פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 186)

האמת שכל אחת מעדיפה משהו שונה..
ממליצה לשאול בשיחה אחרי הדייט הראשון שהיא בד"כ בטלפון מה היא מעדיפה.

בין הדייט הראשן לשני לדעתי לא כדאי 3 פעמים ביום לשלוח בוקר טוב, לילה טוב וכו' אלא אם כן מתכתבים תוך כדי.
כדאי פשוט שיהיה קשר נגיד על קביעת הפגישה ואם יש פער אז לדבר בטלפון פעם אחת או בהתכתבות

ואחרי זה להעלות יותר את המינון של הקשר בין לבין, אבל שוב לשאול כי באמת כל אחד ומה שטוב לו. מנסים ביחד ליצור שפה משותפת ובסוף הכי חשוב הכנות בקשר.

וזה רק גורם ליותר בלבול

ולדבר על זה

נגיד לשאול אותה איך היה לה היום בנוגע למשהו מסויים שהיא שיתפה אותך בדייט ואז לזרום לשיחה, אח"כ לדבר על מתי נפגשים וכולי וכולי.. ככל שהדיבור מרגיש יותר זורם אפשר יותר לדבר ופחות לחפש לדבר תחת הקשר ספציפי.

ואם היא לא זורמת איתך - דבר איתה פחות, תרגיש אותה. היא ממש זורמת לדבר בין לבין - אם באלך זרום איתה.

לא נראה לי שייך לשלוח הודעות בלי הקשר כלשהו כל עוד אין קשר משמעותי באופן הדדי.

 

 

סמוך על האינטואיציה שלך מתי זה שייך ולא שייך, אין מה לעשות זה הכלי היחידי שניתן באמצעותו לבנות קשר. לאט לאט מדייקים את זה יותר, תשאל את עצמך מה אתה מרגיש ותפעל מתוך המקום הזה, אי אפשר לנתק את המקום רגשי.

יש כאלו שבין פגישות שהמרחק ביניהם כמה ימים תספיק שיחה אחת או אפילו ווטצאפ ויהיו כאלו שגם ירגישו בנוח עם שיחה כל יום. זה כמובן תלוי גם בשלב שלהקשר. לא דומה בין דייט ראשון לשני או שני לשלישי לבין דייט עשירי לאחד עשר או עשרים לעשרים ואחת...

אפילו קצרה. אם לא רוצה, זה כבר סבבה מצידך

אוקי אז לקחת חלק מסתבר.

@איכה

אל תקח לה..

אני יכולה לקחת את קלא - קמ ויה''ר.

זה בסדר.

אני אגלה לך בסוד, שאני אומרת את כל התהילים של שבת בלי קשר.. וא אני עוזרת לנו לסיים ספר נפלא, ואם לא לונורא.

אז בשביל מה לקחתי פרקים..?

נא - ס

שזה לא מה שיועד לי ולא מתאים לי ויבוא מישהו שיהיה יותר מדויק לי.

איך זכתה. אתה כמובן לא יודע.

כמו שאתה לא רוצה להבין את הזכות "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"

כמובן תלוי כמה הריח חזק, כמה אתה עסוק במה שהיא אולי חושבת וכו'.
באופן כולל יותר פשוט להיות כן.

באופן כללי אם מדברים בכנות ומשתפים אז הכל בסדר

וגם @צף, הדוגמא בעיקר כדי להמחיש סיטואציה מטעה אפשרית. עיקר השאלה שלי - מתי ועד כמה נכון ללמד זכות על סיטואציות שונות בדייטים?

אפשר ללמד זכות אבל אתה מבין שיש פה משהו משמעותי

אם חד פעמי כולנו בני אדם זה קורה (פקק/ הבחור הגיע קצת מסריח/ עצבני וכולי) בוודאי ללמוד זכות
אם זה דפוס באמת כדאי לחשוב למה זה קורה ואם זה מתאים לי.

לדוגמא בחור/ה שמאחרת לא לכעוס ישר .. לחשוב חיובי
טוב בטוח קרה משהו .

אמ בחור שהגיע לא כל-כך מסודר לדייט לתת לו צ'אנס!

אני לא יודעת יש מיליון דוגמאות
לא להיות דרמטיים לתת צ'אנס לכל אחד מגיע , אפשר לשאול לנסות להבין ..
לא בטוח שזה דפוס

שיש משהו אמיתי במה שהם כתבו.
העניין של לימוד זכות, שמתרחש בעיקר בינינו לבין עצמנו, בשלב מסויים פוגש את המציאות ונדרש לאימות. גם באותו סיפור ידוע שממנו לומדים עד היכן לימוד זכות, שסיים ואמר 'כל מה שאמרת היה כך בדיוק' ושלח אותו לביתו עם שכרו, מלמד את זה.
המטרה של לימוד הזכות היא לא ההישארות בערפל, אלא מציאת הוודאות והחיבור בין המחשבה הטובה שלי לזְכות ולזַכּוּת של האחר.
כשלא מכוונים לשם, יש סכנה מסויימת כשזה פוגש מצבים שבהם לימוד הזכות עלול להיות מזיק ופוגע.
לכן זה חייב לפגוש את השני בנקודה שנקראת כנות ושיתוף. ולזה צריך הדדיות, של מלמד הזכות לשאול, של השני להכין מראש או להסביר.
כמו שעל האדם להשתדל להיות מלמד זכות, זה בידיו של הצד המתלמד להיות נקי בעיני אדם ולהוציא עצמו מן הספק, באם יש חשש סביר שיתלה בו אחד כזה שלא בצדק. במיוחד כשמדובר בעניינים כאלו שדי בהסבר פשוט כדי להבהיר את המצב. לתת לשני לדעת ולא להשאיר אותו תוהה, על משהו, זה מראה על אכפתיות וחשיבה על האחר. גם אם זו תהיה הפעם היחידה שנפגשים איתו.

