פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1767)

אבל את אלה שבכפרים מסביבך...

בס"ד

 

סתם לידע אישי...

 

אני בע"ה מגיעה כנראה עם חלק מהאחים...

 

בבקשה שמי שמגיע ירשום את עצמו סתם כי אני רוצה לדעת...

צרו קשר איתי

בהתאם!

זה זוג שברח בלי להגיד שהוא מתחתן!
ויש את אביוס וביט
אז זה אומר שאתם שישי!

אנחנו עדיין רחוקים בצפון... אז  לא נגיע.

אנחנו מברכים את כולם שיזכו להתחתן עדיין בתקופה שנהיה כאן...

ואם אחרי שנתקרב למרכז, אז מבטיחים בל"נ לבוא ל7 ברכות שלכם..

 

הרבה טוב, ומזל טוב לזוג הטרי!!

אייל ורעיה

בפעמים הקודמות היה מנין מהפורום לקראת(הפורום שלנ"ו) ועכשיו כמעט ואין!
יש יותר חבר'ה מסוד הראש!

זה בושה וחרפה.....ופאדיחות

יש מצב שהייתי מנסה לבוא. יום ראשון לא אפשרי.

 

חוץ מזה, היום הייתי בבית אל

נקרא: "יענקל יענקל"

אבל אלו מנגינות/נעימות חב"ד, לא שירים.

או משהו שישמש אותו לקראת החתונה...

של עמוס עוז...

שתזכו להקים בית של תורה,

 

המבוסס על יסודות הקדושה והטהרה!

 

שתזכו לאושר ושמחה,

 

ברכה והצלחה!

 

מזל טוב!!

מ ז ל   ט ו ב !

היה כיף.

פשוט כיף!!

והבנאדם הזה קרוע הרבה יותר ממה שאתם חושבים!!!

 

 

 

קצת שמחה והסכמה עם רותי...

 

"בורא עולם בקניין ישלים זה בניין"

רק אושר.

וואי איזה שירשור נעשה לך ביום חתונתך בעז"ה.

תצטרכי מערך אוטובוסים לסחוב את כל הברכות!

 

בס"ד

 

חזרנו מהחתונה...

היה ממש ממש כיף ושמח!! והרבה מאוד בזכות הפורום(ים)...

 

תודה ממש לכל מי שהגיע בשם כל המשפחה!!

 

אילה

מאושרת, שמחה ומותשת לחלוטין...

תזכו לבניין עדי עד, מתוך שמחה קדושה וברכה.

הייתה חתונה לעילה ולעילה!

לה"ו.

שישרו עליך כל הברכות!
כולן!!!!

איזה כיף שלא שכחת מאיתנו!

;)

שבת שלום ומבורך!!!

בלי נדר.

בשעה טובה ומוצלחת אני מצטרפת לסבב התהילים של הפורום.

נראלי בפעם הראשונה.

שיהיה בהצלחה!

 

ודווקא פעם ראשונה שרציתי להמנות עם המשתתפים

 

[תענו בש"א, טוב?]

גדול!

 

תראו מה שתי צמות יכולות לחולל

 

וכבודה של 2 צמות המקסימה במקומו מונח,

אך אני היא זאת שהגתה את הרעיון... מגיע לי זכויות יוצרים??.

אני פתחתי את הדיון!~

 

 

 

את מהאופוזיציה לכן את תעשי הכל כדי לומר שזה רעיונך שלך!!!

את טועה יקירתי!!!

תזהרי וופל מסוכנת כשהיא מעוצבנת....

 

תסתכלי בתגובה שלי "2 הערות" ותביני!! שזה שלי!!

 

רוצה ששוב נתחיל לעשות שרשור עם 190 הודעות?

מה את חושבת?

שרק את יכולה עלי?

גם אני יכולה להראות לך מזה!

 

|קומצת אגרופים|

גם אנחנו?

להשכין שלום בינינו?

וופל נהיית אנושית.

הישרור בין האופוזיציה אלייך, הנשיאה,

אבל הבעיה היא שאת מתחילה לריב איתי....

אז בואי נשכין שלום

(אפילו מוותרת על האו"ם)

מסכימה?

|מתרככת|

 

 

שבת שלום!

הש"א של שרבובי וופל לא עובדת לכן אנו נאלצות לעשות

נצלו"פ - נצול פורום.

עמכם השיחה..

סתם סתם היא עובדת מצויין!!!!

למי שרוצה לדעת...\

 

 

והשלום שוכן באזורינו..

(כרגע)

 

 

שבת ש-ל-ו-ם!

למרות שאני לא כ"כ מכירה,

אבל לאחל תמיד אפשר:

 

אושר,שמחה וברכות עד בלי די!!!

זיווג הגון בעיתו ובזמנו ובקלות!

 

בשורות טובות בקרוב!

רוב אושר ועושר ורק טוב בהצלחה בבגרויות שעדיין לא היסתימו ..

איזה היתרגשות איזה יופי

המון שמחה והצלחה בכל אשר תפני.

 שה' ימלא משאלות ליבך לטובה!

ושתמצאי השנה את זיווגך הראוי והמתאים לך....

אוהבת המוןןןןןןןןןן

אני.

הרבה אושר

 זו עוגה בצורת מתנה...

 מזל טוב!!

 

מזלטוב ליומולדתך, יהי רצון שיתגשמו כל משאלות ליבך.

לטובה, לברכה, לששון ולשמחה!

 

כשהכותרת עצמה היא ההומור!!!

לאנשים הנמנעים מכך בטוח כבר נגרם נזק.......

 

איזה עצוב...

זה עוזר לפחות למי שקורא משמאל לימין

זה עוזר לפחות למי שקורא משמאל לימין

זה עוזר לפחות למי שקורא משמאל לימין

.

לא ידעתי שישנם אנשים שלא יודעים להבחין בין הומור ל...

 

 

 

ואני לא חושבת שלשים (ה) זה קשור לשאלה האם לכתוב בכלל הומור. ואיזה הומוור...

(דווקא אנני בעד, אבל הומור איכותי)

 

 

אבל הרעיון נחמד

ה' ימלא משאלות ליבך לטובה!

שתזכי לעשות רק דברים טובים ומועילים בשנה הזאת !

למה את לא בטוחה בעמדה שלך?

למה את חושבת שאת צריכה לעשות "סוויץ'" במחשבה?

 

מי אמר שזה טוב להתחתן מוקדם?

בגלל שקבלת מבטים נוקבים?

 

(עוד לא הצגתי עמדה, אבל אני רוצה לדעת מאיפה זה נובע, ברשותך!)

 

 

 

 

ועמדתי היא על קצה המזלג, שצריך להתחיל לצאת בגיל סנדרטי (20 בערך)

זה באופן כללי

אבל כמובן שזה תלוי בכ"א ואחת!

זה ממש אנוודואלי לדעתי!

