פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 191)

אבל אז מתחיל תהליך של להתרגל למראה ולייחס לו תכונות חיוביות

המשיכה שלנו מושפעת מעוד דברים חוץ מהמראה החיצוני.. כמו האופי והדיבור של האדם שמולנו

סרטון יפה של פנינה על הנושא

רק שנראלי הרבה פעמים מראה חיצוני לא מושפע מהסתכלות לא טובה שיש לנו על האדם.. אלא פשוט כי זה פחות מוצא חן

אבל בוודאי שעין טובה יכולה רק להועיל.. תודה על הדיוק

אבל לא יודעת להסביר איך זה קורה🙈

יכול להיות מבצ שאני אגיד על בחור שהוא מכוער בעיני, (חיצונית)

ועדיין ארגיש משיכה.

אצל נשים בעיקר, משיכה מתבססת על הרבה מאד נתונים אחרים מעבר למראה.

שהיום הן נשואות ..
יש לי חברה בכלל שבעלה (לפני שהיה בעלה ) עבר והיא אמרה לי נכון הוא רזה מידי ? אבל חמוד?
היום היא חושבת שהוא הכי יפה .


תראי אני כן חושבת שאם את לא חושבת שאין בו חן בכלל
לא עין טובה לא פנים טובות .. לא קול נעים .. בעצם כלום ויש רתיעה אז לא לצאת

לא יודעת לפרק ממה בדיוק היא מורכבת, אבל יש דברים פנימיים באישיות שגם משפיעים על המשיכה.
אני לא מתכוונת שמתגברים על זה שאין משיכה ומתנחמים שיש לפחות דברים פנימיים טובים.
אני מתכוונת שהדברים הפנימיים עצמם מגבירים את המשיכה.

אגב בהמשך היכרות וככל שבונים קשר, מין הסתם גם אוהבים את המראה החיצוני כחלק מהמכלול של האדם

איך זה קורה? לאלוהים פתרונים

 

סתם.. אולי כי פשוט משיכה יכולה להתפתח גם בעקבות הכרות וקשר קרוב עם בנאדם שגוברים על הקושי עם הנראות החיצונית

(גוברים זה לא אומר שהמראה מפסיק להפריע, זה אומר שזה לא חוסם מלהימשך)

היו מקרים קיצוניים יותר או פחות, אבל אף אחד מהם לא היה נראה לי סופר מושך בהתחלה ונהיה יותר מושך עם הזמן.

בית שהתורה מרגישה בו בבית. כמה קלישאתי

בית שיש בו אוירה תורנית, רצינות הלכתית, רגש לדברים שבקדושה, קביעות בלימוד תורה (של הבעל) ושיח משותף בענייני תורה, עבודת ה' וגם לימוד משותף.

ולא, אני לא מחפשת אברך. אבל כן רוצה מאד שישתף אותי מתוך עולם בית המדרש שלו. (למה רק אברך יכול לשתף?)

השתדלתי להגיע בעיקר לדברים מעשיים.
זה אומר לפנות זמן לתפילות במניין ושיעורי תורה/ חברותות (גם בימים שמנחה,/ ערבית נופלת בדיוק על מקלחות והרדמות), וזלמן שבו הבעל לומד ולא עוסק במלאכות הבית (לא שהוא פטור, אלא זמן קבוע שלא).
זה אומר שמחנכים מגיל קטן לברך ולהתפלל (בלי קפדנות ועם צ'ופרים, אבל כציפייה)
זה אומר לנתב שיחות להקשרים הלכתיים/השקפתיים ולא לרכילויות וחדשות שלא באמת רלוונטיות לחיי היומיום (לדבר על תאונות דרכים, עם כל הצער שבדבר, זה לא משהו שצריך לדבר עליו בכל תאונת דרכים)
זה אומר לתמוך ולעודד קשר עם דמויות הלכתיות/ רוחניות שכולל שאלת שאלות והתייעצויות גם אם מכירים את הנושא.
זה אומר כמובן וכמובן ששמירת הלכה בכל התחומים (לא צריך חומרות בשביל לקיים את ההלכה).
אני מניח שהרוב מתכוונים לבית שבו התורה נתפסת כמובן מאליו ולא כמשהו שצריך להיות בלחץ קפדני עליו.



הדף שכתבתי לא לפני, אז אני לא זוכר עוד משהו, אבל נראה לי שזה מה שמתכוונים בדר"כ (או לפחות אני)

ונראה לי שהשאלה צריכה להעסיק גם את הבעל וגם את האישה, לימוד תורה זה רק צד אחד של התורה. יש לימוד ויש מעשה ובית של תורה זה בעיקר מעשה.

יש גם את העניין של בילויים וחופשות (אם בכלל, ואםכן אז); בארץ ולא בחו"ל, מופעים עם אוירה תורנית (לדוג' סטנדאפ שלא יורד על התורה).
ציון ולימוד על ארועים מסויימים (ימי פטירה של רבנים למשל).

אני קיבלתי הצעת נישואים
אמרתי לו יהל חכה אתה רק בכיתה א
לא עזר


היתה ילדה בגן ששאלה אותי לא הבנתי מה את???
אם את לא אמא ואת לא ילדה
אז מה את???

חכי, לאט לאט גם זה יגיע...

