פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 187)

משני הצדדים , יש הקשבה אמיתית על מנת להבין את השני (ולא כדי רק להגיב) וגם שיקוף ,לאחר מכן יש הפנמה ושיתוף דעתך .
מסקנות ובסוף מסיימים בהרגשה טובה / הקלה

לדוגמה, אם צריך לתאר את זה בשלבים, איך שיחה כזאת עובדת?

 

כי מה שאת מתארת זה נשמע כמו סשן טיפולי שיש רק צד אחד שמדבר וצד שני שמקשיב (נשמע שזה לוקח זמן). זה יכול לקחת שעה שלמה או אפילו דייט שלם. אבל אז זה כבר לא מאוזן - כי כל המשקל הופנה כלפי צד אחד בלבד.

נשמע לך כמו סשן טיפולי כי כך שיחה עובדת.
אנשי הטיפול מקפידים על המהלך הזה בשביל להפיק את המיטב מהטיפול ולהועיל לפונה אליהם.

וכן,בשביל לערוך שיחה טובה, צריך לדעת להקשיב
שזו מיומנות בפני עצמה שיכולה להשפיע על מהלך השיחה.

אפשר ללמוד טכניקות לשיחה טובה
בגדול זה יותר להקשיב באמת , פחות לדבר.

האם ככה ניראית כל שיחה/מפגש שלך עם חברה?

בדרך כלל השיחות שלי מתנהלות באופן שדומה למה שתיארתי , ולפעמים יש יותר קשב מהצד השני. תלוי באוירה שמאפשרת את זה.

אני לא חושבת שזה צריך לסתור את המהלך שלה אם רוצים להגיע לעיקר השיחה (מסקנה, הבנה חדשה, פן נוסף בהיכרות וכו' )

נניח אני כל הזמן מקשיב עם כל הטכניקות הקיימות.
זה לא יהיה לי כיף כי אני לא מטפל.
איפה ההדדיות יכולה להכנס פה? נניח בשלבי היכרות ראשוניים שאף אחד לא בא לפרוק את חייו

סוג של "ראיון" או דיון
שבו יש "חלוקת תפקידים" מתי להקשיב לשני, מתי להעיר הערות ומתי לשאול או להגיב חזרה כדי לפתח את השיחה.


אני למשל זוכרת שכשנפגשתי עם אנשים הייתי שואלת שאלה, מקשיבה לתשובה ומגיבה בשאלה נוספת או אמירה או שנושא אחר עלה תוך כדי,

ולפעמים הייתי מספרת סיטואציה שקרתה ומבקשת לשמוע מה דעתו על הנושא
וכך השיחה התפתחה לקצת יותר מעניינת.

אבל זה עובד טוב רק כששני האנשים משדרים על אותו גל: מפרים אחד את השני ומעניינים אחד את השני.

 

אבל מה קורה כשיש קצר בשיחה? כשקשה למצוא דברים שמעניינים את כולם?

בסוף, גם אם טכנית הצלחת להעביר שיחה בת חמש שעות - ההרגשה היא לא של  שיחה מאוזנת ומעניינת אלא של שימוש בטכניקה (מה שקראתי לו "טיפולי").

 

איך ומתי תגיעה התחושה ההדדית של שיחות שמעניינות? ולא שפעם אני מטפל ופעם אני מטופל.

בסופו של דבר
אדם יכול לחוש אם השני מוצא חן בעיניו והוא נהנה להיות בחברתו,
כשאפשר להרגיש אם זה הדדי.
כשיש גומייה כזאת, ממילא השיחה (גם על נושא שטותי וגם על נושא יותר עמוק או מורכב) תהיה חוויה נעימה עבור שניהם.


נראה לי שקצר בשיחה יכול להיות-
או כי אין כימייה טובה,
או כי התקשורת לא מוצלחת
או כי אין מיומנות של יצירת שיח.

או פשוט כי תחומי העניין שונים לחלוטין ואין מכנה משותף שמאפשר שיח כזה מעניין וצומח.


לא צריך בכוח להחיות שיחה או קשר אם לא מעוניינים בו.

פעם יצאתי עם מישהו שכן דיבר ודיבר אבל הוא היה כל-כך הססן ושידר לי שבעצם הוא לא ראוי לי בכלל וממש התחנן שניפרד , אז במצב כזה לא פיתחתי שיחה כמו עם אנשים אחרים , וכן נפרדנו (בטוב, אבל פשוט לא היה כימייה טובה ורצון הדדי).

ממה שראיתי וחוויתי לשני המינים כדאי להתאמן על עניין של תקשורת, על שיח נעים ומכבד.

זה תורם גם בדייטים
וגם בהמשך החיים (גם, אבל לא רק כנשואים.)

שיח בין גבר ואשה. שזה שונה מסתם עם חברים מאותו מין.

ולכן אולי התחושות שונות כי הציפיות שונות.

הצרה היא שמי שנותן את ההדרכה זה
או אישה מבוגרת שלא טעמה מספיק מרירות של דייטים
או גבר שלא מספיק ער לצורך ולמבנה הנפשי של הבחורות היום, שמאוד שונה מהשנים הקודמות.

היום יש הרבה הדרכות טובות ביוטיוב.
ממליצה לשמוע בתור התחלה את הרב אלישע ינון , הרב שרקי, הזוג נתנאל ורחלי וייס.

וגם זה לא יעזור כי עד שלא מתנסים ונופלים בזה כמה פעמים זה לא יצליח (אם אין דוגמה אישית מהבית או משהו כזה). בדיוק כמו במתמטיקה.

 

 

כימיה טובה זה לרוב משהו ניסי, לא קורה בדרך כלל. חייבים לעשות את זה מלאכותי בהתחלה, וכאן בדיוק חזרנו לתחילת השרשור.

