פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 184)

זה כאילו קריטריון, התחסנה או לא?

מה קורה עם אנשים

אז כל אחד מפחד מהשני.
ה' יעזור לנו

שלא התחתנה

זה מספיק טוב? או שהוא מתעקש על הס'

קיבלה רק חיסון קורונה אחד 

אבל עכשיו מתנגדת בנשמה!

 מחמירה אפילו בחיסון שפעת.

 

מחפשת מישהו לא מחוסן, אבל מסוגלת להתפשר על מחוסן לייט.

מתכוונת להקים בית חסין קדוש

 

 

אבל הרבה אנשים פה היו שוקלים לחתוך על רקע התנגדות עקרונית לחיסונים, אז גם בכיוון ההפוך זה קיים.

זה יכול למשל להצביע על גישה אנטי ממסדית ומדעית, יכול להבין למה יהיה קשה למישהו כזה עם מישהי שכן מאמינה בממסד.

נשפך לי השוקו אתם לא נורמלים

ובהערת סוגריים - אני חושבת שחובה על מי שלא התחסן להגיד את זה מראש לצד השני.

לפחות לגבי הגל הנוכחי אין שום הבדל בין מחוסן ללא מחוסן.
אז מה המשמעות של זה בכלל?

הוא ככל הנראה מאמין בשקרים שמפיצים על החיסונים - מה הם גורמים כביכול למי שהתחסנה.

 

אולי @מאמין וזורע יכול להסביר למה זה פרמטר חשוב לחבר.

זה דבר כל כך שולי ולא קריטי, לכן גם מצחיק שמישהו מחפש ספציפית מישהי לא מחוסנת וזו הדרישה היחידה שלו..

ראי כאן:

חובה! - לקראת נישואין וזוגיות

אני ארחיק לכת ואומר שזה אשכרה נהיה כמו תת מגזר

 

יש המווון אנשים שמדברים על זה כל היום

 

מבחינתם זה הצלת נפשות כפשוטו

 

לא רוצה להיכנס לוויכוח, אצלי זה לא תופס בכלל מקום, אני לא רואה שהחיסון עוזר למניעת הדבקה (המחוסנים אצלנו נדבקו חוץ מאחת והמחלימים לא נדבקו) גם בסטטיסטיקות של משרד הבריאות.

עכשיו, הסיכוי שאחלה ואקבל את זה קשה נמוך מאוד ולכן לא אקח חיסון שבטוח יגרום לי להרגיש רע שמראש הסיכון שלי לחלות בצורה קשה אפסי.

 

ושום דבר ממה שכתבת לא נותן תשובה אמיתית לאף אחד מהסעיפים בהודעה שקישרתי אליה, ותסלחי לי על הבוטות - המניעים שכתבת כאן אגואיסטים לחלוטין.

 

מה שאת יודעת היום זה שונה ממה שידעת לפני שנה (העניין של מניעת ההדבקה).

החיסון לא בטוח יגרום לך להרגיש רע.

 

 

א. הוא מסכן אותי. ת. מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים. לכן אני לא מסכנת  אף אחד.

ב. הוא מסכן את סביבתי. ת. כנ"ל

ג. הוא לא סומך על רוב מניין ורוב בניין של אנשי הרפואה והמדע. ת. זה לא עינין של חוסר אמון. אני מסכימה שהחיסון מספק הגנה ממחלה קשה למתחסן אך אני כמחלימה צעירה בלי מחלות רקע לא צריכה את ההגנה הזו.

ד. הוא פורש מן הציבור. ת. אחוז המחוסנים בחיסון רביעי גדול מאחוז לא מחוסנים? 

ה. הוא מעדיף את טובתו האישית על פני הטוב הציבורי (נכון שצעירים ובריאים חוטפים קורונה קלה יותר - אבל בזה שכל פרט לא מחסן הוא משאיר את גופו זמין להיווצרותם של וריאנטים חדשים). ת. אם מחוסנים נדבקים ומדביקים באותה רמה אין שום סיבה שבגופם המחוסן לא יווצרו נגיפים חדשים. פלאש ניוז, האומיקורון הובא לארץ ע"י אישה מחוסנת.

ו. מחלה נגיפיות (כמו קורונה) עם סיכון להשפעה ארוכת טווח על פוריות הגבר. חיסון מגן מפני זה. (ראו כאן וכאן) ת. אני משדלת ממש להיות נקבה. אגב, חיסון משפיע על המחזור הנשי. (המחקרים העדכניים אומרים שזה לטווח קצר)

 

נכון. המניע שלי לא להתחסן הוא אגואיסטי לחלוטין. אני לא מעוניינת להרגיש רע לכמה ימים שאני מחשבת שהסיכון שאחלה נמוך יותר. משפחתי חוסנה והם הרגישו רע למספר ימים כשחליתי הרגשתי רע ליום אחד.

גם כשאת בוחרת בחנות שוקולד או קרטיב זה אגואיסטי לחלוטין. כיוון שהבחירה האגואיסטית שלי לא מסכנת אף אחד אני לא רואה בה שום דבר רע.

 

כי את ההודעה ההיא כתבתי לפני האומיקרון (ולגבר), אז מצחיק קצת לתת הנמקות למצב מתוך מה שאנחנו יודעים היום על האומיקרון.

הדגש בעיניי הוא מי שבחר לא להתחסן עד כה אפילו בחיסון הראשון.
זה בהחלט הבעה של חוסר אימון בממסד.

 

אני חושבת שהרבה מהטענות שהבאת כאן לא נכונות בעליל.

"מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים." הייתי שמחה לראות מקור (מוסמך) לדברייך. לא שמעתי על דבר כזה בכלל. לחלק של "מחוסנים נדבקים יותר" - זה לא נכון לפי הנתונים הנמצאים באתר של משרד הבריאות. לא מחוסנים ומחוסנים ללא תוקף (גם מעל גיל 60 וגם מתחת) נדבקים יותר מאשר מחוסנים.

האם הם מדביקים יותר? לא נראה לי שיש איך לדעת. לא נראה שמישהו באמת בדק את זה...

 

הנתונים של החיסון הרביעי לא רלוונטיים - רק עכשיו הוא נפתח לאנשים מעל גיל 18. הנתון הנכון הוא ש-70% מהאוכלסיה בישראל התחסנה (בלפחות חיסון אחד) - וזה הרוב המוחלט...

ההחלטה אם לקבל חיסון רביעי או לא היא שולית בעיניי לעומת ההחלטה אם בכלל לקבל חיסון (ראשון).

נכון, אדם צעיר ובריא ככל הנראה לא יצטרך אשפוז אם יחלה בקורונה, בין אם הוא מחוסן ובין אם לא.

