התקשרו אליי כדי לברר על חבר שלי, והם התחילו להיפגש בסייעתא דשמיא.
אחרי כמה שבועות (נפגשו 5-6 פגישות) הבחורה מתקשרת אליי לברר משהו נוסף על הבחור, חשוב לציין שהבחור לא מודע לזה שהבחורה פנתה שוב לממליצים שלו.
מרגיש לי מעשה ממש לא ישר, לא חושבים?
הרי הממליצים הם לבדוק אם יש התאמה להיפגש, אחר כך אתה צריך לבדוק הכול עם הנפגש, לא ככה?
אם יש בעיה דברי עם המדויט שלך, אל תעקפי אותו...
מה דעתכם?
אם החבר שלך בוגר מספיק, הוא אפילו אמר לה בעצמו "אם יש משהו שלא נעים לך לשאול אותי, את מוזמנת לשאול אחרים עלי"
בשביל זה נפגשים לא?
אם יש משהו דבר עם זה שאתה נפגש איתו, אל תעקוף אותו.
תעלה את זה בפניו ותקבל תשובה, אם הנפגשים לא כנים אחד עם השנייה מה הם יעשו אחר כך? הבחורה תתקשר לחבר של הבחור גם אחרי 10 פגישות? 20 פגישות? אחרי האירוסין?
אם מריבות בין בני זוג היו מתנהלות דרך מתווך, זה היה חוסך כל כך הרבה בעיות
משתמשים במתווך כדי לפתור בעיות שלא מצליחים לפתור ביחד.
בני זוג שלא יכולים להיות כנים אחד עם השני ולפתור בעיות הם בבעיה.
אם הם לא מסוגלים לדבר אחד עם השנייה זו בעיה.
האם זוג שהולך לגישור הולך ישר לגישור ולייעוץ בלי לנסות לפתור את זה קודם כל בינו לבין עצמו?
חוץ מזה שזה לא אותו דבר בכלל
היא נפגשת כדי לברר דברים.
ומה שהיא לא מצליחה לבדוק בעצמה, היא בודקת מול חבר.
בקשר די ארוך
וזה היה נטו בגלל שהיתה לי פתאום נורה אדומה שהייתי חייבת להתייחס אליה.
אתה לא יודע מה הדבר שגורם לבחור/ה לבדוק שוב... יכול להיות שלפעמים יש בזה משהו לא ראוי אבל יש מצב כזה שאין דרך לבדוק משהו ישירות ועל זה קם ונופל הקשר...
במקרה שלי זה גם היה ממש חשוב שעשיתי את זה, והתפתלתי הרבה לפני שהתקשרתי למרות שגם אנשים מסביבי חשבו שזה דורש בדיקה
ולתחושתי, אכן לא ישר.
מאמין שהדרך הישרה והכנה היא הנכונה. בנעלייך הייתי פועל כמוך.
הייתי רוצה לסמוך על אשתי ולהאמין שלא תרצה לפעול מאחורי גבי כשיהיה לנו קושי בבית.
(הדרך הפשוטה בעיניי היא לשאול, כמו בכך דבר, 'היי, אני חוששת קצת לנקודה הזו ורוצה להיות בטוחה, זה בסדר אם אדבר עם חבר שלך?')
עושה את זה בשלב הבירורים.
פעם אחת מצאתי חומר מפליל
ועוד כמה פעמים הבנתי שהסגנון ממש רחוק ממני.
בד"כ לא מוסיף הרבה, אבל בשביל האופציה שאולי, זה שווה.
כמה מאמץ זה להקליד שם של מישהו בגוגל?
חוק הדתיים מספיק עובד על מנת שמשהו שצריך להיות ידוע יהיה ידוע
אם הכוונה להסתכל ברשתות חברתיות , נו מילא...
יעיל במקרה של חוסר הכרות כמו אתרים
ואז היא אמרה לה "מחר תגידי לו שחשבת על זה וזה לא מתאים... אל תספרי לו למה, בלי דרמות, פשוט תגידי שאת לא מעוניינת להמשיך".
היא לא דמיינה אז שבסוף אני אהיה אבא של הנכדים שלה
באסה לדעת דבר כזה על חמותך
עקרוני לי.
ז"א גם כשזה תנאי לקביעת דייט ודווקא שם אז חד משמעית לא מעבירה תמונה... שמחה שזאת סוג של מסננת עבורי...
וכן פה ושם "מפסידה" דייטים שלא רוצים ללכת על משהו שלפני כן הם לא ראו תמונה
וגם אין לי כרטיס באתרים, וההצעות שלי לרוב הגיעו מחברות ואנשים קרובים שאכפת להם.