(והאמת שגם אני קיבלתי הצעת נישואין,
ביום הראשון שלי בתפקיד!
והסייעת אמרה שאני אהיה אבא נפלא...🥰)

אין אין על התמימות של הילדים!!!!!

אתזה שומרים לדייטים הרצינים, שהיא תגנוב ממך...

ואידך זיל גמור...

לקבוע זמן שבו מראש לא מדברים ורק מסתכלים על הנוף, או זה על זו, או אפילו עושים משהו משותף (נניח צובעים יחד בחוברת צביעה למבוגרים, קיים בלי סוף ברשתות הספרים ובאינטרנט). למה? כדי שיהיה אפשר להכיר בזה ולהתרגל לזה שבדייטים לא חייבים למלא כל הזמן את החלל בדיבור כאילו אם 5 דקות לא יהיה דיבור הדייט יקרוס אל תוך עצמו.

אם מגיעים לדייט מרחוק, לתזמן את זה שתגיע/י למקום המיועד כעשר דקות לפחות לפני הזמן - בין אם בתחב"צ ובין אם ברכב - ובזמן הזה ללכת לנוחיות, להתרענן, לנשום קצת...

במיוחד בתקופת הקורונה להיות מתואמים מספיק מה עושים ולאן הולכים, נניח אם רוצים להכנס לאן שהוא או לאכול איפה שהוא שצריך תו ירוק אז לוודא שלשניכם יש (ובכללי כדאי להיות מתואמי גישה לקורונה עוד טרם הדייט).

ככלל, להגיע לדייט בטבעיות, לפתח שיחה נחמדה ממה שעבר עלי ועלייך היום, להתעניין באחר ובאמת להקשיב לו ולה (לבד ממקרי חירום, שהפלאפון יהיה על שקט בתיק או בכיס) ולהתייחס לדברים שהוא/היא אומרים כך שיהיה לשני/ה פידבק והוכחה לכך שיש קשב.

להחמיא במידה, בפגישות ראשונות בעיקר על מעשים ועל מידות, בפגישות מתקדמות יותר וכתלוי ברמת הדוסיות גם ניתן להחמיא על לבוש, ועל דברים יותר מביכים (יש לך צחוק שהורס אותי... וכו') .

להיות כנה במידה הגיונית יחסית לשלב בדייטים. אפשר גם להדהד את התחושה שלי מהדייט תוך כדי הדייט - בפרט אם היא טובה אבל גם אם אני מרגיש/ה שצריך התנעה נוספת ויש פוטנציאל אבל משהו טיפה חסום.

להגיע תמיד עם בגדים שנלבשו רק היום ולא ביום אחר, לוודא מראש שאין כתמים על הבגדים או משהו בסגנון (לאלו שממש ממש חוששים, וכרגע אני מדבר יותר על בנים כי לבנות זה הרבה יותר מסובך - להביא בתיק עוד חולצה מקופלת ליתר ביטחון).

ראית בדרך פרח יפה שאינו פרח מוגן, ובכפוף לדיני שמיטה (או בכל שנה אחרת) - אפשר לקטוף ולהביא לה ולהגיד לה שזה בשבילה, ראית בדרך וחשבת עליה...

ליתר בטחון תמיד להביא בתיק בקבוק מים ו/או שתיה קלה כולל כמה כוסות פלסטיק ואיזה מזונות נחמד לנישנוש. גם אם קבעתם להכנס לאכול איפה שהוא אף פעם אי אפשר לדעת אם פתאום תתקעו, כדאי שיהיה משהו זמין.

תמיד לדאוג לצד השני מראש ולוודא דרכי הגעה וחזרה ובמידה שהחזרה תלויה בתחב"צ לוודא קווים אחרונים כדי חלילה שהצד השני לא ייתקע בלי דרך לחזור.

תשלום בארוחות, בתי קפה וכו' - לא להיות לחוצים מזה לא לכאן ולא לכאן. אתה רוצה כן לשלם עליה תוציא את הארנק, ואם היא מתעקשת אז אל תעשה מזה סיפור. אם אתה לא מעוניין לשלם אז תוך כדי הדייט שיהיה ברור איכשהוא או בשלב החשבון. וגם את, אל תעשי סיפור לא לכאן ולא לכאן. אם הוא מעוניין לשלם ואת לא מוכנה אז אל תרגישי עלבון ופשוט בנועם תחייכי ותגידי שאת מודה על ההתחשבות אבל תשמחי לשלם על עצמך. ומנגד אם את רגילה שמשלמים עלייך ופתאום הוא לא מציע אז אל תהפכי את זה כאילו עכשיו הוא גדול הקמצנים ביקום. אף פעם אל תצאי בלי כסף - מזומן ו/או אשראי ו/או אשראי בפלאפון.

אחרי הדייט ביום למחרת בצורה נעימה לכתוב או להתקשר ולתת פידבק על הדייט והאם מעוניינים להמשיך או לא.

ב"הצלחה!

במיוחד את הפסקה הראשונה

איזה יפה! אתה כתבת?

 

אכתוב עוד רגע בהודעה חדשה איפה הן כי נראה לי אני כבר לא יכול לערוך את ההודעה.

ניתן לשתף בשמחה. זה כמובן רק על קצה המזלג הטיפים האלו 😁

לשתם בשם הניק/השם האמיתי/שם אחר?