לקחתי לי

תודה🙏🏻

כמו תמיד. סתם מציינת...

התגובות שלך נדירות 

 

ריגש אותי לקרוא

מקסימום אם ממש אתה מריח לזרוק במאמר מוסגר "איזה טרמפ היה לי, הדביק לי ערימות ניקוטין בבגדים..."

בגדול אם אתם במקום פתוח ודוסים לא חושבת שזה מעבר לדמיון

של קוגניציה גופנית והמציאות בשטח מלמדת שהחושים גוברים על לימוד הזכות, בעיקר אצל בחורות. בחורה שתריח ריח כזה אם היא לא סובלת או רגילה- לא יעזור שום לימוד זכות- היא תיפרד ממנו למחרת. גם אם המציאות הפוכה לגמרי. כאלה אנחנו
(אבקש ממי שמגיבה כדי לתקוף את הנאמר לוודא קודם כל שהיא לא כזאת .. מונעת בעיקר על פי החושים והרגשות)

שנית, גם להגיד בכנות לצד השני שהיית בטרמפ שעישנו בו ושאתה מתנצל...

יכול להיות שמדייט לדייט התכווננתי יותר, אבל לא זו הייתה המטרה.

ובכללי זו גישה שגויה לצאת ולבדוק אם המועמד הוא "מה שאני מחפש", אלא צריך לראות אם טוב ביחד.

ברור שהגישה הזאת לא טובה אבל נראה שכולם פה מלאכים שידעו מה הם מחפשים על ההתחלה ושכל מעשיהם היו מעולם לכתחילה. יפה.

ולא כדי לנסות אם יש סיכוי לקשר משמעותי.

 

גם אם אתה לא יודע מה אתה מחפש על ההתחלה אתה בא לפגישה קולט שזה לא זה וממשיך אבל אף אחד (כמעט) לא עושה את זה במכוון (יוצא עם מישהו שלא מתאים לו).

אני חושב שלא כולם מגיעים מראש עם הבנה ברורה של מה הם מחפשים, וגם אלו שכן בפועל הרבה פעמים זה משתנה עם הזמן ועם החיכוך במציאות של הדייטים.

אם אתה מגיע מראש בהנחה שלא יצא משהו מהדייט ואתה רק רוצה לבדוק כלפי עצמך - זה נשמע לי באמת לא הוגן כלפי הצד השני.

אם אתה מגיע עם פתיחות לזה שייתפתח קשר - לי זה נשמע בסדר, לא כולם יודעים מראש וכאמור גם אצל מי שכן זה משתנה.

מניח שיש לך כבר היום איזשהם קריטריונים לסינון, נניח לפי רמה דתית. כמובן שעדיין מומלץ גם לעצמך וגם לטובת הוגנות כלפי מי שיצא איתן שתנסה לשבת עם עצמך ולברר יותר טוב את מה אתה מחפש.

השתדלתי לנסות להבין מה אני רוצה לפני.

יחד עם זה, ברור שמפגישה לפגישה, ובאופן כללי עם הזמן ועם התהליכים שעברתי, למדתי להתחדד יותר, ויצא לי להבין מה אני כן מחפשת ומה לא.
אני חושבת שגם עצם הרצון עבר תהליך משמעותי והיום הוא נמצא במקום אחר לגמרי, ב"ה.

אם לא מרגיש לך מפדח מידי, אתה יכול לנסות לדבר עם שדכנים/ות שיכווינו אותך, שייתנו לך שאלות וסיטואציות ואז אולי תקבל רושם כללי

אם מבחינתך אתה מוכן לחתונה ולא יודע להגיד מה אתה מחפש
ומן הסתם הקדשת לזה זמן אז בהנחה שההצעה נראית לך אפשרית היינו ייתכן וסוג כזה של אשה נכון לי אז נראלי תצא.

זה לא שונה לענד ממשהו שחשב שמתאימה לו משהי שקטה יצא איתה והופ הבין שזה לא בשבילו.

אפשר להגיד לך שתחכה ותחששוב עוד מה מדויק יותר עבורך אבל איפה עובר הגבול? ואם עוד שלושה חודשים של ייעוץ וסירור לא יניבו תוצאה אז מה נעשה? נשלח אותך לעוד שלושה חודשים?

הצד השני הוא שאין דבר כזה אני יוצא עם משהי כשאין הווה אמינא להתחתן איתה. אבל כל עוד שיש ..

שוב , אני באמת מקווה מאוד לא לפגוע ולא לבזבז את הזמן של אף בחורה אבל אם שמעתי על משהי שהיא נשמעת לי אבל אני עוד לא סגור אם אני מעדיף את התכונה הזאת או לא.. אין מנוס מלצאת איתה ולבדוק את זה.. גם אם ייתכן ואחרי הפגישה תתחרט על כך. .

