טבעת לגברפשוט מורכב

שלום לכולם!

 

חדש כאן..

 

אשמח לשמוע את דעתכם ולמה

כולם מוזמנים בנים ובנות..

לגמרי בעדתילי חורבות
כבר היום ישלי טבעות
חולם לקדש אותה בטבעת מ"שר הטבעות"😁
כשהגבר נמצא בחברה מעורבתמקלידה משהו
זה הכרחי בעיני.
הלכתית יש בזה מחלוקת, למעשה מקובל להתירעברי אנכי

אבל לא..

תכלס, זה לא שהיום אישה רואה גבר עם/בלי טבעת ומסיקה עפ זה אם הוא נשוי או לא

יש רווקים עם טבעות, ויש מלא מלא נשואים בלי טבעות

זה סתם

 

אם זה עושה להם טוב - אז שישימו - אם לא אז לא.

לא רואה צורך לעשות מזה איזה אידאל גדול או לאיודע מה

אם מקובל סביבם וזה נוח לו, אז שישים..

 

אני בחיים לא אשים - סתם. זה פשוט מרגיש מוזר.. ובשביל מה?

אין לי בעיה עם מי שכן

 

על החלק הראשון-ברגע קטן עזבתיך
דווקא גבר עם טבעת כזו כמו שיש לנשואים זה בולט ומעורר תשומת לב שהוא נשוי
הנקודה היא שאני לא רואה סיבה להפוך דבר כזה שוליעברי אנכי

לאידיאל.

 

וכן בעיני זה שולי. מקסימום מישהי חושבת שהוא נשוי, ואחרי כמה דק מגלה אחרת

כמו שהוא יכול "לנפנף" בטבעת שלו שהוא נשוי, הוא גם יכול להגיד "אני נשוי", וזה ממש אחלה.

 

למה אשתו (או הוא בעצמו..) אמורה להתייחס לשאלה הזאת כאל שאלה הרת גורל מלאה אידיאולוגיה?

ביג דיל.

 

מפריע לו? שישים.

לא מפריע לו? שלא ישים.

עושה טוב לאשתו שיש להם אותו חריטה על הטבעת או לאיודע מה? - שישים. שישמח אותה. אדרבה.

מפריע לו באצבע - שלא ישים

אני לא רואה את זה כאידיאל,ברגע קטן עזבתיך
פשוט זה משדר שדר חשוב בחברה. זה עושה הפרדה אוטומטית.. כמו שכשמישהי היא עם כיסוי ראש זה יוצר איזה משהו אחר ביחס אליה וכו
נערךעברי אנכי
עבר עריכה על ידי עברי אנכי בתאריך י"א בשבט תשפ"ב 21:00


איזה הבדל יש בין גבר נשוי לגבר לא נשוי?עברי אנכי

ההבדל באישה כיסוי ראש לא מתקרב להבדל עם גבר וטבעת. כי זה כולה טבעת.

בדיוק כמו שיש נשים שלא שמות כיסוי ראש ואתה לא אומר שהטבעת זה שינוי כזה גדול לגבן.

זה פשוט טבעת שלפעמים היא מעידה שהיא נשואה. וגם לא תמיד.

 

אם בנאדם רוצה שבנות לא יתחילו איתו במקום מסויים - שיוציא את הציציות שלו או משהו

 

לא הבנתי לגמרי מה בדיוק הבנת אז אחדדברגע קטן עזבתיך
מה שרציתי לומר הוא שבחברה כשגבר עם טבעת זה מאוד מסייע לריחוק הנכון משאר נשות העולם.. טבעת זה משהו ברור שרואים אותה, וזה עוזר לזה
גם ציצית בחוץ מסייע לזה.עברי אנכי


ואיkaparalay
עוד מישהו כתב את זה כאן ולא הבנתי..
ניסיתי לחפש ולא מצאתי.

