פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 175)

זאת עבודה לא רק בעולם הדייטים אלה גם בכללי..

(כאילו גיורת מקולומביה? מזה אידאל היופי?)

והוא משפיע על כולם, כי כל עניין של דחיה ומשיכה תלוי באידיאל היופי.

 

אם כך מה הטעם בתשובות שונות לשאלה הזו?

לא בטוחה שהבנתי את השאלה

אני חושב שמה שאני מנסה לומר זה שהיא צריכה להגדיר מזה אידאל יופי, כי יכול להיות שאנשים עונים לפי ההבנה שלהם את המושג הזה, ואז היא מקבלת תשובות ולא מבינה שיש אי הבנה לכתחילה בין המגיבים אליה.

בהנחה שכן, האם זה ניתן לשינוי?

האם מודעות לכך - שאנחנו מושפעים מתרבות יופי כללית - יכולה לעזור לנו לשנות את זה אצלנו?

 

 

דעתי: די ברור שאנחנו ממש מושפעים מהסביבה והתרבות שבה גדלנו, אבל קשה לי לראות איך הבנה כזאת יכולה לסייע לשינוי. 

ההורמונים שלנו.

וזה לא דבר רע..

היופי אמור להיות תוצאה טבעית שמושפעת מהחיבור בין האישיות למראה.

טיפש מטופש

ומי זאת גאולה?

ממש היום הזה הולך ומשתפר

אישה רחבה בת 40+ שאחראית על מרכז משפחות שכולות\ צהרון צרכים מיוחדים\ וכו'

היינו בקייטנה ביחד..

תהנה לרדוף אחרי ילדים מנוזלים

לקרוא את השירשור שלכם או לחכות למפתח

אבל לפחות יצא לי ממנו משהו טוב אני אלופת האימוג'ים עכשיו

רשימת סמיילים ואיך עושים אותם: - נסיונות פעילים

רק רציתי לנסות

הגבתי משו, ואז קלטתי שנראה לי לא הבנתי את הכוונה נכון חח
פיזית איבדת את המפתח כאילו?
וואי, תסכול

אנשים פה יורים דברים מהמקלדת בלי לחשוב בחיי ... שיייאיש 🤦🏼‍♂️

♥

אהה. זה בסדר. המפתח אצל הקדוש ברוך הוא. נשאר אצלו. הוא ממילא לא סמך עלייך, שלא תשמעי עדויות ממי יודע איזה מקור על סיאנס וסיינס ('science'), ליתר דיוק - שלא תשמעי עדויות שלא תדעי, שמסתירות מאחוריהן מנהרות חיזבאללה שמטרתן להפוך לך את ה'סגולות' חסרות הביסוס. (טמבלית) (לא אישי כמובן)

זה יהיה הכי מדוייק. כי הארוס מכיר את ההורים שלו וההורים שלך מן הסתם קרובים יותר בגיל להורים שלו.

זה יוריד ממך עומס וסיכוי לטעות

זה שלילי. יש לו פרוייקט "רציני" שלוקח חצי שנה, ולהתחתן הוא חושב תוך חודשיים.

אי אפשר לסמוך עליו

אבל אצלי לא משנה מה אני אעשה רק הרע מתקיים. דיבור שלילי=פגיעה מיידית. דיבור חיובי= כלום.

לי היתה ידידה כזו תקופה ארוכה, במבט לאחור לדעתי זו היתה טעות (מצד שני אני משום מה לא מצטער על זה) . לא ברור מה אתה מנסה לשאול אבל אני מניח שמה שגרם לי לרצות בידידות הזו היא למלא את החסר בנושא הזוגיות..

היא נחשבה למישהי יפה אבל לא הייתי ידיד שלה בגלל המראה, רק בגלל שהיה לנו כיף .

שאתה לא מדבר על דברים כאלה בצורה לא רלוונטית

השאלה היא מה יגרום לכם הגברים לצאת עם משהי ובסהכ יהיה טוב לכם בקשר הזה ועדיין התחושה היא שהגברת היקרה אולי בעולם אחר הייתה יכולה להיות ידידה אבל לא האשה שתתחתנו איתה.. והשאלה היא מה גורם לכך..

אני העלתי העשרה שאולי התשובה לכך תיהיה שחסרה משיכה.. אבל סייגתי שמן הסתם זה לא אך ורק בגלל מראה. אלא ייתכנו חוויות ודוגמאות נוספות לאי המשיכה..

אופציה נוספת היא פער גדול מדי בתפיסת העולם. יכול להיות בחור שמוצא חן בעיני וכיף לי אתו וכו' אבל הכיוון הדתי שלו מאוד רחוק משלי כך שלא מתאים לי להקים אתו משפחה. אם כי אולי אז (בהינתן שיש מציאת חן) לקשר ידידותי יהיה קשה להישאר בדיוק כזה כך שזה לא לגמרי עונה על מה ששאלת.
ומשיכה כמובן גם. וזה לגמרי לא מושפע רק ממראה אלא מהרבה מאוד דברים. גם סגנון הדיבור (מבחירת המילים ועד עצמה ומנגינה), מחוות, חיוך, צחוק, ועוד ועוד.

שלא מחוייב המציאות שיש קשר ביניהן.

1. האם הסיבה שקשר הופך לידידותי ולא זוגי היא חוסר משיכה (או שקיימות סיבות נוספות? רמז: קיימות בהחלט).

2. מה הן הסיבות לחוסר משיכה מעבר לעניין של מראה חיצוני? (שים לב שאין לשאלה הזו קשר מוכרח לשאלה הראשונה)

אבל אני חושב שאם לא היה בכלל את הקטע של משיכה/מחשבה מינית או משהו כזה פרט "לאחת".

אז היה הרבה יותר נחמד להיות חבר או ידיד או אפלטוני וכו'.

 

לא יודע, מרגיש לי עולם הרבה יותר כיף ונחמד. (כמובן שצריך גם את הקטע המיני אבל שיהיה רק עם אחת ).

 

מישהו שהייתי רוצה שיהיה נוכח בחיים שלי אבל לא כבן זוג

 מישהו שיש לי מה לתת לו ומה לקבל, אבל לא קשר שמתאים לחיי נישואין.

מה הסיבות שזה לא יתאים? יש הרבה

ציינת אחת כחוסר משיכה.

אלו יכולים להיות גם פערים דתיים

גם פערים מנטליים

גם אישיויות שונות שלקשר בלתי מחייב הן סבבה ולקשר זוגי ומחייב הן לא מתאימות...

לא חסר.

(אבל אין לי ידידים)

שאם לא היינו דוסים כנראה היינו סתם חברים.


אז אם הוא סבבה עם זה (ומטורף כמוני) אני אשאיר אותו בגדר ידיד.

ואז מה אם הכרתי אותו במסגרת דייטים, אפשר להסכים בהדדיות שזה לא מתאים לנישואין.

1. חסרות לו תכונות אופי אחרות שחשובות לי בבן זוג והחסר משמעותי

2. אין משיכה 

3. יש פערים עמוקים מבחינה דתית או השקפתית 

4. מישהו שלא בשל לקשר זוגי מבחינתי

אין ספק. זה מתבקש, להישמע בהפקרות של רשות הדיבור, מפי מי שמאמין שעצם הקשר בין גברים לנשים בעולם בנוי אך ורק על הנושא המיני.

בדרך כלל, זה בערך, כמו אדם, ששואלים איתו - כשאתה חושב על כסף - על מה אתה חושב? (או, בלשון המסניף והמעשן - 'מה עולה לך?' כפי שנכתב פה ביחס להגדרות ודברים. מה פירוש 'מה עולה'? לא 'עולה'. אני מפעיל את המחשבות באופן עצמאי. הן לא 'עולות' על ידי עצמן). והאם הנ"ל שנשאלו אותו - כשאתה חושב על כסף - על מה אתה חושב - (בהקבלה להודעה והציטוט הנ"ל של התגובה אליה הגבת). - אז הוא עונה: אה, כסף - עושים איתו דברים. שומרים בבנק (=חוסכים)? - מי רוצה שהכסף ישכב בבנק? משקיעים? - ואתה לא מאמין בלראות תוצאות? לומדים כלכלה ומסחר? נו, ואתה מאמין שהכלכלנים מבינים מספיק, ואתה מאמין שזה מה שעוזר, ואתה חושב שמה שצריך זה לא חוש ממולח? אז מה כן עושים? - הולכים. קונים ממתקים. קונים משהו 'להשקעה' = משהו שכולם יסתכלו ויגידו "וואי איזה עשיר הוא". מה עוד? תופסים מקום - בחברה חזקה - מחפשים להראות שאתה "בעל המאה ובעל הדעה" - כל מי שבקי בסיסמאות - יודע ומאמין איך שזה עובד! אז למה שלא תנסה גם אתה?

עכשיו, כמובן - יש את ה'מתחכמים'. - אז אוקיי, בעצם מה שנשאר זה 'להשקעה'? ובכן - מה זה 'השקעה'? אם אני מאמין שאשתי לא צריכה להיות 'רק גוף'. אז גם נשים אחרות. - ואז, ממילא 'השקעה' הופכת להיות בעלת מובן שונה. אלא אם כן, אין לך שכל. במיוחד אם אתה גבר בלי שכל, שמסרב להבין מה הן נשים.

