סליחה על השרשורים שאני פותחת פה בקצב...
תקופה כזאת.
יש לי חברה קרובה מאד.
חברת נפש.
מהשתיים האחרונות שנשארו רווקות.
(ולאחרונה אנחנו גם שותפות)
היא מתארסת.
כנראה.
בתחילת שבוע הבא.
וכמה שאני שמחה בשבילה, וסוף סוף,
וכמה ששתינו חיכינו לרגע הזה
אני חווה חרדת נטישה...
אבל'ה.
ואני שמחה בשבילה כי אני אוהבת אותה וכי אני רוצה שיהיה לה טוב.
אבל אלקים למה זה צריך להיות קשה כ"כ??
השאלה מטופשת.
בחורה שמוכנה לקבל את זה שהבחור משלם עליה, היא "מרוכזת בעצמה"? זה מגוחך
לעצם השאלה מי משלם - אני חושב שכשהבחור משלם הבחורה יכולה לקבל את זה בשלש דרכים:
1 להציע להתחלק - ולבחור כמה היא רוצה להתעקש על זה ואיך. זה עלול ללמד עליה הרבה דברים
רק לדוגמה - פעם יצאתי עם מישהי שהקפידה לשלם על עצמה. היא אמרה שזה חשוב לה, ובדייט שלישי היא הסבירה "ככה אני נותנת לגבר למצוא מקומות אחרים לבטא את הגבריות שלו". פעם אחת יצא החשבון שלה כמעט אפסי, אז הצלחתי לשכנע אותה שאני אשלם, והייתי ממש גאה בזה.
פעם אחרת יצאתי עם מישהי שבפעם הראשונה שילמתי עליה ובפעם השניה היא וכו', והיא עשתה את זה ממש חלק ובלי דיון ("הפעם תורי לשלם"), וזה היה ממש נעים ויפה.
2 להגיד תודה ובאמת להראות הערכה
3 לשדר לגבר "אתה הגבר, אתה משלם, אבל אני מקבלת ממך את זה בגלל שאני מעריכה אותך ואני רואה בך דמות גברית, אחרת לא הייתי מקבלת את זה וכנראה גם לא היית רואה אותי שוב"
אני אישית דווקא רואה מעלה משמעותית באפשרות השלישית
בשלב המחשבה של "מי משלם", אני חושב ש:
1 זה כן מועיל כאשר יש נורמה קבועה ושאלת "מי משלם" לא עולה על השולחן.
2 זה מועיל לזוגיות כאשר הגבר מתנהג בנדיבות כלפי האשה - זה יכול לתת תחושה טובה לשניהם ולשפר את הזוגיות ביניהם.
ולכן אני תמיד משלם ואני אפילו לא רואה את זה כפתוח לדיון. אם לבחורה חשוב לשלם בעצמה היא יכולה לבקש
כך עשיתי גם כשהייתי בייניש תפרן, אבל כשהיה קשר קצת ארוך עם מישהי שהיא קצת בסטייל, זה בהחלט היה עלות רצינית והייתי שמח להשתתפות שלה.
לפעמים יש כאלה שמציעות ואני מסרב בנימוס - מבחינתי כבר הוצאתי את הכסף.
אם הן אומרות שזה חשוב להן, אני מכבד ומאפשר להן לשלם.
לפעמים הסיטואציה היא כזאת (למשל, כשאנחנו קונים ביחד שתיה בטיול) שכל אחד בוחר לעצמו ואז יותר זורם לי לאפשר לה לשלם
אצלי ההצעה לשלם באה דווקא כשאני כבר ממש מרגישה בנח.
אבל זה באמת עניין של נורמות.
בחברה שלי שבחורה מציעה לשלם זה אקט פמיניסטי.
ואת הצד הפמיניסטי שלי, אני מעדיפה לגלות אחרי שיש קשר שמתפתח, ואני יודעת שזה לא יחבל בו.
אם אני רואה שזה ממש מפריע לה אני נותן לה לשלם את הטיפ.
כל הכבוד על השורה האחרונה.
