופי זה כבר בעיה...)

 

מה הגבולות של הלגיטימיות?

סתם <צ>

 

מפנה לתגובה בשרשור אחר:

לא מבקשת תמונה, אבל שולחת למי שמבקש. - לקראת נישואין וזוגיות

למשל לענות על השאלה: מה נקרא העדפה אישית שפוגעת באחר? - מה הכוונה במילה "פוגע"?
לדעתי גם לפי המוסר שאומר שכל רצון של בנאדם הוא לגיטימי עד שזה מגיע לפגיעה באחר (ליברליות מוחלטת)- לא יוצאים טוב מהסיפור.
ומעבר לכך, התרבות הזאת פוגעת בנו כחברה

לא מעבירה תמונה | ערוץ ７

א. לא נראה לי שייך שתהיה לבן תמונה שלי.
ב. לא כולם פוטוגניים בתמונות. ובמציאות נראים הרבה יותר טוב, ויש גם את כל המכלול של שפת גוף, צורת דיבור ואופי שמשפיעים על החיבור ועל המשיכה. תמונה לא מראה את כל זה.
ג. יש דברים במראה שאפשר לברר בלי לראות תמונה.

ושאר הדברים ש @תפארת. כתבה.

א. 1) אם אתם באותו מקום באותו זמן ושניכם מחפשים מישהו - כנראה שאתם מחפשים אחד את השניה. 2) שיחת טלפון והבחור מנפנף עם היד.
ב. את אומרת שזה לא מוסיף לך... אז מה הפואנטה? למה להכניס את זה כשיקול?

(לא קראתי את הקישורים)

לצערי עדין לא ברמה הזאת, ועדיין חושבת שהרבה חברה ידרשו תמונה בפועל.

לא חבל להשקיע, לברר על הבחור\ה, טלפונים ולהקדיש ערב שלם ואז לגלות שזה ממש מפריע? חבל לך וחבל לצד השני ששובר את הראש למה הוא לא היה בסדר למרות שהוא עשה הכל... 

אני מקווה שרוב האנשים מודעים לכך שהתמונה לא באמת משקפת, והרבה מאוד אנשים נראים הרבה יותר טוב במציאות.

זה לא שקשר נבנה על מראה חיצוני בלבד, אבל אני אבין למה בחור לא יסכים לקבל הצעה על בחורה שלא מוצאת חן בענייו. זה אנושי ומובן.

וזהו, מקווה שהבהרתי את עצמי

 

למה אתה הופך אותו לכזה?

זה מגעיל מגעיל מגעיל.

הכי גרוע שפעם אמא שלי שלחה איזו תמונה שלי למישהי (שדכנית או אנא עארף, לא יודע) והאי ביקשה בחזרה תמונה של כל הגוף. בחילה עזה.

נדמה לי שאתה מתבלבל בזה שאתה שופט את הצד הנשי במחשבה גברית. 

לנשים כלל פחות אכפת מהמראה.

כמו שלך כנראה פחות אכפת מה הגובה שלה.

השאלה היא במצב שהבחורה בסדר מבחינת מראה ולא מעבר (כרגע לפחות) והאמירות שהיא מוצאת חן בעיני זה בשביל לתת לה הרגשה טובה אפילו שאני לא סגור עליה

אני עצמי לא מתכוון לעשות מניפולציות. אני אגיד את זה רק כשאתכוון לזה בשיא הכנות והרצינות.

מאידך אלמד זכות על הצד השני שהוא אומר לה שהיא יפה על שם סופו (בע"ה שה"שוחד" יעבוד וישפיע עליו לטובה בענין הזה)

ומחשבה מעניינת

היא לאן דווקא לשכנע אותה וכדו' אלא במקום להתמודד עם קשיים אמיתיים לתת מחמאות. זה לא אומר שהיא לא יפה בעיניו (לא מאמין שמישהו ישקר) אלא שהוא בוחר בדרך הקלה.

להרגיע אותה? אותך?

פעם(אחת) החמאתי בתמימות. למדתי את הלקח.

ובכלל נזהר

כדי לקדם את הקשר הוא אומר "את מוצאת חן בעיני" למרות שהיא לא אבל והוא עושה את זה רק כדי לקדם את הקשר (???)

 

לענ"ד חלק מהמחמאות גובלות בבעיה הלכתית

והדיון פה הוא לא אם זה מותר הלכתית (דיון חשוב שלעצמו)

אני בחיים לא אומר את זה אם לא אתכוון, אין מצב.

זוהי כנראה האחרונה שבבעיותייך.

למיטב זיכרוני, זו היית אישה שהזכירה משהו לגבי שוחד.

אבל לעיקר הטענה, אכן, כל חיזור באשר הוא, מניע ריגשית גם את הגבר וגם את האישה. 

ישנם אנשים קרים ולא רוצים \ צריכים רומנטיקה מכל סוג, אבל רוב האנשים והקשרים הארוכים ( אחרי הכל ההודעה הנ"ל דיברה על קשר של יותר מ-5 חודשים ) צריכים 'תחזוקה' בצורה רומנטית כזו או אחרת.   