בקיצור- בלי תמונה
אממה- כשאני המציעה ומבקשים ממני לבקש תמונה, אני מתחלחלת
אבל עושה אתזה... זה שלהם לגמרי ואני בסה"כ מתווכת
אבל לוקח לי בערך חצי יום עד שאני מעיזה לבקש כזה דבר בשמם... וזה מחרפן אותי, ואני מבינה ומשתדלת לא לשפוט... אבל לא עושה לי טוב כל הדבר הזה... קשה לי לקחת חלק במשהו כזה שמפריע לי...
ופחות משנה כל הקטע הזה כי אני מאמינה שגם בעתיד בעזרתו אני אמשיך לשרת את התיווכים שלי לפי הסגנון שלהם וזה בכל מקרה לא אני לכפות עליהם את התפיסה שלי ביחס לענין הזה. רוצים תמונה קבלו תמונה.
אלא ששיתפתי את אבא שלי בקושי שלי לבקש דבר כזה וכמה זה עושה לי רע... והוא לא רק שלא מבין אותי ומה ככ מפריע לי בנושא, אלא גם בכללי שואל אותי מה הבעיה שלי להעביר תמונה... ולמה נראה לי כזה גרוע להעביר שניה תמונה למישהו כדי שהוא יראה לרגע משהו אנושי...
אחרי דיון בנושא שהתבלבלתי בו מליון ואחת פעמים אני במסקנה שמה שמפריע לי הוא לא התמונה אלא הדיון על המראה במנותק מהמפגש כולו... זא נראה לי שהפוקוס הזה סביב מראה דרמטי מדי ומגמד את המפגש אם יהיה כזה...
אפילו שמה ההבדל בין זה לבין פגישה אקראית ברחוב שיוצא ממנה מצ'ינג? חסרים זוגות כאלה? (ההורים שלי בתור אלפית הדוגמה... זה לא מפיל מההיכרות שלהם והבחירה המלאה שלהם אחד בשני מהסיבות הנכונות...)
חוץ מזה מי אמר? זה שמישהו יודע איך אני נראית ימנע ממנו בהכרח להתעמק בצדדים אחרים שלי ברגע שיכיר אותי?
ולטענתי שלא בא לי שתמונה שלי תסתובב אצל בחורים התשובה שלו היא שיש ככ הרבה תמונות שלי מסתובבות בעולם בין אם ארצה ובין אם לא... בעיה שלי שהצטלמתי פה ושם ופה... אין לי שליטה על זהות האנשים שחברות שלי מראות להם תמונות שלי, ועדיין אני מרשה לעצמי להצטלם, אז מה הבעיה כאן? לשלוח איזו תמונה עם פרצוף?
ועדיין זה מפריע לי...
הארות בונות?
ועוד יותר בתקופה שמרבים בשמחה=)
הצעתי נישואין לבת זוג שלי, חייב להמליץ על החנות הזאת לטבעות אירוסין. מבצעים מטורפים ואיכות גבוהה
הפרסום באתר בתשלום. הקישור נמחק
אני מהמר ביחס של 10:1 שאתה קשור איכשהו לחנות הנ"ל, וזו פרסומת מאוד לא חכמה.
הוא אמר שהוא חייב! זה יהיה ממש רוע לב מצדו למנוע ממנו את ההמלצה על החנות המדהימה הזאת (שאגב, יש בה מבצעים מטורפים)
זה נתון.
התאונות *הקשות/קטלניות* ל"ע הן של בנים לרוב. סטטיסטיקה. (בתאונות קלות יותר המצב שונה ישמצב לרעת הבנות... אבל לא זוכרת... )
דבר שני, תביאי מקור סטטיסטי.
דבר שלישי, ייתכן, על כל פנים הסיבות בדרך כלל הן לא מאותן סיבות של התאונות של בנות...
סתם דוגמא, יודעים שאנשים עם הפרעות קשב מעורבים יותר בתאונות דרכים. והאחוזים של בנים עם הפרעות קשב יותר גבוהים (לא יודע בכמה מי שלומדת כאן חינוך מיוחד אולי תדע להגיד מה היחס). את לא יכולה להתייחס לבחור עם הפרעת קשב שנוהג כמו בחור שנוהג שאין לו הפרעת קשב...
אגב- טעיתי. גברים עושים בפער גדול יותר תאונות מנשים, גם בתאונות קלות ולא קטלניות
האם גברים באמת נוהגים מסוכן יותר?
