פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1894)

לשרית
Forum/Forum.aspx/t47700#553003


ויש גם את גילה
Forum/Forum.aspx/t42175#458117


בהצלחה בעז"ה לכולנו

איזה בת מכוערת תצהיר על זה בפומבי ותאמר משהמכוערות אומרות?
ובאמת איזה מין בת היא כזאת גאוותנית לומר שהיא יפה/עשירה/מיוחסת - היא בכלל לא עבדה בשביל זה!!!

לפי מה שראיתי "כל" חיי מהתורה הקדושה שלנו .. שהיא מגינה על כל אדם ורואים את זה בציווים ובחוקים ....(לדוגמה : המצווה לעזור ליתומים ולאלמנות )

ולכן נכתבו המשפטים האלו על כל מיני סוגי נשים..(ובואו נאמר שהן לא נשים רגילות ופשוטות)

אז האישה היפה-->היופי קובע
האישה העשירה-->ייחוס המשפחה קובע
והאישה המכוערת-->מודה בכיעור, ותתעטר בזהב כדי להתייפות...

בסופו של דבר , התורה רוצה שכל בנאדם יחיה חיים נורמליים גם אם יש לו איזה מוגבלות או דבר יותר מידי טוב (עושר.. שמביא איתו גאווה), ומגנה על כל אדם באשר הוא אדם..

****ככה אני רואה את זה יכול להיות שיהיו התנגדיות לכך(וגם הן יתקבלו..)

ט"ו באב על פי הקבלה

--------------------------------------------------------------------------------

כתוב שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוה"כ שהיו בנות ישראל יוצאות ומחוללות בכרמים, והיו יוצאות בכלי לבן שאולים, בכדי שלא לבייש את מי שאין לו. והיו באים בחורי ישראל, ואומרות להם: אל תתנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא למשפחה. ומובא שבבנות ישראל היו ארבעה סוגים: יפות אומרות אין אשה אלא ליופי, אחרות - אין אשה אלא למשפחה, וכן היו בעלות ממון, ומכוערות שבהן אומרות שלא צריכים להסתכל ביופי, אלא קח מקחך לשם שמים.
הרבי הברכת שלום זצ"ל שואל - מה ההסבר בכל הענין הזה? יוה"כ אנו יודעים שהוא יום גבוה מאד, "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם", אך ט"ו באב מה ענינו? יכולים לומר שענין ט"ו באב מראה על סיהרא באשלמותא, לבנה במילואה, ולבנה מרמזת על השכינה הקדושה המקבלת את אור התגלות ה' מלמעלה, מז"א בעלה שהוא בחינת קוב"ה, בדומה ללבנה המקבלת את אורה מן השמש. וענין שהיו בנות ישראל יוצאות פרושו - יוצאות מן ההעלם אל הגילוי. וארבעת הבחינות הנזכרות הן ד' בחינות: חכמה, בינה, ת"ת ומלכות. ובימים טובים שהוא זמן אתערותא דלעילא אז יש התגלות אלוקות, והתגלות הספירות, כי בכל ספירה יש ענין התגלות אלוקות אחר. וזה ענין של יוצאות: יוצאות מן ההעלם אל הגילוי. ולמה דוקא בט"ו באב: כיון שט"ו הוא זמן מילוי הלבנה, סיהרא באשלמותא, שזה מרמז על כך שהשכינה מקבלת מקוב"ה את אור התגלות ה'. ויכולים לומר שלאחר ימי בין המצרים, שהוא זמן של התבוננות האדם בחסרונות שבתוך עצמו, המכונה קו שמאל, אז האדם צריך להתבונן רק בדבר אחד - בירושלים שבתוך עצמו, שהיא הנקודה שבלב, מדוע היא חרבה ובזויה, שבזמן שאדם רוצה לעשות משהו לשם שמים הוא מגיש טעם מר, בזיון, חרפה, אך לא מרגיש שמחה ואושר כפי שהיה צריך להרגיש, כפי שמרגיש בזמן שמקבל תאוות גשמיות. נמצא, בימי בין המצרים אדם צריך להתבונן בתוך ירושלים של עצמו, לא על ירושלים הגשמית, דהיא רק סימן על ירושלים הרוחנית שנמצאת בלב כל אחד ואחד. ירושלים הזו עומדת בחורבנה, כי אנו לא מקיימים מה שכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", והא ראיה - שבכל פעם שאנו רוצים לעשות באמת משהו שלא לתועלת עצמינו אנו מרגישים הרגשה של שפלות וחורבן. ובזמן הזה אנו רואים את החסרון, ואז נוצר הכלי לישועת ה'. ובט"ו לחודש שהוא זמן של סיהרא באשלמותא, הקב"ה משפיע את האור הכלי הזה. ולכן אז מתגלות ד' הבחינות הללו של יפהפיות, בעלות יחוס, בעלות ממון, ומכוערות, ויוצאות מן ההעלם אל הגילוי, וכל אחת ואחת מגלה את התכונה שלה.
הרבי הברכת שלום זצ"ל מסביר כך: יפהפיות – י' של שם הוי"ה, בחינת חכמה, שהיא בחינת מטרת הבריאה. כי יופי זהו לא דבר גשמי, רק ענין התגלות ה', כמ"ש "מלך ביופיו תחזנה עיננו", וכמ"ש על דוד המלך שהיה יפה עינים, ג"כ הכוונה על בחינה זו. נמצא, ספירת החכמה מצביעה על התגלות אלוקות.
ה' של שם הוי"ה היא ספירת הבינה, האומרת הסתכלו על המשפחה, על יחוס. דהיינו, לאיזו משפחה אדם מתייחס? מאיזה שורש הוא נמשך? כי בינה תכונתה השפעה בבחי' "כי חפץ חסד", כי היא מסתכלת על השורש שהוא הבורא, שהוא רחום, והיא גם משתדלת להיות רחום וחנון. וזה נקרא "משפחה", שמגלה את תיקון הבריאה.
ו' של שם הוי"ה היא ספירת הת"ת, כפי שמוסבר בספר הזוהר הקדוש שהוא בחינת עשיר, שכולל גם חכמה וגם חסדים ו"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", והברכת שלום מוסיף שהעשיר נקרא שמח בחלקו.
ה' אחרונה של שם הוי"ה היא בחינת מלכות, הנקראת מכוערת, כי לית לה מגרמא ולא מידי (אין לה מעצמה כלום). מלכות היא למעשה אנחנו, רצון לקבל ע"מ לקבל, (כי מלכות כוללת את כל הנשמות) וזה דבר מכוער. פירוש: כשהאדם עוסק באהבת הזולת, הוא בוכה, כי מרגיש את עצמו בבזיון ובשפלות. ולכאורה בזמן שאדם משפיע היה צריך להיות בשמחה, אך היוצרות אצלו הפוכות, כי כשמהנה לתאוות שלו אז הוא שמח ורגוע, וכשעושה דברים טובים של השפעה, קבלת עול מלכות שמים באמונה, הוא עצוב וצריך התגברות בכפיה עצמית, וזה דבר מכוער מאד.
וכל אדם כלול מכל הבחינות, דלמרות שאנו נמשכים מן המלכות, אך המלכות בעצמה כוללת את כל ד' הבחינות הללו. כלומר, לא מדברים כאן על ג' הבחינות שלפני המלכות אלא על הבחינות שנמצאות בתוך המלכות. יש נשמות שהן מבחינת חכמה ונמשכות אל ענין התגלות אלוקות יותר. כשאדם נמשך אל תיקון הבריאה, לעשות חסדים יותר, ובזה השמחה שלו, סימן שהוא נמשך מבחינת בינה. בחינת ז"א זו בחינה ממוצעת. בחינת מלכות זו בחינת שאדם הולך במדבר, בבחי' אמונה, ואת זה הוא מחפש, ודוקא בזה הוא נהנה.
ולכן כתוב שהן "מחוללות בכרמים". כרם פירושו כנסת ישראל המכונה כרם ה', מקום שעושה פירות, (כמו שדה שהוא חקל תפוחין קדישין), ופירות הם ענין הדביקות בה', והתגלות ה'. מחול מראה על שלמות, כי מחול הוא בעיגול כמ"ש (מסכת סוכה) "לעתיד לבא הקב"ה עושה מחול לצדיקים וכל אחד ואחד מראה באצבעו "הנה אלוקינו זה". א"כ מחול פירושו שלמות התגלות ה'. ובנות ישראל יוצאות במחול, שאז כל ספירה מגלה את תכונתה, וזו שלימות גדולה.
אך יש להבין: מה פירוש יוצאות בכלי לבן שאולים? בפשטות - יוצאות בשמלות לבנות שמשאילות אותן, בכדי שלא לבייש את מי שאין לה. אך ע"פ דרך בעה"ס אפשר לפרש: כלי לבן מרמז על הלובן העליון, כפי שהאר"י הקדוש אומר בתחילת חלק ד' על הפסוק "והנה ראיתי את כל אשר לבן עושה לך" - בחינת האור העליון אשר מתגלה בנבראים, עם ריבוי הבחנותיו. אך כלי לבן הללו שאולים, פירוש: אור לבן הוא אור החכמה, והכלים של אור זה שאולים, כמו שישראל שאלו את כלי המצרים. ומסביר הרבי: שהכלים של מצרים מרמזים על הרצון לקבל שאיתו ממשיכים את האור למטה, אך ישראל ענינם השפעה ואינם ממשיכים שום דבר, ע"כ ישראל שאלו את כלי מצרים כדי להמשיך את האור העליון, אך אלו כלים שלמצרים ולא של ישראל ולכן נקרא השאלה. כמו כן בפורים אנו מוצאים שהמלך שואל את המן: "מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"? מדוע לא שואל את מרדכי? אלא שאם היה שואל את מרדכי לא היה צריך שום דבר. על דרך "חנינא בני די לו בקב חרובים", שהולך במדבר, בארץ לא זרועה. ולכן שואל את המן, כיון שהוא יודע מה צריך להמשיך. אך כל זה מתגלה בכלים של מרדכי. ולכן יוצאות בכלי לבן שאולים, שלא יתביישו, דהיינו בכדי שלא יהיה נהמא דכסופא. כי במקום שיש ענין של מקבל לעצמו יש ענין של בושה, וכל הענין ההשאלה היה בכדי שלא יהא נהמא דכסופא, דלמי שלא יהא לו את התיקונים תהיה לו בושה, ולכן צריך לשאול כלים להמשיך את הלובן העליון.