תמיד ידעתי מה פחות או יותר הבסיס אותו בסיס
כמובן שעכשיו זה קצת יותר מדויק ובוגר

כן יכולה לומר שבפועל עצם המפגשים לימדו אותי מה מתאים לי ומה פחות.

אבל זה קרה באופן טבעי עם הזמן ועם מפגש עם מגוון סגנונות. ממש לא מלכתחילה.

תמיד כשיצאתי זה היה עם מישהי שחשבתי שיש בסיס לקשר באמת ולא סתם יצאתי כדי להרגיש איך זה. חושב שזה לא הוגן כלפי הצד השני. מאוד מקווה שגם מהצד השני לא עשו לי דבר כזה...

להגיד לך שתמצא בחורה 100 אחוז בגישה ההלכתית שלך- אפשרי, אבל הרבה יותר נדיר. במיוחד אם אתה מציין שיש התאמה ברמה גבוהה מאוד בניכם בכל פרמטר אחר.

"בית דתי סבבה כזה"- מה זה אומר? ברור לה שהיא תשמור על מצוות הבית\ חגים\ הלכות אחרות וכאלה? או שהדגש פה זה שלא קריטי לה על הסנטימטר של החצאית\ פתח חולצה? 

גם אל תשכח- בסוף אין דבר כזה זוג שמסכים על הכל. כשבונים את הבית לאורך השנים זה יכול להשתנות קצת לפה ולפה.

בהצלחה

אם כן - כן

אם לא - לא

כשהקשר מתחממם טוב להעלות את הפער הזה ולראות מה כל אחד רוצה.

כן טלויזיה או לא, עיתונים חילוניים או לא, וכל מיני דברים.

אחרי שמעלים את הפערים צריך לבדוק ביחד אם ואיך פותרים את זה. אם ההשקפה יחסית דומה אפשר לפתור את זה ולא חייבים להסכים על הכל. אם הבית העתידי של אחד נראה מאד שונה משל השני זה בעיה וצריך לראות אם אפשר לגשר עליה.

אם אתם מצליחים לשמור נגיעה זה כבר מראה משהו יפה משותף

קריטי להבין מה ההשלכות של הכיוונים השונים בנושא הזה על הבית שרוצים להקים ולשאול את עצמך האם אתה מוכן להקים בית כמו שהיא רוצה, ומצידה האם היא מוכנה להקים בית כמו שאתה רוצה. כי להצטרך לבוא אחד לקראת השני זה בטוח יהיה, אז השאלה אם אתה מוכן להתפשר על רמת התורניות והמחוייבות להלכה שתהיה בבית הפרטי שלך בשביל להמשיך איתה, או שאתה מחליט שיותר חשוב לך הערכים התורניים וההלכה ואתה מחפש מישהי שאיתה תקים את הבית הזה.

אבל בחורף הכי שווה לצאת, להתכרבל במעיל ולחסוך תיק...

עדיין הבאתי תיק ;) בנות עדיין צריכות

אין בו מקום לבקבוק וכו'

בחורה כלבבי

זמן

אולי לכתוב יעזור לך?

אם לא הכל את הרוב

וגם זה יעבור...

 

פרקטית- זורקים כל דבר שמזכיר אותם.
זה הדבר היחידי שסוגשל עזר לי להתגבר אחרי שנים.

למה את חושבת שתחזרו?
זה עוד יותר מבלבל .. אולי זה סוג של הכחשה
אם לא .. תבדקי באמת שנפרדתם ושזה סופי .
אחרי זה יהיה לך יותר קל לעשות סגירת מעגל(:

גם אם הבחור לא רוצה לצאת איתך כרגע , זה גם סגירת מעגל..כי הוא לא רוצה אותך

אין לך מה לצאת עם בחור שלא רוצה לצאת איתך או מתלבט עלייך .
לאף אחד לא מגיע להתחתן עם אדם שמתלבטים עליו

לגבי הבכי תבכי מי אמר שזה לא טוב? זה גם חלק מהתהליך..


לגבי זה שהוא מושלם .. קשה לי להאמין שהוא מושלם אולי היה בו הרבה דברים שרצית.
וזה טוב תקחי את אותם דברים ותחפשי אותם בקשר הבא
וכמובן תעשי ניתוק בין האדם לבין המעשה / תכונה

ברגע שתשלימי עם זה שהוא לא כאן
הוא לא רוצה אותך
ואת ממש לא רוצה לחיות עם בחור שלא רוצה אותך

יהיה לך הרבה יותר קל להמשיך

קודם כל חיבוק!!
מה שלי עזר שזאת הייתה פרידה קשה:
א. לבכות, לתת מקום לזה. להבין שזה לא משהו שבך
ב. לצאת, לעשות דברים!!
ב. לבדוק שזה באמת סופי(אתמול שמעתי ב252 שחשוב מאוד לדעת שזה סופי).
ג. לי עזר ללכת למישהי שתעשה לי סגירה
ד. לא לצאת עד שמרגישה שמוכנה

לא הכל מושלם וזה בסדר.
לפעמים אנחנו רוצים הכל!
וצריך להבין שהגיוני שיהיה קצת ריחוק ולא כי הם כבר לא חברות קרובות אלה כי יש עוד משהו שנכנס לה לחיים וצריך לתת מקום לכולם.