אל אני לא בטוח כמה הוא נכון וגורף בין דתיים באותה רמה דתית.
מה שכן התחדש לי מאז שסברתי כמוך זה שבסיטואציות שבהן ברור כשמש שלא שייך קשר זוגי מצב כזה ייתכן, כמו לדוגמה דוס רציני עם בחורה חילונית שנמצאים במסגרת כללית יחד.

טוב, אני זוכר את ליגלוגיך על דברים שאמרו רבנים על הבדל בין יהודים לגויים. הבעיה הזאת, מתגמדת מול השטות על ההבדל בין דתי לחילוני (ההבדל הזה, אגב, קיים רק בדמיונותיהם של יהודים שלא יצאו מהגטו, ומבחינים בזהות רק על פי ספרי יהדות)

זה כולל כמובן, חילונים אדוקים שהגדרתם לחילוניות היא התנגדות לדת

(היהודים בגטו, אגב, לא היו מבודדים כל כך מבחינה חברתית כמו שהם היו מבודדים מבחינה דתית. - ברוב המקומות אז, זה לא היה 'מוזר' לחיות במקום שאיננו כרך גדול של בני עמך או לא כרך גדול סתם ככה. הדבר הגדול והעיקרי שהפריד בינם לאחרים - זה הדת)

יש בזה משהו נכון.
גם אם באופן חלקי.

חשבתי שזה ספר תמים..

זה חלק מתסריט של סרט אחר

אבל יש לי ידידות ממקומות אחרים בחיים

זה יכול להיות גם מסיבות שכליות

לפעמים זה יכול להיות קוים אדומים ברמה דתית או פערים גדולים מידיי בסגנון.


יותר מזה נראה לי רוב בני האדם יכולים להיות ידידים שלי אם אני אדם חברותי
זה אומר שאני יכול להתחתן עם כל אחד? לא.
בשביל נישואים צריך ידידות אבל צריך עוד כמה דברים נוספים;
 

שכיף לי איתם אבל אין מטרה או הבנה משותפת בתחומים משמעותיים ברמה של יכולת לחיות חיים משותפים ביחד.
יצא לי גם מקרים שבהם פגשתי בחורות טובותויש הערכה הדדית אבל אין חיבור בגלל שמשהו חסר בסגנון ולא מאפשר השלמה. וגם מבחינת המשיכה אין בכלל בטווח הארוך בקשר כזה.
משיכה שהיא שיטחית היא קצרת טווח ומעטת משמעות אבל משיכה שהיא כוללת חלקים נרחבים באישיות של בני הזוג היא אחרת לגמרי. אפשר לחדש אותה כל פעם מחדש והיא מחזיקה משמעות הרבה יותר אמיתית ועוצמתית.
קיצר, כאשר יש מודעות לכך שחסרה ההבנה וההתאמה הכללית לא תהיה משיכה כמעט בכלל (במידה והצפייה היא להכיר למטרת נישואין)

ברור. אצלך המשיכה עברה סובלימציה להשקעה אינטרנסנטית. ולכן הנשים שהקשר איתך חושבות שהם 'יצאו מכבלי התאווה'. כשבעצם הם 'נכבלו בקשרי האינטרסים הגברים או האינטרסטיות הפוגענית בכלל'.

שמשהי או משהו דתיים נפגשים אם ידיד/ה למטרת ידידות.
בדרך כלל ידודות נוצרת מקשרים מזדמנים בעבודה/ לימודים. אח"כ שהקשר נוצר שמבינים שזה לא יתאים חזוגעות אבל עדיין נחמד לדבר יחד.

אבל עד בעלי לא יכולתי לחשוב כמעט על אף אחד כמישהו שיכול להיות בינינו משהו שהוא לא חברות

גילוי נאות: יש לי כמה חברים(מה שאתם קוראים ידידים) והם עדיין חברים שלי גם עכשיו כשאני נשואה

שלא מתאימה לי בזוגיות. או לחילופין, יש תכונה קריטית שחסרה. אבל זה עדיין לא סותר שיש כימיה כלשהי, שהאוויר נחמדה, או השיחות מעניינות וכדו', כך שיש חשק להמשיך את הקשר.

@ברוקולי @איכה

וברצינות -
מוזמנות לפנות אליו ישירות או אלי

לפעמים יותר קל לאנשים לפנות לצד שלישי
ולא ישירות
אז אני מאפשרת

ואתה אמיץ 🥳

אתה אדם מיוחד ותזכה מי שתרצה

איפה הייאוש?

תגיד תודה וזהו

וזהו

אם היא התכוונה ל-ו' בתור ו' החיבור או כחלק מהציטוט המתבקש.
כלומר: תגיד "תודה וזהו" (כמו שעשית) או תגיד "תודה" ו(-תגיד-)"זהו"


"זה היה הבייניש היומי, באדיבות חברת סנו"

@הפי

שהמשורר בעצמו לא הבין מה כוונתו

עם רוח פרצים כזאת

 

ואפילו להינות.

יאללה בינהזמנים, בוא

אחרת הנערה תגלח את שער ראשה מרוב פחד

חבל 😌

אבל מצד הגאווה

החצופים מנסים לגנוב לך את הקליינטים

אם את גיורת אשמח להכיר.

בחיפוש עבודה העי טוב לבדוק במקביל.

בדייטים זה מבלבל ומוציא אותך מהכיוון הבריא

ומבקשת בזמן הזה להתחייב באופן מלא לא להגיד כן / לא להצעה ממקור אחר ?

או
שהיא מציעה הצעות לעיתים קרובות ועד שהיא מחכה לתשובה ממך - של כן/ לא , היא מבקשת שלא בטעות תגיד כן להצעה ממקור אחר.


אם זה השני לגיטימי
הראשון לא

לא?
מה אתה חושב?

המשדכת שבאה עם הצעה חייבת לדעת אם אתה פנוי .. אחרת זה מאבד מהפואנטה.

דבר ראשון בגלל שזה יוצר השוואה. האם היא (הצעה) שווה יותר מאחרת?

זו בכלל לא הדרך היהודית לגשרת להצעות,

הדרך האמיתית היא, לבחון  האם ההצעה היא הופעה מתאימה בשבילי להוציא את הערכים שלי לפועל ולצקת אותם לתוך בית.

כל הצעה לחוד.

אם אני מסתכל על הצעה לפי 'שווי השוק' שלה, אני נמצא במבט מערבי על העניין, לענ"ד.

 

דבר שני, זה יוצר בלבול ולחץ מיותרים, ופיזור גדול. קח את הפרפרים בבטן שיש מהלבטים על הצעה אחת ותכפיל זאת פי כמה?! מיותר.

 

דבר שלישי, זה מכניס את העניין של הדייטים לבמה יותר גדולה ממה שהיא אמורה לקחת. ההתעסקות גדולה הרבה יותר, במקום לסמוך על הקב"ה שישלח לך את ההצעה הנכונה בזמן הנכון.

אם אתה באמת מאמין - אתה לא תרצה לשמוע על יותר מהצעה אחת, כי אתה יודע שצריך רק לעשות 'השתדלות' וזהו.

ואם אתה כן רוצה לקחת יוצר מהצעה אחת, זה אומר שאתה חי באשליה שמה שאתה פועל בעולם באמת משפיע משהו מבלעדי רצון ה'. (שאם אתה תבדוק יותר בנות אתה תתחתן מהר יותר ממה שה' רצה....)

אתה התייחסת ברוב דבריך, כאילו יש כאן 'גישה מערבית', במובן, של, לפי הניסוח שניסחת 'לפי שווי השוק'.

אני לא חושב שזה המצב. ואני גם לא חושב שזו 'גישה המערבית'.

אני הבנתי שמדובר על לבדוק עוד הצעה אחת או שתיים. מתוך הנחה, שאולי יש כאן אנשים שלא בדקו מספיק. לא השתמע שהוא שואל על 'לצאת עם שתיים במקביל'. זה אולי מצב שעלול לקרות 'קרוב' 'ולא ממש', אם הדבר הראשון יצא. אבל הוא שאל על לבדוק שתי הצעות במקביל. - זה מאוד הגיוני, בדיוק כפי שהגיוני לשמוע על כמה הצעות ו'לבחור' אחת. לחשוב שיש 'הצעה אחת ויחידה' שמוכרחת 'לחסום' את שאר האפשרויות - זה לא נשמע רלוונטי. אחרי נישואין, או אחרי שידוכים - האפשרויות האחרות לא 'נחסמות'. אתה חוסם אותם לעצמך, בדיוק כפי שברגע שהחלטת לשבת ולקרוא בספר חגי' אינך קורא באותו זמן בספר 'מלאכי'. וגם, אם אתה מספיק מתייחס ללימוד ברצינות, אתה לא קורא פסוק ואז אומר: טוב רגע, אבל מה עם הספר השני. לעומת זאת, כשאתה ניגש לבחור - טוב שתחשוב עם עצמך מה אתה באמת רוצה. והאם כדאי לך לבדוק הצעה אחרת, לפעמים - כפי מה שנראה ואפשר לברר. זה דבר מקובל וסביר. מצד שני, כאן מדובר שיש שדכן או שדכנית שמבקשים שלא תבדוק הצעות מ'מקומות' אחרים. כלומר, הם הרי לא יכולים 'לשלוט' בכל ההצעות שאתה מביא ולבחון אותם במקביל, כאשר אתה בוחן אותם לפי העיניים שלך. לכן, זה הגיוני, שהשדכן או השדכנית יבקשו, שתלך בדרך אחת - שלא 'תפזר' את המחשבות, מבחינת שיטת שידוכים (אתה אולי לא חושב על כך, אבל השדכן תמיד בודק את כל ההצעות לפי שיטה כזו או אחרת. אם השדכן בדק לפי שיטה אחת, ואתה באותו זמן בודק לפי שיטה אחרת, אז התיאום ביניכם איננו אמיתי, ועשוי גם לבלבל. אפשר 'להתגבר' על הבעיה הזו, בלי איזה תסבוכת גדולה מידי, אבל עדיין, זו בקשה הגיונית)

