שרשור חדש
מחפשת חבר'ה שרוצים......אני12345

לטייל באופניים בירושלים.

בנות

ו-

בנים..

יש?

וווואווואנונימי (פותח)
אני רוצה, אני אוהב אופניים ובדיוק לפני שלושה שבועות קניתי אופניים.
בא לי!!! אבל רק עד סופשבוע אני יכול כי אח"כ מתחיל זמן אלול... (איזה פחד, ימים נוראים)
תתחדשאני12345
מקפיצה, שיכנסו עוד. נראה איך זה מתארגן.
וואיאני...=)
מזה בא לי!!
לא יודעת אם יש לי אופניים מתאימות...
תעדכנו אם אתם קובעים יום...
ואיייייייעמית-טליהאחרונה
אני שנים מחפשת מתנדבות לטיול אופניים
אבל יש לי חברה שלא יודעת לרכב וכל פעם זה תקע אותנו

אם זה טיול מאורגן שמביאים שמה אופניים אני רצה
אבל אם צריך להביא אופניים יהיה לי בעייתי משהו לנסוע 3 שעות עם אופניים.
למה??למה??????צופיה20

אבא יקר למה אתה עושה לי את זה למה??

חצי שנה אני בקשר ובסוף כלום הכול נעלם למה הכרת לי אותו??

עכשיו אני רק יושבת ובוכה איך אני אבטח בבחור עוד הפעם איך?

אוףףף אבא יקר שלי  "אנא ה' הושיעה נא"!!

למרות הכול אני יודעת שהכול לטובה..אבל כ"כ קשה לי...

 

מהמאוהבת שלא תיה יותר מאוהבת כנראה..

צופיה20משה4
נכון. הכל לטובה. את עוד תופתעי בעז"ה לראות עד כמה זה ממש ככה.
תהיי חזקה!!!!!!!
בשורות טובות תמיד!
"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"אני...=)
תזכרי תמיד שאת ההחלטה הסופית הקב"ה עושה בשבילנו,
ולנו רק נשאר להאמין שהוא יחליט בעבורנו
את ההחלטה הטובה ביותר!!!

בעז"ה עוד תשמעי בשורות טובות, משמחות ואמיתיות!!

תשתדלי לא ליפול לעצבות!!

יהיה טוב!! =)
צריך תמיד לזכור שבורא עולםאנונימי (פותח)
הוא זה שמגלגל את העולם וגם מה שנראה לנו הכי טוב בשבילנו, בסוף הקב"ה שולח לנו משהו יותר טוב.
אני יודע שזה קשה לראות את זה בעיניים המגבלות שלנו אבל זאת האמת.
נשאר לי רק לברך אותך שהחצי האמיתי שלך יגיע מהר ובקלות. א-מ-ן!!!
אחותי ליל הסדר...שב ממצולות
בליל הסדר אנחנו בהתחלה אוכלים רק טיפה ירק בשביל לפתוח ת'תיאבון
ואז שאנחנו באמת רעבים אנחנו נאלצים לאכול את המרור הגועלי,
האדם הטיפש יתייאש אחרי המרור ויברח ואז הוא יפסיד פעמיים
החכם ממתין בסבלנות ורוהא מה ה' בישל לו,
אני מכיר סיפור של בחור ישיבה חרדי שביום החתונה שלו קיבל החלטה שלא משנה מה הוא לא מתחתן היום לא עם ארוסתו ולא עם אף אחת אחרת,כל האורחים כבר באולם מחכים הרב מחכה לו והוא בשלו,הוא לא מוכן!
ראש הישיבה תופס ת'מיקרופון וגוזר על הקהל שאף אחד לא זז ולא משנה מה השעה עד שהוא והחתן חוזרים מהסטייפלר
בינתיים הלכו לסטייפלר חיכו עוד שעתיים עד שנכנסו כבר היה 23:00 כמדומני
הסטייפלר אמר שגם אם יתהפך העולם באותו יום תהיה חופה!
אבל יש בעיה...
הסטייפלר זצוק"ל אמר לחתן אתה צודק! היא לא הזיווג שלך,אבל לך תעיר את החבר שלך מהחדר בישיבה,ארוסתך היא הזיווג שלו
וכך רצו הבחור וראש הישיבה לאותו בחור שכבר היה בחלום ה7 שלו
מעירים אותו בצעקות קום קום!!! אתה צריך להתחתן עכשיו קדימה אישתך וכל האורחים מחכים אין זמן
וכך מיודענו קם לבוקר שלמחרת פותח עיניים ואומר לעצמו,בוא'נה איזה חלום מוזר יווארדי הוא מסתכל הצידה ומבין שזה לא חלום אבל הוא לא התלונן!
גם אצל יוסף היה כך אחרי כל השנים בבור מתחילים להריץ אותו החוצה!
והוא אומר להם חכו שניה! עכשיו ישבתי פה כמה שנים לאיפה אתם ממהרים?
אין זמן קדימה צא!
אין מלכות נוגעת בחברתה ואפילו כמלוא נימה,שמגיע הזמן שלך אז הוא מגיע וזהו
מאחל לכולנו שנזכה לזיווג שמתאים לנו! בעיתו,ובזמנו!
ח"ו לומר כך-אנונימי (פותח)
"ברית כרותה לשפתיים" ,וודאי שתאהבי את בחיר לבך בעז"ה.

ובעז"ה- "מאחר והכל מאתו יתברך ו ד א י (!) שהכל לטובה"
צופיה!!!!! אל תתבאסי לי עכשיו שומעת??-צורמיש-
כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד..

הכל לטובה,
ומה שצריך לקרות יקרה!

אל יאוש נשמה.

אני מכירה אותו ואותך מספיק טוב כדי לדעת ששניכם כואבים ולשניכם זה קשה..

לא יודעת מה הסיבה החדשה..(רק לאחר שנדברה..)

אבל מה שהיה היה מתוקה,

ואם זה זה, זה יקרה,
זה חייב לקרות.
מבינה?
לא להתייאש!!!

|נשיקות וחיבוקים|
לצופייה 20- עד 120 אני12345
"נחמו, נחמו עמי"!!!!


צו'פר מתוק,
סרט שאת אוהבת,
בגד חדש...

תודה לכם על הכול אתם פשוט נפלאים!צופיה20
בע"ה שנתבשר בשורות טובות!
פניך עייפות מיזע ודמעות אך נדודיך לא היו לשואאליהועיני
התנערי
מעפר קומי
לבשי בגדי תפארתך עמי
על יד בן ישי בית הלחמי
קרבה אל נפשי גאלה
כואב הלב.אנונימי (פותח)
צופיה יקרה!!!!!!אור77
אין לי כ"כ במה נחם אותך, כל מה שאנסה בטח לא ממש יעזור...
יש לי רק לומר לך ש....
אולי את לא יודעת כמה אהבה יכולה להיות אצורה בבן אדם...
רק עד שהוא מוציא אותה לפועל.
אל תגידי שבחיים לא תהיי מאוהבת!
ואולי מאוהבת זאת לא בא ממקום אמיתי, אבל אוהבת.. זה כן!!!
תאמיני לי שכשיבוא הזמן, תגלי המון אהבה שאת יכולה להעניק למשפחתך ולסובבים אותך!
ודרך אגב... את זה אמרו לי פה, בפורום (כשפעם שפכתי את ליבי..)!
ה-מ-ו-ן הצלחה ויהא ה' בעזרך!!!

אוהבים, פורום לנ"ו 3>
צופיה היקרהיהודית פוגל
האכזבה היא אכן רגש קשה ומייסר. וכאן חשוב מאוד ענין הבטחון בורא עולם. נסי לעשות לעצמך טוב, לחשוב חיובי, ואז תמגנטי אליך את הדברים שאת רוצה. אל תשכחי לפנק קצת את עצמך, ובעז"ה בקרוב במהרה בימינו...
צופיה 20 היקרהאנונימי (פותח)
נשמה יקרה
אל יאוש!!!!!!!!!!!!!!!!
כמה שזה קשה וכואב, אל תדאגי,
זה יעבור ויבוא לך בע"ה האחד והמתאים במהרה!!!
ובאמת הכל לטובה,
וה' לא מעמיד בן אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו, אז תהיי חזקה..
דרך אגב אני מנחמת בזה גם את עצמי,
אז שנזכה כולנו לגאולה פרטית וכללית במהרה, אמן.
תודה רבה לכוולם אני ב"ה מרגישה יותר טוב!צופיה20
צופיה נראה לי שאת יוצאת מהר מדי בהצהרות שגורמות לךאנונימי (פותח)
ליאוש.
רק לפני יומיים יצאת בהצהרה שנראה כאילו עוד שניה אתם מאורסים.. אולי תיהי יותר מאופקת?
אופס בטעות שלחתיאנונימי (פותח)
ותתני לקשר לזרום לאיטו וככה גם אם יהיו נפילות הם יהיו יותר קלות וגם הקשר יזרום בצורה יותר נעימה ללא לחצים
אימי היקרה לי מכל שתחי' אמרה לי פעם:צבע אדום
"יבוא מסמר טוב יותר שידחוף את הקודם, רק תתני לו לבוא"
אני מוסיפה שכשיגיע שלך באמת תביני כמה את יכולה להיות נאהבת ואוהבת.
וזהירות עם הרגש....
איזו תשובה! בואנ'ה, צבע אדום, שיחקת אותה!!!אור77
וכל הכבוד לאמא היקרה!
תושה תודה.. אמסור לה..צבע אדום
שיעורים יתקיימו בימים: א,ג,ה ב- 20:00 לא מבטיחים שיהיה שקט..
חחחחחחחחח ססתתםם.....

תודה לה' שזיכה אותי לאמא כמו שלי!
את לא לבד.אנונימי (פותח)
לפני חודש זה קרה לי. היינו בקשר מצויין 4 חודשים. פתאום הוא אמר משהו על זה שהוא התבלבל, בעצם צריך לנתק... וזהו.נעלמו כל החודשים שהיינו ביחד, ואני לא יודעת אפילו למה.
עכשיו, ממרחק של חודש אני יודעת שכל הסיוט הזה קידם אותי. זה לא שאני התגברתי כבר. אני עוד מתמודדת עם הכל, אבל למדתי מהאהוב-לשעבר שלי המון דברים- ובמיוחד לראות את הטוב. נראה לי שהקב"ה הפגיש אותנו רק כדי שאני אלמד לראות את הטוב. אני יודעת שהכל פה מבולבל, כי גם אני עוד מבולבלת... בכל מקרה- מניסיון- הכל לטובה!1! באמת!!! מאחלת לך רק טוב...
הצד החיוביאנונימי (פותח)
למרות הכאב שכרוך עם אהבה נכזבת, שאין לזלזל בו, יש לזכור שהרע במיעוטו זה גבר שבורח מאחריות ונוטש אחרי חצי שנה,מאשר בעל שנבהל מהאחריות ונוטש אחרי נישואין או אחרי שני ילדים שזה גובל בטרגדיה.
יש לזכור שבדרך כלל רוב הבעלים מחזרים בפחות להט אחרי הנישואין מאשר לפניהם, וכנראה שגם הגבר שהכרת כלול ברוב הזה, כך שגם אם הקשר היה נמשך ואף מגיע לידי נישואין, מידת ההתלהבות שלו כנראה היתה פוחתת, כך שהנזק בפועל קטן ממה שאת חשה כעת.
שתזכי לבנות בית נאמן בקרוב
ברוכים הבאים לכל החדשים (או המתחדשים?) אלעדאחרונה
בנוגע לסיפור של הילדהאני12345

מי שעוד לא יודע, פרסמו שהסבא רצח אותה.