אבל יש כאן שתי נקודות עקרוניות:

1. כל אדם שנדבק הוא פוטנציאל ליצירת וריאנטים חדשים, לא משנה מה גילו ומצבו הבריאותי. כשאני מתחסנת, אני חושבת לא רק עליי - אלא גם על הסובבים אותי, איך הבחירות שלי ישפיעו עליהם. לבחירה האגואיסטית לא להתחסן יש השלכות על החברה כולה - זה לא כמו לאכול שוקולד, אלא כמו לעשן ליד אנשים אחרים.

2. אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של המחלה בטווח ארוך. אנחנו מכירים וירוסים אחרים (לדוגמה, אבעבועות רוח) שאחרי עשרות שנים מתפרצים שוב (שלבקת חוגרת בדוגמה). ולכן אני עושה את כל ההשתדלות לא להידבק (כולל לצאת לדייטים עם מסיכה באוויר הפתוח בגלל מה שקורה עם האומיקרון).

 

כמחלימה את נמצאת בקטגוריה נפרדת, כי יש לך נוגדנים (בהנחה שחלית לאחרונה). אבל עדיין, את הבחירה שלך לא להתחסן אני רואה כמשהו אגואיסטי שפוגע בנו כחברה. והבחירה שלא להתחסן עד עכשיו - בעיניי זה מעין יריקה בפרצוף של הקב"ה.

אם את סופרת בכלל המחוסנים את המחוסנים בחיסון ראשון ושני זה מאוד מקל עלי.

הנקודות לא רלוונטיות

1. אחוז המחוסנים הנדבקים שווה לאחוז הלא מחוסנים שנדבקים וגבוה מאחוז המחלימים שנדבקו. ככה שאם את ממש רוצה לחשוב על כל החברה תדבקי ותכנסי לבידוד. כך הסיכון שלך לחלות פעם נוספת יהיה נמוך יותר.

הבחירה להתחסן או לא לא משנה כי בכל מקרה הסיכוי להידבק שווה.

2. נכון ואנחנו גם לא יודעים מה ההשפעה של החיסון לטווח ארוך של 10 שנה. בכל מקרה לי זה לא רלוונטי כי אני מחלימה ככה שחליתי כבר. נראה מה יהיה עוד 20 שנה. אגב, אני גם לא מתנגדת חיסונים, אני רק אומרת שזה לא כזה ביג דיל שצריך להקים קבוצות שידוכים נפרדות ולהסתמך על זה כאילו זו איזה תכונה קריטית מחוסן/לא מחוסן, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון וישתדל לשמור על הבריאות שלו ושל הסובבים לו. וכל מי שלא התחסן/התחסן אני משוכנעת שיש לו סיבה ולא צריך להפוך את הכל לאישיו

 

כמחלימה אני אכן נמצאת בקטגוריה שונה אבל זה לא העינין, למה שאני אתחסן אם סטטית אני באותו סיכון להידבק כמו מחלים מחוסן? אגב, לומר שזו יריקה בפרצוף של הקב"ה בלי להסביר את עצמך זו דמגוגיה.

 

נ.ב. אם את תוהה מאיפה הסטטיסטיקות שלי אז את מוזמנת להיכנס לאתר הזה חבל שאנשים לא טורחים לבדוק מה כתוב בו קורונה - לוח בקרה

נ.ב.ב. אין שום דבר קדוש בחיסון כשלעצמו ואני לא אתחסן רק בתור אמירה.

גם במחשב וגם בטלפון - אבל לא מפורט שם ממי כל אחד נדבק, אלא רק מספר הנדבקים.

 

1. אם את מסתכלת על מספר חולים פעילים למאה אלף איש בקבוצת הגיל שלנו (אני מניחה שאנחנו באותה הקטגוריה) - יש 6355 לא מחוסנים בכלל; 5799 מחוסנים ללא תוקף; 4458 מחוסנים). אם את מסתכלת על יום שני, על כל מאה אלף איש מתחת לגיל 60, 1029 איש חלו ולא היו מחוסנים בכלל; 1049 חלו ולא היה להם חיסון בתוקף; 903 חלו והיו עם חיסונים בתוקף. 

אקראית בחרתי לשים כאן נתונים של יום שני. אפשר לבחור ימים אחרים גם - זה די עקבי, ולכן כנראה גם מובהק סטטיסטית - מחוסנים פחות נדבקים. הסיכוי להידבק אינו שווה - מחוסנים נדבקים פחות. לחברה מועיל יותר שלא אדבק כלל, ואני מנסה לעשות את זה.

2. מעולם לא התגלה השפעה ארוכת טווח של חיסון. של מחלות כן. אולי זה אינדקציה טובה לעתיד.

3. האם זה ביג דיל? אני חושבת שכן.

באותה מידה יש אנשים שדברים אחרים הם ביג דיל בשבילם - נניח עקרוני להם גובה מסוים - לא מוכנים לצאת עם מישהו שגבוה מהם\נמוך מהם בפער מסוים. בעיניי זה שטויות.

ומי שחשוב לו להתחתן רק עם מישהי שלא התחסנה (כמו החבר של הפותח) - למה שלא יהיה לו מקום ייעודי לזה? לצורל העניין, אין לי שום בעייה שיהיה קבוצה שבו חברים אנשים רק בטווח גבהים מסוים. או גילים מסוים. או כל חתך אחר שאנשים חושבים שהוא רלוונטי.

 

סליחה, חשבתי שזה ברור. כאדם מאמין, אני מאמינה שהקב"ה בורא גם את המכה וגם את התרופה. בניגוד למגיפות קודמות, אנחנו נמצאים במצב בו האנושות למדה את חוקי הטבע שהקב"ה ברא, ומצא פתרונות בצורה של חיסונים.

אנחנו כבר כמעט שנתיים תמימות בתוך מגיפה עולמית. תוך שנה (!) הצליחו ליצור חיסונים שהצילו חיים של מיליונים ברחבי העולם. אמנם לא הצליח למגר את הנגיף, אבל בהחלט להקל על תסמינים ולצמצם מקרי מוות.

וכשאדם מאמין לא מתחסן, מה הוא בעצם אומר לקב"ה?

זה כמו הבדיחה (קראו בכותר - כיתה ז: חינוך ישראלי תרבות ישראל ומורשתו זהות יהודית בעולם משתנה) על ההוא שטובע ולא רוצה לעלות על סירת הצלה ומסוק כי הקב"ה יציל אותו. הקב"ה מושיט לנו את היד בצורה של חיסונים, ויש כאלה שמסרבים לקחת את זה.

ואני לא מדברת על מי שעומד כרגע מול האומיקרון ואומר שממילא הסיכון לחלות די דומה - אלא בקטע של איפה היית עד עכשיו? איך אתה מעז לא לעלות על המסוק ולסמוך על הנס? איך אתם עוצמים את העיניים ואוטמים את האוזניים לטוב שהקב"ה מרעיף עלינו? איך אתה מביע חוסר אימון מוחלט במי שממלא את הצו האלוקי של "מילאו את הארץ וכבשוה"?