בע"ה

 

אף פעם לא תרגישי שאת מוכנה. וזה משיחות שלי עם הרבה הרבה אנשים נשואים..

"מי יצליח לענות על השאלה" :- ננסה לענות.

"ולעשות לי סוויץ' גדול בראש??" למה לעשות לך כזה דבר?

"למה צריך להתחתן מוקדם?" את לא צריכה להתחתן מוקדם!

"למה כולם לחוצים כבר להתחתן, חושבים על זה כל הזמן, מדמיינים את החיים בשניים?" כל אחד והסיבות שלו עימו.

"למה שואלים אותי הרבה : "נו, את יוצאת??" וכשאני עונה  "עוד לא, לא מרגישה מוכנה" אני חוטפת מבטים נוקבים????" הרוב כי אנשים לא מתוקנים במידותם צריכים לעשות תשובה. המעט כי דואגים לך והם חושבים שראוי שתחשבי כבר על חתונה.

"למה אני מרגישה לא טוב עם זה שאני מפחדת להתחתן??" כי את יותר מדי מתייחסת למה אומרים, במקום להתייחס לעצמך ולמה שנכון ואמיתי עבורך.

ואם יש לך שאלות נוספות אשמח לנסות לענות

השתנית ;)

בורא עולם טבע בנו את הרצון להתחבר ומוקדם כדי שיהיה קיום לעולם. מכאן הצורך של כולם ל"שדך" ולראות את כולם מסודרים במשבצת המתאימה. זה משהוא קיומי שאין לו הסברים שונים. פשוט צורך להתחבר ולהתרבות. ברוור שאת יכולה להכנס לפרויקט הזה רק כשתרגישי מוכנה. מבטים ושאלות הם משהוא שמלווה אותנו כל חיינו. גם כשכבר תתחתני יבואו השאלות של נו, יש כבר משהוא בדרך? ואחרי שתלדי את הראשון כולם יהיו בציפיה לשני וכו' וכו'.

זה המחיר שמשלמים על העדריות ואין מה לעשות. קבלי בחיוך ונהלי את חייך כפי שטוב לך. בהצלחה בכל. 

חלק מכם שאלו אותי למה צריך בכלל לעשות לי את הסוויץ' הזה....

אז ככה, אני רואה מלא אנשים שמתחתנים מסביבי ובתכל'ס הם מאושרים וממליצים גם לי.

ולמרות שלא בא לי עדיין אני אומרת לעצמי שאולי אני מפסידה שאני עוד לא נשואה... אולי אם אני אתחתן בגיל יותר מאוחר אני אתחרט על כך אחרי החתונה.... על זה שלא התחתנתי לפני כן...

ופשוט אין מה לעשות, בכל נושא בחיים צריך להחליט החלטה,

ויש דברים שתפסידי, צריך להיות מוכנים לזה.,

אני אישית שמחה שלא התחתנתי עד עכשיו למרות שאני מודעת שהפסדתי הרבה דברים,

ואני יכולה להצטער עליהם ולחשוב עליהם הרבה..

אבל פשוט לא כדאי לי, בכל מקרה "העבר אין!"

מה שכן, צריך להסתכל על העבר כדי להסיק מסקנות, אבל להסתכל בצורה שכלית ולא "נשית" מדי

גם אם את רואה מלא אנשים שמתחתנים סביבך והם מאושרים זה לא אומר שזה נכון גם לגביך בשלב זה.

עשי מה שנכון לך, ולא לאחרים.

 

ודבר נוסף - כשמתחתנים אז זה לכל הזמן, אין לקחת חופשות או להגיד שלכמה זמן בא לך להיות רווקה,

זו לא עבודה!! זה מפעל חיים!!

לכן, צריך לשקול את העניין בכובד ראש ולא להחליט החלטות פזיזות, במיוחד אם את עושה זאת על רקע של לחץ חברתי, זה הרסני!!

 

תחשבי עם עצמך מה את רוצה ולפי זה תפעלי ותנתבי את מעשייך!!

המון הצלחה בכל שתעשי, שתמצאי את האחד והיחיד בעיתו ובזמנו!!

אני ממסרשת לך פרטים

 

יש סיכוי?

לחדר לעצמי?

אוף.

איזה ייאוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא ידוע לי אז אני לא יכולה לעזור בזה..

 

המון הצלחה ושתמצאי מהר מהר דירה וחתן כלבבך!!!!!!!!

- כתבת. אבל מאיפה לך? טעמת אותי פעם?

דוקא אני מעדיפה את המלוח. (לא, לא בדמעות, רק בטעם)

חוצמיזה שרק לסבתא שלי מותר לקרוא לי בתארים קטנטנים! (...)

וגם היא כבר זנחה את הסגנון הזה לטובת מחמאות רציניות יותר. (או שלא)

וגם, ברגע שאנחנו מתחברים כאן סימן שעברנו כבר את הגיל המתוק, לא?

אל תקחי אישית, אבל תמיד שנאתי כשקראו לי מתוקה!

בדרך כלל אני מעדיפה מחמאות פחות ישירות, כמו למשל: דפוקה, אהבלה, וכ'ו (לא שמישהו שמע את זה ממני פעם)

טוב, נו, שיהיה, נקבל זאת בכל זאת כמחמאה (אפשר? חחח)

לא אכלתי אותך אף פעם.. וטוב שכך.. אני מניחה..

אך יש משפט שאומר ש:

"כל הפוסל במומו פוסל"

וכפי הידוע לי וופל אמריקאי הוא מתוק אפילו מאוד, לכן מצאתי בך דווקא פגם זה ולא אחר..

סליחה אם נפגעת........

 

טוב אז איך את רוצה שנקרא לך,  הא, מתוקה?.

(למי שבכל זאת חשב אחרת..)

אני אוהבת ירידות! מכיוון שלא נאה לעשות את זה לאחרים

אני מרשה על חשבוני. כל עוד אני אנונימית (....אם לא מחשבים את השם המפוברק שהקציתי לעצמי בניק.)

לא, לא נעלבתי בכלל, סליחה אם הייתי רצינית מידי או משו, אפשר לקרוא לי איך שרוצים, בעיקר כי לא צריך - אני באה לבד!..

 

ככה אני אוהבת את זה, שכאילו רציניים בשביל הפוזה אך ממש לא מתכוונים ברצינות..

את מעולה!!!!!!!

 

רק הרשי לי שאלה קטנה:

את מזוכיסטית?? את אוהבת שיורדים עליך??

 (וופל מוטרדת קצת...ממש קצת)..

 

רק כשאני צוחקת!!

אמרתי שאני אוהבת ירידות -לא משנה על מה. ובהחלט לא אכפת לי שאנשים יהנו, גם אם קצת על חשבוני ( אני דפוקה בחשבון!) אם זה מעלה חיוך...ואני נהנית מזה לגמרי. אם לא מתעלבים מזה, זאת דרך נהדרת לדעת מה בדיוק חושבים עלייך! ולצחוק על עצמי זה הדרך הכי בטוחה לצחוק ושאפחד לא יעלב.