העניין המניפולטיבי הוא אכן בעייתי מצד עצמו.

עוד שאלה לבנים בעקבות השאלה של @פנדה אדומה | ערוץ ７

וגם בתגובתי שם, כתבתי את זה על כל הרומנטיקה שלפני החתונה. 

רומנטיקה לא חייבת לבוא לידי ביטוי באימרות כמו בסרטים של דיסני, זה מגיע בדברים הקטנים לדוגמא, אם היא נמצאת בתחנה המרכזית ומציע לקנות לי משהו בזמן שאני בדרך אני יכול להגיד " לא תודה" ואני יכול לענות " ואו איזה יופי שחשבת עלי, אני בסדר אבל ממש מתוק מיצדך."

 

ואהבתי מה שכתבת

למה את יוצאת מנקודת הנחה שיש אופציה לא להתייאש?

מבינים שלשקוע בייאוש זה תהליך צפוי ומשעמם, ועכשיו אין לנו מה להפסיד ויש לנו הזדמנות מצוינת לנסות כיוון חדש ולהמציא את עצמנו מחדש. עם מעט משאבים ומעט רצון להשתנות אפשר לעשות די הרבה, עד הייאוש הבא

תודה

מתייאשים... ואז צוברים כוחות וממשיכים, ושוב מתייאשים וכן הלאה.

לשמוע שיר מחזק או שיר משמח , דברי עידוד מרב/רבנית ,לצאת לשאוף אוייר במקום שאתה אוהב והכי חשוב להאמין שב''ה עוד קצת הישועה כבר פה.

יכול להגיד שקרה לחבר שלי שנפרד ממשהי שכמעט התחתן איתה(היו מאורסים) ואחרי חודש כבר הכיר משהי שכיום היא אשתו (אני אישית הייתי בשוק מזה...)

זיווג הגון בקרוב!

כי זה לא תמיד עובד ככה
נשארים עם רגשות וגעגוע ובלבול
אנחנו לא רובוטים
ואיזה כיף לו שאחרי חודש מצא את אשתו אבל זה לא מנחם בשום צורה
וגם לחשוב על ארוסתו, מסכנה.

המקרה הנ"ל רק מראה תהשגחה ותישועה של ה' כהרף עין ורק לעודד כאן , חבר שלי היה אמור להיכנס לדיכאון או עצבות אחרי המקרה הזה וה' הושיע אותו אחרי זמן קצר והיום הוא הכי מאושר שיש .
( חשוב לציין שהבחור(בריא בנפשו) נפרד ממנה ואני מאמין שמסיבה מוצדקת,אולי ארוסתו הסתירה דברים? )

ואז קמים מההריסות וממשיכים הלאה.
למה? כי אין שום ברירה...

שצריך לשים לב לא להתייאש מלא להתייאש. כלומר להאמין תמיד שאפשר לא להתייאש וזה נותן כח..

ותזכרי שלא טובעים במים בזה שנכנסים אליהם אלא בזה שנשארים לשקוע בהם..

אני אשמח להוסיף בדברים אם תרצי רק תגידי פשוט עכשיו אני בדרכי לישון

הייאוש לא מוכר לי. וכשהוא מגיע הוא מבעיט ומזעזע. לא רוצה להיות בדיכאון . אני מקווה שזה תחושות חולפות

מאמינים, ובוטחים.

שיש בחירה ובחירה זה זכות משהו נראה לך ממש מעבר לקו האדום
אתה עוצר את זה , קשוב לאינטואציה.
זה באמת זכות מלאה לבחור

אני
א. בעל
ב. זה מעבר למה הגדול שאני מבקשת להשיג..
לדוגמא אני מכילה, מקשיבה , מפרגנת,
לומדת מישהו.
וביום אחכ זה לא שווה כלום.
כשאתה משקיע באשתך , היא נשארת אשתך, גם אם אין תוצאה מיידית, יש השפעה לטווח ארוך.
בלנו אין משמעות לזה.. נפרדים וכל מה שהיה עם אדם ספציפי נגמר ( במקרה הטוב נגמר לגמרי, במקרה הרע ממשיך רק אצלך בלב)

זוגית, ובנין האישיות בכלל.
(מעבר למטרה העיקרית של זוגיות)

אתה נוסע שעות לדייט ומשקיע במישהי רק כדי לבנות אישיות?

את הדרך כלא מיותרת, ועם תוצאות חיוביות מאוד.
בעיני זאת הסתכלות אמיתית.

ובכלל, להיפגש רק בשביל הצרכים של עצמי סותר את עבודת המידות. ברור שנפגשים כדי לחפש אשה. אבל בהסתכלות לאחור, ברור לי שזה כך וזה המסלול שה' רצה שאעבור

ובטח היה מפתח צדדים מיוחדים באישיות.

אבל אתה עדיין תתייחס לזה כסבל

אולי הייתי מתייחס לזה כאל סבל, אבל לא כאל משהו ללא תוצאות או מטרה (כדברי הפותחת). ולכן אין שום סתירה.
סבל זה מצב של ההווה. לא של ההסתכלות בפרספקטיבה כללית

כי תמיד תוכל ללמוד מזה משהו

וגם האם המאמץ שלך היה נכון ובצורה של לכתחילה, בהתאם למקום ולידיעה בו היית אז.