 

ולגבי נ.ב.ב. - אני חושבת שיש כאן עניין שנובע מהבדל עקרוני בתפיסות העולם שלנו. משהו שמבדיל בין תפיסה חרדית לדת"ל.

 

 

לקחתי

האמת שעשיתי את זה אתמול. ממש מקווה שיצא מזה משהו...

ושתזכי את בעצמך😁

אבל אין לי זמן אפילו בקור הזה מה נעשה

תתקשר לאחותך, תספר לה על איזה חבר טוב שיש לך.

תתקשר לאיזה חבר, תספר לו על איזו בת דודה.

 

אולי הם מכירים באיזשהו מעגל מישהו רלוונטי...

אז אני די בנחת על זה

אין עליך חצילנ"ו!

הבחור איבד את זה (;

למרות שלא כל כך אוהב לקרוא לאישתי ''זה''.. נשמע לי קצת מעליב..

עד מתי

אוי טאטעע

 

סתם.. סה"כ החיים תותים ישתבח שמו לעדדד

ואצלינו אומרים ''גוועעעעלללדדדדד'' (נאמר במלעיל כמובן)

וישתבח שמו שהחיים שלך תותים! גם שלי ברוך ה' ישתבח שמו לעד!
שישפיע על כל עם ישראל לטובה בעז''ה

חסדי ה' הטוב.. שמחה לשמוע 

ואמן!!! גם בתחומנ"ו 

אמן אמן ישתבח שמו שפעים גדולים נ''ופלים עלינ''ו מלמעלה כן ירבו

או- פרה פרה

 

בכל אופן אמן!
מחכים שתספר לנ"ו באיזה חסדים גדולים נ"ושעת ומצאת את זו שנ"ועדה לך עוד לפני שנ"ולדת

גם את! נ''ורא מחכה ונ''ושם לרווחה על כל דבר שבנ''ושא הזה

כל תגובה נ"ותנים שנינ"ות נ"וספת!

🤦‍♂️

ונראלי לא מגעיל להתחתן בגילי

אגב אני חושב שכבר רוב חברי נשואים, וזה המון ברוך ה'.

מ"ע נהיה

אבל מ''ע זה משנה

אבל מהצד השני..

שהקב"ה יעזור לי סוף סוף להיות ראוי.

תחשוב על זה - אדם ראוי כלומר אדם שרואים אותו

כדי לזכות להיות גדולים יותר..

ז"א יש בי צד בזמן האחרון שפשוט נורא רוצה כבר ונ"ו...

מצד שני מרגישה דווקא בזמן האחרון איזה טוב שלא התחתנתי עד היום, רק בשנה האחרונה ככ השתניתי וקרו בי דברים שספק אם היו קורים לי כנשואה ונטועה בחיים האלה...

אבא שלי אמר לי ברגע של עזות- את יודעת כמה טוב שלא התחתנת בשנים קודמות? תראי אפילו רק את התקופה האחרונה, זה ממש מצטמק וטוב לו

אבל די זהו את המשך הבישולים נשאיר לאחרי

אמנם אני יחסית צעיר אבל אצלינו המון מתחתנים מוקדם ואני ממש רציתי גם כן גיל 18 ויאללה לחיים.
אבל ברוך ה' שנתן לי את השנים האלה לבד להתקדם ולהחיות עצמי בשמחה ואהבה ובנחת בתורה.
ועכשיו יאללה אריס אינשאללה כמו שאומרים

האמת שאיגלו זה רעיון מגניב

כן?

אם אני נכנס לזה אני די תחרותי...

זה הזמן לציין שאני נהנית בטירוף מהתגובות שלך(: סתם שתדעי(:

איגלו ואיש שלג וזה.. (לא השתתפתי).

תמצא מישהו שעסק בבניה לשדך לממלא כל עלמין..

אבל שתדע שכולם קטנים מגיל 21 ומטה...

אז נקרא את זה על שמך. הכל נתון לשיקולך.

אני עוד זוכר את הפרסום שנה שעברה על אלו שישבו ולמדו בתוך איגלו (עם הבהרה חשובה שהוא נבנה לאחר שעות הסדר)

לפחות לפי הסרטון הזה:

 

מה שהכי מעניין בזה זה כמה חישובים צריך להכניס כדי שכל הדבר הזה לא יתמוטט. אני לא חושבת שזה משהו שכל אחד יכול לעשות סתם כשמשעמם לו.

כמה עומק

אבל האמת שיש בשורש יותר מזה..

😜

זה התכלית של הכוונה שלה

עדיין לא שם אז עדיף לא לומר דברים יותר מידי גדולים. אתה יכול לבטא את הרגשות שלך בדברים יותר עדינים, שלא יגרמו לה להילחץ ויתנו לה הרגשה טובה. 

נראלי זה יכול לעשות טוב שתגיד לה את זה.. אבל פנים מול פנים, באיזה רגע נחמד שלכם ביחד
וגם אולי כדאי להגיד לה שזה בטוב ובנעימות, שאתה רוצה לשתף אותה בלי חלילה להלחיץ או לצפות שזה מה שהיא גם תרגיש..

 

ויכול להיות שאני טועה אבל אם זה פעם ראשונה שאתה אומר לה כזה דבר אז אולי כדאי שתגיד לה שטוב לך בלי להגיד שלא היה לך משהו דומה לזה בעבר..

ואם אתה יודע בוודאות שהיא לא שם, כדאי באמת להתאפק. אפשר להגיד שאתה לא רוצה להלחיץ ושזה בסדר ואתה שמח על הקשר הזה (לא צריך להשתמש במילים מפוצצות. בחורות חכמות. עצם זה שאמרת את זה, הן מבינות למה אתה מתכוון.)

ותנסה בעצמך להיות יותר רגוע לגבי הקשר. אין ספק שזה ישפיע גם עליה.

עוד משהו. מותר לטעות.
אפילו חשוב לטעות. ויכול להיות שתעשה משהו שילחיץ. וחשוב שהיא תוכל להכיל את זה. וחשוב שהיא תוכל להשמיע שהיא לחוצה. וחשוב שתרגיע אותה שזה בסדר ותודֶה ששיתפה. וחשוב שבאמת תראה לה שאתה משחרר יותר - שבאמת הקשבת לשיתוף שלה.
כל ה"דרמה" הזו, תוסיף פי 1000 יותר לקשר.
קשרים נבנים דווקא במקומות האלה ה"מסוכנים יותר", שבהם אנחנו יוצאים מעצמנו למרחב הפחות בטוח. כי ככה נקשרים..

בהצלחה יאח!!
וממש שמח בשבילך שטוב לך! קשר טוב הוא אחד הדברים הכי מקסימים שיש.
חודש וחצי זה לא הרבה מדי. תן לזמן לעשות את שלו..