 

השמחה מזיקה לעצבות!!

 

 

יאללה, מחכים לפרק השני!!

אשמח ללמוד בחברותא....

אני מעוניינת! אולי אפילו נוציא יחד ספר?

- תובנות הומוריסטיות מהצד המשעשע שבחיים.

או- ההומור בחיינו, איפה אתם?

ו- את יכולה לקרוא לי מסכתא. 

ח...ח...ח...

אני לא ממש אוהבת נקניק. (טוב, זה לא קשור)

 

כשאתה מחייך

אתה מאמץ עשרה שרירים

כשאתה מתעצבן

אתה מאמץ שבעים וחמישה שרירים..

לעשות את זה יחד עם השרירים של החיוך!

... כעס מוביל לאכילה בלתי מבוקרת, כך שזה בדרך כלל לא משתלם.

ועצבנות באופן כללי לא עושה את האנשים יפים יותר.

חוצמיזה, חיזוק השרירים העצבניים לא יועיל לשיטת שריפת הקלוריות ע"י צחוק.

והקלוריות הן אלו שמפריעות.

עובדת תמיד-

יש הרבה שמנים חייכים ומגלגלים ...

הם באים בגלל פירורי הוופל....

 

הפיתרון היחיד הוא השמדה עצמית.....

 

 

"קרחת" - שתי צמות לשעבר.

 

מ ש ע מ ם   להן

הם עובדות כ"כ מצחיק!

 היה איזה בוקר אחד שפשוט ישבתי וניסיתי להבין מה הם עושות- ויש לי הבנות,אבל אני לא אשתף אותכם בהם...

והם חכמות! הם עובדות בבוקר ואח"הצ, כשלא חם כ"כ, ובצהרים הם נכנסות פנימה....

 

אבל אם הם בבית, יש פיתרון יותר טוב מהשמדה עצמית: k300 משמיד את כל סוגי היצורים החיים הקטנים והלא רצויים בבית... לא ממליצה, אפשר למצוא דרכים אחרות להיפטר מנמלים.

 

בכבוד רב,

דוברת העמותה לקידום השלום בין הנמלים לבני האדם.

 

 

 

  

אני אוהבת נמלים, אך אומרים מרחוק.... לא אצלי בחדר..

ובקשר לתכשיר הנ"ל הוא ממש עוזר בהתחלה אך אח"כ החברות שלהן באות..

 

ועוד דבר,

אני מוכנה לחתום על הסכם שלום של נסיגה חד צדדית, של הנמלים.

האחד לשני נסיגות חד צדדיות....

אנחנו בעד שלום כולל!!

שלום עכשיו.

מה את בצד הימני של המפה?!?!?!?!?!

 

איש אחד שכר חדר ללילה במלון ישן.

בבוקר שאל אותו הפקיד- איך ישנת הלילה?

ענה לו - גרוע! לא ישנתי בכלל. - מה קרה?

- הרגתי ג'וק על השמיכה שלי.

- בגלל זה לא ישנת כל הלילה?

- היית צריך לראות איזה לווייה ענקית עשו לו!!

זה כזה מרגש לשמוע את זה! ממש ממש!!ואואווו

מתוקה! המון בהצלחה בחיים ובהכל!!!שתזכו להקים בית נאמן בישאל!

שפע ברכות!

נפגשתי עם איזה בחור, כמה פגישות, בהן הבחור היה מתלבט הרבה, ומנתח כל מילה שלי, לעומתי, שאני קלילה ומנתחת תוך כדי שיחה, ובד"כ אחרי הפגישה אני כבר יודעת מהי תשובתי לגבי המשך הקשר. מפגישה לפגישה הקשר התהדק מאד, מבחינתי. הבעיה היא שזה רק מבחינתי... אני כבר חיכיתי כל פגישה להצעת הנישואין...

אחרי הפגישה הרביעית אני מקבלת תשובה מהשדכן שהבחור מתלבט וזה וזה, והוא הוריד. הייתי בהלם. אבל לא מדי, כי באמת היה חופר ומתלבט הרבה. 

המשכתי לחשוב עליו, אבל בסדר, יש עוד בחורים...

אחרי שבוע השדכן מתקשר וטוען שהבחור רוצה לחזור...! שמחתי מאד, ומצד שני התחלתי להתלבט, מה קורה פה? אולי הבחור קשב החלטה?

הבחור ידע על חששותי (עד שעניתי לו תשובה...) 

בכולופן, חזרנו, ונפגשנו. סיכמנו לפני שנפתח את כל הקלפים ונדבר כל אחד על מה שמפריע לו... מבחינתי זה היה מצוין, כי אני דוגרית. קיצור, נפגשנו, חיברנו קצוות, ואת הפגישה גמרנו במשפט שהבחור אמר לי, שהבנתי אותו כרצון כן ואמיתי להמשיך, ואוטוטו אני מאורסת.

מחכה יום. יומיים. אין תגובה. ואני על קוצים.

פקעו לי העצבים. הבחור כנראה הססן וקשה החלטה, וכשזה מגיע להחלטה כ"כ גורלית הוא פוחד וכו, כנראה, אז יללא. בי!

התקשרתי לשדכן ואמרתי שמבחינתי העסק ג-מ-ו-ר-!

מסתבר שהבחור היה בשוק, זה היה איזה ערב חג, והוא חיכה לברכת ראש הישיבה שלו, ולא הצליח להשיג אותו. ואז אני מעיפה אותו... אבל זה החיים... נכנסתי לאיזה דיכאון קטנטן... במיוחש שחברה טובה שלי התארסה בדיוק...

 

 

עברו חודש, חודשיים..

 

 

ואני מגלה שאני "חולת אהבה"... חושבת עליו כל הזמן... וכל הצעה חדשה מנסה להשוות אליו... ומחפשת לו שידוכים... ומחפשת אותו ברחוב... אוכלת... ישנה... לומדת... הוא איתי...

יום אחד ראיתי אותו ברחוב, הוא היה באוטובוס. ואני היה בא לרוץ אליו. ו--- מה לומר לו? הרי אני לא בדיוק רציתי לחזור, כי לדעתי הוא הססן.. וכו וכו... יום אחרי היה לי מבחן, אבל לא הצלחתי ללמוד כלום. רק חשבתי וחשבתי עליו...

 

אחרי איזה חודש, החלטתי להציע לו את חברה שלי, בחורה טובה, בחור מעולה. יללא.

ביקשתי מהשדכן שלנו שיציע כי בכל אופן התפדחתי...

 

ואני מדברת עם השדכן, ואומרת לו שמגיע לו בחורה מעולה, כי זה בחור מדהים, ואני גם הייתי מתחתנת איתו... וכו וכו... והוא הציע את הבחורה ההיא.

