פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 192)

אף פעם לא הבנתי את הקטע של דייט בקולנוע. אולי זה נחמד בתור חוויה משותפת, אבל בדייטים ראשונים, שאני מגיעה מכוונת מטרה לבדוק אם הבנאדם מתאים לי, צפייה באותו סרט + פופקורן (אופציונלי) לא נותנת שום אינדיקציה לזה, מה אמורים לבדוק? אם הוא צוחק/בוכה במקומות הנכונים?

ברצינות, זה שאלה טובה לדיון. עד כמה אנחנו שופטים, מקטלגים ואפילו מכריעים על פי קווי התנהגות, במודע ולא במודע..

אני באמת חושבת שצורת התנהגות, לגמרי כוללצורת אכילה מראים הרבה על אדם. אבל לא חושבת שזכותנו להכריע מזה מה זה אומר על אדם. 

אפשר לקבוע שזה אומר דברים, אי אפשר לקבוע מה.

נו! אז בדיוק לכן זה לא רלוונטי  לקטלג מישהו לפי איך שהוא מלקק את המלח מהחבילה הריקה של הפופקורן (לא שאני עושה את זה כמובן.. ראיתי פעם מישהו וזה..) הרי בסופו של דבר אי אפשר באמת להכניס אותו תחת קטגוריה מסוימת ולצדוק. יכולים להיות לו כל כך הרבה מניעים וסיבות ותכונות אופי שגרמו לו ללקק את המלח מהפופקורן (לדעתי האישית איך שבנאדם אוכל זה רק איך שהוא אוכל ולא מעיד על דבר ורבע)

99% שיהיה קטעים מלוכלכים.

לצפות ביחד בפגישה ראשונה בתכנים כאלה? ניראלי כדאי לחשוב פעמיים

לכל רווק ורווקה יש בעיות משלו והתמודדות משלו.

הרבה מהן הן בעיות שאינן תלויות בו, ובהרבה אחרות הרווק עצמו לוקח חלק פעיל (בררנות, לדוגמה) - באשמתו או שלא באשמתו.

אבל החברה הכללית מניחה שכל רווק לוקה בכל רצף הכשלונות, או לפחות באותו רצף שהמוכיח בשער החליט להתמקד בו - וכל שיעור של 252 מניח שאם רק נפתור לך את בעיית __ חייך ישתנו מהקצה לקצה.

ולכן צריך לזכור את צערם של הרווקים שאנשים מנסים לפתור להם התמודדויות של אנשים אחרים ומתעלמים מההתמודדויות שלהם,

ואת המאמץ שלהם מול אותם דברים שלא תלויים בהם - כשהטראגיים ביותר הם אותם דברים שהם גורמים לעצמם ולא מצליחים להשתחרר.

יצא לי לדבר עם הרבה מסייעים למיניהם שהחליטו שיש לי בעיה כזו או אחרת כי לדעתם זה היה משהו שקל להם לטפל.

וכן, גם ב252 אני קצת רואה את הגישה הזאת. כלומר, חסר לפעמים הענווה של "אנחנו יודעים שיש בעיות שאנחנו לא יודעים לפתור, אבל הנה טיפ שלנו בנושא מסוים.

כגישה, לא באופן פרטי. באופן פרטי בכל סיטואציה אני חושב שהם באמת באים לפתור משהו מסוים

לא בשיעור עצמו. משהו בהנגשה של הפרויקט משדר לי את זה. אבל אולי זה רק בראש שלי

המשואה הוירטואלית שלי - לקראת נישואין וזוגיות

[שואלת בלחש- אין שום דרך לברר את הדברים שאת יודעת שמפריעים לך במראה בלי לראות תמונה? נניח גובה זה ממש משו שאפשר לברר לפני.. ממש בקלות אפילו]

שתמונות הן חלק ממחלוקת איזונית בין ביטחון והשתדלות. 

או אולי במילים אחרות, ככול שבוטחים יותר כך מחפשים את התמונה פחות.

אך זה לא קשור אלייך כ"כ. 

רק לומר שקראתי, ומבין. ולאחל בהירות בדרך.

ולא כולנו רוצים ?

[נערך, כי אין צורך שישאר.]

רק רוצה לאחל שתמצאי את הטוב המופלא שאת מחפשת בכזו אמונה טובה.

(סתם כי אני לא חושב ששייך לפתוח על זה שרשור).

בפועל עוד לא התחלתי, אבל סיכמתי עם אמא שלי שכל הצעה שאקבל היא תראה את התמונה ותחווה את דעתה (לא תפסול או תכשיר אבל כיוון שהיא מכירה אותי כ"כ טוב אני סומך עליה, מקסימום אתן לה כמה הכוונות מה נראה לי מצד היופי החיצוני).. אפשר אולי לסמוך על חברה טובה (או חבר טוב) בנושא.

מציע.