והטענה שלך אולי מסבירה חלקית אבל זה קצת כמו הטענה שגברים מתאבדים יותר כי יש להם בממוצע יותר נשק אישי. זה מסביר חלקית (כי יש עוד אמצעים וצריך להסביר את קיומם) את הפער אצל מבוגרים אבל לא אצל בני נוער. יש טבע גברי ויש טבע נשי. הטבע הגברי רוצה לגבור ולכבוש, מעט פזיז יותר ולוקח סיכונים והנשי נוטה לשקול באופן תמידי את הסביבה והשיוכים החב', פסיבי יותר וכו וכו... בלי הכללה אבל עם הכללה
חשבתי בתגובה הקודמת שזה מסביר רק מדוע התאונות יותר קשות אצל גברים,
אבל ברור לי עכשיו שזה קשור בכלל למספר התאונות.
וזה לא קשור מה שאמרת על האקדח, כי דיברתי על מניע, לא על אמצעי (לכן הטיעון של האקדח שהבאת נשמע לי לא כזה ענייני). ואם תבדקי את הנתון על הפרעות קשב תראי שזה קשור להרבה תאונות, לא מדובר באחוזים בודדים. אבל הבאתי את זה כדוגמא, זה לא בהכרח קשור לנהיגה בחוסר זהירות אלא לסיבות אחרות לרוב. כמו הסיבה שאת הבאת עכשיו למשל.
מנסה עוד שדכנים. מנסה לדייק וזה לא בא.
מנסה להאמין שהקב"ה עושה לי טוב וזה קשה.
הווו איזו כותרת בומבסטית(מי משתמש במילה הזאת בכלל..
)
חח לענייננו.. (אני מאמין שמדבר בשם רוב הבחורים כאן) שאנחנו רואים ביומיום בעבודה, בלימודים, ברחוב בחורות שבמבט חטוף עונות על מה שאנחנו בערך מחפשים והיה נחמד אם היינו עושים איזה מהלך לקדם את זה
אבל- וזה אבל גדול
אנחנו דוסים! 
זה פשוט מרגיש לנו פחות מתאים.. ומעבר לקטע שזה די מביך לעשות את הצעד יש גם את האלמנט של הבושה בגלל שאתה נתפס כדוס וזה מהלך נועז שמתאים יותר למוגלגים
אז אנחנו פשוט ממשיכים הלאה ומשחקים אותה צדיקים שכביכול לא שמים לב לנוכחותכן
למה? כי זה נוח יותר.
אז כן כבר בטח ניחשתן מה אני עומד לשאול
נו? זה נראה לכן לגיטימי?
או ש.. פחות?
אה ובכוונה דיברתי רק על גברים שעושים צעד ולא בנות
כי לי אישית זה נראה באמת פחות מתאים אם בחורה דתייה תעשה את הצעד הזה
~בבחינת אשתו של שאול המלך שחטפה אותו~
אין בזה בעיה אמיתית. אפילו נורא אמיץ. אם אתה פונה באופן מכובד, מציג את עצמך כמו שצריך ואומר שהיה נראה לך שאולי כדאי לנסות להכיר, ואולי להסביר קצת למה (לא לומר הי את נראית לי כרגע נסיכת הנילוס אז נראה לי תהיה בינינו כימיה מדהימה... משהו איכותי יותר ואמיתי יותר)... אז מדהים ולדעתי בנות יענו בכבוד וכנות אם אתה עושה עליהן רושם אמין ומכבד (תמיד תהיה מישהי שלא תאהב אתזה, אז סבבה מכבדים ונסוגים- אבל אתה עשית משהו טוב)... חשוב שתשאל אותה קודם אם היא פנויה... ותגיד שהיא לא חייבת לענות בחיוב או לתת לך פרטים כלשהם ואתה נטו שואל.
עכשיו- כל מה שאמרתי מתייחס למצב שאתה רואה מישהי ויש לך איזשהו בסיס לחשוב שזה יכול להתאים ואין לך דרך אחרת להשיג אותה או לדעת בכלל מי היא בלי שתפנה ישירות.... אם אתה יודע מי זאת אז באמת נראלי יותר נכון ורוב הבנות יעדיפו צד שלישי שתפנה דרכו. תורניות כוונתי.
גם לי היו כל מיני תפיסות נגד עד שראיתי את הצד השני וזה לדעתי ראוי להערכה שאדם אוזר אומץ ופונה... נראלי שבנות לא תמיד מודעות לזה וזה מתקשר להן לפעמים לחוויות קריפיות מאנשים אחרים עלומים שיכולים להתחיל איתן ברחוב... תבין אותן- כמו שאתה פונה אליה עשרה אחרים וגם הזויים פנו אתמול ושלשום ולפני דקה.