מאמר מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א, תלמיד הברכת שלום זצוק"ל

יפיפיות באמת לא צריכות לדבר, וגם לא נראה לי שהן באמת דיברו (לא הן ולא האחרות) אבל רק הציגו את העניין - מה באמת חשוב בבחירת אישה, מבחינת איך שזה נתפס אז. אבל אולי דיברו, ואולי היפיפיות דיברו בגלל שגם האחרות דיברו.

בכל מקרה, זה המדרג:
קודם כל - יופי.
אח"כ - ייחוס.
וזהו...

לעניין שכל, קריירה וכדו' זה כלל לא משנה, כי האישה הייתה עקרת בית תמיד, והיחס לבעלה היה דומה קצת ליחס לאדון (כפי שלפחות נדמה לי ע"פ איך שהדברים מתוארים בד"כ)

למה ייחוס כ"כ חשוב? שאלה טובה. כמה תשובות - יש בזה משהו שאנחנו לא מבינים וככה זה, ויש גם זכות אבות בעניין. אבל מעבר לזה, מתחתנים עם המשפחה, במיוחד במציאות של חמולות כמו בעבר (ראו דוגמא מהבדואים) ולכן רוצים להתחתן עם המשפחה הנכונה, וכך גם הבן העתידי יירש שתי אימפריות $$$...

ונראה לי שמכוערות מודעות לעצמן וחסרות ביטחון עצמי, ולכן לא מופקע שיגידו מה שנאמר שם, אבל הטענה שלהן היא שגם המכוערות ביותר יכולות להיות יפות אם ישקיעו בהן בתכשירים ובתכשיטים הנכונים ("בנות ישראל יפות הן אלא שהעניות מנוולתן" כדברי ר' ישמעאל)

מסקנה - היום זה לא היה עובר........

קודם כל, בקשר למסקנה שלך, שכנראה מדובר ברווקות מבוגרות, זה לא חייב להיות ככה. כי הרי כתוב "בן י"ח לחופה", כלומר, כשאדם מגיע לגיל 18, הוא כבר נקרא ש"אין לו אשה" ולכן "נפנה לשם". אז מן הסתם לא כל הרווקות שם מבוגרות...
ועכשיו לענין השאלות הספציפיות:
הרי ברור שלא לקחו כאן שלוש נשים, וביקשו מהן להביע את דעתן בנושא, כמו שבהגדה של פסח, לא באמת לקחו ארבעה בנים, וביקשו מהם לשאול שאלות, אלא כל אחד מהם מייצג חלק מהעם, וכך גם כאן. כל אחת מהנשים הללו, מייצגת חלק מהעם הנשי, וכביכול כל אחת מהן אומרת למיועד שלה, על מה עליו להסתכל, כדי לבחור בה.
היפהפיות, כנראה שהייחוס שלהן לא משהו, ואולי גם כסף אין בשפע, אז הן מקוות שהיופי החיצוני שלהן לפחות ישפיע בבחירה, ולכן הן מנסות לשכנע שהיופי הוא הקובע.
המיוחסות, היופי לא משחק אצלן תפקיד ראשי, אז הן מבקשות שלפחות יסתכלו מאיזו משפחה כל אחת מהן מגיעה, ושהייחוס הוא הקובע.
והמכוערות - מה הן כבר יכולות לעשות? יופי אין להן, והייחוס כנראה לא ישפיע על המיועד, ומי אמר שהן אומרות: "אני לא שווה הרבה"? אז הן מבקשות שלפחות יקחו אותן לשם שמיים, גם בחורים נורמאליים מן השורה, כלשונך.
ובל נשכח, שגם אנחנו הנשים בוחנות את הגברים על יופי, ייחוס וכדו', אז בבקשה....

