פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 185)

היא רוצה שתברר ותבדוק בעצמך, היא דואגת לך ולכן היא מעלה לך שאלות לוודא שאתה מפעיל שיקול דעת ובודק גם בעצמך.
יכול להיות שהיא הציעה אבל לא מכירה את הבחורה לעומק ולרוחב ומצפה שאתה במהלך הקשר תבדוק את ההתאמה יותר

ואולי סתם בגלל שהיא אמא היא דואגת. די הגיוני.
אם היא הציעה זה אומר שכנראה היא בסדר עם הבחורה, אבל רק היא לא רוצה לקחת אחריות אז היא מעלה את כל הבעיות.

מהסתכלות שטחית אני הייתי לוקח צעד אחורה מהאמא.
הייתי אומר לה שאני מאוד מעריך אותה ואת הדאגה שלה, אבל אני אקח את האחריות גם על החלטה וגם על ההשלכות.
בנוסף הייתי משתדל לא להשתמש באמא בתור גורם מייעץ בקשר הזה.

בהצלחה!

הגבול בין הורים לילדים, כל אחד זה בא לידי ביטוי באופן אחר..

הכיוון הכללי הוא שצריך להיות גבולות, גבולות ברורים.

הכרטיס שלך טוען שאת "נקבה".....??

 

ולגופו של עניין, כאשר אתה מתבגר מספיק, אתה לומד לעולם לא לקבל הצעות מההורים. ההורים כמעט תמיד מעורבים מדי רגשית, והרגש הוא האויב הגדול ביותר של השכל הישר. הבנות הנ"ל יכולות לא להתאים לך בעליל, אבל מהי בכלל המציאות לעומת הרצון של אמא?

 

בנוסף, אילו היית גבר היית מבינה שאנחנו זקוקים להרגשת הצלחה משל עצמנו - בפרט בתחום הקשרים בין המינים - וההרגשה שאמא שלי כבר דיברה עם המיועדת ומי יודע מה אמרה עליי, גורמת לך לתחושת כובד כל כך גדולה בבטן, עד שאתה לא מסוגל ללכת לדייט. אנחנו רוצים שאתן תרצו אותנו, ולא את המשפחה שלנו, ההורים, התואר שלמדנו, הכסף שאנחנו מרוויחים, או את הזרע שאנחנו יכולים לתת (ואגב, זו אחת הדילמות הגבריות הנצחיות בדייטים).

 

שני סייגים בדבר:

אם אתה צעיר דייך ועדיין לא יצאת מתחת כנפי ההורים, או אם ההורים שלך באמת יוצאי דופן, פתוחים ובוגרים - אז אין בעיה.

שאחד הניקים ביקש לשאול בצורה אנונימית.

את ההודעה עצמה שאל וניסח ניק (גבר).

א. אם יש שיח פתוח וכנה מול האמא, פשוט להבהיר שעל מנת לקבל החלטה בראש שקט אתה מעוניין לשתף פחות, ושתסמוך עליך שאם תחליטו להתחתן אז היא הכי ראויה ומתאימה וטובה בשבילך.

ב. אם השיח לא פתוח ולא מאפשר, פשוט להוריד שיתופים, בלי לדבר על זה. לסנן במה משתפים ובמה לא. 

נקודה שלישית במאמר מוסגר... לפעמים ההורים רואים דברים אמיתיים, שאנחנו תוך כדי תנועה פחות רואים אותם. ואז זה מרגיש שהדברים מחבלים בקשר, אבל לפעמים שווה לעצור רגע ושלאול את עצמנו אם יש ממש בדברים ואם הנקודות שהם מעלים לא שוות בירור.

כמובן שאם ההבנה היא שזו רק חוסר סימפתיה ולא מעבר, אפשר להשתמש בא' או ב'

אני מאוד מעריכה את הדעה של אמא שלי בנושאים האלה
הייתי מנסה להבין למה היא אומרת את זה
תשאל אותה

א.

סיפור שאני מכירה מקרוב:

לא על אמא, אלא אבא.

איך שהוא רואה את העולם, האבא הזה הוא הכי.

מה זה אומר?

הוא תמיד יודע הכל יותר טוב מאחרים.

הוא רואה את עצמו כתלמיד הכי קרוב לרב שלו.

במקצוע שלו הוא הכי טוב בעולם, ולדעתו כל העולם צריך לשחר לפתחו.

וכן על זה הדרך.

כשהילדים שלו הביאו הביתה את מי שהם יצאו איתו, בכל פעם מחדש, הוא לא היה מרוצה. מי בעולם הוא ברמה מספיק טובה לילד שלי?

כל הילדים שלו התחתנו עם האנשים האלה, ועם הזמן שעבר הוא למד להעריך אותם. בנתיים נולדו נכדים, וגם הם הגיעו עם מי שהם מתעתדים להתחתן איתו לפגוש את סבא. כמובן, אף אחד מהם לא היה מספיק טוב בשביל הנכד שלי... גם שם לקח כמה שנים עד שהסבא היה מוכן לקבל את זה - מבחינה נפשית, ברור שהוא השתתף בחתונה וכו'.

הנקודה היא שזה עניין של אופי. שום דבר לא מספיק טוב בשבילו. אולי אמא שלך גם כזאת?

 

ב.

אם אני קוראת את הנתונים נכון, אמא שלך מצאה אותה וביררה עליה - כלומר, היא היתה במודעות מלאה שאולה תבחר בה להיות אשתך. כשהעלת את התחושות שלך ("שהיא לא מתה עליה"), היא הסתייגה.

אז אולי זה לא ספציפית כלפי הבחורה המסוימת הזאת, אלא משהו כללי? אולי לאמא שלך קשה השלב הזה, לשחרר אותך למישהי אחרת?

 

ג.

אמא שלך מלחיצה אותך. מה עושים? מדברים. אומרים לה, אמא יקרה, אני מבין שאת אוהבת אותי ודואגת לי. אני מאוד מעריך את דעתך, ואשמח אם נוכל לשבת ביחד ולעשות רשימה של כל הדברים שנראה לך חשוב שאבדוק במהלך הקשר שלי עם מישהי. חוץ מזה, אמא, אני צריך זמן כדי לבסס את הדיעה האישית שלי. תני לי זמן לבנות את הקשר. אני מבקש ממך לקחת צעד אחורה, לסמוך עליי. ברור לי שזה לא יהיה לך קל, כי את אוהבת אותי ודואגת לי. אבל אני צריך את העצמאות שלי, להתקדם בקצב שנוח לי.

במיוחד להורים ובפרט לאמא.

אבל כן שומעת בערך פעם בשבוע שיעור של הרבנית ימימה מזרחי, ומשם אני מעשירה את הידע התורני שלי.

שבוע שעבר ראיתי תגובה של אחת ממכן בשירשור על הספרים

שממש חיזקה אותי ודירבנה אותי ללמוד יותר

שאיך יכול להיות שהניקית החמודה הזאת למדה את הספרים האלה ואתה לא?! 