אומץ זה לפעמים קשה, אבל שאת לפחות מביאה אותם איתך זה באמת יפה
חיים שלברוח פרשה שעברה [בשלח] (ונכתב הרבה לפניה) - קטע מן הספר שבינתיים לא מתקדם (כבר תקופה ארוכה) לשום מקום.
נרפים - נרפאים
השתיקה צרמה.
נדמה היה שכל העולם כולו נשתתק, ממתין להבל פיהם של היושבים בגן החשוך והריק. אפילו מנורת הרחוב עימעמה כמחשבת להכבות, להשאיר את יושבי הספסל שתחתיה שרויים בחשכת עד.
ועדיין שתיקה. מבטים ריקים ננעצים בבהייה אשמה באפלה חסרת הצורה שנצבה, מתפארת בהעדר כל צורת אנוש, לפני אותו ספסל מיושב – ויושביו בל עליו. שניהם אחוזים נואשות במחשבותיהם שלהם, היא בייאוש לא מוגדר והוא בתסכול צורב.
לפתע, משום מקום, יללה מקפיאת דם ולאחריה גרגור תאווני. היא, נחרדת עד עמקי נשמתה, מבלי משים מנתרת במקומה ונאחזת בכנף מעילו של היושב לצידה, נרתעת לרגע וברגע שאחריו מצטנפת בצלו, לא נוגעת מתוך הרגל. הוא בתגובה מעכל את הסיטואציה, מכיל, ובקול מרגיע כמו מנחם אותה. "הכל בסדר", צמד המילים נאמר מאליו, אבל שינוי חל בהן - הן כבר לא בלחישה רפה אלא כמשב רוח עדין שמעמיד ומעודד.
מעבר לשיח ההדסים העצום, שהיוה מן עיקול, מופיע כלב אימתני, זאב של ממש, אבל במבט נוסף המתח נרגע. רצועה, וכמה צעדים אחר כך – אדם. ואז במבט שלישי –
"מיכאל?!" נשמעת הזעקה מן הספסל. "או! הנה אתם!" נשמע קולו הנעים להפתיע של הבחור המגודל עם הציציות בחוץ, בן ישיבה לתפארת. "מה אתה עושה פה?" נשאלת השאלה, נוקבת.
"אתה לא זוכר?" עונה מיכאל, מתחיל להתבלבל בעצמו, "בקשת ממני שאבוא להפריע, לא? אז ניצלתי את ההזמנות להוציא את הכלב ובאתי".
רחישתו של האוויר הננשף בהקלה כבר לא ביתקה את הדממה, המציאות נזכרה להתעורר, ונקישת העלים זה על זה ברוח הקלילה של חודש אדר תזכר להם לנצח כיום בו כלב "קטן" חידש ברית של אהבת נעורים.
מקווה שנהנתם/ן...
וגם לך @חושבת בלב
למה שישנה? איכות ראיה זה מידע כזה קריטי?
חוץ מזה שגם לי יש משקפיים ואני לרוב לא לובשת אותם, גם לא בפגישות...
אז אם גם לו נוח יותר בלי מי אני שאפריע?
משקפיים ועדשות זה דבר שהוא כל כך חלק מהיום יום, וכל מי שמכיר אותך יודע שיש לך משקפיים וזה ממש לא עניין, שהגיוני ששוכחים. יצאתי פעם עם מישהו שגילה שיש לי משקפיים רק אחרי חודש (אני עם עדשות תמיד בדייטים כי קל לי יותר לנהוג עם עדשות), זה פשוט לא עלה בשיחה.
עכשיו הזכרת לי שבחור אמר לי אחרי משהו כמו חודש וחצי חדשיים שיש לו משקפיים עקרונית ולא הבנתי למה בכזאת דרמטיות...
סבבה יש לך משקפיים, למה לעשות סיפור?
שאני יוצאת איתו באותה תקופה, במילים, בסגנון, בהבעות פנים.. 
גם כשאני כבר לא איתו.. עד הבחור הבא שאז זה משתנה לפיו..
קורה לכם גם או שאני ממש מוזרה?
