כדי לא להשתעשע ברעיון - שמישהו פה ביקש להשתעשע בו.
אני אכתוב פה - בשרשור אחר - כמה דברים. - ביחס לכמה דברים מדוברים.
אני אכתוב עכשיו - אחרי חמש דקות - שסיימתי כבר - לקלל את הערבי שהתערב לי פה בגלל שנדמה לו שאיזה משהו העלה לי אסוציאציות בנושאים מיניים. מה שאמרתי בסוף המשפט, זה לא נשמע טוב. מה שאמרתי בתחילת המשפט - זה לא מילה גסה. גם מישהו שעוקב ומסתכל ואומר לעצמו במשך חמש דקות שלמות "הוא קוף וחזיר, הוא קוף וחזיר, הוא קוף וחזיר" - הוא גם כן מקלל במשך חמש דקות שלימות.
ועכשיו, אני אפנה להסביר, את מה שרציתי לכתוב מלכתחילה - לגמרי בלי קשר.
יש אנשים בימינו, שלא כל כך מבינים את המושג שנקרא "אלוהות". כבר הסברתי, בעבר, במקומות אחרים, את המושג "אלוהות" עד לפחות כתרגום לענייני מדעי הטבע, קראתי לזה "היסוד הסובייקטיבי של האבולוציה" - בלי שום קשר לשאלה של "האמת האבולוציונית" משום סוג של שאלה בנושא - אני כרגע מדבר על עצם זה - שגם לפי כל דת - העולם נועד להתקדם - והרי פירוש המילה אבולוציה זה "התפתחות", ולכן, גם למושג ה"אלוהות" אני יכול לקרוא "היסוד הסובייקטיבי שהוא נשמת העולם המורה לעולם את הדרך של ההתפתחות, כפי שהדת מקבלת את אותו מושג אותה הוראה של דרכי התפתחות, שזהו בעצם המושג הדתי של הדת שנקרא אמונה באלוהות".
אחרי שסיימתי להסביר את זה, אני אפנה להסביר את הדברים הנוספים שאתם לא מבינים - שקשורים בטבע לכמה דברים כאמור. כלומר, בטבע הדברים האלה ומהנושאים הרלוונטיים.
אתם בודאי מכירים את המושג "טעות פרוידיאנית" - זה אומר, שלכל אדם, יש בראש "יסוד סובייקטיבי", וכאשר אדם טועה, אז כביכול "היסוד הסובייקטיבי" של האדם עצמו, לא פעל. או לא פעל כהלכה. פרויד אומר, שיש פעמים ש"היסוד הסובייקטיבי" האישי של האדם עצמו, לפעמים עובד דרך דבר שנקרא - באירגון הדברים שהסביר פרויד - 'תת-מודע', וה'תת-מודע' יוצר פעולה של היסוד הסובייקטיבי גם באופנים "לא מכוונים" - באופן דומה למה שקורה במה שנקרא "חלום".
אותו דבר, גם בעניין הדת - הדת מכירה, כמובן בקיומו של "יסוד סובייקטיבי" כללי - ואומנם כל דבר שקשור לפולחן - כולל, נניח, אם יורד גשם, או יש אוכל ותבואה בשדות, והכללים הדתיים מייחסים את זה לאלוהות, כלומר ל"יסוד הסובייקטיבי" - אז זה נחשב "בקביעות", כלומר - בלי קשר לשאלה זמנית כזאת או אחרת - אלא מבחינה "קבועה" מייחסים סוגי דברים ל"יסוד הסובייקטיבי", כאשר הדת מציינת גם שגם כל הדברים הזמניים, ועוד הרבה דברים קבועים שאנחנו לא רגילים לדבר עליהם בהקשר של אלוהות - כולם קשורים לאלוהות ול"יסוד הסובייקטיבי". אבל הדת לא "מצווה" על עיסוק מתמיד בנושא וביצירת קישור פולחני קבוע ביחס לזה.
אבל גם ה"יסוד" הסובייקטיבי" הכללי - גם הוא יש לו "הופעות" קטנות - כמו "טעות פרוידיאנית" - ככה, אם יש איזה תופעה "לא-רגילה" מבחינת הסדרים בטבע. אז הדת מייחסת את זה למושג שמגדיר הרמב"ן - ולמעשה מסכימים לו רוב המחברים בנושא - שזה נקרא "ניסים נסתרים" ולזה גם נרמז במילות התפילה "ועל ניסיך ונפלאותיך על שבכל יום עימנו".