גם 'גישה מערבית' דוגלת כאמור בדיוק בכך - אלא ש'גישה מערבית' נותנת לך חופש יחסי לבחירה של 'שיטת השידוכים' מה שמתבטא ומוכר גם כ'שיטת שידוכים עצמית' - רק בלי הכינוי הזה שנתתי עכשיו, אלא פשוט כצורת חיים. גם העובדה שבוחנים את ההצעות שאתה מציע על 'בחינה לפי ערך' ו'חתונה לפי ערך', שזה אומר שאתה 'לא מכיר' כלומר רואה כדרך שאתה מתנגד לה, את הדרך של בחירה לפי 'אישיות' או 'דרך אישית של האדם' - הרי כמעט בלתי אפשרי שאדם חי 'רק לפי ארסנל ערכים אחד' וגם שנמצא בן או בת זוג 'בדיוק לפי ארסנל ערכים ספיציפי', וגם ששאר הדברים, כמו משפחה, סביבה, החלטות לחיים, כולם יתנהלו בקביעות גמורה לפי אותו 'ארסנל ערכים אחיד וקבוע ומוחלט' - זה פשוט לא עובד ככה, והערכים זה דבר שאיננו משתנה, ובודאי, וכמובן שיש גישות רבות שרואות ב'ארסנל הערכים' מערכת חשובה מאוד ברמה קריטית כדי להחליט החלטות בזה (או בדבר אחר). אבל ההבנה ש'ארסנל ערכים' הינו דבר ש'זז' וההסתעפויות הטכניות - שיש הרבה כאלה, גם בתחום הערכים - וזה דבר כמעט בסיסי ההיכרות עם הנושא של 'דביקות בארסנל ערכים'. ומעבר לזה, אפילו הבחינה של 'ארסנל ערכים' מבחינה ערכית, כמעט אינו יכול שלא להיות עם מחלוקות ודעות שונות בתוך קהילת הדוגלים בארסנל ערכים' כזה או אחר ספיציפי באופן כזה או אחר. הדבר הזה הוא כמעט בסיסי ובלתי משתנה מבחינת שלא מצוי למצוא מצב שהוא לחלוטין אינו כזה. ולכן התפיסה ההכרה ותשומת לב למצב כזה היא בעיקרון הכרחית בשאלות כאלה ובדרך קבלת החלטות כנ"ל.

כשאני קונה אתרוג - גם צריך להסתכל על כל אחד בפני עצמו ואסור להשוות?

דבר א. אתרוג זה לא אדם עם רגשות
יש פה כמה דברים מצד העניין ..
ב. הוא טען שהשדכנית מציעה לו הצעות לעיתים קרובות זה אומר שהיא לוקחת בחשבון שהוא פנוי עושה עבודה קשה על מנת להתאים לו משהו מוצלח, במיוחד שהיא מציעה לו הצעות טובות (כמו שציין) כלומר יש רלוונטיות !!! שזה מטורף וקריטי מאוד לשידוכים!
נמחק עבודה קשה של בן אדם שיכולה מאוד מאוד להתאים לנו ורלוונטית לנו רק בגלל שיש הצעה אחרת שיותר טובה לי? וגם זה באופן תאורטי? כלומר גם זה לא באופן מוכח?
בעייני זה הזוי כי תמיד יש יותר טוב , זאת לא גישה נכונה .

ג. אנשים יכולים להיפגע .. הבחורה/המשפחה יכולה לשמוע שיש הצעה שמתאימה לה ופתאום זה חוזלש למה? לא בגלל שזה לא התאים .. יש מצב שבעתיד זה יתאים..
בגלל שהיתה הצעה אחרת שיותר קסמה לו .
איפה הגבול , איפה המחויבות ?

ד. יש פה עניין של זמן דבר שהוא לפני והוא נשמע מצויין אין עניין לא לקחת אותו . לא סתם הוא הוצע לפני.. (כמובן מדברת כאן רק על הצעות רלוונטיות ואכותיות )

ה. בעייני לפחות מאוד מרתיע אותי התנהגות כזאת אומרת לך את האמת .. אם בחור שהיה יוצא איתי היה מספר לי את זה הייתי מאוד מאוד בוחנת פי אלף את המידות שלו.


ו. יש פה עניין של גבול רופף כי איפה הגבול זה מתחיל כאן ונגמר בסוף בהאם אפשר לצאת עם 2 בחורות במקביל .
או האם אפשר לדבר עם בחורה אחת בזמן שאני בודק הצעה אחרת .
זה פוגעני ואפילו סוג של גזל זמן עבור השניה .
לקחו בחשבון שהבחור פנוי ומסתבר שלא.

ז. לא סתם אומרים איפה שהמחשבות של האדם שם נמצא האדם ..משהו נראה לך מצויין במיוחד שזה מישהי , תן לה צ'אנס.. אין עניין לחכות למישהי אחרת שכרגע הוצע לך משהו שמאוד טוב לך.

ח. זאת דעתי , לא יודעת מה הדעה היהודית וגם אתם לא יודעים כי לא כתוב
נראלי שכל אדם עם שכל בריא ולב במקום הנכון יסכים

אבל זה לא מה שהוא כתב.
הוא לא דיבר על המאמץ של השדכנית ולא על שום דבר דומה, אלא על אמירה עקרונית - שלבדוק "זה מול זה" היא לא הדרך היהודית לבחור, אלא דווקא לבדוק כל דבר בפני עצמו.
ובכן, טרם הבנתי למה ואיך זה שונה מאתרוג.

רק למה זה לא צודק כביכול

ההשוואה בין אתרוג לשידוכים לא באמת נכונה.
אתרוג זו *השוואה* של *ערך* (שווי)
ובשידוכים מדובר *בהתאמה* של *ערכים*

אם אתה בוחן כמה הצעות במקביל, זה הופך את בחינת ההצעה לאתרוג באמת. אתה בוחן לאין הצעה יש ''שווי'' גבוה יותר. (איזו בחורה ''שווה'' יותר) כמו תרבות המערב.

אבל אם אתה בוחן כל הצעה בנפרד, אתה נכנס לשורש של הדבר - האם הערכים שלנו משתלבים אחד עם השני.
הדרך היהודית.


אשמח להרחיב אם צריך.


הסיבה שככה זה עובד היא, שהמוח שלנו לא יודע להעריך משהו בתור אינדיבידואל. הוא חייב משהו אחר בתור מדד. אם יביאו לך אתרוג אחד, לא תוכל לתת לו ציון מ1 עד 10 כי אין לך השוואה. תצטרך להעלות בדימיונך אתרוגים אחרים מהעבר ולהשוות אותו אליהם.
מה שרומז על כך ששיטת העבודה של בחינת ההצעות למי שבוחן כמה הצעות במקביל היא אכן מוסבת על ערך ולא על ערכים.

כל הסיפור הזה של ערכים ושווי, נו באמת.
בנאדם רוצה לדעת אם האתרוג מהודר, ובנאדם רוצה לדעת אם הבחורה תתאים לו.
בשני המקרים, הגיוני לגמרי להשוות את הנתונים שבשתי הצעות.


אני לא מדבר על יציאה במקביל כמובן, שזו פגיעה באמון וכו' וכו'. אפשר לחשוב במה מדובר, שתי שדכניות הציעו שתי הצעות, ובנאדם בודק מי יותר מתאימה לו, זה הכל.
אם נרדד לצורך הדוגמה - שדכנית א' מציעה לי בחורה בלי השכלה ועבודה מסודרת, אבל חכמה מאוד. שדכנית ב' הציעה בחורה לא מאוד לכמה, אבל מסודרת לגמרי בחיים. אני מתלבט בין שתיהן, וכיוון שלא מצליח להחליט - אני בוחר להבין עוד נתונים על שתיהן. מברר ומגלה שהבחורה של שדכנית א' היא מאוד בעלת מידות, וההיא של שדכנית ב' - קצת פחות. והמסקנה היא שהראשונה תתאים לי יותר. מה רע?
כל הנאום על ערכים ושווי - פשוט לא מעלה ולא מוריד.
ולקיחת הבעלות על "הדרך היהודית" לפי רגשות פרטיים, חסרי ביסוס וחסרי מקור, היא בכלל לא ממין העניין

נניח הראו לבן אדם אתרוג מהודר ויפה. למה לו ללכת לחפש עוד?
אם ה' זימן לי משהו שנשמע טוב אז למה לרדוף את עצמי במחשבות שאולי אני מפסיד משהו יותר טוב?

אולי ברוחניות זה נכון(ואתרוג זה באמת על הגבול הזה)
אבל ברמה הגשמית.אני מאמין שמה שמזדמן לי זה הטוב.
בחור/ה שלא ת/יצא ככה לדייטים, עם האמונה הזאת, גם יהיה מאוד קשה לו/לה להתחתן כי כל הזמן י/תחשוב "אולי אני מפסיד/ה משהו יותר טוב" וי/תפסול בחורים/ות טובים/ות ואיכותיים/ות בגלל זה.