ונניח שכמו שאתה אומר. מעולה, איפה הבעיה?

אתה לא יכול להבין מישהו שחווה כשלון

זה ודאי חסרון ביכולת להרגיש חמלה אמיתית כלפיו

וכנראה גם חסרון ביכולת לחוות את החוויה האנושית באופן כללי, וזה בעיה לדעתי

אבל אם הוא בעל עיין טובה ומנסה להוציא מכל מצב את המיטב אז כנראה שהאמת לא איתך. 

 

הגישה האמונית הזו סוברת שכל מאן דעביד, לטב עביד. 

לכן צריך לעשות השתדלות מירבית וגם אם נכשלנו אז כך היה צריך להיות. 

 

להגיד שיש לו פגם באישיות בגלל זה צריך לימוד מעמיק יותר, אבל נראה לי שדבר זה אינו נכון כלל וכלל, ביתר מכך 'כלי פשוט', לא מציין שהוא נהנה מכך, אלא מהחיבור האימוני שלו שמחזק ונותן לו את הכוח להמשיך.

זו הסתכלות אימונית אחרת על החיים, דיי נאיבית, אבל בוודאי שלא רעה. 

אני חושבת שיש להעריך על זה,
זה מאמץ גדול ואמונה גדולה לבחור לראות בטוב

אני חושב שלהבין במידת מה ולהכיל את הכאב של האחרים לא מגיע בסתירה למה שכתבתי.
אפשר לאחוז בשתי ההסתכלויות ביחד. כמו היחס לתהליך הגאולה, אני לא חושב שהוא סותר את תחושת הכאב וההשתתפות בזה עם כל עמ"י ועם כל הדורות

אין לי עניין להתקיף.

 

בגדול - יש משהו בהסתכלות הזאת, אבל זאת הסתכלות מסוכנת. אם כל מה שקורה הוא לטובה, מותר לי לגנוב, ואם אצליח זה לטובה? אני לא יכול באמת להשתתף בצער של מישהו.... כי אני לא רואה את הסבל שלו. כן, אולי אני יכול "במידה מסוימת", אבל החסרון נמצא.

לדעתי זה מצב לא טוב והסתכלות שיש בה סיכון.

 

שיהיה ברור, אני לא מאשים אותך, אני לא חושב שאתה לא בסדר. אני חושב שיש בעיה בגישה שאתה מציג.

אני הגבתי נקודתית. לא הצגתי כאן את כל התפיסה שלי בענין וקצת קשה לי לעשות את זה במסגרת אינטרנטית. אני בהחלט מודע לעובדה שמה שכתבתי יכול לייצג תפיסה בעייתית. אני חושב שגם התפיסה שלך איך שכתבת אותה עלולה לייצג בעייתיות, אבל שוב... זה כנראה בגלל הפלטפורמה, לא שלך או שלי

הגישה הזו טוענת שמה שנעשה היה אמור להיעשות אבל היה יכול להיעשות בצורה אחרת או על ידי שליח אחר. 

ישנם 70 פנים, מה שנכון לאחד לאו דווקא יתאים לאחר.

ראה מדרש על " גר יהיה זרעך " וכן על " כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד " ורווה נחת.

 

 

זה-

שלאותנטיות יש מחיר כבד.

 

שיתבטא בעיקר אחרי החתונה או בין האדם לעצמו

של דברים שלא דורשים חוסר אותנטיות אבל הם לא אותנטיות מלאה

(לדוגמה - לספר דברים מסוימים רק בפגישה חמישית)

מלאה

אבל זה כמו להיות בגלות. צריך לא לשמוח יותר מדי בהישגים כאלה ואחרים כי בסופו של דבר הם לא העיקר, צריך לכאוב על הסטטוס אבל לא להתייאש ולא לשהות יותר מדי בצער אלא לנתב את זה למאמץ כמה שיותר חזק לצאת משם, ולא להרפות עד שנגיע למקום שלנו כי רק שם נהיה שלמים.

(זה לא בדיוק הרגשה. זה הבנה שעולה מאליה כי עכשיו אתה יותר רגיש לשים לב לזה)

שזה גם לאחרונה..

אם נניח יודעים מראש שאנחנו באים בגישות שונות, או מרקע שונה...

זה לעניין לדבר על זה בהתחלה?

לא? כי זה ברור שזה נושא שצריך לדבר עליו ורק צריך להעלות אותו (שאלה אחרת היא איך להעלות את זה בצורה נוחה, אבל לא נשמע לי מסובך מדי).

וחוץ מזה אם כבר הסכימו להפגש למרות הידיעה של הפער הזה, זה כבר אומר הרבה על הכוונות שלהם.

 

 

ומה קורה אם לא מצליחים להגיע לעמק השווה? או למצוא פשרה? זו עילה לפרידה?

לא יודע, נראה שיהיה מאוד מעניין לדבר על זה בכל זאת...