השדכן חוזר אלי אחרי יומיים ואומר שהוא שומע את אותם המשפטים מהבחור... אז הוא קצת לא מבן מה הולך פה. בחור ובחורה שמדברים אחד על השני כמו זוג יונים, אבל...

באמת שהייתי מבולבלת כמו שצריך.

תוך כדי התקשר אלי אחד האנשים עימו התיעצתי תוך כדי והכיר את הסיפור. השדכן סיפר לו מה הוא רואה מהצד.

הבנאדם שוחח איתי... ואיתו...

 

ולא ברור איך... אבל נפגשנו שוב... וידעתי שהפעם זה כן או לא. וזהו. אין משחקים...

 

הייתה פגישה. בתחילה ככה מבולבלת... כל אחד סיפר כמה התגעגע לשני, וחיפש אותו, ורצה להתקשר ולא העיז, ולא הבין, והתבלבל, ודמיין ו---...

 

נפגשנו עוד, כאשר כל פגישה מעלה ומעלה... ו---

התארסנו... וזה אחרי שנאמתי שאצלי הכל ילך חלק... שום סיפורים... כי אני נורא חלקה...

ח ח ח

 

(הסתבר שאחר סבב הפגישות הראשוני הוא הרגיש קשר שכלי, אבל לא רגשי בכלל, ולא נמשך ולא חיכה לפגישות, אז המליצו לו לחכות שבוע ולראות אם יחכה לפגישה, ואם כן, זה אומר שקיים רגש. והשדכן אמר לעצמו, יללא, הבחור רוצה להוריד, ומוריד עם תרוצים, אז אמר לי שהוא ניתק קשר. . .

בסס השלישי כבר דיברנו ישירות ולא חיכינו לשדכנים שיבלבלו אותנו...

בקיצור הבחור לא הססן ולא בטיח, אבל הוא רציני מאד, והחלטה של חיים לא עושים בפזיזות ובלחץ אלא ברוגע מתוך שיקול דעת, ואני קלילה יותר...)

 

מה שבטוח היום אנו חיים באושר גדול... עם שני ילדים מקסימים... אוהבים...

 

אז זהו.

ושיהיה במזל טוב לכ-ו-ל-ם!

 

בס"ד

 

איני משייכת  אותנו ( ארוסי ואני למי שלא הבין ....) לשום מגזר שהוא .

זה לא משנה לאיזה מגזר אתה או את משייך את עצמך . את יכולה לחבוש מטפחת או פאה או ללבוש מין חליפה כזו בחורף או דגמ"ח וחולצת טריקו

 

כל עוד את או אתה לא מתנהגים כבני אדם כלומר : מתייחסים לאנשים אחרים במינמום האפשרי הראוי להם רק בגלל שיש להם חלק אלוקא ממעל .

(כן כן כולל לא יהודיים ) . אינכם ראויים לשייך עצמכם לשום מגזר שהוא או אפילו להקרא אדם .

 

נכון נכון שאני מדברת כאן מאכזבה קשה שציפתי התנהגות אחרת מאנשים שחשבו או שייכו את עצמם למגזר מסוים ולא לא התנהגו כבני אדם כלל ועדיין .

 

בעיני וגם בעיני ארוסי

מדינת ישראל היא ראשית גאולתנו , זה לא סותר את זה שיש עדיפות למדינת הלכה  אנחנו תומכים בישובה של ארץ ישראל בישובים קטנים ופורחים

את ביתנו (הגשמי ) נקים באחד כזה . ביתנו יהיה בלי טלוזיה סתם כי זה גוזל זמן אך עם אינטרנט הרעיון להקים בית של תורה בגבולות ההלכה והצניעות על פי חזונו של הרב קוק למי שמכיר את המאמר הנפלא שלו מאמר הדור וספרי הרב צבי ישראל טאו לאמונת עיתנו .

 

אני רוצה להדגיש אין בי שום כעס וזעם כלפי הציבור החרדי אלא כלפי כל אדם באשר הוא אדם שהוא מתנהג ככה זה לא יאה ולא יפה .

 

ואוסיף את מאמר סבי רב קהילה בנתניה : שילבש חסה על הראש העיקר שיהיה בן אדם

 

לילה טוב !

והיה כיף לקרא!

תודה

אני לא מבינה מה אתה רוצה בכלל ולמה אתה מדבר ככה.

 

כן כן , כולם מוזמנים לליל חפירות מעמיק.... עם בחיר ליבם , או במקרים נואשים, עם האדם הראשון שהם פוגשים... (זהירות מסוכן להסתובב לבד בחוץ בלילות, בורים  (בורות?) ועמי ארצות מסתובבים וחופרים.

עם הומור וכיוצ"ב שיכתוב (ה) ליד וככה רק מי שרוצה יכנס. מה אתם אומרים.

כולם נטלו ידים, ואחד לא בא לאכול, אז אמרו לו איך קוראים לך? בא גם לאכול? אז הוא אמר אני אנטישמי ואנטיפת (לוקח חמש שניות להבין).

(לכתיבת אזהרה: "זהירות הומור בשטח")

 

אוהו כמה שאני בעד.....

??

הרכבת התחתית של ירושליים הופסקה בגללנו אין מי שיחפור

 

 

קבל התנצלות

מה עם ילדים לאנשים שנשואים באושר?

בת לאבא שמתפקד נהדר בתור בעל, יהיה הרי לה את המודל הזה מול העיניים כשהיא מחפשת חתן, וכנ"ל בן לאמא..

זה לא יוצר אצל הילדים ציפיות גבוהות מבן הזוג?

מדברי הטוען הרבני הותיק משה מיטלמן:

 

בנים להורים גרושים מתגרשים יותר, ובנות להורים גרושים מתגרשות הרבה יותר, ומזכיר במידה מסויימת מחלה תורשתית. לעניין זה אין הבדל בין דתיים לחילונים. דתיים מתגרשים פחות, וכך וכך 92 אחוז מהתיקים ברבנות נפתחים ביוזמת נשים.

 

עוד מדבריו, דתיה גרושה לא תמהר להתגרש בשנית, בהשוואה לגרושה חילונית שנישואיה בשנית הם על זמן שאול, וסבירות הגירושין בשנית היא יותר משבעים אחוז. לרווק דתי שרוצה לבטח את נישואיו, מומלץ לשאת גרושה. 

ע-ב-ו-ד-ה ושוב עבודה. אז לכולם יש עבודה, אלה שבאו מרקע בעייתי, וגם אלו שבאו מרקע טוב ואפילו מושלם. שם המשחק: עבודה, בהצלחה!

השאלה אם את מכירה את הנתונים הסטטיסטיים דלעיל, כי משום מה אינך מתייחסת לגופו של ענין.