אשמח להסבר בבקשה.. (:
איך זה עוזר?פצלש))
בנות מתלהבות יותר מבחורים שהולכים עם ציציות בחוץ,רק שתדע.
אבל היא לא תתחיל איתו. כי יש לה כבוד אליועברי אנכי

הרעיון זה להרחיק נשים חילוניות שלא מבינות את הקטע..

אתם מרגישים שהציצית באמתפצלש))
מרחיקה במציאות?
אם טבעת ככ קטנה תרחיק מישהי, ברור שציצית תרחיק יותר.עברי אנכי

אני מכניס ציציות

אז זה בדיוק מה שאומרים לך-פצלש))
ציציות בכלל לא מרחיקות.ההפך.
החילונית אולי לאפצלש))
מה עם הדוסית?
זה מה שכתבתי בכותרתעברי אנכי

שיש לה כבוד אליו והיא לא תתחיל איתו

אתה חושב חחפצלש))
ופה אני ממש מתחבר למה שהיא כתבה כאן:עברי אנכי
מרחיקה את מי שצריך להרחיק ומקרבת את מי שצריכה להתקרב דוס-חרבות


פצלש))
אבל אתה לא צריך שתקרב אחרי שאחת כבר קרובה אליך.
המשפט הזה עושה לי איכסהרמוניה
במקום להבין את המשמעות שיש פה בן אדם שומר מצוות עם יראת שמיים להתלהב מזה שהוא "דוס"? זה מוציא מהדוסיות את כל המשמעות.
הדוס הוא מי ששומרפצלש))
תו"מ. ההתלהבות מהמצוות.זה כזה יפה,מה יש להגעל מזה??
..הרמוניה
הציצית לא נועדה להראות שבחור הוא דוס! זה נשמע התלהבות בקטע ממש חיצוני...
אני אנסה להסביר מהתחלה...
דיברנו על להרחיק בנות מאדם נשוי, נכון? ואז אמרת שציצית דווקא גורמת להתלהב יותר.
אז; יש נשואים ששמים טבעת ויש כאלה שלא. בכל מקרה, גבר הוא גבר ולא אמורים לפתח קשר קרוב בין אם הוא נשוי בין אם הוא רווק.
לכן הטבעת היא רק סימן היכר, היא לא אמורה להרחיק בפועל ביחס בגלל שאין הבדל.
מה הציצית עושה? מזכירה את מלכות שמיים וממילא צריכה לגרום ליראת חטא. לא צריכה לגרום לזה שבחור יראה דוס. ל"נראה דוס" אין משמעות, ומי שמתלהבת על מישהו בגלל דבר חיצוני כזה שלפחות תתחשב במה שזה אומר עליו ותכבד ולא תתקרב מעבר לגבולות. אם היא רווקה והוא מצא חן בעיניה לבירור רציני טבעת זה לא מה שיוודא אם הוא נשוי או לא, כי יש הרבה סיכויים שהוא נשוי בלי טבעת או לא נשוי עם טבעת.
אוקי,פצלש))
אלה אמות המידה שלך,לגיטימי לגמרי וטוב.
אני לא רואה בעיה בזה שמישהי תראה מישהו שנראה לה (החזות הצדיקית מן הסתם תשפיע..) מתאים ותברר אליו ואם יש אומץ לפנות..אם המטרה עצמה טובה לא חושבת שמישהו צריך לראות אותה באור שלילי.ואולי בכלל ההפך,המטרה היא להקים בית לשם שמים,מי שהמטרה הנעלה גורמת לה לשים מחסומים אנושיים בצד,יש צד להעריך אותה מאוד מאוד ולא ההפך.
מעדיפה בנות שמתלהבות מבחור שמקיים מצוות ה' בשמחה וגאווה ולא מדברים אחרים..
לא חולקת על מה שכתבת כאןהרמוניה
אבל זה היה נשמע משהו שונה לגמרי
עשה רושם של קטע לא טוב בגלל ההקשר... סורי
אה. סתם בקטע שהוא דוס כילו?kaparalay
חחחkaparalay
לרגע חשבתי שיש איזה קטע הלכתי שרק מי שנשוי אמור להוציא ציציות החוצה ותהיתי מה זה אומר לגבי הבחורים שנפגשתי איתם.