תמיד שאני מדבר עם צרפתים
תוך כדי השיחה אני עונה להם במבטא צרפתי (למרות שאני לא צרפתי בכלל חח)
זה משהו מצחיק שקורה לי לא מצליח לשלוט בזה
אבל זה אדיר
אני מניח שיש לזה הסבר פסיכולוגי
אל תשאל מה הקשר
בעצם גם ערבים- פתאום המבטא שלי הופך לערבי עד שעה אח"כ
נורא
אבל מעניין אם הצד השני כן מחקה אותי בדברים, אני ניראלי לא ישים לב לזה חח
הלקסיקון שלי מתעדכן מקשר לקשר...
ואני כל פעם מגלה שגם כשאני נלחמת בזה חזק הניגון והסגנון שלי נהיים דומים לשלו... תגובות וכו
מה שמצחיק זה שכמה בחורים סיפרו לי שהם לא נגמלים מביטויים שלי וצורת הדיבור השתנתה בהתאם אלי... או שגם שמתי לב כל מיני פעמים שהוא משתנה....
חברה מה קורה פה?? איך זה יכול להיות???
מי שמדברים איתו הרבה אז גם כותבים כמוהו.. וכל מיני דברים אני עוצרת את עצמי לא לדבר כמו ביניש;)
בפעם הראשונה שיצאתי עם חייל לא הבנתי הרבה דברים כי הוא דיבר צבאית... ובסבלנותו הרבה הוא ישב והסביר לי ומאז אפשר לדבר איתי בלי שעל כל דבר אני אשאל 'אה?'
יצאתי גם עם חייל והוא עשה לי שיעור פרטי עם פתיחה מסועפת של ראשי תיבות, ביטויים ותפריט מזון צבאי
גם שאני מושפעת וגם שהצד השני מושפע ממני..
כישצאתי עם מישהו רציני תהינו מי התחיל עם ביטויים מסויימים ומי הדביק את מי כי שנינו כבר דיברנו ככה ולא זכרנו.. זה בהחלט היה שורט😅
- אם תאמר שנדב נווה ויאיר יעקובי אחים אז איך יש להם שם משפחה שונה? ואם תאמר שהם רק בני דודים אז איך שניהם יצאו ככה מצחיקים?
היתה תקופה שאנשים מסביבי שאלו אם הייתי פעם בצבא... כל הדימויים והמילים שלי היו משם ואפילו צורת חשיבה...,
אני אישית לא שמתי לב אפילו..
חוץ מפז"מ היתה עלזה שא' 1א' פתח ראשי תיבות הבא מקבילות וכו....
יכול להשלים לי?
מגרד לי בזיכרון.."
חח סתם
כהמשך לשרשור הזה ולשרשורים ושאלות בעבר
שאלה לבנות בלבד! - לקראת נישואין וזוגיות
1. האם אתה מוכנים להשתנות עבור הבן/בת זוג?
האם רק שינוי חיצוני? האם רק שינוי פנימי-מהותי?
2. ושאלה לבנים ובנות- האם נפגעים מבקשות כאלה ואחרות? באיזה שלב של קשר הייתם שמחים לשמוע?
3. האם אתם חושבים שצריך לזרום עם ה'מיין סטרים' ולא לעשות דברים שלרוב המין השני לא יתחבר? או שאתם חושבים שכל עוד שאתם רווקים מותר לכם לעשות מה שבאלכם?
1. כן חד משמעית, אם תהיה לו בקשה ספציפית או הארה שקשורה למשהו מהותי אני אעריך את זה מאוד
באופן כללי קשרים כאלה ואחרים שינו אותי מקצה לקצה והובילו אותי למחשבות ותובנות חדשות... ובאסה שאני לא תמיד יכולה להודיעם על כך
2. הכל תלוי בניסוח, ומצד שני בפרשנות שלי. כן יצא לי להפגע אבל נראה לי שהיום הייתי מפרשת אחרת בקשות ואמירות מהצד השני
3. אי אפשר להיות ראש בקיר, כשאני עם אדם שמדבר רק אנגלית אני לא אתעקש להיות עצמי ולנסות לתקשר איתו בעברית....
זה בגדול
לגבי 1-2 זה מאד תלוי שלב ומאד תלוי הקשר ותחושה כללית בקשר.