לכי תראי איך נראה דוכן אתרוגים. אנשים עומדים ובוחנים אחד אחד כדי להחליט.

אדם שיש לו הצעה לא אמור "ללכת לחפש" אבל אם שתי קי בלת שתי הצעות במקביל - המינימום של אחריות זה לבדוק מה יותר מתאימה

אבל באמת בדרך כלל זה אחת אחרי השניה. ולדעתי צריך לשמוע את הראשונה ולא להתערבב במחשבות שאולי השניה מתאימה יותר ואני מפסיד.

ואם תוך כדי שניפגשים מציעים עוד הצעה?
צריך לחיות באמונה ולא לרדוף אחרי דברים ולא לחיות במחשבות שמפסידים משהו בחוץ, ככה דעתי. אבל אולי באמת אתה צודק

(זה מזכיר לי את מעשה מחכם ותם אם אתה מכיר של רבי נחמן)

זה כבר לא עניין של אמונה, אלא של כנות ואמון. זה לא האדם ובחירותיו אלא האדם מול מי שאיתו.

אם כבר, אז יש ראיה לשיטתי ממה שמספרת הגמרא על הלל - שמצא בהמה נאה אמר שהיא לכבוד שבת. מצא אחרת נאה יותר - שחט את הראשונה ואמר שהחדשה תהיה לכבוד שבת, וכן הלאה והלאה. זה לא חסרון באמונה, אלא דרכו של עולם.
מעצבן שפתאום דווקא בנושא של שידוכים אנשים מכניסים לעצמם סיסמאות מיותרות שלא תואמות כלום...

שמישהו מברר עליי ביחס למישהי אחרת..
ולכן גם אני לא יעשה את זה למישהו אחר.
זה בדיוק התחושה שזה נותן לי, שאני בהמה לכבוד שבת, או כמה כתמים יש עלי ביחס לאתרוג השני.

לאידעת אם מותר או אסור, אני לא ירצה להיות הבחורה שאותו בחור מכניס להשוואה ואני גם לא יעשה אתזה לאחרים.
אבל באמת שכל אחד יעשה מה שהוא חושב. אם לך זה נראה סבבה, לגטמי.

כדי לדעת מה יותר מתאים.
אני באמת לא מבין מה לא נעים פה. זה נעים מבדיוק כמו שהבירורים נעימים. אנחנו יודעים שלא כל אחד מתאים לכל אחת, ואדם צריך לדייק את הנסיונות שלו.

את לא בהמה לכבוד שבת, ולא אתרוג, ולא תפילין. לא את ולא הוא.
אתם בסך הכל אנשים שרוצים להגיע למי שמתאים לכם. ולכן צריך בהחלט להגיע לידיעה יותר מדוייקת.

להשוות בחורה לבהמה,
להשוות מה שקרה בגמרא לבחורה ולהתיר לשחוט אותה (כל דרך של שחיטה היא מבחילה),
אני מאוד מקווה שאני טועה במה שאני קוראת..

הוא דיבר על ההצעה😅

הבעיה זה שיש אנשים שבשידוכים מתייחסים לבחורות כעוד הצעה, בא ניראה מה טיבה

וכנ"ל בהפוך( בחורות כלפי בחורים)

את לא טועה. כמובן.
הוא רק שולח אותך לחדר אחר כדי שתשכחי ותחזרי כדי "לקבל ממנו תורה". וללכת רק אחרי דרך ה"הרבצת התורה" שלו.
טרול ידוע ומוכר. חסר כל תפיסה חברתית או דתית "כללית".

אבל שה דווקא טוב בעיני
מעבר לזה שאנחנו מחפשים את האדם המתאים לבנות איתו בית בישראל אנחנו בדרך מכירים אנשים שונים(חלקם אפילו קצת מוזרים😅) אבל זאת הזדמנות נהדרת לגלות עולם של הצד השני עד שבעזרת ה נגיע לאחד שה' ייעד לנו!!!

 

בואי לידי ונצליני עד תום,
פה רגוע כל כך ותמיד יש מקום.
בואי לידי, יש דברים לדבר, תחשבי שאין עוד זמן אחר.

בואי חזרי אלי, אם מלוכלך אז נשטוף,
כמו חייל מעוד קרב , כמו גלים אל החוף.
בואי חזרי אלי ונחלוק אותו נוף,
או אנוח ואחזור לרדוף.

בואי חזרי אלי, תפילותי הן צבעו את השמיים
קראתי לך מכל מקום, הלכתי עד שכשלו רגליים
בואי חזרי אלי.

בואי וגלי לי סודות עד אין סוף
חלקים מליבך שמותר לי לקטוף
לדבר קשה, אז אפשר גם לכתוב
לפעמים זה עוד יותר קרוב.

בואי חזרי אלי, תפילותי הן צבעו את השמיים
וקראתי לך מכל מקום, הלכתי עד שכשלו רגליים
בואי חזרי אלי.

 

 

 

כאילו, יש לו קצת יותר צבע בפנים

ולכן נראה הגיוני יותר לשים אותו ולא את הסמיילי הרגיל ה"חיור"

יש אחד עם גבות ואחד בלי

זה עם הגבות זה האמיתי

ל אימוגי.. אז אם אני שמה זה כל שניה זה ממש לא אומר שטוב לי

יש כאלה ששמות אימוגי ברגיל שלהם

וישכאלה שטוב להם..

בקיצור,במילה אחת-

סאבטקסט

כשאני חושב על זה גם אח שלי שולח לי סמיילי מסמיק כשנמאס לו לדבר איתי בוואטסאפ ..

הכל תלוי במה היא כותבת לך ובאיזה תדירות. עוד נדבר על זה.. וחוץ מיזה, אפשר לקדם את זה לבד לא צריך שזה דווקא יבוא ממנה ... כמו שאומרים, מהבנות האדישות לא תבוא הישועה ....

ואם יש לסמיילי הזה גם אישונים מוגדלים היא כנראה מאוהבת 

טוב אחי זה הסימן @ekselion

בהצלחה

אני מחפשת כזה בנרות.

כזה

😻😻😻😻

זה כזה:

יש נראה  תקלה טכנית באתר.

כי כל פרצוף שאני שמה הוא מתרגם לסמיילי אחר.

לי לא היתה תקלה אני ממש כיוונתי את זה

אבל התקלה שלי היא אמיתית.

ותסתקרן...

הנה יש לי סיפור לשבת גם יפה שהוא ליווה אותה מהמם

מוזר מאוד שלא מופיע שם האיש המספר.

ובהודעה השנייה, מופיע שם לועזי - מוזר בהתחשב בזה שזה אמור להיות מספר מהסביבה של הרב. וגם כתוב ""הסיפור בתמונה" - כאשר אין כאן תמונה. אם זה צילום - למה כתוב תמונה? תמונה זה לא טקסט מצולם - ואף אחד לא כותב ככה.

מוזר גם שהוא כותב דווקא 'הסטייפלר ור' גדליה נדל' - צירוף שמות לא סביר, באף סיטואציה כמעט - ודאי לא בידי בן דורנו, ובסיפור כזה קרוב.

חשוד במיוחד - עד קרוב לוודאי - בהתחשב בעובדה שהטרול האפיקורוס הוא יצא ופרש מעדת תלמידיו של ר' גדליה נדל (שדעותיו נחשבו על הגבול ופחות מקובלות בנושאים של תורה ומדע וכו').

נשמע כאילו הוא לא ראה אותה
אלא רק את ההשפעה שלה על לימוד התורה שלו...
(בהנחה שהסיפור בכלל אמיתי...)

חשבת לעצמך איך היתה השפעה על הלימוד תורה? הוקוס פוקוס?
אתה באמת לא מבין מה זה אומר על עוצמות הזרמים החשמליים שזרמו באהבה הזו?

ויצא הטרול ממאורתו
ויתגלה כמתחפש באור
והוא כולו חשוך ומחושך

(ואיך לא, היא הרי הייתה בתו הבכורה של הרב אלישיב, "שבע")
וממילא הדבר הזה עצמו הגדיל את האהבה ביניהם.

וכידוע היא גם הייתה נכדתו של הרב אריה לוין, בעל החסד הגדול. והיופי הוא שזכתה שלבסוף גם בעלה היה בעל חסד גדול, שהקדיש שעות מיומו לשמוע לייעץ ולברך במסירות.

באותה מסירות נפש של ר' חיים לתורה, היא התמסרה לחסד.
חפש את הספר שכתבה הבת שלה 'בית אמי'

(לא באתי למעט ממעלתה כמובן. רק להדגיש שזכתה שבעלה היה גם וגם)

במינונים נמוכים והלוואי שנזכה
אבל כל אברך , התורה שלומד היא של אשתו לא פחות..

הוא לא הרגיש שלם כשהיא לא היתה. זה הענין

דווקא יש עוד המון סיפורים עליו, מתייחס אליה ממש בהדרת קודש!!
הלוואי שכל חתן היה לוקח שמינית מהדרך ארץ שלו .

ואכן, מדובר בסמל של רומנטיקה קדושה כל כך. של עיזוז חיי קודש ממקור הקודש. של אהבה שלמה, טהורה, עליונה, אמיתית.

והסיפור מרגש ממש... ממש

אבל הרושם שנחרט אצלי כש"עסקתי" בזה (קראתי עליו וכו') עדיין חקוק בי בהתפעלות.