אף פעם אין לפרש את המקרא כפשוטו, על מנת קצת להבין יש לעיין במפרשים, וכאן מדובר על מנהג. לא את כל המנהגים ניתן לתרגם למציאות של ימינו כפשוטם.

באחד מהדברי תורה של שבת.
שהגמרא לא מתארת שלוש סוגי נשים שונות אלא שמדובר באותה אשה.
וכל שלב מתאים לחלק מסוים בקשר בין האיש לאשה השלב הראשוני זה השלב של היופי או של היחוס שמתרשמים מהדברים החיצוניים לאדם.היופי והיחוס לא לכל אורך הקשר נחשבים באותה מידה וככל שהקשר מתבסס יותר הם פחות משמעותיים ואז מה שמשמעותי זה כמה הבעל מעטר את אשתו בזהובים שלפי מה שאני הבנתי לפי הפירוש הזה,זה כמה הבעל מפרגן לאשה ואוהב אותה ומוצא בה דברים טובים.
שבוע טוב!

זה ה------קטע האהוב עליי

עשיתי לי ציור של שקיעה ועליו כתבתי את הקטע הזה מיסגרתי ושמתי בחדר
בזמני יאוש ועצבות זה הדבר שהכי נותן כוח

מדהים פשוט מדהים!

דוחה ומטומטמת ,דכאונית וממורמרת ולא יודעת מה יש בי כי אין לי כח.
למה באתי לעולם?

אין
כח.
אין
כח
אין
כח.

אז אל תקחו ברצינות את ההודעה למעלה. פשוט אין לי כח לחשוב.

של הבנות.
אם היא מכוערת אז אין לה מה להגיד? ואם יש לה לב זהב והיא כשרונית נורא?
אוף.

אם השאר אני לא מסכים בכלל

אני לא ממש זוכרת אז תיקחו בערבון מוגבל...
המשפט הראשון:תנו עיניכם..... שאין אישה אלא ליופי מסבירים שהיופי הוא יופי בשביל הבעל כמו שבמצרים זה שהנשים התיפו לפני בעליהן הביא את הגאולה(בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל וכו..)
המשפט השני:מיוחסות שבהן...שאין אשה אלא לבנים מסבירים שהבינו את הענין של הייחוס שאיך שהמשיח יבוא יסדר את היחוסים.
המשפט השלישי:מכוערות שבהן...קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים מסבירים שהן הבינו את הענין הכי עמוק- יש סיפור בגמרא על רב אחד מכוער שבאה אליו בת קיסר ואמרה לו שחבל שהתורה שהיא כ"כ יפה ניתנה בכלי כ"כ מכוער אמר לה: איפה אביך שם את היין? אמרה לו בכלי חרס אמר לה: נאה לקיסר שישים יינו בכלי חרס כפשוטי העם? אלא- נאה לקיסר שישים בכלי זהב. אמרה לאביה-והחליף את כלי החרס בכלי זהב והיין התקלקל אמרה לו בת הקיסר:איזה עצה נתת לי? היין התקלקל-ענה לה כמו שיין משובח שמים בכלי מכוער ע"מ שישביח כך התורה שהיא משובחת שמים אותה בכלי מכוער=בי כדי שתשביח.
וגם יש עוד סיפור על רב גדול מהגמרא שהיה ממש יפה ואמר על עצמו שאם היה מכוער היה הרבה יותר למדן ואת זה המוכערות הבינו לכן אמר לבעליהם שיקחו אותם -וזה יהיה לשם שמים,ויעטרום בזהובים ע"מ שיהיו יפות לבעליהן
אני ממש מקוה שלא שיניתי ממה ששמעתי.

רוח שטות.

זה שיר סיפורי צביר...אחחח כיף שיש כזה בפורום...קצת קלילות שתאפיל על הכבדות לא תזיק כאן

ומיוחד.

כמעט גרמת לי לבכות!!!

אני יודעת שזה מעצבן לשמוע את זה ושכולם אומרים... אבל באמת מניסיון...זה עובר!!!

צריך להתפלל המון!
לבקש מה' שיראה לך שזה לטובה!!!
לבקש מאבא שיראה לך למה זה לא היה מתאים...
לי זה עזר...
ה' פקח לי את העיניים והבנתי ממש למה זה לא מתאים.


להיזכר באנשים שאת מעריכה ולראות שיש עוד אנשים עם מידות טובות אנשים מדהימים ומיוחדים...


ללכת לאמא, חברה, אחות ופשוט לקבל חיבוק!!!


בהצלחה רבה!
שבעז"ה נזכה כולנו לישועות!!!
שנזכה להרגיש את הקב"ה איתנו בכל רגע, בכל צעד, בכל החלטה!!!



(מומלץ הספר "בגן האמונה")

בעז"ה יהיה בסדר...

אני לא יכולה להסביר לכל אחד למה אני אני ככה.. למה הפנים שלי נפולות..
משתדלת כמה שיותר לחייך,

| חיבוק ענקי |

אוהבת הכי בעולם...

ואל תדאגי... הכל בעיתו ובזמנו....

הלוואי והייתי יודעת להביע את עצמי בצורה כ"כ טובה...
מזדהה איתך... מאוד מאוד....
כנראה שהיה שם לימוד גדול מאוד שהיית צריכה לעבור, תנסי להוציא מזה כמה שיותר וללמוד מזה לקשרים הבאים...כך אני מנסה לעשות כשתוקף אותי גל המחשבות......
בעז"ה תשתחררי מהמחשבות הכובלות ועוד תזכי לאהוב בצורה שלמה ואמיתית... ותביני שזו זכות.... והלוואי ונבין כולנו...

נשמה, פשוט אין מילים.
אני קוראת וכולי צמרמורת,
הרגשתי כאילו עלי זה מדובר,
אין לי מה להגיד,
אבל תדעי שהקב"ה לא מעמיד בן אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, ואם הקב"ה הראה לך כמה אהבה גדולה אל הבחור הזה, תדעי שזה כלום, ואהבה אמיתית עוד תבוא, בע"ה מהר כשזה יהיה הבחור שלך.
אז חזקי ואמצי ובמילים אלה אני מנחמת אותך, אותי, ואת כל מי שחווה אהבה מה היא, ועדיין לא זכה לאהוב באמת.
ושוב תדעי שהכול לטובה.
ואמן ובע"ה תזכי לבשר לנו בשורות טובות ותגידי לנו מה היא אותה אהבה אמיתית אמיתית...
תהיי חזקה
מלא חיבוקים

אמן אמן, תודה.

ספר מתכונים...כל חברה שלחה לי במייל מתכון שלה+ ברכה לנישואין...ומילאתי את הדפים זה היה ממש יפה...

גם כן ערכה של דברים לחתונה
הם שמו בסלסילה ענקית אלפיים דברים קטנים - כותש שום, עטים, מגנטים למקרר, קופסאות קטנות, טישו, סכומים מעניינים, ספלים, שעון... תיסתכלי סביבך מה יש לך בבית... בעיקרון זו מתנה קבוצתית שנורא מתאימה לאירוסין!!!
מזל טוב!