תודה
חחח לאלא אני בעצמי מכניס את הציציות לבפנים ומתכנן להמשיךעברי אנכי

גם אחרי החתונה להכניס לבפנים

 

אפשר לשאול מה הענייןאמונה אהבה
של דווקא להכניס ציציות לבפנים?
מנהג ספרדים עפ"י הקבלה, אם אינני טועהultracrepidam


אינך טועההָיוֹ הָיָה
יש גם ספרדים שמוציאיםאמונה אהבה
עבר עריכה על ידי אמונה אהבה בתאריך כ' בשבט תשפ"ב 22:19

מעניין מה העניין של זה 

כי הייתי חושבת שלשים בחוץ זה יותר עדיף כי זה מחזק ומשפיע כזה שרואים אדם עם מראה יהודי, כמו כיפה גדולה או פאות..

כן, הרב עובדיה "מיקל" בזה מהסיבה שכתבתultracrepidam


אין הכי נמי מה שמתאים לכל אחדברגע קטן עזבתיך
תשובה קולעת... כל כך נכון...הרמוניה
בעדהפי
במיוחד אם הוא נמצא במקום מעורב
אם הוא ממש לא ירצה אז אוותר לו אבל כן מעדיפה
אני לא אשיםכלי פשוט
מה שהוא רוצה לעשות זה בסדר מבחינתיחופשיה לנפשי
לא כל כך אוהבת אבל אם הוא היה רוצה הוא היה עונד, זה לא מפריע לי אבל זה ממילא בעיקר סימן
לא אוהב את זה בכללהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך י"ב בשבט תשפ"ב 13:52
ובכלל - סולד מהתרבות של להתאים את עצמינו בכל דבר לגויים. זה מגעיל.
צריך קצת להזדהות עם עצמינו ולהיות גאים במי שאנחנו. לא לרדוף כל הזמן אחרי תרבויות אחרות.
מה זה מוסיף? לשם מה? סתם להיות ''קול''? כמו קעקוע כאילו? זה הכיף?

(והסיפור של ''שיידעו שהוא נשוי'' נשמע לרוב כמו תירוץ... אין לי כח להכנס לכל הויכוח כאן בשרשור, אבל הסבירו את זה טוב...)
פשוט לא.פשוט עייף


פשוט לא פשוט להיות עייףכלי פשוט
אם אישתי תבקש סביר שאני אשיםצף
אחרת זה סתם נראה לי קצת מוזר
אני לא חושב שהפתרון ה"חילוני" הזה לבעיה באמת עוזרנוגע, לא נוגע
במובן מסויים אפילו אדרבה..

יותר עוזר לדעתי להוציא ציציות..
^^^מבקש אמונה
פיתרון הטבעת בעיני הוא בעצם טלאי לדרך החיים של קלות ראש בין גברים לנשים.
נעעאכמל
בנות רק מחפשות בנים עם ציצית בחוץ
ברור. עם יהלום(;kaparalay
סתם.

אם הטבעת באה להגיד למי שמסתכלת שהבחור נשוי, עולה השאלה- למה היא מסתכלת..?

אם הטבעת באה להזכיר לו שהוא נשוי,
עולה השאלה- למה הוא צריך תזכורת..?

זה קצת דמגוגי, ואני מתנצלת, אבל נראה לי שזה מייצג כלמיני תרבויות שאמורות להיות רחוקות מאיתנו, ולא בטוח שיש עניין לאפשר להן להיכנס לתוך הבית..
זה מופרך שבחורה תסתכל על בחור ותחשוב שאולי הם מתאימים?פינגווין דוס
בחברה שבה יוצאים לדייטים רק ב'שידוכים' אני מבין מה את אומרת, אבל בחברה שבה אנשים גם 'מתחילים' אחד עם השני ומציעים לצאת, זה מאוד הגיוני לשים טבעת כדי למנוע שאלות מביכות
..kaparalay
מופרך שיקרה? יכול להיות שלא.
אבל זה שדברים קורים במציאות לא בהכרח מכשיר אותם. נראה לי שהמציאות הזאת שבה 'מתחילים' אחד עם השני בישירות כזאת היא גם חלק מאיזושהי תרבות, אז בגדול הדברים מזינים אחד את השני..