במיוחד להצעה לשדר ולדבר את זה שטוב לך בקשר אבל בלי לעשות לה השלכה ישירה ל'בואי נתחתן'..

 

ו@ספק ספקא אני חייבת להגיד פשוט וואו על הרגישות והמודעות שלך לזה ועל היכולת להבין ולחשוב איך זה עשוי להתפרש אצלה

נכון שאדרבה, המקומות האלו בונים את הקשר, אבל שים לב למה שכתבת - שחשוב שהיא תוכל להשמיע וכו'. כי אכן - כשיכולים לדבר פתוח, ולשתף - בקשיים, בלחץ, וכו' - זה מעולה ועמוק ובונה. אבל לגרום שהיא תילחץ כשהיא בכלל לא במקום של להשמיע, של לפתוח את זה - זה מסוג הטעויות שעדיף לא לטעות אותן.
לכן, הייתי מעדיף להקדים את התגובה הזו: זה חמוד ממש מצדך - לקראת נישואין וזוגיות כשלב ראשון. אחרי קיום שלה יכולה להיבנות אופציה בריאה לתגובה שלך.

לא כתבתי שבגלל שזה חשוב, בכוונה לעשות את זה.
כתבתי שגם אם טועים זה בסדר. וחשוב שיתגברו על זה. כי זה מאפשר לבני הזוג לסמוך אחת על השני ולבנות יחד קשר. בגלל שדווקא מתוך המקומות האלה, אנחנו לומדים איך להתחשב בשני, איך להכיר ברצונות שלו, איך לסלוח לו על טעויות, ואיך לנסות להיות חלק ממנו ולשמח אותו כשאני יכול להיות שותף לאותן תחושות.

"ויכול להיות שתעשה משהו שילחיץ" - הוא לא מלחיץ בכוונה. הוא חושש ולא בטוח? לא סוף העולם. זה מה שכתבתי.
פתחתי עם זה שאם הוא יודע בוודאות שילחיץ אין טעם להגיד לה את זה.

בכל אופן, שכוייח על החידוד

אני יוצאת עם בחור 3 חודשים. בחודש וחצי הראשונים היה לי ממש בסדר איתו, אבל היו לי הרבה שכבות הגנה להסיר, לא הייתי סגורה עליו. ידעתי שהוא צעד יותר ממני. הוא לא הסתיר את זה, אבל גם לא לחץ. להיפך, הוא רק הרגיע ונתן לי את הקצב שלי. וכן הןא היה זורק הערות פה ושם ורמיזות והייתי מבינה שהוא בעניין. וחאט לאט התחלתי להתקרב יותר ולרצות יותר. אני עומדת היום במקום שאני אומרת בפה מלא שאני אוהבת אותו. לפני חודש יכולתי רק לחלום שאגיד דבר כזה... בקיצור, קח את הזמן שצריך ותיתן לה. בעה אם זה שלך הקסם יקרה, וכשזה קורה, אין מתוק יותר מלהבין איזה תהליך אתה עובר

תודה על השיתוף.

התהליכים האלה שעוברים בקשר, פשוט מקסימים.

וכיף לך.

איזה כיף לשמוע על קשרים שטוב בהם.

מצטרפת למה שאמרו פה לפני, 

ומוסיפה שזו לא צריכה להיות איזו אמירה רשמית...

וכן, גם בהודעות של בין לבין אתה יכול לשקף לה שטוב לך.

בלי מילים מפוצצות. בפשטות. מחכה לפגוש אותך, מעניין לי איתך ועוד כהנה "זריקות" מוטיבציה לקשר.

בהצלחה...

יש זוגות שהתחתנו שלגבר היה יותר רצון מאשר לבחורה .. וזה בסדר זה התאזן והיום ב"ה זה שווה.

אז אם שמת לב ,וכל הכבוד ששמת לב שזה מלחיץ אותה שווה לחכות עם זה , ולא רק לחכות עם זה אלא לשים בצד את כל המחמאות .. וכל מה שעלול להלחיץ.

כי אם היא לא יודעת מה היא מרגישה בקשר אלייך , הדבר האחרון שהיא צריכה זה שתתזכר אותה שאתה עף בטירוף על הקשר .. היא עלולה לברוח.

קרה לי משהו דומה אומנם לא ברחתי ישר אבל זה כן הסתיים. נעים זה לא היה כל הזמן הרגשתי כמה אני כביכול מונעת ממנו את האושר שלו שאני לא מרגישה מה שהוא מרגיש
וזאת תחושה באמת מזעזעת . מה אני אמורה להגיד לו על אני אוהב אותך / בואי נלך להורים שלי? אני לא הייתי שם בעליל .

מנגד יש לי חברה עם סיפור דומה שיצא לי לדבר עם הבחור ואמרתי לו אל תלחיץ אותה ! הוא יש לו לב ענק ותמיד הוא מראה מה שמרגיש , אמרתי לו תן לה את הזמן שלה מבטיחה לך שהיא תבוא .
והיום הבחורה ממש עפה כל הזמן היא אומרת לי למה הוא לא מציע לי ??
קיצר סבלנות משתלמת מבטיחה אבל אתה חייב להבין שהיא חייבת את האוויר הזה .

נראה לי שזה ממש תלוי מאיזה מקום אתה אומר את זה ובעיקר באיזה אופן ומה אתה משדר..
היה בחור שכבר בדייט רביעי הודיע לי שהוא "החליט ומחכה לי" ולא ברור לי איך המשכנו לצאת אחכ עוד חודש זה היה ממש לא במקום. הוא הביע חיבה ואחכ גם אהבה מוגזמת ששמה אותי במקום לא נעים וכל הזמן נתן תחושה שהוא "מחכה לי".
ולעומת זאת, היה בחור (גילוי נאות; היום הוא בעלי) שהה צעד לפניי, אבל עשה את זה בסופר רגישות ונועם. ולא הלך על כל הקופה, אלא חיכה והעלה את רמת הפתיחות והשיח ומילות החיבה והמחמאות והדיבורים על החוזק והשמחה בקשר לאט ובהדרגה, כל פעם אמר לי עוד משהו בקטנה, בחינניות, ברגישות, בטוב טעם, בטאקט והכי חשוב - ברוגע!! לא לחץ עליי. כל הזמן אמר שאני לא צריכה להחזיר מחמאות או גילויי חיבה, וזה בסדר שאני עדיין לא שם, ורק חשוב לו שאני אדע כמה טוב לו, כי מתחשק לו לשתף בזה שטוב לו איתי ובזכותי וכמה הקשר עושה לו טוב. והאמת? די מהר הדבקתי את הפער, ובסוף הייתי הראשונה להעיז לומר בקול, שהחלטתי ועכשיו שיקח הוא את הזמן בנחת, אבל אני מבחינתי שלמה עם זה.. לו לקח פחות משניה להדביק את הפער בחזרה, והנה אנחנו נשואים ב"ה

המלצה שלי, כמובן קח מה שמתאים לך, לה ובעחקר לכם ולקשר...
תהיה כנה ואותנטי, ויחד עם זאת רגיש וסבלן
תחמיא, תשדר שטוב בקשר, אבל אל תלך ישר על כל הקופה. תתחיל בקטן, תראה איך היא מגיבה ולאט לאט תתקדם וכמובן לט להלחיץ ולא לצפות שהיא תחזיר חזרה, אפשר לשדר את זה ואם היא מאוד לחוצה (כמוני) אז אפילו לומר ישירות.
בהצלחה רבה!!