לאמא ואחות וכאלה אני מספרת (יותר לאמא) עוד מהפגישה הראשונה

בעיניין של החברות אני ממש מתלבטת..
מצד אחד בעקבות כל מיני מקרים שקרו בעבר אני מעדיפה להגיד להן רק אחרי שמחליטים להתחתן..
אבל לדוג' חברה שלי עלתה על זה וזרקתי לה "כשאתארס תדעי" והיא נפגעה עד עימקי נשמתה אז אמרתי לה סתם לא כשזה יהיה יותר בטוח
אז כנראה שכדי לא לפגוע אני אספר כשהקשר יהיה יותר בטוח ויציב
וחלק מהחברות כשאדע שאנחנו מתחתנים אשלח הודעות שיגידו מזל טוב

אבל לא מעט משתפות חברות משלב מאד מוקדם של הקשר
לחלק מהחברות שלי זה לא מתאים בגלל הגיל הצעיר שלנו
אז אני מעדיפה בשלב הזה לא לשתף..

לדוג', מישהי סיפרה לי שכשהיא הייתה אחרי חודש וחצי של קשר,
זה היה ביום העצמאות,
חברה שלה התקשרה אליה ושאלה אותה "נו, את באה להרקדה בX?"
והיא ענתה, "לא, אני בגוש עציון" (היא קבעה להפגש שם עם אותו בחור),
אז החברה שאלה "מה את עושה בגוש עציון?"-
מה את היית עושה במקרה כזה?
מתחמקת? ואיך, אם כן?
אגב, אותה מישהי התארשה איתו אחרי חודש... אבל זה בלי קשר...

שבוע שעבר חשבתי שהצלחתי להתחמק..
שאלו אותי איפה את?
אמרתי בפארק ****
מה את עושה בפארק??ועם מי?

אז החלפתי נושא אמרתי לה ואיי את בבית?יש שקשוקה?(היא קומונרית)
ואז בשבת כל השבת
מיזה מיהוא מאיפה בנכמה איך קוראים לו

ואז הבנתי שאין דרך להתחמק אז אמרתי כשתצטרכו לדעת אספר
(עד היום הייתי לפני תוצאות של דור ישרים אז פחדתי לפרסם כשאנחנו לא יודעים מה התוצאות)

אם מצליחים להתחמק אני בעד
אם לא..אז להגיד שפשוט זה עוד לא הזמן לשתף

או שלא הבנתי נכון...

אני לא!

אני מספרת להורים עוד מהפגישה הראשונה בד"כ (גם בד"כ הם אלה שעושים ת'בירורים אז א"א להסתיר ואני גם לא רוצה כי הם היועצים הכי טובים שלי..)
חברות טובות - זה תלוי ברמת הקשר, לרוב בתחילת קשר, אני כן משתפת 2 חברות טובות, אבל זה תלוי באיזו סיטואציה, וגם בד"כ אני לא משתפת רק בשביל הלשתף אלא יותר להתייעץ ולשמוע את דעתן.

זה מצחיק כי יש לי חברות טובות שאיתן אני מדברת על עצמי ואנשים שאני יוצאת איתם, ויש כאלו שלא.. וזה לא קשור לרמת הקשר איתן.
(מה שיוצר קצת פדיחות כשיצאתי עם מישהו שיצא עם חברה מאוד מאוד טובה שלי, אבל בגלל שאנחנו לא מדברות על נושאים כאלה לא ידעתי את זה וגיליתי את זה דרכו..)

הכל תלוי ביכולת הקיבולת שלך לסחוב דברים בעצמך. יש אנשים שזקוקים לאוזן קשבת כבר מההתחלה, וזקוקים להכלה ושיתוף בלתי פוסקים. לעומתם יש כאלה שמסוגלים להתמודד עם דברים בכוחות עצמם, ואלה יספרו רק ברגע האחרון. תלוי לאיזה סוג את משתייכת ומה הם הצרכיים הנפשיים/רגשיים שלך. אין כאן הוראות חד משמעיות. כל טוב.

להורים לספר אם זה באמת הולך לקראת חתונה! זו דעתי!

אז ככה:
הורים: אמא יודעת הכל (החברה הכי טובה) היא יודעת שאם ארצה אספר לה איך היה, היא יודעת שאם לא ארצה לדבר אז לא. אבל היא יודעת אם אני נמצאת עכשיו בדייט, או סתם עם חברים, לימודים, עבודה...
אבא, תלוי, בד"כ אמא מעדכנת אותו אבל שוב, רק במה שאני רוצה...
אחים, אחי הרווק בד"כ מתעדכן כבדרך אגב- שומע איזה שיחה עם אמא, או המדוייט בטלפון או סתם אם הוא שואל מה חדש.
אחי הנשוי- אם הוא או גיסתי שואלים מה קורה אז הם זוכים למענה.
חברים קרובים/ רחוקים- זה ממש תלוי, מיש לא שואל בד"כ לא מקבל תשובה. תלוי במצב רוח שלי, בד"כ האנשים יזכו למענה בסגנון-"אני עכשיו מנסה איזה קשר לא יודעת מה יהיה"....
כשזה מתחיל להיות יותר רציני אפילו מנסים להפגיש בין המדוייט למשפחה/ חברים.

כולם במסיבות האירוסין לאחר ט"ו באב...

מה ט"ו באב אומר בימינו...

וגם זאת שבת ואתחנן... "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור"
ביום שיש קיבלתי הרצאה כתובה מפי הרבנית ימימה מזרחי, מבנות הפורום היקרות! ולהלן חלק מהדברים שכתובים שם...

* הרב בצרי אומר- 2 דברים הופכים בעיניין הזיווג:
1. תפילה, תפילה, תפילה... "ואתחנן"- בלי להרפות...
2. מעשה עצום של חסד (נתינה, פירגון לאחר וכו'..)

* ט"ו באב הוא יום שנוהגים בו בדומה ליום טוב (סעודה).

* הבן איש חי אומר שט"ו באב הוא ה-יום לעשות תשובה, לדוג'- קשרים לא צנועים (וידוי, חרטה וקבלה לעתיד).

יש עוד כמה נקודות... אשמח אם מישהו יוסיף!

ביום הזה... והשנה שזה יצא בשבת, בכלל אין מיוחד. (אגב, לא שמעתי על מישהו שעושה סעודה בט"ו באב)

תשובה עושים בכל יום, ובכל מועד שהוזכר איכשהו, מוזכר שזה יום מיוחד לתשובה... (מהסיבה הפשוטה, שכל יום מיוחד הוא תרוץ טוב ומוצדק להזכיר לאנשים לחזור בתשובה)
בואי נעשה מקבץ זריז - יו"כ וראש השנה, מובן מאליו. כך גם עשרת ימי תשובה וימי אלול.
ראש חודש מכפר על דברים מסוימים, כל חג מכפר על דברים מסוימים, ולכן יש לחזור בהם בתשובה.
ימי הצום בהגדרה נועדו לתשובה. ט"ו בשבט בטח קשור איכשהו לתשובה על מצוות התלויות בארץ. חנוכה מן הסתם קשור ליווניות, פורים אולי למושב לצים (?) אז מה נשאר? ט"ו באב...

תפילה ומעשי חסד הם דברים חשובים מצד עצמם ומועילים כנראה לכל דבר. אז באמת אין שום דבר מיוחד ביום הזה... העיקר שלא אומרים תחנון!

