מכירים שרשור היכרות? אזחצילים
כשאני מסובבת את הגב אחרי תקופה ללא תזוזה יוצא כזה קנאק ארוך ומגניב וזה כזה אאוצ'
זה נראלי מהותי לכרטיס מי יודע אם אתה האדם הבא שתשמע אתזה, האחרון שמע ומעניין למה הוא חתך היה דווקא נחמד
בן 16 מקלאנסווה.
אני עובד כל השנה בקודח ושיבוצים ולפני בורים מוכר נבצים.
מקביד על תפילות במניין. כל יום קם לפני עלות השחר למקווה.
דוסית אבל מפתוחה.
תחביבים: רעש, טיקטוק.
מספרים לבירורים:
*3553 ואז יש שם חבר שלי עונה.
"אני הרגתי את מופאסה"
מי שזוכר שיתייג
ובכל זאת כמה נקודות מבט משלי:
האם זאת האשה שתרצה לחיות בקרבתה בשבוע הקרוב? חודש? שנה?
(למה זה משמעותי? כי אם היא טובה לשבוע, ולחודש, לשנה - כנראה היא תהיה טובה גם בשנה הבאה. מצד שני, זה חוסך לך את ההסתכלות לטווח הארוך)
נניח וטעית - האם זאת טעות כואבת או טעות מתוקה? כלומר, האם אתה חושש שתסבול בגלל הטעות הזאת, או שיהיה לך טוב ורק "זה לא מה שהיה אמור להיות"? כמה ריאלי החשש?
(הרבה פעמים אנחנו מפחדים לקבל החלטה, אבל צריך לזכור שהרבה החלטות לא באמת מסכנות אותנו אלא רק בוחרות מסלול טוב אחד מרבים. אז אם החשש הוא רק מעצם קבלת ההחלטה, לא צריך לדאוג כל כך)
זה מה שעלה לי לראש כרגע. אני בטוח שיש עוד המון נקודות מבט שיכולות לעזור
מצטרפת לכל המילים הטובות שנכתבו לך על הצורך לקבל ליווי
אתה צריך להחליט מה מידתיות הדברים ובהתאם לכך לפעול מול איש מקצוע / אדם אחר שאתה סומך עליו בסביבה שלך
עוד הצעה קטנה-
לקחת דף ממשי ולחלק אותו לשני חלקים
בצד אחד תכתוב את כל הדברים הטובים (גם החומריים ביותר) שאתה רואה בה ושמח בהם, אוהב אותם וכו'
ובצד השני את הדברים שמקשים עליך / שאתה מתלבט וכו'
הרבה פעמים זה נותן שיקוף משמעותי על המצב
בנוסף כדאי לחשוב איך אתה מגיב בסיטואציות משמעותיות בחיים?
האם עולים שם אותם פחדים? איך אתה מתמודד עם קבלת החלטות?
תצליח בדרך!
דברי חוכמה של ממש.
"רק" חודשיים - כן, עבור הרבה אנשים זה די והותר כדי להחליט
השאלה אם קשה להחליט בגלל שזה זמן קצר מדי, או בגלל שעצם ההחלטה היא קשה.
אם זה זמן קצר מדי - עבור אדם כזה באמת הזמן הוא מה שחשוב, וכמובן לנצל אותו לאותו בירור עצמי שמפורט כאן
אם מדובר בקושי (המובן) לקבל החלטה, עוד זמן לא בהכרח יעזור משמעותית. הוא כן ירגיל את המחשבה לקשר, ייתן עד הזדמנויות להכיר היבטים אחרים... אבל השאלה באמת מה חסר בשביל ההחלטה. לגלות שהיא לא אוהבת שווארמה או שהיא שומעת מוזיקה קלאסית לא בהכרח ישנה את ההחלטה על הזוגיות - כנראה לא, ובצדק. אז לפני שמחליטים שצריך עוד זמן, צריך להבין מה הזמן ייתן ומה חסר.
סתרי המדרגהבאמת אפשר לחוות אהבה בזוגיות לפני החתונה?
או שחווים רק התאהבות במקסימום?