תגיד לה.

אני מתכוונת- תוריד בכמה רמות ואל תלחיץ מדי אבל כשאתה מספר לה שאתה שמח בקשר ורוצה בו, ומצד שני גם אומר לה שתקח את הזמן וזה ממש לא מחייב אותה להרגיש דברים שהיא לא שם עדיין- אתה קודם כל נותן לה בטחון בקשר, ומצד שני זה מרגיע. 

וכמו איך שאתה תיארת פה את הדברים מאמינה שתוכל לשקף לה את זה בהרבה רגישות!

 

ובאמת כיף לשמוע על קשר טוב... שימחת!

 

אבל אז מתחיל תהליך של להתרגל למראה ולייחס לו תכונות חיוביות

המשיכה שלנו מושפעת מעוד דברים חוץ מהמראה החיצוני.. כמו האופי והדיבור של האדם שמולנו

סרטון יפה של פנינה על הנושא

רק שנראלי הרבה פעמים מראה חיצוני לא מושפע מהסתכלות לא טובה שיש לנו על האדם.. אלא פשוט כי זה פחות מוצא חן

אבל בוודאי שעין טובה יכולה רק להועיל.. תודה על הדיוק

אבל לא יודעת להסביר איך זה קורה🙈

יכול להיות מבצ שאני אגיד על בחור שהוא מכוער בעיני, (חיצונית)

ועדיין ארגיש משיכה.

אצל נשים בעיקר, משיכה מתבססת על הרבה מאד נתונים אחרים מעבר למראה.

שהיום הן נשואות ..
יש לי חברה בכלל שבעלה (לפני שהיה בעלה ) עבר והיא אמרה לי נכון הוא רזה מידי ? אבל חמוד?
היום היא חושבת שהוא הכי יפה .


תראי אני כן חושבת שאם את לא חושבת שאין בו חן בכלל
לא עין טובה לא פנים טובות .. לא קול נעים .. בעצם כלום ויש רתיעה אז לא לצאת

לא יודעת לפרק ממה בדיוק היא מורכבת, אבל יש דברים פנימיים באישיות שגם משפיעים על המשיכה.
אני לא מתכוונת שמתגברים על זה שאין משיכה ומתנחמים שיש לפחות דברים פנימיים טובים.
אני מתכוונת שהדברים הפנימיים עצמם מגבירים את המשיכה.

אגב בהמשך היכרות וככל שבונים קשר, מין הסתם גם אוהבים את המראה החיצוני כחלק מהמכלול של האדם

איך זה קורה? לאלוהים פתרונים

 

סתם.. אולי כי פשוט משיכה יכולה להתפתח גם בעקבות הכרות וקשר קרוב עם בנאדם שגוברים על הקושי עם הנראות החיצונית

(גוברים זה לא אומר שהמראה מפסיק להפריע, זה אומר שזה לא חוסם מלהימשך)

היו מקרים קיצוניים יותר או פחות, אבל אף אחד מהם לא היה נראה לי סופר מושך בהתחלה ונהיה יותר מושך עם הזמן.

בית שהתורה מרגישה בו בבית. כמה קלישאתי

בית שיש בו אוירה תורנית, רצינות הלכתית, רגש לדברים שבקדושה, קביעות בלימוד תורה (של הבעל) ושיח משותף בענייני תורה, עבודת ה' וגם לימוד משותף.

ולא, אני לא מחפשת אברך. אבל כן רוצה מאד שישתף אותי מתוך עולם בית המדרש שלו. (למה רק אברך יכול לשתף?)

השתדלתי להגיע בעיקר לדברים מעשיים.
זה אומר לפנות זמן לתפילות במניין ושיעורי תורה/ חברותות (גם בימים שמנחה,/ ערבית נופלת בדיוק על מקלחות והרדמות), וזלמן שבו הבעל לומד ולא עוסק במלאכות הבית (לא שהוא פטור, אלא זמן קבוע שלא).
זה אומר שמחנכים מגיל קטן לברך ולהתפלל (בלי קפדנות ועם צ'ופרים, אבל כציפייה)
זה אומר לנתב שיחות להקשרים הלכתיים/השקפתיים ולא לרכילויות וחדשות שלא באמת רלוונטיות לחיי היומיום (לדבר על תאונות דרכים, עם כל הצער שבדבר, זה לא משהו שצריך לדבר עליו בכל תאונת דרכים)
זה אומר לתמוך ולעודד קשר עם דמויות הלכתיות/ רוחניות שכולל שאלת שאלות והתייעצויות גם אם מכירים את הנושא.
זה אומר כמובן וכמובן ששמירת הלכה בכל התחומים (לא צריך חומרות בשביל לקיים את ההלכה).
אני מניח שהרוב מתכוונים לבית שבו התורה נתפסת כמובן מאליו ולא כמשהו שצריך להיות בלחץ קפדני עליו.



הדף שכתבתי לא לפני, אז אני לא זוכר עוד משהו, אבל נראה לי שזה מה שמתכוונים בדר"כ (או לפחות אני)

ונראה לי שהשאלה צריכה להעסיק גם את הבעל וגם את האישה, לימוד תורה זה רק צד אחד של התורה. יש לימוד ויש מעשה ובית של תורה זה בעיקר מעשה.

יש גם את העניין של בילויים וחופשות (אם בכלל, ואםכן אז); בארץ ולא בחו"ל, מופעים עם אוירה תורנית (לדוג' סטנדאפ שלא יורד על התורה).
ציון ולימוד על ארועים מסויימים (ימי פטירה של רבנים למשל).

אני קיבלתי הצעת נישואים
אמרתי לו יהל חכה אתה רק בכיתה א
לא עזר


היתה ילדה בגן ששאלה אותי לא הבנתי מה את???
אם את לא אמא ואת לא ילדה
אז מה את???

חכי, לאט לאט גם זה יגיע...

(והאמת שגם אני קיבלתי הצעת נישואין,
ביום הראשון שלי בתפקיד!
והסייעת אמרה שאני אהיה אבא נפלא...🥰)

אין אין על התמימות של הילדים!!!!!

אתזה שומרים לדייטים הרצינים, שהיא תגנוב ממך...