 

למאי נפקא מינא, בסיטואציה שמציעים בחורה לבחור, והיא מבית של הורים גרושים. הבחור שאנחנו חפצים בטובתו יכול להתאהב בזו, ויכול להתאהב באחרת. כדבר שאינו במחלוקת, בתי הדין הרבניים כורעים תחת עומס תיקים של זוגות שהיו מאוהבים עד לשמים, עד שהאהבה נגמרה.

 

בפראפרזה, ברדיו משמיעים לנו בלי סוף: "חייל, אל תעלה על טרמפ שאינך יודע איך יורדים ממנו". ולענייננו, "בחור אל תקשיב להצעה שמגדילה את הסבירות להגיע לרבנות". 

שילדים להורים גרושים (שגם ככה סבלו המצב הזה) יתחתנו ביניהם (ואז לפי התיאוריה שלך יש להם יותר סיכוי להתגרש ולסבול שוב)? זה יישאר ככה מעגל סגור?

נשאלה שאלה בראש השרשור, וחיברתי אותה לדעתו של מלומד.

 

אם כבר, נדמה לי שבמסגרת הכנות לבני זוג לקראת נישואין, יש להמליץ בפניהם לא למהר ללחוץ על ההדק ולחתוך. כי התוצאות המביכות לא יסתיימו בגירושין שלהם, והשלכותיהן על הדור הבא הן כמעט כמו בנוסחה מתמטית.

 

לילדים להורים גרושים הייתי ממליץ לראות את עצמם בסביבת סיכון גבוהה יותר, ותוך כך לנקוט בזהירות נוספת.

האם היית מסרב להצעה רק כי מדובר בבת להורים גרושים? כי מראש "הסיכון" עולה?

אני חושב שאסור לנו לזלזל בנתונים סטטיסטיים, ויסלחו לי בנות שנופלות בקטגוריה זו.

 

ובתשובה לשאלה ישירה, נפגשתי עם בת להורים גרושים, בתקופה שילדים שמעו בקול הוריהם. לבקשת הורי נפרדתי ממנה. 

 

הורי צדקו, וכעבור פחות משנתיים לאחר שהתחתנה עם מישהו אחר, היא התגרשה ממנו.

 

אני נשוי ומאושר.

ב"ה אני לא בקטגוריה אבל נשמע לי שזה לחרוץ את דינם לפני שהם עשו משהו בכלל... משמח לשמוע שאתה נשוי באושר אבל אני לא חושבת שאפשר לומר שאם לא היית שומע בקול ההורים שלך ומתחתן איתה היית דווקא מתגרש...

בחנות למוצרי חשמל מציעים לך קומקום חשמלי, אחריות לשנה ואחר כך ישרף. ויש קומקום חשמלי שמחירו כפול ואחריות לעשר שנים.

הקומקום הזול מעוצב יפה יותר.

במה תבחרי.

 

ולהבדיל, יציעו לך בחור שהוא כליל המעלות, אבל "אחריות" לשנה אחת בלבד, ולא בלתי אפשרי שבניגוד לכל הסטטיסטיקות יחזיק עד 120 שנה. מה תגידי.

 

 

זה נשמע לי קצת יומרני לומר "ביטוח" בנושא של נישואין.

אין לאף אחד ביטוח - לא לילדי הנשואים באושר ולא לילדי גרושים.

 

הנישואין הן עבודה. קשה יותר מכל עבודה אחרת.

וכמו בכל עבודה, מי שמשקיע מקבל תוצאות.

ודבר נוסף, כמו בכל עבודה אחרת, אין ביטוח...

לפעמים גם אם תשתדל הרבה, הצד שכנגד יחליט על פיטוריך מסיבות שונות ומשונות....

 

המסקנה היחידה היא:

תפילה, תפילה ועוד פעם תפילה.

 

אין ביטוח לאף אחד.

ולכן אין צורך לנקוט בשום זהירות, ורק להתפלל.

 

לא נכון. 

אני אמרתי שגם לאחר עבודה קשה (שזה החלק של ההשתדלות שלנו, ואולי גם כוללת את הזהירות שאליה כיוונת, כמובן במידה ובמקום הראוי) לאף אחד אין עדיין ביטוח על עתידו.

תפילה באה לפני העבודה, במהלכה ואחריה.

אל תניח ידך לא מזה ולא מזה.

 

יש לי כמה חברות ומכרות שהן בנות להורים גרושים.

שמתי לב שיש כמה סוגי התנהגויות שנבעו מפירוק נישואי ההורים.

היו כאלו שלקחו את הדוגמא שראו בביתם בתור מה לא לעשות, המוטו שלהן היה "הבית שלי יהיה ההיפך מבית הורי". הן הקימו בתים לתפארת ומשקיעות, ועובדות קשה ע"מ שהזוגיות שלהן תהיה יפה ויציבה.

ואילו היו כאלה שאפשר לראות בזוגיות שלהן השתקפות ל"ע של בית הוריהן, הן חוזרות על אותן טעויות (ולא באשמתן ח"ו, זה מה שראו, החינוך שקיבלו וכו', חלילה לי מלדון אותן) וכנראה לצערי הרב ידילו את הסטטיסטיקה על ילדי גרושים שמתגרשים....

דבר נוסף, ההסתכלות על הזוגיות גם תלויה אם הגירושין הסתיימו בצורה מכוערת, שהשאירה את רישומה על הילדים, או שסיימו בכבוד.

 

בקיצור, אני חושבת (לעניות דעתי בלבד) שצריך כמו תמיד לבדוק כל מקרה לגופו, לא למהר לחתוך ושה' יתן עיצה טובה בלב מי שצריך.

 

רק בשורות טובות!!

בתור בת להורים נשואים כמובן  צריך לבדוק כל מקרה לגופו, למרות שגם אבא שלי הוא בן להורים גרושים והוא אבא נפלא ונהדר..... לא הייתי ממליצה ללכת על זה בעיוור כל מקרה לגופו בלבד.

האם אפשר לאבחן עוד קבוצות סיכון המגיעים לגירושין, או עוד סיבות המביאים לזה? והאם יש עוד עצות כדי לבטח את נישואי?

אל תכנס לפורום שאתה לא יודע איך יוצאים ממנו.

 

ואם יש לך עצות מועילות לבני הנעורים בטרם נישואיהם, אז כאן המקום, ורק כאן, ורק כאן המקום. 

ומה הקשר אלי? במה לא ידעתי לצאת מהפורום? ואיזה פורום?

מה עם ילדים לחייזרים?

זה לא משפיע על חיי הזוגיות?

מנהגים שונים,מנטליות שונה מאוד-מכוכב אחר.

הבדלים במראה חיצוני: לי יש ארבע ידיים,

לה יש שתיים.

מה אתם אומרים על זה?

די נמאס מהפסיכולוגיה בגרוש..