אפשר שם הניק למרות שאם זה במקום מחוץ לאתר ממילא זה לא יאמר כלום לאנשים...

אפשר גם לשתף בלי קרדיט...

אהבתי ממש.

לגבי הפסקה הראשונה - באמת? זה כזה חשוב?

 

וכדאי אולי להוסיף על חלק מהדברים שהם רק בדייטים מתקדמים מאוד, לפני שמישהו יושפע ויביא פרח בדייט ראשון בטעות...

"דייט ראשון". סבבה? חחחח

לגבי הפסקה הראשונה, אני מצאתי את זה מוסיף מאוד. שוב, לא חובה דווקא בדייט הראשון אבל כן בהחלט אפשרי וחשוב בחלק מהראשוניים כי אלו השלבים בעיקר שבהם שתיקה יכולה להפיל דייט אם לא מבינים שהיא בסדר.

כאשר מראש יוצאים מהקבעון של איך דייט ראשון או שני חייבים להיראות ומה אסור לעשוץ ושני הצדדים כן באים בראש פתוח לנסות, אז יאללה תעופו על זה.

יותר מזה - חודש לתוך הדייטים, אתם אמיצים? שריינו לעצמכם שעתיים או שלוש ובצעו את משימת 36 השאלות, מה שנקרא שאלון האהבה. לא, זה לא מבטיח שתאהבו בהכרח אחרי זה ותתחתנו ותביאו מלאנתלפים ילדים, אבל זה כן בהחלט יכול להוסיף עומק ויש לזה משהו מיןחד כשעושים את זה לא כשכבר כמעט מתארסים ממילא אלא עוד בשלבים הראשונים, אחרי חודש בלבד ופחות מ10 פגישות ככה שמצד אחד אתם לא זרים מוחלטים ומצד שני השאלון יכול להוביל אתכם למקומות חדשים לגמרי.

כולל הסבר קצר על איך הוא פותח:

https://www.eol.co.il/articles/234

נו, שנזכה שזה יהיה רלוונטי!

חוץ מזה שהעניין של הפרח נשמע לי קרינג'י להחריד🙈

אני לא בטוחה שהייתי יודעת להכיל את זה..

(וזה מעבר לעניין שכנראה הייתי מובכת בטירוף)

שאר העצות היו נשמעות בעיקר ביחס לדייטים ראשונים, אבל אולי לא🤷‍♀️

 

בכל אופן, במקרה שלי גם בקשר מתקדם זה קרינג'י לי😅

להביא פרח בדייטים ראשוניים מרגיש קרינג' ברמות מחרידות.

 

בקשר מתקדם - תלוי, אם זה כבר ממש ממש קשר אמיתי ורציני עם רגשות וכו - יכול להיות שכל מחווה תרגש.

תוספת עריכה: בכל מקרה - ממה נפשך. קשר שמגיע לרמה מתקדמת כזו של לקטוף פרחים - הבחור ידע אם זה מתאים או מפדח בשבילך...

נחכה ונראה😅

לא בדייט ראשון אבל כמה דייטים לתוך הקשר ובהנחה שהקשר מבוסס על כנות וזרימה, לדעתי זה מוסיף. לפחות ככה היה בקשר מסוים שהיה לי...

יש קשרים שנבנים טוב ומהר וגם פרח בדייט 6 לא יהיה דבר קרינג'י ומביך בטירוף אלא מחווה נחמדה ואות למחשבה. אני מדבר על קשרים שבהם גם לתת מתנות קטנות כבר בתוך החודשיים הראשונים של הקשר, זה דבר ששני הצדדים עושים ובסבבה. בלי לנסות לבנות מזה תילי תילים של מבוכות ו"אוי ואבוי מהקשור עכשיו פרח/מה קשורה מתנה עכשיו בשלב זה". פשוט לזרום ולהבין שכל אדם יש לו את שפת האהבה שלו, וגם זה בסדר. (שפת האהבה - זה לא שבהכאח כעת הוא מצהיר בזה "אני אוהב אותך", אלא הערכה, חיבה, רצון להעמיק ולהיטיב עם השנייה...)

מסכימה איתך בגדול.

* להיות אכפתיים ורגישים כלפי הצד השני (גם אם זה לא מתאים לא לשדר את זה, הצד השני השקיע ובא)

* לא לחשוב במהלך הדייט אם ממשיכים או לא, זה מפריע להתנהלות. אני אומרת לעצמי שאחרי זה אני אחשוב. ובכל מקרה כדאי לנסות להמשיך לדייט שני.

*יום אחרי הדייט ליצור קשר

*לפני שמתקשרים לשאול אם זה מתאים/מתי אפשר

*להיות כנים!! ואכפתיים

*אם יש נושא חשוב שרוצים לדבר עליו(נגיד שקשור לקשר) לא לחכות לסוף הדייט, זה יוצר לחץ בסוף ואפשר לצאת בהרגשה לא טובה

*אחרי הדייטים של ההיכרות(בערך 3) כדאי בסוף הדייט לעשות שיחת סיכום- מה היה טוב/פחות טוב/מה כדאי שיהיה פעם הבאה? וכו'... ואם יש התלבטות אפשר לדבר על זה ואז גם הצד השני לא מופתע..