 

 

המחשבה שהקהילה הזאת מלאה בצדיקים ממש מרגשת אותי

אבל אני מעדיף להתחתן עם אישה ולא עם גבר

לא אמרתי עכשיו שתתחיל ללמוד שעות גמרא

מבחינתי גם 10 דקות ביום תהילים זה מדהים

במיוחד כשאתה רואה את זה בלייב

אבל היה לי הרבה שנים שכן כל יום
למרות שהשבת למדתי תורה למרות שעניתי נכון על הדבר תורה
מזה ויחד ? אחד הפירושים מלשון חד .. כנראה היה לו קצת חד לשמוע את זה ..
ואז אבא שאל מה הקשר לאהבת הגר ..
וגם ידעתי לא תזכיר לגר את עברו 10 דורות .ואפילו אמרתי את זה בארמית .. (אין לי מושג סתם המשפט היה לי זכור)

ואז אבא התלהב והשאיר אותי ללמוד
אז סבבה כי הרגשתי שאני לא יודעת מספיק גם לא הבנתי למה משה אומר ליתרו לחזור .
כאילו קצת מעליב לא? אז הלך לגייר את המשפחה
ולא זוכרת איפה קראתי שגם יתרו אמר למשה אתה ואהרון זה כמו שמש וירח .. ואני כמו נר לידכם .. אז אולי באמת היה עדיף לו לחזור .
למרות שהוא עזר למשה ..

ואי היה לי הרבה שאלות לא תמיד הפרשנים עזרו לי
אבל לא נורא

בגדול יוצא לי ללמוד הרבה תורה
למה? שאלת למה? או שאני סתם חופרת

לא יודעת אני אוהבת


בוא נגיד שלפחות 3 פעמים בשבוע יוצא לי להתעסק עם תורה
רגע נראלי
לא יודעת כבר
יש שבועות שכן כל יום יש כמעט כל יום ויש לפעמים לא

תוהה לעצמי מה כתבתי כל-כך טוב

תכף תכעס עלי על תגובה אחרת (;

אני מוצאת את עצמי דנה בשאלות על היהדות (הלכתיות או אמוניות, ושאלות על התנ"ך) באינטרנט הרבה, וזה גורם לי להעמיק בדברים שאני מכירה וללמוד גם דברים חדשים. אמנם זה לא לימוד תורה בצורה שרגילים לחשוב עליה, אני לא יושבת מול ספר ולומדת בצורה מסודרת, אבל אני מחשיבה את זה כלימוד תורה. וכמובן זה שאני לא חייבת אומר שאני פחות מקשה על עצמי כשלא יוצא לי ללמוד משהו חדש בהכרח.

שלושה חודשים) פשוט כי אין לי איך, אני התרגלתי לעשות את זה בצורה מסוימת שלא הייתה לי.
הייתי רוצה ללמוד תורה אבל יכולות הריכוז שלי ירדו משמעותית וזה קשה לי.

ממש משתדלת שכן,

וכן בעז"ה

משתדלת מאוד מאוד.

לאחרונה אני ממש מפשלת בלימוד היומי שלי🙈 אבל לומדת גם קצת דברים אחרים, אז יש מצב שיוצא שרוב הימים אני כן לומדת משהו.

 

ולגבי השאלה השנייה-

בהחלט!! אפילו קריטי(:

רק מתבאסת מזה שכנראה התדירות תרד..

משתדלת לשמוע שיעור ביוטיוב פעם בשבוע/לקרוא ספר

משתדלת בשבת ללמוד משהו.

ואני אשמח מאד ללמוד בקביעות עם בעלי אחרי הנישואין. משהו שיתאים לשנינו.

פעם זה היה כל יום. היום בעיקר שבת, שיעור שבועי ולפעמים לומדת במהלך השבוע. מאמינה גם שיש הרבה בלחוות את מה שלמדנו בחיים
לגבי השאלה השניה לא חשוב לי שזה יהיה כל יום כמו שזה יהיה חלק בלתי נפרד מחיי.

(למה שאפסיק אחרי הנישואין?)

כי לפי מה שכתבת זה נראה רחב יותר ממה שזה נשמע בקריאה ראשונה

בסוף זה מה שמחבר אותי למקור, פיזית ונפשית, כיום

אחרי הנישואין- אני חושבת, רק חושבת כי מעולם לא הייתי נשואה, שמצב הביניים הזה של להיות בלנ"ו גורם לצורך יותר גדול בלימוד כחיבור לעבודת ה' בסטטוס שלי

אני לא אומרת שאיך שאני מתחתנת אני זורקת את הספריה ויורדת מהכל, אבל מאמינה שיש משהו שמתמלא יותר במימד הרוחני כנשואה- יש בזה משהו יותר טבעי ואמיתי כשיש כאן בעל שמחויב והשותפות שלי איתו היא הדבר.

למרות זאת גם כנשואה נראה לי שיהיה לי חשוב ואני ארצה שבעלי יהיה חברותא שלי (דייטים כאודישנים למציאת החברותא המותאם... @מדרשיסטית20;) 

וגם של הבנים והבנות שלי....

 

כמובן בבדיחות הדעת...

 

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7174

ויש לך שכל ישר ותנסי להבין מה נכלל כאן ומה לא נכלל כאן.
בהצלחה

אבל המציאות יותר מורכבת מהכללים היבשים.

ולכן תנסי להבין אם המטרה בבירור הספציפי הוא ללכלך או לדעת כיצד למצוא את ההתאמה הטובה יותר.
הכללים עוזרים להבין לאן זה שייך

יש הבדל האם המברר הוא אדם שמכיר אותי או לא?

כלומר, מבחינת לשה"ר יש סיבה שיהיו יותר דברים שמותר לספר כשאני קרוב למברר?

יש הרבה מאד נתונים שנלקחים בחשבון במציאות ולכן קשה לי לפסוק לעצמי על בסיס ההלכה היבשה בלבד.

 

גט.

לכן נראה לי שהן יותר מקפידות מי תהיה כלתן

שאם הראשון היה "דייט הסתובבות/ספסל ודיבורים", אז כדאי שלשני תגיעו עם תוכנית לאיזשהי פעילות, אפילו קטנה.
מהר מאוד נגמרים נושאי השיחה אם אין בסיס כלשהו לדייט.

 

התשובה לשאלה שלך כמובן היא : תלוי 

תלוי מה היה הקשר המקדים (למשל שיחת טלפון ) 

תלוי כמה זמן היה דייט הראשון (לא דומה דייט של שעה וחצי לדייט של ארבע שעות) 

 

באופן כללי - 

לרוב ממשיכים את הדיבורים היותר "טכניים" , לפעמים חוזרים לאותם נושאים של הדייט הראשון ומעמיקים בהם.. 

לפעמים מגיעים עם משהו חדש שרוצים לשאול ולברר.. 

 

במה הוא 'יותר' מהקודם? שהוא שני.. שיש בסיס.. 
שיש כבר מחשבה בראש 

 

בהצלחה!

 

ועוד שאלות:
כמה זמן אחרי שיחת ה"ממשיכים" לבצע את שיחת "מתי פגישה שנייה"?
לשלוח סתם הודעות "בוקר טוב" וכדו' בינתיים?