אבל האמת, ולא מתוך נסיון, נשמע קשה לגשר על זה סתם ככה.

 

למרות שיש טיפה פרדוקס בשאלה: אנשים שמכירים את המושגים האלה טוב, יודעים לזהות בתוכם את עצמם ולדבר על זה - כנראה שיהיה להם יותר קל גם להתגבר על זה. השאלה כנראה מכוונת לכאלה שפחות מכירים ויותר זורמים עם התחושות הטבעיות שלהם, ואז ממילא הם לא מודעים על מה צריך לגשר בכלל. אז סיכוי גבוה שלא יצליחו להבין ולהתפשר.

חברה שלי למשל ידעה די מהר שהיא מעוניינת, אבל לבעלה לקח עוד איזה חצי שנה שהם יצאו עד שהוא היה מוכן. אין ספק שזה היה לה קשה, אבל משתלם.

אם הפער הזה מצביע על פער עקרוני יותר בתפיסת עולם שכוללת עוד דברים זה עניין אחר.

אבל לא פער בהשקפת העולם בהקשר הזה.

אם הזוג מספיק רוצה אחד את השניה אז מתמודדים.
מה שכן - יש סיכוי לא רע שהבחור בדוגמא שהבאת ילחץ ככל שהפגישה העשירית תתקרב.

באופן שלא ירתיע מדי

בכללי אני מעריך שכמות הפגישות זה משהו נסבל יותר.

"התאהבות ורומנטיקה" יכולים מאוד להרתיע מישהו שחושב שזה שייך לאחרי החתונה (הרוב המוחלט של התורניים מן הסתם).

זה עניין של סמנטיקה...

להגיד משהו כמו: חשוב לי שיתפתח רגש לפני שמגיעים להחלטה... זה גם ניסוח מרתיע?

 

הרבה תלוי במה הוא חווה (או שלא) עד היום.

וזה מבלי להכנס לעצם התנאי.

אבל נראה לי, חשוב להבין קודם את סגנון השפה שלו ולתרגם את מה שאת רוצה להגיד לשפה שלו שהוא יבין.
למשל אם הוא אוהב דיבורים עמוקים / מושגים פסיכולוגיים / מטפורות. ולהשתמש במושגים מתוך העולם שלו.
או פשוט לדבר למצפון שלו כי בכל מקרה מדובר על רגש ואת מנסה לעשות איזושהי מניפולציה על האינטואיציה הטבעית שלו.

עזבו... נראה לי יש פער בין איך השדכן מציג את הדברים, לבין המקום של הבחור בפועל.

את הפער הזה אני רוצה לברר, והלוואי להדיח את השדכן מהתמונה. זה נראה לי יפתור הרבה...

במיוחד בקשרים מתקדמים. היה לי קשר שפשוט חבל שלא היה שם צד ג'. יכל מאוד לעזור.

ויש גם אחרים...

וכשמדובר בשדכן שמערב את דעותיו האישיות, או לא יודע לסנן בין מה שאומרים לו למה שהוא מעביר הלאה לי זה מאד מפריע...

 

יש לי תורה שלמה על שדכנים אבל זה כבר ממש אאוטינג בשבילי...
צריך למצוא צד ג' מועיל.

נ כ ו ו ן ן תמיד!

כדאי לבחון זאת

ואם מהבירורים זה נשמע שייך - הייתי הולכת על זה.

אם תוך כמה פגישות זה לא מתקדם, נפרדים יפה וממשיכים הלאה (ובנינו, זה מה שקורה רוב הזמן).

 

אחרי כמה פגישות, שאת רואה שהכיוון חיובי אבל בשבילך השלב הוא מוקדם, ומבחינתו הקו של 10 פגישות מתקרב וזה להיות או לחדול, הייתי מדברת איתו. אומרת לו שבשבילי קצב ההתקדמות מהיר מידי, ושאני צריכה זמן כדי להרגיש בטחון בקשר. ושעד עכשיו הולך טוב, וזה בהחלט פוטנציאלי מבחינתך, ואפילו אפשר למנות את הדברים הטובים בקשר. אני לא רוצה לוותר על הטוב הזה בשלב הזה, ועל אף שאני יודעת שאתה מגיע ממקום קצת אחר ממני, אני מבקשת שתעשה צעד לקראתי ותיתן לי את המרחב והזמן ליצור את הביטחון הזה.

 

ואז את זורקת את הכדור אליו - איך הוא מגיב לבקשה שלך?

הרי במהלך חיים זוגיים נתקל בהרבה פערים, ונצטרך להתמודד איתם. 

מאיך שהוא יבחר להתמודד עם הפער הזה, את יכולה ללמוד הרבה על האישיות שלו.

 

יש דברים שהם כל כך הרבה יותר מהותיים, ונראה לי חבל להפסיד קשר פוטנציאלי על דבר כזה.

•להכין ביחד אוכל טעים בטבע (במקום יפה)-
זה יכול להיות ממש נחמד (:


•להביא משחקים כיפיים- שדרכם אפשר להכיר יותר.
(ראיתי שמישהי כתבה שיש מקום שיש בו מלא משחקים, ואפשר לשבת שם ולשחק-
גם נשמע אופציה שיכולה להיות כיפית).