הרגת אותי עם " את נראית לי כרגע נסיכת הנילוס"
"נראלי שבנות לא תמיד מודעות לזה וזה מתקשר להן לפעמים לחוויות קריפיות מאנשים אחרים עלומים שיכולים להתחיל איתן ברחוב"
- בדיוק מזה אנחנו חוששים, שעם החזות הדוסית שלנו יראה לכמה רגעים כאילו אנחנו סוג של מטרידים כאלה..
"תבין אותן- כמו שאתה פונה אליה עשרה אחרים וגם הזויים פנו אתמול ושלשום ולפני דקה"
ואי כ"כ הרבה? לא חשבתי שזה כזה נפוץ.. אם כן אני לגמרי מצדיק אתכן שתפתחו סוג של דחייה אוטומטית מהסיטואציה.
חבל שזה כזה מסובך
לא פשוט להיות פשוט
למרות שזה גם על בסיס סיטואציות מצחיקות שנקלעתי אליהן...
אהממ משוררים מתפלפים ומטרידים יש בכל מקום, אבל כשאתה מנסח את זה נכון ונותן לה מקום של כבוד ומרחב, בת שזה יתאים לה תעריך את זה ותזהה שאתה לא מטרידן. מישהי שלא אוהבת את השיטה- תאמר לך את זה או תשדר לך בחוסר זרימה. אז נכון שיש מישהי כזו על בטוח ואתה לא יודע על איזו אחת אתה נופל, אבל אתה ניסית, עשית משהו טוב, השתדלת לבוא ממקום מכבד, הסברת לה למה פנית באופן ישיר ושבמצב רגיל היית בוחר דרך עקיפה- עוד יותר טוב. אם היא הגיבה באופן שלילי זה לא יוצר חוסר לגיטימציה לאומץ שלך אם אתה הקפדת לעשות אתזה באופן מכבד וראוי...
לגבי זה ---ואי כ"כ הרבה? לא חשבתי שזה כזה נפוץ.. אם כן אני לגמרי מצדיק אתכן שתפתחו סוג של דחייה אוטומטית מהסיטואציה.
חבל שזה כזה מסובך
כןכן הרבה... ונראלי שזה בדיוק מה שהרבה בנים לא מבינים שלא באשמתם. בחורה ממוצעת אוספת סיפורים לרוב מעצם זה שהיא מסתובבת בעולם. ואז בא אליה עוד איזה בחור שהוא במקרה הפעם ילד חמד וצדיק יסוד עולם שמסמיק עשרות פעמים לפני ושואל את עצמו אם כן/לא/איך וכו וכו... איך שהוא בא היא שופכת עליו בקבוק נפט והוא יוצא עם כוויה ומסקנת בזק שבנות הן באמת יצור לבדיקת מעבדה כמו שסיפרו לו.... והיא מבחינתה מרוב הרגל מוסיפה אותו לרוב מנין ובנין התקריות שלה. אז באמת מרחמת על שני הצדדים..
צודקת זה באמת שונה, ואפשר להרגיש את השוני אם יש מקום לזה..
אבל אני עדיין ממש מבינה בנות שמשדרות דחיה ועונות לפעמים בתוקפנות- הן פשוט חוו סיפורים ומטרידנים וזה אוטומט...
שמעתי פעם משל שמתאים לזה- שאדם חיפש יהלום בתוך כמויות של אבנים ליד הנהר ובשביל למצוא אותו הוא לקח אבן זרק לנהר. עוד אחת וכו... עם הזמן הוא למד גם להרגיש את המגע של האבן ולזרוק אוטומט ובפעם שהוא הרגיש פתאום את היהלום ומגע טיפה אחר הוא אפילו לא הספיק לשמור את היהלום ביד כי היד זרקה אותו לנהר....
סיפור של הרבה לימוד זכות בלי קשר, על אנשים מסביבנו ועלינו- לפעמים ההתנהלות שלנו ככ אוטומטית, ששינוי קטן דורש לבקש בשלושה עותקים מהרגל לזוז אחרת ומהמוח לחשוב אחרת.
בעיני אין בזה שום פסול.
מצד שני, אני יכול להבין את מי שחושש לעשות את זה, מכל הסיבות האפשריות, שרבות מהן נכונות.
ואני מאלה שחוששים לעשות את זה.