במקרים שאני מכירה שמישהי הסתכלה על בחור וחשבה שהם מתאימים היא פשוט ביקשה ממישהו שיתווך. גם התיווך יכול למנוע מבוכה, לא?

ואגב. אם מטרת הטבעת הייתה מניעת שאלות מיותרות ומבוכה המצב היה טוב..
אבל את צורכת כ"כ הרבהפצלש))
מתרבויות זרות..
החל בלבוש והופעה חיצונית של מעצבים בעלי סטיות לרוב,מיכשור ותרבות פנאי ומה לא?
אנחנו משתדלים ל'גייר' אותם אמנם,אז
מה פתאום הטבעת מפריעה שדברים אחרים לא?
טבעת יכולה למנוע תקלות,אפילו להזכיר לאותו אחד שהוא נשוי עם כל מה שהולך בחוץ בימינו..
אם הטבעת הייתה ניתנת במעמד החופה הייתי מבינה..
אהמ.kaparalay
מתלבטת קצת מה להגיד.
כי העקרון הכללי הוא שגם דברים אחרים מפריעים, וגם מהם יש השתדלות להתרחק או להימנע במידת האפשר (ובמידת הידיעה)..
מה גם, שהטיעון שקיימת הרבה צריכה מתרבויות זרות הוא לא טיעון שאמור לתת לי לגיטימציה לצרוך מהן עוד.

עוד כמה נקודות שנראות לי חשובות-
•טבעת לא מונעת תקלות. עבודת המידות והתנהלות על פי ההלכה והסייגים שתיקנו כדי להימנע מכלמיני נפילות בתחום הזה, הן אלה שאומרים למנוע תקלות.
•טבעת לא מזכירה לאדם שהוא נשוי. להיפך- היא הופכת למשהו שנמצא שם תמיד וכבר לא מייחסים לו חשיבות (ואגב, זאת יכולה לשמש תמונת מראה לנישואין שלו..).
אגב, עצם האפשרות לשכוח כזה דבר היא כבר תפיסה שכ''כ זרה ליהדות.
•שווה לחשוב מה הטבעת לגבר מייצגת מצד כלמיני תנועות כאלו ואחרות.
•אי אפשר להתעלם מזה שהיום נתינת טבעת במעמד החופה הפכה לדבר כמעט טריוויאלי (לפעמים גם אצל דתיים), ואפילו יש כאלו שטרחו להוסיף כלמיני טקסטים מקבילים לזה שאומר הגבר..
^^^ מדוייקפשוט עייף

+ נתינת טבעת במעמד החופה מעבר להיותה חוסר הבנה מוחלט (והרבה יותר מזה) היא כבר ממש בעיה הלכתית עד כדי פגיעה בקידושין עצמם!

 

אנחנו חיים בתוך מציאות מסויימת,פצלש))
וצריך ואפשר להתחשב בה.
אנשים אמורים להיות כאלה וכאלה ונשים צריכות כך וכך..
אבל המציאות בשטח שונה.מה לעשות??
אני מרגישה שאתם לוקחים את עניין הטבעת למחוזות רחוקים מדי,מלבישים על זה יותר מדי עקרונות וכו' שזה באמת לא המקום לדעתי.
(מחקתי את הדוג' על החופה כי חשבתי שזה נדיר מאוד עד כדי חשש קל ממאאוטינג..,הזוג עצמו דווקא חילוני..דתיים באמת עושים את זה?? חדש לי).
אני באופן אישי רואה כמחווה יפה בין בני הזוג בלי קשר לחוץ דווקא.אבל יש לזה לא מעט יתרונות גם בחוץ ,כן חושבת שטבעת יכולה לסייע במניעת תקלות במיוחד בחברה מעורבת וכו'
...פצלש))
הי שבוע טוב,
מתנצלת על הניסוח הגרוע, מקווה שלא נפגעת.
שבוע טוב בעז"ה! (:kaparalay
חו"ח. נראה לי שהניסוח היה בסדר..
בכ"מ, תודה על המחשבה והרגישות.