יש עוד הרבה דברים 😅

להיות יותר טובים באופן כללי ולא רק מול הבחורה.

לא רעבים

לא לבנות על הדייט שבו אני אוכל או שאני ארגע מהיום הלחוץ והעבודה והסידורים...

אני למדתי שדייטים שאני קובעת אחרי עבודה נועדו להיות קצת מצ'וקמקים מצוברחים.... ואם זה יצא בתור אילוץ אז 10 דק קודם לקנות לעצמך משהו להרגע זה חשוב...

בסוף מישהו מגיע מזירה אחרת בעולם לפגוש אותך ומגיע לו דייט סבלני ועין טובה, וזה יכול לקרות אם קודם כל הצד השני (אני/אתה) יגיע בנחת ובטוב...

 

 

משתדל מאוד להקפיד עלזה.
לצערי לרוב זה לא הדדי...

השבוע קראתי איזה משהו שממש עזר לי אם תרצי תפני אלי בניק הרגיל שלך.
באופן כללי הפיתרון זה לעשות סגירת מעגל ראויה .
לא להדחיק- לכאוב .. להבין שאם זה לא יתרחש זה כי את לא רצית מספיק/ הוא ואת לא רוצה להיות בנישואין שהוא לא רוצה אותך !/ את לא רוצה אותו.! זה פשוט לא יעבוד
לחשוב מה את לוקחת ממנו הלאה .. ולעשות הפרדה בין המעשים שלו אליו לחפש את התכונות אופי האלה בקשר הבא.
ומה שלא היה טוב (למשל זה שאת / הוא לא רציתם מספיק ).

/>בהצלחה

אולי הוא פנוי?
אולי הוא מעוניין?
לא תנסי-לא תדעי.

בדרך כלל זה קל יותר ברגע שלמדת מה אתה אוהב או למה התחברת

חבר טוב שלי הרגיש ככה לאקסית מיתולוגית שהם חזרו ונפרדו איזה פעמיים… ועברה שנה וחצי שנתיים…
הוא אזר אומץ באיזה פעם ושלח לה הודעה, היא אמרה לו שהיא יוצאת עם מישהו ואם זה ישתנה והיא תרגיש אחרת היא תפנה אליו(הוא כמובן ברציונליות חשב שזה גם סתם נאמר בין היתר…)
אממה, היא חזרה אליו אחרי חודשיים והם כבר תקופה יוצאים באושר ואושר.
מסתבר שגם היא לא הצליחה להתגבר עליו כל הזמן הזה…
למה אני מספר? אני לא מאמין בלגשש…נסי בישירות, מקסימום לא, ומתקדמים הלאה בלי ספקות...

זה נשמע כואב. אני מכיר את ההרגשה הזאת. 

 

אצלי זה עבר בסוף מעצמו בלי שעשיתי משהו מיוחד (או שאולי כן עשיתי ואני כבר לא זוכר). 

 

אולי את לא בטוחה בכך שהוא עדיין לא רוצה ויש לך עוד תקווה שתחזרו, ולכן את עוד תקועה עליו. ואולי שווה לפנות לברר עוד פעם, וגם אם תקבלי תשובה שלילית זה יעזור לך לשחרר. וזה שהוא לא פנה אלייך זה לא בהכרח כי הוא בטוח עדיין לא רוצה, תראי מה שכתבתי כאן - ... - לקראת נישואין וזוגיות

 

ביקשת לדעת? 

 

 

מסכימה איתך שככה נהוג וראוי בקשרים מתקדמים 

 

קיבלתי תשובה מגומגמת קצת, שלא נוגעת אליי אלא לפרשנות אישית שלו על המצב.

 

לכן זה קשה, כי כשהמצב משתנה לא ברור מה מחזיק את ההבנה שזה לא מתאים.

 

תודה על החיזוק!

כשאת יודעת מה "הפריע" לבחור, את הרבה יותר שלמה עם ההורדה.
ככה את גם יודעת אם זה משהו ש"דפוק" בך ואת יכולה לשפר, או שזה סתם דברים שלא התאימו לו וזה לגיטימי לגמרי..

 לא כיף :/

בקשר רציני ראוי מאוד לפתוח. 

כדאי אולי גם לומר שזה מצופה ןגם אם לוקח זמן לחשוב על איך לומר ומתי לומר - שיעבור מסר ברור שיש לזה צורך.

(ומסכים מאוד)

אני גם רואה את זה כחובה של הצד ה"חותך"

אני תמיד תמיד מעדיף לדעת.

הייתי מציע לך באמת לטובתך שלא לרוץ אחרי הנמנע (ומבנים שלא לרדוף אחרי הנמנעת).
אפילו כשלכאורה מרימים ידיים ומספרים דבר מה, בדרך כלל גם זה רק כיסוי להחלטה נחושה פנימית מטעמים אחרים, שממילא לא יתוקשרו ואולי אפילו אינם ניתנים להבנה (או יביאו את הצד הנפגע לתחושה קשה בהרבה, כולל לצערי תחושת בגידה רגשית).
למרות כל הקושי ואפילו הכאב, צריך והכרחי להשאיר את זה מאחור, כמעט ללא המשך או סגירה נוספת, כי במקרים רבים - וייתכן כמו זה שהיצגת - הרמת "מכסה הרחוב" ותחיבת הפנס פנימה עלולה לחשוף "עולם תחתון" חשוך, מבעית ומצמרר.
הייתי אומר שהרגע הזה שתיארת הוא אחד הרגעים בחיים שתפקידו דווקא לרומם אותך.
מי שאחר ככלות הכל גילה שמקומו לא לצידך, טוב יעשה שיפנה את המקום.
את תמצאי את זה שהמקום הפנוי הזה יהיה המקום שלו, שאותו ייקח בלי לתרץ תירוצים.