אני קוראת ולא מאמינה למה שכתוב. אז באתי לכתוב פה שיהיה לי משהו לאמר לו.

איך קורים דברים כאלה???

איך אפשר להרוג ילד????

איך אפשר לעבור הלאה לסדר יום אחרי כזה דבר?

אי אפשר.

סדום ועמורה. זוועת עולם.ט'
חשודדי זהב
לא שאני ממעיט בערך הסיפור
אבל יש דבר שנקרא חזקת חפות עד שיוכח אחרת
יש קצה חוט שכנראה זה הוא אבל עדיין

זו אחת מהבעיות הקשות של התקשרות שהיא חורצת דין
לפני שבכלל הוכחה חזקת החובה
ה' ישמור!צופיה20
המצב של היום נהיה כ"כ מפחיד...
הקב"ה תשלח לנו גואל במהרה!!
שנתבשר בשורות טובות!
ב-ynet מופיע כל הסיפור המצמרר.אני12345
חייבים ללמוד להיות אפאטיים כדי לתפקד הלאה אחרי מבט בפנים של הילדה.
"ולא תקיא אתכם הארץ בטמאכם אותה כאשר קאהאלעד
ת הגוי לפניכם". זו לא הבטחה- זו איום.
ילדונת חמודה שגרה בבית בו האבא אלים האמא נישאת לסבא (השווער שלה) והסבא עצמו רוצח אותה..
בואו לאוגנדה
"את הגוי אשר לפניכם"*אלעד
מזעזע!!!!!א.מ.נאחרונה
למרות שעוד לא כל הפרשה נחשפה לפנינו אני ממש מזועזעת!!!
איך אפשר בכלל להתעלל בילדים קטנים???
שאלה לי אליכם...אני...=)
כיצד גירושין ישפיעו על הילד בבואו להקים בית משלו?
 
האם תמיד יש השפעה?
 
האם היא תמיד שלילית?
 
איך אפשר לדעת אם אדם עיבד בצורה טובה את גירושי הוריו?
 
אשמח אם תענו גם מניסיונכם (אם הוריכם גרושים או שיצאתם עם אדם שהוריו גרושים...).
 
תודה!!
בטוח יש מלא מקרים שונים-אנונימי (פותח)
אבל נתקלתי בבחור שזה רק 'חימם' אותו (בפן החיובי), והילדים שלו יזכו רק לאבא אוהב במיוחד. זה התיקון שלו כנראה למה שעבר בבית...
אני בעבראדרת
נפגשתי עם בחור, שהוריו התגרשו כאשר היה בסה"כ בן 3, ואחיו בן שנה!
הוא סיפר לי שבמשך כל שנות חייו זה תיסכל אותו איפשהוא, כי אמו גידלה אותו לבד, האבא פשוט נעלם... אבל לפחות היא גידלה אותם בבית הוריה.
בכל אופן, הוא דיבר איתי על כך, אבל אמר, שהוא בהחלט מקוה בעזרת השם שזה לא "תורשתי", ושבע"ה הוא יחיה עם אותה אישה, עד 120 שנה.
הכל תלוי איך החים המשיכו הלאה.אני12345
יכולים להיות ילדים להורים אנאלפבתיים והם הופכים לרבי אלופים בצבא, יכולים להיות ילדים להורים עם תואר שלישי ומעלה והם נראים כמו ארסים, יכולים להיות ילדים להורים טובים ואוהבים אך חונקים, ואז הילדים תלותיים.
הכל תלוי איך החינוך. כמה אהבה, כמה גבולות.
וכל אחד מה שהוא זקוק לו.
לכן, לא נראה לי שאפשר להגיד על זה דברים מכלילים.
זה תלוי בבנאדם..א.מ.נ
יצאתי עם מישו שההורים שלו התגרשו וזה ממש היה נראה עליו, מהדרך שבה הוא דיבר על חיי נישואין..
אבל אני מכירה גם אנשים שממש נבנים מזה ואצלם בבית זה ההפך ממה שהיה אצל ההורים שלהם...
קצין בכיר יכול להיות גם אנאלפביתמשה
למעשה, לפעמים אני חושב שזה תנאי מוקדם.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!אני12345
היום כן..
פעם- זה היה אחרת.
אתה מנסה לרמוז לנו משהו, משה?אדרתאחרונה
אז זה היום...כפרגניסטית

החתונה של בנדוד שלי...

 

 

מצד אחד אני מתרגשת..

מצד שני לא בא לי כ"כ ללכת..

ובבית מזהירים אותי לענות יפה לכל הבקרוב אצלך. ויהיו הרבה כאלה כי אני נשארתי אחרונה..

 

 

אוף:'(

 

וגם ככה קשה לי....

 

עוד לא עברה אפילו שנה מהרגע שסבא נפטר:'(

 

 

זקוקה לחיבוקים

|חיבוק|הביצה שהתחפשה
בס"ד

נ'מי, אני אוהבת אותך
לגבי הבקרוב אצלך- תחייכי, אם את ח-י-י-ב-ת תעקמי את החוטם בשקט, ותגידי 'אמן תודה'..
אושרית!עמית-טליה
התחלת כבר?
מתי את מתחילה?

שאני לא אשכח להגיד לך גוד לאק!
את רק בת 21 ילדונתעמית-טליה
כל החיים לפנייך

בנתיים נלמד לבשל
חיבוק גדולללל  נשמה יקרה!!צופיה20
הפתגם שיש לך (אושרית) בסוף  נכתב ישר עליאליהועיני
אז זהו... נשארתי האחרונה...כפרגניסטית
ולא שכחו להגיד לי את זה כל שניה וחצי..

ולעשות לי רע בלב ובנשמה..


:'(

עכשיו נשאר לעבור את השבת ואז יהיה שקט
הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיביםמשה
שימי פס, ושהעולם ישרף.
אויש..יש באמת מקרים בהם פשוט מה שצריךאני12345
זה שריון 1000 טון,
קסדה לאוזניים,
ומשתיק קול.

כשאני מדמיינת את זה לעצמי, איך אני קולעת בול בפוני של "בע"ה בקרוב אצ.." של מי שעוד לא הספיק להשלים ת'מילה, אני מרגישה כאילו בראתי לי מלאכים טובים שתומכים בי ומחזיקים את נשמתי כלפי מעלה. ותמונתו של משה רבינו המותש ניצבת מול עיניי.
ואז אני מרגישה אמנם מותשת,
אך
מנצחת.

איש לא יכניע את רוחי.
לעולם.
סליחה....אנונימי (פותח)
לחצתי בטעות,
נעמונת, המון חיבוקים!
זהו, עברת את זה, ואל תדאגי יהיה בסדר.
אחרי זה אני מרשה לעצמיאני12345
ללמד זכו על אחרים, שבאמת לא באה נפשם לצבוט אותי.
אבל זה באמת רק אחרי כל הנ"ל..
"בקרוב אצלך" נתפס איחול בעל קונטאציה שלילית,אני..אחרונה
רק בעיננו. הייתי מציעה להתיחס אל זה בצורה טובה, כאיחול אמיתי, כברכה.
לפני שהתארסתי, על כל "בקרוב אצלך" אמרתי אמן, בכוונה גדולה.
זה לא העציב אותי, זה לא הציק לי, זה גרם לי לכוון ולרצות, להתפלל, ולהאמין שגם מי שמאחל לא מאחל מתוך קינטור או שעשוע, אלא מתוך איחול וברכה אמיתיים וטובים.

הכל תלוי ביחס ובגישה שלנו, אני מניחה שאנשים לא אומרים "בקרוב אצלך" בכדי לעצבן אותך.
בקשה לעיצה.ברכה בבית

אז ככה, הסיפור הוא שאני בת 19. גיל רגיל. הסיפור במשפחה שלי הוא כזה, שאחותי, התגרשה לפני חודש, חודשיים אחרי החתונה שלה, והיא בהריון, עכשיו היא אצלינו, וזה קשה לי מאד, אפפעם לא הסתדרנו, וכבר חיכיתי שהיא תעזוב, אני אוהבת אותה מאד והיא בנ"א דבש!! עכשיו, החזקתי מאד ממנה ומבעלה (גרושה) ואהבתי את התנהלות הקשר בינייהם. עכשיו, אני שואלת, איך אני יכולה להתמודד איתה בתור, לא לפגוע,להרוס,להגיד מילים לא במקום וכו'

ודבר שני זה, איך בעצם, אני לוקחת לחיים העתידיים שלי ומשתקמת מתוך ידיעה שזה לא קורה לכל זוג. איך בעצם אני לא מאבדת תקווה בחיים הזוגיים בכלל..

תודה רבה. אסמח לקבל תגובות..ברכה בבית
את עדיין כאן??אנונימי (פותח)
מצב לא פשוט בכלל אבל...tzvibאחרונה
בעצם כל החיים הם סידרה של מכשולים שאנחנו צריכים לעבור אותם. אם תשתדלי לסייע לאחותך שבטח עוברת תקופה מ א ו ד קשה, זה יכול להיות הזדמנות לבנות קשר מעולה ביניכן. זו מצוה עצומה של עזרה לזולת גם לה וגם לתינוק שייוולד.

לגבי ההצלחה בנשואין -- זה נכון שאחוז הגירושים עלה בשנים האחרונות, גם אצלנו הדתיים, אבל אם תשימי את מרכז הכובד בבחירת בן זוג במידות תרומיות וגם תגשי אל הנשואין כאל אתגר של בנייה עם מוכנות לויתורים, תצליחי בעזרתו יתברך.

עלי והצליחי!!
מה עושיםאני...=)
עם עצבים וכעס
 
שפשוט
 
לא
 
עוברים???
 
עצבים וכעסמה ידידות
בס''ד

הם חלק מהרגשות שיותר קשה לרסן.


אז איך אני מתגברת עליהם?

*מתעסקת באלף ואחת דברים אחרים שיסיחו את דעתי עד כדי בדחקה מוחלטת.
*זמן זמן זמן. עצבים וכעס נרגעים רק בעזרת זמן שמקל קצת יותר בהמשך.


תשמחי יקירה!!שבת היום לה'!!
שומעים שירים אהובים!!! מתחברים לרגש בצורה נכונה.צבע אדום
תנסי לפרוק אותם על הניירגון דו
בקיצור לכתוב. זה עוזר. ברצינות
אני עושה לבד לסיבוב מסביב ליישוב וככל שאני יותרסוד היצירה
מתוחה ככה אני מגבירה את קצב ההליכה שלי עד לריצה וכמו שאומרים עד כלות כוחותיי.
עד שאני מתעייפת לחלוטין ומרגישה שהכעס יצא, השתחרר.
בריחה זמניתמשה
אישית, אחד הדברים המועדפים עליי הוא לסתום את האוזניים עם מוסיקה ולגשת לעשות משהו או לעבוד, תלוי במצב ובתנאים.


אני לא אוהב בשוטף, אבל לפעמים מוסיקה קצבית מוכיחה את עצמה כיעילה.
תנסי לצעוק על כל העולם בצורה אילמת.א"ר יצהר
מבטים מעוצבנים לגמרי,דיבור בקול רם ואפילו בצעקות,ניפנופי ידיים ועצבנות,והכל בלי להוציא הגה מהפה.
יומוצלח יבנה היכל ה' יבנה המקדש!
יווו.. אתה כאן!   חחחחח....  התגעגענו ליבנה הצבע אדום
נקטע משם מה...צבע אדום
התגעגענו ל-"יבנה המקדש!"
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!אני12345
אהבתי ממש!
אני לא בטוחה שזאת שיטה טובה...סוד היצירה
עצבים וכעסיהודית פוגל
משקיעים בזיהוי ברור ומדוייק (בכתב) על מה עוזר לי במצבים שאני מרגישה עצבנית וכועסת והולכים על זה. לכולנו מעיין שסתום לחץ שצריך לשחרר אותו בזמנים מסויימים. לחלק מאיתנו עוזרת שיחת נפש עם מישהוא שהוא בראש שלנו, לחלק ספר טוב, טיול, בגד חדש, גלידה, סיבוב בקניון, כמה פרקי תהילים וכו' וכו'. בהצלחה.
תודה חמודים על העצות...אני...=)
ב"ה די עבר לי...=)

תגידו, יש דרכים להתמודד עם כעס ובאסות, ללא עזר חיצוני?
כלומר ללא מוזיקה, חבר טוב, בגד חדש וכו'?
האם האדם יכול להעביר את זה אך ורק בכוחות עצמו?
או שזו ממש דרגה גבוהה?