כמובן, אם בחרת להתחיל עם מישהי, תיזהר שזה לא יהיה בצורה שמאיימת/פוגעת/מלחיצה/מביישת/מביכה וכו'. וזו הסיבה העיקרית שבגללה אני לא משתמש בכלי הזה (הסיבה השניה - ליזום קשר זה אומר לקחת אחריות של 100% עליו. כשמישהו אחר יוזם, והוא שואל את שני הצדדים, יש עלי רק חלק מהאחריות על הקשר, וזה מיקל)
אתה יכול לזהות 'טייפ' מסויים בהתנהגות חיצונית או נראות
מי רוצה שיתחיל מי שלא לא.
מה שכן - בירורים זה דבר שיכול להתגלות כקריטי ואת זה חשוב לומר.
בחורה מובילה אתכם לסמטה חשוכה, חור רציני, מקום שלא הייתם רוצים שהבת שלכם תסתובב בו עם בחור זר בדייט ראשון. כנראה נובע מתוך חוסר מודעות שלה לנושא.
אחרי שנפרדים, שייך להעלות בפניה את העניין? להגיד לה שתהיה זהירה?
ולא תעמוד על דם רעך כולל גם אידיוטים.
ההמלצה העיקרית מבחינתי היא לא לקחת את הפלטפורמה הזאת בצורה רצינית ולא לבנות עליה, אם יוצא ממנה משוה טוב מעולה אם לא זה - זה ממש לא צריך להיות הכלי העיקרי.
מידע - להביא באופן כללי - לכתוב מה אתה לומד אבל לא איפה בדיוק אתה לומד נגיד. חוץ מדברים שממש מסגירים, נראה לי כדאי לפרט טיפה לגבי מה אתה מחפש ובעניין תכונות.. מה שבעיקר יוכל לסנן הצעות ולגרום למי שמחפש מישהו כמוך רצון לפנות אליך.
תדירות - איך שנוח לך, אם מישהו שלח לך הודעה אתה יכול להגיד לו מתי הפעם הבאה שתכנס שתוכלו להתכתב או להתקדם בצורה אחרת.
כעקרון יש כל כך הרבה אנשים שלא רלוונטים במאגר האתר ולכן מומלץ לשלוח הודעות בעיקר למי שמחובר, מי שלא מחובר - אל תצפה לתגובה (כדאי לשלוח אבל ממש לא לצפות לתגובה)
1.מקצוע כן אבל אין צורך נראה לי לכתוב באיזו חברה אתה עובד נגיד.
2. יש הבדל, לא יודע לפרט כל כך מהו, אולי אוכלוסייה שונה שניגשת לכל אחר.
3. אם אתה מסתכל על מיילים אז הם גם שולחים לך במייל כל פעם ששולחים לך הודעה. וכן, זה לגיטימי, לא חתמת עם אף אחד על חוזה. אך מן הסתם אם שלחת הודעה למישהו אתה תרצה לראות אם הוא צפה בכרטיס שלך ובחר או לא בחר לענות.
הנוכחות לך באתר משפיעה על כמה רואים אותך, וגם על כמה מניחים שאתה פנוי
אם למשל אתה פונה רק למי שמחובר, אז תניח שיש אחרים כאלה
ולכן כדאי להיות מחובר בתדירות גבוהה יחסית, כדי שיראו אותך
לגבי העצה של לפנות רק למי שמחובר - לא נראה לי. אדם לא חייב להיות 24/7 באתר. נכנסים, בודקים אם יש משהו, יוצאים. אבל מי שלא התחבר חודש, אתה יכול להניח שזה לא כי חיכו להודעה שלך
ארץ השוקולדאחרונהסה"כ מסכימה. חושבת שזה יאפשר תקשורת יותר פשוטה 'בעולם של הגדולים'.
גם, שבתיכון זה הזדמנות לחוות את התקשורת הזו כשיש מעטפת שיכולה להיחס לדיון של מתאים/לא מתאים וגבולות
ברור שבמקומות שיש הרבה גויים אז זה נכון כמו בארה"ב.
יש לי דוד שזיפר לי על מחנה קיץ שעשו שם מעורב במטרה ליצור זוגות על מנת למנוע התבוללות עתידית.
בארץ נראה לי הלכת רחוק מדי, אלא אם כן זה איזור שיש בו הרבה גויים וגם זה לא
אבל זה יגרור כל כך הרבה בעיות נוספות שיצא שכרו בהפסדו
זה.