יש סיבות שחוזרות על עצמן לאי התקדמות בדייטים.

לפעמים אלה סיבות אישיות ואז אין מה לעשות מצידך.

לפעמים אלה דברים שיכלת לעשות יותר טוב.

לכן העיקר זה מדי פעם לבדוק ולהתייעץ שפעלת נכון. מה היה טוב ומה לשפר. הרבה פעמים המדוייטים לא יגידו את זה ולפעמים הם בכלל לא ידעו לומר מה זה אלא רק ירגישו ככה.

ברור שזה עצוב וקשה ברוב הקשרים כשהם מסתיימים.

ולא מבינה כ"כ את הסטאוציה.

מנסה לעזור,

אם זה חוסר משיכת הלב, את לא מרגישה כלפיו כלום

אולי תנסו הפסקה?

את בתחילת הדרך, ומקווה בשבילך שהיא לא תתארך יותר.

הבלבול שלך מובן לגמרי.

נפגשתם. על הנייר הכל טוב, אבל חסרה ההרגשה? הוודאות ש"זה זה", התחושה של: זה האדם לו חיכיתי?

אם אני מבינה נכון זו הסיטואציה שאת מציגה.

ומבינה אותך לחלוטין שזה עוד לא שלב של קבלת החלטה. נכון, אני לא מאלה שמצודדים בלהתחתן מתוך התאהבות דווקא, אבל כל עוד זה רק על הנייר ולא מעבר, זה כנראה שלב מוקדם מדי בשביל להחליט חתונה.

לא פרטת כמה זמן אתם יוצאים, הנתון הזה חשוב כדי להבין יותר את הסיטואציה.

מעבר לכך, כדאי להתבונן אם יש משהו שחוסם את הרגש מלבוא.

אם זה משהו בו או בך או במפגש ביניכם.

יש מה לעשות עם זה. 

אפשר להתניע רגש ולגרום לו לבוא.

(או להבין למצער שאין לו סיכוי להתפתח)

יכולה להמליץ לך על יועצת מעולה שמומחית בדיוק למצבי תקיעות כאלה בקשר...

הצלחות רבות!!

 

אבל מהניסוח נוצר בי הרושם שיש כאן כמה דברים שקצת חדשים לך, נכון..?

אני חושבת שיש קשר מסוים בין שתי השאלות שלך.
בסופו של דבר אנחנו באמת לא רוצים להיכנס ללופ של כלמיני נסיונות קצרים שהם לא זה, או של 'סתם פגישות' עם אנשים שלא שייכים לנו, ואנחנו לא אליהם.
ונראה לי שאפשר להימנע מזה אם מנסים לבנות קשרים משמעותיים.

לכאורה, יש איזו ציפיה שברגע שהבנתי מה אני מחפשת, וברגע שהגיעה הצעה שתואמת לזה- ה'קליק' יהיה מיידי.
אבל לא תמיד זה קורה, כי קשר לוקח זמן להיבנות ולהפוך לקשר של קיימא.. (;
יש עניין לנסות כבר מהפגישה הראשונה לחתור לעומק, לשיח קצת יותר משמעותי ופחות טכני (כמובן, בגבול הטעם הטוב ותוך התחשבות בנוחות ונעימות של הצד השני).
בפגישות קצת יותר מתקדמות, מותר ואף כדאי לנסות לצאת קצת מתחומי ה'דייט ספסל' ולעשות יחד דברים טיפה יותר מעניינים או חווייתיים.
שיח כזה והתנהלות כזאת מאפשרים לכם להכיר צדדים שונים אחד של השני ולהעמיק את הקשר בכל מיני דרכים.

(מוסיפה גם שאם בסופו של דבר קשר נפסק, היכולת לנסות להסיק בעקבותיו מסקנות- לגבי ההתנהלות שלך, לגבי מה שאת מחפשת ומה שמתאים לך וכו'.. - היא גם גורם שיכול לעזור למנוע לופים..)

לא דומה פגישה שלישית רביעית לפגישה 12..

כל עוד יש לבחור אופי טוב ונתת כן להצעה (כלומר כן ראית משהו בו).

זה היה אתה שהגיב לה,לא? היא הגיבה חזרה..
לובנתי.. מישו מוחק את זה?

אך לא הספקתי לפני שמחקו

מי מוחק פה דברים?
אולי תגיב עכשיו.. בטוחה שיתן לעןד בנות.. ואולי גם היא תראה את זה

התגובה שלי נשארה אותו דבר

באמת כדאי לחשוב ולהתייעץ איך לפעול כדי שלא יהיה יותר מדי זמן בדייטים סתם

היא רוצה שתברר ותבדוק בעצמך, היא דואגת לך ולכן היא מעלה לך שאלות לוודא שאתה מפעיל שיקול דעת ובודק גם בעצמך.
יכול להיות שהיא הציעה אבל לא מכירה את הבחורה לעומק ולרוחב ומצפה שאתה במהלך הקשר תבדוק את ההתאמה יותר

ואולי סתם בגלל שהיא אמא היא דואגת. די הגיוני.
אם היא הציעה זה אומר שכנראה היא בסדר עם הבחורה, אבל רק היא לא רוצה לקחת אחריות אז היא מעלה את כל הבעיות.