אני חושבת שזה גם תלוי עד כמה הקשר עם החברה חשוב לך!
אני יודעת שלחברות הקרובות שלי תמיד יש מקום ואני בעזרת ה תמיד אשתדל להיות שם בשבילם!
למה? כי הם חשובות לי וזה לא סותר את זה שאני יוצאת עכשיו עם הבחור אז כל העולם נעצר?.

מקווה שזה ירגיע אותך קצת!
ויותר מזה אנחנו בחיים לא נהיה לבד ה' איתנו!! אז למה לחשוב שלילי..

חברות שלך זכו בך!!

קצת הרגעת.. 

אני חושבת שזה לא תמיד ככה באופן מוחלט, וגם אם בד"כ זה ככה אז נשבור אותו

יש לי כמה חברות טובות נשואות..
אחרי החתונה כן היה איזשהו ריחוק אבל הוא הגיוני ומשמח ממש כי ב"ה היא בונה את ביתה עם מי שהיא שלמה איתו סוף סוף😍

וכן יש חשש שאם עכשיו היא מתחתנת אז אח"כ היא תשכח אותי?
אבל בד"כ אחרי כמה זמן כשמתחילים קצת לחזור לשגרת היומיום הקשר כן ממשיך..
לא יודעת מה את עושה היום עם חברות שלך ואולי משהו ישתנה מבחינת זמינות וכאלה אבל סה"כ ממה שחוויתי החברוּת כן נשארת

בשורות טובותתת😍

לא יודע איך זה אצל בנות,
אבל זה לא מחייב.

זה כן לפעמים מורכב יותר, ולפעמים זה צריך לתפוס צורה שונה.
אבל בהחלט לא מחייב. יש לי חברים נשואים מ ד ה י מ י ם ! !

נכון
נכון

אנחנו תמיד נזכור
לתפוס
את הקשר
בצורה נ כ ו נ ה

עכשיו אני רגועה

כי גם לפני שהן התחתנו לא הייתי בקשר קבוע עם החברות שלי, אז אני לא מרגישה הבדל. אבל בהחלט יש משהו מדכא כשחברה מתחתנת, כי עכשיו אנחנו לא באותו שלב בחיים וזה יוצר פער שקצת קשה לגשר עליו

נכון שב"ה זה משמח..
אבל.. יש גם קושי! הוא יגיע.. אין עניין להתעלם ממנו..
זה ממש שמח שחברה קרובה מתחתנת, אבל כן זה הרבה פעמים בא עם קושי..
למה? כי אם היא חברה טובה שלך כנראה שאת צריכה אותך ושטוב לך איתה ושהיא ממלאת לך את החיים בטוב שלה..
וכשהיא מתחתנת, הרבה פעמים הקשר בינכם ישנה צורה.. נכון, היא לא ח"ו מתה.. היא בסה"כ מתחתנת.. אבל דווקא בגלל זה הרבה פעמים לא יודעים להכיל את הקושי,ואת עצמך עלזה שקשה..
כי היא כן תעלם קצת באיזהשהוא אופן.. כבר לא זמינה ברגעים האלה של השעות הקטנות של הלילה לאיזה רגעי משבר שלך..ולא תמיד זמינה לצאת איתך לקניות.. וכבר לא גרה לידך ככה שכשבא לך את פשוט קופצת.. וגם אם היא קרובה אז לא תמיד זה שייך כי בעלה נמצא/בדרך.. וכו וכו..
ובאיזהשהוא מקום גם כשיש לך עוד חברות או אנשים מסביבך, את מרגישה איזה בדידות..
וגם נפשית.. היא כבר לא שם.. עכשיו היא מרוכזת בלבנות את הבית שלה,את הזוגיות עם בעלה.. וזה הכי מבורך שיש!!! אבל לך, כחברה, רווקה, אין בזה פלוסים.. כי לך לא נכנס מישו חדש לחיים..לך אין אהבה אחרת.. היא,אותה חברה,מרכז חייך, והחתיכה הכי גדולה בלב שלך.. וכששתיכן רווקות,זה הדדי.. וכשאחת מתחתנת,מופר האיזון..
ועוד דבר, כשאת בשלב שגם מחפש זוגיות, אז באיזהשהוא מקום החתונה שלה תנכיח אצלך את החוסר בזוגיות, את הקושי בכך שעוד לא מצאת אותו, את הבדידות..
)עוד נקודה שבא לי להתייחס- אין מה להשוות גברים ונשים בעניין הזה..לדעתי.. אצל בנות הקשר הרבה יותר רגשי.. ויש בנים שחווים משבר אחרי שחבר מתחתן אז יש פה איזה ק"ולבנות..(

אבל היי.. את מסוגלת להתגבר על הכל.. למצוא דברים שישמחו אותך, איזה צ'ופרים קטנים בדרך.. וגם עם אותה חברה,אפשר לקבוע והיא באמת בסוף רק התחתנה..היא עוד אוהבת אותך!! וכן,להשקיע יותר בחיפוש אחרי החצי שלך..להכנס לקשר בריא ומשמח שיבחוף אותך ויתן לך רק טוב!!
רק פשוט לשים לב שהגיוני שיש קושי,לא להתעלם ולא להדחיק,אפילו כמה ימים לתת לעצמך ככה לחוות אותו.. ואז לקום ולהתגבר בכל הכוח..
בהצלחה אחותת❤

אז מה אם בעלי הדרך הביתה?
אז מה אם ישן מישהו לידי?
למה זה אומר שאני פחות זמינה ללכת איתה לקניות? או לדבר איתנ ב1 בלילה?
בעלי לא אמור לעצור אותי מלהמשיך את חיי (והיי. הן אפילו היו בחיי לפניו.)
כמו שברווקות לא תמיד אפשרי לקפוץ אחת לשניה, ולא תמיד גרים קרוב, גם כנשואים. אבל זה לא כי נשואים

אשרייך

תודה!