הוא מתעלק עלייך, מכיוון שאתמול הם ראו אותי מתבונן על משהו שכתבת בהקשר של "שידוכים" ודברי רב, והתלבטתי, ובסוף לא כתבתי דבר - והם הרי עוקבים בריגול "מתמיד" מושקע, והם מנסים "למצוא לך חסרונות" בהתנהגותם, או בהתנהגויות של אנשים שהיית מעורבת בשיתוף באיזה עניין אפילו קצת איתם.

ראו אתם, באיזה אופן הגבתם כשראיתם כך כפי שכתבתי על הבטחתי- וראו אתם עצמכם, כיצד תיראה עליכם אותה דמות "רווח" שנדמה לכם שתרוויחו.

(יש בזה תמיד שלושה חלקים: את הגאווה שהאדם בעל המחשבות הפסולת מדמיין. את התנאים הרעים שגורמים לזה להיות לא-רצוי. ואת התוצאות שגורמות להפוך את זה על פניו. הביטו וראו*)

לכן צריך, בראש ובראשונה שאדם זר לא יתערב - בודאי וכל שכן לא בשאלת "האם אתה אכן מקשיב" או "איך זה עובד". אדם זר -לא רשאי להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר.

לכן, "שיחה מאוזנת" זה שיחה שבה האוזניים מקשיבות - מי שתופס לאדם אחר את האוזניים, במטרה "לחנך" אותו "לשפר את הקשבתו" - הרי זה חוטא. חוטא גמור. הוא למעשה יוצר בכוונה "זנות אוזניים" במטרה לבלבל את האדם ולהטעותו ולגונבו. והרי זה גנב גמור. בפרט שהוא "טובח ומוכר", ואומר "ראויות אוזניך להיגנב, כי איני רוצה שתקשיב לדברים שאתה מאמין בהם". -

הדבר אמור ביחס לגניבה אישית. וגם ביחס לגניבת דעת - גם ביחס לגניבת דעת ביחס לציבור. - שגונב והרי זה כפושע בהמון העם. ומזיק גדול.

התעניינות אמיתית תביא בדכ לשיח מפרה יותר, אם אפשר לומר סקרנות

שאתה מדבר בצורה קולחת בלי לחשוב מה השני יחשוב עליך בגלל מה שאתה אומר.
האיזון לא מתבטא בכמות המלל או התוכן שכל אחד אמר על עצמו אלא בדינמיקה. אני מרגיש בנוח לשתף? אני מרגיש בנוח לשאול? היא מרגישה בנוח לשאול? היא מרגישה בנוח לשתף.
מטבע הדברים יש אנשים שפעם אחת יותר יקשיבו ופעם אחרת יותר ידברו ויש אנשים שמתחברים לאחד הצדדים יותר בדרך כלל. העיקר זה המרחב המשותף שמאפשר ויוצר שיח משותף שכל מילה שנזרקת בחלל האוויר מקבלת פרשנות חיובית וטובה.

נניח שרק אחד מרגיש בנוח והשני לא?

 

מן הסתם זה קורה. ומן הסתם צריך פשוט לדבר על זה.

אתה יודע להגיד מחוויות עבר, אפילו סתם עם חברים, כמה פעמים (באחוזים, בתחושה, מה שבא לך) זה אכן עובד טוב - בהדדיות?

אם חבר שלי פורק בפני אך אני לא מרגיש שהוא גם נותן לי מקום שאכפת לו והוא מתעניין בי ואני חשוב לו אז יש פה חוסר איזור.
זה לא אומר שלא יכול להיות ששיחה שלימה אני רק אקשיב והוא רק יפרוק. זה יכול להיות במידה ויש בינינו אמון הדדי חזק ששנינו רוצים אחד טובת השני.

כשמנסים לבנות ולהגיע לאיזון הנכון.

מתי זה אמור להגיע? מיידי או אחרי חודשיים? או אחרי משהו שקורה?

לכל שלב של קשר יש את האיזון שלו.
אם נגיד מדובר בפגישות ראשונות אז המטגה היא שיהיה נעים. אז האיזון הוא ששני הצדדים ישרו נעימות בצורה הדדית באותה סקאלה פחות או יותר.

מופנמים יותר .. הוא לא חייב לשתף אותך אם הוא לא רוצה זה לא אומר שהוא לא רוצה את המערכת יחסים בניכם ..
זה נכון שמצד האדם שיותר מדבר הוא תמיד צריך לנסות מחדש אם השני רוצה לדבר ולעשות בדק בית האם בגללו הוא לא מעוניין לדבר

חוץ מהסיטואציה הלא נעימה עצמה - יצא לך לברר עליו? להתרשם ממנו בעוד עניינים?
החשש שלך ממש מובן.

אבל בשיחה איתו אין משהו שעל זה אני מורידה שידוך. עשה רושם ממש טוב

את מכירה אותו כנראה קצת יותר טוב מאיתנו

אזז תעשי משמרגיש לך

לגמרי ליגיטימי אבל אם תחסמי

שימי לב שאת מחברת פה 2 משוואות שלא צריכות ללכת יחד-

לא טוב לך בדייטים אז את אומרת אולי באמת אלך למישהו שמשהו בדפוס שלו זועק לי "עצרי!".

לא מכירה אותך, אבל מגיע לך טוב ממש. אין שום מצב בעולם שתתפשרי על דברים שיפגעו בך, שום מצב.

ושואלת כדי להבין מה בעצם את מבקשת-
את מבקשת לקבל חיזוק לזה שאין מה לחשוב על האפשרות הזו ושהנכון זה לסגור את הסיפור או שאת מבקשת נקודת מבט אחרת על הסיטואציה כי איך כתבת בסוף - זה לא שיש משהו טוב יותר?

בסופו של דבר הידיעה מה נכון והבחירה היא רק שלך גם אם יציעו פה אחרת, כי את זו שנמצאת בתוך הסיטואציה ומול הבחור. אנחנו יכולים רק להאיר על מקומות לתת עליהם את הדעת.