אני ואתה, אתה ואני זה כבר 4.
תגיד את זה גם אתה אז זה יהיה 8.
נסתכל במראה אז זה כבר יהיה 16.

טוב אז אנחנו יכולים ללכת, יש מספיק גם בלעדינו...

(במקור זה יותר מוצלח אבל אני לא זוכר כלכך. הרסתי. לא חשוב.)

זה ממש חמוד..

שני יהודים הלכו להתפלל וגילו שהם לבד בבית הכנסת.
אמר האחד - "יש פה אותי ואותך, אותך ואותי ואת שנינו ביחד - זה כבר שש, תגיד את זה עכשיו גם אתה - יופי, יש 12 אז יש שניים מיותרים, בוא נלך"

ובכלל יש שתי שפות כלליות, של נשים ושל גברים. זה מדהים.

אנחנו משתמשים באותון מילים לפעמים, אבל אומרים דברים אחרים לגמרי...

אבל גם בין שני אנשים מאותו המין זה קורה. מה באמת מומלץ לעשות כדי להבהיר את עצמך בצורה הטובה ביותר, ושהצד השני יבין את כוונתך?

מישהו פה שמע על זה?
אני אנסה להסביר.
כשאדם מנסה להסביר לך משהו, אז אתה לא אומר לו- טוב, הבנתי. אלא מבקש לחזור על דבריו. אתה בעמצך חוזר על הדברים שהוא אמר. ומבקש ממנו שיתקן אותך, אם צריך. ככה אפשר לדעת את הבנת את השני בצורה הטובה ביותר.
וכן, זה אמור לגבי בני זוג.
אישית, שמעתי את זה מההורים שלי שהיו בסדנה של "בית המדרש להתחדשות". (אגב, יש להם שם המון שיטות מעולות!!). אבל השיקוף אמור לכל דבר בחיים. זה פשוט להיכנס לנעליים של השני, במלוא מובן המשמעות

אבל זה נשמע טוב רק לפעמים, אי אפשר לחזור על כל משפט של בעל השיחה - נצא פשוט קשיי קליטה...

ומה אפשר לעשות כשאתה הצד המדבר, ורוצה להיות בטוח שדבריך הובנו נכון, שם אי אפשר להגיד לאנשים "תשתמשו בשיקוף"

אפשר באחת ההזדמנויות במדברים על תקשורת (וזה בוודאי עולה.. ואם לא אז להעלות את זה) לומר:"יש דבר כזה שנקרא שיקוף ובלה בלה בלה.." וכך הצד מכיר את העניין.
וברגע של קושי או חוסר הבנה לנסות להשתמש בכלי הזה ולראות את יעילותו.
(ענת בטח מבינה מה אני אומרת..(; )

אני אישית מכירה את השיטה. והיא טובה. כמובן לא להשתמש בה בדבר שבשגרה. זה פשוט עלול לאבד את יעילותו.
מה שכן צריך להשתמש בו תמיד -זה את יכולת השיכלול של ההקשבה. ההקשבה האמיתית. לא שמיעה.יש הבדל בין הדברים. להפנות את כל כולי לאותו אדם שמדבר ורק כך ניתן להבין אותו.

שנזכה תמיד להקשיב מתוך תשומת לב.

בעזר ד'!

אין ספק שלמדתי והחכמתי!
תודה!

חן-יודע ומובן לגמרי גם זכורה לי המחשה...
לדבר על תקשרות זה דבר חשוב וכמובן צריך להעשות.
אך ממש לעלות את "השיקוף" צריך דעת (לדעתי) מתי לעשות זאת.

הייתה שנה שבה עבדתי על להוציא מאוצר המילים שלי מילים וביטויים שמקורם בעולם המקצועי.


אבל גם אחר כך - איכשהו כל מי ששרדה איתי מעל שבוע הייתה מכורה כבדה בפני עצמה.

יש! אין צום במוצ"ש!!!!

שתזכו להנות מכל יום בנפרד

ב"ה! בשורות טובות!
רק אל תשכחנה לעדכן אותנו....

אם ההורים יעשו "פרצוף" אז סביר להניח שזה ישפיע איכשהו.
אבל בסופו של זה החלטה שלי (מילים שלהם).

לגבי חברים וכו', לא צריכה אישור של אפחד (אולי רק של צורמיש |לב|)

לא להכניס לבבות לשרשורים שאני פותח...

|ילדה עם צמות מתנדנדת בנדנדה| |אביר על סוס לבן| |יומן עם דמויות של דיסני| ועוד ועוד...

כמה קטשיות אתן יכולות להיות???

ואגב, לקח לי הרבה זמן למצוא את המקש ה- |

יכולה להגיד שקיטשיות יפה לעור הפנים, רק בטעם. ולא במופרזות.

אה,
וכן, יש גברים שזה עושה להם פריחה, יאפ.
הכל מתקבל, כל עוד זה נשכח כשהם מוצאים את האחת..

היינו אומרת לך איפה הוא....

התפשרו על? |יומן נוער של ילדה ג'ינג'ית על נדנדה| ?

ועדיין לא היייתי מתחתן עם מעשנת

למרות שיצאתי עם אחד כזה... (אבל זה סיפור אחר)...

קיצר אני גם לא מסכימה עם האמרה שסיגריות יפות לעור הפנים.

שמחקר גילה שהניקוטין בריא לעור הפנים, רציני לגמרי.

עד מחקרים.
מחקרים זה העבודה שלי.-
וכן, אני באמת עובדת עם מחקרים.

זה גם כולל את מי שנמצא ע"י המעשן?

כי אם כן צריך להיות לי אחלה עור... |שורק|

האנשים במכללה....

גם עישון פאסיבי וגם קיטשיות פאסיבית הורגים

עם בנים הן רוצות להרגיש יותר בוגרות...

גם כי קיטשיות מגיעה עם רגש

אז אין צורך בהתחלה בשמות חיבה וכדומה
אחרי זה אני מאמינה שזה מגיע

בס''ד

על פני השטח?

אהיה הכי שקטה בעולם כשחברותי הטובות ביותר ואיך לא-הורי יגידו שהבחור מוצא חן בעיניהם.

אבל מלכתחילה?
נראה לי שעדיף ללכת על אינטואיציה בעיקר..

אבל זה רק להוריד את הספקות.
אני לא צריך אישורים

זה כזה מרגיע לשמוע אותה אומרת שזה בדיוק הבחור שהיא ציפתה לבת שלה

מה שכן אם היא היתה מתנגדת היא לא היתה אומרת...
אבל כשהיא מתלהבת רואים

הרב,אבא,אחותי ייעצו,אבל אישור סופי אין צורך באפחד...

כמובן שאני זו שמחליטה, אבל מאוד חשובה, הדעה של אנשים אחרים, זאת אומרת שאם לדוגמא אני אצא אם בחור ואני חושבת שזה סופי להתחתן איתו ואח"כ אמא שלי תראה אותו 4היא תחשוב עליו משהו לא הכי טוב שבעולם, אז אני אקח צעד אחורה ואבדוק שוב...
כמובן שדעה של אמא חשובה מאוד וכן גם דעה של חברה טובה.