כי תשימו לב שרוב העצות מתייחסות לדברים שחיצוניים לאדם (ובהם אני משתמשת בד"כ..), מעניין אותי אם יש דברים באדם עצמו, בתוכנו, ללא עזרה חיצונית...

תודה!
יום נפלא!!
די פשוט-אנונימי (פותח)
צריך להתאמץ קצת להגיע לדעת צלולה, ואז לפרק את הבעסה לגורמים (למה אני כועס? למה זה קרה? איפה טעיתי? וכד'). אפשר ונחמד לעשות את זה על דף ואחרי שיוצאים מזה- ממש מחזק להסתכל על הדף וללמוד ממנו להבא.
הדרגה ה'די גבוהה' (ועם הרבה מסירות היא אפשרית מ א ד!) - היא לא לכעוס כלל...
לפי דעתי ישjoyאחרונה
אבל כל עוד לא עבדת לגמרי צריך גם עזרים חיצוניים.. הפיתרון האמיתי כמו כל פיתרון בעניני מידות היא ההתבונות על מי אני בעולם ושהתפקיד שלי הוא להתמודד עם העולם שה' שם אותי בו וממילא אם מישהו שינה לי את התוכניות או הרס לי או כל דבר ששיבש לי את איך שאני רציתי לחיות את החיים, זה לא אמור להזיז לי כי התוכניות שלי הם לא המטרה אלא שלו ואם נמנע ממני אז כנראה שאני צריך לחיות עם המציאות שקיימת עכשיו וממלא כל שינוי לא מפריע לי.. אבל לחיות את זה זה קשה.. בהצלחה!!
מה שאני עושה בד"כ...נחת רוח

זה ללכת לישון...
אה לפעמים אני גם...נחת רוח

שמה מוזיקה ורוקדת הכי חזק שאני יכולה... (ואז הולכת לישון חחחח...)
אני גם מנסה לעבוד על עצמי בנושא- אגרת הרמבן-אנונימי (פותח)
כל פעם שלומדים את זה מגלים משהו חדש.-הכי כיף עם חברה בראש טוב-בשמה.
מה עושים....אנונימי (פותח)
סליחה, המשךאנונימי (פותח)
קודם כל תקחי נשימה עמוקה,
אח"כ תעשי מה שאת הכי אוהת לעשות
לשמוע שיר\ לנגן\ לישון
ותאמיני לי מנסיון זה עובד.
מבקשים יפה עוגיה ט'
אם רק הייתי יכולה...
היי,רעיון מצויין!!אני...=)
אבל ממי לבקש??
=)
מה ז"א ממי?ט'
חבר'ה!!אני...=)
תודה על כל

הרעיונות

העצות

והשיטות!!

מהמשתדלת להיות רגועה...=)
שלום!!!!!!joy
מתלבטת.אנונימי (פותח)

בעזרת ה' יברך!

שלום אנשים...

שאלה לי אליכם.

מה הייתם עושים לו הייתם מכירים מישו מה"שכונה"... וזה הכירות של שנים.. והנה שניכם הגעתם לגיל.. ואתם רוצים. כל כך רוצים... ובטוחים שזה האיש שלכם. אבל לא בטוחים מה הצד השני חש כלפיכם.

מה הייתם עושים?

[ועוד פרט קטן- אני הבת..]

מה אתם אומרים? לגשת? לחכות? צד שלישי? ואם הוא בכלל לא חושב?

אשמח לתגובות.

לשלוח מישו שלישי לברר.ruthi
מגייסים את כלהצ'כונה, מ'זתומרת?!אני12345
כמה דבריםעמית-טליה
קודם בשביל עצמך תורידי ציפיות חמודה
להיות בטוחה שהוא האיש בלי התחלת קשר אישי זוגי זה שאת תתחילי קשר מנקודה 7 והוא מנקודה 1 וזה יכול לעשות הרבה אי נעימויות
וגם אם הוא לא ירצה שהאכזבה לא תיהיה קשה..

אבל תלכי לברר,קודם תגששי עם צד שלישי אם הוא רוצה
ואם כן אז שהצד שלישי ינסה לתווך

גוד לאק!
^^ היא גנבה לי את הניקדי זהב
עדיה שאני נוטה להשתמש בו הרבה
ונוסף להכל את השם משפחה


מה פה קורה פה ????
אבל דִי....אור77
עדיה זו בת!!!
ואיפה אתה קורא לעצמך עדיה או עדי ה'..... ??
עדיה זה בת ????די זהב
ואיך את מסבירה נחמיה יא'
"מן-הכוהנים: ..; ועדיה בן-ירוחם בן-פלליה בן-אמצי בן-זכריה, בן-פשחור בן-מלכייה"

ובגלל ששם אבי ירוחם ושמי עדי
ולא מצאתי ניק אחר שפתחתי את המייל קראתי לי במייל עדיה
או באנגלית adia
וזה המייל שלי שאימצתי לי
בימינו...אור77
לא נקרא לבן בשם עדיה... נכון??
או שלא אכפת לך...

דרך אגב, והחכמת אותי... אני בד"כ לא מעלעלת בנחמיה.
יש גם בדברי הימיםדי זהב
ויש גם במלכים
אבל זה הכי התאים לי

"בן אתני בן זרח בן עדיה" (דברי הימים א' ו')

"בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת" (מלכים ב' כב')
יפה! אז אולי תמצא גם לי משהו...אור77
לא קיים מקור לשמי.
ואולי אני לא קיימת..?!
לא קוראים לי ככה...אנונימי (פותח)
בחסד ה'!

פשוט ישראל זו עדיו של הקב"ה...
אבל עדי קבלתי את ההודעה שלך. אשנה.
הנה אני! אותה אחת בשינוי...אנונימי (פותח)
בחסד ה'!

בכ"א, כן, נראה לי שאני אשלח משו שלישי [בעעע.. זה נשמע נורא.. חחח..] אבל השאלה שלי אם זה לא "פאדיחה" שבת תיזום?

לעמית- אני יודעת לקראת מה אני הולכת.. את יודעת, נו, מבטים, צחקוקים, כל מיני כאלה.. רק ש.. יש משו באוויר שעדיין חסום.

תודה לכולם, בכ"א! אשמח לחזור ולעדכן.

ועדי- סליחה..
בני כמה אתם?עמית-טליה
בכל מקרה היום זה יותר מקובל שבת יוזמת

אז באמת בקטנה אם את ממש רוצה.
אני 19 וחצי כמעט והוא 22..אנונימי (פותח)
אז כן לכי על זה!עמית-טליה
מצטרף לשאלה - מהצד השני (של הבן)shuki

במקרה שלי אנחנו גרים דלת מול דלת אז זה יותר פאדיחות...

האמת שניסיתי לחשוב על צד שלישי בלי שזה יעורר חשד אבל לא מצאתי עדיין

רגע רגע רגע, אולי זה בעצם אותו מקרה?!?!shuki

פשוט אני בן 23 (מלפני חודש) והיא בת 19 ומשהו

 

הממממ.... (=שרלוק הולמס)

חחחחח.. קוראים לך שוקי? D:אנונימי (פותח)
בסיעתא דישמיא!

לא אז זו לא אני...
אבל בן זה פחות מפדח! לוידת... נראה לי לפחות....

שיהיה בהצלחה!


תודה חברים- מי כאן, מי במסרים... תודה! אתם ממש משמחים ומעודדים!
כן.... האמת שחשבתי על זה ולא הגיוני שאת מי שאניshuki
חושב שאת.

למרות שבמחשבה ראשונה המקרה שלי הוא בדיוק אותו דבר רק הפוך
צד שלישי.הביצה שהתחפשה
בס"ד

שיהיה בהצלחה ו... אל תשכחי לעדכן!
המלצה למתלבטתאנונימי (פותח)אחרונה
יש היום משרדי שידוכים או אפילו שדכניות פרטיות שיכולות לצלצל אליו ולזרוק שם של איזה מישהו שהביא את המיספר שלו ולהציע את השם שלך ולשמוע איך הוא מגיב ומה הוא אומר עלייך.תעדכני אותנו או אותי אם זה התקדם לאיזה מקום אל תהססי זה לא מסובך אם את רוצה למה לשבת לחכות ולכסוס צפורניים???ואל תשכחי שהעיקר זה תפילה .הרבה הצלחה.
גניםאנונימי (פותח)

 

???גב'אחרונה
שידוכיםאנונימי (פותח)

40 יום לפני יצירת הוולד בת קול יוצאת ומכרזת בן פלוני לבן פלוני"

יה"ר שניזכה בתוך שאר עם ישראל אמן

 

מכירים את זה?אנונימי (פותח)

כשבאים להחליט להתחתן ואז חברה מציעה בחור אחר שהוא כליל המעלות וכו וכו ???

איזה בלבול

עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץאלעד
אני לא מביןאליסף ט
אם כמעט הגעת להחלטה שאת רוצה להתחתן איך בכלל אפשר לחשוב על משהו אחר?
זה קורה כשמחליטיםאנונימי (פותח)
לפי השכל
ולא בהכרח מחכים לאהבה
אנ י לא מתכוונת כשלא בטוחים
הבלבול הוא כאשר כבר החלטתי ואני די שלמה עם עצמי ואז...
מופיע בחור אחר ואומרים לי שאסור לפספס
ד.א. גם על הבחור שנפגשתי אתו אמרו אותו דבר
זה מזכיר ליאדרת
באותו ערב שבו התארסתי, התקשרה אלי איזו שדכנית והציעה לי בחור...
לא היה לי נעים לומר לה שכבר מצאתי את האחד והיחיד, אני כבר לא זוכרת מה אמרתי לה, אבל המקרה שהעלית, הזכיר לי את זה...
אולי אם תעשי קצת סקירה עם כל מה שעברתאליהועיני
עם עצמך בענייני פגישות
תראי שכל המחשבות האלה ממש אבל ממש לא אמיתיות
לנאוית היקרהיהודית פוגל
תלוי במבנה האופי שלך. זה כמו לקנות חצאית - סליחה על ההשוואה - יש כאלה שלא מסוגלים אובססיבית לקנות חצאית עד שלא בדקו את כל החצאיות, ויש כאלה שיקנו את החצאית הראשונה הנחמדה והמתאימה ויהיו שלמים ושמחים עם הבחירה ולא יסתובבו עם ההרגשה הכוססת שאולי "שם" מחכה חצאית הרבה יותר יפה ומענינת. אז תבדקי לאיזה סוג את שייכת. אם את מוצאת את עצמך תוהה אולי ההצעה של חברתך היא משהוא שתפסידי אם לא תבדקי אותה ותכנסי לאובססיה מסוימת, הייתי מציעה לך לבדוק גם אותה כדי להסיר ספק מלבך וכדי שתגיעי להחלטה שמחה, שלמה ומרוצה ככל האפשר. בהצלחה.
אם את כבר ממש לפני חתונה, את לא אמורה להסתכלאיזה טוב^אחרונה
על אף בחור, המושלם בידיך- מה את צריכה יותר מזה?!
הקב"ה באמת צריך את התודה שלנו?!עמית-טליה

שאלתם את עצמכם את השאלה הזאת פעם..?