מותק
אפשר לחוות אהבה, אבל לא אהבה שלמה בין גבר ואישה
אם תתחתן איתה - תאהב אותה אחרי החתונה אפילו יותר
אם לא תתחתן איתה - מה זה משנה הרגשות שלך כלפיה?
השאלה היא אולי על סמך אילו רגשות אפשר להתחתן ואיך מבדילים בין רגש שמצדיק חתונה לרגש מסוכן שגורר לחתונה לא נכונה. אבל זאת שאלה הרבה יותר קשה, וממש לא חייב להיות זהה להבדל בין אהבה להתאהבות
וזמן להחלים מהכנות ואופי עם תלות יחסית מועטת מהסביבה. (וכנראה עוד דברים כי מה אני יודע)
מאוד קשה להגיע לנשמה של מישהי כשאלף דברים מונעים אותך.
מתייבש
חלילה מחתנים(: סה"כ שמחים בשמחתך ומאחלים הצלחה וטוב😁
ושתדעי שהמשפט האחרון בהודעה הפותחת זה סיפור חיי חח
קבלי את הזדהותי הרבה חח
מיונזלא חיתנתי, רק איחלתי בהצלחהה! זה לא אותו דבררר! לא לצעוק עליי 
שיהיה בטוב וב"הצלחה
מבקש אמונה
איזה תאריך לשמור?
הפיאחרונהברוקולי
מה האתגר/המטרה שאתם לוקחים על עצמכם/ן כדי לקרב את הגאולה הפרטית שלכם/ן ? 😁
איזו עזרה את/ה צריך/ה כדי להצליח?
אני אבוא לבדוק שעמדתם באתגר 🏆
בת שמיא
בוודאי שאתה צודק בדבריך.
סה"כ המונח 'גאולה' היה לקשר לפסח
כמו שבט"ו אשאל אותך איזה פרי/עץ אתה
ובחנוכה איזו סופגנייה אתה
אגב, הניק שלך הזכיר בדיחה שם,שם.
מה ההבדל בין ברוקולי לנזלת?
שילדים לא אוהבים ברוקולי.
ודווקא הרבה אנשים אוהבים את ברוקולי!
מכירה מקרוב כאלה ששמים להם את זה לגן לארוחת עשר
להתחיל לאפות/לבשל ברוקלי על הבוקר זה טקס מאשר למרוח טחינה וסילאן על לחם מלא
1. מה אני עושה לקבל הצעות
2. איך אני עובד על דברים שמקשים עלי
3. האם אני צריך/ה עזרה מקצועית לשחרר חסמים
וכו'..
אבל כלום.
מה שיבוא שיבוא.
בכל מקרה אין לי מה לעשות, רק לשבת לחכות.
שמעתי מסות של חומר על העניין של צינורות שפע ופתיחת כלים ואני מבינה את הרעיון מאחורי קירוב הגאולה והבאת השפע, אבל ממש קשה לי להתחבר לרעיון, במיוחד שאני לא רואה התאמה בין "פתיחת כלים" לקירוב הגאולה-אנשים שלא עשו כלום מקבלים הכל ולהפך.
התסכול הוא לא מחוסר השיוויון, התסכול נובע מחוסר התאמה בין מאמץ לתוצאה.
חלילה, אני לא מתכוונת להשוות ביני לבין אף אחד. פשוט מרגיש לי לפעמים שמאמץ לא משפיע, אז למה להשקיע בכלל..
מסכים בהחלט שיאוש הרבה פעמים מועיל.
אבל לגבי מה שאתה אומר על מאמצים- לפעמים יש מצבים שפשוט לא עוזר להתאמץ כי טכנית אף אחד לא יכול לעזור לך. וחבל סתם להשקיע ולהתפדח ובסוף לגלות שהתוצאה זה אותה תוצאה שהייתה מקודם.
אז זה קרה הרגע לחבר שלי... סבתא שלו (מבוגרת) התאלמנה והתחתנה שוב והוא בחתונה שלה
נכון מגניב?
