לטייל באופניים בירושלים.
בנות
ו-
בנים..
יש?
לטייל באופניים בירושלים.
בנות
ו-
בנים..
יש?
אני12345אבא יקר למה אתה עושה לי את זה למה??
חצי שנה אני בקשר ובסוף כלום הכול נעלם למה הכרת לי אותו??
עכשיו אני רק יושבת ובוכה איך אני אבטח בבחור עוד הפעם איך?
אוףףף אבא יקר שלי "אנא ה' הושיעה נא"!!
למרות הכול אני יודעת שהכול לטובה..אבל כ"כ קשה לי...
מהמאוהבת שלא תיה יותר מאוהבת כנראה..
אני12345

אלעדאחרונהמי שעוד לא יודע, פרסמו שהסבא רצח אותה.
אני קוראת ולא מאמינה למה שכתוב. אז באתי לכתוב פה שיהיה לי משהו לאמר לו.
איך קורים דברים כאלה???
איך אפשר להרוג ילד????
איך אפשר לעבור הלאה לסדר יום אחרי כזה דבר?
אי אפשר.


החתונה של בנדוד שלי...
מצד אחד אני מתרגשת..
מצד שני לא בא לי כ"כ ללכת..
ובבית מזהירים אותי לענות יפה לכל הבקרוב אצלך. ויהיו הרבה כאלה כי אני נשארתי אחרונה..
אוף:'(
וגם ככה קשה לי....
עוד לא עברה אפילו שנה מהרגע שסבא נפטר:'(
זקוקה לחיבוקים


אז ככה, הסיפור הוא שאני בת 19. גיל רגיל. הסיפור במשפחה שלי הוא כזה, שאחותי, התגרשה לפני חודש, חודשיים אחרי החתונה שלה, והיא בהריון, עכשיו היא אצלינו, וזה קשה לי מאד, אפפעם לא הסתדרנו, וכבר חיכיתי שהיא תעזוב, אני אוהבת אותה מאד והיא בנ"א דבש!! עכשיו, החזקתי מאד ממנה ומבעלה (גרושה) ואהבתי את התנהלות הקשר בינייהם. עכשיו, אני שואלת, איך אני יכולה להתמודד איתה בתור, לא לפגוע,להרוס,להגיד מילים לא במקום וכו'
ודבר שני זה, איך בעצם, אני לוקחת לחיים העתידיים שלי ומשתקמת מתוך ידיעה שזה לא קורה לכל זוג. איך בעצם אני לא מאבדת תקווה בחיים הזוגיים בכלל..

ט'בעזרת ה' יברך!
שלום אנשים...
שאלה לי אליכם.
מה הייתם עושים לו הייתם מכירים מישו מה"שכונה"... וזה הכירות של שנים.. והנה שניכם הגעתם לגיל.. ואתם רוצים. כל כך רוצים... ובטוחים שזה האיש שלכם. אבל לא בטוחים מה הצד השני חש כלפיכם.
מה הייתם עושים?
[ועוד פרט קטן- אני הבת..]
מה אתם אומרים? לגשת? לחכות? צד שלישי? ואם הוא בכלל לא חושב?
אשמח לתגובות.


במקרה שלי אנחנו גרים דלת מול דלת אז זה יותר פאדיחות...
האמת שניסיתי לחשוב על צד שלישי בלי שזה יעורר חשד
אבל לא מצאתי עדיין
פשוט אני בן 23 (מלפני חודש) והיא בת 19 ומשהו
הממממ....
(=שרלוק הולמס)