לדעתי כדאי קרוב לשאול מתי דייט שני כדי שלא יהיה הפרש גדול בין הדייטים.
תשאל אותה מה טוב לה, בכל מקרה לא כל יום לשלוח, זה מציק

ולא כדאי לשלוח סתם, כדאי לשלוח עם הקשר כלשהו

אתם יכולים לעשות שיחת טלפון, ואם למשל אתה רוצה לשלוח לה הודעות בוקר צהריים וערב - תוכל להבין ממנה (אולי עדיף לא לשאול ישירות...) כמה היא רוצה שהקשר יהיה הדוק. ואז תעשה משהו שמתאים לשניכם

הגעת לדייט ראשון מלא חששות, גילית בצד השני מישהי לא מפחידה כל כך, היה לכם אפילו כיף ביחד...

ועכשיו אתה מגיע לדייט שני מלא ציפיות, וזה טוב. אבל לפעמים מרוב ציפיות אתה שוכח שהיא רק בן אדם, ואתה עלול לגלות חסרון או שניים, בטח עכשיו שאתה לומד להכיר אותה יותר... אז לא להיבהל

את האחרונה שאמורה לשאול כאלה שאלות! 😡

בבחינת אני ראשון ואני אחרון ..

מה היא תכין לך אם תגיע אליה ..

חובבנים.. 😏

היה המבורגר וצ'יפס

עוד הייתי באה, תלוי מה היית רוצה שאבשל.

אני כבר לא - לקראת נישואין וזוגיות

זה מה שהיה בתפריט

ולי אין ברירה אלא להכין פה לעצמי ולכולם אם אני לא רוצה לגווע ברעב.

 

שאת עדיין לא הבנת מה הסגנון הדתי שלו
שהוא ירחיב / יביא לך מישהו לברר
אם עדיין לא ברור אז בפגישה ..

על הרגישות!

כמו שכתבה @הפי, אפשר לשים את הדברים על השולחן מראש, או להעביר את המסר דרך השדכן.

אבל בכל מקרה, נראלי שבטח מספיק חותכים אותו על עודף משקל, וזה יהיה לרעתו אם עוד בחורות יחתכו מראש כדי לא לפגוע בו..

אלא אם זה דייט ראשון שלו (אי פעם).. חוצמזה שאם הגיע אליך תמונה סביר להיות שהוא יודע שקבלת אחת ואז אין סיבה שהוא יחשוב ככה כי למה לא פסלת אותו עוד בשלב הבירורים?

 

 

 

ולא להבין אם זה מה שמתאים לי..

ואח שמכיר אותו

וזה להניח מה הוא יחשוב, ממה הוא יפגע.

 

כשאנחנו באים לקשר, אנחנו באים לשמוע את הצד השני, ולא להניח מראש מה יהיו התגובות שלו.

אחרת זה לא קשר.

 

עוד נקודה: כל קשר שניכנס אליו יש בו סיכוי וסיכון. וחלק מהסיכון זה פגיעה. ואנחנו מכירים את כללי המשחק, ואנחנו אנשים בוגרים, ומנסים להיות רגישים - אבל עדיין, כשצד אחד מעוניין וצד אחד לא מעוניין, יש מצב גדול שיהיה פה פגיעה. זה לא אומר שצריך להימנע מלהיפגש. אנחנו לא נפגשים כדי לפגוע, אבל זה כן מחיר שצריך להיות מוכנים לשלם. כמובן שצריך להיות רגישים, ולהתנהל בטאקט ומתוך רגישות - אבל בעיניי זה צמצום ולא מניעה.

 

אחרי שהבהרתי את זה,

בואי ננתח רגע מה שאת כותבת:

עוד לא נפגשת איתו, ואת יודעת שהוא שמן. את לא פוסלת על זה, ומסכימה להיפגש.

אם תחתכי אחרי פגישה אחת, למה שזה יהיה בגלל סיבה שידעת מראש (קרי, המשקל) ולא בגלל משהו שהתחדשת לך?

 

יצא לי להיפגש עם אנשים שהיינו ממש בכיוונים שונים, ובשיחה אחרי זה די היה ברור לשנינו שאנחנו לא מחפשים אחד את השנייה. זה משהו שאפשר בהחלט לדבר עליו, וזה לא פוגעני (בעיניי). אגיד גם שאפשר לראות את זה כשהם הציעו לי לצאת עם חבר שהיה נראה להם יותר שייך.

 

ועוד משהו,

אולי תדברי איתו ישירות? תגידי לו, אני חוששת שמבחינה דתית וסגנון אולי אנחנו לא באותו מקום, אולי תוכל לספר לי על עצמך במובנים הללו? איך זה מתבטא? האם אתה רוצה לשנות את זה? וכו' וכו'. ככה תקבלי תגובות כנות שלו עצמו, בצורה שהיא אולי פחות מחייבת, ותראי אם זה מתאים.

יצא לי גם לעשות את זה כמה פעמים - בדגש על אנשים שהיו רחוקים ממני גיאוגרפית (או הגבלות קורונה), ואחרי שיחה כזאת נפרדנו (או המשכנו לפגישה פיזית).

פשוט במידה ובאמת לא יתאים לך מבחינה דתית את יכולה להבהיר דרך המציע/ה שזה בגלל הבדלים ביניכם ואין שום קשר למראה, שראית עוד לפני זה בתמונה או שיתפו לגביו ומבחינת זה בכלל לא הייתה לך בעיה.

אגב כשמן בעצמי, גם אם אני או מישהו כמוני חושב שחתכו בגלל המשקל, אני לא באמת יודע אף פעם אם זה בגלל זה...

אבל דווקא בגלל אי הידיעה זה יכול להיות יותר לא נעים. כשאתה לא יודע אם זה באמת או תירוץ

אני אלמד זכות עליה שזה באמת בכנות. הרי הייתה יכולה גם לא להגיד כלום.

מי שמתרצת או מי שפשוט מסיימת קשר על זה (כאשר אני לא מסתיר מראש והיא יודעת ואף רואה תמונות) לא נשאר לי אלא להצטר ולהבין שכנראה לא נועדנו זה לזו, ואולי גם עדיף שזה נגמר אחרי דייט או שניים ולא אחרי 20 דייטים, בגלל סיבה דומה...

זה מקסים. באמת.

תכל'ס - כנות זה הכי טוב. אם זה ירגיש לך שזה לא מתאים ותרצי לחתוך - תסבירי לו למה וזהו...

איזה רגישות מטורפת. כזה ראה וקדש, אשרייך

אולי כדאי להגיד מראש שאתם בסגנונות שונים ואת רוצה לבדוק את זה.
בהצלחה!

"כזה ראה וקדש"

לזה התכוונת?

(לא מאמין שאתה רציני)

כפשוטו

ותמיד מתערב בעניינים בלי לברר

פשוט אין לי בינתיים מחשב זמין. תודה על התשובה

אולי כדאי לפתוח שרשור בפורום המקביל של נשואים טריים.

 

אם את רוצה לשמוע את דעתי הבלתי מנוסה, יש בעיניי שני כיוונים:

את יכולה להגיד להורים שלך שתשמחי שהם יפגשו אותו, אבל לא כרגע. שיתנו לכם עוד זמן.