מהסתכלות שטחית אני הייתי לוקח צעד אחורה מהאמא.
הייתי אומר לה שאני מאוד מעריך אותה ואת הדאגה שלה, אבל אני אקח את האחריות גם על החלטה וגם על ההשלכות.
בנוסף הייתי משתדל לא להשתמש באמא בתור גורם מייעץ בקשר הזה.

בהצלחה!

הגבול בין הורים לילדים, כל אחד זה בא לידי ביטוי באופן אחר..

הכיוון הכללי הוא שצריך להיות גבולות, גבולות ברורים.

הכרטיס שלך טוען שאת "נקבה".....??

 

ולגופו של עניין, כאשר אתה מתבגר מספיק, אתה לומד לעולם לא לקבל הצעות מההורים. ההורים כמעט תמיד מעורבים מדי רגשית, והרגש הוא האויב הגדול ביותר של השכל הישר. הבנות הנ"ל יכולות לא להתאים לך בעליל, אבל מהי בכלל המציאות לעומת הרצון של אמא?

 

בנוסף, אילו היית גבר היית מבינה שאנחנו זקוקים להרגשת הצלחה משל עצמנו - בפרט בתחום הקשרים בין המינים - וההרגשה שאמא שלי כבר דיברה עם המיועדת ומי יודע מה אמרה עליי, גורמת לך לתחושת כובד כל כך גדולה בבטן, עד שאתה לא מסוגל ללכת לדייט. אנחנו רוצים שאתן תרצו אותנו, ולא את המשפחה שלנו, ההורים, התואר שלמדנו, הכסף שאנחנו מרוויחים, או את הזרע שאנחנו יכולים לתת (ואגב, זו אחת הדילמות הגבריות הנצחיות בדייטים).

 

שני סייגים בדבר:

אם אתה צעיר דייך ועדיין לא יצאת מתחת כנפי ההורים, או אם ההורים שלך באמת יוצאי דופן, פתוחים ובוגרים - אז אין בעיה.

שאחד הניקים ביקש לשאול בצורה אנונימית.

את ההודעה עצמה שאל וניסח ניק (גבר).

א. אם יש שיח פתוח וכנה מול האמא, פשוט להבהיר שעל מנת לקבל החלטה בראש שקט אתה מעוניין לשתף פחות, ושתסמוך עליך שאם תחליטו להתחתן אז היא הכי ראויה ומתאימה וטובה בשבילך.

ב. אם השיח לא פתוח ולא מאפשר, פשוט להוריד שיתופים, בלי לדבר על זה. לסנן במה משתפים ובמה לא. 

נקודה שלישית במאמר מוסגר... לפעמים ההורים רואים דברים אמיתיים, שאנחנו תוך כדי תנועה פחות רואים אותם. ואז זה מרגיש שהדברים מחבלים בקשר, אבל לפעמים שווה לעצור רגע ושלאול את עצמנו אם יש ממש בדברים ואם הנקודות שהם מעלים לא שוות בירור.

כמובן שאם ההבנה היא שזו רק חוסר סימפתיה ולא מעבר, אפשר להשתמש בא' או ב'

אני מאוד מעריכה את הדעה של אמא שלי בנושאים האלה
הייתי מנסה להבין למה היא אומרת את זה
תשאל אותה

א.

סיפור שאני מכירה מקרוב:

לא על אמא, אלא אבא.

איך שהוא רואה את העולם, האבא הזה הוא הכי.

מה זה אומר?

הוא תמיד יודע הכל יותר טוב מאחרים.

הוא רואה את עצמו כתלמיד הכי קרוב לרב שלו.

במקצוע שלו הוא הכי טוב בעולם, ולדעתו כל העולם צריך לשחר לפתחו.

וכן על זה הדרך.

כשהילדים שלו הביאו הביתה את מי שהם יצאו איתו, בכל פעם מחדש, הוא לא היה מרוצה. מי בעולם הוא ברמה מספיק טובה לילד שלי?

כל הילדים שלו התחתנו עם האנשים האלה, ועם הזמן שעבר הוא למד להעריך אותם. בנתיים נולדו נכדים, וגם הם הגיעו עם מי שהם מתעתדים להתחתן איתו לפגוש את סבא. כמובן, אף אחד מהם לא היה מספיק טוב בשביל הנכד שלי... גם שם לקח כמה שנים עד שהסבא היה מוכן לקבל את זה - מבחינה נפשית, ברור שהוא השתתף בחתונה וכו'.

הנקודה היא שזה עניין של אופי. שום דבר לא מספיק טוב בשבילו. אולי אמא שלך גם כזאת?

 

ב.

אם אני קוראת את הנתונים נכון, אמא שלך מצאה אותה וביררה עליה - כלומר, היא היתה במודעות מלאה שאולה תבחר בה להיות אשתך. כשהעלת את התחושות שלך ("שהיא לא מתה עליה"), היא הסתייגה.