ואידך זיל גמור...

לקבוע זמן שבו מראש לא מדברים ורק מסתכלים על הנוף, או זה על זו, או אפילו עושים משהו משותף (נניח צובעים יחד בחוברת צביעה למבוגרים, קיים בלי סוף ברשתות הספרים ובאינטרנט). למה? כדי שיהיה אפשר להכיר בזה ולהתרגל לזה שבדייטים לא חייבים למלא כל הזמן את החלל בדיבור כאילו אם 5 דקות לא יהיה דיבור הדייט יקרוס אל תוך עצמו.

אם מגיעים לדייט מרחוק, לתזמן את זה שתגיע/י למקום המיועד כעשר דקות לפחות לפני הזמן - בין אם בתחב"צ ובין אם ברכב - ובזמן הזה ללכת לנוחיות, להתרענן, לנשום קצת...

במיוחד בתקופת הקורונה להיות מתואמים מספיק מה עושים ולאן הולכים, נניח אם רוצים להכנס לאן שהוא או לאכול איפה שהוא שצריך תו ירוק אז לוודא שלשניכם יש (ובכללי כדאי להיות מתואמי גישה לקורונה עוד טרם הדייט).

ככלל, להגיע לדייט בטבעיות, לפתח שיחה נחמדה ממה שעבר עלי ועלייך היום, להתעניין באחר ובאמת להקשיב לו ולה (לבד ממקרי חירום, שהפלאפון יהיה על שקט בתיק או בכיס) ולהתייחס לדברים שהוא/היא אומרים כך שיהיה לשני/ה פידבק והוכחה לכך שיש קשב.

להחמיא במידה, בפגישות ראשונות בעיקר על מעשים ועל מידות, בפגישות מתקדמות יותר וכתלוי ברמת הדוסיות גם ניתן להחמיא על לבוש, ועל דברים יותר מביכים (יש לך צחוק שהורס אותי... וכו') .

להיות כנה במידה הגיונית יחסית לשלב בדייטים. אפשר גם להדהד את התחושה שלי מהדייט תוך כדי הדייט - בפרט אם היא טובה אבל גם אם אני מרגיש/ה שצריך התנעה נוספת ויש פוטנציאל אבל משהו טיפה חסום.

להגיע תמיד עם בגדים שנלבשו רק היום ולא ביום אחר, לוודא מראש שאין כתמים על הבגדים או משהו בסגנון (לאלו שממש ממש חוששים, וכרגע אני מדבר יותר על בנים כי לבנות זה הרבה יותר מסובך - להביא בתיק עוד חולצה מקופלת ליתר ביטחון).

ראית בדרך פרח יפה שאינו פרח מוגן, ובכפוף לדיני שמיטה (או בכל שנה אחרת) - אפשר לקטוף ולהביא לה ולהגיד לה שזה בשבילה, ראית בדרך וחשבת עליה...

ליתר בטחון תמיד להביא בתיק בקבוק מים ו/או שתיה קלה כולל כמה כוסות פלסטיק ואיזה מזונות נחמד לנישנוש. גם אם קבעתם להכנס לאכול איפה שהוא אף פעם אי אפשר לדעת אם פתאום תתקעו, כדאי שיהיה משהו זמין.

תמיד לדאוג לצד השני מראש ולוודא דרכי הגעה וחזרה ובמידה שהחזרה תלויה בתחב"צ לוודא קווים אחרונים כדי חלילה שהצד השני לא ייתקע בלי דרך לחזור.

תשלום בארוחות, בתי קפה וכו' - לא להיות לחוצים מזה לא לכאן ולא לכאן. אתה רוצה כן לשלם עליה תוציא את הארנק, ואם היא מתעקשת אז אל תעשה מזה סיפור. אם אתה לא מעוניין לשלם אז תוך כדי הדייט שיהיה ברור איכשהוא או בשלב החשבון. וגם את, אל תעשי סיפור לא לכאן ולא לכאן. אם הוא מעוניין לשלם ואת לא מוכנה אז אל תרגישי עלבון ופשוט בנועם תחייכי ותגידי שאת מודה על ההתחשבות אבל תשמחי לשלם על עצמך. ומנגד אם את רגילה שמשלמים עלייך ופתאום הוא לא מציע אז אל תהפכי את זה כאילו עכשיו הוא גדול הקמצנים ביקום. אף פעם אל תצאי בלי כסף - מזומן ו/או אשראי ו/או אשראי בפלאפון.

אחרי הדייט ביום למחרת בצורה נעימה לכתוב או להתקשר ולתת פידבק על הדייט והאם מעוניינים להמשיך או לא.

ב"הצלחה!

במיוחד את הפסקה הראשונה

איזה יפה! אתה כתבת?

 

אכתוב עוד רגע בהודעה חדשה איפה הן כי נראה לי אני כבר לא יכול לערוך את ההודעה.

ניתן לשתף בשמחה. זה כמובן רק על קצה המזלג הטיפים האלו 😁

לשתם בשם הניק/השם האמיתי/שם אחר?

אפשר שם הניק למרות שאם זה במקום מחוץ לאתר ממילא זה לא יאמר כלום לאנשים...

אפשר גם לשתף בלי קרדיט...

אהבתי ממש.

לגבי הפסקה הראשונה - באמת? זה כזה חשוב?

 

וכדאי אולי להוסיף על חלק מהדברים שהם רק בדייטים מתקדמים מאוד, לפני שמישהו יושפע ויביא פרח בדייט ראשון בטעות...

"דייט ראשון". סבבה? חחחח

לגבי הפסקה הראשונה, אני מצאתי את זה מוסיף מאוד. שוב, לא חובה דווקא בדייט הראשון אבל כן בהחלט אפשרי וחשוב בחלק מהראשוניים כי אלו השלבים בעיקר שבהם שתיקה יכולה להפיל דייט אם לא מבינים שהיא בסדר.

כאשר מראש יוצאים מהקבעון של איך דייט ראשון או שני חייבים להיראות ומה אסור לעשוץ ושני הצדדים כן באים בראש פתוח לנסות, אז יאללה תעופו על זה.

יותר מזה - חודש לתוך הדייטים, אתם אמיצים? שריינו לעצמכם שעתיים או שלוש ובצעו את משימת 36 השאלות, מה שנקרא שאלון האהבה. לא, זה לא מבטיח שתאהבו בהכרח אחרי זה ותתחתנו ותביאו מלאנתלפים ילדים, אבל זה כן בהחלט יכול להוסיף עומק ויש לזה משהו מיןחד כשעושים את זה לא כשכבר כמעט מתארסים ממילא אלא עוד בשלבים הראשונים, אחרי חודש בלבד ופחות מ10 פגישות ככה שמצד אחד אתם לא זרים מוחלטים ומצד שני השאלון יכול להוביל אתכם למקומות חדשים לגמרי.