טוב אני מאות אם לא אלפי פעמים
לא הבנתי מה הצורך הזה שנודה לו,האמירת תודה בבקשה סליחה זה נראה לי כמו איזה אגו אנושי וצורך תקין של העולם המוסרי להתנהל ותו לא.
אז מה הקשר של הקב"ה לכך?!

טוב אז נפגשתי עם משהו חמוד
ובתור מאמינה מוחלטת ברמב"ם שכל המצוות הם פרי חכמה ויש להם סיבה שכלית זה הסתדר לי נפלא עם השאלה הזאת,לפחות בהודיה הקטנה של הבוקר

וכך מתחיל לו הסיפור ששמעתי בשיחה של הרב אלישע וישלצקי (האומר דבר בשם אומרו..שם שם)
היה כנס של נוירולוגים שזה רופאים שעוסקים בתחום המוח האנושי.
(נדמה לי שזה נוירולוגים אם לא תקנו אותי)
ודיברה שמה פרופסורית מוכרת בכל העולם ואמרה שעשתה מחקר שכאשר אדם קם בבוקר הוא צריך מספר שניות להיות ער במיטה לפני שהוא קם,זה יותר תורם למוח.ואמרה שהכי עדיף 12 שניות.
ואז הצביע רופא נוירולוג דתי ירא שמיים ואמר שזה כלל לא חדש אצלנו היהודים
לנו יש ברכה שאנחנו מצווים לומר בכל בוקר והיא מודה אני
ברכה שמונה 12 מילים
"מודה אני לפנייך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"

מאז לא שכחתי לומר לפני הקימה אפילו פעם אחת



מזל שאנחנו יהודיים.אני12345
לדעת שיש משהו שמוציא אותך מהשגרה החולנית של היום-יום, זה להרגיש שיש לך עוד תקווה למרות שאתה סמרטוט.
וזה דבר גדול.
אני חושב...אביעד
כתוב בתורה "כל הניברא, בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו"
משמע שאלוקים ברא את העולם הזה לישמו ולכן אנו מחויבים מוסרית להודות לו, כאשר הוא גומל איתנו בחסדו הגדול, להודות זה לא דבר שנצרך לאלוקים זה לא שאלוקים רוווה נחת כאשר אנו מודים לו, אלא ההודאה הזו היא בעצם בשבילנו, כאשר אנו מודים לאלוקים על כל דבר אפשרי אז קודם כל זה מזכיר לנו כל הזמן שאף אחד לא חייב לנו כלום ולכן אנו צריכים להכיר טובה על כל טובה, להכיר טובה לה' על שגמל לנו, ההודאה הזו בעצם מחברת ביננו לה', כאשראדם גומל עם חברו, אז מייד הופך להיות בינהם קשר חזק ביותר, ז"א כל עיניין ההודאה הוא בעצם נוצר בשבילנו, "הודאה" - זה ערך מוסרי שמתקן את הדרך של האדם ומזכיר לו איפה הוא נמצא, מזכיר לו שאף אחד לא חייב לו כלום, כנ"ל גם לגביי הורים, יש ילדים שחושבים שכאשר ההורים שלהם מפנקים אותם אז הם לא צריכים לומר להם תודה, בגלל שהם ההורים שלהם, גם זה טעות ביסודה, צריך להודות כל כל דבר שההורים שלך עושים למענך...
אביעדעמית-טליה
(כיף להחכים ממך שוב

אבל מה שאמרת זה על השטח נראה כך
או לפחות ככה אנחנו מתרצים את המצב הזה
תירוץ יפה ובריא להתנהלות יפה ונכונה בין אדם לאלוקיו ובין אדם לאדם

אבל כנראה שלקב"ה יש דברים יותר עמוקים מזה
גם לברית מילה מצאו סיבה יותר עמוקה מקשר התחלתי בין התינוק לאלוקיו
וכנראה שגם שנראה לנו רק הצורך להודות לו כי הוא עשה לנו חסד
זה לא רק זה אלא גם משהו שבפועל,פיזית מטיב לנו ממש.

עמיתאביעד

לגביי טעמם של המצוות ישנם מחלוקות רבות, ישנם שטוענים שלכל המצוות יש סיבות שאנו יכולים לדעת מה הם, סיבות פשוטות וחכמות(לשמשל הרס"ג בסיפרו אומר את זה וגם מסביר את טעמם של הרבה מהמצוות)
יש עוד הרבה דעות, יש כאלה שאומרים שלכל המצוות יש טעמים שאנחנו לא יכולים לדעת מה הם, טענים אלוקים וכ"ו...
יש שאומרים שלחלק מהמצוות אין טעמים כמו למשל פרה אדומה אלא עצם זה שאין להם טעם זה בדיוק הערך הגדול של אותה מצווה שאנו עושים את המצווה הזאת בלי שיש לה טעם, שזה בעצם מגדיל את ערך המצווה.

הרמב"ם אומר אם אני לא טועה שלכל המצוות ישנם טעמים אלוקיים אנו לא יודעים אך גם לכל המצוות ישנם גם טעמים שיכליים שאנו כן יכולים לדעת מה הם, לגביי מה שאמר הרב וישלצקי אני כמעט בטוח שהוא לא בא להגיד שבאמת זה שיש 12 מילים במודה אני וזה שצריך גם לחכות 12 שניות אחרי שקמים וכ"ו אז משמע מכאן שזה בעצם הסיבה של מודה אני הוארק רצה להגיד שלמצוות ישנם טעמים שאנו (עדיין) לא יודעים ודוגמא לכך הוא הביא את הסיפור הזה, אני לא חושב שעכשיו על כל מצווה אפר להגיד את הטעמים הרפואיים האלה, כששומעים את זה מתפלאים מאוד, וזה גם מאוד יפה אבל אני לא חושב שמותר לנו לבוא ולהגיד מה הם טעמם של המצוות, למשל כמו תפילין שגילו שהמקומות בגוף שמונח עליהם התפילין הם מקומות איסטרטגים, ברפואה הסינית זה נחמד ומפעיל אבל זה כמובן לא יכול להכלל בטעמיי המצוות...
אני חושבת שצריך להפרידעמית-טליה
יש דברים שנכון לעשות לאדם הפרטי שאתה ולא לעשותם לכלל הציבור
כמו החמרות לדוג'..

אותו דבר כאן
זה נכון לומר לעצמי שזו סיבה נחמדה,לא סיבה שבזכותה יתערער או יתחזק לי העבודת ה' אלא סיבה נחמדה שמוסיפה חיות לאני הפרטי שלי
עידוד רוחני לעשות את המצוות או את המצווה הספציפית הזאת.

אבל כמובן שזה לא דרך חזרה בתשובה ולא להתחיל לספר את לחילונים בכדי להחזירם בתשובה
כי לא זאת הסיבה לעבודת ה' וגם כי זה מחקרים והם מרבים להשתנות.

אבל לומר את זה לאני הפרטי שלך זה זריקה רוחנית נחמדה.
מסכים.אביעד
מסכים1אביעד
רק צריך לזכור שכאשר שומעים טעם כזה הוא נחמד ויפה ויכול קצת ליפות את המצוות אבל כמו שאמרת צריך לא להכניס את זה לחלק מיסודות התורה משום שדברים כאלה משתנים בקלות, ותוך כמה ימים יכולים מחקרים להוכיח שדוקא לחכות 12 שניות זה לא בריא (בדיוק כמו הסגריות וכ"ו) ואז כאשר אדם ביסס את טעמיי המצוות על זה הדבר מייד יתערער הבניין ויוכל ליפול לכן צריך לדעת איפה להכניס את הדברים האלה...
גם...אביעד
ישנם ערכים מוסרים שבלעדיהם העולם אינו יכול להתקיים, ערכים אותם מציבה לנו התורה, מספר פילוסופים שחקרו אחר התורה טענו שהם הולכים אחרייה גם בלי ללמוד בכלל אמונה, משום שערכי התורה הם ערכים שאם כולם היו פועלים על פיהם מייד היה הופך העולם לעולם מתוקן, דהיינו בתורה יש ערכים שיכולים להחזיק קהילת אנשים מבלי שיהיו בעיותך בניהם, למשל הם טענו את זה על ה"בחירה החופשית" כאשר דנו פעם הפילוסופים אם יש בחירה חופשית או לא, אמרו אז מספר פילוסופים שאנו מחויבים להאמין שיש כזה דבר "בחירה חופשית" שאם לא נאמין כך אז העולם לא יוכל להתקיים, כל פושע יוכל לתרץ את מעשיו, בכך שזה לא אשמתו, שלא הייתה לו בחירה חופשית, כך גם לגבייכל ערכי התורה עצמה.

כנל גם לגביי הערך "הודאה" כאשר אנו מחויבים להודות על כל דבר שאנו עושים בין אם כלפיי אלוקים בין אם כלפי חבר, זה בעצם ערך שמביא לקיום של הקהילה, וחיבור בניהם, וכך גם לחיבור ביננו לבין אלוקים, הרב דסלר ב"מכתב מאליהו" אומר שהחיבור הגדול ביותר שיש בין אנשים הוא כאשר אדם גומל טוב עם חברו, שאז חברו מודה לו על כך ואז נהפך להיות בניהם קשר חזק.
ואוו מהמםעמית-טליה
ונכון אלא מה?
תודה אלוקיםחובשת
מזכיר לי סיפור יפה,
הישר מהמייל שלי:

חלמתי חלום שבו הגעתי לגן עדן ומלאך עשה לי סיור. תחילה נכנסנו לחדר גדול מלא במלאכים .
המלאך-מדריך שלי עצר ליד האזור הראשון ואמר: " זו מחלקת הקבלה. כאן, כל הבקשות שנאמרו בתפילות לאלוהים מתקבלות".

הבטתי סביבי וראיתי המון מלאכים עסוקים במיון בקשות על דפים וניירות רבים מאנשים מכל רחבי העולם. אז המשכנו לאורך מסדרון ארוך עד שהגענו לחדר נוסף.

המלאך אמר לי: " זו מחלקת האריזה והמשלוח. כאן, כל הבקשות והחסדים שהאנשים בקשו מאלוהים ממוינים ואז נשלחים לאנשים שבקשו אותם."

שוב התרשמתי מהפעילות הרבה. המון מלאכים עבדו פה, כי היו כל כך הרבה בקשות שצריך לארוז כדי לשלוח אותם ארצה.

לבסוף בסוף המסדרון, עצרנו בדלת של חדר מאד קטן. להפתעתי הרבה, ישב שם רק מלאך אחד ולא עשה שום דבר.
"זו מחלקת האישורים," חברי המלאך אמר במבוכה.
"איך זה? אין פה עבודה?" שאלתי.

"כל כך עצוב," נאנח המלאך. "אחרי שאנשים מקבלים את הברכות שהם בקשו, מעט מאד מהם שולחים חזרה אישור."

"איך מאשרים ברכות של אלוהים?" שאלתי

"פשוט מאד," ענה המלאך. "רק צריך להגיד: תודה אלוהים "
"אלו ברכות צריך לאשר?" שאלתי
"אם יש לך אוכל במקרר, בגדים על גבך, קורת גג מעליך ומקום לישון... אתה יותר עשיר מ 75% מהאנשים בעולם.

"אם יש לך כסף בבנק, בארנק שלך וכסף קטן בקערה, אתה בין 8% העשירים ביותר בעולם.