זה גם מאד תלוי אם זה בא כדרישה או ממקום של ענווה ורצון לתת צאנס לקשר.
לגבי 3- תלוי... אם אתה רוצה שידוך שהוא מיינסטרים אז כן, צריך לוותר בשביל זה ולא לעשות כל מה שבא...
אבל אם לא, אפשר לתת לעצמנו יותר חופש, רק לקחת בחשבון שלכל בחירה יש מחיר.
ממש תלוי מה השינוי.
מה זה ידרוש ממני? באיזה הקשר זה יבוא? האם זה יהיה הדרגתי? עד כמה היא תהיה פתוחה לזה שאכשל בשינוי? האם היא מקבלת אותי כמו שאני ורוצה לשנות משהו לא מהותי, או שהיא מואסת *בי* אבל מוכנה לקבל אותי אם אשתנה? האם זה שינוי שאני יכול באמת לעשות? איך ייראו החיים שלי אחריו?
בכל מקרה ברור שיהיו שינויים, המון, גם חיצונית וגם מהותית. כי עוברים לגור ביחד בזוגיות.
ובכל זאת, נסיון מסוים לענות
1 השאלה היא רק עד כמה קשה יהיה לי לחיות עם המצב אחרי השינוי, ומה התהליך ידרוש. גם חיצוני וגם פנימי.
2 לכל בקשה יש הקשר שבו היא ראויה
3 דברים שמועילים לי וגם מעלים את ה"ערך" שלי ב"שוק", בעד לעשות (ולהיפך כמובן)
אבל לוותר על דבר שמועיל לי בגלל מה שבנות יחשבו ולהיפך - בזה צריך לאזן ולהקפיד להישאר בטווח הנורמלי
1. תלוי. חיצוני לא משמעותי (אבל ממש לא משמעותי)לא היה אכפת לי. למרות שהיה יותר נחמד אם הוא לא היה רוצה לשנות.
לא הייתי משתנה שינוי מהותי. שיחפש את מי שמתאימה לו.
2. תלוי כמובן איזה בקשה. מהותיות לא הייתי נפגעת הייתי מבינה שזה לא מתאים. חיצונית-תלוי מה הערה.
3. תלוי אם הזרימה עם המיין סטרים תהפוך אותי למישהי אחרת.
א' - קשר זוגי הוא דבר המצריך דינמיות ופשרות, אין דבר כזה קשר טוב בלי זה. כל עבודת המידות בהימצאות בקשר מצריכה גם שינוי פנימי.
ב' - אין כזה דבר 'דרישות', יש כזה דבר 'צרכים'. זאת לא סתם מילה שונה אלא זה דבר אחר לגמרי. בקשה היא באה ממקום של ענווה עמוקה שהסאב טקסט מאחוריו הוא "אני מכבד את המקום שלך במאה אחוז, יש לי צורך שבשביל הקשר איתך אני צריך שתענה עליו. בוא נסתכל על זה ביחד כי שנינו אחראים לקשר הזה". דרישה היא באה ממקום של גאווה שהסאב טקסט שלה הוא "אתה לא עושה את תפקידך כראוי, אתה לא במקומך ולכן את צריך לזוז אליו". הגאווה הזאת היא עיוורת שהיא לא רואה בכלל את הצורך של האדם להיות מי שהוא ואיך שהוא.
ג' - יש דברים שהם אינטגרלים לבנאדם ברמה שאם אתה לוקח את זה ממנו אז 'הוא זה לא הוא'. דברים כאלה אסור לגעת.
יש גם דברים שהם אינטגרלים לקשר עצמו שאי אפשר לוותר עליהם - דאגה הדדית, מונוגמיה וכדומה.
אז אענה על השאלות שכתבת לפי העקרונות הנ"ל -
1. כן, גם שינוי פנימי (עקרון א'), כל עוד הוא לא סותר משהו שאני רואה אותו כאינטגרלי לי או לקשר (עקרון ג').
2. הייתי נפגע במקרה של דרישה ולא במקרה של בקשה. אם זה בשלב מוקדם של הקשר יכול להיות שאני יענה שזה מרגיש לי מוקדם מדי כדי להתחייב לשינוי כזה. במקרה של דרישה אני יכול להעלב או במקרה אחר לא להתייחס לכך ברצינות.