לי זה עזר.
חושבת שזה עניין של מודעות למצב ופרופרציות לחברות.
המודעות לזה שחברות זה דבר משתנה בחיים יש תקופות שממש הקשר חזק ויש תקופות שפחות. אפילו עם אותה חברה. בזמן הזה אפשר פשוט לפתח קשרים נוספים או להתעסק בדברים אחרים.
בנוסף חברות זה דבר משתנה בחיים לא תמיד החברות שהיו לך באולפנה יהיו חברות שלך בזמן השירות ולא בטוח שאלו שהיכרת בשירות יהיו חברות שלך במכללה/אוניברסיטה ובהמשך בעבודה.
קשרים משתנים ומתחלפים בחיים וגם אם חברה התחתנה וכמעט אין את הקשר שהיה לפני ( לא מאחלת לך) . תכירי עוד חברות חדשות בעוד עשרות מקומות בחיים.

זה טבעי שמיד אחרי החתונה יש טיפה ריחוק פשוט כי החברה עסוקה בקשר עם בעלה. בהתחלה הרבה פעמים הקשר מאוד טוטאלי ואח"כ יותר גמיש, זורם. וזה כמובן מאוד משתנה מזוג לזוג

אם יש לך חברות שממש יקרות לך ואת רוצה לשמור איתן על קשר זה משהו שאפשר לנסות לדבר עליו כשהחברה מאורסת, לפני החתונה. להעלות את הנושא, לספר לה שאת נורא שמחה בשבילה אבל מאוד תשמחי אם תצליחו לשמור על חברות אולי בקשר פחות אינטסיבי אבל תמצאו את הקשר הנכון. בוודאי יש כאלו שיצליחו לתחזק חברות כזו בכיף ובשמחה לא בקטע תלותי אלא ברצון משותף.

בד"כ אחרי תקופה יש יותר פניות בזמן ובנפש לחברות.

אגב, סביר שכשתתחתני בעז"ה הקשר יוכל מטבע הדברים להתחדש ולהתעדכן כי יש התלבטויות ויותר נושאים במשותף.

הכי חשוב בעייני להבין למה זה קורה ולא להיפגע (וגם לנסות לא להיות כזו בעתיד..) הרבה סיכוי שזה לא בכוונה ומרחק פיזי לפעמים גם גורם למרחק נפשי. זה טבעי שקשרים משתנים ומתחלפים, במידה מסוימת אפשר לראות בזה גם הזדמנות.

עזרתן לי מאוד

כשאני התחתנתי היה לי ברור שאני ממשיכה לשמור על קשר כרגיל עם החברות שלי, וכך היה. אני לא חושבת שאם מתחתנים אז באמת נהיים יותר עסוקים או משהו...

 

אם זה חשוב ל2 הצדדים אתן תעשו מאמץ להיפגש ולתקשר. (אני חושבת שרק יכול להיות קושי טכני אם גרים רחוק יותר)

כשהייתי רווקה היו לי חברות שהתארסו (או אפילו לפני) והתנדפו מעל פני האדמה. והיו אחרות שממש לא.
ומנגד, יש את הצד השני שלי, היום כנשואה.
יש לי לא מעט חברות שמאז שהתחתנתי לקחו ממני צעד אחורה. לא ירימו טלפון, לא ישלחו הודעה מעצמן וכו'. וזה מעצבן, מאוד. במיוחד כשאני כל כך משתדלת לא לתת לזה להשפיע ושולחת הודעות מהעצמי רק כי אני יודעת שאחרת זה לא יהיה..

בסופו של דבר, הכל תלוי בעיניי ברצון.

ברור שאם זה גיל מאוחר אז אדם ישאף להתחתן על פני סתם להנות באיזה עבודה..

אני בכל אופן מעדיף להתחתן ..

את השניה כבר מיציתי די. 

בהצלחה רבה

אני חושב שהאופציה השנייה יכולה להוות בסיס טוב יותר לחיי נישואין טובים לאורך זמן מהראשונה.

אחרי אותן 5 שנים, אני מתחתן בגיל 26 עם מישהי טובה ומתחיל זוגיות מדהימה, 

או מתחיל מסע רווקות ארוך?