"ואם קראת את ההודעה הזאת במחשב שלך, אתה חלק מ 1% שיש להם אפשרות כזו.
וגם...
"אם קמת הבוקר עם יותר בריאות מחולי... אתה יותר מבורך מהרבה אנשים אשר לא ישרדו עד סוף היום הזה.

"אם לא חווית פחד של מלחמה, בדידות של מאסר, יסורים של עינוי או כאבי רעב... אתה נמצא לפני 700 מיליון אנשים בעולם.

"אם אתה יכול ללכת לפגישה בבית כנסת ללא פחד של הטרדה, מאסר, עינוי או מוות... 3 מיליארד אנשים מקנאים בך ומבורכים פחות ממך.

"אם הוריך עדיין בחיים ועדיין נשואים, אתה מזן מאד נדיר.

"אם תוכל להרים את ראשך ולחייך, אתה לא בנורמה, אתה ייחודי לכל אלה שמטילים ספק ומיואשים."

טוב, מה עכשיו? איך אני יכול להתחיל?

אם אתה יכול לקרוא את הודעה הזאת, כרגע קבלת ברכה כפולה, כי מישהו חשב שאתה מאד מיוחד ואתה יותר מבורך ממעל 2 מיליארד אנשים בעולם שכלל לא יודעים לקרוא.

שיהיה לך יום טוב, ספור את הברכות שלך, ואם תרצה, תעביר את זה הלאה כדי להזכיר לכולם כמה שהם מבורכים.

--------------
[ עבור: מחלקת האישורים - תודה לך אלוהים!

"תודה לך אלוהים, על כל הטוב שבחיי ,על כל הדברים הממש לא מובנים מאליהם שיש לי.תודה שנתת לי את היכולת לחלוק את ההודעה הזאת ועל שנתת לי כל כך הרבה אנשים נפלאים לחלוק אותו עימם". ]

נחמד אהבתיאני12345
רק ש...לפעמים זה מוליד שאלות פילוסופיות:
אבל אני לא רוצה להתחיל. כי זה רק יבלבל לי ת'נפש.
אז אני לומדת להודות לה' על הכל. אולי זה בשביל שאלמד מה עיקר החיים אצלי.. נראה לי שבשביל זה באה ההודאה. ללחוץ לי על נקודות בנפש ולהזכיר מה המטרה האמיתית שלי פה.

"התאווה הקב"ה דירה בעליונים כמו בתחתונים"הדרדק
הקב"ה ברא את העולם בצורה של נורמות ואותם נורמות חלות גם ביחסינו כלפי הקב"ה- (עומדים בתפילה באותה צורה שעומדים לפני מלך, למה?)
אנחנו תמיד אומרים את זה על סיבת בריאת העולם- נהמא דכיסופא (לחם עוני) בצורה שהעולם עובד כך גם למעלה, אז אם פה יש גינוני נימוסים אז גם כלפי הקב"ה צריך.
על זה תמיד אפשר לשאול האם הקב"ה לא יכל לברוא עולם שאין בו גינוני נימוסים, שאין בו צורך להכרת הטוב (שאין לאנשים בושה לקבל אוכל חינם)
התשובה על השאלה הזו תהיה- יש סיבה אנחנו לא יודעים אותה.
בכל דבר אמוני יש שלב שאלה שאי אפשר לענות - אין לנו את הכלים לענות. (כל באסה)
הוא לא צריך את התודה שלנוגון דואחרונה
אנחנו צריכים את ההודאה הזאת(עולת ראי"ה שם שם)
וגם (דרך ה',שם,שם)
בדיקת ערנות...צופיה20
אז..מי כאן?
אני אבל עוד שניה לא למה?סמדוש
מקוה בדקות הקרובות להיות כבר בחלום כלשהו...ט'


גם זה ^ סוג של חלום חחח
כאןאנונימי (פותח)
זה לא שווה לעשות ב1 וחצי בלילה...אור77אחרונה
אם היית עושה בשעה 4- 5.. הייתי גם עונה...
מסע כומתהאנונימי (פותח)

אני יודעת שזה לא קשור, אבל אני צריכה עזרה דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני צריכה רעיונות לשלטים למסע כומתה...

בבקשה!!!!!!!!11

תראו איך תרבות המערבעמית-טליה

נכנסה בנו כ"כ חזק
עד שהדברים הכי הרסניים הפכו להיות לגיטימים


לאמא חשוב לעשות יוגה מאשר להקשיב לילד שלה
הקריירה וההורות מתנגשים זה בזה אז חלילה שנוותר על הקריירה בקטנה נוותר על הילדים שלנו

אני רואה דברים כאלה ובא לי לבכות...


http://www.kidsourcing.com/ 

ענקדודי25
דרך נהדרת להעביר את המסר
מה ענק?עמית-טליה
ואיזה מסר?
מסכים עם דודיגון דו
ברור לי שזה ציני,ונועד להבהיר
שלא ייתכן מצב שבו ההורים ייתעסקו רק בקריירה שלהם ולא ישקיעו לילדים.
זה נשמע הזוי מדי מכדי שיהיה אמיתי. וזה כל כך הזוי שההורים מבינים לבד
את המסר: תשקיעו יותר זמן בילדים.
כמו שאמרתיעמית-טליה
לא יוציאו המון כסף בשביל בדיחה כזאת
גם לא ירשמו קו טלפון בשימוש
וגם לא יעשו מודעות דרושים

אבל כן כולנו רוצים להאמין שזה בדיחה
זה באמת מעלה חשדגון דו
יש פתרון פשוט. להרים טלפון ולברר האם זה אמיתי
אני מתקשרת עכשיועמית-טליה
גם אני התקשרתי. מזעזעאלעד
אני לא התקשרתי וזה עדיין מ-ז-ע-ז-ע...אור77
כמה עצוב שחשבו על רעיון כזה בכלל...
"תתחילו להנות מההורות..."אור77
בלי להיות הורים.... איזה יופי!!!!

אמאל'ה!!! אבאל'ה!!! מזל שאני עוד זוכרת למי לפנות בעת צרה...
כי הדור הבא לפי העתיד שהם צופים.. לא יהיה כזה....

שטויות! זה פשוט לא יצליח להם.
את חושבתעמית-טליה
יש בת"א צהרונים עד 10 בלילה
יענו הם רואים את הילד שעה בבוקר כשהם מתארגנים ליציאה

יש גם אצלנו ילדים שיש להם פיליפינית צמודה
מי שמביאה אותם לגן זה היא,מי שקוראת להן סיפור זו היא
את שומעת אותם מדברים עליה כמו על אמא שלהם

זה יצליח,אנחנו פשוט לא מודעים לכמה הדברים האלה קיימים כי זה נורא רחוק מאיתנו אבל זה קיים.
באמת עצוב שזה ככה...-צורמיש-
Outsourcing במיטבומשה
הגולם (מיקור חוץ) קם על יוצרו, ובריבוע.
אני היחיד שהבין שזאת בדיחה??דודי25
אמנם זה מוצג בצורה רצינית, אבל זה נראה לי די ברור שזו בדיחה. לא?

הם רק רצו להראות עד כמה מגוחך זה יכול להראות, ולהציג את החשיבות שבהשקעה בילדים. שהקוראים יפנימו שהם משקיעים בעצמם על חשבון הילדים, לפעמים.

אפילו הסרט ערוך כסרט סאטירי. תעשו לי טובה ותגידו שאני לא היחיד שהבין שזאת בדיחה
זה לא בדיחה. זה עלמא דשיקרא במיטבואלעד
אז זהו שלקח לי זמן להבין שזו בדיחהעמית-טליה
אבל אז ביררתי ויש שמה טלפון בשימוש וזה לא בדיחה!!!!!
את בטוחה?דודי25
כי זה נשמע ממש בדיחה מוצלחת
היו משקיעים כ"כ בבדיחה מוצלחת?עמית-טליה
להרים אתר כזה עם שחקנים וילדים זה חתיכת השקעה

צריך להיות טמבל במיוחד בשביל לעשות דבר כזה
כן, כנראה שאת צודקתדודי25
למרות שאני מאד מאד רוצה להאמין שזו בדיחה
לא זה לא בדיחה, זה מציאותי..דרדוסית
בסיעתא דשמיא!

יש להם מודעות דרושים, זה רציני
צריך רשיון להורות!
היו בתחתית שדות למילוי פרטים... לא נראה לי בדיחה.נחת רוח
תחליפי הוריםיהודית פוגל
מ ז ע ז ע
כנראה שזה לא אמיתי.נחת רוח

תכתבו בgoogle פרופסור אהרון שור ותעלה לכם כתבה על בדיקה שנעשתה לגבי הסירטון.

שה' ירחם מזעזע!!אנונימי (פותח)
עד לאיזה תחתית נרד?!
אמאלהההההההההההההההההההההההההההההההההההההעמית-טליה
זה אמיתי!
התקשרתי!!!
יש מוקדניות יש נציגים יש הכל!

*רגע של אולפניסטית*
טאטא תרחם!!
אנשים, אתם יכולים להרגע, זו סאטירה ותו לא!איתן6
קודם כל, תוכלו לראות את ה"יציאה" הקודמת של אותה חברה:
http://www.freewebs.com/babyleasing/

ועכשיו, לגבי הסאטירה הנוכחית:

1. סאטירה ברורה - לא רק שאף חברה אמיתית לא הייתה מעזה להציע את השירותים המוצעים באתר, האירוניה בולטת בכל מילה. כמו שאומרים בווידאו "כי לילדים שלכם מגיעים ההורים הטובים ביותר - גם אם זה לא אתם".

2. "עמוס קידר", בעל החברה כביכול. הוא שחקן. יש לו מניירות של שחקן ועמידה מצוינת מול המצלמה. אין מנכ"ל שמדבר כך לפני מצלמה. נוסף על כך, ל"עמוס קידר" אין שום היסטוריה בגוגל. כך הוא צץ לפתע, רק לצורך החברה הזו.

3. הפסיכולוגית אלונה גמליאל, חלק מהצוות המקצועי של האתר, לא קיימת בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. חברי פורום הורים ב-ynet ערכו חלק מהתחקיר.

4. כל התמונות של צוות האתר מלבד זו של עמוס קידר לקוחות מאימג' בנק. טיפ קטן: כאשר מעלים תמונות לשרת, לזכור לשנות את השמות teacher1, teacher2, teacher3.

5. אין חברה רשומה בשם קידסורסינג ברשם החברות.

6. ה-whois לא מגלה פרטים על זהות בעלי האתר משום שנעשה שימוש בהסוואה של Domains By Proxy. חברות מסחריות דווקא מעוניינות לרוב שימצאו אותן בכל דרך אפשרית והן לא טורחות להסוות את זהותן.

7. כל "המרואיינים" בסרטון ההסברה מלבד עמוס קידר מדובבים משפות אחרות. הליפסינק מסגיר את העובדה הזו.

נמצא הפתרוןגון דו
כתבה בעיתון המשוקץ "ידיעות אחרונות" הובילה למסקנה
שכל האתר הוא פיקטיבי.
זה ניסיון של שירותי בריאות כללית
לבחון את ההיענות בציבור למהלך כזה,
בכדי לעמוד על בעיות ההורות היום,כדי לנסות להדריך הורים כיצד להיות הורים טובים יותר וכאלה.אגב לפי הכתבה
כמעט 18 אלף כניסות נרשמו באתר בחמישה ימים!!!
זהו,נפתרה הבעיה.
יש תקוה לאחריתנו...ב"העמית-טליהאחרונה
נושא קצת כואב..אנונימי (פותח)

היי, אני לא הרבה זמן פה, אז אם כבר הופיע דיון על הנושא אני אשמח אם תפנו אותי או תביאו לי קישור בנושא.