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות.

ועוקבת,
כדי לראות גם רעיונות

וחלק ממנה אפשר לעשות בדייטים ראשונים,

אם אני לא טועה זו הייתה @איכה

זה של @בינה.

קניות ביחד
לבשל ביחד
משחקי דייטים שכל אחד עונה מהזווית של השני (מומלץ רק בדייטים מתקדמים!)
חדר בריחה (בימי קורונה, אפשר לקנות בתור משחק קופסא)
טיול
מעיין
בייביסיטר על אחיינים של מי מהצדדים (לשלבים מתקדמים, שזה סבבה גם להכיר את האח/ות)
באולינג
סנוקר
גן חיות
מוזיאון
סדנת שוקולד
סדנאות אומנות (קרמיקה, נגרות וכדו')
קומזיץ
לשכור אופניים בתל אביב ולנסוע לים
חפירות ארכיאולוגיות
להתנדב בחקלאות
קטיף עצמי
משחקי קופסא/ קלפים
פק"ל/ פונדו
חברותא
הופעה
סרט
לנגן יחד
מקומות אטרקטיביים כמו: אקווריום ישראל, מעלית הזמן, הגן הבוטני, הכנרת, להסתובב בירושלים-שוק, הרובע, הכותל וכו', המרינה בהרצליה, הנמל בתל אביב וכו'. (רעיונות נוספים באפליקציה של 252)
לצייר יחד
ללכת לגלידה
בית קפה/מסעדה
פיקניק (יש מקומות שאפשר להזמין בהם אוכל לפיקניק)

תכלס כמעט כל פעילות מתאימה לכל שלב בעיני. אולי לא פעילויות שיוציאו אותך ממש מזיעה או משהו כזה, אבל שמעתי על דייטים ראשונים שהיו, אם אינני טועה: 1 מכוניות מתנגשות בלונה פארק 2 ריצה 3 צניחה חופשית (כן סיפור אמיתי)

גם צניחה חופשית נשמע לי לא כ"כ צנוע.
מכוניות מתנגשות נשמע מגניב לגמרי,
יותר מתאים לדעתי לשלב מתקדם

אכן בעיה. רק סיפרתי על מי שעשה.

גם דייט סקייטבורד יכול להיות בעיה של צניעות.

מי שחושש לזה שלא יעשה.

המנהל שלך לא מושקע רגשית בשאלה אם אתה עובד טוב.

דייט זאת השקעה רגשית

בהתחשב בעובדה שלמנהל שלך יש עוד עובדים במקביל, ואני מקווה שלבחורה שאתה נפגש איתה אין..

חוץ מזה, שבסופו של דבר האיחור הזה יכול לבוא לידי ביטוי במשכורת שלך. אז לכאורה, גם בפגישה לאיחור יכולות להיות השפעות..(;

אם עשית את המירב מבחינתך להגיע בזמן, ואתה רואה בשלב סביר שהדרך מתעכבת ואתה מעדכן את הבחורה מספיק זמן לפני (ולא 5 דק' לפני מודיע על איחור של יותר מחצי שעה)- אז כן יש עניין בעין טובה מצד הבחורה. יש עניין בעין טובה תמיד.

ועם כל הציפיה להבנה שאני בנאדם- גם הצד השני הוא בנאדם, וישמצב שהקושי לדון לכף זכות בסיטואציות מסוימות נובע מזה.
בהקשר הספציפי שהעליץ- בסופו של דבר יש איזשהם לחץ והתרגשות לפני פגישה, ובהרבה מקרים מפנים בשביל זה זמן וגם מוותרים על דברים אחרים, כך שלגיטימי שגם האיחור עדיין יציק לה ברמה כזאת או אחרת..

אבל הם קורים בראש שלנו ולא בתוך הבלון גז שהפסיק לעבוד חצי שעה לפני המשמרת

שיש התרגשות ולחץ של הבחורה

לעומת הבוס שכנראה לא התרגש במיוחד לקראת ההגעה שלך לעבודה, ואני מקווה שגם לא נכנס ללחץ

אמנם לראש הצוות יש עוד עובדים חוץ ממני ברוך ה' אבל זה לא מסביר למה הוא לא ביקש שאראה לו שהכירה לא עובדת. אף אחד לא רוצה עובד שמשקר במיוחד כשזה מאוד פשוט לגנוב מהלקוחות את ארוחת הערב שלהם שלפעמים מאוד יקרה

אם יש תקלה בכיריים שעלולה לגרום לבנאדם לאחר ביום העבודה הראשון שלו, הוא אוכל מהר מה שיש לו בנמצא ומגיע לעבודה בזמן.
אחריות ועמידה בזמנים זה בסיסי. ודאי כשמדובר בעבודה שזמן הוא פרמרטר חשוב בה.