כולל הסבר קצר על איך הוא פותח:

https://www.eol.co.il/articles/234

נו, שנזכה שזה יהיה רלוונטי!

חוץ מזה שהעניין של הפרח נשמע לי קרינג'י להחריד🙈

אני לא בטוחה שהייתי יודעת להכיל את זה..

(וזה מעבר לעניין שכנראה הייתי מובכת בטירוף)

שאר העצות היו נשמעות בעיקר ביחס לדייטים ראשונים, אבל אולי לא🤷‍♀️

 

בכל אופן, במקרה שלי גם בקשר מתקדם זה קרינג'י לי😅

להביא פרח בדייטים ראשוניים מרגיש קרינג' ברמות מחרידות.

 

בקשר מתקדם - תלוי, אם זה כבר ממש ממש קשר אמיתי ורציני עם רגשות וכו - יכול להיות שכל מחווה תרגש.

תוספת עריכה: בכל מקרה - ממה נפשך. קשר שמגיע לרמה מתקדמת כזו של לקטוף פרחים - הבחור ידע אם זה מתאים או מפדח בשבילך...

נחכה ונראה😅

לא בדייט ראשון אבל כמה דייטים לתוך הקשר ובהנחה שהקשר מבוסס על כנות וזרימה, לדעתי זה מוסיף. לפחות ככה היה בקשר מסוים שהיה לי...

יש קשרים שנבנים טוב ומהר וגם פרח בדייט 6 לא יהיה דבר קרינג'י ומביך בטירוף אלא מחווה נחמדה ואות למחשבה. אני מדבר על קשרים שבהם גם לתת מתנות קטנות כבר בתוך החודשיים הראשונים של הקשר, זה דבר ששני הצדדים עושים ובסבבה. בלי לנסות לבנות מזה תילי תילים של מבוכות ו"אוי ואבוי מהקשור עכשיו פרח/מה קשורה מתנה עכשיו בשלב זה". פשוט לזרום ולהבין שכל אדם יש לו את שפת האהבה שלו, וגם זה בסדר. (שפת האהבה - זה לא שבהכאח כעת הוא מצהיר בזה "אני אוהב אותך", אלא הערכה, חיבה, רצון להעמיק ולהיטיב עם השנייה...)

מסכימה איתך בגדול.

* להיות אכפתיים ורגישים כלפי הצד השני (גם אם זה לא מתאים לא לשדר את זה, הצד השני השקיע ובא)

* לא לחשוב במהלך הדייט אם ממשיכים או לא, זה מפריע להתנהלות. אני אומרת לעצמי שאחרי זה אני אחשוב. ובכל מקרה כדאי לנסות להמשיך לדייט שני.

*יום אחרי הדייט ליצור קשר

*לפני שמתקשרים לשאול אם זה מתאים/מתי אפשר

*להיות כנים!! ואכפתיים

*אם יש נושא חשוב שרוצים לדבר עליו(נגיד שקשור לקשר) לא לחכות לסוף הדייט, זה יוצר לחץ בסוף ואפשר לצאת בהרגשה לא טובה

*אחרי הדייטים של ההיכרות(בערך 3) כדאי בסוף הדייט לעשות שיחת סיכום- מה היה טוב/פחות טוב/מה כדאי שיהיה פעם הבאה? וכו'... ואם יש התלבטות אפשר לדבר על זה ואז גם הצד השני לא מופתע..

יש עוד הרבה דברים 😅

להיות יותר טובים באופן כללי ולא רק מול הבחורה.

לא רעבים

לא לבנות על הדייט שבו אני אוכל או שאני ארגע מהיום הלחוץ והעבודה והסידורים...

אני למדתי שדייטים שאני קובעת אחרי עבודה נועדו להיות קצת מצ'וקמקים מצוברחים.... ואם זה יצא בתור אילוץ אז 10 דק קודם לקנות לעצמך משהו להרגע זה חשוב...

בסוף מישהו מגיע מזירה אחרת בעולם לפגוש אותך ומגיע לו דייט סבלני ועין טובה, וזה יכול לקרות אם קודם כל הצד השני (אני/אתה) יגיע בנחת ובטוב...

 

 

משתדל מאוד להקפיד עלזה.
לצערי לרוב זה לא הדדי...

השבוע קראתי איזה משהו שממש עזר לי אם תרצי תפני אלי בניק הרגיל שלך.
באופן כללי הפיתרון זה לעשות סגירת מעגל ראויה .
לא להדחיק- לכאוב .. להבין שאם זה לא יתרחש זה כי את לא רצית מספיק/ הוא ואת לא רוצה להיות בנישואין שהוא לא רוצה אותך !/ את לא רוצה אותו.! זה פשוט לא יעבוד
לחשוב מה את לוקחת ממנו הלאה .. ולעשות הפרדה בין המעשים שלו אליו לחפש את התכונות אופי האלה בקשר הבא.
ומה שלא היה טוב (למשל זה שאת / הוא לא רציתם מספיק ).

/>בהצלחה

אולי הוא פנוי?
אולי הוא מעוניין?
לא תנסי-לא תדעי.

בדרך כלל זה קל יותר ברגע שלמדת מה אתה אוהב או למה התחברת

חבר טוב שלי הרגיש ככה לאקסית מיתולוגית שהם חזרו ונפרדו איזה פעמיים… ועברה שנה וחצי שנתיים…
הוא אזר אומץ באיזה פעם ושלח לה הודעה, היא אמרה לו שהיא יוצאת עם מישהו ואם זה ישתנה והיא תרגיש אחרת היא תפנה אליו(הוא כמובן ברציונליות חשב שזה גם סתם נאמר בין היתר…)
אממה, היא חזרה אליו אחרי חודשיים והם כבר תקופה יוצאים באושר ואושר.
מסתבר שגם היא לא הצליחה להתגבר עליו כל הזמן הזה…
למה אני מספר? אני לא מאמין בלגשש…נסי בישירות, מקסימום לא, ומתקדמים הלאה בלי ספקות...

זה נשמע כואב. אני מכיר את ההרגשה הזאת. 

 

אצלי זה עבר בסוף מעצמו בלי שעשיתי משהו מיוחד (או שאולי כן עשיתי ואני כבר לא זוכר). 

 

אולי את לא בטוחה בכך שהוא עדיין לא רוצה ויש לך עוד תקווה שתחזרו, ולכן את עוד תקועה עליו. ואולי שווה לפנות לברר עוד פעם, וגם אם תקבלי תשובה שלילית זה יעזור לך לשחרר. וזה שהוא לא פנה אלייך זה לא בהכרח כי הוא בטוח עדיין לא רוצה, תראי מה שכתבתי כאן - ... - לקראת נישואין וזוגיות

 

ביקשת לדעת? 

 

 

מסכימה איתך שככה נהוג וראוי בקשרים מתקדמים 

 

קיבלתי תשובה מגומגמת קצת, שלא נוגעת אליי אלא לפרשנות אישית שלו על המצב.