מתלבטת אם זה מיוחד בקטע טוב או מוזר רצח
חוסך פחדים ומאמצי הכרות
מרוב שהוא מלחיץ אני כבר מכריז על עצמי כבן 39 כבר ארבעה חודשים לפחות... מקדים את המכה, כדי להתרגל אליה. ותודה מקרב הלב, לכל אלו שבירכו אותי בלועזי ובעברי, האנשים האלה שחושבים על זה, תמיד מדהימים אותי.
כיום עקב סיבות *אישיות* אני יודע שזה כנראה פחות מתאים עבורי...
לא. אלא אם כן מדובר על בעיות מאוד, מאוד מסויימות.
בעיות נפשיות שמופיעות בצורה ובמינון מסויים בשלב זה של החיים יכולות להתפרץ בצורה קשה מאוד בהמשך.
אני ממש מקווה שאני לא פוגעת במישהו, אבל כנראה שלא, לי זה פחות יתאים.
תלוי מה ההתמודדות,
מה ההשלכות שלה בחיי היומיום,
אם כשהוא מאוזן הוא במודעות ובפתיחות לשיח על המשמעויות של זה או שיש טאבו מסביב.
כל מיני כאלה.
ויש רמות שמאד קשה לנהל איתן חיים תקינים.
פעם עפתי על בחור ברמות לפני שנפגשנו (ברמה שחשבתי לרגע שיש מצב שהוא המיועד..), ובפועל הקשר הסתיים אחרי דייט שלישי..
כך שזה ממש לא הועיל שזה היה המצב.
עדיף שאף אחת לא תעוף על אף אחד, ולמותר לציין גם את הכיוון ההפוך.
היא המודעות לשיפוטיות שלנו. המודעות הזו מזכירה שזה שככה זה נתפס בעיני זה לא בטוח האמת.. זה מאפשר שינוי ומאפשר לדברים אחרים לקרות.
לגבי חוסר שיפוטיות, בחוויה שלי המצבים שאני הכי קרובה לזה זה כשאני בחוויה חזקה של מלכות ה'. כשאני בחוויה שה' שולט , קובע והשופט.. היחיד.. זה לא משאיר לי יכולת או סיבה לשלוט. גם ההרגשה שכל מה שקורה סביבי זה כי אני צריכה לפגוש, וכל מה שאני רואה זה בגלל המקום בו אני מונחת וכו וכו, אין לי מה לשפוט.. יש לי רק להגיד מה אני פוגשת.. מאחלת לעצמי לזכות לחיות בשלווה בתפיסות האלו
אגב, גם בפרגון יש צד של שיפוטיות.. מעניין שזה אפעם לא מפריע לנו
מול המציאות.
בנאדם ייפה את עצמו כמה שבא לו- רק שידע שביום פקודה הוא יצטרך להביא את עצמו מציאותית ושם דברים לא רק יתאזנו- ככל שהיתה יותר התעסקות ברושם, הבלון יתפוצץ אצל הבחורה ברעש יותר גדול.
ואגב לא הבנתי את הנקודה של "רושם"- מה שמרשים אותי לא מרשים את החברה הכי טובה שלי ואין כאן סרגל שאומד כמה אתה מרשים ביחס לאיזה ספר בלתי ידוע...
מה שבטוח- רושם לא מרשים אף פעם, בטח לא כשעל כף המאזניים עומדת המילה "חתונה"
תקראי למשל
בחורה שלא עפה מראש על ההצעה - כנראה תסיים את הקשר מהר מאוד - לקראת נישואין וזוגיות
על כל פנים, אני לא חושב שזאת תיאוריה. וגם זה לא המציאות ב100% מהמקרים. אבל אני רואה שזה קורה הרבה, לי ולאחרים
לא ברמת המציאות כפי שאני התנסיתי בה- כי בגדול כמה קשרים מאוד משמעותיים שלי היו עם ציפיות מוצנחות ולא עפתי בלשון המעטה. הגעתי בכל זאת לדייט ואם כבר היה לזה אפקט הפוך...