את יכולה להפגיש אותו עם ההורים שלך, ושהוא לא ישתף את ההורים שלו שקרה מפגש כזה, וממה שהם לא יודעים הם לא יכולים להיעלב.

אם להורים שלך יש צורך מסוים לראות אותו
והוא מבין את זה .. תדברו על זה .. זהו
ואם זה גם מלחיץ אותך אז למה שתלכו בכוח?

תגידי להורים מה שאת מרגישה - אמא אבא אני עדיין לא שם .. מעריכה את הכוונה אולי שמישהו אחד יפגוש אותו
אולי אחות או אח.. במסגרת פחות מלחיצה



אבל בגדול אני נגד ללכת למשהו שילחיץ אותך

ללכת להורים לא חייב להיות דווקא אחרי שהחלטתם (יש כאלה שכן.. אבל לעניות דעתי יש מקום להגיע לפני), כמובן לא על ההתחלה אבל כשיש כבר איזשהו כיוון טוב

 

ובאמת הכל תלוי בהרגשה שלכם.. 
אם אתם מרגישים שיכול להיות נחמד להביא להורים שיראו במי מדובר וגם מבחינת הצד השני- להכיר קצת את מי שגידל את האוצר שלידכם אז אפשר...

אם זה מלחיץ ומכניס אתכם למקום שאתם לא בטוחים בו אפשר גם לחכות

 

פשוט לזכור שזה לא דווקא מעיד על החלטה אלא עוד שלב בדרך

 

אגב.. זה בסופו של דבר ממש תלוי בהורים, בצורת הסתכלות שלהם וכדו'.. ממליצה להעלות את זה לשיח עם ההורים בפשטות ("אני רוצה שתפגשו אותו ולשמוע את דעתכם אבל לאט לאט.. זה לא אומר שסגרנו")

למעשה אבא שלי ואחי ראו אותו לפני כן כשהוא בא אליי לבית אבל זה לא היה מפגש רציני

סתם מתעכבים עם כוס קפה וכד'

כבר חשבתי שהתארסת🤦‍♀️

אבל מזל טוב!! אלופים! ממש משמח(:

ובעז"ה גם אירוסין, למה לא... בהמשך

אבל בשעה טובה... וכל הכבוד על הדחיפה והיוזמה!

אשר תעבוד עמדי"

כתוב, שבשעת החורבן, היו גם צדיקים שם. אבל הם גם גלו עם כולם. למה הם גלו? חז"ל אמרו, צדיקים שבהם למה נענשו? מפני שהיה בידם למחות ולא מיחו. הנביא כותב, שבמראה הנבואה על שעת החורבן, "ויקרא אל האיש לבוש הבדים אשר קסת הסופר במותניו. ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצוות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה. ולאלה אמר באוזניי עברו בעיר אחריו והכו... ועל כל איש אשר עליו התו אל תיגשו...ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והיכו בעיר ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני וכו'". לכאורה - האם האנשים האלו שמופיעים פה - האם הם נענשו או לא? הרי הם גלו יחד עם כולם. אבל מצד שני כתוב "הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה". הם הצטערו מאוד על כל החטאים. אם כן,למה הם נענשו? הרי "שהיה בידם למחות ולא מיחו" זה רלוונטי למי שלא השתדל. ומשמע כאן, שהאיכפתיות שלהם הייתה מושלמת? אלא, שיש אנשים שחושבים, מה זה "שהיה בידם למחות ולא מיחו" - שהם לא כעסו, לא "התעצבנו" מספיק על החוטאים. לא עשו מאמצים למנוע את החטא. אבל הקדוש ברוך הוא אינו צריך את זה "לא אקח מביתך פר ממכלאותיך עתודים". הקדוש ברוך הוא לא "צריך" את ה"השקעה" שאנחנו ניתן. הוא צריך את המטרה של ההשקעה. שאנחנו נדע, לשם מה אנחנו משקיעים להשתדל במצוות ובדרכי ה'. אלו שהיו שם - נאנחו ונאנקו על כל התועבות - ולא על צער השכינה שלא תגלה. ובאותה נבואה - מסופר - איך השכינה גלתה והלכה עם הגולים. גם אלו שהיה להם את התו, היו ראויים לשכינה. אבל השכינה - לא תישאר שם, בשביל מה שאין עמודיהן ותושייתן של ישראל. השאלה היא, האם היה בידם למחות, להראות דרך ה' - ועל זה לא מיחו.

ולמה לא מיחו? אמרו חז"ל

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב (ישעיהו סג) 'כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך'? לעתיד לבא יאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם, ימחו על קדושת שמך". אין מה לעשות. "אמר: אימר ליה ליעקב, דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי רחמי עלייהו". הקדוש ברוך הוא לא מקבל את התשובה ופונה ליעקב. "אמר ליה: בניך חטאו. אמר לפניו: רבונו של עולם ימחו על קדושת שמך. אמר: לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה". לסבא (אברהם) כבר אין רגשות, והנער (יעקב) צעיר מדי. "אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי. אמר לפניו: רבונו של עולם, בני ולא בניך! בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד) 'בני בכורי', עכשיו 'בני' ולא בניך?! ועוד, כמה חטאו כמה שנותיו של אדם - שבעים שנה. דל עשרין דלא ענשת עלייהו (פחות עשרים שנה הראשונות., שאדם לא נענש עליהם) - פשו להו חמשין. דל עשרין וחמשה דלילותא (עשרים וחמש שנה ישנים) - פשו להו עשרין וחמשה. דל תרתי סרי ופלגא דצלויי ומיכל ודבית הכסא (שתים-עשרה שנה וחצי של תפילה ואכילה ובית הכיסא) - פשו להו תרתי סרי ופלגא (נשארו בסך-הכל שתים-עשרה שנה וחצי). אם אתה סובל את כולם - מוטב, ואם לאו - פלגא עלי ופלגא עליך. ואם תמצא לומר כולם עלי - הא קריבית נפשי קמך. פתחו (ישראל) ואמרו 'כי אתה אבינו'. אמר להם יצחק: עד שאתם מקלסין לי קלסו להקדוש ברוך הוא, ומחוי להו יצחק הקדוש ברוך הוא בעינייהו [הראה באצבעו כלפי מעלה]. מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים (ישעיהו סג) 'אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך'"

כתוב "ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה, והבאתי אתכם ציון".

וחז"ל דרשו "אחד מעיר מגן על כל העיר, ושנים ממשפחה מגינים על כל המשפחה".

וכך פירש הגר"א "אחד מעיר - זה משה רבינו, שמבין על העיר, ושנים ממשפחה זה משיח בן יוסף ומשיח בן דויד".

ולכאורה, כל הדרשה הזאת היא ההפך מהפשט של מה שכתוב בפסוק. "אחד מעיר" "שנים ממשפחה" משמע - קצת מאוד, אנשים בודדים שנשארו.