מי שמכיר באופן כללי את דמותו של ר' גדליה יכול לעשות "דון מינה" ולהבין את הכיוון....

יה"ר שנזכה גם אנחנו לטעום מעוצמות כאלה של חיבור זוגי, של חיבור לתורה ושל חיבור זוגי לתורה

ואיזה דבר עמוק וגדול זה, וואו.

בדיוק למדתי בפרשת השבוע על מות נדב ואביהו שאחת הסיבות למיתתם שהם לא היו נשואים.
נישואין ביהדות זה דבר הכרחי וכל כך גבוה, כהן גדול לא יכול לכהן ללא אישה.
אי אפשר לבוא אל הקודש בלי החיבור הגדול העמוק הזה

התרבות הורידה את הקשר בין איש לאישתו למקום כל כך חומרי, אנוכי ושפל.
בדיוק ההפך ממה שאמור להיות, באמת כואב
 

מן הסתם יש סיפורים מה היה אחרי שנפטרה הרבנית..
פעם ראיתי מכתב שכתב רבי עקיבא איגר אחרי פטירת אשתו, כמה אהבה וצער..

"והיינו מדברים ביראת ה' עד חצי הלילה"....


ואכן יש תיאור מפטירת הרבנית. מי שהיה שם סיפר שר' חיים ישב על כסא בחדר, עם מבט אבוד, ועיניו נודדות באיטיות - יורדות לגופה שעל הרצפה, עולות למיטה הריקה, ושוב יורדות לגופה, ושוב עולות... כמו אדם שמנסה לעכל את המאורע...
אני לא חזק כנראה בלתאר, עד מפי עד, אבל זה היה נשמע וואו

מרגש ויפה מאוד. 
 

חבל לנו ממש!

תחזור לבשר לנו בשורות טובות!

מבאס לקרוא,
אבל אם לא כיף לך פה אז עדיף לטובתך שלא תהיה פה.

לפעמים עלינו להקשיב לעצמנו ולהבין שאם לא כיף לנו במקום המדובר אז שווה לשקול לעבור מקום.

מאחל רק טוב

כיפים ומשמעותיים כמו שאתה יודע לעשות

צריך גם להשתדל להידבק יותר בתורה, להשלים במעט את האור של התורה (שגם היא חיים כמובן) שנחסר מאז פטירת הרב קנייבסקי.
בין הזמנים, ובמיוחד של ניסן, זה זמן לא קל מהבחינה הזו, ולכן דווקא בו אפשר מתוך המאמץ והקושי להתעלות מאוד.

ממליץ על השיעור הזה בעניין לימוד התורה והסבר דרגתם ומהותם של ת"ח כמו הרב קנייבסקי:


סליחה על הניצלוש חצילים אבל אני די בטוח שאתה שמח עליו

שרק שקורה דבר מחריד אנשים פתאום מתעוררים
למה לפני לא היה את השכל להבין שהארץ שלנו
והכוח אמור להיות אצלנו
זה לא לעניין בכלל שאנחנו צריכים לפחד במדינה שלנו
פשוט הזוי.. זה שמתקיימים חגיגות בארץ על אנשים שנפגעו
הזיה

שאנחנו חסרי ביטחון לגבי הקיום שלנו כאן.

כאילו הגענו לכאן במקרה, ואין לנו שום תכלית לעולם..

שכחנו שאנחנו אמורים להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש

שנברכו בו כל משפחות האדמה.

כל עוד עם ישראל לא מקיים את היעוד שלו, אז הגויים מזהים את זה ומבינים שח"ו אין באמת הבדל בין עם ישראל לבינם.

וכל מה שכתוב בתנ"ך כבר לא רלוונטי, אז לכן יש מקום לשנוא ולהעניש אותנו.

והמוסלמים באמת מצהירים על זה, שהם מענישים אותנו בגלל שנטשנו את הנביאים שלנו, 

וגם הנוצרים מודים שהשם פעם היה איתנו אבל עכשיו כביכול כבר לא, לאנטישמיות יש נקודת אמת.

 

 

רק מתי שנזכור מי אנחנו, ונתאחד, המציאות תשתנה מקצה לקצה.

 

מעשית אין לי בני דודים שמתאימים לי

מעולם לא חשבתי לעשות שטויות וגם כן לא לעשות הטרלות

עקרונית נראה לי זה מאד תלוי בטיב הקשר. אם הוא חברי או ידידותי או משפחתי מאד. כי נגיד במקרה האחרון זה היה נראה לי הרבה פחות מתאים.

ועוד משהו- גנטית זה עלול להיות ממש בעייתי, אז כדאי לקחת זאת בחשבון.

אותי זה מגעיל המחשבה.

כמובן שעשו בדיקות גנטיות וכו'
אבל עדיין... בדורנו היום זה לא נפוץ בכלל.

הכרתי את שניהם אגב, עוד לפני שהתחתנו

אבל מכירה (לא הכירות אישית עם הזוג) די הרבה זוגות כאלו, והם לא חיים רע או משהו, מניחה שזה תלוי קשר, (למרות שגם המחשבה על בני דודים רחוקים מקריפה רצח)

מה קרה?!

האמת שדווקא בתור משפחה חסידית האפקט הזה לא אמור לחול עליכם... בטח אין לך אינטרקציה עם בני דודים מאז גיל שלוש בערך

יש כאלו שהם חצי אחים בשבילי, שליש מזיכרונות הילדות שלי קשורים בהם (חוץ מזה שאני מכירה את החסרונות שלהם יותר מדי טוב) - אגב חסידות, דווקא הם באים מחסידות די שמורה בלשון המעטה

ומסקרן..

אֵפֵקְט וֶסְטֶרְמַרְק הוא היפוך של המונח החתמה מינית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם, אחד מהם או שניהם לא יחושו לרוב משיכה מינית זה כלפי זו. התופעה נקראת על שם האנתרופולוג הפיני אדווארד וסטרמרק, שתיעד אותה בשנת 1891 בספרו "ההיסטוריה של נישואים בקרב בני-אדם". מאז נצפתה התופעה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם הקיבוצים בישראל, "נישואי שים-פואה" בסין (בהם הזוג גדל יחד), וכן בקרב משפחות בעלות קרבה ביולוגית.

 

בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קרבה ביולוגית). מחקר של האנתרופולוג יוסף שפר משנת 1971, אשר עקב אחר דפוסי הנישואין של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך 2,769 נישואים של ילדי הקיבוצים, אף זוג לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם, ורק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט וסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.

 

בסין, היו נהוגים בעבר נישואי שים-פואה, שבהם הייתה נמכרת ילדה ממשפחה ענייה למשפחה עשירה כמשרתת, והייתה נישאת לבנה של המשפחה העשירה כאשר שני הילדים הגיעו לבגרות. עם זאת, אפקט וסטרמרק גרם פעמים רבות לרתיעה מינית בין בני הזוג, ובשל כך נישואין מסוג זה אופיינו מספר קטן יותר של ילדים ובמספר גדול יותר של גירושין ובגידות.

 

במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם משיכה מינית גנטית.

 

אזכורים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים מדרש בו מטרונה דנה עם רב על למה ה' עשה את חוה כשהאדם ישן. הרב אמר שהיה ניסיון לעשות זאת כשהיה ער, אבל הצפייה בתהליך מלא הדם עשה את האשה לא מושכת בשביל האדם, וה' נאלץ לנסות שוב. המטרונה אמרה שלה קרה דבר דומה; היא הייתה אמורה להינשא לדודה, אבל מאחר שגדלו באותו בית, הוא לא מצא אותה מושכת ולכן התחתן עם אשה אחרת, למרות שהייתה פחות יפה.^[1]

אני מניח שרוב האלו זה בני דודים מדרגה שנייה או שלישית

למרות שהם ממש מציאות אחד אחד
אבל זה הזיה גדלנו ביחד זה כאילו אח שלי זה הזוי

מהצד הלא חילוני הבן דוד (ולא בת) הוא בן שנה וחצי.

אז אולי לא להתחתן, אבל לאכול אותו בכל מקרה 

בחיים לא אצא עם מישהי שאני מכיר את אמא שלה לפני שנולדה

אפילו שמכירה כמה זוגות מקסימים כאלה.
אבל אבל
מה שכיף לי עם בני דודים שלי שהם, מילולית, משפחה. אז מרגישה בנוח איתם.
ברגע שאני בכלל שוקלת את האופציה זה נראלי הופך את הקשר איתם לממש ממש מביך. כי הם בני זוג פוטנציאליים 🤦🏻‍♀️
וזה כזה מוזר. יש לנו את אותה סבתא! אמאלה

איכס

אני חושבת שלמראה מתרגלים.
הבעיה שזה לא קורה ביום או יומיים.
לוידעת מה הייתי עושה במקומך🙈

 

אני מניחה שאת יודעת שבסוף רק את תוכלי לתת עליה את הדעת 

אבל חצי מהפתרון הוא לשתף אותנו אז זה נפלא

 

יש כאן 2 נקודות 

1. שיחה טובה, דינמיקה טובה 

2. קושי בהתחברות למראה חיצוני 

 

את כותבת שהיית נותנת צ'אנס נוסף לולא היה חותך? מה זה אומר בעינייך בין השורות? 