וגם הטענה עם ההתבוללות נראה לי פחות רלוונטי
ב"ה אנחנו לא כמו בארה"ב
וב"ה עוד לפני העניין של התבוללות, כל אדם כמעט בישראל יודע שהערבים הם האויבים שלנו.
אז בשונה מגוים נחמדים כמו באירופה או ארה"ב קשר זוגי איתם אמור להעלות הרבה יותר חששות.
נראה לי שמדובר רק בנשים שנמצאות במצב מצוקה ואז הערבים מזהים ומנצלים את זה לא?
ועדיין לא נראה לי שאפשר להשוות את ההתבוללות כאן להתבוללות באמריקה שם אשכרה דור שלם הולך להיכחד ב 20 שנה הקרובות..
לרוב מבנים ובנות מעורבים לא יוצאים זוגות לחיים אלא מעשי שטות ואח"כ השוואות של יופי
זה גורם בדיוק הפוך - קלות ראש. ולא מן הנמנע שיתבוללו דווקא בגלל זה
קיצור, זה לנסות לכבות אש עם שמן
לימוד בתיכון מעורב לא גורם להתחתן יותר מהר. כשאני מסתכל אצל מכרים שלי בין האלה שבאו ממקומות מופרדים לבין כאלה שבאו מקומות מעורבים, באופן יחסי מי שבא ממקום מופרד מתחתן הרבה יותר מהר בפער גדול. יש לי חבר מאוד קרוב שלמד בבית ספר בדיוק כמו שאתה מתאר, שהוא מופרד חלקית ורק לימודי חול מעורבים, וזה לא נותן לו שום יתרון במציאת זוגיות. לכולם קשה למצוא התאמה, זה לא קשור לאיזה בית ספר למדת. ומצחיק שהם תמיד אומרים לי שלדוסים יותר קל להתחתן. ככה שכל אחד רואה את הדשא של השכן ירוק יותר.
אלו נושאים כל כך גדולים וכלליים שלא נראה לי שאפשר לסכם את הפתרון שלהן (אם בכלל יש משהו אחד שיכול לפתור אותן) במשפט אחד.
זה יכול גם "לעזור" דווקא לרווקות מאוחרת, בגלל טשטוש החדות של חיפוש מישהי באופן ממוקד לנישואין.
דומני שגם רואים בעינינו, שרוב אלה שהיו בתנועה מעורבת, דווקא לא התחתנו עם מישהי שהיתה בחברתם.
ורואים בעולם הלא-דתי, שהרווקות המאוחרת היא מכה עוד יותר מאשר בעולם הדתי.
הקיצור, כמו שלא נאמר שאנחנו בעד להפסיק לנסוע ברכב, כי ראינו תאונה. כך גם כאן.
צריך לחשוב על פתרונות טובים יותר.
ונערה יהודיה עם ערבי זה מזעזע. אם אפשר להתערב, צריך לעשות את זה, בלי חשבונות. לדבר אליה כאילו הוא לא שם.
אם היא שומרת מצוות כמו שצריך והאמונה שלה ביהדות מבוססת זה לא אמור להטריד.
אם היא גדלה בישראל עוד יותר טוב כי היא גם מכירה את התרבות היהודית הישראלית. וסוף שנות העשרה זה גיל שכבר אפשר להחליט בו החלטות הרות גורל כאלה.
לפעמים יש משפחה בארץ ובקשר, רק היא לא מאה אחוז יהודית (לפעמים האבא יהודי)
אין משפחה אומר שאתה לא יכול להניח עזרה של המשפחה אבל גם לא צריך לדאוג מהתמודדות עם "הצד שלה" (סיפורי חמות וכו')
שכן
אם היא גדלה בארץ - לא שונה בעיני מחוזרת בתשובה. להיפך, זה תהליך הרבה יותר חד משמעי
אבל קצת משנה אם הגיור היה תהליך של התערות בחברה הישראלית או תהליך אמוני
אם היא גדלה בחו"ל והתגיירה מתוך הכרה דתית - זה דבר יפה מאד
אנשים, ואולי בעיקר אנשות, מבינים דברים מוטעים דמיוניים , (או לא מבינים), במהירות הבזק, לא מבינים את מצב הכותב, מקומו ויכולותיו ברגע נתון, וכו
ומשם כדורי השלג מתגלגלים לעולם.
גם קשר מתקדם, מכל סוג רגשי
אם חייבים הודעות - רק סמס
כל דבר צריך לעשות בזהירות.
ונכון, שוואטסאפ יכול לפגוע בהתנהלות של הקשר. אבל הוא יכול גם לקדם. תלוי מאד איך מתייחסים למשהו שאנחנו שומעים ולא נראה לנו
איך להשתמש בווצאפ או לא להשתמש בו.. אפשר לבטל אישור צפיה למשל..