יש לי בעיה, הגעתי לגיל שבו אפשר להכיר אבל יש איזה מחסום שמונע בעדי לצאת ל"דייט".
אני מכירה בחורים מכל הסוגים ומכל הגוונים, לא בשידוך, אלא דרך חברים. אבל אני נעצרת לפני השלב שבוא מורים לצאת. אני מדברת איתם בטלפון והם נשארים בגדר ידידים-חברים.

החבר הרציני האחרון שלי היה לפני שנתיים, אבל איתו זה לא היה למטרת חתונה...
זה התחיל קצת לפני פסח ונגמר קצת לפני חנוכה, ונפגשנו לא מעט ואפילו יום אחד נסענו לים ושהינו בחוף שהיינו בו לגמרי לבד.. אני מתארת לעצמי שזה לא טוב אבל באותם רגעים מעופפת מאושר חשבתי רק על עצמי. אני מוותרת לעצמי על התאור מה היה שם כי לא נגענו אחת בשני. נתקתי מיוזמתי את הקשר לאחר שראיתי שהריחוף נבע מהתרגשות ראשונית ושביני לבין הבחור אין כל חוט מקשר. מה גם שנגררנו למצבים שלא רציתי להגיע אליהם (ושוב, לא הייתה ביננו כל נגיעה).

בינתיים גדלתי והתבגרתי והבנתי שאני מקובעת יתר על המידה בקשר לאותו בחור וניסיתי ליצור קשר עם בחורים אחרים וגיליתי שאני משווה אותם לבחור, הבחור שלי.

בעצם יש לי 2 בעיות:
1. אני משווה יותר מדי...
2. אני לא מסוגלת לצאת לדייטים..

בתקווה שתעזרו לי למצוא את הדרך הנכונה והטובה.

שלום גברת יקרה!אור77
קודם כל זה הכי טיבעי להשוות את הבחור הראשון/האהבה הראשונה לשאר הקשרים... את יכולה להיות רגועה! את נורמלית לחלוטין!!!
דבר שני, מה הקשר לשאר הפגישות? אני מבינה שאת צעירה... מי שישמע.. איזו "מסכת מפרכת" עברת, היי.. לקחת דברים בפרופורציה! ואף פעם, אף פעם לא לאבד את התקווה ואת האמונה שהכל לטובה וכל ניסיון שלי או מעידה היא למטרה מסויימת, תמיד אפשר לעלות ולעלות, צריך לשאוף ועם יד על הדופק לראות איפה אנחנו נמצאים והאם אנו שועטים אל המטרה שהצבנו לעצמנו.
תראי..חוץ מפעם אחת בחיי, אף פעם לא הייתה לי סיבה מספיק טובה בשביל להרגיש ש"אני לא יכולה יותר" ו"נמאס לי מזה באמת" ו"אני צריכה פסק זמן"...
זה עבר די מהר.. אולי זה היה מוזר פתאום להפגש עם בן אדם אחר.. ואולי כמו שאמרת, השוואות היו.. אבל אף פעם התקופה לא היתה כ"כ ארוכה!
ולמה? כי ידעתי שזה לא אמור "לתקוע" אותי!!! אז מה? זהו? אין עוד בחורים מושלמים?? (ואל תתלהבו... בנים... לא כולם מושלמים, רק שלי! סתם...)
בקיצור, יקרה!!!
אם לא תנסי.. את תשארי בשלב של "אני לא מסוגלת לצאת לדייטים" וזה- לא טוב!!!
יש חיים אחרי הדייטים!!
בתור אחת עם תואר ראשון ב'דייטורט'.... וממשיכה לתואר שני!!! על אפם וחמתם של כל הנועצים מבטים!!! ;) עד הפרופסורה הנכספת...
מותק... לארגן לך בחור?? קדימה להיפגש!!

כל טוב והמון הצלחה!!
"אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים".
ותפילה קודמת... ה' עוזר!
אפשר לקרוא את העבודה שלך?אנונימי (פותח)
חשבתי על זה רבות בשבת.
אני בנאדם שנקשר מהר מאוד ומפחדת להתאכזב.
אני גם מפחדת מה"לא ידוע".
תמיד כשאני פוגשת אנשים חדשים אני שתקנית עד שאני לומדת להכיר אותם ואז הכריזמטיות שלי מתפרצת.
אני תופסת את זה כחסרון ושאנשים צריכים להכיר אותי מההתחלה כמו שאני, מי אני באמת.
אבל אני מאכזבת כשפתאום מהבנאדם הביישן יוצא אדם בעל נוכחות.


יש לך מישו בשבילי?
ממ. מכירה את זה...אני12345אחרונה
גם אני כזו קצת. אומרים שאני מופנמת, אבל בתוכי אני מסוגלת לשבר הרים. ..רק ש...לא נעים לי לגלות עד כמה אני יכולה להיות מוחצנת כ"כ, שאני נבוכה מעצמי.
לפעמים זה קורה בלי שאני רוצה ואז אני שמה לב שאני מדברת יותר ממה שחשבתי.

מה צריך לקרות כדי שתרגישי רצון לצאת , ליצור קשריהודית פוגל
ולהתחבר ריגשית?
קראי תגובתי לאור 77אנונימי (פותח)
חיבת לפרוק!!2ענת=)

בעזר ד'!

חבר'ה לא להילחץ!לא באתי לפרוק כמו צופיה|עדין לא|  אונם לא הייתי פה שבוע, אך לא כך אבןא אנחת עליכם.

לענין. בשבוע האחרון היו לי בשעה טובה 2חתונות של חברות טובות שלי(היום וביום ג') השעה הפחות טובה היא שלא הייתי נוכחת באף אחת מהן. 

רצוני הייה באמת לבוא ולשמח את חברותי! אך מה לעשות שמבחינה הפיזית לא הייה לי את הכח לזה.

באחת-זה דרש ממני לסרוק את כל הארץ כדי להגיע לשם<לסוע ממחנה(=סוג של ג'יפה) בצפון לחתונה בדרום> ובאחרת-לסוע מירושלים לגבעתיים אחרי שבוע של מחנה כיפי ממש!אך כמובן מעייף! כך שהדבר האחרון שבא לי עכשיו זה נסיעות.

היום פגשתי חברה וכשהיא שמעה זאת היא הכריזה מפני שבחתונה שלה שלא העז לא להראות את פני! 

כמובן שאני רוצה להיות חלק מהשמחות של כל היקרות לי-אך האם לעשות זאת בכל מחיר?! 

אני לא מתחרטת על כך שלא הלכתי לחתונות, כי ניצלתי את הזמן לעוד דברים שהיוחשובים לי. אך אני מרגישה חוסר שלמות עם המצב,סוג של ביעוס מעצמי.

אשמח לדעת איך אתם הייתם לוקחית ד'ברים מהמקום שלכם, ולעידוד.  

בשורות טובות!

אענה בקצרה לשם שינוי... אור77
לפעמים צריך לסנן...... גם אם מ-א-ו-ד רוצים!
חשוב מאוד לדאוג גם לעצמנואליהועיני
ולא לקחת כל אחד יותר מידי קשה
בסופו של דבר אנו לא חייבים כלום לאף אחד
אני מבקשת לא לגנוב לי כותרות צופיה20
גבנו לו, גבנו לו,גנבו לו אולו אולו!ענת=)
בעזר ד'!

המשפעת מחנה...
מותק שהייה לך ב"הצלחה! על בא לגנוב לך שום דבר!
מחכים לעדכונים...

שבת שלום!
לענת היקרהיהודית פוגלאחרונה
במצבים כאלה אני תמיד בודקת מה ידרוש ממני פחות אנרגיות, להתאמץ וללכת לחתונה ולהרגיש שהייתי בסדר, או לא ללכת ולא לגמור אח"כ עם ייסורי המצפון, ההתנצלויות וכו'. לפעמים דווקא לעשות משהוא שקשה לי לעשות אותו יותר משתלמת בסופו של חשבון. אף פעם לא הצטערתי על שהלכתי, לא הרגשתי יותר עייפה עקב זה, אבל פעמים רבות הצטערתי על שנכנעתי לעייפות ולעצלות ואח"כ היו מחירים לשלם - מצפוניים בעיקר. חיזקי ואימצי.
דבר תורה לפרשת עקב :צופיה20

פרשת 'ואתחנן' ופרשת 'עקב', שתיהן קשורות זו לזו. בעוד שבראשונה הנושא המרכזי הוא קבלת תורה מן השמים וקבלת עול מלכות שמים בקריאת 'שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד', בפרשת 'עקב' הנושא המרכזי הוא קיום מצוות ד' יתברך בכלל, ובארץ ישראל בפרט, כדברי חז"ל: "אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמוע' - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצוות" (ברכות ב ב). האמונה בד' אלוקינו שהוא ד' אחד, והחיוב לאהוב אותו, ללמוד את תורתו, קודמת לקיום מצוות, שהן כבר התפרטות של אותה אמונה, כשם שהשורשים והגזע קודמים לענפים שבעץ. אין זה אומר שאין לקיים מצוות ח"ו כאשר האמונה עדיין לא נלמדת ולא ממלאת את כל ישותנו, אדרבה, אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אבל יש להבחין בין הכללים לפרטים. כאשר האדם מקיים מצוות ואינו חדור באמונה הרי זה חסרון ומתגלה מצב של "והיה להם דבר ד' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם" (ישעיה כח ג). התורה האחת נהפכת לחתיכות חתיכות, ריבוי של פרטים ללא קשר אחדותי, ואז מופיעים משברים, כדברי חז"ל "בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא" (סוף מס' סוטה, ועיין 'התורה הגואלת' שיחות הרצ"י זצ"ל חלק א קנד).
נכון לעכשיו, הרב קוק זצ"ל, הרֹא"ה והרועה הנאמן של דורנו וכל הדורות שבאים אחריו - שהעמיק להתבונן בשורשי המשברים הפוקדים את דורנו, דור עקבתא דמשיחא - מלמדנו מה הם התיקונים הנצרכים לא רק להתגבר על המשברים, אלא גם להתרומם לקומות הנוספות שעם ישראל הקם לתחיה עובר ויעבור בעזרת השי"ת, ובהתייחסו למשבר הרוחני, המוסרי והדתי הפוקד אותנו, ותיקונו, הוא כותב: "החוצפה דעקבתא דמשיחא באה מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה, איך כל הפרטים מקושרים עם הכלל, ואין פרט בלתי מקושר עם הגודל הכללי יכול להניח את הדעת..." (אורות התשובה ד י). לימוד האמונה וחיזוקה, דהיינו קבלת עול מלכות שמים, הוא הדבר הנצרך ביותר בדורנו. ומתוך כך, בסבלנות אין קץ, גם נגיע לקיום המצוות באהבה, כדברי הרב זצ"ל: "אנו מוכרחים להשתמש בתרופה העליונה שהיא הוספת כוח בכישרון הרוחני, עד אשר הדרך איך להבין ולשער את הקשור של כל ענייני הדעות והמעשים התוריים עם הכלל היותר עליון יהיה דבר המובן והמוצע בדרך ישרה על פי הרגשות הנפשות השכיחות, ואז ישוב כוח החיים הרוחניים במעשה ובדעה להופיע בעולם, ותשובה כללית תחל לתת את פריה" (שם ד י). ואכן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, בנו וממשיך דרכו של הרב זצ"ל, פעל כל הימים ללכת בדרך של חיזוק האמונה, קיום המצוות באהבה ובאמונה, ומתוך כך נזכה בע"ה לאור חדש על ציון. 