3. אני לא בטוח שהבנתי את ההקשר של השאלה, כדאי שאדם יעשה מה שעושה לו טוב בטווח הקצר והארוך.
להצמד למיין סטרים או לעשות מה שבאלי זה שני קצוות שלא מתייחסות ל'מה יעשה לי טוב' ולכן בחשיבה אין כ"כ הבדל בין השניים.
לאחרונה אתה פחות מגיב כאן?
כן, לאחרונה פחות
האירה לי...
אני כן יכול לומר שבמקום ובמגזר שאליו אני משתייך יש לפעמים כל מיני דברים שהייתי רוצה לעשות ואני נמנע מהם כי זה יעמיד אותי באור מסוים שאינני חפץ בו (בהקשר של לנ"ו).
וזה באמת לא קל לדעת מה הגבול. אבל אפשר ללמוד לזהות מה הקו שמבדיל בין לחיות בזיוף ובצורה "לא אמיתית", לבין להתנהג בחוכמה ולא לשייך את עצמך למשהו שאיננו אתה.
מקווה שמובן ושעזרתי...
כבר לא ישיבישעראם יש משהו שמקדם אותי והוא ממש בסיסי וערכי אצלי, יותר מבית וזוגיות או בהשוואה להם, אז לא אוותר עליו,
אם זה משהו פחות קריטי בהשוואה לבית וזוגיות שהם בקומה דיי גבוה בסולם הערכים שלי אז אוותר עליו.
חוץ. אדם ששמח במה שהוא עושה הוא אדם עם חן טבעי.
אבא שלי אמר לי, שככל שאני אתפתח יותר מקצועית (וכתוצאה מכך גם אישית) הסיכויים שלי למצוא מישהו שמדבר בשפתי ילכו ויצטמצמו...
באופן דומה... שוחחתי לא מזמן עם אמא שלי ותוך כדי שיחה התבטאתי בביטוי ששגור על לשוני כתוצאה מעולמות התוכן שלי... אז היא אמרה שאם אני מתבטאת באופן כזה בפגישות לא פלא שבחורים נבהלים ממני...
נו שוין.
היחס שלי כלפי זה הוא אמביוולנטי כיוון שאני חושבת שבחור או בחורה לא אמורים "לצמצם" את עצמם בגלל שההיצע הסטנדרטי הוא מצומצם...
מצד שני,כן להבין שזה עלול להיות מאתגר יותר...
שייתכן וזה אכן מצמצם לי את ההצעות הרלוונטיות...
איך ניתן להתגבר עליו? בעיקר אמונה...
אמונה שה' רוצה אותי הכי אני שיש (בחינת מה שאמר ר' זושא מאניפולי: לא ישאלו אותי למה לא היית משה רבנו, ישאלו אותי למה לא היית זושא) ושהוא דאג להתאים לי את המכסה שלי... זה שההתפתחות שלי לא תהווה אבן נגף בינינו אלא להיפך...
עריכה: חשוב לי להדגיש אבל שאני לא מדברת על דברים חריגים מאד או מוזרים, ששם בעיני כן יש מקום לעשות את החשבון הזה... אלא תחומים של התפתחות אישית שהיא מהותית לי ובלעדיה אני פחות אני...
דבר ראשון זה נותן לאדם הרבה יותר כוחות כשהוא מביא את כשרונותיו לבוא לידי ביטוי.
אדם שנותן לעצמו מקום לבוא לידי ביטוי בחייו האישיים, הוא ידע לעשות זאת גם בקשר.
הכרת הנבדלות בקשר היא תכונה חשובה מאין כמוה כשאדם מחזק אותה היא עוזרת לו לבוא לקשרים בצורה טובה.
האופציות ש'נסגרות' הם נראות לי סינון טבעי שקורה.
איך יוצרים זוגיות של "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" - כיפה
ועוד משהו - כשדלת אחת נסגר, דלת אחרת נפתחת.
אם יש מישהי שזה לא כיף לה לצאת עם בחור שקורא ספרים, יהיה כיף למשהי אחרת בחור שקורא מלא ספרים.