גם סמס יכול להיות "הרסני", הכל תלוי באופן השימוש.
זהירות תמיד צריך, כמו שנכתב מעליי..
אחרי מעשה כבר קשה לשקם
אז משהו בכללי לא תקין...
יכולות להגרם תקלות של חוסר הבנה, אולי אפילו להפגע
אבל לא ברמה של לאבד קשר...
פחות את המעשה לפועל, גם הודעות וואטסאפ יכולות להיות ענייניות וקצרות.
אני אישית גם מוחק את האופציה שראו את ההודעה שלי וזה מקל עלי.
אפשר להתנתק מתי שאתה רואה שהוא מחובר
מלא חוסר הבנה והבנה מוטעת של דברים ושיפוט וקביעה מהירה שהשני כך וכך
כדור שלג. רק אחכ אתה קולט מה נהיה
בת מצפה שתכיל אותה רגשית, ועוד דברים רגשיים
אתה לא מסוגל לעשות זאת באמצע עבודה או סטרס או אמצע היום בהודעות
בסמס פחות משתפים רגשית. גם לא מומלץ
של חוסר תיאום בגלל המגבלות הטבעיות של הפלטפורמה.
באמת נשמע שלא כדאי לפתח שיחות בוואטסאפ מעבר האופן השיטחי.
אפשר לשלוח "היי מה שלומך? אני פה באמצע עבודה.. תוכלי לדבר יותר מאוחר?"
אפילו לא רק ברמה כזאתי אלא אפילו קביעת מקום לדייט הבא זה משהו שמצריך רגישות ויכול להיות מאוד יעיל לקבוע בדיבור בטלפון עצמו שאתה מרגיש את הצד השני, יכול להבין את הניואנסים. זה חשוב מאוד.
כל אמירה שהיא שיפוטית או שלילית צריכה להיאמר רק כשרואים איך הצד השני מקבל את זה, או
לא בזה שיודעים אם האדם השני מחובר, ולא בזה שאני יודע שההודעה נקראה.
מבחינתי כמה שיותר אינפורמציה שאנחנו יודעים במשותף, הופך את ההתנהלות לפשוטה יותר
אם למשל אני רואה שההודעה נקראה - אני יודע שהמסר עבר. אם לא נקראה - המסר עדיין לא הועבר, כנראה, ואם זה דחוף - אתקשר.
אם אני רואה שהאדם "מחובר" - אני יודע שאם יש לי עדכון חשוב אני יכול להעביר אותו. אם לא, הוא כנראה כבר ישן (או עדיין לא התעורר), וההודעה תמתין למחר
(בעיני האנשים שהורידו את הV הכחול הם אנשים שהחליטו למנוע ממני לדעת אילו מסרים שניסיתי לומר להם הם שמעו. וזה לא יפה ודי אגוצנטרי בעיני. לא בהגזמה, יש דברים גרועים יותר, אבל זה לא דבר טוב
ברור שיש בעיות בתקשורת, בכל אמצעי תקשורת.
ובכל אמצעי תקשורת יש סוג אחר של בעיות.
אבל מה הבעיות הכל כך גרועות בוואטסאפ שיותר גרוע מכל אמצעי אחר?
קראתי איך הרב משבח ומפאר אותה וניכר איזו אהבה עצומה הייתה להם
ממש ריגש אותי שיש זוגות כאלה שהם פשוט מושלמים שתורמים כ"כ הרבה לעולם
ואהבה בניהם לא דועכת לרגע
תמיד כשאני רואה אנשים מבוגרים שרואים שעדיין יש להם את הניצוץ הזה
-ממש מרגש אותי
הרגיש שלי מתאים לשתף את זה כאן
https://www.inn.co.il/news/537785
אז אלוקים בבקשה שארגיש את זה
מכל מקום, נראה ששניכם מצאתם מפלט: זה בזרועות עצמו וזו בזרועות עצמה.
קשה לי עם המושג עור של פיל.. זה נשמע מביא אטימות שגורם לקושי בבניית קשרים.
כשאמון נשבר אז קודם כל יש לעכל את זה ורק אח"כ לחשוב על איך בונים אמון מחדש.
אפשר גם לחשוב על וויסות רגשות במהלך קשר (במינון ראוי) ועבודה על רגשות.
באמת כואב, וזה מצריך עיכול... בהצלחה!!