אלא, למה אחד מעיר ניצל? או שניים ממשפחה? משום שהם דואגים לעיר ולמשפחה. ואם כן, מי ניצל איתם? כל אותם שראויים להינצל עבור אותו הדבר. ולכן כתוב מייד אחר כך "ונתתי לכם רועים כליבי ורעו אתכם דיעה והשכל".

ולכן,במקום השני שמופיע "והקימותי עליהם רועים ורעום" כתוב "לכן הנה ימים באים נאום ה' ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם". כלומר, ה"מגן על כל העיר והמשפחה". זה עבור אותו כוח, שמעל הטבע - וגם כן מעל כל הצרה של החורבן.

אבל מה שכתוב "שובו בנים שובבים... ולקחתי אתכם אחד מעיר ושניים ממשפחה". שזה נוגע לעצם העם, זה מופיע, בדומה במקום אחר - אבל רוח הדברים נשמעת שונה - בכלל לא צריך איזה גאולה גדולה או מי יודע מה "לכל הגולה אשר הגליתי מירושלים בבלה. בנו בתים - ושבו. ונטעו גנות - ואכלו את פרין. קחו נשים והולידו בנים ובנות, וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות... ודרשו את שלום העיר... מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה. וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אליי ושמעתי אליכם. וביקשתם אותי ומצאתם....."

שזה, לכאורה - נורא מוזר. - איך זה נגמר פתאום, וכביכול, כל הסיפור על זה שלא יישארו צדיקים, רק אחד מעיר ושניים ממשפחה" - כל זה נעלם? אלא, שהאחד מעיר ושניים ממשפחה" - זה עבור אותו צדק, כאמור. והקדוש ברוך הוא לא צריך שיישארו בגולה, הוא לא צריך שמישהו יסבול, ולא שום דבר אחר. הקדוש ברוך הוא מסתדר טוב מאוד, גם אם האדם הוא כזה או כזה. האדם יכול לשבת בנחת - אבל לזכור, שאיפה שהוא נמצא - הוא צריך לדרוש את ה'. ולהתפלל. ולהשתדל עבור ה' ועבודתו ותורתו. וזה - יתן לו את הזכות. לא הדאגה, שיהיה הוא ולו "אחד מעיר ושניים ממשפחה"

עדיף צד שלישי כדי לתת מקום למחשבה על התאמה מצדך וגם מצידה. הודעה על בואי נכיר יכול להיות קצת מלחיץ..

פשוט ניסיתי לרמוז למישי כאן והיא לא הבינה את הרעיון.. אז כתבתי לה שזה בצחוק..

אולי באמת עדיף לא ישיר גם מהסיבה שכתבת ..

נראה לי שצד שלישי מראה על רצינות יותר מהודעה בפרטי.

לא אצא עם בנים מכאן - עקב חוסר התאמה מגזרית

לגבי ההתאמה, לדעתי יש כאן מכל הסוגים..

אולי לפעמים זה יותר נעים כי זה מאפשר מרחב החלטה כשזה לא מול הבנאדם עצמו.. אבל זה לא 'לא רציני' לדעתי. זה דווקא אמיץ ויפה בעיניי אם מישהי/מישהו פונים ועושים צעד. (לאו דווקא פה, בכללי בחיים)

מרגיש לי יותר מחייב שמערבים צד שלישי. 

במיוחד שמדובר במרחב וירטואלי, זה מראה שהוא באמת רוצה לנסות ולא סתם זורק הצעות לאוויר.

כמובן שאני לא אומרת שמי שפונה בעצמו זה אומר שהוא לא רציני, זה אמיץ ומוערך גם בעיני שמישהו פועל ואקטיבי. אבל מבחינתי פנייה לצד שלישי נותנת גושפנקא כלשהי.

כי אז אם יש צד שלישי אז פחות אפשר פשוט להעלם, אבל סתם ככה בחיים לא מבינה למה צד שלישי זה יותר מחייב... עצם הלפתוח את הלב מול הבנאדם ולא באנונימיות ולהציע שתצאו נשמע לי ממש מחייב

התכוונתי במרחב הווירטואלי (פורומים כמו הפורום החביב הזה, לא אתרי הכרויות)

במציאות של פנים אל פנים אני מסכימה אתך לגמרי

אני חרדית שמשתייכת לקהילה חסידית. משערת שאין פה כאלו

לא כזה מופרך.

דבר שני - מסתמא את לא חסידית קלאסית, אחרת איך הגעת לפה, לא?

מה יש להפסיד אה .. 😅

לי אישית נראה מאוד אמיץ כשבחור פונה, משהו שאני לא אעיז לבד ואם הוא עושה את זה ומציע את עצמו אני קודם כל חושבת שמגיע לו כפיים...

מבינה שזה יכול להיות בעיני בנות קצת חדירה לרשות הפרט, וגם אני אישית לרוב הייתי ממליצה על צד ג'

אבל בעיני לגיטימי כשזה מכבד ופונה כהצעה שנותנת מקום לכל צד והחלטה

מכל מה שכתבו כאן אני מסיק שזה דווקא מוערך לפנות אישית. מעניין אם זה ככה גם לא באופן הווירטואלי

אני אישית הייתי חוסמת

בסוף, זה אנשים מאחורי מקלדת, בלי תמונה או כל פרט יבש אחר. אתה יכול להיות בן 22 רווק צדיק ויכול להיות בן 50 גרוש עם 3 ילדים עם עבר בכלא...

דווקא בפניה ישירה פנים מול פנים אני הרבה יותר מעריכה את הגבר על זה שהוא ניסה. כי זה אומץ. הרבה מאוד אומץ.

בקיצור- פנים מול פנים מעריכה. בפורומים (לא אתרי הכריות) אחסום\ אצפה לצד שלישי.

בהצלחה

ולא חושפים פרטים כמו מספר לפני שיודעים קודם כל על מי מדובר פחות/יותר

זה גם נורא רחוק שגבר גרוש בן חמישים עם עבר פלילי יפנה... לי בכל אופן לא קרה אף פעם

אולי בפייסבוק וסגרתי בגלל זה

אבל עדין מבחינתי הפורומים פה זה כמו קבוצה בפייסבוק... אפשר להמציא נתונים עלייך ואף אחד לא יודע מזה. עצוב אבל קורה כל הזמן. 

כמובן שהרוב המוחלט הם אנשים טובים אבל באסה להתקע על האחד שלא.

אני בטוחה שאני לא הבחורה היחידה שלא מגיבה לגברים שפונים בפרטי.

בקשר לפורומים...

הנסיון שלי כאן שהוא נטו שלי לימד אותי אחרת... 

בכל מקרה חשוב לי לומר שתגובה מקפיאה של בחורה למישהו שבסה"כ אזר אומץ ופנה בצורה מכובדת צריכה להיות אם כבר מעריכה, בטח מעודנת. המעשה שלו אמיץ גם אם הוא לא עונה בקנה אחד עם הרצונות שלה.

***לא מתכוונת למצב שהבחורה כותבת בכרטיס האישי לא לפנות אליה. 

אני חושב שאת טועה.