נסי לברר בינך לבינך:
האם גם בלי הקשר לאותה תקרית לא נעימה הרגשת שיש מה לברר ויש לך רצון לברר?
האם יש לך כלים פנימיים שלך שמחזקים אותך מתוכך, ברמה כזו שאת מסוגלת לתת הזדמנות ולדעת שגם אם הוא לא ירצה, את תהיי בסדר? כי את חזקה מתוכך והערך שלך לא תלוי ברצון או בהתייחסות של מישהו אלייך?
האם את מסוגלת לשתף איתו את זה שאת מתלבטת אם לתת הזדמנות בגלל אותו זיכרון מהפעם הקודמת ואיך את יכולה להיות בטוחה שזה לא יחזור על עצמו? (גם הביטול הלא נעים וגם שתפתחי וזה דורש ממך כוחות נפש שאת משקיעה וזה יתברר כחסר ערך ומשמעות...)
האם את מוכנה לעשות את הצעד הזה ולתת בו אמון למרות שאין לך וודאות עדיין עד הרגע שבאמת יקרה המפגש ותראי שהסיפור לא חוזר על עצמו?

רק לך יש תשובות לשאלות האלו.
ובדר''כ, אין לנו אפשרות לדעת אם עשינו נכון שנתנו הזדמנות נוספת או לא רק לאחר מעשה.
וסיפרת שהוא היה בזמנו גרוש טרי, אני חושבת שזה קצת יכול לתת הסבר על הקושי להיכנס לקשר חדש, ויתכן שאז לא היו לו כלים להתנהל מולך בצורה שמספיק רואה ומכבדת אותך. זה יכול לקרות, וכאנשים אנחנו טועים ומנסים לתקן. ונשמע מדברייך שניסיון לתקן יש.
תבדקי עם עצמך האם את מרגישה שההתנצלות שלו אמיתית או מגיעה ממקום אחר. יכול להיות שבאמת מצא בך משהו שמתחבר לו, ואם מתאים לך אולי כדאי לנסות לברר מה גורם לו להתעקש על הקשר הזה דווקא.
אם את מחליטה לתת לזה הזדמנות (כמובן אחרי בירור נוסף וטוב על מקומו היום ולא רק איתו עצמו), תבדקי שהוא עם כלים הרבה יותר חזקים להתנהל בקשר כרגע, ושזה מה שטוב ונכון לך.

מתפללת איתך לבהירות הדעת והחלטות טובות לך.

פה אני מרגישה שזה לא המקרה של שחור או לבן..
מודה קיבלתי הרבה לא בתקופת השידוכים. ובחורים שהכי חשבתי שאיתם זה יהיה רציני פשוט נעלמו בלי מילה ובלי התנצלות..

הבחור המדובר שיתפתי אותו באבחנה ההתפתחותית של בני . מה שלא עשיתי עם אף אחד לפני והוא לא נרתע..לפחות כך נדמה לי. דיברתי איתו נטו ממניעים שכליים כאלו שיובילו להקמת בית.. לא כי אני עפה על המראה שלו או שעשה לי את זה.. באותה תקופה דיברנו קצת ואז אני התנתקתי ליומיים כי לא רציתי לפתח ציפיות עד הפגישה. כמובן ששיתפתי אותו בזה.. וביום שהוא חתך לכאורה הןא אמר מכיוון שנעלמתי הוא חשב שהכל מבוטל ואחכ היה את הסיפור שהןא לא מוכן כרגע..

אבל חייבת לומר שההתנצלות שלו הייתה כל כך כנה והסביר לי מה קרה בדיוק..הסברתי לו את עמדתי שעם כל הרצון הטוב הוא צריך להבין גם אותי..
אבל עכשיו מנסה שוב. וחייבת לומר שההתעקשות הזו כן מזיזה לי משהו בפנים..

לגבי סירוב שלו /גברים אחרים אם נפגש כבר לא מתרגשת

כן חשבתי אולי לנסות לגשש להסכים שוב..אבל נעצרתי

אבל לדעתי כן כדאי לנסות.
ממילא תהיי עם יד על הדופק בענין הזה, ואם את רואה שזה אכן חוזר על עצמו אז תחתכי וזהו.

שאת כותבת נשמע שאת כן היית רוצה לנסות, את פשוט מפחדת להיפגע שוב. וזה הגיוני, אף אחד לא רוצה להיפגע, ובמיוחד לא במצב רגיש.

אני רוצה להאיר לך על כמה דברים שעלו מהדברים שכתבת.
את כותבת שבניגוד לאחרים שנעלמו בלי מילה, הוא דווקא כן הסביר והתנצל.
בניגוד לאחרים שאולי נרתעו ממשהו אישי שסיפרת, הוא לא עשה רושם שנרתע.
כתבת שבחרת לנתק קשר יומיים לפני כדי לא לפתח ציפיות, ואני לא יודעת אם הוסבר לו לפני שזו הסיבה, אבל הניתוק הזה גרם לו לחשוב שאת חוזרת בך מהרצון להיפגש (שימי לב שמה שאת חשבת שעשה, ביטל בלי להודיע, זה מה שחשב שאת עשית, ביטלת בלי להודיע).
למרות שיש מצב שהוא גם נפגע מהניתוק הזה בלי סיבה והסבר מה משמעותו מבחינתך, כשהוא עצמו במצב רגיש (יתכן גם שזה מה שגרם לו לחשוב פעמיים אם מוכן לקשר), הוא בא ובכנות הסביר את עצמו והקשיב לך והתנצל, וכיבד את הרגישות שלך ונתן לך מרחב.
מספיק מרחב כדי שתוכלי להסתכל על מה שהיה מנקודת זמן ומבט אחרת ואולי תסכימי לנסות שוב.

איך שזה נראה מבחוץ יש פה שני אנשים טובים ורגישים, שרוצים למצוא את המקום שלהם בעולם. ומה שקרה זה שהיתה אי הבנה שנבעה מחוסר תקשורת בנקודת זמן מסויימת לפני תחילת הקשר במציאות.
אם שניכם כנים ומוכנים לדבר ולשתף את המקום שלכם, ולהבין את המקום של השני, ולעבוד יחד על מה שצריך, אולי כדאי לבדוק את זה כי, לענ''ד, זה בסיס לקשר בריא ונכון.