על כל דבר אפשר לומר שהוא יכול להשפיע/לקדם/להרוס/לבנות.. אך לפעמים שוכחים שאנחנו אנשים בוגרים שיכולים גם לתת טון משלנו ולא רק להיות מושפעים מהסביבה.

אז בואו נחזיר לעצמנו את הכח, ונחליט מה הכי טוב לנו.

ואם בראו לנו שתי ידים, כך כנראה אמורים להתנהל החיים, אם אתה לוקח אשה עם ארבע ידים אתה לא יכול לדעת לאיזה בור אתה מכניס את עצמך, איש ואשה זה מספיק דבר רגיש, ולא כדאי להוסיף בעיות.

הבחור מהחתימה שלך (כלומר זיגמונד), מתהפך בקברו כשהוא שומע את דעתך.

אני אגב מסכים איתך לגמרי, אבל אחד היסודות הכי מהותיים בתורתו של פרוייד זה - שאנחנו לא אשמים בכלום והכל זה בגלל החוויות שעברנו מאז שנולדנו.

אז בקיצר, משעשע לראות את דעתך, ומיד אח"כ את פרוייד בתור חתימה...

 

יומעולה!

לא אומר שאני מסכימה איתו..

התלהבתי מהמשפט הספציפי הזה!!

יש כאלו שיגידו את זה על פרויד בהכול... (אחרי חמש שנים של טיפול מעמיק ויסודי, לא ברור מה ריפא את הפציינט, הזמן, או פרויד)

אנו נסתפק, שהמודה במקצת חייב.

אה וגם אם רוצים לטעון "שאנו" לא אשמים בכלום, צריך להגדיר מה זה "האני" לא לא לא, שנייה, אני שותק, זו לא פעם שלישית. אני מוחה!!!!

 

 

לגבי המשפט של הוופל (אפשר לקרוא לך ככה, נכון? אסוצי- או אולי רק וופ, ואולי פל, כן כן אלאדין והג'יני)

זה טוב, כי פרויד לא הולך להתחתן עם אשתי (לעתיד), כך שזה לא כזה משנה לי.

וזה יכול להיות מעניין, לעקוב אחרי הזוגיות של פרויד, בטח אישתו התחרפנה, אבל אז היה לה פסיכואנליסט לצידה, מה כבר היה לה לחשוש???

 

פרויד פרויד, ילדי הקטן והשובב (בנוי על נחמה ליבובויץ מדברת על אחיה- אסוצי)

גם להם יש חסכים ואין להם דמות גברית\נשית להזדהות איתה. (לפי העניין) אבל גם אין להם הסתה נגד בן הזוג האחר של הוריהם שעמם הם מתגוררים.

המסקנה היא עבודה על המידות

הכרתי בת להורים גרושים שמנהלת זוגיות לתפארת ושומרת עליה בצפורניים, והכרתי קלי דעת שלא איכפת להם מפירוק זוגיות למרות שבאו מהורים נשאוים ומאושרים.

הל בהשתדלות ובסייתא דשמעיא.

לעיתים משתדלים הרבה ומשמים רצו אחרת... לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להבטל ממנה.

אין סיבה לפסול איש בגלל הרקע שלו כי יש הרבה הפתעות בחיים והרבה נסיונות שמכין לנו הבורא.

בהצלחה.

שגרם לי לחשוב על הנושא הזה.
והורים גרושים זה שונה בתכלית!!
אבל תודה על ההתייחסות

 

 

ד"א -אם אני כבר מגיבה לשרשור הזה- אפחד עוד לא ממש ענה לי! אולי כי לא הובנתי נכון...
מאידך, אני עדיין אפילו לא כלכך מצליחה לנסח את השאלה לעצמי...
אוףף

אין כאן כל כך על מה להתווכח.  העובדות הסטטיסטיות מדברות בעד עצמן.  לילדים של הורים גרושים יש הרבה יותר סיכוי/סיכון להתגרש בעצמם.  לא משנה כל כך למה - זה פשוט עובדה בשטח.

אני נשואה כבר הרבה שנים עם אישי הנפלא , הצעיר ממני בשנה וקצת.

הוא טוען שהוא החליף איתי בגילאים.

רק לפני ההכרות התלבטתי אם בכלל שווה לנסות וב"ה יום יום על כך שלא ויתרתי.

עם הזמן זה הופך פחות ופחות משנה.

כמובן שהכל תלוי בטיב הקשר בינכם.

 

אגב, מישהי במשפחתי נשואה שנים ארוכות עם בחור הצעיר ממנה ב...9 שנים, שהתעקש שהיא

האחת והיחידה- עד שהיא הסכימה. הם נשואים באושר ,ב"ה וכבר יותר מ25 שנה.

לציין שאנחנו כבר יוצאים כמה שבועות אבל כנראה שטעיתי קצת לגבי הגיל

לכי על זה ובכיף. ירושלמים חסידים ואנשי מעשה היו שואפים מלכתחילה ומתפללים שבת זוג תהיה מבוגרת בשנה עד חמש שנים מבעלה.

 

לפני כשבועיים השתתפתי בחתונה של חתן בן עשרים עם כלה בת עשרים וחמש. משפחת רבנים.

 

יוער שהשידוכים האלה מצליחים יותר, וגילו הצעיר של הבעל מרסן אותו במצבים שמתחשק מאוד להיות "ביג בוס".

 

ולא לשכוח להודיע כאן על אירוסיך.

מה מפריע לך.

אני מבינה ממך שחוץ מזה הכל בסדר, אז מה הענין?

מה יגידו חברות? למה זה חשוב לך?

ומה בעצם יש להן להגיד? הן אמורות לשמוח בשבילך.

ובינינו, אם מישהי מהן יהיה לה משהו לא טוב להגיד - נשמע לי כמו קנאה נטו....

ועוד משהו - נראה לי שהרבה יותר קל למצוא שפה משותפת עם מישהו צעיר בשנתיים מאשר עם מישהו מבוגר ב-10 שנים...

קיצור - לענ"ד תלכי על זה!

 

מה זה משנה הגיל, זה בכלל לא משנה ועוד יותר לא משנה מה יגידו החברות, זה גרוע שאנשים חיים וכל הזמן תלויים בסביבה, מה יגידו עלי, מה יחשבו עלי וכו'.. אם זה טוב לך, תלכי על זה.. וחוץ מזה ברור שמה שחשוב באדם זה הנפש שלו ואסור להתפס על דברים חיצוניים, כגון גיל, יופי וכו'.. אז לסיכום אני מציעה לך שאם את באמת אוהבת את האישיות, תלכי על זה ואל תחשבי לעולם מה יגידו עלייך, כי זה בכלל לא משנה, בהצלחה.

ובגלל זה אנחנו מפסידים הרבה הדברים טובים לפעמים..

האמת היא שהן יבלעו את זה אחרי כמה זמן..

וישכחו מזה אחרי עוד כמה זמן...