אז אולי זה לא ספציפית כלפי הבחורה המסוימת הזאת, אלא משהו כללי? אולי לאמא שלך קשה השלב הזה, לשחרר אותך למישהי אחרת?

 

ג.

אמא שלך מלחיצה אותך. מה עושים? מדברים. אומרים לה, אמא יקרה, אני מבין שאת אוהבת אותי ודואגת לי. אני מאוד מעריך את דעתך, ואשמח אם נוכל לשבת ביחד ולעשות רשימה של כל הדברים שנראה לך חשוב שאבדוק במהלך הקשר שלי עם מישהי. חוץ מזה, אמא, אני צריך זמן כדי לבסס את הדיעה האישית שלי. תני לי זמן לבנות את הקשר. אני מבקש ממך לקחת צעד אחורה, לסמוך עליי. ברור לי שזה לא יהיה לך קל, כי את אוהבת אותי ודואגת לי. אבל אני צריך את העצמאות שלי, להתקדם בקצב שנוח לי.

במיוחד להורים ובפרט לאמא.

אבל כן שומעת בערך פעם בשבוע שיעור של הרבנית ימימה מזרחי, ומשם אני מעשירה את הידע התורני שלי.

שבוע שעבר ראיתי תגובה של אחת ממכן בשירשור על הספרים

שממש חיזקה אותי ודירבנה אותי ללמוד יותר

שאיך יכול להיות שהניקית החמודה הזאת למדה את הספרים האלה ואתה לא?! 

 

 

המחשבה שהקהילה הזאת מלאה בצדיקים ממש מרגשת אותי

אבל אני מעדיף להתחתן עם אישה ולא עם גבר

לא אמרתי עכשיו שתתחיל ללמוד שעות גמרא

מבחינתי גם 10 דקות ביום תהילים זה מדהים

במיוחד כשאתה רואה את זה בלייב

אבל היה לי הרבה שנים שכן כל יום
למרות שהשבת למדתי תורה למרות שעניתי נכון על הדבר תורה
מזה ויחד ? אחד הפירושים מלשון חד .. כנראה היה לו קצת חד לשמוע את זה ..
ואז אבא שאל מה הקשר לאהבת הגר ..
וגם ידעתי לא תזכיר לגר את עברו 10 דורות .ואפילו אמרתי את זה בארמית .. (אין לי מושג סתם המשפט היה לי זכור)

ואז אבא התלהב והשאיר אותי ללמוד
אז סבבה כי הרגשתי שאני לא יודעת מספיק גם לא הבנתי למה משה אומר ליתרו לחזור .
כאילו קצת מעליב לא? אז הלך לגייר את המשפחה
ולא זוכרת איפה קראתי שגם יתרו אמר למשה אתה ואהרון זה כמו שמש וירח .. ואני כמו נר לידכם .. אז אולי באמת היה עדיף לו לחזור .
למרות שהוא עזר למשה ..

ואי היה לי הרבה שאלות לא תמיד הפרשנים עזרו לי
אבל לא נורא

בגדול יוצא לי ללמוד הרבה תורה
למה? שאלת למה? או שאני סתם חופרת

לא יודעת אני אוהבת


בוא נגיד שלפחות 3 פעמים בשבוע יוצא לי להתעסק עם תורה
רגע נראלי
לא יודעת כבר
יש שבועות שכן כל יום יש כמעט כל יום ויש לפעמים לא

תוהה לעצמי מה כתבתי כל-כך טוב

תכף תכעס עלי על תגובה אחרת (;

אני מוצאת את עצמי דנה בשאלות על היהדות (הלכתיות או אמוניות, ושאלות על התנ"ך) באינטרנט הרבה, וזה גורם לי להעמיק בדברים שאני מכירה וללמוד גם דברים חדשים. אמנם זה לא לימוד תורה בצורה שרגילים לחשוב עליה, אני לא יושבת מול ספר ולומדת בצורה מסודרת, אבל אני מחשיבה את זה כלימוד תורה. וכמובן זה שאני לא חייבת אומר שאני פחות מקשה על עצמי כשלא יוצא לי ללמוד משהו חדש בהכרח.

שלושה חודשים) פשוט כי אין לי איך, אני התרגלתי לעשות את זה בצורה מסוימת שלא הייתה לי.
הייתי רוצה ללמוד תורה אבל יכולות הריכוז שלי ירדו משמעותית וזה קשה לי.

ממש משתדלת שכן,

וכן בעז"ה

משתדלת מאוד מאוד.

לאחרונה אני ממש מפשלת בלימוד היומי שלי🙈 אבל לומדת גם קצת דברים אחרים, אז יש מצב שיוצא שרוב הימים אני כן לומדת משהו.

 

ולגבי השאלה השנייה-

בהחלט!! אפילו קריטי(:

רק מתבאסת מזה שכנראה התדירות תרד..

משתדלת לשמוע שיעור ביוטיוב פעם בשבוע/לקרוא ספר

משתדלת בשבת ללמוד משהו.

ואני אשמח מאד ללמוד בקביעות עם בעלי אחרי הנישואין. משהו שיתאים לשנינו.