 

(באהבה ובאמונה)

שתהיה לכולם שבת נפלאה מלאת שמחה והתעלות רוחנית בע"ה!!


יישר כח!ענת=)
בעזר ד'!

אחלה דבר תורה!
או שלא בשפה הסניפית נאים הם דבריך!

שנזכה!!!
ענת יקירתי!!צופיה20
אופס קפץ לי..צופיה20
ענת יקירתי!!
את ממש ברוח סניפית היום אה?!
היום?!ענת=)
בעזר ד'!

לא סמתם לב שזה כל השנה?... |ככה זה קומונרית|
או עכשיו במיוחד, אחרי מחנה לקראת סיום...

שבת שלום מותק!
טקסט איום ונורא, לא קריא בעלילמשה
גם דבר תורה צריך להיות כזה שנעים (או לכל הפחות - אפשר) יהיה לקרוא אותו.
לצערי, הטקסט שלך ממש לא עונה על הדרישות.
 
1. מודגש - טקסט מודגש (במיוחד Arial, 10pt) לא נעים לקריאה, בשום צורה.
הדגשה מיועדת לכותרות ולכל היותר למילה או שתיים בטקסט, לא הרבה יותר מזה, מה גם שלעיתים כן יש מקום להדגיש טקסט ואז נכנסים לבעיה מכיוון שהדגשנו את כלל הטקסט.
יש כמה חריגים לכלל הזה (Arial 11pt שיוצא מכוער בעברית ללא הדגשה, ואחרים).
 
2. לא מפוסק - בליל מילים סמוכות וצורחות למול העין אל תקראי אותי.
פיסקה של מעל ל-1000 אותיות (במקרה שלך - הראשונה 1013 והשניה 1153!!!) היא דבר פשוט לא קריא. בליל של שחור כהה וצעקני, שגורם לעיניים העדינות שלי חלחלה עמוקה.
 
שימי לב שברזולוציות נמוכות מדובר בכ-9 שורות ללא הפסקה, ובגבוהות 5-6. גרוע מכך - בפורומים (מסיבות טכניות) השורות רחבות מאוד, מה שפוגע גם הוא בחווית הקריאה של טקסטים ארוכים ולא מפוסקים.
 
פסיק לאחר 8 מילים לכל היותר ונקודה לאחר 20, זה מינימאלי.
 
 
3. האמור לא מתוך רצון להתקיף, אלא מתוך רצון לשפר.
 
שבת שלום, שבת של אור (רוחני) ושל חושך (גשמי).
שבוע טוב ופורה בעז"ה.
שבוע טובצופיה20
ואו איזה התקפה ...
מתוק אל תקחי ללב!ענת=)
בחסדיו תמיד!

כשאפשר לקחת לראות:-,)
קחי מזה לעתיד...שנ':עלי והצליחי

שבוע-טוב! לכולם!!!
ולא מתוך כוונה להתקיף, אלא לעזור לך לפעם הבאהמשהאחרונה
להכין דבר תורה שגם כיף לקרוא.
מה עושים....אני12345
עשמשהו שאתם מכירים, והוא קטן מכם, מתחתן..ואתם מוזמנים לחתונה? מה תעשו שהחיוך לא יצא עקום ולא תאכישו שהחופה אתם מפחדים לבלוע את הרוק, כדי לא לתת למישהו להרגיש שמה שהוא חושב עליכם, זה נכון?
אוייש כתבתי עם מליון שגיאות. אין לי כח לתקן..אני12345
'סתדרו עם זה.
נסיון לא פשוט. אבל חשוב לזכוריהודית פוגל
שהוא לא מתחתן בשו"א עם בן הזוג שלכם אלא הכל משמים ואין ברירה אלא לעבור את הקושי ולהמשיך להתפלל!!!!
איך "עוברים"... האם נכון למשל...אני12345
לשתק קצת ת'חושים בזמן הזה, כדי לא להרגיש משהו שאולי יבליט אצלך משהו שיגרום לשני להביט בך?(משהו כמו אפאטיות עדינה)
אוקיי. הבנתי. זה לא הבנזוג שלי.אני12345
למה???????????????????????????????????????

זה יהה בשביל הבדיחה..
עכשיו ברצינות:
יש משהו מרגיע בתשובה הזו.
איך עוברים את הקושייהודית פוגל
של לראות מישהוא צעיר ממני מתחתן. ובכן, איך שמתאים לך. יש שמתאים להם להתחבא במיטה עד יעבור זעם, יש שמתאים להם לצאת ולקנות בגד חדש, לאכול משהוא טוב, עשי כל מה שיגרום לך להרגיש טוב.
ויש כאלו שבאים מוכנים מראש...אור77
וחושבים על הגרוע מכל...
שכמובן בסוף לא היה! כי לפעמים הכל בראש שלנו.
ובאירוע הבא באים ביותר שמחה... ונ-ה-נ-י-ם!!!
מממ. אוקיי...אני12345אחרונה
הייתי אומרת..עמית-טליה
להתמודד עם הקושי אבל זה כ"כ קשה עד שלפעמים עדיף להמנע מלהכניס את עצמנו לקושי הזה...

יש לך דרך לא להגיע לחתונה?
או אחרי החופה?
או להיות מעט זמן וללכת?

לא...זו משפחה.......אני12345
קושי בתקשורתאנונימי (פותח)
חדשה בפורום. אנו נשואים 13 שנים. מסתדרים מצוין ברוב התחומים.התחתנו מאהבה גדולה ויפה וכד'.... תמיד הינו שונים בתחום התקשורת .לי מאד חשובה התקשורת השיחה, הפתיחות וכד' ובעלי מאד סגור ולא ממביעי הרגשות .אם ישנה בעיה מסוימת בד"כ אני מנסה לשוחח ולהבין את הבעיה כדי לנסות לפתור ולהמשיך הלאה. בעלי בד"כ מעדיף לשתוק כדי לא לריב. לי יש בעיה שאני רגישה מיד (כנראה )ונעלבת כשמדברים אליי בטון דיבור לא נעים  או בזלזול או כמובנת מאיליו. ובעלי (לדעתי) פחות מידי רגיש... המצב כזה שאני מנסה לעבוד על הרגישות שלי ואני חושבת שאכן השתנתי וישנם דברים שאי כבר לא נעלבת מהם וישנם דברים שאני 'מחליקה' ולא מתיחסת משום שאני מודעת לרגישותי .ואין לי עניין לפתוח במריבה על דברים שאפשר להעביר.אך כשאני מרגישה שישנם דברים שחשוב לי לומר שנפגעתי אני אומרת אותם ומשתדלת לומר זאת בצורה יפה. לצערי בעלי החליט שמשום שאני נעלבת 'מכל דבר' הוא מעדיף לא לומר דבר כדי שאני לא אעלב.ומאז הוא שותק(מס' ימים). לדעתי השתיקה היא לא פתרון אלא בריחה מהבעיה ואפילו החמרתה . מה דעתכם? ניסיתי לדבר איתו בצורות שונות אך ללא הועיל... יש למישהו עיצה .. יש לציין שברוב המיבות שלנו שורש הבעיה לדעתי הוא חוסר הרגישות שלו ועודף הרגישות שלי..  ובד"כ לצערי ישנה שתיקה של מס' ימים עד שאני מנסה ליזום צעד של שיחה בקשת סליחה(גם כשאני בטוחה בצדקתי לפעמים) אשמח לתגובות של שני המינים.
ראשיתעמית-טליה
ממליצה להעביר למשפחה-שמה נמצאים הנשואים והם יותר מנוסים מאיתנו

ועכשיו ברשותך-תגובה מלא נשואה.
תנסי לחשוב מה כ"כ לא עושה לו טוב בתגובה שלך?
הרי אם הוא נחסם זה כי משהו שמה מלחיץ אותו אז הוא מעדיף לשתוק
תנסי גם כשאת נפגעת לא להיות היסטרית ולקחת בפרופורציה (אני יודעת כמה זה קשה..) להגיד לו בצורה נעימה שהוא פגע וזה לא יפה,לשאול למה הוא עשה את זה להסביר לו ב-ד-י-ו-ק למה נפגעת (בנים צריכים הסבר מפורט).
תנסי גם לא לבכות יותר מידי לידו,כי הוא עלול לחשוב שהוא רק עושה לך רע ואת כל הזמן בוכה בגללו והם די אוכלים את עצמם בגלל זה.

תנסו לדבר על התקשורת,תגידי לו ששתיקה לא תועיל
הרי המריבה תשאר באויר ולא תצליחו להגיע לדרך המלך ככה.
ממליצה לדבר על זה לא בזמן שהוא שותק אלא בתקופה טובה ונעימה שלכם,הרבה יותר קל לקבל כשכל האהבה פורחת ואין שום כעס.

אני לא חושבת שזה נכון שאת כל הזמן יוזמת,תנסי לתת גם לו ליזום.
גם אם זה אומר לשרוד עוד כמה ימים בלי דיבורים,הוא חייב להבין שזוגיות מצריכה גם עבודה פחות נעימה כמו ליזום פיוסים.

ובכלל תקבעו לכם חוק שאין דבר כזה לא לדבר.
עברתם את הגיל של הברוגז.
יש משהו שמעיק?שכל אחד ימצא את הזמן לדבר ואת הדרך לומר דברים
ובכל מצב חובה להגיד!!!

אמרו פעם נשואים,אין דבר כזה ללכת לישון כשרבים.
תעשו לכם כלל כזה שאתם לא הולכים לישון בלי ללבן את כל הדברים.

מה עוד נותר לומר?
יגעת ומצאת תאמין.
זוגיות זה עבודה ועוד עבודה ועוד עבודה.
בסופו של דבר היא עבודה מבורכת ומשתלמת.

הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא.
תגובתיאנונימי (פותח)
הבעיה שלך נמצאת אצל המון זוגות, לדעתי הבעיה אצלך זה כמו שאמרת שאת לוקחת קשה כל דבר, רגשית מידי. תחשבי שכל פעם שתרצי להגיד משהו לבעלך את יודעת שהתגובה שלו תהיה ארוכה רגשית ומעצבנת. בחיים לא תגידי לו דברים באמת כדי להמנע מויכוחים ארוכים. ככה בעלך ולדעתי הוא צודק, נסי בחיי היומיום שלך לקחת יותר בקלילות דברים ולהיות יותר עם ביטחון עצמי, שלא כל דבר ואדם יכולים להוריד לך אותו. וכך בעלך יראה שהשתינית ויעיז לבוא ולהגיד לך דברים בלי לחשוש מהתגובות שלך. וחוצמזה גברים בדר"כ הרבה פחות רגשיים מבנות... אם את לא מצליחה נסי ללכת לעזה פסיכולוגית כמובן עם מישהי שמבינה בזוגיות, אם קשה לך ללכת לפסיכולוגית תורידי את הגאווה ואח"כ תלכי, הם מאד מאד עוזרים.
נדמה לי שקראתי על זה משהודודי25
ב"גברים ממאדים ונשים מנוגה" - הרבה פעמים נשים מרגישות שיש קושי בתקשורת, כמו שאת מתארת. המחבר שם מציג כמה עצות פרקטיות, אבל אני פשוט לא זוכר מה הוא הציע. בכל מקרה, כדאי לקרוא את זה כדי לראות מה הולך שם. גיליתי שרוב מה שכתוב שם פשוט נכון ופרקטי, אז אני מאמין שתוכלי למצוא שם משהו שיועיל לך.