באמת זה הדבר שהכי חשוב לי שהוא יהיה אהוב על משפחתי...
ולא רק המצומצמת... אבל לא נרחיב פה... אחרת כולם יבואו לי עם יציאות של... "כן, אחיין שלך..." כבר כל המשפחה שלי מככבת פה ללא ידיעתם.. פאדיחות!

אצלי - בעיקר אבא שלי, אבל גם אחותי וגיסי.
ואני כן צריכה את האישור שלהם. כלומר, אם אבא שלי יגיד שזה לא נראה לו, הוא יסביר את עצמו כמובן ובד"כ אני גם אסכים עם זה.

אמא, אבא, הרבנית... יש גם כמה חברות שהייתי מתייחסת לדעתן בכובד ראש...

ובכן גם אני חושבת שדעתם של ההורים מאוד מאוד חשובה, ומאוד חשוב לכולנו שהורינו יאהבו את בני זוגנו. זהו צורך בסיסי וחזק אצל כולנו. חשוב גם הענין של "..."מה יאמרו..." זיווגים טובים ונהדרים שאני יודעת התבטלו מטעמים של לא מספיק מכובד, ומה יגידו הדודות והסבתות וכמובן השכנים וחבל חבל. אמר פעם מישהוא חכם: אני נשארתי רווק זקן בגלל חצי שעה! שאלו אותו, מה פירוש? ואמר, היתה לי הצעה נהדרת לפני 20 שנה, אבל חששתי מהמה יגידו. כמה זמן מתעסקים בני אדם באיזו חדשה מרעישה? חצי שעה, שעה מקסימום ואח"כ עוברים לסדר היום. זה כבר לא מעניין, מתרגלים. ובכן, בגלל אותה חצי שעה הפסדתי את האושר בחיי... לתשומת לב!

אם הייתי מקשיבה ממש יותר למישהו חוץ מלעצמי, לאינטואיציות שלי, לא הייתי נשואה היום...
סליחה שאני שוברת מיתוסים....
הלוואי שהייתי מתחתנת בידיעה שכל קרובי מסכימים עם החלטתי אבל... זה לא קרה....
היתה לי חברה טובה אחת [כלומר, יש לי עדיין...] שבעלי ממש מצא חן בעיניה אבל היא לא ידעה להגיד לי אם זה יהיה נכון ולמען האמת גם לא שאלתי אותה...

אם אני אבחר מישו באמת, אפאחד לא ישנה את דעתי אפילו יעשו לי אלף פרצופים [אלא אם כן מגלים על הבחור משו חמור, אבל זה כבר עניין אחר.]

"יום שבו הותרו שבטים להנשא זה בזה"

עד 120

איפה וועדת יומולדת שצריך אותה?

נכנסתי במיוחד בשבילך ילדונת...

מזל טוב!!

שתזכי תמיד לבשר ולהתבשר בשורות טובות!

מזל טוב אור יקרה!!!
המון שנים מאושרות ומלאות אור!!

תודה רבה! מרגש...
שכל הברכות הטובות יחולו על ראשכם!
ונזכה לביאת משיח צידקנו במהרה עכשיו...

איזה כיף לקבל ממך כל יום וכל היום רק ברכות....
אמן!!! וכן לאמור!

(ואני מוכרחה להגיד שבהתחלה לא הבנתי רק אחרי האיחולים הראשוניים)

ולראות רק אור בחייך!! עד מאה ועשרים

בס''ד

ה' יגשים משאלות ליבך לטובה ולברכה.

בהצלחה בכל=)

ה' יברך אותך בכל הטוב שאת מבקשת לעצמך,
שיומלאו המשאלות לטובה,
שתראי ברכה והצלחה ובריאות איתנה.
שנה הבאה מתחת לחופה!

מגניב, יצאו לי כמה חרוזים,

תודה למי שבהיא את הקישור

לגבי כל דבר בחיים, ולגבי כל שלב בחיים..

ספיישל פור מי!

הרגע סיימתי להכין עוגיות!!!

ואני מרגישה... בלי קשר
כמו הילדון בסיפור.


תודה אנוכי123. בדיוק במקום!

איזה עוגיות הכנת??
אני נורא אוהבת עוגיות...
=)

משל כ"כ יפה וכ"כ נכון...
אלו החיים וצריך לדעת להסתכל על המכלול...
כמה שזה קשה.....

מקלחת, צחצוח שיניים, ושלוש דקות להתלבש (מה לעשות שאני בן...)

אך-
בנות..
אווווו זה כבר סיפור אחר.. סתתתם...

לוקח זמן. וחשוב שיקח זמן. יש לזה חשיבות גדולה מאוד בעניי.
רושם ראשוני. לא חוזר שוב....
גם אם זה (לא עלינו!!!) בפעם ה25.......

חחחחחח
צבע אדום.. נק' רגישה

מסכימה עם אור77
נקודה רגישה מאוד מאוד!!!!!!!!!!!1

מאיפה לי לדעת אם יש כאלה שבדיוק עכשיו נפגשות או נפגשו עם ה25 שלהם..
וזה באמת לא צריך להיות עלינו!

צריך שכל אחד ימצתא את זיווגו במהרה בלי שום עקבות.

מחכים לבניין הבית(שני הבתים)!

שאצלנו- הוא לא כזה....

שעה בערך

בדיוק שאלתי את חברה של אחותי (בת 32 שהתחתנה רק השנה)
איך היה לה כוח להתארגן כל הזמן
ובכלל איך היא לא התייאשה לצאת כבר
אז היא אמרה שהיא תמיד חשבה שאולי זה בעלה

בסוף כולנו נגיע למנוחה ולנחלה!

כי לכל רגע,אנחנו באים עם כל מה שבנינו,וכל מה שהפנמנו ולמדנו עד כה.
תחשבו על זה...

אני לא מתארגנת יותר זמן ממה שאני רגילה ליום יום, אני אוהבת להיות איך שאני תמיד ולא להתחיל לעשות הצגות

אני דוקא רוצה לרצוח מישהו, לא משנה מי.

הפרסי הקטן והמזוקן
כולנו נודה לך

יש למישהו נשק להשאיל??

כל הנשמות הרגישות.. מרגישות.... בלגן לחץ ייאוש מבוכה...
ההולכים בחושך יראו אור גדול!!!

תלוי בהרגשה שלך. אם את חושבת שאת צריכה את השנה הראשונה (או לפחות חלק ממנה) לעצמך - למה לא? מן הסתם את עוד לא מבוגרת, אז אין לאן לרוץ כ"כ.

ושני דברים נוספים - מה זאת אומרת "זה הזמן שלו להגיע"? אם את לא רוצה להתחתן כרגע, אז אין דבר כזה זה הזמן שלו להגיע. זה לא שיקול, בהנחה שיש דבר כזה בכלל "זמן שלו".

ודבר נוסף - את גם לא חייבת להחליט מראש לכל השנה. אפשר להחליט לראות איך את מסתדרת עם הלימודים בתקופה הראשונה של השנה, ואח"כ לחשוב על העניין של החתונה מחדש. אולי תראי שזה לא מפריע לך ללימודים, ואולי גם תראי שאת כ"כ רוצה את זה, שאת מעדיפה שזה קצת יפריע, ובלבד שזה יהיה.