מסכימה שהמציאות בשטח שונה, וזה מתחבר למה שכתבת כמה תגובות למעלה על זה שגם ככה אנחנו צורכים הרבה מתרבויות זרות. וזה באמת מורכב.. (אגב, ההחלטה מה לעשות עם המורכבות הזאת מזכירה לי קצת את סיפור החיטה המשוגעת של ר' נחמן)
אבל שוב, אני לא בטוחה ש'זה מורכב' זה מה שנותן לנו לגיטימציה לקבל את הדברים ככה, כמו שהם, בלי לשאול שאלות.

אני לא בטוחה מה גורם לך להרגיש שזאת הלבשת עקרונות או התרחקות למחוזות רחוקים וכו', ולכן קצת קשה לי לענות.

רק אגיד שרוב גדול של התקלות שיכולות להתרחש בחברה מעורבת יכולות לקרות גם לרווק גמור, שגם ככה לא שם טבעת.
אני לא מתעלמת מהעובדה שאם נשוי ייפול בחלק מהדברים כנראה שיהיו לזה השלכות קשות יותר, אבל לענ"ד אי אפשר להפיל את הכל על ענידת טבעת..
אני אגיד לך למה אני חושבת שמלבישיםפצלש))
על העניין עקרונות ושזה מיותר בעיני-
כשגבר קונה לאישתו נגיד פרחים בלי קשר לזהותו זאת מחווה יפה, נכון?
כשמישהו עושה איזה משהו שמחזק את הזוגיות זה יפה בלי שום קשר לזהותו,
יש כ"כ הרבה דברים משותפים לבני האדם שאנחנו מאמצים בשמחה כי זה טוב,נכון,תורם.אנשים זורמים ובד"כ לא עוצרים לשאול שאלות, אנשים חושבים פרקטית.
אני לא רואה שום ערך בהתנזרות מבגט רק בגלל שהגויים הצרפתים המציאו אותו,כנ"ל פלאפל,פיצה,בגדים יפים (דווקא בעניין לבוש והופעה חיצונית יש התייחסות מפורשת בהלכה ומי מקיים את ההלכה הזאת? כולם מתלבשים כמו הגויים)בעצם העניין הזה חולש על כ"כ נושאים בחיינו
שהגישה האחרת מאידיאל כלפי זה שבעל מיוזמתו ואולי מרצון אשתו ישים טבעת
כי זה דבר יפה בעיניהם תמוהה בעיני.
נדמה לי שראיתי שאולטרה כתב שהוא לא ילך עם כי זה לא מקובל בסביבתו-זה הסבר שאני מקבלת,לא עושה כי לא מקובל בלי לחפש כוונות נסתרות.למען הסר ספק אנחנו לא מדברים על הכנסת אלמנטים גויים לחופה ח"ו-לא על זה זה מדובר.
כשגבר רוצה מבחירה כי הוא כזה רומנטי אוהב את אישתו רוצה לומר לה שהוא רוצה שכל העולם ידע שהוא נשוי לה, זאת הרגשה שאין מה להתווכח איתה..או פשוט שם לב שאנשים טועים לחשוב שהוא רווק ומציעים לו הצעות- הוא רוצה להמנע ולמנוע מאחרים טעויות בצורה הכי פרקטית שיש בשטח בלי כל מיני תורות וכוונות נסתרות.
אני באמת שואלת אז למה לא?
קראתי את המאמר שצירפו כאן למטה בשרשור וממש לא התחברתי- הרגיש לי שמחפשים מתחת לבלטות את הכוונות השליליות של הרב סתיו במקרה הזה.
קשה לי להבין גישה חשדנית סלקטיבית שלא נוגעת בכלום בטקס ההלכתי.אני מחפשת קו מנחה ולא מוצאת.אז אני שואלת מה אני מפספסת כאן?
אני חושבתkaparalay
שהתערבבו כאן כמה דברים. אנסה להתייחס לפי הסדר שבו העלית אותם, וסליחה מראש על החפירה.