החסרון הופך ליתרון.
קשה לי לחשוב על אופציה שלא.
וגם אם לא - לא יעזור לבנאדם מיליון הצעות אם הוא מוותר על עצמו.
ובכלל לוותר על בנאדם בגלל תחביב מוזר? זה נשמע לי בעצמו מעיד על משהו לא כ"כ תקין (לא תקין בבנאדם, לא רק בתרבות) נשמע לי מסנן סופר יעיל
פגישות בקורונה?!? זה קטן עלינו! 🤏🏼
הדייט שלך בבידוד? נדבקת? 😢
נפגשים בתקופה הזו ומנסים קצת להכיר למרות כל הבלאגן? או שבכלל לא חשבתם על להפגש בזום והמרחק רק מרחיק יותר?! יצרנו בשבילכם את המשחק "היכרות קצת אחרת"
מדובר בשאלות שיכולות לגרום להיכרות ביניכם להיות הרבה יותר מעמיקה וטובה כבר בשלב התחלתי,
הרי מה כל המטרה בעצם?🧐 והכל בצורה כיפית ומתוקה♥️
אז מקוות ממש שתמצאו את המשחק הזה יעיל וטוב עבורכם
חשוב לוודא-
1- ששניכם מוכנים ומרגישים בנוח להפתח ולשתף.
2- תנו תחושה נוחה אחד לשניה.
3- שניכם עונים על כל שאלה😏
4- ישנן שאלות רבות, אז תמיד אפשר להמשיך בפעם אחרת אם תרצו, שלא יהיה מתיש מידי;)
כמה דברים פרקטיים:
-עדיף להכנס ממחשב, יותר כיף..
-אפשר גם לעשות את זה בפגישות רגילות כמובן💪🏼
-ברגע שתיכנסו לקישור, השאלות ישר יוצגו בתוך רולטה ותוכלו לשחק. מצד ימין או למטה (תלוי במחשב או פלאפון) יש עוד אפשרויות בהן ניתן לשחק(כמו קלפים וכו' שככה גם לא רואים איזה שאלות הולכות להגיע😏)
בקיצור אין סיבה לא להכיר בגל בידודים והדבקות המשוגע הזה! 🥴
אז תדאגו לעצמכם לאיזה נס/שוקו/תה☕
ותהנו מכל רגע!
#פרוייקט מרים
היכרות קצת אחרת
התבאסתי לרגע שאני לא בבידוד ואין לי תירוץ ממשי
זה גם מוצלח מאוד
ששדכן של הישיבה שלכם מציע לכם הצעה אתם מתייחסים אליה ברצינות?
התשובה שנתתם קשורה בהכרח לקשר שלכם לישיבה\להשקפתה..?
תודה
ברוקולי
שלום לחברי וחברות הפורום שלנ"ו!
כידוע, מסתובבים כאן הרבה רווקים ורווקות טובים ומוצלחים, ותכלס אין סיבה שלא... 
אז הרמנו את הכפפה והחלטנו לקחת על עצמנו לנסות ולהוציא מכאן עוד זוגות (פורום) מאושרים במטרה להקים עוד בנייני עדי עד.
מתוך הניסיון שלנו הכנו שאלון ארוך ומושקע שייתן לנו אפשרות להכיר אתכם הכי טוב במטרה לנסות להיות שליחים טובים. אנחנו ממש ממליצים לקחת את הזמן, לשבת ולענות עליו כמו שצריך [ככל שתשקיעו יותר בתשובות, יהיה לנו יותר קל לעשות התאמות].
חשוב לי להדגיש טכני:
חשוב לי להדגיש מעבר כמה שאלות שחוזרות על עצמם :
למילוי הטופס : טופס השידוכים שלנ"ו
אנחנו מקווים שבע"ה הפורום יצמיח לנ"ו עוד הרבה משפחות מאושרות.
בברכה
לגרסת המקור: מיזם השידוכים שלנ''ו! - לקראת נישואין וזוגיות
יו0ימסכימה עם כל מילה!!
אשרייכן!
איכה
יברך אתכן ה' על כל פועלכן.