ואם זה באמת קשר שטוב לך 

זה שטות.. ולא סיבה להפסיק..

צריך להיות קצת עמידים וחזקים בפני החברה...

זה לא איזה חסרון משמעותי..... זה לא חסרון למעשה..

ואפשר להאריך אבל אין זמן

בהצלחה

אבל יש כאלו דברים 

וזה גם לא כזה חריג...

או דבר לא טוב לא בסדר לא תקין...

זה בסדר גמור

זה סתם סטיגמות..

אלא אם כן זה בא לידי ביטוי במציאות ילדותיות וכד'

אבל את אומרת שלא...

בהצלחה..

(האשה גדולה מעט מבעלה) ושנתיים הם באמת לא הפרש גדול.

העלית פה בעיה שלדעתי מונעת ומעכבת הרבה מהשידוכים..

הרבה פעמים השיקולים הם לא ענייניים אלא רק של "מה יגידו?" וחבל..

תאמיני בעצמך, ועשי מה שנכון לך!!

המון הצלחה!!!

אם זה נראה לך תמשיכי...........

 

אני באופן עקרוני רוצה בחור שהוא לפח' גדול ממני באחזה חודש חודשיים.

באמת תופסים בגרות מדהימה בזמן הזה......

 

וברצינות,

גם אני מעדיפה בחור שגדול ממני (וביותר מהזמן שנקבת),

אבל לא נמנעתי מלשמוע על קטנים יותר,

ואפילו יצאתי עם אחד שקטן ממני בשנתיים. וכמו שכתבתי ממזמן, הוא היה בוגר מאד.

 

הכלל בשידוכים הוא שאין כלל.

כל מקרה נידון לגופו לחלוטין.

והכי חשוב זה הצורך להפריד בין דעת קהל למניעים רציניים. דקה אחרי החתונה את תשארי עם הבחור ולא אף אחת מחברותייך/מכרייך/קרובייך, ולכן הוא צריך להתאים אך ורק לך.

 

המון הצלחה!

 

ברור שאעדיף בשנה+ אבל אם לא אז לפחות בחודשיים הבינות?

 

מה שאני באה לומר שזה מראה רק עד כמה אנחנו פסיכולוגיה מהלכת,

פסיכולוגיה בגרוש.

שהבדל (לטובת הגבר) של חודש חודשיים נותן לאישה הרגשה יותר נשית ונסמכת ליד הבעל.

זו הפסיכולוגיה בהתגלמותה.

(הרי בתכלס, אם לא היו מגלים לנו את הגיל, במרבית המיקרים לא היינו יכולים לדייק בניחוש...)

 

הבינות יקירתי?

מאחלת לך לקבל בדיוק מה שאת מחפשת (כמובן, אם זה הטוב בעבורך...) והרבה יותר!!!!!

 

צאחלת כנ"ל

 

ניפגש בשמחות.

תתארי מה מפריע לך יותר..?

 

שלום משואה .

לפני כמה זמן יצא לי להיות נוכח במקום שבו דיברו על נושא השידוכים והגיל האידיאלי .

 מבחינה הלכתית אין בעיה שהאשה תהיה יותר גדולה מהגבר רוב הענין כמה זמן אפרש יש בן בני הזוג.

ההפרש ההכי טוב שיכול להיות זה עד 3 שנים. מעבר לזה זה יכול להווה בעיה . בגדר יכול אבל לא מחייב שמעתי שהרב מנחם שך ראש ישיבת פונביץ דיבר על זה פעם ואמר שהגיל המתאים זה עד שנתם מעבר לזה יש בעיה . והרוב מתבססים על המושג של 40 יום קודם הווולד נקבעת לו מי תהיה זוגתו יוצא מכך שהוא נולד והיא לא . ויש סברא שאומרת שמאיזה משפחה תהיה זוגתו ולא דווקא היא ספציפית . ועוד סבר שאומרת שאחרי גיל 20 בעצם מתחדש שוב דין של יצירת הוולד . וכל זה מפי השמועה ששמעתי בשיחת תלמדי חכמים . הפיתרון היעיל והחכם זה לשאול תלמיד חכם שמבין בנושא . מכיר את הענין מכיר אותך ומכיר אותו ולקבל את עצתו ותזכירי להחליט לך הואלא יכול רק ליעץ . שהיה הרבה הצלחה ..

נ.ב. טבע העולם הוא שהגבר שולט יותר מהאישה ברגע שהאישה גדולה ממנו זה יכול כאילו להוריד לו מהגאווה הגברית שלו כמו שאומרים . למרות שהגמ כותבת שחתן ביום חופתו מוחלין לו עונתיו בגלל שהוא מוריד מהכבוד שלו ומחלק את זה לאותה אחת שאיתה הוא מתחתן . אך שוב הכל נדון במי זה מי .

חכם מכל אדם אך לא מהקב"ה ומהחכמים שבעם , אתה צודק, כשאישה יותר גדולה מהגבר,
האופי הנורמלי של משפחה הוא , שהבעל הוא ראש הבית , וכמובן שהראש צריך להיות גדול יותר .

והאישה היא זאת שעוזרת וגם היוזמת..

 

שיהיה ב"הצלחה , ושתזכה להקים בית נאמן בישראל

שמושתת על אדני התורה ! - עוד השנה!

 

ולא לשכוח-עם אישה שקטנה ממך , ואם גדולה ממך , אז עד 3 שנים ;)

\

 

 

רק ממה יגידו, אז תחשבי מה יגידו עליך על זה שאכפת לך ממה יגידו.

אם מציקה לך נטו המחשבה שהוא -קטן- זה כבר כן משהו אחר.

אם אין לו יכולת להבין את המקום שבו את נמצאת (בגילך המתקדם... ) אז זו כן בעיה קונקרטית (למרות שזה יכול היה לקרות גם עם בחור מבוגר ממך)... אחרת, העיקר שטוב לכם יחד ושהוא מסוגל מבחינת הרמה שלו לספק גם בגילו את מה שאת מצפה לו מבעל...

 

המון בהצלחה!

 

ד"א- אחותי יוצאת כבר זמן רב עם בחור שקטן ממנה בשנה וכ"כ טוב להם יחד שגם אני התחלתי להסכים להצעות כאלו... רק מראה שזה יכול לעבוד ולא צריך להרתע...

בחורים- בן שמונה עשרה לחופה, ובנות מגיל שלוש, ולשיטה אחרת- מגיל שתים עשרה. אבות אבותינו הקפידו על כך, ומשום מה נשמר בתודעתנו שגבר יותר מבוגר מאשתו.

וחוץ מזה שזה מאוד חשוב להתחתן עם מישהו יותר קטן, כי על פי הסטטיסיטיטקה זה יגרום שכולם יתחתנו.

סיבה מצוינת! אני בעד!

ככה זה שרוב העולם הם נשים!

בהצלחה לך!

והיא נראית מאושרת...