א. אין שומדבר רע בגבר שרוצה לשמח את אשתו (או להיפך), וגם אין רע בזה שהוא עושה את זה באמצעות פרחים או שוקולדים או דברים אחרים שהם סוג של מוסכמה חברתית בקנה מידה עולמי.

ב. נכון שלרוב אנשים זורמים. אבל לגמרי יכול להיות מצב שזרימה=חוסר מחשבה או פעולה מתוך חוסר ידע/היכרות עם עומק הדברים, ולענ"ד לא תמיד זה חיובי.

הדוגמה הפשוטה והמוכרת שקופצת לי לראש היא דווקא מכיוון קצת אחר, אבל אנסה בכ"ז-
החפץ חיים אומר שהרבה פעמים אנשים נמנעים מללמוד שמירת הלשון כי הם חושבים שזה ישפיע על כל השיח שלהם, יהפוך אותו לשאול ומחושב מדיי, ושהם יצטרכו לשקול כל מילה. אבל האמת היא שדווקא מי שלא יודע את הלכות שמירת הלשון הוא זה שהדיבור שלו אמור להיראות ככה, ומי שכן למד- יוכל לדבר בחופשיות ובזרימה, מבלי לחשוש שיכול בלשונו.
הקביעה הזאת נכונה בהרבה תחומים שהם 'הלכתיים נטו' (כשרות, שבת וכו'..), ונראה לי שהיא נכונה גם בתחומים שהם לא כאלו, אבל הם מהותיים לא פחות (אם לא יותר) - התרבות והרוח.
יש תחושה שכשמתחילים לדבר על תרבות ורוח יהודיים, משהו בטבעיות ובזרימה של החיים נפגע. כי זאת בסה"כ טבעת, וזאת באמת מחווה יפה. ולא חסרות עוד מלא דוגמאות מתחומי חיים נוספים.
בתחושה שלי, דווקא אחרי שנחדד לעצמנו יותר מהן תרבות ורוח יהודית וכמה תוכן ומשמעות יש להן, אחרי שנבין שפעמים רבות לאורך ההיסטוריה המלחמה לא הייתה על הגוף ועל ההלכה ה'יבשה' כמו שהיא הייתה על הרוח, וכו'.. - אז נוכל לחיות בטבעיות ובזרימה.

ג. תרבויות זרות חודרות אלינו מהרבה מקומות. אבל יש דברים שהם עקרוניים ומהותיים, ויש כאלו שלא.
ולכן, גם אני לא רואה ערך בהתנזרות מבאגט, פלאפל או פיצה. אם כבר אז להיפך(;
אבל למיטב ידיעתי והבנתי אלו לא דברים עקרוניים שמהווים חלק משמעותי במאבקי תרבות שמתרחשים היום.

עם בגדים יש קצת יותר מורכבות.
אחד מהדברים שעמדו לעם ישראל לזכות לאורך גלות מצרים היה שהם לא שינו את מלבושם. לא ברור לי בדיוק מהו הלבוש הזה, ואם מדובר בלבוש-בגדים, או בלבוש-מראה (זקן, פאות וכו'), או אולי בשניהם. אבל נראה לי ברור שהכוונה כאן היא להדגיש את השונות של עם ישראל מהתרבות שסובבת אותו.
בהיבטים מסוימים, דווקא סממנים חיצוניים כאלו או אחרים הם אלו שיוצרים את החיץ ולא נותנים לתרבויות זרות לחדור אלינו בקלות, או לפחות לא מאפשרות להן לחדור בלי שום סייגים, סינונים או בירורים קודמים.
לכן היו תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה שגזרו דווקא על הבגדים במטרה לנסות לפגוע ביהדות.