וגם למה להיכנס לצלחת. אז אולי זה לא חכם אבל לא היה לי אוכל מוכן לאכול לפני משמרת

אני חושב שלא הבנת את הטיעון. היא לא אמרה שבגלל שהיא בלחץ אסור לה לסלוח לך אם תאחר, היא אמרה שבגלל שהבחורה בלחץ היא תתיחס לאיחור שלך קצת פחות בשוויון נפש, גם אם היא תאמין לכל מילה לגבי הסיבה לאיחור

שכנראה לא הבנת אותי..

התכוונתי להגיד שבאידיאל יש צורך בעין טובה תמיד- עם תירוצים ובלעדיהם.
אבל שבדיוק כמו שמצפים מהצד השני את האנושיות והטעויות שלנו, יש עניין גם להבין שלפעמים לצד השני קשה להכיל את זה בגלל האנושיות שלו.

והשאלה לגבי ההוכחה-
בחיים לא ביקשו ממני בעבודה להוכיח ולאמת את הסיבה שבגללה אני מחסירה או מאחרת (למעט אישור מחלה למפרע..)
ובחיים לא ביקשתי מבחור לשלוח תמונה של הפקק שהוא תקוע בו ובגללו הוא מאחר (וגם להיפך)..
כך שהקו''ח עדיין לא ברור לי..

מהסיבות שכתבו כאן... 

והמנהל לא מפסיד כל כך מלתת בך אמון פעם אחת 

כי בפעם השניה לא תהיה לו בעיה לפטר אותך בלי לשקול איך לעשות את זה

כמו שציינתי הוא יכל לבקש סרטון שלי לא מצליח להדליק את הגז. עובד תן ביס שמשקר יכול לגנוב מנות בקלילות.
ואגב היו לי עוד איחורים (חור במכנסיים באמצע הדרך וכו')

בשבילו זה הפסד קטן כנראה (ומאמין שהוא גם סומך על זה שאם תגנוב הוא ידע)

זה לא כמו שידוכים שאתה תקוע רגשית עם בנאדם אחד ואח"כ צריך לחשוב שעות איך להיפרד ואתה עלול להיפגע וכו'

זה סרט אחר..

 

והיא לא ראתה, היא תאמין לי שהיא כנראה לא שמה לב.

זה אמון בסיסי

העניין הוא החלטה לחתוך אם חלילה אפגוש מישהי כזאת

ראשית לא מקובל בשום עבודה (אני מקווה מאוד על־כל־פנים) "להוכיח" למה התעכבת מלבד אישור מחלה שזה בעיקר בשביל פורמליות של הנה"ח 

שנית ראש צוות אינו מעסיק, ראש צוות אכפת לו אם העבודה נעשית או לא

 

עכשיו לגופו של עניין למעשה כשם שאין פרצופיהן דומין כו', אי־אפשר "להכריח" מישהו להרגיש משהו, בחורה יכולה להיעלב אם איחרת לה גם מסיבה סבירה, והיא יכולה גם לשכוח מזה בפגישה הבאה, ויכולה להיות בחורה אחרת שלא אכפת לה, או כזאת שבעצמה תאחר כי התקלקלו לה הכיריים (הסיבה הכי מוזרה ששמעתי עד היום), לענ"ד כדאי להקפיד על זמנים ככל הניתן כיאה לבני תורה מנומסים

 לגבי א. פחות התחום שלי

לגבי ב. ככל הידוע לי היא מאמנת אבל די נמנעת מלהגדיר את עצמה תחת טייטל מקצועי כלשהו.

ואם את מצליחה ליצור איתה קשר או להשיג איתה פגישה, תיידעי אותי.

מנסיוני בשנה האחרונה זה בלתי אפשרי.

לא מזמן הוא התגייס, אני לא יודעת מי מחליף אותו.

ויש מצב שהוא כבר השתחרר..

@ברוקולי

נעמי היא קסם. אפשר לנסות להשיג אותה דרך בעלה.

יה"ר מלפניך, ה' או"א, אב הרחמים שוכן במרומים,
המתיר אסורים והמזווג זיווגים, הנותן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו,
שתעזרני ושתסייעני שלא אביך את בתך האהובה במחמאה או בשאלה שלא במקום,
שפי לא יוציא דברים חסרי טקט ושלא אחשב בעיניה כשוטה אפילו לשעה קלה,
שלא ידבק רבב מאכל בשיניי או בבגדיי וק"ו שלא בשיניה ובבגדיה,
שיפרחו מזכרוני חוויות הצבא בזמן הדייט ויהיו כלא היו, בטלים ומבוטלים כחוגר הנגזר

אבי האוהב שבשמיים!
ירא ובוש אני במעט ממנה
על כן מפיל תחינתי אני לפניך
תן בנערה הזאת את הכוח והאומץ להפר את שתיקותיי
את הבינה להבין את מהלכי ליבי החגים סחור סחור הרחק והשקט מאוזנם של בני האדם


ולסיום, כעבד דל העומד ושואל
רק את זאת עוד אבקש.
וותיק ומנוסה אנוכי
מכיר נפשות בנות עמך ישראל.
זכה את הבחורה להבין ולו במעט את חוש ההומור שלי
להעריך את מאמץ אוזניי שאינן מורגלות לשמוע דברים כה רבים בזמן כה קצר
עשה שתהנה ממתיקות תורתך שבקרבי ועל לשוני
גם אם הרב רונן (/פלוני) אמר השבוע בשיעור אחרת

(וכן, עשה כמובן שיערבו לעיניה המקושטות זיפי העומר שלי)

"יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי"


אתם יכולים לצחוק
וזה מצויין
אבל תדעו גם שזו תפילה מאוד מסוגלת

כתבת יפה,
חח אתה יכול גם לכתוב אחד כזה לבנות?