אבל, כמו שגם "היסוד הסובייקטיבי" האישי של האדם הפרטי, יכול "להפעיל" את המושג של "תופעות לא-רגילות", לא רק בצורה של "טעות פרוידיאנית", אלא גם בצורה של "שינוי מכוון ויזום". כך גם ה"יסוד הסובייקטיבי של האבולוציה" - בהגדרת החולין שהגדרתי, או ה"יסוד הסובייקטיבי" של הדת, בהגדרות שהדת מגדירה, שזה בעצם ה"אלוהות" כהגדרתה, יכול להפעיל את המושג של "תופעות לא רגילות" בצורה "עקרונית". (- כמובן, יהיה כמעט בלתי אפשרי "להגדיר" נכון את המושג הזה, אם לא על ידי התייחסות פרטנית לשאלה: מיהו אותו יסוד סובייקטיבי - כי רק על סמך זה, אפשר לקבוע מה והאם הוא הפעיל איזה "תופעה לא-רגילה" בצורה "מכוונת", אבל, בכל מקרה, זו ההגדרה, אם אנו רוצים להבין, מבחינת מחקר תפיסתי של כוונת הדת, כפי שנהגו הפילוסופים הראשונים בימי הרמב"ם ובני אותם דורות, כך ניתן להגדיר).
לאחר כל זה, אתם צריכים להבין - ראשית אני אגיד משהו עלינו - כיהודים - אנחנו עם אחד - והמדינה היא מדינת ישראל. המושג של "היסוד הסובייקטיבי" אצלנו, הוא מושג שעבר "תהפוכות" על ידי התפיסה המוכרת - גם בדת, כ"גלות", מי שמכיר יודע - זה כולל גם מושג של "גלות השכינה", ובכל מקרה, יש איזה לא-פשטות, בהבנה של מה שקשור ל"יסוד הסובייקטיבי".
בכל מקרה - מי שחושב - שהמושגים הבינלאומיים - ביחס למדינה - מותר להם להיות מוגדרים, מתוך הנחה, שזה "בסך הכל מריבה בין מנהיגים" - בכל צורה שתגדירו את זה - הוא למעשה מתעלם מעצם המושג הבסיסי של "היסוד הסובייקטיבי" - המוגדר ומוכר בכל עם בפני עצמו לעצמו - שמגדיר, בין השאר - שהמנהיגים הם במובן מסויים - אפילו בלא-מודע - לפעמים בלא כוונתם נגד הדעות שהם היו מוכנים לקבל כמנחות - ההנחה של "היסוד הסובייקטיבי" כוללת דעה, שהם פועלים "מתוך כך" גם באופן "לא מכוון". זה אומר - כמובן - שאדם צריך - בראש ובראשונה - לייחס יראת כבוד לכל הדברים האלו - בעיקר, גם להבין - שכל עם נוהג באופן הזה. ושלמעשה, גם בן עם אחר - היה מצפה ממך - כיהודי - בדיוק כפי שהוא מצפה מבן כל עם איזה שהוא שיהיה - מצפה ממך שתייחס יראת כבוד גם לעצם המושג של ה"יסוד הסובייקטיבי" - כולל קישורו או השפעתו עליך - וגם ליחס בין המושג "היסוד הסובייקטיבי שלך" - למושג המקביל אצל עם אחר - או להופעותיו השונות - גם אם זה "מנהיג לא דתי" - שבאופן מסויים, על פי תפיסת "היסוד הסובייקטיבי" - מבטא אותו.
- זה כמובן - גם מבהיר לך, יחס נכון, לשינוי ב"מצבים רוחניים" בעם, וכן ביחס ל"ציפייה" של העם - גם לגאולה - ובפרט עצם המושג גאולה ובכלל גם כן. - כמו גם כל דבר אחר, רצוי, מקווה, נדרש, נרצה, מחוייב, מתבקש. וכן הלאה, כל דבר שה"יסוד הסובייקטיבי" "שולט" באיזה אופן על המערכות האלו - והוא זה שיראה - יותר טוב מדרכים אחרות - את המראה של ההתייחסות הנכונה לדרך הזאת בהתייחסות למצב עצמה, ובשאר כל הדברים הרלוונטיים להבנת הדבר והתייחסות אליו, בצורה נכונה יותר מאשר "מבט כללי", אלא "נכונה" גם במובן של "כיוונים מעמיקים" - לא תמיד רק דרך אחת וכיוון אחד, אבל מבחינת ה"יסוד הסובייקטיבי" - כולם שייכים לתפיסה המשמעותית יותר, ומלאה בהתייחסות נכונה.