אף בן אדם שעושה מעשים אמיצים, לא יכול לצפות - וזה עוון אם הוא משכנע אנשים שהם חייבים להגיב אליו ב"כפיים" או בכל דרך ש"נותנת גמול" על מעשיו - גם אם הגמול "באמת מגיע לו".

אדם צריך לחיות את חייו - היחס לאנשים בשטח ציבורי קשור לנושא הציבורי - זה שיש אדם לא מוכר שעושה כך וכך לא מחייב אותך כלום - ואסור שיחייב אותך. זה יהיה חמור מאוד אם זה יחייב אותך. - זה יהיה מתכון לאנרכיה - זה מה שקרה בדור המבול - "חמסן יהיב דמי" - כך אמרו חז"ל. הוא חושב שאם הוא נתן לך אז אתה "חייב" לו. - אין כזה דבר. אסור לעשות צחוק מדברים רציניים. בודאי לא להגיד תראו זה מאוד יפה ולכן אתם חייבים - לא זה אסור בשום אופן ונשאר אסור. מותר לכל מי שרוצה, שמרגיש יכול (או יכולה), שמתאים לה או לו, מישהו שיכול להתחסד במידות חסידות ולהתחייב במקרה זה או אחר - לפי ההקשר - וכמו שהוא באופן כללי החובה של החוכמה של "מידות חסידות" - אז מותר להתחסד לפי ההקשר. ולתת גם מה שעל פי דין אין צורך - בלי קשר לשאלה "מי יזם". אם מישהו יזם - גם בצורה הכי ג'נטלמנית - זה לא מחייב. איזה מין ג'נטלמן זה הוא ג'נטלמן שמחייב אותך?

זה יעזור לסינון מינימלי.

נפגעת שהיית צריכה לחכות?

או שסתם ירדה ההתרגשות ממשהו חדש?

לכל מלון יש הכללים שלו

לפעמים יש חלוקה לאזורים (רק לאורחי המלון, גם לאנשים מבחוץ אבל רק אם מזמינים, לכל מי שרוצה גם בלי להזמין)

אבל בכל אלה שאני מכיר אפשר לשבת לפחות אם מזמינים (ואם לא מלא לגמרי בזוגות כמוכם...)

וכמובן, אתם לא צריכים לפנות אליהם. אחריות שלהם להגיד לכם מה לעשות ומה לא לעשות, איפה לא לשבת וכמה חייבים להזמין, ואתם יכולים לקום ולעזוב אם לא בא לכם לשלם.

 

*לפעמים צריך להזמין במחיר התחלתי די גבוה - יכול להיות 70 או אפילו 120.

קחו בחשבון. מצד שני, אם הבחור שומע מחיר גבוה וזורם עם זה, אל תברחי. תני לו לפרגן את העלות הגבוהה ובפעם הבאה תיזהרו.

זה עושה רושם רע כשהבחורה פשוט לא מסוגלת לשמוע על הוצאות גבוהות מדי

ולבחור - בדרך כלל הצעד הנכון הוא לשלם. אם אתה רוצה תתיעץ איתה אם היא רוצה להישאר ולשלם או ללכת למקום אחר.

מה גם שבדרך כלל דווקא נשים יוצאות לעולם מהר יותר מגבר ולא פעם יותר מבוססות כלכלית

כל המקובעות הזאת שהגבר חייב לשלם- פשוט מחליאה בעיני.

אבל הכי טוב באיזה בית קפה או משהו. ב"ה לא חסרים...

נוטה לבדוק אצל אדם שלישי שקשור אלי ואליו

וכשהמציע/ה קרוב/ה אלי ומכירים אותי אני נוטה לסמוך יותר על הפרטים שלהם

אוף כבר כל הצמתים האלה שדורשים הכרעה מתישים אותי אששששש...

בטוחה שאין אף אדם שאיכשהו מכיר אותו אפילו שטחי? המטרה היא יותר היכרות איתך והיכרות כלשהי איתו...

אני תמיד מגלה שאין לדבר הזה סוף... תמיד חייב להיות אדם כזה, יותר מ1

תחשבי שוב...

אני לא אכתוב כאן את התשובה, כיוון שיש פה הרבה טרולים, ואני אוחז שאת טרולית, ואני לא אתן לך תשובה. באאייייי!!!!!

בגדול אפשר לומר שחבר יותר ייטה ליפות כל מיני דברים, בעוד שהרב יותר יגיד את האמת.

ומצד שני הקשר עם החבר בד"כ חזק והוא מכיר יותר מקרוב.

 

לכן בדברים של תכונות, תחביבים, אופי ואישיות - הייתי סומך יותר על החבר. אלא אם כן יש סיבה לחשוב שהחבר לא אומר את האמת, שאז הייתי סומך יותר על הרב. 

 

כמובן שאם אפשר להמשיך לברר זה הכי טוב..

אלא אם ברור שהבחור בקשר מאד טוב עם הרב ואז משתווה

אלו שעורכים שיחה לפני דייט ראשון,

אתם לוקחים את זה כחלק מהליך הבירור? יש מצב לענות בשלילה אחרי שיחה ראשונה?

ואיך ממקדים אותה כך שהיא תהיה מבררת ולא מבלבלת יותר?

אם זו שדכנות ממוסדת אז כנהוג שלא אבל בהחלט זה לא אומר שאת חייבת ליישר עם זה קו

במקום שאנסה לשבור את ראשי בהכרעה תיאורטית בין הרב לתלמיד...

שאלתי אותו בעצמו דברים שלא הבנתי, דיסקסנו על עצמנו במה שלא הבנו ברמה הישירה וזה באמת פתר לי כל מיני פעמים את הקושיה..

אממה... יש בזה משהו קצת מביך, לראיין בנאדם בקשר לעצמו, ואז תוך כדי למשל להבין שזה לא מתאים... אבל גם קרה ושיקפתי לו את מה שאני חושבת על הפוטנציאל הנמוך מבחינת החיפוש/הפרטים של שנינו... לפעמים יש הזדהות ולפעמים מגיעים לחוסר הסכמה בנידון כיאה לתחום המורכב והדו צדדי הזה...

בבחינת לא נעים לא נורא... לפעמים אין מה לעשות וזו הדרך היחידה כמעט להגיע להבנה

אני חושב שזה הגיוני ממש להיות כנה עם הבחור ולהגיד שלא ממש הצלחת לקלוט מההורים, אז היית שמחה שתדברו קצת כדי להבין אם זה באמת הכיוון שלך.
נשמע לי רעיון סבבה.

שהבחור ידע שאת עדיין לא בטוחה אבל את מוכנה לנסות, אבל חשוב לך לבדוק כמה פרטים בשיחה

אם הוא יסכים - מצוין

 

אני זוכר מקרה שלא הסכמתי לדבר כזה, כי אני לא משהו בשיחות טלפון

ופעם אחרת שהסכמתי לדבר כזה, ולא היה שום קשר בין השיחה לפגישה

האם אחד מהתיאורים התאים והשני לא?

הייתי סומך יותר על התיאור של החבר בכל מה שקשור למידות ולמצבו היום ועל הרב בקשר לתורניות ולמה שהוא יכול להתפתח בעתיד.

 

החלטתי לסמוך על דעתו של הרב.

