תן לי כוח טאטע, אריאל זילבר הגדול
אריאל זילבר
מילים: אהוד מנור
לחן: אריאל זילבר
הו תן לי כח
הו תן לשכוח
מה מקבל אדם
מה יש לו בעולם
כשכל חייו הנם
רגע שנעלם
הו תן לי כח
הו תן לשכוח
את הסיכוי הדל
במשחקי מזל
מי מתבונן מעל
מי מתעניין בכלל
כי בן אדם שקם
למי הוא עמל
מה כבר קיבל חינם
מה יקבל
הו תן לי כח
הו תן לשכוח
אז מה אם אני זוכה
אז מה אם אני בוכה
כי מה שעתיד עבר
מה מחכה לי כבר
כי בן אדם שקם...
אשריך על האומץ להתבונן בה.
מודעות היא הדרך לפתרון...
בהצלחה רבה!
נגיד באופן אישי, אני בחורה שלוקח לה הרבה זמן להפתח, אז בדייטים הראשונים אני עושה רושם רשמי ומרוחק. האם זו מלאכותיות?
אפשר להסתכל על זה כך, ואפשר לראות בזה איזשהו מנגנון תהליכי.
בגדול כמובן צריך להביא את עצמך כמה שאפשר. לפעמים כשנתקעים (ולמי זה לא קורה, בטח בפגישות ראשונות) אפשר לשלוף משהו יותר מאולץ כדי לקדם את השיחה.
"אחרי הלבבות נמשכים המעשים"
יש מלאכותיות שטבעי להשתמש בה.
כמה שפחות תכנון יותר טוב. אם יוצא מלאכותי, ככה יוצא.
אתה שואל מה דעתנו על מלאכותיות
לא בגלל שאתה אוסף חוויות, אלא כי אתה מניח שאנשים מחליטים להרבות מלאכותיות או להמעיט\
וזה כבר מלאכותי בעצמו
שתיהן מומלצות מאוד מהיכרות אישית!
לא כלפי מס הכנסה ולא כלפי ציבור הנשים.
תילי חורבותאחרונהונראה לי שלמושג ביקורת יכולות להיות מספר פרשנויות שונות.
ברוקוליאז מה, הרב\נית שלנו זכ(ת)ה להתארס במהלך השנה?..
אבל כן, התגעגנו 🤩
לא מכיר את הקונספט..
לפעמים גם הרב מקדש
פחות הקצנה דתית, יותר קשרים
מלא חול ואין מה לאכול
מפריחים סיסמאות של אהבה ושלום, כשהם הגורמים לכל המלחמות והשנאה
אני חושבת שכמו רוב הנושאים שעולים במרחב הוירטואלי,
דיון בנושא שהועלה צריך להיות לגופו של נושא ולא לגופו של אדם.
כולנו מסכימים שהמרחב הוירטואלי שונה מהמרחב החברתי האישי שיש לכל אחד.
הציפיות שיש לנו בכל מרחב שונות, והן נובעות מההבדלים אישיים, בין אישיים, הבדלים בין המינים ועוד.
גם בקהילה וירטואלית, שלא בשונה מהחיים האמיתיים שמחוץ לה, אנחנו חייבים וזה אפשרי לקיים תקשורת נכונה ובריאה מצד כבוד אדם לחברו.
בוודאי שלכל אחד ואחת יש את זכות הבחירה להגיב ולהביע את עמדתו, וחשוב לשים לב איך כותבים ומה כותבים.
מי שבוחר לכתוב בכל פורום שהוא, מודע לכך שמדובר בבמה ציבורית וכל אחד רשאי להגיב לו כראות עיניו, והוא לוקח זאת בחשבון.
עם זאת, אנחנו כמגיבים צריכים לזכור להיות אנושיים, ושמאחורי המסך, מדובר באיש/ה עם רגשות.
גם במרחב הציבורי הוירטואלי אנחנו נדרשים לכבד בקשות של אנשים, גם אם מה שהם כתבו מעורר בכם/ן אמוציות.
מוזמנים לנהל דיון מכבד ומכובד בנושא
ברור שמתייאשים.
זה קשה.
ומתיש.
וכל פעם מחדש צריך לאסוף את עצמך.
ושוב להיפגש עם מישהו, לספר על עצמך, על השאיפות שלך.
לפתוח את הלב.
לשתף בדברים האישיים שלך.
ולהתאכזב.
השאלה היא בעיניי לא אם אתה מתייאש - הייאוש הוא חלק מהאנושיות שלנו - אלא מה אתה עושה עם הייאוש הזה.
האם הייאוש הזה מנהל לך את החיים?
האם הוא דוחף אותך להישאר בפיג'מה במיטה ולא לצאת?
או האם זה מניע אותך להשתדל יותר?
לבוא עם כוחות גדולים יותר לקשר הבא?