ואת עצמך אמרת, חשבת לנסות לגשש, להסכים שוב... רק את יכולה לומר מה באמת, אבל אולי גם את ראית אצלו משהו כמו שהוא כנראה ראה בך, ולכן מתעקש על הקשר. ולא ממקום של מצוקה, אלא ממקום שבאמת בוחר.
(ואולי הניסיון שלו זה תגובה לתנועה שלך בכיוון שלו, גם אם זה עמוק פנימי ולא מורגש. זה משפיע על האנשים סביבנו.)

תחשבי על הדברים, תבררי עליו אם את מרגישה צורך כדי להיות שלימה, רגועה ושקטה יותר בהחלטה שתקבלי, בין אם זה לנסות שוב ובין אם להגיד שהחלטת וזו ההחלטה שלך שלא נכון להמשיך.

זה יכול לתת הרבה שבוחרים ממקום מחובר אלינו באמת, מאומץ לבחור להסתכל על דברים מנקודת מבט קצת אחרת, ולהסכים ללמד זכות על האחר. ותמיד כדאי שאלו יניעו אותנו בהחלטה, ולא הפחד. כי אם הוא מוביל הרבה דברים טובים יכולים להתפספס לנו בדרך.

ומצטרפת לדברים של @בת 30.

בע"ה שיהיו החלטות טובות מתוך בהירות ושמחה.

את כותבת, - וזה לא פעם ראשונה.

- את כותבת, כאילו שזה "פשוט לגיטימי" לקבוע ולהיעלם וכדומה.

(ואז על סמך זה, את בונה הסברים, בחופשיות, כאילו כבר הכל מוכר וברור)

אפשר לשאול מה הסיבות לאיך שאת כותבת (ויש לי את התשובות שלי - אבל) אני מבין שאת מתייחסת לתשובה לפי הערך שלה, ולא לפי הנפשות הפועלות

שאתה מצליח להגדיר דברים שכליים בהגדרות ממשיות על סקאלת ההגדרות הרגשיות לחלוטין, כמו 'מדהים'. ולא 'מדהים שזה נכון'. או 'שזה המציאות'. אלא 'מדהים ההיגיון שיש בזה' (כאילו, מי שנדהם - כמה הוא עסוק באותו רגע בחשיבה?)

שלך מפגיעה חוזרת .
נתת לו אמון /היה לך רצון בריא בהתחלה והוא לא לקח את הצ'אנס הזה , ולא רק זה הוא גם השאיר לך טעם לא טוב.

אז כן לגיטימי מאוד שתחששי , האם לתת לו צ'אנס?
רק את יודעת כמה הוא יכול להתאים לך
תחשבי על זה וקחי בחשבון שבמקרה הרע הוא חלילה יכול לפגוע בך שוב , מה המחיר של זה עבורך? האם תוכלי להתמודד?
מנגד תחשבי גם לצד האופטימי הוא יכול לתקן מה שעבר ויכול לצאת טוב .

בהצלחה

קודם כל- בשיא הכנות, איזה כיף זה שאת מודעת לזה שהאגו נכנס ואולי מונע ממך להיפגש איתו- כי נפגעת. הוא אמר לך לא, ועוד אחרי שפתחת בפניו קצת עלייך.

אולי תנסי לתת לו את הרושם שאת לא רצה אחריו או משהו, אלא נכנסת לזה בצורה שכלית, ותבקשי ממנו להתחיל מהתחלה- אולי גם לבקש מספר לבירורים, שיבין שאת באמת שוקלת את זה. בבירורים את יכולה לשאול כמה הבחור רציני, לוקח אחריות על דברים, מוכן להיפגש...

לדעתי כדאי לנסות, ואולי הפעם להיכנס לזה יותר בזהירות, עם החששות, אבל גם עם האמונה שיכול להיות שזה יקרה איתו.

היא צריכה לשכוח ממנו ולהמשיך הלאה. לחפש אדם הגון.

ולצערי הוא באמת נשאר כפי שהיה..
נפגשתי אחרי לחץ מצידו לאותו ערב..כשהיה צריך לסיים ..עשה לי טוב יאלא נדבר.. הרגשתי די פרייארית וקצת מרומה..
לא מצא חן בעיני פיזית בכלל..הכי הורג אותי שהוא גם לא רצה..
כאילו איך הבחורים שאני ממש עושה כביכול טובה ומתפשרת בענק הם בסוף אומרים לי לא??! אם הייתי במקומם הייתי מאושרת עד הגג שאחת כמוני רוצה לצאת איתם. וכן אני נשמעת קצת אובר ביטחון אבל באמת לא מבינה מה הבעיה.

נראה לי סיימתי עם האתרי היכרויות האלה מרגישה שבקצב הזה אם אמשיך להכיר משם לא אתחתן חלילה..
תודה למי שהגיב

אבל לפחות את כבר לא נמצאת בהתלבטות, בטח מקל, אפילו קצת..

ואיזו מדהימה את שאת מעריכה את עצמך ככה! כי זה נכון, מי שייצא איתך יזכה..(:

 

אולי באמת לפעם הבאה תנסי להקשיב יותר לרגשות שלך על זה. אל תרגישי שאת מתפשרת או עושה לו טובה שאת נפגשת איתו. בטוחה שתזכי בו כמו שהוא יזכה בך..!

מקרה של הסרת ספקות.

אבל במקרים אחרים אני הרבה מתפשרת שמתי לב והולך לי לא טוב.

אקשיב יותר לעצמי.

זה באמת היה נשמע מקרה שהוא בין לבין כזה.
באמת חשוב לשים איפה אנחנו משקיעים את האנרגיות שלנו במסע הזה וזה לא תמיד פשוט לעשות צעד כזה.
הגבול בין בזבוז כוחות לבין השקעה לטובת קשר שיכול פונטציאלי הוא לא ברור וזה בסדר גמור וטבעי ללכת בשיטה של ניסוי ותעייה בידיעה שיכול שנטעה ונלמד מזה.
בהצלחה!!