מעבר לזה, ברור שאם בעלך מרגיש שאת נפגעת מהדברים שהוא אומר, הוא לא יאמר כלום, כי הוא פשוט לא רוצה לפגוע בך. (תני לו נקודת זכות, הוא מאמין שעדיך לא לדבר מאשר לדבר, לפחות הוא רוצה בטובתך)
אבל באופן כללי ממה שאני זוכר בספר - גברים שותקים. זה מה שאנחנו עושים כשמשהו מציק לנו. אנחנו לא חולקים אותו יותר מדי ולא מבקשים עזרה אם אפשר להימנע מכך, אנחנו פשוט שותקים, ומעבדים בראש פתרון לבעיה. לעומת זאת אם מישהו מבקש את עזרתנו באיזה עניין, אנחנו חשים מיד לעזרה, כי זה גורם לנו לחוש נצרכים ומוערכים, וזה מה שאנחנו רוצים להרגיש. הבעיה היא שאת כאישה רוצה לדבר עם בעלך, מן הסתם, לא כדי לפתור בעיה שתריכה פתרון, אלא לצורך הדיבור עצמו, כדי לחלוק רגשות וחוויות. את כאישה לא רוצה לחוש בדיוק כמו הגבר - מוערכת, אלא יותר מובנת. כלומר, לך חשוב שיבינו מה עובר עלייך, שיזדהו עם הרגשות והתחושות הפנימיות שלך. ואילו בעלך, כשהוא מדבר, ידבר על פתרונות של בעיות, ולא על עצם הבעיות, כמו שאת תרצי.
אז מה אפשר לעשות? אולי לשאול את עצתו באיזה עניין שאת צריכה בו עצה מעשית, לשמוע מה יש לו לומר, לשבח אותו על העצה הטובה, ולתת לו הרבה מילים טובות על כך שהוא שם ושהוא דואג לך (!!!) ואח"כ לנסות ולגרום לו להיפתח לשיחה.
שווה לנסות.

בהצלחה רבה.
אוליאני12345
תגידי לו יום אחד:
1. חיים, אני מתביישת, אבל יש לי משהו שמפריע לי ואני רוצה מאוד לדבר אית על זה. הוא נחשוב מתי נוכל לדבר. אולי נצא לפארק (או מה שאת או הוא אוהבים)ונדבר שם?

2.ואז שם, תעלי את הבעיה שאת מרגישה. נסי להיות עניינית, לא להתפזר (כי שמעתי שבנים בנויים באופן כזה, שהם עניינים ואילו אנחנו נוטות להכללות).

3.דברי על עצמך."קשה לי כשאני לא מרגישה...לא טוב לי כש...איך אתה יכול לעזור לי.?"

4. להגיע לפיתרון. כי שמעתי שבנים רוצים פתרון ולא רק דיבורים.(מה שלפעמים מספיק לנשים)

5. להזהר מאוד! לא להגיד:"אתה אפפעם...תמיד לא..."

מתוך דברים ששמעתי מהרבנית קתי מנדלביץ'. מקווה שאמרתי נכון.

בהצלחה
בתור נשוי-אלעד
אין לי מה להוסיף. כתבתם נהדר
אולי קצת מאוחר אבל בכל זאתגון דו
אני חושב שחוץ מאנשים עם ניסיון בנישואים,עדיף ששאר
האנשים לא יענו לשאלה
זה עלול להיות ממש משחק באש לדעתי.
רק ממליצים פה. יודעים שאנחנו לא עם תואר שלישיאני12345
בפסיכולוגיה
זו  הבעיהגון דו
הבעיה היא שפותחת השרשור
כן עלולה לקחת את הדברים הנכתבים כאן יותר
מדיי ברצינות כ"המלצות מחייבות" ולא כסתם עצות,
ולכן נחוצה כאן זהירות.
אז מה אני, אם אני פונה לפה, מצפה לקבל?אני12345
יכול להיותגון דו
שפותחת השרשור חשבה שמדובר בפורום של אנשים שהם כבר נשואים
(כך לכאורה ניתן להבין מכותרת כמו:"לקראת נישואין וזוגיות") או לפחות רובם הגדול,והיא ציפתה לקבל עצה מאנשים כאלו.מעבר לזה יש אנשים שהם יותר מובלים ואוהבים שחושבים בשבילהם,ויש אנשים שמתייעצים ובסוף מקבלים החלטות בעצמם מחר שאנחנו לא יודעים מאיזה סוג פותחת השרשור הנ"ל עדיף להיזהר...
מה משחק באש?עמית-טליה
זה לא תורה מסיני
זה עצות

אין לי בעיה לשמוע עצות מילד בן 5 אבל אולי אני לא אעשה איתם יותר מידי

וב"ה הפורום נורמלי ואף אחד לא אמר לה להתגרש או להתייאש
אלא הציעו דברים שהניסיון שלהם נראים להם לנכון.

כמו שכתבתי קודםגון דו
יש סוגים שונים של אנשים.
יש אנשים ששואלים,על מנת לשמוע מגוון דעות לשקול אותן ולהחליט בעצמם.
ויש אנשים (מהסוג היותר תלותי ונגרר)ששואלים בשביל שיגידו להם מה לעשות.
אולי את מהסוג הראשון,אבל כשמדברים עם מישהו שאתה לא מכיר אין שום ערבון לדעת שהוא לא מהסוג השני.

מעבר לזה כפי שכתבתי בהודעה אחרת וזה אושר לאחר מכן ע"י פותחת השרשור
אולי היא התבלבלה לגבי גילאי ואופי האנשים הנמצאים בפורום.
וודאי שהמשקל שניתן להמלצה כזאת או אחרת הוא בין היתר ע"פ זהו הממליץ.
אולי נילד בן 5 לא תתני לדברים שלו משקל,
אבל כשהם באים מיועץ נישואין בן 50 את וודאי תתני לזה משקל גדול.
מזה בדיוק חששתי.
אולי די ?החילזון מהשפן
תפסיקו לבלבל ת'מוח
לקראת נישואין וזוגיות מיועד לרווקים\רווקות
לנשואים יש את פורום נשואים

לא די שאתם נדחפים לפורום
לא די שאתם מעלים שאלות בעייתיות
עכשיו גם אסור לנו להגיב ?

יאללה, משעמם לכם בבית ?
חחחחחחחחחחחחחחח!אני12345
רכיכת החילזון קשוחה משהו, הא...?
מי אתה שתקבע? רוב מכריע של משתתפי הפורוםאלעד
רוצה אותנו פה.
בשביל אנשים כמוך הקמנו את פורום משפחה. פותחת השירשור כנראה לא שמה לב שיש פורום במיוחד בשביל זה ונקלעה לכאן. למה להתפרץ עליה??
(דווקא אמרו שירדו הטמ'..ואני מרגישה עלייה קלה בחוםאני12345
אני פותחת השרשור!אנונימי (פותח)
תודה לכל המיעצים .עצות יפות של הנשואים ושל הרווקים . הבנתי שהנושא השתנה ל האם זה פורום לקראת נישואין ולקראת זוגיות. או לקראת נישואין.וגם נושא נוסף-זוגיות. כנראה שטעיתי בפורום לפחות היה מעניין
התגובה שלי התייחסה לדבריו של מישהו בשם "גון דו"החילזון מהשפן
אבל זה באמת לא משנה

אני בהחלט מבין שיש נשואים\ות שמשעמם להם בבית ומחפשים איזה רווק\ה להכיר באינטרנט,ככה מהצד...
מן הראוי היה שהנהלת הפורום תמנע את זה.
חצוףאלעד
ומחוצף.ruthi
אמר לה ינאי המלך לשלומציון אשתו...החילזון מהשפן
אל תתיראי לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים אלא מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס
אולי ראוי שהנהלת הפורוםאנונימי (פותח)
תצנזר שפנים כמוך שמורעבים .ובעקבות כך מחפשים בעיות של נשואים להתנחם מהבדידות . תתפלא גם לנשואים יש בעיות .ותאמין לי שפחות משעמם לי ממך.
לחילזוןאנונימי (פותח)אחרונה
מקווה שלא נעלבת .אבל אתה לא יכול לרמוז על אנשים שאולי הם חטאים בכל מיני דברים ממש לא נחמדים.
חילזון יקרעמית-טליה
אני באמת מקווה שמהדרך התבטאות שלך לא חשבת שמישהו הולך לקבל משהו ממך.
אף אחד לא אמר לך לא להגיב,הבחורה קראה כל תגובה ותגובה גם של כאלה של רווקים.
גם גון דון לא אמר לך לא להגיב אלא להיזהר כי זה באמת עלול להיות מסוכן.

מה הקשר לזה שמשעמם להם בבית?
או לזה שמחפשים רווק מהצד?

מזה הדיבור הזה בכלל?
ככה מדבר בחור דתי?

להבא-מפריע לך משהו או שתמצא דרך נורמלית להגיב או שתשתוק.
יעשה טוב לכולנו ובעיקר לך.
לעמיתאנונימי (פותח)
אחלה בחורה!
לבננותיהודית פוגל
א. חשוב לדעת שגברים הם פחות וורבליים, לא זוכרים על מה הויכוח, ומוכנים תמיד ללכת הלאה ולא להתעכב על כל מילה ועל כל משפט כמו הנשים. הם ממש לא דברנים כמונו. ב. שלא בזמן אמת, נסי לאמר לו כמה חשוב לך הדיבור וכמה תודי לו אם יתאמץ בשבילך. ג. תבדקי אם אוטומטית כאשר הפה שלך נפתח הוא הולך לשבת על ספסל הנאשמים, כלומר את מתלוננת/מתקיפה/מביעה אכזבה/תיסכול והוא פשוט כבר לא מסוגל לעמוד בזה וע"כ הוא מתנתק. הדרך הנכונה ושוב, לא בזמן אמת, היא לשאול אותו איך נוח לו שתביעי את תסכוליך, ואיך נוח לך שיביע את תיסכוליו. כי מה לעשות, אין חיי נישואין ללא תיסכולים פה ושם. אבל צריך לדבר עליהם בדרך שתקרב ביניכם ולא תרחיק. בהצלחה!
ליהודיתאנונימי (פותח)
תודה על ההתיחסות.
מאחר וזו הנק' העיקרית שאנו נופלים בה. ושנינו לא בדרך הזהב בנושא זה- -טון הדיבור שלו תוקפני מידי(גם לדעת אחרים) ורגישות היתר שלי-אני מודה.
לדעתי שנינו עובדים על המידות הנ"ל. כבר ניסיתי מס' פעמים לפתוח את הנושא בזמן נעים ורגוע בדרכים שונות -אפילו בכתב כדי שלא ישמע טון דיבור כעוס או נעלב. אך אני מרגישה שאני לא זוכה לשיתןף פעולה ואין לו כוחות להתמודד אם הבעיה.אני אומרת לו ברוגע שאני מעונינת לתקן באמת ושידריך אותי בדברים שלדעתו אני צריכה לשנות ולהשתפר ואני זקוקה לעזרתו בנושא ,התגובות שאני מקבלת הן ציניות כגון:"את מושלמת" "הבעיה אצלי" וכד'...למרות נסיונותי הכנים אני מרגישה שאין לי פרטנר. יש לציין שהשיחות האלה הן חד סטריות לצערי...

בננות היקרה, בקשי ממנו לצייר תרחיש של הנישואיןיהודית פוגל
שלכם כך ש ל ו יהיה טוב. כלומר, מה צריך לקרות בחייכם כדי שהוא ירגיש טוב. שיפתח הכל. ואז תראי מה הוא בעצם רוצה, מה החלום שלו על חיי נישואין טובים. יתכן ואינכם רחוקים כ"כ מהמטרה. שימי לב, כמו כ ל הזוגות את נוטה לראות בו את הסיבה לקשיים שלכם, והוא בודאי משוכנע שכל הקשיים הם בגללך. מאוד תרויחו מפגישה עם איש מקצוע. כ"ט לכם.