כלומר - קשה, מייאש - נותנים זמן לשהות בייאוש, כי זה באמת מייאש. אפשר אפילו לעשות רשימה של כל הדברים שמייאשים. אבל לשים קץ לייאוש.* להגדיר אותו בזמן - הערב אני בדאון, אבל מחר אני קם כמו חדש, ומשאיר את הייאוש הזה מאחורי.
ובמחר הזה אנחנו עושים רשימה חדשה, של הדברים הטובים והמוצלחים שיש לנו בחיים, ועוד רשימה חדשה של 3 דרכים מעשיות שאנחנו יכולים לקדם עניינים, ואם אין 3 דברים כאלה - שאחד הדברים יהיה לפנות למישהו, ושהוא יעזור לך להגיע לדברים קונקרטיים.
האם זה אומר שלא תתייאש עוד לעולם?
ממש לא. זה חלק אינהרנטי מהחיים שלנו.
אבל אני אומרת שאנחנו יכולים לנהל את נקודת הייאוש שלנו, ולהתרומם מהם אל מקומות גבוהים.
* שמעתי היום רעיון מהרבי על הפסוק מאיוב: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" - יש חושך, אבל הקב"ה תחם אותו בזמן, לעומת האור שלא תחום, שאין לו קץ.
אבל נראה לי שגם בייאוש יש רמות שונות.
אני מאמינה וחושבת שיש דרך להנכיח את זה שגם ה'הווה' הוא טוב (וגם העבר הוא טוב), לא רק ש'בעתיד יהיה טוב'
כמאמר הסטיקר: "זה הרגע המאושר בחיי"
אבל הגישה שלך מעניינת
אז זה רק מוכיח, שאם נחיה את ה'הווה' לא יהיה יאוש.
כי העבר היה כבר, העתיד לא ידוע,אז זה סתם דמיונות. מה שקורה בהווה, עכשיו,
זה המצב הנוכחי שבו אתה אומר שאין יאוש.
(את העתיד אנחנו לא יכולים לשער. בהווה אנחנו רואים שטוב לכן לעניות דעתי פחות מייאש לחיות בהווה, לא כך?
אבל קשה עד בלתי אפשרי להצליח לחיות את ההווה בלי לחשוב על העתיד
משפט חזק. ממש האויב של היאוש..
והלוואי שניתן לרצון מקום כזה של כבוד.
תודה לך
המלצות? מחשבות? טיפים?
תודה גדולה!
ומזל טוב!
סתרי המדרגהממליץ על זיו אור במתחם הבורסה
זה כמו מכירה מרוכזת (שמוכרים במחירי עלות) עם הרבה מחלקות לחתנים וכלות. כשנכנסים צריך לפתוח כרטיס במשרד שלהם.
אז יש להם גם מחלקה של תכשיטי זהב וכלי כסף, יש מבחר ומחירים ממש טובים.
זר פרחים
עכשיו זה הזמן הכי טוב הכל פורח
וזה גם תלוי בסוג הפרח. אבל בהחלט צריך לשים לב.
(נ.ב. מצחיק שאנשים מבחוץ בטוחים ש'לקראת נישואין וזוגיות' זה יענו פורום של מאורסים, לקראת חתונה..
שנזכה שיהיה כך )
אם את מתחברת לכתוב שם תגדירי כתורנית. אם פחות אז דת"ל.
כמובן שאין לך מה לכתוב שאת תורנית אם את מתלבשת פחות מהמינימום ההלכתי, לא רוצה לשים כיסוי ראש מלא וכדו'.
הדבר היחיד שהוא חד משמעי
זה המחויבות ההלכתית.
וזה רק לכיוון אחד, כלומר -
דתי תורני מחויב להלכה ב100% (כמובן אף אחד לא מושלם אבל לדוגמה כיסוי ראש חלקי זה לא רלוונטי)
דתי לאומי יכול להיות שכן ויכול להיות שלא - כמובן יש מחויבות מסוימת אבל הספקטרום מאד רחב
תקחי בחשבון שיש הרבה שמחפשים רק תורני או רק לא תורני, אז תחשבי עם איזה אוכלוסיה את מעדיפה - האם עדיף לך מישהו שמחפש רק "תורני" או מישהו שמחפש רק לא.
אם לא כתוב תורני בכרטיס - זה ככל הנראה לא מה שאני מחפשת...
אין תקן, אין איזשהו גוף שמחליט מי ראוי להיות מוגדר כתורני או לא תורני - אבל כשמישהו בוחר לשים את עצמו בקופסה הזאת, זה כבר מעיד עליו משהו.
אם הגיע אליי כרטיס וכתוב בו ששהשקפה היא דת"ל ויתר הפרטים נראים לי - אנסה לברר את הרמה הדתית שלו כדי לראות אם זה מתאים (כלומר אני לא פוסלת בגלל שהוא כתב דת"ל ולא דת"ל תורני, אלא אברר אם זה מתאים), ובמקביל, בכרטיס שלי, אני מתארת איזה סוג אדם אני מחפשת (כלומר פירוט של מה אני מגדירה כתורני).