(ואני רק שאלה: אם מילאתי בעבר יש עניין למלא שנית?)
פחות מבינה רמזים 
מקום בעולם לקפוץ למים
חח אין תשובה אחרת
וגם אני סוג שלבשלב הזה כרגע..צריך אומץ
בהצלחה לנ"ו
גג של רכבת, תלבושת ספיידרמן, ומגש פיצה. אחר כך לנופף עם האקדח ולקפוץ על גמל למטה.
#דייט_של_קאובויים.
אבל יפה! מי זה אברהם אליצור? ואיפה אפשר לקרוא?
כותב יפה
חיים שלאחרונהככל שהקשר נהיה מיוסד יותר הגיוני שהוא יהיה חשוב לך יותר, ככה שאתה מפחד לעשות טעויות וברגע אחד "להרוס" את הקשר שאתה רוצה בו. נראה לי שזה יותר ממקום שקשה עם עצמך ולא מספיק מכיר בטוב שיש בך מאשר ממקום שמפחד מעומק של קשר.
אולי חשוב להפנים את זה שלרוב קשר לא נופל על דברים פיציים. האדם שמולך רואה את המכלול. את מי שאתה. זה מה שהכי נוכח.
ויש בך כל כך הרבה טוב! שווה להיות איתך בזוגיות! תאמין בזה!
אני מאמינה שככל שנפנים את זה יותר יהיה קל יותר לשחרר את הפחד לטעות.
כך שגם אם מישהי בוחרת לסיים איתך את הקשר זה לא מערער אותך, זה לא גורם לך להרגיש שהרסת את הקשר, אלא שהטוב שלך פשוט לא התאים לה, היא צריכה טוב מסוג אחר.
ובסוף אני מאמינה שאתה גם רוצה אישה שהטוב שלך הוא טוב לה, מעניק לה. אז הכל טוב (:
ממש כתבת את מחשבותיי!
וספרתי 6 "טוב" בתגובה שלך
אוף, למה אני בכלל כותב את זה...
פסדר, אם זה היה בדיבור כנראה היה בערך 20 "כאילו" או "קיצור", אז אולי זה עדיף😆
וגם כתוב בפירוש "יש כל כך הרבה טוב!"
יאללה אני אקח ראשון
א.י.ש.א.י.ש. בשורות טובות!בת שמיאא.י.ש.א.י.ש.א.י.ש.א.י.ש.מצטרף.
(ליתר דיוק: אתם מצטרפים אלי )
א.י.ש.א.י.ש.א.י.ש.ידועים דברי חז"ל בכמה מקומות שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף.
למה הדימוי הוא דווקא לקריעת ים סוף?
מה מיוחד דווקא בנס זה?
מה המשמעות של קושי בקריעת ים סוף - היד ה' תקצר? (אם יש 'דירוג' לניסים, מה יותר קל ומה יותר קשה? איפה נמצא קריעת הים על הציר הזה?)
למי קריעת הים קשה? מאיזו בחינה?
ואיך זה מתקשר למסע החיפושים האישי שלך?
האם את\ה מצליח למצוא בזה משהו שמחזק אותך?
(יש לי כמה מחשבות ותהיות בנושא, אבל אשמח לשמוע אחרים. אולי אשתף בשלי בהמשך...)
התוספות כותבים שבנ"י יצאו מהים באותו צד שהם נכנסו אליו.
ובעצם יוצא שהים נחלק ל12 מסלולים שכולם "חצאי עיגול". כשלאלו שעומדים בחלק הפנימי הדרך קצרה, בעוד שלהולכים בעיגול החיצוני המסלול ארוך יותר.
וכן, כך זה גם בלנ"ו שלכ"א יש את המסלול האישי שלו והקילומטרים הספציפיים שלו שהוא צריך לצעוד ....
שכוייח.
בחיים לא שמעתי על זה. אפשר מקור?
וואו, רק שהשרשור לא ייגרר ללימוד תורה לנשים...
אין על הרב יגאל!!
תורתו משמחת
מביך. 
מה עושים עם משיכה מינית חזקה מידי בדייטים ראשונים. זה טבעי? איך מתמודדים?