(אני אנסה אולי לכתוב אחד כזה גם מקווה שאצליח)

מי מתנדבת לחבר תפילת מדוייטת?

אתה כותב יפה!

לנו תחנת יציאה ביום העצמאות
דיינו
(אבל אני אישית עם זקן ביינישי כזה)

לחבר תפילה לבנות?
נראלי קצת מסובך לי..
אבל אנסה לחשוב על משהו מתאים ואם יצא טוב בעז"ה אפרסם

אבל אפשר לנדב את @kaparalay
היא בטוח תנסח משהו טוב..

אבל קטונתי לגמרי..

יש איזושהי תפילה דיי קבועה לפני (ואני חייבת לציין שיש דמיון מסוים לתפילה שלך @נוגע, לא נוגע, ובפרט בעניין זיפי העומר;), אבל אני עוד מתלבטת אם לשתף..

והרב רונן בידר אותי

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

זה היה חצי בצחוק כמובן

אבל בעקרון מול ה' מותר וצריך לחשוף את חולשותיך ולבקש עליהן
מולה כבר צריך להיות די גבר כזה
(יש כאלה שלמרבה האירוניה אצלם זה הפוך..)

צודק במה שאמרת.. כלפי הקב"ה  באמת יש חולשות לחשוף 

לא נכתב בהקשר הזה, וממש לא כולל את הכל אבל יפה ומתקשר

"ריבונו של עולם, תן לי את הכח להאיר פנים לכל אדם
לראות מעלת חברי ולא חסרונם
תן לי עיניים לראות בטוב ובחסד שנתת בעולם

שאדון לכף זכות את עצמי ואת חבריי
שאהיה בענווה תמיד שפל בעיניי
שאהיה אוהב בכל לב כל חיי

אני רוצה להודות לך(גם לד' וגם לבחורה) על כל מה שיש
רוצה להודות גם בחסרון בלי להתבייש
לזכור שתמיד אפשר לחזור ולתקן הכל, להתחדש״

זה באמת מתחבר גם לכאן

יש המון תפילות/סגולות (סדר מסוים של פרקי תהילים וכו'). בדיוק לאחרונה התנערתי מכמה שאחזתי בהם במשך תקופה ארוכה (סדר גודל של יותר משנה).

(דוגמאות לסדרים של פרקי תהילים: צירוף מסוים של פרקים מפרק ל והלאה, מפרק ע והלאה, ופרק קכד/קכו. או לסיים ספרי תהילים בקצב שלא חלמת עליו)

 

וכשאני מתפלל מעצמי - אני מבקש תמיד שהדברים שהיו בהישג יד בעבר לא יהיו חסרים בעתיד

האמת שאני רוצה לכתוב תפילה אישית משלי (:
על בן זוגי לעתיד ועליי.
מקווה שאצליח.


(חיפשתי ומצאתי תפילה יפה (לבנות) שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב:

תפילה למציאת הזיווג:

ריבונו של עולם,

אתה פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, והפעם אני מבקשת שתמלא רצוני, לא בעושר ובכבוד, אלא מלא רצוני ובקשתי למצוא לעצמי השלמה - את בן זוגי הראוי לי.

ואני מתפללת לפניך שתזמין לי במהרה, בקרוב ממש, שאֶמָצֵא ושאמצָא בן זוג שישלים את הווייתי, שיתן לי מחלקו כדי שאוכל לתת לו מחלקי.

אנא, המצא לי מי שאוכל לקשור עמו את חיי בקשר של קיימא, אהבה ואחווה, ברעות וקרבה.

אנא, עזור לי לבנות בית ולהיות בית לבחירי.

ואני אשתדל שיהא בית זה ביתי וביתך, שאוכל לבנות בו חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמים, לעצמי, לבן זוגי, ולכל הגדלים בו.

וברחמיך וחסדיך הענק לי את הכלים לבנות בית הראוי לשמך. בית שיהיו בו אושר ושלוה, מנוחת הדעת והרחבת הדעת. בית שיוכל להכיל בתוכו עליצות ורצינות, הבנה ותמימות, רווחה והסתפקות. בית שיהיה בו מעיין של חיים לשתות ולהשקות ממנו לאחרים.

האם אני מבקשת רב מדי? הלא אתה בראתני ויצרתני. נתת בי את נשמתי ועיצבת את גופי, נטעת בי חלומות והענקת לי אפשרויות - ואתה הוא המחולל והמקים, ובידך נפש כל חי. ועל אשר בראתני ועשיתיני, הרי אני מבקשת ממך להשלים ולהגשים, לקבל חיים ולתת חיים.