לרוב אין כמעט דבר כזה שאין... תשבור את הראש ואם לא תמצא זה לא איסור לפנות לבד... רק אמיץ מאוד

אומרים. 'אין צד שלישי וחשבתי שאולי, אז תחשבי כאילו אני צד שלישי שפונה'.

אולי קודם לחפש צד שלישי, ואם אין אז להתחיל בעצמך ( אין לך מה להפסיד, רק להרוויח)

אם את רוצה לשמוע "לכי על זה, הוא בטח מדהים אם כיף לך איתו למרות הספקות ולמרות הדברים המרחיקים, ובאמת לא צריך מושלם" - הנה, אמרתי. בסופו של דבר לכל אדם יש חסרונות, את תתחתני כנראה עם אדם שיש לו תכונות שאת לא אוהבת. אז למה לחכות?

אם את רוצה לשמוע "עזבי, חכי ויגיע מישהו יותר טוב" - הנה. אבל בשביל זה את לא צריכה אותנו. ולכן אני מנחש שאת מחפשת לשמוע משהו שישכנע אותך שהתשובה הראשונה מתאימהלמקרה שלך.

מכיר זוג, שהחתן סיפר לי לפני החתונה שיש לו ספקות, ושהיא גם יודעת. יצא לי להתארח אצלם ולראות את הילד.

אם באמת יש עצירה רגשית - מאד תלוי מאיפה זה מגיע, האם זה בגלל ציפיה שלא התממשה, או שזה פחד מחתונה, או שזה בגלל שבאמת חסר משהו... הייתי ממליץ ללכת להתייעץ עם מישהו שמבין (או מישהי שמבינה), רצוי דמות שמכירה לפחות את אחד הצדדים, ולנסות להבין מה אפשר לעשות.

ועוד כמה מחשבות - האם את בטוחה שהחלום שלך ריאלי? שהבחור שאת רוצה קיים? אם יש כזה, או כמה כאלה, זה סיפור אחד, אבל אם הוא קיים רק בדמיון שלך, תוותרי עליו.

השאלה אם מתוך האפשרויות הריאליות הוא עונה על כל הדרישות היסודיות ועל רוב הדברים שחשוב לך, והוא לא פחות טוב מבחינת הקריטריונים שקבעת - מרוב האוכלוסיה הרלוונטית. נאמר, שבכל פרמטר שחשוב לך, כאשר 100 זה הכי טוב שיש, הוא לפחות 80 או אולי 70. כי מי שהוא 100 במשהו אחד עלול להיות 60 במשהו אחר... אז תחליטי מה את צריכה, מה הגיוני שתמצאי, ותחשבי לפי זה.

וכן, המחשבה להתחתן עם מישהו כי בסך הכל הוא בסדר ואת לא רוצה להישאר רווקה - בעיני היא בסדר, *בתנאי* שאת שלמה עם זה ומבינה שזאת הבחירה שלך, ושאת מסוגלת באמת לאהוב אותו

אך אולי כדאי לשאול זאת בנשו"ט. 

ויש גם את דעתי אבל לא הייתי רוצה לקחת אחריות שכזו על כתפי הקטנות.

המון טוב עבורכם ~

לא צריך יותר מדי רצון, פשוט צריך הבנה שהגענו לשלב הזה בחיים.

וכמובן הנכונות לעשות מה שצריך בשביל זה.

*יכול להיות שזאת הסיבה שלא התחתנתי כשהתחלתי לצאת? אולי. אבל גם כשהיה לי רצון מאד חזק לא התחתנתי, אז אולי זה לא משפיע.

הטענה הייתה שהאישה גורמת למוות מוקדם. מחקרים מוכיחים שדווקא גברים נשואים חיים יותר. הפרכה.

על אף שאני עושה כך לא אחת...

אני כמעט אף פעם לא מתקשר לחברים וכו'

ההגיון:

יש עובדות יחסית יבשות, שאותן אני יכול לברר בשיחה עם השדכן

יש נקודות מאד סובייקטיביות, שבהן אני צריך מישהו שמבין את נקודת המוצא שלי ויכול לתרגם לי את התיאור לשפה שאני מבין ("מאד מקפידה על הלכה אבל לא חרדית": האם הכוונה שהיא לא שולחת SMS בשבת, אבל הולכת עם שרוול קצר מאד? או שהכוונה שהיא לא אוכלת כלום בלי לבדוק מתולעים, אבל אוהבת לשמוע שיעורים של רב פלוני שמתיר ללכת לשירות לאומי? וכמובן זאת רק דוגמה, "נחמדה אבל לא מרכז החברה" זה הרבה יותר מסובך)

נדיר שיש דברים שלא אצליח לברר בשיחה עם השדכן וכן אצליח בשיחה עם חברה של הבחורה

אני מצפה שהצד השני יברר כל מה שחשוב כדי שיהיה פוטנציאל לקשר. אם המסרים שעברו הטעו - אין לי בעיה עם זה, אבל אם לא נעשה אפילו בירור בסיסי, זה מעצבן

הם סוג של השתדלות.