ולא ברמה התיאורטית כי שוב- מה זה אומר רושם? מה שבעיני אחד הוא רושם טוב כי הוא חווה אותו כדבר רצוי אצל השני זה ההיפך או שאין לו חשיבות... ההתעסקות בנושאים האלה במונחים של טוב יותר או פחות משטיחה ומרחיקה מההבנה הפשוטה ככ של המנגנון...
אז מה זה כן, חוץ מאשר קפיצה לוגית לא הכרחית ולא עקבית?
למה ההתעקשות על איזו מסקנה, גם כשמודים שהיא לא מבוססת על שום דבר?
מה שקורה הרבה לך "ולאחרים" זה ממש לא מה שראיתי אני, "לי ולאחרים" ברוב המקרים.
כנראה שזה ממש לא כלל אלא אינדיווידואלי ותלוי סביבה ומצב חברה.
וקצת מצחיק שהבאת את עצמך בתור מקור עם קישור, כאשר בתוכן הדברים שקישרת היצגת גם שם איזו סיבה ותוצאה שהם לא יותר מקפיצה לוגית לחלוטין far fetched.
אז אין כלל.
ככה זה עובד.
פנה ללוגיקנים.
בהצלחה רבה.
הקונספט יהיה שאם החלטת משהו, זה ייחשב לתופעה נרחבת.
ושאתה פטור מהכנת הסטטיסטיקה, אבל אם אחרים חושבים אחרת, הם יידרשו לפנות ללשכה המרכזית.
כן, כשיש חשק וציפיות גבוהות באים עם אנרגיה חיובית יותר. מסכימה.
מצד שני, הרבה פעמים דווקא ציפיות מקדימות יוצרות אכזבות.
יכולה להעיד על עצמי שהרבה מהדייטים המוצלחים שלי היו דווקא כאלו שבאתי אליהם בסוג של לצאת ידי חובה...
לא היו לי ציפיות ואז משהו יכל לקרות טוב יותר...
אבל אם את רואה את עצמך מאושרת מזה..
חושב שכדאי לבדוק.
ויכול להיות שתצטרכי לבדוק גם מה הסיבה לגירושים
שיחשבו שהתפשרת. אז מה.
אם טוב לך.. ואת מרגישה שלמה עם זה.. לכי על זה לגמרי.
וגם בכללי בקשר להתפשרות - זה תלוי בגיל שלך, בגיל שלו, במצב, בחברה שאת נמצאת.
ולא, זה שהוא גרוש זה לא בהכרח יאמר שהוא יעריך אותך פחות.
אולי כן, ואולי לא. תבדקי.. הגיוני שהוא יהיה בסדר גמור
כמו בכל דייט
אבל אני מבין את החשש החברתי, וכיון שאני לא החברה שלך, זה לא כל כך עוזר מה היא דעתי לאחר רווקות ארוכת טווח.
כשאני עשיתי את התהליך של לקבל את זה, זה היה אחרי ש:
1 היה רקע של היכרות מוקדמת עם סיפור של מישהי כזאת, גרושה+, שאני הכרתי את הסיפור שלה מנקודת מבט מאד מפרגנת, וזה עזר לי להתייחס לגרושות בכלל וגם לגרושות+ בצורה יותר מקבלת ופתוחה
2 לא ידעתי על ה"+" מראש אלא רק אחרי שדיברתי איתה והסכמתי לצאת איתה, כך שבאתי מנקודת מבט הרבה יותר מאפשרת
3 דיברתי עם חברים שמאד פירגנו, וזה בהחלט היה משמעותי
מכירים את הימים הריקים האלה של אחרי תקופה עמוסה ואינטנסיבית?
פתאום יש נפילת מתח כזו ואת קולטת איפה את ומה מצבך (העגום)
אז היום זה יום כזה, פורים עבר, והעומס נגמר
ופתאום סתם יום של חול וחלל, וריק כזה
והבנה של כמה בעצם החיים שלי תקועים
והפחד- שזה יישאר כך תמיד.
אוף
אסירות תודה שהשנה לא היה ככה בכלל.
שילמתי מחיר שהפורים שלי היה פחות שמח, אבל הייתי מחובר.