 

שיחה טובה עבורך היא משמעותית, התחברות למראה היא חשובה מאוד 
נשמע לי שאת צריכה להחליט איזה פרמטר זה מקבל בעינייך? האם הדחייה היא מוחלטת? היא הדחייה היא ברת שינוי פוטנציאלי ממשי ? האם משהו יכול להשתנות כאן ועכשיו? כמה המראה החיצוני משחק תפקיד ביצירת קשר וזוגיות ? 

ועוד שאלה שבא לי שתשאלי את עצמך האם הדחייה הייתה אותה דחייה לולא היית רואה תמונה אחרת? האם אולי נוצרה אצלך תבנית מסוימת במחשבה? 

 

בסוף-

יש סכנה בחזרה לקשר ובכלל ביצירת קשר שאת יודעת שאין מצב שתתחברי
בסוף זה עלול להיות עוול גדול לשני הצדדים ולא חסרים סיפורים כאלה על קשרים "ריגשיים" טובים שנגמרו במפח נפש אפילו אחרי כמה חודשים כי בסוף לצד חיבור נשמתי חייבים שתהיה כימיה טובה, שתהיה משיכה ולולא נוכחות הפרמטרים האלה עם כל הצער החיבור והשיחה הטובה אינם מספקים. 

 

מצטערת שאני רק מעלה לך שאלות למחשבה

השאלה שלי אם יש כלל אצבע.

אם אפשר לקבוע למשל שאם בתוך שלוש פגישות אין שינוי בתחושה בהקשר הזה אז זה כנראה לא שייך...

 

אין כלל אצבע ממשי 

אבל את כן יכולה לסגל לעצמך כללי אצבע שלך מסביב. 

 

השארתי לך קווי מחשבה בפרטי

 

 

שמאותה סיבה נפגשתי פעם שניה,

ופתאום המראה מצא חן בעיניי 

ולא הבנתי למה חשבתי לעצמי שהוא נראה כך וככה...

 

אז אם השיחה זרמה שזה נדיר כפי שאת אומרת,

כן אפשר לנסות עודצ'אנס,

אבל גם לבדוק למה הוא "חתך"

 

הוא צריך להיות יציב בדעתו...

הוא אמר שאז לא היה בכלל במצב לצאת ובערך הכריחו אותו.

שזה די מעצבן כי כאילו אם אתה לא רציני אז אל תבוא.

ומי אמר שעכשיו אתה רציני...

טוב נברר את זה.

ואם עכשיו הוא פנה שוב אז יש בזה מן הרצינות

יש את המחקרים הידועים שנשמעים בשיעורים כאלו ואחרים, שמראים שהעניין של מציאת חן יכול להיות מושפע ממידת היכרות לאורך זמן. לטוב ולמוטב.

ועוד אחד כתוספת משלימה לכלל אחר שמראה עיניים משפיע על הרגשת הלב, זה נכון גם שהרגשת הלב משפיעה על מראה העיניים, היחס משפיע על המשקפיים דרכם מתבוננים.

הוא לא דוחה אותך- תני עוד צ'אנס.

אצל נשים משיכה למראה חיצוני יכול מאוד להשתנות לפי החיבור והקשר עם הבחור.

קרה לי כמה פעמים..

כמה זה דוחה אותך מ1 עד 10?

השיחה היתה טובה ברמה שהרגשת פספוס שלא היה עוד צ'אנס או שהוא עשה קצת בשביל שניכם את העבודה השחורה (לחתוך)?

הדחיה קשורה למשהו פיזי אסתטי קשה לעיכול מבחינתך או שיכול להיות שהוא מזכיר לך אדם אחר שפחות מסתדר לך? (א"כ יש מצב שהם ממש שונים מנטלית ורק פיזית דומים? או שלא..)

אם זה משהו פיזי שקשור לאסתטיקה- זה בר שינוי? (גם משהו שמצריך טיפול שיניים או ספר בפתח/ החלפת משקפיים וסגנון נחשב  בר שינוי)

הבחור נראה אותו הדבר בדיוק

להתעלם מהמראה החיצוני..
גם לי יש נטייה גדולה לעשות את זה
אחרי הפגישה אני לא זוכרת איך הבחור נראה אלא יותר את מה שאמר .. התנהגות וכו'.
ואז בפגישה השניה או שלישית אני מבינה פתאום שאני ממש לא מתחברת למראה. ושמרוב שהייתי עסוקה בלהכיר את הנשמה שלו .. התעלמתי.

אין עניין להתעלם מהמראה זה חלק מהחן שלו ודי באסה אם פשוט לא נאהב אותו.

לקח לי הרבה זמן להגיע לתובנה הזאת..
אולי תפגשי איתו והפעם תנסי לא להתעלם מאיך שנראה ולא להתנגד לתחושות שעולות בך.. אם זה דחייה לא לתת עוד צאנס

בהצלחה

יש כאן שתי נקודות:

מראה בהחלט יכול להישתנות עם הזמן בלי שאת 'עושה' פעולה כלשהי (מניסיון),

מעצם ההכרות עם הבן אדם שמולך גם המראה שלו משתנה (לפעמים אפשר לראות את זה גם עם חברות שלך..)

מצד שני

לא מוותרים על זה!! (אומרת את זה,באופן חד משמעי, מטפלת שאני מכירה)

 

 

 

זה שקר, וגם מטפלים לא אומרים דבר כזה אלא כמו שדורשים דברי חסידות, או כמו דברי 'מורה נבוכים' ביחס לדברי תורה, כפי שמקובל שדברים כאלה לא אומרים סתם.

המראה לא 'יוצר' שום דבר, ולא 'משנה'. המראה - הוא בדיוק כמו ה'טקסים' - משהו שעוזר להתחבר, משהו שעוזר לאדם לשים לב. לא דבר שמשפיע במובן הפרקטי. אם זה משפיע במובן הפרקטי - זו בעיה. וזה עצמו דורש טיפול. אם אתה מניח שיש לזה השפעה במובן הפרקטי - ייתכן שאתה צריך טיפול להבין נכון דברים (מלבד 'השפעה' צדדית, כאמור, כלומר דברים 'טבעיים' שנוצרים תוך כדי, כמו בדברי חסידות ומורה נבוכים, שניתנים לידרש כפי העניין ועל פי הסמכה בלבד)

לא מכיר אותך לא מכיר אותו. אבל אולי הוא יודע משהו שאת לא יודעת...
תנסי זה לא עולה כסף.

זה עולה ברגש

לא נעים.
אבל לא זה לא. שלא יהיו לך ייסורי מצפון, זה הוא שלא מכבד את הרצון שלך..

וברצינות - אם עבר זמן בינתיים, יכול להיות שהוא חושב שאולי תשקלי את זה שוב

או אם זה הגיע ממקור אחר והוא חושב שהפעם כן תחשבי שזה מתאים

הפסוק שנאמר ב'יריעות':
"חמש היריעת תהיין חברת אשה".

שנאמר "חמש היריעות לבד"

לכן כתוב "וחיברת את חמש היריעות לבד". את החיבור השני, אין היתר אלא אחרי זה.

אנחנו בני אדם, וחלק מהמערכת היא שיש לנו גם חולשות והתמודדויות. לכל אחד יש די משלו, וכשאנחנו בוחרים מישהו ללכת איתו את מסע החיים אנחנו בוחרים מישהו ללכת איתו את המסע, לא מישהו לסחוב על עצמנו את ההתמודדויות שלו. מי שבוחר בשותפות מבקש לחוש בין היתר הקלה מסויימת ביחד הזה, ולא להרגיש שהוא מעמיס על עצמו מעבר למה שכבר יש.

לפעמים, כמו שאת אומרת, זה תלוי במידה של מי שמולי להכיל, בהתאמה אחד לשני ועוד. ולפעמים זה עניין של פרקטיקה של איך, מתי ומה בוחרים לשתף. לגבי אלו יהיה אפשר להתייחס בשיח אישי, שם נכון לעשות את עבודת הבירור הזו, מכיוון שפה לא נכון לפתוח במה בדיוק המדובר.

אני רוצה להאיר על עניין אחד שתפס לי את העין בדברים שכתבת:
"הסיבה שבחרתי לחשוף נבעה מרצון לשתף את הצד השני וממקום של לבחון אם הוא מסוגל להתמודד עם ה"שק" הזה."

שיתוף בעצמנו לא צריך להגיע מהמקום הזה.
כששיתוף הופך להיות מבחן הוא מאבד את נקודת המהות הפנימית המיוחדת שבו, שהופכת אותו לגורם מחבר ומקרב. כשהוא הופך למבחן האפקט שנוצר הוא הפוך לרצוי, ומתקבל ריחוק.
למה? כי כשהצד השני מרגיש שהוא במבחן, סביר להניח שהוא ירגיש את זה בשדר התת קרקעי, הוא יבין שבוחנים את התגובה שלו, שבוחנים את מידת היכולת והמסוגלות שלו לעמוד במשהו. ואם זה משהו שהוא מצופה לעמוד בו (ניסיון), ולא פשוט להיות חלק ממנו (העולם הפנימי האישי של הדובר), זה ירחיק.

אולי זה הדבר שכדי לשים לב אליו להבא, האם השיתוף מגיע ממקום אמיתי שרוצה לתת לשני הרגשה של קרבה, ושרוצים שיהיה חלק מהחיים שלי גם בדברים הפחות ''נוצצים'', או שזה מגיע ממקום שבוחן עד כמה השני מסוגל להכיל את מי שאני על כל מה שזה אומר.
כדאי לחפש דרכים אחרות לבקש הרגשת ביטחון בקשר. כי גם אם זה רק בתת מודע, השדר עובר ומשפיע על מי שמולנו.