 

לכן זה קשה, כי כשהמצב משתנה לא ברור מה מחזיק את ההבנה שזה לא מתאים.

 

תודה על החיזוק!

כשאת יודעת מה "הפריע" לבחור, את הרבה יותר שלמה עם ההורדה.
ככה את גם יודעת אם זה משהו ש"דפוק" בך ואת יכולה לשפר, או שזה סתם דברים שלא התאימו לו וזה לגיטימי לגמרי..

 לא כיף :/

בקשר רציני ראוי מאוד לפתוח. 

כדאי אולי גם לומר שזה מצופה ןגם אם לוקח זמן לחשוב על איך לומר ומתי לומר - שיעבור מסר ברור שיש לזה צורך.

(ומסכים מאוד)

אני גם רואה את זה כחובה של הצד ה"חותך"

אני תמיד תמיד מעדיף לדעת.

הייתי מציע לך באמת לטובתך שלא לרוץ אחרי הנמנע (ומבנים שלא לרדוף אחרי הנמנעת).
אפילו כשלכאורה מרימים ידיים ומספרים דבר מה, בדרך כלל גם זה רק כיסוי להחלטה נחושה פנימית מטעמים אחרים, שממילא לא יתוקשרו ואולי אפילו אינם ניתנים להבנה (או יביאו את הצד הנפגע לתחושה קשה בהרבה, כולל לצערי תחושת בגידה רגשית).
למרות כל הקושי ואפילו הכאב, צריך והכרחי להשאיר את זה מאחור, כמעט ללא המשך או סגירה נוספת, כי במקרים רבים - וייתכן כמו זה שהיצגת - הרמת "מכסה הרחוב" ותחיבת הפנס פנימה עלולה לחשוף "עולם תחתון" חשוך, מבעית ומצמרר.
הייתי אומר שהרגע הזה שתיארת הוא אחד הרגעים בחיים שתפקידו דווקא לרומם אותך.
מי שאחר ככלות הכל גילה שמקומו לא לצידך, טוב יעשה שיפנה את המקום.
את תמצאי את זה שהמקום הפנוי הזה יהיה המקום שלו, שאותו ייקח בלי לתרץ תירוצים.

יש סיבות שחוזרות על עצמן לאי התקדמות בדייטים.

לפעמים אלה סיבות אישיות ואז אין מה לעשות מצידך.

לפעמים אלה דברים שיכלת לעשות יותר טוב.

לכן העיקר זה מדי פעם לבדוק ולהתייעץ שפעלת נכון. מה היה טוב ומה לשפר. הרבה פעמים המדוייטים לא יגידו את זה ולפעמים הם בכלל לא ידעו לומר מה זה אלא רק ירגישו ככה.

ברור שזה עצוב וקשה ברוב הקשרים כשהם מסתיימים.

ולא מבינה כ"כ את הסטאוציה.

מנסה לעזור,

אם זה חוסר משיכת הלב, את לא מרגישה כלפיו כלום

אולי תנסו הפסקה?

את בתחילת הדרך, ומקווה בשבילך שהיא לא תתארך יותר.

הבלבול שלך מובן לגמרי.

נפגשתם. על הנייר הכל טוב, אבל חסרה ההרגשה? הוודאות ש"זה זה", התחושה של: זה האדם לו חיכיתי?

אם אני מבינה נכון זו הסיטואציה שאת מציגה.

ומבינה אותך לחלוטין שזה עוד לא שלב של קבלת החלטה. נכון, אני לא מאלה שמצודדים בלהתחתן מתוך התאהבות דווקא, אבל כל עוד זה רק על הנייר ולא מעבר, זה כנראה שלב מוקדם מדי בשביל להחליט חתונה.

לא פרטת כמה זמן אתם יוצאים, הנתון הזה חשוב כדי להבין יותר את הסיטואציה.

מעבר לכך, כדאי להתבונן אם יש משהו שחוסם את הרגש מלבוא.

אם זה משהו בו או בך או במפגש ביניכם.

יש מה לעשות עם זה. 

אפשר להתניע רגש ולגרום לו לבוא.

(או להבין למצער שאין לו סיכוי להתפתח)

יכולה להמליץ לך על יועצת מעולה שמומחית בדיוק למצבי תקיעות כאלה בקשר...

הצלחות רבות!!

 

אבל מהניסוח נוצר בי הרושם שיש כאן כמה דברים שקצת חדשים לך, נכון..?

אני חושבת שיש קשר מסוים בין שתי השאלות שלך.
בסופו של דבר אנחנו באמת לא רוצים להיכנס ללופ של כלמיני נסיונות קצרים שהם לא זה, או של 'סתם פגישות' עם אנשים שלא שייכים לנו, ואנחנו לא אליהם.
ונראה לי שאפשר להימנע מזה אם מנסים לבנות קשרים משמעותיים.

לכאורה, יש איזו ציפיה שברגע שהבנתי מה אני מחפשת, וברגע שהגיעה הצעה שתואמת לזה- ה'קליק' יהיה מיידי.
אבל לא תמיד זה קורה, כי קשר לוקח זמן להיבנות ולהפוך לקשר של קיימא.. (;
יש עניין לנסות כבר מהפגישה הראשונה לחתור לעומק, לשיח קצת יותר משמעותי ופחות טכני (כמובן, בגבול הטעם הטוב ותוך התחשבות בנוחות ונעימות של הצד השני).
בפגישות קצת יותר מתקדמות, מותר ואף כדאי לנסות לצאת קצת מתחומי ה'דייט ספסל' ולעשות יחד דברים טיפה יותר מעניינים או חווייתיים.
שיח כזה והתנהלות כזאת מאפשרים לכם להכיר צדדים שונים אחד של השני ולהעמיק את הקשר בכל מיני דרכים.

(מוסיפה גם שאם בסופו של דבר קשר נפסק, היכולת לנסות להסיק בעקבותיו מסקנות- לגבי ההתנהלות שלך, לגבי מה שאת מחפשת ומה שמתאים לך וכו'.. - היא גם גורם שיכול לעזור למנוע לופים..)

לא דומה פגישה שלישית רביעית לפגישה 12..

כל עוד יש לבחור אופי טוב ונתת כן להצעה (כלומר כן ראית משהו בו).

זה היה אתה שהגיב לה,לא? היא הגיבה חזרה..
לובנתי.. מישו מוחק את זה?

אך לא הספקתי לפני שמחקו

מי מוחק פה דברים?
אולי תגיב עכשיו.. בטוחה שיתן לעןד בנות.. ואולי גם היא תראה את זה

התגובה שלי נשארה אותו דבר

באמת כדאי לחשוב ולהתייעץ איך לפעול כדי שלא יהיה יותר מדי זמן בדייטים סתם