בהצלחה.

כי באמת אין לי זמן לנשום. גם לימודים וגם עבודה...
אבל לא הפסקתי..
אבל גם לא יצאתי..
ולא הייתי לחוצה על לצאת...

אל תפסקי אבל תיהי בלחץ מיזה..
אם זה יבוא אז סבבה
ואם לא אז גם סבבה ככה תוכלי ללמוד בשקט

בסיעתא דשמיא!

כשנושאים ויש ילדים לא מפסיקים ללמוד, ממשיכים- פשוט יש סדר עדיפויות שונה לכל דבר.
כנ"ל ללימודים: תראי איך את מסתדרת ואז תשבי ותעשי לך סדר עדיפויות...
לדוג': מקום ראשון- לימודים
מקום שני- פגישות
מקום שלישי- תחביבים
וכו'..

החיים לא נפסקים, פשוט צריך לסדר אותם מחדש..

אני חושבת שאפשר להחליט החלטות כאלו אבל לא להיות מקובעים כי באמת את לא קובעת.. ז"א תאפשרי לעצמך לחרוג ושלא תמצאי את עצמך בנוחות מסוימת בשביך ואז עוד שנה ןאח"כ עבודה אז גם אין זמן, נכון?
הכי חשוב- לזרום..

ממש לא מסכים!!
יש דברים שלא דוחים!
בעז"ה, תעשי את ההשתדלות שלך, את לא יודעת מתי יהיה נוח מתי לא,עכשיו לימודים, אח"ך מבחנים,ואז עוד לא מצאנו עבודה, וכ"ו וכ"ו והזמן חולף..
וגם אח"ך, אז מתחתנים, כדאי ללדת ילדים? אבל עכשיו זה לא נוח,עוד לא סיימנו ללמוד, עוד אין עבודה, ובדיוק קנינו אוטו,אז נחכה עד שנסיים לשלם עליו, אשרייך אם את יכולה כלכך לתכנן את החיים שלך.. אני מנסה, וכל הזמן צצים דברים חדשים, לקב"ה יש הפתעות.. אנחנו מנסים.
בהצלחה..

חברה שלי העירה בלי כוונה
אבל אני תפסתי את זה רציני:
בחורה "צדיקה" כמוך, לא יכולה להתאהב
לפני החתונה . אל תחפשי אהבה תבני את זה אח"כ
ואני שואלת
מה דעתכם?
ככה, להתחתן בלי אהבה?
מי אמר שאח"כ זה כן יבוא?

לא שאני מרגישה צדיקה, נו... הבנתם היא התכוונה דוסית כזאת מה לעשות במחוזותינו יש גם כאלה ואני בתוכם

אני כן רוצה להתחתן מתוך אהבה!!!!!!!!!!!!!!!!

זה לא סרט קיץ רומנטי שתדלגו יד ביד על החוף מול השקיעה,אם לזה היא קוראת אהבה...אבל ברור שמתחתנים מתוך רגשות אחד לשני,רק צריך להגביל את הביטוי שלהם כי אנחנו נזהרים לפני החתונה שלא לעשות שטויות.

זה יותר עניין של אופי אישי. יש אנשים שבאופיים הם פחות מבטאים את האהבה שלהם, עד שירגישו שהיא ממוסדת.

אבל נכון שהרבה פעמים הדוסים יותר מאופקים ולכן נראים כאילו הם פחות אוהבים.
לא מדובר בהכרח בפחות אהבה, אלא בפחות מעשים של אהבה, פחות חיזור אולי, פחות פוצי מוצי... וזו באמת בעיה שלנו הדוסים, ובעיה שחייבים להשתחרר ממנה. וזה קשה. (הפוצי מוצי באמת נראה מפגר ושיטחי, אבל עצם החיזור ועשיית מעשים שמבטאים רגש, זה דבר מבורך בעיניי)

חוץ מזה, לאנשים מבחוץ, שאינם דוסים, קשה בעיקר להבין איך אפשר לאהוב בלי לגעת, ואפילו בלי להתייחד. לכן נראה להם שאין אהבה עד החתונה אצלנו, אבל זה לא כך.
ההבדל שנראה לי עקרוני הוא שבמגזר שלנו לא יכולים לתת ביטוי לאהבה שמרגישים בגלל מגבלות הלכתיות, ולכן תמיד משדרים חוסר החלטיות רגשית, ויחסים של ימין מקרבת ושמאל דוחה, ולא רק ימין מקרבת...

ותכל'ס אפשר גם להתחתן בלי להרגיש משהו יוצא דופן, וזה בד"כ מה שקורה אצל אחינו החרדים, אבל בציבור שלנו מחפשים תמיד את הרגש לפני שאפשר יהיה להתחתן

מכיון שאיש עוד לא הגדיר בצורה חד משמעית את המושג "אהבה", וגם בגלל שהאהבה משנה את פניה בהתאם לתקופות שונות בחיים, מאורעות ואירועים, ובכלל היא מושג דינמי ועתיר פנים, לא הייתי מציעה לך להסתבך עם השאלה האם התאהבתי ואני יכולה לחשוב על נישואין, או שאם זה לא ממש קרה אז אולי זה לא יקרה? ועוד כל מיני תהיות כאלו שיכולות בהחלט לעכב אותך מקבלת החלטה, וגם לשבש את החשיבה הברורה והתועלתית. לכן אני מציעה שהנוסחה האומרת: אם יש נעימות, רצון של "עוד" ביטוי למידות טובות, אוירה טובה מקבלת ומאפשרת, ועוד, זה אמור להספיק מעל ומעבר לקשר של קיימא בשטומ"צ. ממילא זוגות דתיים לא אמורים לממש את אותה "אהבה" במלואה לפני בואם בברית הנישואין. חיזקי ואימצי!

היא להתחתן מתוך סיכוי לאהבה.
כלומר,לא חייבים להית זיקוקים באוויר,
אבל כן צריכה להיות איזושהי התחלה
של היקשרות רגשית,בכדי להיות בטוחים בהמשך
תצא מזה גם אהבה גדולה. אמנם לא ניסיתי,
אבל כל האלו שהתחתנו אומרים שאהבה אמיתית זה אחרי
החתונה אז עדיף להקשיב להם.
מצד שני,שמעתי גם על מקרים של
אשה שלא מרגישה כלפי בעלה כלום(למרות ששכלית הוא מאוד מתאים לה)
לכן,צריכה להיות איזושהי התחלה של משהו.