מסכימה עם הפסקאות הראשונות..

רוצה להדגיש שהשדר היה של שיתוף, מתוך זרימה..
ממש ממש לא שדר של מבחן או משהו בסגנון..
ולכן זה תסכל אותי...
הנקודה היא, שאני עם עצמי יודעת שאלו נקודות שדורשות מחשבה ולכן ברור שמאחורי הקלעים יהיה חשוב לי לראות את התגובה, מאוד אנושי בעיני..

אני בטוחה בכך, לרגע לא באתי לרמוז שזה לא היה ממקום כזה. רק הארתי על מה שאת עצמך כתבת, שהיה שם מימד של מבחן. ועל זה כתבתי את הדברים.

ופשוט לי שנרצה לדעת איך הצד השני מגיב לדברים. אני לגמרי איתך.

אולי העבודה שלי היא יותר בכיוון של -
איך נותנים הרגשה של קירבה כשמספרים חולשות וכו'.
אם יש לך רעיונות, אשמח

 

חיזוק לך! 

זו חוויה מאוד לא נעימה להוציא תחושות קשות, 
לחשוף את החלקים היותר אינטימיים.. 

 

אני חושבת שנכון וצריך לחשוף את גם את החלקים האלה

בין אם זה ממקום שלם ובין אם זה במקום של למידה בכל שלב בקשר כל פעם בהקשר המתאים . 

 

אני מבינה את התסכול שלך, 
רק חשוב לזכור שזה לא בהכרח קשר סיבתי. 

 

יתכן והבחור נבהל מהשיתוף מסיבותיו הוא, יתכן והתקשורת לא הייתה מספיק מובנת 

ובעיקר יתכן שהקשר לא התאים לו מסיבות נוספות 

להבא אל תלכי עם התחושה שאם תשתפי ותביאי חלקים פגיעים אז התוצר יהיה שבנים ייבהלו ויברחו.

 

תצליחי ! 

 

גילוי חולשות אחרי היכרות כמו שתיארת בד"כ דווקא מקרב יותר..
כי אם אני רואה שגם הצד אנושי ולא מושלם כמו שמוצג בהתחלה בד"כ, אז אני יכול לחשוף גם קצת חולשה מצידי וכך זה אמור בעיני ללכת ולהתפתח.
זה לא ממקום מסכן ובא בהדרגה ואחרי היכרות כמו שתיארת.

מבאס שלא הלך, לא יודע מה קרה שם, אבל חשוב לי לומר לך שבאמת גילוי חולשה כן גורם לקרבה בעיקרון.

אני חושבת שהמקרה שאני מדברת עליו הוא פשוט שזה הוצג בזמן הלא נכון ולא בצורה הנכונה.

וגם יש אנשים שחולשה כלשהי גדולה עליהם וזה גם בסדר

תודה על המילים

לגופו של סיפור- לא מכירה את הסיפור על פרטיו אבל יכול להיות שמשמיעת הנתונים שהבאת, בשלב כזה או אחר, הבחור הרגיש אולי שזה באמת לא מתאים לו?

יכול להיות נגיד שכדאי לרכך כל מיני דברים בתור התחלה ועם התקדמות הקשר כשהוא כבר מתחיל להכיר את השפה והניגון והכוונה שלך כשאת מדברת על דברים- כבר ממילא יהיה יותר קל להנגיש לו את הדברים כמות שהם מעצם זה שהוא כבר מכיר את הניגון שלך ברמה מסוימת.

אז יכול להיות שלהבא יש מקום להביא את הדברים באיזון מסוים עם השלב ההיכרותי, את זה בעז"ה סומכת עליך שתרגישי מתוך השחזור שלך למה שהיה, אבל תזכרי שיכולה בהחלט להיות אפשרות שהיית מעולה והנגשת את עצמך כמו שצריך ובזמן הנכון והבחור בסה"כ חשב על הדברים יחד עם איך שהוא מכיר אותך וראה שקשה לו להכיל את הדברים

לי קרה שהנחתי דברים מסוימים על השולחן ושיתפתי במשהו, שהבחור אמר לי אחריו שהוא צריך לחשוב על הדברים וזה לקח סביבות שבוע, ממש הערכתי את זה... ואם הוא היה אומר בסוף שקשה לו לקבל את מה שאמרתי והוא היה בוחר לסיים מניחה שזה היה ממש קשה ושובר אבל בסוף זאת היתה המטרה... וטוב שהוא היה גם כן כנה עם עצמו אחרי הכל....

בכל זאת באמת חוויה לא פשוטה וקשה לעיכול... 

 

בענין השפה- חשוב לשיב לב נראלי שכשאנחנו מעבירים חוויה למישהו אחר, הלקסיקון ואיך שאנחנו בוררים מילים צריך להיות מחושב ולא בשלופ, עם שפה ידידותית לסביבה- ואני מתכוונת בזה לשפה שמותאמת לעולם והיא לא פנימית מדי ומובנת רק לי ואנשים שמכירים אותי.... להגדיר דברים בצורה שהעולם מבין בפשטות (בודאי גבר שבאמת ובתמים לא מורגל בשפה מלאה שכבות שאנחנו נוטות לדבר בה- כי זה באמת עובד עם חברות, גם הן חושבות כמונו. הם לא.).... וזה חתיכת עבודה להתנסח... אני עצמי מתלמדת בזה;)

 

ובזה שאת מחשבת צעדים להבא- מדהים תמשיכי כך, ברור שגם את וגם ומיועד תקבלו מהמסע הזה המון בצורה הזו.... ובעז"ה שהמסע יסתיים במהרה בשמחה גדולה, בבהירות ובפשטות וכנות! תשמרי עליה חזק

 

 

 

 

 

יכול להיות שזה היה גדול עליו..

מסכימה שזה טוב ומשמח שמישהו מבין שזה לא בשבילו..

הדברים שכתבת מבחינת השפה הם ממש חשובים!

תודה רבה!!

המון ב"הצלחה..

רשמית נרשם בשמיים על חשבון הערבים בחומרה.

חלק מקשר זה שיתוף והכלה
זה בדיוק מה שקורה בקשר בריא

כאן זה נתקע מבחינת הכלה ...

זה ממש לא אומר שאת לא צריכה לשתף בקשר הבא..
בעז"ה יבוא אחד שידע להכיל אותך .

הוא לא היה מתאים לך וגם הוא מבאס

בהצלחה

בעיקר באופי של הבחור.
את יודעת, ישנם כאלו וישנם כאלו.
ישנם כאלו שישנה בהם הבגרות להכיל יותר ולהבין יותר
וישנם אלו שזה תהליך אצלם, עד שיהיו מסוגלים להכיל הכל בשלמות.

נשמע שאת יוצאת מנקודת הנחה שהאהבה הורית ואהבה זוגית היא בנוייה על אותו בסיס ואני ממש לא מזדהה עם זה.

 

תלות בהורים היא מאופיינת בעניינים שקיימים בעוד סוגים של תלות. אולי חוסר בטחון עצמי שנובע ממודעות מסויימת שאפשר לעבוד עליה.

 

ברור שדפוס הקשר עם ההורים ישפע על הבית בעז"ה אבל ממה שראיתי טוב שכל אחד יעמוד מול ההורים שלו בקונפליקטים שמשפיעים על הזוגיות.

 

ראה פיסקה ראשונה של האנונימית למטה. 

 

 

במציאות מתוקנת, ילדים גדלים במציאות מושלמת. כל דבר מונח במקומו, כל מושג מבורר וברור, כל המערכת מתפקדת כמו שמלכתחילה היתה הכוונה. 
אבא.
אמא.
ילד.
אחים.
מערכת משפחתית שלימה, שלכל אחד מקומו תפקידו ומערכת היחסים שלו עם הסובבים לפי מידת הקירבה הנכונה הראויה והמתבקשת. 

אבל, במציאות המציאותית, לא כל ילד מקבל מפגש בריא/נכון/מתוקן/שלם, מכל מיני סיבות שונות. זה מה שיוצר מורכבות במערכת המשפחתית שנבנית בתודעה של הילד הזה. 
לא לכל ילד יש תיווך נכון וכלים להתמודד, ויש דברים שלא בטוח שיש הרבה מה לעשות עם זה, כמו למשל זיכרון של מראה, קולות או הרגשות שמוטבעות ומלוות אותו עד לגיל שיהיה עם כלים וכוחות להכיל, להגיב או להתמודד עם זה. 
בעולם הטיפולי יהיו הרבה שמות לכל מיני תופעות שמלוות אנשים מהתקופות האלו. 

לאור זה ואחרי ההקדמה אגש לשאלותייך:

🌻האם בעינכם יש קושי לעשות את הטרנספורמציה בין אהבה הורית לאהבה זוגית? האם לעיתים יש הישארות במקום המוכר?