 

אבל אני חושב שבכל גיל, מאז 24, הייתי מעדיף זוגיות

בשניה ארגיש שאני חיה בעיקר בשביל עצמי לא באמת יהיה לי טוב עם הרגשה כזאת

סדר עדיפויות נורא פשוט של מה חשוב בחיים
חיי עולם אל מול חיי שעה

בגדול כן מעדיפה מספר שנים של רווקות שמבחינה אישיות ותעסוקתית טוב ואז להתחתן. ולא כי חתונה זה שני בעדיפות. כי כמו שכותב הרמב"ם "מי אשר נטע כרם ולא חללו מי אשר בנה בית ולא חנכו מי אשר ארס אישה ולא נשאה.." (מקווה שציטטתי נכון)

לדעתי יש לדברים סדר. ואני יודעת שיפריע לי מאוד להתחתן לפני שאני מסודרת מבחינה אישית ותעסוקתית ויש לי את היכולת והכסף לנהל בית ומשפחה.

 

נ.ב. מעשית אני יודעת שהחיים לא מסתדרים כמו שרוצים. אבל זאת התוכנית בינתיים..

הרמב"ם אומר שזה דרך החכמים.

זכרתי משהו קשור אז אמרתי נדחוף את זה פה ליתר בטחון

לפעמים כשאני זוכר משהו בערך ובא לי שיהיה מדויק אני מגגל את הציטוט ולפי זה מוצא את הציטוט המדויק ומעתיק אותו.

אבל קצת טריקית.

אדם תמיד ירגיש ביתר שאת את מה שחסר לו, ולכן ברור שבפורום פה כולם יבחרו את הראשונה.

אבל לך תבדוק אצל אנשים שלא התסדרו תעסוקתית ולא התפתחו בחיים האישיים מה דעתם.

אבל אנשים ערכיים לא יבחרו בהתאם למה שחסר להם, אלא בהתאם למה שחשוב יותר בעיניהם...
אז גם מי שלא הסתדר תעסוקתית, אם הוא ערכי מספיק הגיוני שיבחר בחיי נישואים

על חיי הנישואין.

שזה ככל הנראה הנחה בעייתית כי אחד הגורמים הראשיים לגירושין בישראל הוא מצב כלכלי.

שלא נדבר על יציבות אישיותית שהיא חשובה מאוד.

למרות שבפועל אני מבצעת את הראשון בצורה נהדרת

אפשר להרגיש קושי ועדיין לשמוח בשמחתה.

זה לא סותר.

זה כן עבודה.

זאת סיטואציה מורכבת ובאמת היא עשוייה לעורר רגשות מנוגדים והגיוני שאחד מהם יקבל יותר מקום בפרונט

אולי אפשר לנסות לחשוב על כמה רגשות שונים שעולים מהאירוע הזה ולשאול את עצמך כמה הוא מעורר אותך.

ככה אולי רגשות אחרים יכולים להתעורר. אבל אי אפשר לעורר רגשות מתוך לחץ אז צריכה להיות קבלה עצמית לפני.

אפשר לעשות זאת לגבי כל רגש שתופס בצורה לא פרופרציונאלית - נגיד אני מפחד, אז אחרי שהבנתי את זה אני חושב על זה ואז המחשבה יכולה לשנות משהו בתפיסה שמוביל ממילא להפחתת המינון של הפחד.

התעניינות (כי רק אם באמת תתעניין בסוף גם תהיה לך דיעה אם להמשיך או לא)

אבל לא איזו התלהבות יתר

או שהיא מייבשת כדי שתרד ממנה או שהיא טיפוס יותר מופנם...

אני חושב שאם היא רצתה להוריד אותי היא יכלה כבר מההתחלה
נתתי לה את האפשרות לזה במשפט שהתחלתי איתו.

אממ.. במבט שיטחי זה נראה כאילו היא סוג של משאירה אותך על להבה נמוכה, ויכול להיות לזה המון סיבות.

או שהיא לא מעוניינת (בכלל) .. או ש.. היא רוצה להראות שלמרות שהיא צחקה קודם לכן, עדין היא קשה להשגה ואי אפשר לקנות אותה בצחקוקים. מה שעובד עם רוב הבנות אגב.. הן רק מסתירות את זה. בנות אוהבות בנים שמצחיקים אותן.

בקיצור זה תלוי בהשתלשלות ההתכתבות בניכם וזה קשה לשפוט בלי לראות אותה. (את השיחה לא את הגברת)

מה אני אגיד לך, לא יודע אבל יותר מידי קשה להשגה בסוף אף אחד לא ינסה להשיג.. חבל

זהו שלא מסתבר לי שהיא רוצה להוריד כי כמו שכתבתי בתגובה מקודם, התחלתי עם משפט שהיא יכלה גם לבחור שלא לפתוח לי פתח לשאול שאלות. אבל אולי אני טועה...

״וואלה״ , זה היה סוף השיחה בניכם? היא לא טרחה לשאול אותך אפילו משהו אחד מאז, כלומר מיוזמתה?

כי אם לא.. זה גם סוג של מעיד על חוסר נכונות לקדם משהו..

הרגיש לי נפנוף אז בינתיים לא המשכתי את השיחה.

וגם אם לא נפנוף, צריך קצת פידבק בשיחה

עצם זה שהיא צחקה לא אומר הרבה, יכול להיות שהיא סתם מנומסת.. הייתי גם מוסיף ש.. כשהיא אומרת ״תשאל אני אענה״ כבר נשמע לי רשמי מידי, החלטי מידי.. ככה לא מדברת מישהי שמעוניינת להתקדם..

המינימום שאתה צריך לדעת לפני שאתה חושב על פשיגה (רמה דתית, לבוש, אופי ומה שלא יהיה).