ואנא, חושה נא, ואל תאחר.)

בכיף!

תפילה למשודכים
מודים אנחנו לך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו על שזכינו להכיר את בן זוגנו. יהי רצון מלפניך שתזכינו להתחתן ולהקים בית נאמן בישראל. כי ממך ה’ אשה לאיש, ואתה הוא שמשרה שכינתך בתוך בתי עמך ישראל להצליחם ולברכם עד עולם. אנא ה’. לימדתנו בתורתך כי לכל דבר קדושה נדרשת הכנה ראויה. ולגודל הקדושה כך חשיבות ההכנה. מבקשים אנו ממך שתזכינו להכין את עצמינו לחתונה ולחיים נכונים. במחשבה בדיבור ובמעשה.
• זכינו להכין את עצמינו להיות כלי ומרכבה לכל הטוב שאתה רוצה להשפיע בעולמך.
• זכינו לטהר את גופינו שנוכל לבא בברית של קדושה. • זכינו להתקדש ולהינשא בפנים מאירות. • זכינו לנקות את עצמינו שנוכל להדבק אחד בשני בלי שום חציצה, בגוף, בנפש, ברוח ובנשמה. • זכינו לטהר מחשבותינו, שנזכה לאהוב בכל לב עד שנהיה כ"אחד" כמו "שמך" שנקרא עלינו. • זכינו לגלות מהאורות הגנוזים בנו, בעולם ובירושלים עיר הקודש. • זכינו לבנות בית של שלום. בית של בריאות. בית של ברכה. בית של אהבה גדולה. בית של נתינה. בית של שמחה גדולה. • זכינו להכין את בתינו שיהיה מקום להשראת שכינה. • זכינו לקבל את כל הבא אל בתינו בהארת פנים. • זכינו להשפיע לאחרים מהטוב שאתה נותן לנו. • זכינו לשמח אותך עד שתאמר עלינו "ישראל אשר בך אתפאר". אמן כן יהי רצון


(פעם ביקשתי מהרב תפילה לפני דייטים, כתוב קצת כאילו כבר נמצא, כנראה בכוונת מכוון(: )

גם אני ביקשתי ממנו והוא שלח לי את זה

לפני כל השתדלות מעשית בעניין הזיווג- "יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי אברהם יצחק ויעקב הטוב תקרב והרע תרחק ואמצא חן וחסד בעינך ובעיני כל רואיי אמן כן יהי רצון" (הרב אליהו)

 

ומשתדל בכל תפילה- 'אנא הש"י, שלח זיווג הגון מהרה ל... בתוך כל שאר עמך ישראל הזקוקים לכך.

שלח לנו את הזיווג ההגון לנו משורש נשמתנו בלי שום עיכובים ותלאות בדרך, בדרך נקייה וישרה.

יהי רצון שתזכנו להקים בית של קדושה ושמחה, שנשמח אחד בשניה תמיד, ושנזכה לגדל ילדים לעבודתך וליראתך'

אני מתפללת ואומרת לה' שאני לא יודעת כלום, ובבקשה שאם זה הזיווג שלי אז שהוא ירצה להמשיך ואם לא אז שיחתוך.
(זה עובד! קרה לי עם שני בחורים שלפני הדייט התפללתי בכוונה בשמע קולנו על זה וזו הייתה הפגישה האחרונה איתם)
וגם- את הטוב תקרב את הרע תרחיק והטוב בעיניך עשה.

ומתפללת עליו שימצא את זיווגו בקרוב והמתפלל על חברו נענה תחילה..(;

אני עונה על החלק הראשון בלבד:

שיהיה בנעימות, שאזכה לא לפגוע ולא להפגע, שאם זה שלי, שיהיה ברור, ואני ארצה, והוא ירצה. ואם לא, שיהיה ברור מיד ולא יסחב לשווא...

זה בגדול.

לפני ואחרי דייט:
אם זה הזיווג שלי, שמיד אני ארצה אותו ואם זה לא הזיווג שלי, שלא תהיה לי התלבטות.

תפילה כללית:
בעל מידות טובות.
בריא ושלם בגופו ובנפשו.

יש עוד כמה תפילות שפחות לפירוט

אני חושבת שדוווקא הפוך. הצעירות יותר חוששות, יותר מהססות ויותר חושבות לפני שהן מדברות.
לעומת היותר מבוגרות שכבר בטוחות בעצמן ויש להן יותר ביטחון בדיבור שלהן ובמה שהן רוצות לבטא במילים, ולכל קל להן יותר לזרום בשיח.

אלא של אופי.

גם בימי חורפי לא הייתי מהדברניות הגדולות...

ואז קשה להוציא הרבה מילים. בקיץ יותר קל..

אולי לכן הקשרים הרציניים שלי תמיד התחילו באביב...

 

אבל .. אולי אני מנסה להשלות את עצמי שזה עניין של גיל. או שזה גם וגם

ואולי גם תלוי סיטואציה, ומי נמצא איתי בצד השני..