כי החבר כדרכם של חברים שפך שירות ותשבחות מכאן ועד בכלל...

והרב התמקד בכמה תכונות אופי שהן מורכבות ולא פשוטות, ואין סיבה שהחבר יגיד אותן כי למה לו לקלקל... ואין סיבה שהרב ידבר עליהן אם הן לא קיימות כי למה לו לקלקל...

 

(דווקא בעניין הכיוון הרוחני שלו שניהם היו מתואמים...)

 

ותדעו לכם שהתייאשתי.

מה דין אבידה שהתייאשה מבעליה?

אגב, חברה שאומרת שהכל מצויין זה הסוג שאני הכי לא סובל.

סה"כ רוצים לבדוק התאמה, אם לא מתאים אז לא. אין צורך לעקם בכח את המציאות.

לצערי אני ממש צריך לחקור שתי וערב כשזה מגיע לתורניות ובמיוחד ללבוש. הרבה פעמים התשובה הראשונית היא לא מדוייקת בלשון המעטה.

אז לדעתי הדברים של הרב נכונים, אבל חבר יכול לחוות את הבחור כמו שהחבר מתאר

אבידה שמתייאשת
(אולי בעלים שמתייאש אבל נשמה שלי כאן זה קשור♥, הוא בדוק לא התייאש)

אלא אם לא דיברת אם ה-חבר שלו אלא אם סתם חבר, ואז אולי הרב קצת יותר מכיר

אז לא היינו יוצאים...
ב''ה שהיא דיברה גם עם הרב שלי...
זה לא כי החבר לא מכיר אותי/לא חושב שאני x אלא כי הוא לא ידע מה להגיד.

נ.ב. א' אני מקווה שאתה כבר לא קורא פה😘

אבל בגדול, היכרות דרך מכר משותף, ואינטרנט למיניו (לא רק אתרי היכרויות נניח).

שליש גן עדן.

 

בתחילת הקשר התעלמתי מכמה דגלים אדומים שעלו, בין השאר כי חשבתי שאני נלחצת יותר מידי בעקבות חוויות אחרות בחיים שלי, ובסופו של דבר הבנתי מה קורה וחתכתי.

 

לא הייתי רוצה למנוע, זה לימד אותי הרבה דברים על עצמי ועל מה שאני מחפשת.

מה חוויה אני שונאת את האלה
לכי מקסימום תשתי קפה / שוקו ותחזרי
סירסלי?

המקלחת הכי משמעותית שלי היתה אחרי הג'יפה הכי גדולה.

האוכל נטעם יותר טעים כשאתה מגיע מת מרעב.

אז ממקום של להגיד הדברים השליליים שחוויתי העניקו משמעות יותר טובה לדברים החיוביים. זה מבהיר כמה שאני לא מעוניינת בקשר כזה, ובאיזה סוג קשר כן.

דרך שגרירים בלב, מישהי שהייתי אצלה בעבודה מעשית, חברה ובעלה.
באחד מהם הייתי יכולה למנוע מראש, עם האחרים לא יכלתי לדעת לפני מהבירורים. לא הייתה חוויה בונה ולא היה קריטי למנוע, היה רק דייט אחד.

כי הכי משמעותיים שלי גם היו הכי מכאיבים בסוף...

ולא, לא הייתי מוותרת עליהם.

כן הייתי שמחה ללמוד לא להכנס לקשרים מתוסבכים...

הלוואי שכבר למדתי

יש הרבה אנשים שטוב וכיף איתם אבל הם לא מתאימים לנו.

זה לא היה דייט ראשון ובשלב הזה מצופה שיפרט (הוא פירט איזה תירוץ שלא אמור להצדיק פרידה בשכל הישר). אז ניראה לי יותר כמו ש@לצורך כך כתב, הוא שינה מהאמת.

אולי בנות הפורום ידעו להסביר.

שנינו מסכימים שהדייט היה כיף ונחמד לנו ביחד.
אני עוד לא יודע איך מגיעים למסקנה של חוסר התאמה אחרי דייט שהיה מוצלח.
אולי יגיע יום ואבין.

אף פעם לא יצא לי לומר שהיה לי טוב באופן מפורש
אבל יש פגישות מאוד מוצלחות עם אנשים ואין שום צורך לומר שהיה טוב כי היה מצויין.., אנחנו פוגשים אנשים טובים,מעניינים,מצחיקים וכיף לנו איתם
אבל כשבוחנים אם הקשר מתאים מבחינה זוגית מגיעים למסקנה שפחות מתאים משלל סיבות.כל אחד וסיבותיו.
אין אנשים שכיף לך איתם שלא מתאימים לך מבחינה זוגית?

הם פשוט באים בגישה מדומיינת של "התאמה ו"מה שאני מחפש". חבל שאנשים טובים עם גישה נכונה מבזבזים עליהם את הזמן.

 

ובלי נדר גם לא אעשה את זה אף פעם.

 

חוסר רגישות לעורר ציפיות בבחור/ה בצד השני ואז לרסק אותן.

 

 

 

מאוד לא נעים וסתם זורה תקוות שווא.

באמת היה נחמד, קצת התבאסתי כשהיא אמרה שלא אבל במקרה הזה זה היה בסה"כ מובן.
לזכותה יאמר שהיא כבר רמזה על זה בסוף הדייט.

זה כי לפעמים תוך כדי תנועה אתה מרגיש שטוב לך

אבל אחרי זמן עיכול (לילה בד"כ)אתה רואה את הדברים אחרת.

(קרה לי פעם אחת. אבל הבחור לא הופתע הוא היה רגיש דיו כדי לקלוט את תנועות הנפש שלי תוך די הדייט ולהבין שגם אם טוב לי לכאורה זה לא אומר שיהיה המשך)

שהתכוונו שהיה נחמד בדייט הכוונה מצד הזרימה שלו או מצד השיח.
אבל לא תיארו את הצד השני של המטבע שגם הורגש שישנן פערים (שכנראה לא פגעו בזרימה של הדייט) שבדללם בחרו להיפרד.

זה לא סותר שזה כן קצת יגרום לאכזבה..

 

א. אם יודעים שהולכים לסיים את הקשר כדאי לא לתת פידבק שמראה על המשך הקשר 

אבל זה לא אומר שאי אפשר לשדר שהיה נחמד

 

ב. לפעמים לשני אנשים באמת נחמד (בסוף בדייטים לרוב נחמד) , אבל בתוך המכלול יש נקודות שהם לא מסוגלים לגשר על הפערים ולכן בוחרים לסיים את הקשר מראש. 

 

ג. לא כולם תמיד רוצים / מוכנים / יכולים לתת צ'אנס אמיתי מכל קושי שהוא ולכן למרות שכן יתכן ויש פוטנציאל אפשרי הם לא מסוגלים להשקיע בזה מאמץ. 

 

ד. לא דומה אמירה "היה לי כיף" אחרי דייט ראשון לאותה אמירה אחרי דייט חמישי 

 

ה. מבינה את הבאסה.. 