את שואלת מי אמר שאחר כך זה יבוא ואני עונה: רק את!
צר לי לאכזב אותך אבל לאהבה לא 'נופלים' וזה גם לא נוחת עלינו,
אא"כ את מדברת רק על גילויים קצרי טווח של הדבר הענק הנפלא והמתמיד שרק הוא ראוי להקרא אהבה.
הגילויים קצרי הטווח הם כמו שלהבת קופצת ודועכת, ואילו אהבה היא נתח של נצח, שההגעה אליו היא רק על ידי השקעה והתגברות.
מישהי חכמה אמרה פעם 'בכלל עדיף להתחתן מתוך כבוד אפילו בלי שום אהבה (עם סיכוי חזק להגיע אח"כ לאהבה)מאשר להתחתן מתוך אהבה שמי יודע אם תתמיד, מי יודע אם יש לה יסוד חזק'.
אשמח לעזור בברור.0527649377

אך אני עדיין שואלת-
יהודית, כתבת "אם יש נעימות ורצון לעוד ובטוי למידות טובות, זה אמור להספיק"
לבחור שנפגשתי אתו יש מידות טובות היה נעים
אבל היה חסר לי ה"טעם של עוד"
חסר פלפל
ונורא קשה להחליט ככה........
מחכה מאוד לתגובתך

צריך לבדוק עוד נתונים: בת כמה את? כמה את כבר לחוצה? האם זה רק "פלפל" שבמידה ותשוחחי איתו על כך פתאום הוא יהיה יותר מפולפל, או שאת מדברת על משיכת הלב? משיכת הלב היא מרכיב מאוד מאוד חשוב בקבלת החלטה. אבל לפעמים אדם עוצר את עצמו מפיתוח של משיכת הלב כי הוא מפחד מקבלת החלטה! כלומר אין אמירה גורפת בעינינים שבלב הללו, אלא כל מקרה לגופו. עוד משהוא שיכול מאוד לעזור לך בקבלת החלטה: שאלי אותו אם יהיה איכפת לו לעלות לשתות קפה אצל מישהוא קרוב אליך כמו זוג חברים, אחות נשואה וכו', כדי שעוד זוג עינים ועוד זוג אזניים יתרשמו ממנו. לפעמים זה מאוד עוזר שאחות/חברה/גיסה/ "מחממת" אותך במילים כמו הוא פשוט מקסים, מרתק מעניין וכו' דברים שאולי יש בו ואת מרוב מתח והתלבטויות לא רואה אותם. בהצלחה!

לחוצה מאוד!!!!!! גם בגלל גילי
איך בחור יכול להיות פתאום פלפל? פתאום אחרי שיחה הוא ישתנה?
הוא מאוד ביישן אני לא יעשה לו את זה, להפגש עם אדם נוסף בפרט שזו בעיה שלי- לי קשה להחליט, למה להקשות עליו
את "החימום" הזה כבר קבלתי, אמרו לי שהוא בחור מעולה
אך עדיין קשה לי לקבל החלטה כ"כ אחראית אם אני לא שלמה עם עצמי
תודה, יהודית
נאוית

פעם נפגשתי עם בחור שלא רציתי להיפגש איתו...
השדכן היה אחי...
לפני הפגישה, ממש לפני שנסעתי.. אחי התקשר אלי ואמר לי כמה מילים טובות עליו... כמו שיהודית אמרה. זה שינה לטובה על היחס והגישה שהגעתי לפגישה!

או שפשוט זה לא זה, אין לי משיכה אליו?
שאלה קשה, אה?

אבל רגע, את לא מרגישה שאת רוצה לחיות איתו? שאת רוצה בקירבתו?
כי אם לא... אז כנראה שזה לא זה... אבל- קטונתי... זה רק מה שאני חושבת.

משיכה זה דבר שבא ממילים טובות שהיא שומעת מהבחור (כמו שההלכה דורשת...)
לפי דעתי את צריכה לדבר עם הבחור ולהגיד לו שאת חושבת שאתם מתאימים מבחינה שכלית ויש עניין לעבוד קצת ביחד על פיתוח הרגש.
ואני מאמינה שאם הוא חושב כמוך - הוא ישתף פעולה, וכן, אם את קצת תיזמי אמירות רגשיות - כגון מחמאות, להגיד שנהנית איתו, אם התרשמת מאוד מאיזה מעשה שלו - להגיד בקול וכד', אני בטוחה שזה יקל עליו להיפתח והגיב בהתאם.
בכל מקרה - אל תרוצי, לפעמים זה ענייין של זמן, עד שנקשרים (ושל צבירת חוויות ואמירות..) - לא צריך להחליט כל כך מהר, ולהילחץ מזה - הלחץ בעצמו חוסם את התפתחות הרגש.
אני אישית חושבת שאם אחרי כל זה את עדייין לא מרגישה אליו כלום - אז תתחילי לדאוג.
כרגע קחי זמן והרבה מצב רוח וצאו לדרך...

פחד מהחתונה הוא חוסם רגשות ידוע.
לפעמים הפחד הוא מעצם ההחלטה על מישהו אחד לכל החיים ולא מהנישואין עצמם.
תעשי עם עמך בירור פנימי בעניין ותנסי לנקות פחדים כאלה אם הם קיימים (וזה טוב בכלל).
קריאת ספרים ומאמרים בעניין חתונה, זיווג ונישואין יכולים ממש לעזור - מניסיון.
עוד משהו:
לדעתי - אם נעים וכיף לך איתו זה בסיס מספיק - אמנם לא בשביל להחליט - אך בשביל להמשיך את הקשר ולנסות לטפח אותו...

עשינו פסק זמן
כבר עבר הרבה זמן (כמה חודשים)
ולכן השאלה מטרידה אותי
התכונות טובות- מבחינת הרגש- רוצה יותר
אני רוצה להיות שלמה עם ההחלטה

מה זה אומר שחסר "פלפל"? (באמת שאני לא מבין)

כמו שבתבשיל, אם חסר פלפל אז ממש ירגישו שהתבשיל חסר משהו, אפילו את העיקר, ככה בדברים או במעשים (אני לא ודעת למה הייתה כוונתך), כשאין את המה שיעשה את זה מגניב/מרגש / קצת יוצא דופן או בקיצור "טעים", אז אומרים "חסר פלפל".
(אני מכוונה שהבנתי את השאלה שלך..)

בס''ד

אדם רגיל,משעמם,סטנדרטי,פשוט-חסר בו פלפל.

פעם רצו 'להעיף' אותי מלימודי ההוראה בתואנה זו...

מעניין מה היה קורה, אם זה היה כך...

שחסר לו "פלפל" בבחורה, אבל נתקלתי כבר כמה פעמים בטענה הזו (כולל בפורום הזה) על ידי בנות...

מה זה אומר?

ואנחנו לא מרגישות שיש קשר לבן אדם.
איזו ישירה אני, אה?!

סתם ככה נראה לי שכל פעםם הטענה הגיעה מאותה אחת......
אולי זה פותר לך את התמיהה

אבל לא חשוב

בן אדם שלא מעוניין או שהוא שקט, לפעמים הוא רק נראה לי משעמם.
מצטערת אם נפגעת. לא אישי בכלל...

תירגעי, אני לא נעלב כל כך בקלות...

אנשים פה זהירים עם ההעלבויות בצורה מגוחכת, כאילו אסור לומר פה מילה.



בכל מקרה, לעצם העניין, דווקא נראה לי שזו טענה של בנות ולא של בנים (וכן, אני חושב שזו טענה של בנות, ולא רק בת אחת...) בגלל שבנות כחלק היותר פאסיבי בקשר, מצפות שיסחפו אותן, ולכן מצפות למשהו מדהים לפעמים....
אני תוהה לעצמי אם הציפיות ריאליות או הוליוודיות