אגב, אפשר גם באתרים לבקש מספר לבירורים.

במקרה שלך אני יודע למה אתה מתעלק בשבחים "כל הכבוד שניסית" (אתה רוצה ומעוניין מאוד לעודד את העצלות בענייני חזרה בתשובה, לבל תיפול קרנך וגודל הכבוד שאתה מחפש לעצמך כאדם רשע)

כאמור - שכרך בפרט ישולם כפי שהוא בדיוק! ועוד כפליים וכפלי כפליים מהקרן אל ה"רווחים" ו"פירותיהם"

לא חשבתי כזה רחוק על מספר לבירור אבל זה בהחלט רעיון.

מנסיון זה גם יכול להתקבל וסבבה

יש גבול לכמה אפשר להתבזות.

הסרת ספקות

בעזרת ה׳
אומרת בשקט.. אולי צריך עזרה לזה?

פשוט יום עם הרבה אכזבות בכמה תחומים
בעזרת ה נקום חזקים יותר

בעזרת ה' שיהיה לך תהליך שבסופו תהיה חזק יותר
כשמרגישים רגשות בצורה משמעותית זה פתח להבנה יותר עמוקה.. בהצלחה!

ליבנו איתך נשבר!

ומכל הלב אנו מתפללים

שתגיע כבר השמחה ליהודים.

ושהבעיה תתברר

והלב ישתחרר

ותגיע הגאולה

יחד עם הכלה.

 

🌹

שתזכה שיתגשמו כל ברכותיך

ללמוד לקחים.

ממה שקראתי למדתי הרבה על חשיבות של תקשורת, לבוא לקראת לתת צ'אנס וגם הבנתי שהרבה מחשבות ותחושות שחשבתי שקיימות רק אצלי כנראה לא מאוד מוזרות ודי נפוצות.

 

הפסקתי לקרוא שם כי הרגשתי שאני יחסית מודעת ממה להיזהר ושלקרוא על מלא מקרים לא נעימים לא עושה לי טוב, מוציא לי את החשק מלהתחתן שלא במודע וגורם לי לפחד מדברים שברוב הקשרים לא קיימים (לא יודעת מה הולך שם בחודשים האחרונים... בתקופה שאני קראתי היו מלא שרשורים כאובים נורא).

לדעתי זה הפורום העיקרי שהטרול התעלק עליו (עוד הרבה לפני שהיה 'עילה' לפי דמיונותיכם (כי אתם מדומיינים. הטרול רשע, אתם מדומיינים))

וללמוד להפריד בין התאהבות לאהבה.
כי כנראה כל מי שהתחתן שם וסובל לא חשב שזה מה שיקרה לו בשלב שהוא היה מאוהב..
אני משתדל לגשת ברצינות לחיפוש בת זוג ולדאוג שלי זה לא יקרה בעז"ה

מחשבה נוספת - נישואים לא מוצלחים עדיין עלולים לקרות גם לי, אבל זה סיכון ששוה את זה לגמרי.

נישואים לא מוצלחים עדיין עלולים לקרות גם לי

ואני לא חושב שפחד הוא דבר שלילי, טוב לפחד כדי לעשות מה שאפשר כדי למנוע.
מצד שני שהפחד לא ישתק מלבחור את הדבר הנכון..

תחשוב על זה

כי אני קורא בפורום השכן סיפורים של אנשים?
ככה התחיל השרשור..

אולי תאירי את עיני למה את מתכוונת

למה זה בתת מודע מודע במקום המחשבה הנגדית
שיהיה לי טוב בנישואין
מבין

אצלי בראש יש דווקא את המחשבה הנגדית ב"ה.

א. מטבע הדברים אנשים מספרים שם על הקשיים והבעיות שיש להם, לא על הדברים הטובים.

 

אם יש שם 100 פוסטים בסגנון "גיליתי שבעלי מתכתב עם בחורה בצורה אינטימית", לעומת 0 פוסטים של "איזה כיף שבעלי לא מתכתב עם אף אחת", זה לא אומר שרוב הגברים מתכתבים עם בחורות בצורה אינטימית.

להפך, זה אומר שזה המצב החריג שדורש בירור וטיפול, בעוד המצב הטוב כ"כ שכיח עד שאנשים לא רואים טעם לכתוב על כך פוסט בפורום.

 

ב. יש שם סוגיות שכן קיימות בבתים רבים מאוד (אני לא רוצה להגיד "הרוב" בלי להיות בטוח, אבל לדעתי באמת מדובר ברוב הבתים...), כמו למשל פערים בעבודות הבית וגידול הילדים, פערים בכל הקשור למיניות, פערים ביחס אל ההורים ועוד.

 

אני חושב שאפשר להרוויח 3 דברים מקריאת הפוסטים הנ"ל:

 

1. אם יודעים מראש איזה דברים גורמים לקשיים אצל זוגות אחרים, אפשר להיערך לכך כדי להפחית את הסיכוי שזה יקרה. ראיתי שנשים רבות מתלוננות על כך שהבעל לא עוזר? אני מראש אחליט שאני אעשה הכל בשביל שאשתי אף פעם לא תרגיש כך.

 

2. אם בכל זאת רבנו בגלל סיבה זו או אחרת, טוב לדעת שזה קיים אצל כולם, ולכן אם זה יקרה לי - לא להיבהל. זה לא אומר שאנחנו זוג לא טוב או שאנחנו לא מתאימים חלילה, אלא כך הם החיים.

 

3. הכי חשוב - ההבנה שאפשר לפתור (כמעט) כל ויכוח וריב בעזרת שימוש בכלים הנכונים, כפי שמציעים המגיבים החכמים בפורום.

פעם ראשונה שנכנסתי (מלבד לחיצה בשוגג שאולי קרתה) הייתה בעקבות תיוג מחמיא של חבר היום.

הזדעזעתי.