לוקח זמן להתקדם, אבל נראליט שיש הרבה דברים פרקטים שאפשר לעשות.
אבל נראה לי שכל עוד אנחנו שואלים את עצמנו לאן פנינו, סימן שיש תזוזה, והלוואי גדם התקדמות.
אולי זו הייתי אני 😁 (אם כי לא זכור לי שעליתי על טרמפ לאחרונה, אולי העליתי טרמפיסטית, לרכב של חברה שלי...)
חיים שלאחרונהרואה אוראחרונהכיף לכם שאתם עושים את הטלפון הראשון? אחראים להתקשר אם ממשיכים או לא? בכללי שאתם מובילי הדייטים?
זה כיף? מתסכל? מבאס? מעדיפים אחרת? הייתם רוצים להיות בתפקיד הבנות?
ובנות- מוזמנות לענות להפך
תהיתי לעצמי....
מצד אחד זה נוח כי יש יותר תחושת שליטה על העניינים בתור זה שצריך להוביל את המהלך, פחות הפתעות.
מהצד השני לאורך זמן זה יכול לתסכל כשאין איזון והדדיות בתקשורת.
לא הייתי רוצה להתחלף. א' אני מאמין שאם זה הפילו עליי את התפקיד הזה אז אני אמור להתמודד איתו יותר טוב. ב' להיות אחראי על הצד הטכני זה יותר קל, בבחינת אני את שלי עשיתי. ג' מה שכתבתי בהתחלה, כשיש לי שליטה אני מרגיש יותר בנוח - מאשר להיות בציפייה לא ברורה ולא לדעת מה קורה.
כמובן יש את עצם הטלפון והציפיה שאני אנקוט יוזמה וכו', שזה גם דבר שמכביד (עלי ואני מניח שעל אחרים)
כדי להקליל את התחושה
כי אני לא מוכן לוותר על הנקודה של השני
שכוייח. תוקן 
שכוייח
מצד שלישי נישואין גם מורכב מ נישו ו- in, כך שזה אולי יכניס לנו הרבה חתונות...
כבר לא ישיבישעראחרונהתודה אבא!תודה אבא! כמובן שהוא עדיין יכול לשאול למה ואת עדיין יכולה גם לא לענות.להיות נחמד לכל אדם זה דבר טוב ויפה.
כשאנחנו נפגשים עם מישהו, אז יש בעצם שני רבדים.
ברובד אחד זה אדם, כמו אדם שיתיישב לידך באוטובוס או יחכה איתך בתור לרופא או יהיה לקוח שלך בעבודה.
ברובד השני זה פוטנציאל חתונה.
כשאני יוצאת עם מישהו, אני מצפה שיהיה הרובד הראשון - שהוא יהיה נחמד. אם אני לא מצליחה לראות בו את הרובד הזה, לא אסתכל בכלל על הרובד השני.
כשאני יוצאת עם מישהו, אני מקווה שיהיה בו את הרובד השני. לרוב, זה לא קורה, והקשר מסתיים די מהר - בין אם זה מצידי ובין אם זה מצידו.
אם ראיתי שחסר הרובד הראשון, כנראה שאתבאס. לשבת כמה שעות עם אדם לא נחמד, זה לא נעים בכלל, וגרם לי לחזור הביתה עם תחושה קשה. במילים אחרות - מי שישר על ההתחלה שידר שזה לא יילך, אז כן, היה לי ברור שהוא לא בעניין, אבל הוא עשה את זה בצורה כל כך מגעילה שאני לא אנסה להכיר אותו לאף אחד מהחברות שלי.
אם ראיתי שחסר הרובד השני (או הצד השני ראה שחסר בי) - זה מבאס ופוגע. אם זה לא היה מבאס ופוגע, זה כנראה לא היה פוטנציאלי באמת. אם אנחנו באים לדייט מתוך נקודת הנחה שהפעם זה זה - אז בהחלט נכון לבכות את החורבן של הפוטנציאל הזה.