תלוי, אדם שב''ה גדל בבית שבו כל מערכת היתה מתוקנת בחוויה שלו, שקשר זוגי בין ההורים היה קשר זוגי, וקשר הורי היה קשר הורי , וקשר ביו אחים היה קשר אחוואי וכו', ולא היו אי אלו התערבבויות במערכות יחסים בתוך המשפחה, יהיו לו יותר כלים להבחין ולייצר בעצמו מערכת מתוקנת ובריאה. הוא לא יבקש את ההשלמה (למשל לקשר הורי) במקום שלא נכון לבקש אותה (מול בת הזוג שלו). 
מצבים מורכבים יותר, באופן טבעי ידרשו יותר עבודה כדי להצליח לשחרר את הבקשה הפנימית לקשר הבריא שנעדר בין הילד להורים. לא סתם אומרים לא מעט שקשר בריא בין הורה לילד משפיע על הזוגיות, גם במהלך החיפושים וגם אחריהם בנישואין. 
🌻איזה סוג של בגרות צריך כדי לעשות את המעבר?  

נפשית, רגשית וגם רוחנית. 
נפשית, היכולת לעמוד בכוחות עצמו ולרפא את הנפש גם כשאין תמיד את התיקון וההשלמה המצופה מההורה. 
רגשית, להצליח למחול על שהיה (גם אם לא מסכימים עם מה שהיה ואיך שנעשה. מחילה אין משמעה הסכמה ומתן לגיטימציה לנעשה). 
רוחנית, להבין שגם אם אנחנו לא מבינים, ברבדים הפנימיים ההורים האלו הם המדוייקים והכי נכונים לי. 
זה עוזר לשחרר ולהרפות מהרבה משקעים מהעבר. 

🌻האם אתם מכירים מקרים שחיבור רגשי חזק להורה הפריע בצורה מהותית לבניית הבית?

שוב, זה מאוד תלוי במצבים משתנים ובאופי של כל אחד, יש הרבה מורכבויות בעניין. 

🌻האם אתם חושבים שיש קשר בין דפוסי אישיות שונים? האם דפוסי אישיות משפיעים על קשר עם ההורים? 

לא בדקתי מחקרית, זו שאלה לחוקרים לבדוק את העניין, כי יצא לפגוש מקרים שונים.  
מה שכן אפשר להגיד זה שאנשים בעלי אופי רגיש יותר (והחילוק הוא לא בין אופי מופנם או מוחצן דווקא, כי יש מוחצנים רגישים), יהיו מושפעים יותר ממערכת היחסים עם ההורים שלהם, גם אם בניואנסים יותר פנימיים ופחות מורגשים בשטח. 

🌻האם אתם חושבים שדפוס הקשר שלכם עם ההורים ישפיע על ההתנהלות שלכם/ן מול הבן/בת זוג שלכם? ושל ההורים מולו/ה?

זו שאלה אישית מאוד;)

כל השקרים האלה הם הטעיות שנובעות מכל מיני, או בעלי אינטרס כלומר קרוב, או אויבים שמונים את הציבור שהם רוצים להיות אויבים לו.

אין צורך לחשוב על דברים, אלא אם כן זה בשכל אמיתי.

ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך.

ברור שיש קשר, כמו כל אירוע שקרה בעבר שלנו, בטח כזה אירוע מתמשך ומשמעותי.
לדעתי זה מאוד מאוד משפיע, והכל קשור אחד בשני, אבל מצד שני זה טבוע בנו כל כך עמוק שקשה מאוד לנתח הכל ולשים את האצבע על משהו מסויים. אלא פשוט לקבל את המצב הנוכחי כמו שהוא, ואת עצמי כמו שאני, ומכאן להמשיך עם העיניים קדימה.
את הניתוחים הפסיכולוגיים אפשר להשאיר לחוקרים או למי שמעניין אותו להבין תהליכים בצורה שכלית, אבל וודאי לא לתת לזה משקל גדול בהגדרה העצמית.

יש כאן הרבה שאלות... כן, אלה קשיים. אבל למסקנה, כאינדיקציה לכך שעברנו את המסוכה הזאת, מספיק רק להרגיש את הנפרדות מההורים ואת חוסר התלות בהם*, וזה מספיק בשביל להקים בית משל עצמי.


* הכוונה שאני פועל מתוך עצמי ולא נפעל מהם. ז"א שגם מי שעושה להורים דווקא בהכל או מנסה להיות גיבור ועצמאי מדי רק כדי להיות כנגדם - זה עדיין נקרא תלות.

(השרשור נפתח אחרי דיון של ברוקולי ושלי בעניין וחשבנו שטוב לפתוח שרשור על זה לתועלת הציבור ולחלוק איתכם את התובנות)

כנראה צריך להקדים ולומר שלא מעט אנשים לא ממש יבינו מה בכלל הקושי. אבל זה קושי אמיתי שמי שחווה יכול להעיד.
לאדם יש צורך באהבה, באהבה הורית ובאהבה זוגית.
אדם בלי אהבה הורית מכל סיבה שהיא, ירצה בד"כ יותר מאחרים אהבה זוגית.
אדם שיש לו אהבה הורית, יהיה לו קל יותר להתמודד בזמן הרווקות כי יש לו מקום בו הוא מרגיש נאהב.

לפעמים יש משהו שמפריע או משהו שחוסם את הרצון באהבה זוגית. אלו יכולים להיות דברים פשוטים או מורכבים. לדוגמא:
1.הרבה פעמים ההורים (ובעיקר האמא) יותר מקבלים את האדם ואוהבים אותו איך שהוא, לעומת טרום זוגיות וזוגיות שם הוא יותר נבחן ונמדד ומרגיש לא נעים ולא נוח עם זה.
הרבה יותר נחמד לחיות כשאוהבים אותך אהבה שאינה תלויה בדבר (מושג שלא באמת קיים מצד האמת. הכוונה לעומת אהבה זוגית).
2. לרוב, בטח כשמדובר בהורים "צעירים", הילדים נמצאים בעיקר בעמדת המקבלים- זה מתחיל מהילדות ששם הקבלה היא פיזית, רגשית, נפשית ורוחנית ולאט לאט עם ההתבגרות מאזן הכוחות בין הצרכים משתנה.
זה כיף ונעים לקבל.. ובפרט שזה נעשה מכל הלב. אז יש קושי טבעי לעזוב מקום שטוב לך בו אל מקום פחות נודע ומקום שמצריך לצאת מאזור הנוחות המוכר ולהיות בצד שמעניק הרבה השקעה ונתינה.
3. תחושת אחריות על ההורים. בפרט אם הם מבוגרים או אם היחסים ביניהם לא משהו או כאשר אחד ההורים אינו נוכח.
4. לפעמים יש תחושה של אחדות עם ההורים וקשה לעזוב מקום בו אתה מרגיש שהעצמיות שלך נמצאת בו. "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" זה לא רק תיאור מציאות אלא גם ציווי שצריך לפעמים עבודה נפשית בשביל להצליח לקיים אותו.
5. בנים, טובי לב וערכיים, רק שהאופי שלהם קצת שונה מהמיינסטרים. הם יותר רגשיים, נפשיים, שקטים וכו'. בשביל האימהות שלהם הם מלאכים, אבל להרבה בחורות שמסתכלות עליהם כבעל פוטנציאלי זה לא מתאים. והפער הזה ביחס אליהם יוצר אצלם תחושות לא פשוטות ומבט עצמי לא קל.

מה הלאה?
תלוי מקרה ותלוי אופי
לפעמים להתחשל, לפעמים לעזוב את הבית, לפעמים ללמוד על מעלת הזוגיות מה שמחזק את הרצון בה למרות הקשיים, התבוננות על כך שזה דבר שצריך להיעשות וככל שהזמן יעבור זה יהיה יותר קשה, לפעמים טיפול כמובן.

בהצלחה רבה לכל מי שצריך!


@ברוקולי

היא דורשת תשבה ארוכה אז מגיבה כדי לזכור להגיב באריכות אח"כ.

בטח שיש השפעה. גם "שטויות" שהיו עם ההורים בגיל צעיר (עד כדי עובר) נחרטות בנפש הילד ומייצרות התנהגויות שאחר כך משפיעות על הזוגיות או על בחירת מקום עבודה או מה שלא יהיה.

 

בעולם המערבי זה נחשב סוג של דבר מוזר שמטפלים בו פסיכולוגים. בעולם שאני מטייל בו בשנים האחרונות זה נחשב אמת בסיסית גם על כאבים ומחלות לגמרי פיזיות.

האדם הוא יצור של תבניות, והוא ישליך התנהגות מאדם אחד לאחר.

לדוגמא- יחס של אדם אל בעלי סמכות לרוב יתקיים בדיוק באותה צורת התייחסות שהוא חווה את הוריו.

 

השאלה היא מה הדרך שבה הוא חווה את הוריו, במידה והקשר אינו בריא, (בין אם משום דברים באמת קשים, בין אם מדברים קלים יותר של חוסר איזון - הוא יצטרך להיות מודע אליהם.)

וזה באמת ישפיע.


האם את שואלת מה אפשר לעשות בנידון?

כל מקר לגופו....

לאכול דבש כמו שהוא כל כמה זמן כפית

עזר לי מאד

מיתרי הקול צריכים לחות.. אז מים, ואפשר גם קערת אדים. כמה שיותר פעמים.
להשתדל כמה שפחות להשתעל. ולא לכחכח בכלל!
בעקרון להמנע מדיבור יכול לעזור גם, אבל רק אם זה למספיק זמן (כמה שעות טובות ברצף).

בשביל לשאול שאלה בסיגנון הזה בפורום הקשור ללנ"ו

את צריכה להסביר שיש לך היום דייט חשוב ולכן את מחפשת מזור ומרפא לצרידות שלך. 🤪

השאלה ממה נובעת הצרידות אם זה מחוסר שינה אז לדאוג לזה..