מהיכן בדיוק הקביעה הזאת?

אינני יודעת בת כמה את, אבל לא חסר כאן אנשים שמחפשים ולא מוצאים, עם כל כאבי הלב הכרוכים בזה.

ולך ב"ה הקב"ה מזמן מישהו , ואת הולכת לנתק כי הוא צעיר ממך בשנתיים?

זה מה שנראה מוזר...

לפעמים יש כ"כ יתרונות שכדאי לחשוב על ויתור אחד.

הוראות לאישה איך להחליף גלגל
 
* אחרי שהבנת שיש לך פנצ'ר ולא מצפצפים כי מתחילים איתך, אותתי ימינה, תשתלבי לנתיב הימני ועצרי בשוליים
* יופי, גילית שהאיתות פועל מאז שיצאת מהחניה
* עכשיו תשתלבי לנתיב הימני,
* עכשיו את יכולה
* כן עכשיו, הוא עוד רחוק
* פספסת, תנסי עכשיו
* נו יש לך מלא זמן!
* יופי הגענו לשוליים, תרימי המברקס וכבי את האוטו
* אם את לא מצליחה להרים את ההמברקס, זה בגלל שהוא היה כבר למעלה, תשאירי אותו ככה. ( תדאגי בהזדמנות שיבדקו לך את הבלמים )
*לבשי את האפוד הזוהר
* לא, זה לא משמין אותך
* נשבע נו
* את לא יכולה בלי
* אבל את חייבת
* את יפה בכל מקרה
* נו אני לא סתם אומר,
* לא אל תבכי, את יכולה להוריד אותו כשתסיימי
* יופי
* תפתחי את התא מטען
* תסגרי את המכסה מנוע, התא מטען מאחורה
* תוציאי את הג'ק,המפתח ואת הגלגל הרזרבי
* זה פלייר, תחזירי אותו ותוציאי את הג'ק,המפתח ואת הגלגל הרזרבי
* תחזירי את זה, זה טסטר. תוציאי את הג'ק, המפתח ואת הגלגל הרזרבי
* עזבי, תוציאי את מה כל מה שיש מאחורה בלי המחצלות המזרון ים והמים
* יש לך בתיק פצירה בשביל הציפורן שנשברה
* גשי לגלגל ובעזרת המפתח פתחי את הברגים
* לא ככה, לכיוון השני
* במידה והפתיחה קשה, דחפי בעזרת הרגל
* את שוב סוגרת, לכיוון השני
* פספת את המפתח ונפצעת ברגל,קחי פלסטר מהתא כפפות
* אמרנו שזה המכסה מנוע, תסגרי אותו. התא כפפות נמצא בתוך האוטו, מימין לרדיו
* צאי שוב מהרכב והרימי יד ימין
* היד השניה
* חכי בסבלנות עד שגבר יעצור ויעזור לך
***במקרה ואישה עוצרת, אל תתני לה בשום אופן לעזור, זה רק יסתבך

 

 

ראיתי פעם משהו על- הוראות שימוש בכספומט,

משהו דומה למדי, אבל לא הצלחתי לשחזר את זה.

 

וגם התאים לי יותר, קודם לרדת על הבנים....סתם!!

 

 

שטוף ידיך- לפני, ושטוף ידיך- אחרי, ואם תגמור עליהן עשרה סבונים אכותיים, עדיין הן תשארנה טעונות שטיפה.

ולהזכיר למסכת יומה שקונדיטורים מקצועיים הם מסוג זכר בלבד, ולמיטב ידיעתי חוק הזדמנות שווה נועד להעדיף נשים בבתי משפט, ולא ליד המיקסרים בקונדיטוריות.

מחובותיו של בעל על פי תנאי כתובה, לומר לאשתו שעוגת התפוחים שהיא אפתה, כל כך טעימה... קלקול הקיבה לא שייך לכאן, מקורו באוכל שאכל בחדר האוכל של מקום העבודה. אם נשברה שן בזמן אכילת העוגה, זה בגלל אום הגלגל של המכונית, שאשתו לא ידעה היכן להניח, ובסופו של דבר הכניסה אותו לתוך תערובת העוגה.

 

סתם צחקתי, נזכרתי שפעם כתבתי בפורום שובניסטי. 

אין כאן שום התחייבות שגברים אינם יודעים לבשל\ לאפות וכ'ו

אלא רק ירידה על דרך ההתנהלות שלהם בעסק!

ושים לב שאין הרבה סיכוי לשייך את הקטע הזה לצד הנשי,

יש אולי שלא יודעות לאפות, ואפילו לעורר מהומות, אבל לא בדרך המצוינת לעיל'.

זה יותר בכיוון של - אימאל'ה, איפה יש מטאטא? בטוח שהכנסתי הכל?

ומה אם זה לא חתוך לפרוסות בדיוק? וצריך קודם לערבב או קודם לשפוך?

וכו'... וכ'ו... כמו הדוגמא המצוינת בתגובה הראשונה.

 

ואני משום מה נוטה יותר לצד הפמיניסטי, מוזר!

אם הוא יראה לי לא מספיק אחראי אני לא אשאיר אותו לבד עם המטבח!...

דברים מטופשים שמעלים חיוך, אפילו פצפון, שווים את הטיפשות שלהם.

בתקווה שאף אחד לא נפגע, ושאנשים מודעים לכך שזה כיף לצחוק.

 

ויוצאים מנקודת הנחה שאנחנו לא רוצים להשאיר צלקות בכלל.

לא בגוף, ובעיקר לא בנפש, שם קשה יותר להגיע.

לצאת חזקים יותר, מחוזקים, ללא משקעים מרירים.

ואם לא רוצים להישאר עם סימני נפילה צריך לעבוד על זה מראש, כשזה עוד טרי,

על דברים כאלו חל חוק ההתיישנות: אחר כך אין כבר מה לעשות,

מלבד להצטער שלא עשינו עם זה כלום קודם.  ולהישאר עם מזכרת לזמנים קשים.

לחלק מהאנשים כאן יש שו"ע חמישי,

הכולל הלכות רבות בעניין צחוק ובדיחות הדעת.

הלכות אלו, שיסודן בהררי קודש, מונעות חלק מהחברים כאן להנות כדבעי מדברים שיש בהם מן ההיתול.

 

חלק חמישי זה בשו"ע ניתן רק ליחידי סגולה, מורמים מעם המסוגלים לחיות בפרישות ובסיגוף. מלאכים ממש.

לפשוטי העם כמונו זה לא מתאים.

 

y.s. - חיילך לאורייתא.

זה שהוא היה יודע שמעיקר הדין לא צריך לבדוק דם בביצה של ימנו ואכמ"ל.

בסוף כל כותרת יהיה כתוב אם בהודעהה זו יש הומור ומי שלא ירצה יהיה פטור מלהכנס.

וסליחה על הניצלו"ש.