 

מרפרוף דיי זריז ראיתי שם לא שירשור אחד ולא שתיים שהיו מזעזעים בקטע דוחה וחולני 

 

כן חשוב שיהיה לרווקים מודעות שנישואין זה לא גן עדן, אבל לדעתי לא בריא להסתכל שם יותר מדיי זה יכול דיי להחליש את הרצון ח"ו..

כמה הקושי הוא לא כי מישהו צודק ולא צודק אלא חוסר הבנה, רגשות מאחורי דברים ועוד.

 

וכמה חשובים להבין עם עצמי ולמצוא איך לבטא את עצמי במילים.

וזה משהו שאני יכולה וצריכה לעבוד עליו עם עצמי כבר מעכשיו..

 

ונקודה אחרת, ההמחשה של 'לא הכל מושלם' הופך את זה ליותר אפשרי.

הדרך הזאת תראה.
יש שרשורים שעושים לי לא טוב, נראה לי איבדתי את "התמימות" מזמן בהקשר הזה.
מצד שני, יש הרבה מקסימים עם ניסיון, ומקרים שבאמת גורמים למחשבות על מה היה קורה אם הייתי בסיטואציה הזאת או זה היה קורה למישהו קרוב אלי.
אני גם מזכירה לעצמי שיש מקרי קצה, וכל עוד לא ראיתי את זה בעיניים זה לא מאה אחוז נכון. פרופורציות..

פה ושם גם להגיב מנסיוני...

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אני משלנ"ו וידעתי רק חצי.
בכיוון חיובי. שאלון הבא צריך להגיע לשליש (תרתימשמע).

רחמנא ליצלן מהאי דעתא

לא להעלב ,
פורים! 🍷🍷

איסור חמור להעליב אנשים בעיצומו של יום שמחה כמו פורים!

אתה לגמרי משלנ"ו! הרב מברך אותך שתפסיק להיות משלנ"ו בקרוב.

וזה למרות שאני לא גולש הרבה

אני סבבה והכל, אבל בשאלון הזה לא הצלחתי 😥

@כבוד הרב המקדש, ו@ברוקולי, תכתבו אותי בספר חתנים טובים בכ''ז? 🙏

לא נעיםםם
חח

לא נפתח לי השאלון

@כבוד הרב המקדש מה הדין במקרה כזה

ופיספסתי רק בשאלה אחת, מה שאומר לי שנשארתי חלק מהמשפחה למרות שלאחרונה אני פחות נמצא כאן.

כל הכבוד לך הרב!

כאן הוא אומר לכם שני דברים:
דבר אחד, הוא אומר - שהוא מתעקש להשאיר את רוחו הטמאה אחרי שיסלקו אותו.
דבר שני, כמו שפירשו על רבי אליעזר 'שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו',והכוונה שהרי הוא אמר הרבה חידושים, אבל כולם היו טמונים באיזה דרך כבר בדברים הראשונים של רבותיו - כך גם כאן - מי שיודע, שכל מה שאומר אדם - בין ירצה ובין לא ירצה - זה על דעת הקדוש ברוך הוא - והרי אצל הקדוש ברוך הוא - אדם שחושב "לסגור פינות" בסתר, ואז לברוח בלי משפט צדק - ואצל הקדוש ברוך הוא אין כזה דבר. - אלא, סוף כל סוף - בעל כורחו הוא יקבל את המשפט והדין. - וכך האדם הזה, שמתכוון לברוח ורק ולהשאיר את רוחו הטמאה - סוף כל סוף, יום אחד יבוא הקדוש ברוך הוא ויייפרע ממנו בקול רעש גדול - כפי שקרה כאן ממש בזמנים אלו, בימים ההם בזמן הזה - וזה המובן השני - של רצון הקדוש ברוך הוא - שבעל כורחו הוא אומר - כמו שאמרו חז"ל 'פיהם הכשילם' שאמרו 'אחוה דמרנא זייפנא', וכך כאן - ועל כורחו ייתן את הדין, כי הקדוש ברוך הוא משאיר את דינו עליו.

שאלון נפלא, נהנתי!

מסתבר שגם בלי לכתוב הרבה אני נמצא פה יותר מדי

לא יודע בכמה טעיתי, חשבתי שהוא יציג לי בסוף

הצלחתי כמעט את הכל

כבוד הרב **** מתי אתה מתגלה?

אם כי מתבסס על הזמן האחרון בפורום.
יש שם תשובות שבוודאות השתנו עם הזמן.
(לימד אותי שהניחוש שלי מי הרב המקדש כנראה לא נכון)

אני אחד משלנו וצלעתי לא..

טוב לא משנה.
על כל פנים, רוּגשתי למצוא את עצמי כחלק מהשאלון...

היו לי 3 טעויות.

עכשיו תתחילו להקיא

אפשר לעשות תחרות.

בהצלחה!

התעסקות והתמקדות בעיקר ממילא מרחיקה את הטפל השולי מהתמונה

אך יש אנשים שהאמירה הזאת " הפסק להיות בררני" פוגעת בהם במבחן התוצאה, מכיוון שהם מתגמשים בגלל הטון הזה "יאלה תנסה והפסק להיות בררן"
נניח למישהי חשוב תכונה מסוימת שתהיה/לא תהיה כל-כך נוכחת בבן הזוג שלה .
לא צריך ישר לפסול את הרגש הטבעי של הלב/הראש
צריך לדעת ולבחון טוב טוב מה עומד מאחורי זה ..


אמירה כמו הפסק להיון בררן לעיתים עלולה להתפרש תנסה להתגמש , שנכון לפעמים זה דבר מצויין הגמישות , אך לא תמיד.

באופן כללי לא תמיד צריך לדעת להתגמש/לא להיות בררן כי לפעמים עומד מאחורי מחשבה/רגש סמוי/אינטואיציה
שחשוב לא פחות לתת לו/לה מקום.

אחרת עלולים לאבד את השקט הפנימי שלך שהוא לא פחות חשוב .