הקפדה יתרה על ההלכה, על הליכה לא בגבולות, על אורח חיים שמחויב באופן מלא לתורה ולמצוות, יותר מ"המינימום הנדרש"?
אם את ביומיום הולכת עם מכנסיים, קשה להגדיר את זה תחת תורני.
אם אתה (מדבר גם על בחור, כדי להמחיש...) לא לומד תורה ביומיום, בקושי הולך לתפילות ומניח תפילין כל יום ב12 בצהריים, קשה להגדיר את זה תחת תורני.
אם את רוקדת עם חברים והולכת למסיבות מעורבות, קשה להגדיר את זה תחת תורני
אם אתה שוחה בים מעורב בלי חשבון, צופה במשחקי הכס, ולא תמיד מברך על מה שאתה אוכל לפני או אחרי - קשה להגדיר את זה תחת תורני...
כן, הכל בסוף הוא פלוס מינוס סביב המעשים, כי כוונות זה מאוד חשוב אבל בסוף הכוונות מתרגמות את עצמן למעשים. והמעשים הם שיעידו על אדם האם הוא מכוון לתורניות או לדתי לאומי קלאסי או לדתי לאומי לייט או לחרדי או לחרדי לאומי או למסורתי או לחילוני או לאפיקורס...
ברור שכולנו בני אדם ואף אחד לא מושלם.
לא מרגיש בנוח לכתוב על עצמך?
תבקש ממישהו אחר לכתוב (ושזה יהיה כתוב בגוף שלישי - או כתוב בעצמך בגוף שלישי). ובכל מקרה, כדאי להראות את הכרטיס למישהו שאתה מעריך, כדי שיעיר (ואולי יציע הצעות לשיפור\שגיאות כתיב וכו').
לגבי הציפיות של מה זה חוכמה, ראה בשרשור הזה: שאלה לבנים - לקראת נישואין וזוגיות
בעיניי עדיף להיות כן מאשר להסתיר.
(יצא לי לראות כרטיס של מישהי שאני מכירה, יחסית מבוגרת, שיש לה תואר שלישי במדעים מדוייקים - וזה לא היה מוזכר בכרטיס שלה. אולי היא חושבת שזה מרתיע. אם זו באמת הסיבה, בעיניי זאת סיבה דווקא כן לכתוב - וכך מי שזה מרתיע אותו בכלל לא יגיע אליה.)
אני חושבת גם שבכרטיס כל אחד מאיתנו בוחר להבליט תכונות מסוימות שלו, איכויות מסוימות שלו. בזה שאתה בוחר להציג דברים מסוימים ולא אחרים, זה גם אומר משהו עליך.
א. כל הכבוד על המחשבה והרצון להעמיק את הקשר ביניכם ולהפוך אותו לקרוב יותר.
ב. כדי שזה יהיה באמת רומנטי, זה צריך להיות משהו ממך, אליה. משהו שחשבת שישמח אותה, שיתן לה תחושה טובה וקרובה. העיצות שלנו זה נחמד, אבל זו לא רומנטיקה. רומנטיקה היא בסיס לקשר קרוב ואינטימי, וככזה הוא רק שלכם...
אתה מכיר אותה. אתה יודע מה נוגע לה בלב. זה מה שחשוב.
עריכה: וכדי לעזור לך קצת בכל זאת, כדאי שתקרא על חמש שפות האהבה. תבין מה השפה שלה ותכוון לשם...
אנחנו דוברים שפות שונות, ולכן מחווה שהיא רומנטית כלפי אחת היא דביקה ומעיקה כלפי אחרת... הכל אינדיבדואלי.
בהצלחות!
כשמישהו מתחתן ומדבר אהבה למשל בשפת המילים, ככה הוא מביע אהבה
אבל אישתו מדברת בשפת המתנות, ככה היא חשה אהובה.
ובעלה מחמיא לה בלי סוף, כותב לה מכתבי אהבה, מכניס לה בחשאי לתיק פתקים עם מסרי אהבה קצרים וכו, אבל היא לא ממש מתלהבת, זה נחמד לה וכיף אבל זה לא מה שיגרום לה להרגיש אהובה.
והיא, היא קונה לו מתנות, לפני כל יומהולדת שלו, היא עושה סיעור מוחות משפחתי, מה הכי ישמח אותו, והוא בכלל לא מתלהב.
יוצא ששניהם נותנים אהבה בשפה שהם מכירים, אבל הצד השני נהנה, אבל זה לא מה שנותן לו תחושה זוגית ואהבה.
זוג כזה שיקרא את התאוריה הנ"ל, יבין את שורש הבעיה וילמד לתת ולקבל לפי שפת האהבה שלו.
אין לך מושג כמה זה יכול לשדרג את הזוגיות שלהם.
כמה תסכולים יכולים להימנע
המטיילת בארץלא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע
קלא - קמ