פעם זה היה כל יום. היום בעיקר שבת, שיעור שבועי ולפעמים לומדת במהלך השבוע. מאמינה גם שיש הרבה בלחוות את מה שלמדנו בחיים
לגבי השאלה השניה לא חשוב לי שזה יהיה כל יום כמו שזה יהיה חלק בלתי נפרד מחיי.

(למה שאפסיק אחרי הנישואין?)

כי לפי מה שכתבת זה נראה רחב יותר ממה שזה נשמע בקריאה ראשונה

בסוף זה מה שמחבר אותי למקור, פיזית ונפשית, כיום

אחרי הנישואין- אני חושבת, רק חושבת כי מעולם לא הייתי נשואה, שמצב הביניים הזה של להיות בלנ"ו גורם לצורך יותר גדול בלימוד כחיבור לעבודת ה' בסטטוס שלי

אני לא אומרת שאיך שאני מתחתנת אני זורקת את הספריה ויורדת מהכל, אבל מאמינה שיש משהו שמתמלא יותר במימד הרוחני כנשואה- יש בזה משהו יותר טבעי ואמיתי כשיש כאן בעל שמחויב והשותפות שלי איתו היא הדבר.

למרות זאת גם כנשואה נראה לי שיהיה לי חשוב ואני ארצה שבעלי יהיה חברותא שלי (דייטים כאודישנים למציאת החברותא המותאם... @מדרשיסטית20;) 

וגם של הבנים והבנות שלי....

 

כמובן בבדיחות הדעת...

 

https://www.yeshiva.org.il/midrash/7174

ויש לך שכל ישר ותנסי להבין מה נכלל כאן ומה לא נכלל כאן.
בהצלחה

אבל המציאות יותר מורכבת מהכללים היבשים.

ולכן תנסי להבין אם המטרה בבירור הספציפי הוא ללכלך או לדעת כיצד למצוא את ההתאמה הטובה יותר.
הכללים עוזרים להבין לאן זה שייך

יש הבדל האם המברר הוא אדם שמכיר אותי או לא?

כלומר, מבחינת לשה"ר יש סיבה שיהיו יותר דברים שמותר לספר כשאני קרוב למברר?

יש הרבה מאד נתונים שנלקחים בחשבון במציאות ולכן קשה לי לפסוק לעצמי על בסיס ההלכה היבשה בלבד.

 

גט.

לכן נראה לי שהן יותר מקפידות מי תהיה כלתן

שאם הראשון היה "דייט הסתובבות/ספסל ודיבורים", אז כדאי שלשני תגיעו עם תוכנית לאיזשהי פעילות, אפילו קטנה.
מהר מאוד נגמרים נושאי השיחה אם אין בסיס כלשהו לדייט.

 

התשובה לשאלה שלך כמובן היא : תלוי 

תלוי מה היה הקשר המקדים (למשל שיחת טלפון ) 

תלוי כמה זמן היה דייט הראשון (לא דומה דייט של שעה וחצי לדייט של ארבע שעות) 

 

באופן כללי - 

לרוב ממשיכים את הדיבורים היותר "טכניים" , לפעמים חוזרים לאותם נושאים של הדייט הראשון ומעמיקים בהם.. 

לפעמים מגיעים עם משהו חדש שרוצים לשאול ולברר.. 

 

במה הוא 'יותר' מהקודם? שהוא שני.. שיש בסיס.. 
שיש כבר מחשבה בראש 

 

בהצלחה!

 

ועוד שאלות:
כמה זמן אחרי שיחת ה"ממשיכים" לבצע את שיחת "מתי פגישה שנייה"?
לשלוח סתם הודעות "בוקר טוב" וכדו' בינתיים?

לדעתי כדאי קרוב לשאול מתי דייט שני כדי שלא יהיה הפרש גדול בין הדייטים.
תשאל אותה מה טוב לה, בכל מקרה לא כל יום לשלוח, זה מציק

ולא כדאי לשלוח סתם, כדאי לשלוח עם הקשר כלשהו

אתם יכולים לעשות שיחת טלפון, ואם למשל אתה רוצה לשלוח לה הודעות בוקר צהריים וערב - תוכל להבין ממנה (אולי עדיף לא לשאול ישירות...) כמה היא רוצה שהקשר יהיה הדוק. ואז תעשה משהו שמתאים לשניכם

הגעת לדייט ראשון מלא חששות, גילית בצד השני מישהי לא מפחידה כל כך, היה לכם אפילו כיף ביחד...

ועכשיו אתה מגיע לדייט שני מלא ציפיות, וזה טוב. אבל לפעמים מרוב ציפיות אתה שוכח שהיא רק בן אדם, ואתה עלול לגלות חסרון או שניים, בטח עכשיו שאתה לומד להכיר אותה יותר... אז לא להיבהל

את האחרונה שאמורה לשאול כאלה שאלות! 😡

בבחינת אני ראשון ואני אחרון ..

מה היא תכין לך אם תגיע אליה ..

חובבנים.. 😏

היה המבורגר וצ'יפס

עוד הייתי באה, תלוי מה היית רוצה שאבשל.

אני כבר לא - לקראת נישואין וזוגיות

זה מה שהיה בתפריט

ולי אין ברירה אלא להכין פה לעצמי ולכולם אם אני לא רוצה לגווע ברעב.