 

 

"לא כולם תמיד רוצים / מוכנים / יכולים לתת צ'אנס אמיתי מכל קושי שהוא ולכן למרות שכן יתכן ויש פוטנציאל אפשרי הם לא מסוגלים להשקיע בזה מאמץ."

 

בהחלט.

כל הזמן שרויים במחשבה שיש משהו "טוב יותר" בחוץ. 

ואני אומר: אם זה טוב, למה לא להמשיך?

 

אולי יש דברים שמתגלים אחר-כך? כלומר: אם מגלים שישנם סוגים מסוימים של פערים, אולי אפשר לדבר ולגשר עליהם?

 

(ולא איכנס לשאלה המגדרית אצל מי זה יותר)

שהיה לי טוב בדייט אבל היה ברור לי שזה לא יכול להמשך.. זה לא סותר

קרה לי גם הפוך- שהיתה ממש זרימה והיה שיח טוב עם בחור והוא בחר לסיים והבנתי אותו לגמרי, עדיין אני מעריכה אבל אין קשר באנרגיות שלנו ובכיוונים...

די מבאס 😔 וזה בקשר ארוך ומשמעותי לא משהו של כמה דייטים בודדים... אלא כמה חודשים...

אבל אמרו לי הרבה פעמים שאני מקסים ומתוק והיה כיף להכיר אותי...

נוראי, מאכזב.
הרגשתי שהיה לי ממש ממש כייף, הוא אמר שהיה לו כייף.
למחורת פתאום התקשר אמר לא מתאים.
הייתי בשוק והמומה

אולי אבל נוכל להסיק מכאן מסקנות לקשרים עתידיים ולראות כיצד ניתן לצמצם זאת?

כי מסתבר שהתופעה קיימת באחוזים מסוימים..

 

יש למישהו/מישהי רעיון מה ניתן לעשות?

לרוב, מה שיש להם להגיד הם פשוט אומרים..

ודעתם חשובה לי אז אני בד"כ משתפת ומתייעצת איתם אבל לא תמיד מקבלת את דעתם

אף אחד לא נתן לי להעביר כלום
אני משוחרר עכשיו?

מה אני חושבת על זה?

אני חושבת שהם מגלים אחריות הורית רבה, ופועלים כדי שלבת שלהם היה טוב בקרוב.

מצד שני, יש משהו בחוסר היכולת שלהם להרפות שגורם לי להרגיש שהם רוצים יותר ממני, או רוצים במקומי ואז לאחריות שלי או לרצון שלי נשאר פחות מקום.

 

2. וואו חפירות או משפטים שרק עצבנו אותי יותר

אמא שלי מציעה לי כשהיא חושבת על משהו אבל מעבר לזה לא.

ההורים שלי שהם ממעטים להתערב כשאני לא פונה אליהם בנושא, לפעמים יש להם מה לומר/להציע אבל הם עושים את זה באופן עדין ולא פולשני או שתלטני.

זה היה נכון גם במשך פרקי זמן ארוכים שלא יצאתי, ולמרות שלא בטוח שהם ראו איתי עין בעין את הנושא והסיבות.

כשהם כן אני בדרך כלל שומע לוקח בחשבון את מה שיש להם לומר ומכבד את זה, מקסימום איזה הערה שלא באה לי בטוב אבל לא זכור לי שהתעצבנתי ממש ממשהו כזה.

סה"כ אני מעריך אותם ואת הגישה שלהם בנושא, לא מובן מאליו.

ההורים כן מתעניינים ושואלים מה הולך ואיך היה.
רק פעם אחת הם שינו פרטים בכרטיס בלי לומר לי ושלחו אותו, אמרתי להם שזה בעיני ממש לא מכבד ומאז הם יותר חושבים ומתחשבים.
מעריך אותם ומתייעץ איתם, עם אמא הרבה יותר מאבא למען האמת.

עדיין לא יצאתי מהצעה שלה
אבל אני מאוד אוהבת שהיא מציעה
ובכלל מאוד מקשיבה לה .
היא מאוד מחזיקה מהדעה שלי ותמיד אומרת לי שכיף לה לשמוע מה שאני מחפשת אז זה נותן לי ביטחון ולא מלחיץ.

הם ההורים שלי, אוהבים אותי ודואגים לי (על אף שאני אדם בוגר ועצמאי).

אני מניחה שאני כהורה הייתי עושה אותו דבר...

"אין טוענין למסית" = אדם שמסית לדברים רעים, אסור ללמד זכות עליו

האמת שכל אחת מעדיפה משהו שונה..
ממליצה לשאול בשיחה אחרי הדייט הראשון שהיא בד"כ בטלפון מה היא מעדיפה.

בין הדייט הראשן לשני לדעתי לא כדאי 3 פעמים ביום לשלוח בוקר טוב, לילה טוב וכו' אלא אם כן מתכתבים תוך כדי.
כדאי פשוט שיהיה קשר נגיד על קביעת הפגישה ואם יש פער אז לדבר בטלפון פעם אחת או בהתכתבות

ואחרי זה להעלות יותר את המינון של הקשר בין לבין, אבל שוב לשאול כי באמת כל אחד ומה שטוב לו. מנסים ביחד ליצור שפה משותפת ובסוף הכי חשוב הכנות בקשר.

וזה רק גורם ליותר בלבול

ולדבר על זה

נגיד לשאול אותה איך היה לה היום בנוגע למשהו מסויים שהיא שיתפה אותך בדייט ואז לזרום לשיחה, אח"כ לדבר על מתי נפגשים וכולי וכולי.. ככל שהדיבור מרגיש יותר זורם אפשר יותר לדבר ופחות לחפש לדבר תחת הקשר ספציפי.

ואם היא לא זורמת איתך - דבר איתה פחות, תרגיש אותה. היא ממש זורמת לדבר בין לבין - אם באלך זרום איתה.

לא נראה לי שייך לשלוח הודעות בלי הקשר כלשהו כל עוד אין קשר משמעותי באופן הדדי.

 

 

סמוך על האינטואיציה שלך מתי זה שייך ולא שייך, אין מה לעשות זה הכלי היחידי שניתן באמצעותו לבנות קשר. לאט לאט מדייקים את זה יותר, תשאל את עצמך מה אתה מרגיש ותפעל מתוך המקום הזה, אי אפשר לנתק את המקום רגשי.

יש כאלו שבין פגישות שהמרחק ביניהם כמה ימים תספיק שיחה אחת או אפילו ווטצאפ ויהיו כאלו שגם ירגישו בנוח עם שיחה כל יום. זה כמובן תלוי גם בשלב שלהקשר. לא דומה בין דייט ראשון לשני או שני לשלישי לבין דייט עשירי לאחד עשר או עשרים לעשרים ואחת...

אפילו קצרה. אם לא רוצה, זה כבר סבבה מצידך

אוקי אז לקחת חלק מסתבר.

@איכה

אל תקח לה..

אני יכולה לקחת את קלא - קמ ויה''ר.

זה בסדר.

אני אגלה לך בסוד, שאני אומרת את כל התהילים של שבת בלי קשר.. וא אני עוזרת לנו לסיים ספר נפלא, ואם לא לונורא.

אז בשביל מה לקחתי פרקים..?

נא - ס