אז נכון איפה שיש צורך לעבוד על בררנות מדהים להתגמש אבל לא תמיד זה הסימפטום הנכון
אני מציעה לא לעשות הכללה להבין שיש מקומות שניתן ויש מקומות שלא בהכרח עדיף .
ובאמת העבודה הנכונה שכל אחד יעשה עם עצמו/ עם אדם אחר את הזיהוי הנכון.

משום מה יש לי הרגשה שחסדי כתב את המשפט הזה כשאדי אלכוהול מגבים לו את המוח.
אז לא לקחת רציני מידייייי....

ואני מסכים!

איך את מדייקת יאו. מזל שיש אותך!
דברים חשובים ממש ממש ממש.

סהכ רוצים להתחתן..

ביחס לירושלים נגיד, המרכז פחות קר😅
בכל אופן, יש את פארק כפר סבא שהוא ממש נחמד, פארק פתח תקווה (ליד הקניון הגדול), פארק יד לבנים בפתח תקווה, פארק הירקון, יש את המרינה בהרצליה, נמל תל אביב.. כל המקומות האלה נחמדים ממש🙃 אבל הם בחוץ, אז בכל מקרה יהיה קריר🤷‍♀️
יש מצב אבל שיותר קר בחופים מאשר בתוך העיר.

אם מאיזור ירושלים כנראה שיהיה לך סבבה במרכז בחוץ עם סוודר או מעיל..

וגם תלוי בשעות.

חוץ המפארקים שמדרשיסטית רשמה, אין לי הרבה מה להציע. זה לא האיזור שלי בכלל.

יש את הפארק הזה עם השלולית ליד הוד השרון פרח לי השם..

אבל אחלה מקום

יש גם את פארק הרצליה, חוף הצוק (ועוד מיליון חופים) ועוד

חבל שאתה לא בתחום השיווק והפרסום עם כזה קרייאטיביות

פארק רעננה, קניון G כפר סבא ויש לידו פארק כזה, תחנות הרכבת הרצליה/ כפר סבא/ רעננה לא עמוסות כ"כ בשעות אמצע היום, אפשר למצוא פינה שקטה אם אתם בווייב להזרק פשוט במקום סגור כלשהו 😅
פארק רעננה - לא חובה להכנס ממש עד האגם, אם מחפשים מקום שקט יחסית, אפשר להכנס מכיוון בית לוינשטיין ולהשאר שם באחד הדשאים (צמוד לגדר של כפר בתיה).
קצת יותר דרומה יש ברמת השרון את טיילת סוקולוב, עם מלא ספסלים ודשא.
אם גם תל אביב אופציה, אז החופים, הטיילת, השוק, שכונת נווה צדק היפיפיה, גני יהושע-פארק הירקון, עזריאלי (אם רוצים שקט ולא אוכל במתחם ההומה אדם, יש את הקומה עם המכון לפסיכומטרי והחלונות השקופים, אפשר לשבת שם)

מידי יום ביומו
שתרבה העבודה במשרדו
שיזכה לקדש את כל החברים
בזיווגים טובים טובים!

אבל יותר יקר

שהמטרה של השיחה האחרונה
היא כדי לפרנס את המיזם... 🙃
כלומר לגרום לנו להישאר רווקים לעולם ולעולמי עולמים. לתשומת לב גבי וצוריאל היקרים

או טבעת בצל

וכבודם של גבי צוריאל וכל הנוכחים

יוזמה מרשימה שבטח תציל רבבות בדרך ללנ"ו

רק אני הייתי מבקש אם אפשר ייעוץ קצת יותר פרקטי ודחוף- איך רודפים אחרי משאית שלקחה לי את המדוייטת שקפצה לפח שהגיע לידו רועה שהוא במקרה גם גרמני שהבהיל את העלמה שלקחה אתזה קשה וקפצה לצפרדע שהמשאית הגיעה ולקחה ועכשיו אני אחריה ואני אנה אניבא

@כבוד הרב המקדש יש לרב מה לעזור בנידון? 

רק להמליץ להתפלל חזק יותר על המשיח

אבל שהרב יסביר לי בבקשה איך אחרי כל התפילות שלי אני עם כל הצעה נופל בפח והפעם דווקא היא נפלה

וגם אם אפשר לשאול באמת איך נרשמים לשיחה הזאת של 252 ואם היא באמת לא תעשה על הכיס שלי רושם גדול

הוא נשאר בישיבה ביום הפורים וסעד אל ליבו ושתה את יינו יחד עם עוד כמה חברים מהישיבה.
כטוב לב הבחורים ביין, עלה בחור אחד מיוחד לדבר.
בחור החמד הזה, מתמיד גדול ובעל תפילה,
הביא את הפסוק במשלי- "מסיר אוזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה"
הקשה הבחור- מדוע זה ככה? אז מה אם אני לא לומד תורה, למה זה פוגם בתפילתי? ולא רק שזה פוגם, זה הופך אותה לתועבה!
וענה במתק שפתיים אחרי לגימה הגונה- אם אתה לא לומד תורה, כלומר לא שומע לדבר הקב"ה, איך אתה בא בחוצפתך לה' ומבקש ממנו שישמע אותך- תפילה!
וערבו הדברים לאוזני כבוד הרב המקדש והלכו עמו מאז ועד היום


אז סמוראי יקר
כתוב בתהילים "חגור חרבך על ירך גיבור הודך והדרך"
ומסביר רש"י: חגור חרבך- להילחם במלחמתה של תורה. והיא הודך והדרך.