שאלתם את עצמכם את השאלה הזאת פעם..?
טוב אני מאות אם לא אלפי פעמים
לא הבנתי מה הצורך הזה שנודה לו,האמירת תודה בבקשה סליחה זה נראה לי כמו איזה אגו אנושי וצורך תקין של העולם המוסרי להתנהל ותו לא.
אז מה הקשר של הקב"ה לכך?!
טוב אז נפגשתי עם משהו חמוד
ובתור מאמינה מוחלטת ברמב"ם שכל המצוות הם פרי חכמה ויש להם סיבה שכלית זה הסתדר לי נפלא עם השאלה הזאת,לפחות בהודיה הקטנה של הבוקר
וכך מתחיל לו הסיפור ששמעתי בשיחה של הרב אלישע וישלצקי (האומר דבר בשם אומרו..שם שם)
היה כנס של נוירולוגים שזה רופאים שעוסקים בתחום המוח האנושי.
(נדמה לי שזה נוירולוגים אם לא תקנו אותי)
ודיברה שמה פרופסורית מוכרת בכל העולם ואמרה שעשתה מחקר שכאשר אדם קם בבוקר הוא צריך מספר שניות להיות ער במיטה לפני שהוא קם,זה יותר תורם למוח.ואמרה שהכי עדיף 12 שניות.
ואז הצביע רופא נוירולוג דתי ירא שמיים ואמר שזה כלל לא חדש אצלנו היהודים
לנו יש ברכה שאנחנו מצווים לומר בכל בוקר והיא מודה אני
ברכה שמונה 12 מילים
"מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"
מאז לא שכחתי לומר לפני הקימה אפילו פעם אחת 

אהבתי
אני12345נכנסה בנו כ"כ חזק
עד שהדברים הכי הרסניים הפכו להיות לגיטימים
לאמא חשוב לעשות יוגה מאשר להקשיב לילד שלה
הקריירה וההורות מתנגשים זה בזה אז חלילה שנוותר על הקריירה בקטנה נוותר על הילדים שלנו
אני רואה דברים כאלה ובא לי לבכות...


היי, אני לא הרבה זמן פה, אז אם כבר הופיע דיון על הנושא אני אשמח אם תפנו אותי או תביאו לי קישור בנושא.
יש לי בעיה, הגעתי לגיל שבו אפשר להכיר אבל יש איזה מחסום שמונע בעדי לצאת ל"דייט".
אני מכירה בחורים מכל הסוגים ומכל הגוונים, לא בשידוך, אלא דרך חברים. אבל אני נעצרת לפני השלב שבוא מורים לצאת. אני מדברת איתם בטלפון והם נשארים בגדר ידידים-חברים.
החבר הרציני האחרון שלי היה לפני שנתיים, אבל איתו זה לא היה למטרת חתונה...
זה התחיל קצת לפני פסח ונגמר קצת לפני חנוכה, ונפגשנו לא מעט ואפילו יום אחד נסענו לים ושהינו בחוף שהיינו בו לגמרי לבד.. אני מתארת לעצמי שזה לא טוב אבל באותם רגעים מעופפת מאושר חשבתי רק על עצמי. אני מוותרת לעצמי על התאור מה היה שם כי לא נגענו אחת בשני. נתקתי מיוזמתי את הקשר לאחר שראיתי שהריחוף נבע מהתרגשות ראשונית ושביני לבין הבחור אין כל חוט מקשר. מה גם שנגררנו למצבים שלא רציתי להגיע אליהם (ושוב, לא הייתה ביננו כל נגיעה).
בינתיים גדלתי והתבגרתי והבנתי שאני מקובעת יתר על המידה בקשר לאותו בחור וניסיתי ליצור קשר עם בחורים אחרים וגיליתי שאני משווה אותם לבחור, הבחור שלי.
בעצם יש לי 2 בעיות:
1. אני משווה יותר מדי...
2. אני לא מסוגלת לצאת לדייטים..
בתקווה שתעזרו לי למצוא את הדרך הנכונה והטובה.