כי הרבה פעמים מבררים ומקבלים תמונת מצב שונה מהמציאות.

אז כן, בירורים הם חשובים.

אבל בשבילי.

אם הצד השני לא בירר, אני מניחה שזה קורה או כי הוא לא מאמין בבירורים או שכבר אין לו כח לברר.

לא הייתי פוסלת על זה, אבל זה כן היה נראה לי קצת מוזר.

ולכן ניסתי בכרטיס שלי להרחיב מעבר לפרטים הבסיסיים.

בפועל אני לא יודעת מי מברר עליי ומי לא.

הסיבה שזה מפריע לי, שזה מתסכל לצאת עם מישהו (אחרי שאני ביררתי, קבענו מקום ותאריך, התארגנתי, נפגשתי וכו') - ותוך 5 דקות הוא מחליט שזה לא זה - על סמך משהו שיכולת לשאול מראש, ולחסוך את כל הטרחה והמאמץ (הפיזי והנפשי).

נניח, אם חשוב לך מישהו שיהיה גבוה ממך - וזה לא כתוב בכרטיס, את לא מבררת, ואז את מגיעה לדייט ומגלה שהוא נמוך ממך. מה את עושה? האם את בכל זאת ממשיכה כאילו שיש כאן פוטנציאל אמיתי, או סתם מורחת זמן כדי להיות נימוסית? (ואם זה פער גדול יחסית, של 5 ס"מ?) 

באופן עקרוני לא יוצאת בלי לברר. יצא לי לסמוך על מי שהכיר בינינו, ויותר מפעם אחת זו היתה קטסטרופה - בעיקר בתחילת דרכי, ועם הניסיון למדתי את החשיבות של לברר לפני.

ואני תמיד מסכים בלי לברר

הבירורים נועדו להבין טוב יותר את מי אתה עומד לפגוש, ולהגיע בלי לברר ואח"כ לפסול על דברים טריווייאליים שהיית יכול לברר קודם בקלות זה לא פייר.

יוצא לי לפגוש עם בירורים "מלמעלה" כאני מכירה מקרוב את המציע ויש לו היכרות קרובה גם עם המוצע, ואז אני פחות או יותר סומכת על האינפורמציה שמקבלת ממנו.

לכל אחד יש דרך החשיבה שלו.

יצא לי פעמיים שלא ביררתי לפני. ההצעות היו דרך חברות/ ממקור אחר אבל חברה שהכירה טוב את הבחור

בדיעבד על אחד מהבחורים ברור שאם הייתי מבררת מראש- רוב שהסיכויים שלא הייתי יוצאת איתו,

אבל שמחה על זה. לא הייתי מוותרת על החוויה

הנק' בעיניי זה שזה לא שחור לבן.. יש הרבה גוונים וכל מקרה לגופו..

זאת אומרת, תלוי מה המניע.. 

ותלוי גם איך ההצעה הגיעה.

בירור מצידי-

אני לא נגד בירור, אבל יצא לי להגיד כן בלי לברר אם ההצעה היתה ממקור אמין וחשבתי שזה בנאדם שיהיה מעניין לפגוש. 

בירור מצידו-

אני מאמינה באינטואיציה ולכן הכרטיס שלי קצת שונה ולא פוסלת אם הבחור לא בירר (לפחות במצב רוח הנוכחי. אבל הכל יכול להשתנות..)

מה שכן, זה מעורר סימני שאלה לזלזול\נואשות ולכן חוסר בירור של הצד השני דווקא יגרום ליותר בירור מצידי.

חשוב לי שיבררו עלי

וכן יצא לי להסכים בלי לברר, בעיקר בסיטואציות שזה היה נגיד אח של חברה ודברים קרובים כאלה, או למשל כשפשוט היה לי נמאססס מבירורים אז היו פעמים שפחות או יותר שמעתי את השם ופה ושם דברים קונקרטיים... ולא היה לי כח להרים טלפון אחד, דווקא זה יצא חביב לפעמים כי היה בזה מימד של הפתעה ובאתי על נקי...  

לספר שתשמח לעבור לפלטפורמה נוחה יותר

אם נראה שיש כיוון - אפשר לבקש שם של חבר/ה וטלפון.

ולסכם שאחרי השלב הזה, אם ייראה - נפגשים.

זה אחד הדברים המצחיקים...

כי היא דומה גם לי בוללל

משהו הזויייי....

ובית כנסת של האוניברסיטה נשמע כמו רעיון טוב...

על איזו מהאוניברסיטאות את ממליצה?

(ואיזה אנשים נוסטלגיים יש שם בתגובות... לאן התנדפו כולם??)

@חתולה ג'ינג'ית יאלה תעדכני אם היו תוצ'... אולי נאמץ את השיטה