אני לא חושבת שאת מטעה מישהו. כללי המשחק ברורים לכל הצדדים. האלטרנטיבה של לא להיות נחמד לא קבילה בעיני.
את יכולה לשתף את מי שאת יוצאת איתו בדיוק בתחושות האלה שתיארת בהודעה - לא כמושא, אלא כעוד נקודת מבט.
בתהליך הזה דברים שאנחנו עושים יפגעו בצד השני. אנחנו אנשים שונים עם רצונות שונים. כל מה שיש לנו לעשות זה להגיע בגישה נחמדה, לנסות לרכך את הפגיעה - אבל לא ניתן למנוע אותה. לדוגמה, כשאת נפרדת ממישהו, את יכולה לשקף לו כמה תכונות טובות בו שהתרשמת ממנו. זה מראה שאת בכנות היית שם, הקשבת, התבוננת, התלבטת, וקיבלת החלטה.
(ובהערה: אם מדובר על קשר יותר מתקדם, זה ממש לא אמור לבוא בהפתעה. אמור להיות שיח של איפה אנחנו נמצאים בקשר, מרחב שבו אפשר לדבר על ההתלבטויות וכו', וזה ממש לא צריך לבוא בבום).
אני חושבת שבגדול זה דבר מאוד חיובי.
מה שכן, לפעמים להיות אדם פתוח ונחמד שהולך לו בקלות לפתח שיחה זה נורא מבלבל.
פתיחות, שיח טוב, נחמדות ומאור פנים יכולים להתפרש לפעמים בתור 'ממש טוב לה איתי/עפים עליי/וואטאבר'
לכן צריך להיזהר בין להיות נחמד וטוב כחלק מהאופי שלך כבנאדם, לבין להיסחף ולהגיד דברים שהם מעבר...
לצורך העניין, יש הבדל בין לילה טוב וסמיילי לבין לכתוב היה ממש כיף איתך.. או להחמיא ש'וואי אתה ***....'
השניים האחרונים גורמים לרוב לתחושה לצד השני שאת בעניין ומחכה לפגישה הבאה.
זה הבדל דק אבל אני חושבת שאפשר להצליח לשים לב מה המילים שלך גורמות לצד השני להרגיש.
עוד דבר, לפעמים כשנחמדים וטובי לב כאלה לכולם, אז חלק מהאופי זה גם שמפחדים נורא לפגוע, ואז אם מרגישים שהצד השני בעניין, קשה ומפחיד להראות לו שאני לא כי חוששים שהוא יפגע.
צריך לזכור שאין עניין בזה כי בסופו של דבר זה הכי פוגע.
תשימי לב שאת לא נחמדה בצורה שגורמת לו לפרש אותך בצורה שתפגע בו אחר כך. כלומר לא לפרגן לו כמה הוא מהמם וכמה היה זורם וכיף אם את חושבת תכף לחתוך. (גם אם באופי שלך את בנאדם שבלי לשים לב ממש מחמיא ועם עין טובה).
זה שונה להיות נחמד ובכל זאת לנהל שיחה זורמת לבין להיות נחמד בצורה שגורמת לו להרגיש שאת לגמרי איתו ובעניין.
ואם עדיין קשה לעשות את ההבדל בשיח עצמו, אז אני בעד לומר את הדברים מפורשות ואז אין שום מקום לבלבול.
כלומר מבינים שאומנם יש שיח טוב ונחמד ונעים אבל זה לא רץ עדיין לשום מקום.
בהצלחה! ותזכרי שזה דבר חיובי מאוד בסך הכללי
נ.ב. אשמח לקבל תגובות שמתייחסות להיבט של ההיצע ולא להיבט של האם אני נוהג נכון או לא.
עד כמה יש בו בנות תורניות מהציבור הדת"ל התורני? (סטייל מדרשת הרובע/ תכלת)?
כבחור דוס, עד כמה שווה לי להשקיע בכרטיס ולתחזק אותו מבחינת ההיצע?
נ.ב. אשמח לקבל תגובות שמתייחסות להיבט של ההיצע ולא להיבט של האם אני נוהג נכון או לא.
תודה רבה!