בעזר ד'!
חבר'ה לא להילחץ!לא באתי לפרוק כמו צופיה
|עדין לא| אונם לא הייתי פה שבוע, אך לא כך אבןא אנחת עליכם.
לענין. בשבוע האחרון היו לי בשעה טובה 2חתונות של חברות טובות שלי(היום וביום ג') השעה הפחות טובה היא שלא הייתי נוכחת באף אחת מהן.
רצוני הייה באמת לבוא ולשמח את חברותי! אך מה לעשות שמבחינה הפיזית לא הייה לי את הכח לזה.
באחת-זה דרש ממני לסרוק את כל הארץ כדי להגיע לשם<לסוע ממחנה(=סוג של ג'יפה) בצפון לחתונה בדרום> ובאחרת-לסוע מירושלים לגבעתיים אחרי שבוע של מחנה כיפי ממש!אך כמובן מעייף! כך שהדבר האחרון שבא לי עכשיו זה נסיעות.
היום פגשתי חברה וכשהיא שמעה זאת היא הכריזה מפני שבחתונה שלה שלא העז לא להראות את פני!
כמובן שאני רוצה להיות חלק מהשמחות של כל היקרות לי-אך האם לעשות זאת בכל מחיר?!
אני לא מתחרטת על כך שלא הלכתי לחתונות, כי ניצלתי את הזמן לעוד דברים שהיוחשובים לי. אך אני מרגישה חוסר שלמות עם המצב,סוג של ביעוס מעצמי.
אשמח לדעת איך אתם הייתם לוקחית ד'ברים מהמקום שלכם, ולעידוד.
בשורות טובות!
אור77
גם אם מ-א-ו-ד רוצים!
צופיה20
פרשת 'ואתחנן' ופרשת 'עקב', שתיהן קשורות זו לזו. בעוד שבראשונה הנושא המרכזי הוא קבלת תורה מן השמים וקבלת עול מלכות שמים בקריאת 'שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד', בפרשת 'עקב' הנושא המרכזי הוא קיום מצוות ד' יתברך בכלל, ובארץ ישראל בפרט, כדברי חז"ל: "אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמוע' - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצוות" (ברכות ב ב). האמונה בד' אלוקינו שהוא ד' אחד, והחיוב לאהוב אותו, ללמוד את תורתו, קודמת לקיום מצוות, שהן כבר התפרטות של אותה אמונה, כשם שהשורשים והגזע קודמים לענפים שבעץ. אין זה אומר שאין לקיים מצוות ח"ו כאשר האמונה עדיין לא נלמדת ולא ממלאת את כל ישותנו, אדרבה, אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אבל יש להבחין בין הכללים לפרטים. כאשר האדם מקיים מצוות ואינו חדור באמונה הרי זה חסרון ומתגלה מצב של "והיה להם דבר ד' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם" (ישעיה כח ג). התורה האחת נהפכת לחתיכות חתיכות, ריבוי של פרטים ללא קשר אחדותי, ואז מופיעים משברים, כדברי חז"ל "בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא" (סוף מס' סוטה, ועיין 'התורה הגואלת' שיחות הרצ"י זצ"ל חלק א קנד).
נכון לעכשיו, הרב קוק זצ"ל, הרֹא"ה והרועה הנאמן של דורנו וכל הדורות שבאים אחריו - שהעמיק להתבונן בשורשי המשברים הפוקדים את דורנו, דור עקבתא דמשיחא - מלמדנו מה הם התיקונים הנצרכים לא רק להתגבר על המשברים, אלא גם להתרומם לקומות הנוספות שעם ישראל הקם לתחיה עובר ויעבור בעזרת השי"ת, ובהתייחסו למשבר הרוחני, המוסרי והדתי הפוקד אותנו, ותיקונו, הוא כותב: "החוצפה דעקבתא דמשיחא באה מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה, איך כל הפרטים מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת..." (אורות התשובה ד י). לימוד האמונה וחיזוקה, דהיינו קבלת עול מלכות שמים, הוא הדבר הנצרך ביותר בדורנו. ומתוך כך, בסבלנות אין קץ, גם נגיע לקיום המצוות באהבה, כדברי הרב זצ"ל: "אנו מוכרחים להשתמש בתרופה העליונה שהיא הוספת כוח בכישרון הרוחני, עד אשר הדרך איך להבין ולשער את הקשור של כל ענייני הדעות והמעשים התוריים עם הכלל היותר עליון יהיה דבר המובן והמוצע בדרך ישרה על פי הרגשות הנפשות השכיחות, ואז ישוב כוח החיים הרוחניים במעשה ובדעה להופיע בעולם, ותשובה כללית תחל לתת את פריה" (שם ד י). ואכן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בנו וממשיך דרכו של הרב זצ"ל, פעל כל הימים ללכת בדרך של חיזוק האמונה, קיום המצוות באהבה ובאמונה, ומתוך כך נזכה בע"ה לאור חדש על ציון.
(באהבה ובאמונה)
שתהיה לכולם שבת נפלאה מלאת שמחה והתעלות רוחנית בע"ה!!