אולי יעזור לך אם תחשבי, שבעניינים הללו, בסופו של דבר השאלה היא מי מבחין ראשון.
כי הרי ההתאמה והרצון צריכים להיות הדדיים. זה לא שמישהו "פחות טוב", אלא ענין של תחושת התאמה.
ואם זה לא דו-צדדי, הרי לא היית רוצה להתחתן עם אדם שרק את מרגישה שמתאים לך ולא ההיפך..
עקרון מאוד בסיסי אך נראה לי שהוא ממש יעיל.
ברגע שאדם נמצא בתוך הסיטואציה הוא מוגבל למרחב האפשרויות בראש בגלל ההקשרות הרגשית שנמצאת באותו רגע.
מתי שכואב חשוב מאוד לכאוב את זה בצורה נכונה. לא להשליך על מאן דהו (גם לא על עצמך) אלא פשוט להיות שם.
מי שמערבב בין השתיים בסוך יבוא לתפיסה מאוד פסימית ולא ראלית גם יחד על המציאות.
הכאב הוא לא תפיסת עולם ולא בסיס טוב לגבש עליו תפיסת עולם.
מכלול הרגשות צריכות להוות בסיס לניתוח ראלי של המקרה ובכך לייצג אותו בדרך שתואמת למציאות בצורה אמינה.
קל לזכור את הכאב כי הוא חותם את הסיפור (הפרידה), אבל זה ממש לא רק זה.
חשוב מאוד להזהר מזה.
כשבנאדם מבין שהוא בעמדה שהוא מעכל את מה שהוא עבר ולא צריך לעשות מעבר זה נותן לו יכולת לשחרר את הרגש.
זה לא הופך את הסיפור ליותר אופטימי אך זה נותן ביטוי מדוייק לצורך לפרוק וזה לא יהפוך לצורך שמשתלט על כל שאר הצרכים.
כואב וזהו. בלי להלביש על זה תפיסת עולם על ערך עצמי כלשהו.
בעזרת ה' גם השמחה תהיה פשוטה ושמחה ולא יהיה צורך להסביר אותה או להלביש אותה על רגש ספיציפי אלא היא תהיה שמחה שמשולבים בה מכלול של רגשות שונים ואף מנוגדים 
לא הבנתי מה קשור אישונים
מה שאנשים חוקרים..
להחזיק כוס קפה חם ביד יגרום לאנשים להתאהב בי?
מה שאני קראתי זה שהאישון מתרחב כשרואים משהו או מישהו שרוצים
כי העין רוצה לראות אותו יותר טוב
מבקש אמונהלא שהתרחבות האישון גורם לאותו אדם - בעל האישון הרחב - להימשך לאדם מולו
אלא - אישון רחב גורם לאדם ממול להרגיש כלפי בעל האישון הרחב יותר חיבה
זה באמת ראיתי שכתוב..
את הדבר השני עוד לא שמעתי מעולם. זה גם נשמע קצת מוזר האמת
מבקש אמונהאו צהריים מוקדמים
יש משהו באור יום שנותן זווית יותר קלילה למפגש
לא בטוח, אולי הוא יתרגל, או שבהמשך החיים תעברו לצפון
כי יש כאלה שעברו למקום שפחות רצו ובסוף אמרו "דווקא סבבה כאן"
ויש כאלה שעברו מקום ובסוף רצו לחזור כי הם סבלו
כי אולי אותו אדם יגלה שאותו דבר שהוא חשב שיחסר לו דווקא לא חסר
או שבסוף החוסר הזה הביא לו משהו טוב אחר שהוא לא חשב עליו...
סתם לדוגמא, הוא היה בטוח שהוא שונא שקט מידי בסוף זה ממש כיף לו ויותר רגוע.
לכן אני לא חושב שאפשר לענות על זה בשם מישהו אחר
מאמין שיש פה אנשים שיש להם ניסיון בתחום..
אבל לעניות דעתי, מתוך שיחה והקשבה אחד לשני נראה לי שאפשר להגיע ליותר דיוק בעניין
כמו שאני לא אוכל בשר עם חלב למרות שזה ממש טעים.. יש לי רצון, ויש לי רצון חזק ממנו שלוקח אותו בסיבוב 
או לבחור לחיות בתחושה שהתפשרנו.. זה תמיד אפשרי
אני חושבת שזה לגיטמי שדברים שבהמשך יהיו הרבה פחות משמעותיים כרגע הם עניין שמעסיק ודורש בירור.. לא חושבת שהפרופורציות השונות של העתיד צריכות להוריד מהיחס למה שמטריד כרגע..