כמובן שתשאל אותה גם אם היא רוצה לשאול ותראה לאן זה מתקדם.

אז אני מנסה לפתח שיחה ככה שתוך כדי יעלו נושאים.. יש לי בלק אאוט כשאני אמור לשאול

ותכלס גם פחות חשוב לי רמה דתית,לבוש וכו' כל עוד הבחור דתיה כמובן
מה גם שראיתי בתמונה אז הבנתי לבד

אתה לא חייב להגיב מיידית. תחשוב מה אתה רוצה לומר וכמובן תוביל אותה לשאול.

 

לטעמי אין יותר מדי מה להתכתב באתרים. רואים אם הכיוון הכללי מתאים, מבקשים מישהו (חברה,שדכנית וכו') לברר עליה וכמובן נותנים גם ואם מתאים נפגשים.

תעשה את שלך
כל עוד היא לא אומרת בפירוש לא ואתה בעניין פשוט תתייחס לזה ככן

אז איך לדעתך אני אמור להתניע שיחה שכזאת?

זה מרגיש סתם חפירה במקום שיחה

״אם באלך להכיר יותר ולברר אם מתאים זה המספר שלי: 054860****״

זרקת את הכדור למגרש שלה.. מכאן זו בחירה שלה אם לזרום..

זה בערך כמו להגיד "אם את מעוניינת פני אלי בשעות הקבלה תתיישבי על ברך אחת ותושיטי טבעת בקופסה אדומה..."

למה היא צריכה להתקשר? 

כמו במקרה שלו, אז אין לו ברירה אחרת. ואני לא מסכים עם הגישה שהגבר צריך לעשות הכל והגברת תמתין לטבעת..

את הצעדים הראשונים הוא צריך לעשות.

לא יעשה- שלא יצפה שבאופן טבעי היא כן תעשה

זה שהפלטפורמה היא אתר לא אומר שמאחוריה לא נמצאת מישהי.

 

כמו שאתה הוא זה שמתקשר בפגשיה רגילה גם כאן אתה זה שצריך ליצור את הקשר (לדעתי).

מה שכל כך פשוט לנו (לעשות את השיחה הראשונה) מרגיש להן קשה עד בלתי אפשרי.

 

אם אתה רואה שאתה ממש תקוע פשוט תכתוב לה שאתה מעוניין להמשיך לדבר בטלפון\וואטסאפ וכו' ותשמח לקבל את המספר שלה. אתה יכול גם להוסיף שהיא כמובן יכולה לשאול עוד שאלות אם היא רוצה לפני מסירת המספר.

אני מניחה שמגלגלים שיחה עד קטע שנוח לשאול "רוצה לדבר בטלפון?" משהו כזה

מה שלומך? איך היה לך היום?
אם היא עונה הייתי בעבודה או בלימודים או משהו כזה- להתעניין על הדבר שהיא מעלה.

כמו שהרמוניה כתבה לך- עד שהיא לא אומרת שהיא לא מעוניינת אל תסיק את זה, חבל לפספס.
וממש לא- 'זה המספר שלי- נדבר'.
אתה יוזם מוביל ונותן לה להרגיש ביטחון ורוגע ואם היא תרגיש את זה ויתאים לה היא תמשיך עד מקום שיהיה לכם נח לעבור לשלב הבא

שזה יסתדר בהמשך,
אלא אם אין לך כח לזה..

"אם את מעדיפה שאני אתקשר אלייך רק תגידי לי לאיזה מספר. או לאן להגיע עם הטסלה שלי לקחת אותך למסעדה"

 

יכול להיות שהי לא מתחברת לפורמט של ההודעות

לא שמעתם שיש פריצה ?
אלא אם כן אתה מעוניין שישתלטו לך על הדייט מרחוק

אבל בכל מקרה אני אקח את הסיכון

איזה מפחיד פתאום הדלת נסגרת החלון נסגר
והבחור אומר לך זה לא אני !!
קריפי חח

וואלה היה נשמע שאת בעניין בהתחלה עכשיו אני קולט ממך שקצת פחות בא לך.. אשמח שתכתבי לי אם אני טועה כי אני לא רוצה לחפור לך מצד אחד מצד שני לא רוצה לפספס הזדמנות בגלל חוסר הבנה 🤷‍♂️

צריך להפריד בין ריח רע - ואז כדאי לחשוב ממה זה נובע?
לבין רצון לריח מבושם
(שאני לגמרי בעד)
בכל מקרה נראלי שאחרי חצי שנה אפשר לפתוח בעדינות את הנושא
ואם היא כן מתבשמת אז זו אחלה מתנה

בהצלחה בכל מה שלא תחליט לעשות

נראלי חשוב שתדבר על זה מכובד ומכבד אחרי תקופה כזו...

סתם מעלה השערה שיכול להיות שהבושם שלה לא עושה לך טוב...

אני לא מכירה אותה וכך גם כולם כאן אז שים לב שבסוף אתה יודע אם היא כלי לקבל את המתנה/הערה שלך, ואם כן הייתי שמה דבר כזה אחרי הבהרה ברורה שהדברים באים רק מתוך הערכה ומתוך חשיבות הקשר איתה בעיניך.

אם מתנות מקובלות אצלכם אז אחלה רעיון 

אם אתם יוצאים חצי שנה וזה מפריע לך דווקא כן הייתי פותחת. אבל כמה שיותר בעדינות.