ואם כן למה הבחורה הנפלה במקומך?
להראות לך את כוח מסירותן של נשות ישראל למען תלמוד התורה של בעליהן ולהסיר את החשש המקנן בליבך מלשקוע יום וליל בלימוד תורה

ולגבי ה252
היא היא
מדוע?
252 זה הרי גימטריא של רנ"ב
כנגד רנ"ב איברים שיש באישה כמובן
אם תעשה כדבריי ותלמד תורה
תשיג את הרנ"ב שלך בדרך ישרה
ולא בדרכים עוקפות, גימטריאות ושטרות


כבוד הרב מברכך
שתזכה להיות ת"ח אמיתי
ותזכה לבת ת"ח אמיתי

@אריאל,

אני מתכבד להתחפש לניק מיוחד במינו,
שרבות אני תוהה על קנקנו,
קבלו את:
@ארץ השוקולד
שאלתי את עצמי,
האם אוהב הוא שוקולד?
או שמא פגש את צ'ארלי במפעל השוקולד לחברותא,
ובין דף לדף נגסו השניים מקופלות וכיפ כפים.
השוקולד הינו ממתק חביב,
ילדים אליו רצים, מבוגרים בו מתנחמים,
בשלל צורות אותו אוכלים,
ובמגוון עטיפות אותו עוטפים,
השוקולד אוהב ישראל רבותיי וגיברותיי,
שכן יש שוקולד חום ושוקולד לבן,
אפילו לפמינסטיות מר אבא שוקולד דאג -
שוקולד בטעם תות!
ובכן, שוקולד חביבנו אהוב ורצוי במחוזותנו,
השגחת בד"ץ מהודרת אותו מהדרת,
לצערנו יש חברים אשר אבדה כשרותם בדרך,
לתפילות עליהם אפשר לפנות למר חלווה שכנו של שוקולד,
חביבים, שוקולד מוזכר במסכת בבא קמא,
אשר שם מסופר על איש ששתה שוקו -
חלב ביחד עם שוקולית,
הרמוניה מושלמת לשמיים וארץ,
חלב לבן ושוקולד חום
המתמזגים יחד עם אל.
מצורפות תמונות נחמדות מהאינטרנט:

מזל שלפחות חלבה הוא שכן לשוקולד ולא חרוב.

שוקולד תפוז טעים יותר

פתאום שהילדים החמודים בתמונה השנייה התחפשו לאילת השחר (העולה)...

הרב מאחל לך אך טוב וחסד כל הימים

אורות גדולים ושפעים

ששוקולד לעולם לא יחסר בסביבתך

ותכבד בו את חבריך יוצאי חלציך ואשתך

שתהיה כגפן פוריה כאמור

אבל משהו אחר כאן לא פתור

 

תגידו אנשים ואנשות כך אתם מקילים בברכתו של כבוד הרב המקשקש?

מבין שאתם צריכים הזמנה אישית אז לא התכוונתי לבייש

אבל אין בררה

@מישהו איתי

@חצילים

@סרדיוט

@נשמה כללית

@אלפיניסטית

@מדרשיסטית20

@kaparalay

@הפי

@ברגוע

 

דקה אתם פה!!

 

קבל בקשתי הדלה, הקלה השפלה, שמליבי היא עולה.
מול גדולת כבוד הוד מעלתך, מה אני לעומתך? השע עיניך מרעתי וראה דמעתי, קבל שוועתי, ושא עלי ברכתך.

ולחשוב איך אפשר להתחפש אליו,
לכתוב למה בחרת להתחפש אליו בצורה מצחיקה, עם וורטים וכאלו

@אנמונימי

@מיונז

@פתחתי ניקק

@רקלתשוהנ

@ים...

@ארצ'יבלד

@advfb

 

והגדולה מכולם

@ברוקולי

מרתק כ"כ את כבוד הרב המקדש לאיזה ניק תבחרי השנה להתחפש!

 

*על כל הניקים שלא זכיתי לתייג עליכם חלה חובה עוד יותר גדולה להופיע כדי שנדע להזמין אתכם;)

כמה נכון ואיזו כתיבה יפה!!

מדוייק, ומרגש.
גם כתוב יפה מאוד.

תודה רבה

את גיבורה! 💚

אף אחד.

הבנתי שמיותר לדבר.

אם אני פותחת נושא אני פתוחה לשמוע הערות.
וזה יהיה אדם שאני בוטחת בו
סתם כך, לא תמיד אהיה פתוחה ולא מכל אחד.

הייתי משתפת הרבה.

נשות מקצוע, חברות, הורים.

עד הפעם ההיא, בה כולם כפרו לי באינטואיציה, ואם לא הייתי שומעת לה לא רוצה לחשוב איפה הייתי היום.

אז היום, אני מתייעצת איתי.

ומקסימום עם אמא שלי, שהיא היחידה שתומכת בלהקשיב פנימה.

עריכה: ולפעמים, כשאני רק רוצה שישקפו לי ולא יתנו עצות, אני משתפת אשת מקצוע או חברה ממש קרובה.

משתף את כולם סביבי בחיים שלי, ברמה שזה מוגזם אולי.
בהתלבטויות אני משתף את מי שלא יתן לי עצות או מישהו שאני רוצה לשמוע ממנו עצות כי אני מחזיק ממנו.

מוכן לשמוע הערות בונות רק אם אני קולט שמשהו בעייתי במבט שלי ואני צריך מבט חיצוני. וגם אז לא מכל אחד.

אמא שלי

בד"כ הורים ואחת מהאחיות שלי
חברות נשואות קרובות
ורבנית מהמדרשה
זה תלוי על מה ההתלבטות וכמה אני מרגישה שבאמת אין לי תשובה

מוכנה לשמוע מכולם אבל חושבת עם עצמי אם מתאים לי לקבל

את מי משתפת?

משפחה, חברות ואנשים קרובים.

 

ממי מוכנה לקבל עצות וכו?

מאנשים שחושבת שהם חכמים ומרגישה שהם מבינים את הסיטואציה.

ומאנשים שמרגישה שאין להם אינטרס והם לא מוטים לשום צד אלא באמת רוצים שיהיה לי טוב.

 

אבל היו לי תקופות גם שלא רציתי לשתף וגם לא רציתי לקבל עצות מאף אחד.

מניחה שזה תלוי ברמת האמון שלי באנשים באותה תקופה...

ואם זה ממש משמעותי אז אפנה לחברים שונים כתלות בסיטואציה.
יש מקרים ספציפיים מאוד שאתייעץ בהורים או בבני משפחה, אבל זה די נדיר.