הנושא הזה, בסופו של דבר, גם אומר, - שה"יסוד הסובייקטיבי" זה לא רק עניין רגשי - כלומר לא רק "דבר שקורה" משהו "חולף" דבר שמשתנה "עם העניין" "לפי המצב רוח" - זה דבר שכלי מאוד, עמוק מאוד, נלמד, ובר הבנה ומחשבה עמוקה - וכך נדרש - כדי להתייחס אליו נכון ולהבינו באמת.
זה גם משפיע על תפיסות "פשוטות" - כמו משפט, לכאורה רגיל "חשוב לחיות את ההווה" - זה בודאי נכון, ובעיקר, - לפי תפיסת ה"יסוד הסובייקטיבי" - מבהיר, ומזכיר, שה"לחיות את ההווה" אינו רק "עניין רגשי", אלא הוא עניין שכלי, שצריך לברר אותו, "את דרך ההתייחסות אליו" גם כן - מתי ואיך לעסוק ב"לחיות את ההווה" - ומתי לא, או "פחות", או באופן אחר של "לחיות את ההווה" - כיוון שכל אלו דברים שנלמדים על פי הבנת עומק של "היסוד הסובייקטיבי" - ולא רק על פי איזה הופעה רגעית-שטחית. - לא רק, לבחון את העתיד והעבר, לאור המשפט שאתה רוצה להסביר "לחיות את ההווה" - זה הסבר שטחי - המבוסס, בסופו של דבר על "פיתרון" רגעי, למשפט שלא הצלחת להסביר ולהתעמק בו. מבחינת תפיסת "היסוד הסובייקטיבי" - העיקר הוא ההתבוננות הכוללת - שרואה את העתיד והעבר יחד עם יחידה אחת שכוללת את ההווה גם כן, הכל תחת מטריה אחת - ומתוך כך גם נותנת פירוש והדרכה נכונה - נניח, למשפט כמו המשפט של "לחיות את ההווה" - כדוגמא בעלמא, כי לא בהכרח שזה משפט "דתי" או באיזשהוא אופן של "היסוד הסובייקטיבי". בכל אופן, חשוב להבין, את עצם הצורך, העניין, החובה - ללמוד את אותו "יסוד סובייקטיבי" בצורה עקרונית - שהיא גם שיטתית, כדי להבין את הנושא - ולא רק לעיין עליו, להסתכל בו כאילו קצת "מבחוץ", ולחשוב ש"אנחנו מתבוננים בו" על ידי הסתכלות שמתבוננת בעיקר ב"תפיסות-רגעיות", שזה בעצם שונה לחלוטין - וגם הפוך, כאמור.
זה גם רלוונטי - כלפי האמור "להשתעשע בדברים" - שאמרתי שאני לא אשתעשע - וזו הייתה קצת 'החלטה' - מסיבות כלשהן - הנוגעים בדבר, אולי ידעו למה, אבל שוב - "היסוד הסובייקטיבי" הוא העיקרון המנחה בהבנה - שגם כולל הבנה והתייחסות נכונה - כלפי מושגים "בעולם הרחב" - גם במובן האישי - אדם שפוגש אדם אחר בעיר אחרת. - מי שה"יסוד הסובייקטיבי" אינו בתפיסותיו כדבר שאוסר עליו להיכנסולהשתתף בפייסבוק - אז גם מי שפוגש מישהו בפייסבוק. וכל כיוצא בזה. כל הדברים האלו, שייכים באופנים שונים, על פי הגדרות שונות, לתפיסות "פרטניות" הקשורות למושג הכללי שנקרא כפי שהגדרתי "היסוד הסובייקטיבי".
ביהדות - ככלל - יש הדרכה - כפי שציינתי כבר - להתייחס גם למושגים של 'יצר עבודה זרה' - כלומר - בחינה של "היסוד הסובייקטיבי" - לא רק 'מצד עצמו' אלא גם מצד'הופעות פרטניות' - בין אם קשורות אליו מלכתחילה בהגדרה, ובין אם אנחנו דרך החיים מוצאים סיבה לבדוק ולקשר להתייחסות אליו, ושזה אכן ראוי להתייחסות מצד ההגדרות של 'היסוד הסובייקטיבי' בצורה פרטנית - והתורה מצווה על זה על בחינה פרטנית של הדבר, עבור קיום המצווה בצורה 'נכונה' כאמור.