רעיון- אולי תקנה לה פרחים? " תריחי איזה ריח טוב?, אני חולה על הריח הזה, איזה ריח\ בושם את הכי אוהבת? מה את שמה בדרך כלל?" פרחים זה הרבה יותר כיף לקבל ותהיה בטוח שהיא תראה בזה התחשבות מצדך ולא הערה של "למה את לא בסדר"

מנסה להבין מה יותר מפריע לך- המראה החיצוני שלה או הריח או שניהם?

תמיד תנסה לרמוז  עדין זה הפידבק הכי טוב. לקנות לה בושם זה נראלי קצת רמז עבה מידי.... 

בהצלחה

בקצרה אגיד שאם היא בחורה שתקבל ביקורת בצורה נעימה וקלילה, ולא תיפגע,
ואם אתה בחור פתוח וגלוי לב,
זה יכול משמעותית לשדרג את הקשר שלכם.

"ומפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם? אמר להם: אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחוה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח"
לכן זה טבעי לפי חז"ל
אם כי כנראה זה השתנה בעולם המודרני שהרגלי הרחיצה שונים.

כי זאת הסיבה העיקרית שנכנסתי...

חוץ מזה טיעון מעניין וקצת מוזר.... במציאות זה לא מוכח בדיוק בלשון המעטה

 

הלכתי להתקלח

ואכמ''ל.

אפילו לא הייתי צריכה להיכנס

טוב, בכל מקרה, הלכתי לפזר על עצמי קצת מלח

לא יעזור לך המלח

בעיקר שהיום זה לא ממש הלכה למעשה..

וצריך לעשות את זה ממש ממש ממש בעדינות!!
אולי סתם לגלגל שיחה על עניני הגיינה,
מקלחת, כביסות, נקיון הבית.
כי זה משהו שיכול להפריע בחיים המשותפים.

לדבר איכשהו על הבושם שלך..
להגיד ואי איך אני אוהב את הריח הזה.. להגיד קניתי לאחותי בושם עם ריח ממש נעים .
אני אוהב ומעריך סדר ונקיון ובכלל חושב שיש חשיבות לנראות של האדם חשוב לי שאשתי תהיה נשית אצילה .. וכו

תראה חברה שלי גם התייעצה איתי על אותו דבר לגבי בחור
באופן כללי אם בחור פעם ב.. בא לפגישה לא מריח ואו אז לא נורא .. לא צריך להשתגע .
אבל אם זה מוטיב חוזר ואתם כבר יוצאים הרבה זמן אל תגיד לה ספיצית עליה .
תגיד לה עליך מה אתה אוהב. ושיהיה ברור שאתה לא מוכן לוותר על זה כמובן מקווה שאתה חכם ותעשה את זה בעדינות ובדרך עקיפה כמו שכתבתי .

ואם זה לא עוזר לא הייתי אומרת לבחור/ה בפנים שהוא מריח לא טוב באופן קבוע זה ממש לא נעים .

זה יכול לגרום לצער ממש גדול

לא רק לעלבון אלא גם למבוכה וחוסר נעימות

(בנות יכולות להתבחבש עם המחשבה על זה כמה ימים)

לפעמים אצל ילדים הכל יותר פשוט ..
יש להם פשטות כזו שנעלמת עם השנים לרוב


וואלה, רציני?

שהיו מחכים לי בכניסה המרכזית
ידעתי שהייתי צריכה לבחור אחד להגיד לו כן וזהו(;

אגב בזמנו מאוד נבהלתי מזה לא לכל הבנות בגיל הזה זה כיף יש כאלה ביישניות.
אני זוכרת שאמרתי לבת שירות שלנו אבל אני רק בכיתה ג אני לא יכולה להתחתן ! לכן אני לא יכולה להיות חברה שלו!
כבר אז הייתי מכוונת חתונה אין דבר כזה סתם חברות

הכל אני צריך להסביר?

🤣

לא נמצאים שם יותר מידי

תחשוב שזה גורם להרבה קנאה ודימוי עצמי נמוך כשמנכיחים את הנושא הזה בגיל כזה, וגם הופך את מלחמת המינים למרכז החיים בלי שנשאר זמן נקי לפתח אישיות 

מצד שני זוכרת בכיתות הנמוכות ביסודי חבר ממש טוב שלי שתמיד הקפיד לשמור לי מקום לידו בהסעה והכי חופשי אמר "כשנתחתן..." איזה מדוייטים פעורים ומושלמים היינו... אי אפשר לתרגם דבר כזה 15-20 שנה קדימה

פספוס של מזדקנים

הצחקת אותי

הוא אמר בלי סוף "כשאני אתחתן איתך", "כשיהיה לנו בית", ממש תכנן לנו את החיים...

בסוף הוא יום אחד בא אלי מזועזע וסיפר שהם עוברים דירה רחוק.... חחח מעניין מה עם הבחור היום, לא ראיתי אותו מכיתה ג'

זה שכל הבנים מאוהבים בבת אחת וכל הבנות מאוהבות בבן אחד... זה תמיד ככה פחות או יותר אז לא יודעת כמה זה אמיתי בגיל הזה

אגב אצלנו היו מלחמות: "את לא מסתכלת על ילד מהשכבה שלנו זה ברור?!"