אין שום דבר רע בבגדים יפים, ולמרות שאני מבינה את הכוונה שלך, אני לא מסכימה ב100% שאנחנו מתלבשים כמו הגויים.
אגב, סביר להניח שגם כאן יש עוד מקום להשתפר. בין אם זה באופן שבו אנחנו מגדירים מהם בגדים יפים (ומהם הקריטריונים ליופי באופן כללי), בין אם זה בכסף ובזמן שאנחנו משקיעים בהם, בין אם זה בידיעה מי עיצב את הבגד שאנחנו לובשים (וזה יכול לנוע בין סדנאות יזע למיניהן, לבין מעצבי-על עם תפיסות עולם שליליות) ובין אם זה בצניעות עצמה.
ועדיין- לא נכון לטעון שאין היבדלות בכלל. אם כבר, נראה לי שבשנים האחרונות אנחנו רואים יותר היבדלות, יותר בתי אפנה צנועים בהגדרה, יעודיים-יהודיים מלכתחילה.
וגם אם ההיבדלות הזאת עדיין לא מושלמת, זה לא מה שנותן לנו לגיטימציה לוותר על תחומים אחרים.

ד. אבל שוב, אני לא בטוחה מהי ההגדרה ללבוש,ואני גם לא בטוחה שבעת נחשבת ללבוש, ולכן אעזוב לרגע את עניין הבגדים ואחזור לעניין התרבות הרחב יותר.
כשגבר רוצה לעשות לאשתו מחווה רומנטית, הוא יכול לעשות אותה. יכול להיות שלא בניסוח הזה, אבל בוודאי במעשים.. למשל, חכמים מלמדים אותנו שהגבר צריך לשמח את אשתו בתכשיטים (שהוא קונה לה, לא לו;) ובגדים וכו'..
אני מנסה לומר שגם כאן, יש משהו חיצוני לנו שמכתיב לנו מה רומנטי ומה לא. ובתחושה שלי עדיף שהוא יעשה את המחווה הרומנטית שלו באופן שהוא אולי אוניברסלי (כמו פרחים), אבל לא עומדת מאחוריו שם אג'נדה או תפיסת עולם גויית (כמו טבעת).
ונראה לי גם שיש לנו יכולת מסוימת להתווכח עם ההרגשה שזה כן/לא רומנטי. חשוב לדעת שהרבה פעמים רגש מבוסס על חינוך/ תרבות/ תפיסות עולם/ עולם ערכים, ושאם נשנה אותם- הוא יוכל להשתנות בהתאמה..

ה. אגב, יש כאן טיעון שחוזר ועולה מצידך כל הזמן, ולכן אקדיש לזה סעיף מיוחד.
נכון. תרבויות זרות חודרות אלינו כל הזמן, בהרבה אופנים, ומכוונים שונים ומגוונים. זה כבר חולש על הכל.
אז מה?
אז ניתן לזה להמשיך?
אז נתעלם מזה שמאחורי ההחלטה של הגבר לענוד טבעת עומדת לא רק מחווה רומנטית חמודה, אלא תפיסת עולם נוצרית ותנועה שרואה ביהדות דת מיושנת ומפלה נגד נשים?
לא נתייחס לעובדה שמצד התורה המשפחה היא הגרעין הכי קדוש של עם ישראל, וההחלטה לשים טבעת יוצאת מנקודת הנחה שזה טריוויאלי שגבר נשוי ייפול עם אישה אחרת?
זה דיי דמגוגי, ואני לא אוהבת את זה.
אבל זה גם דיי דמגוגי להגיד ש'ככה זה' ושהניסיון להתנגד לזה הוא תמוה.

בתחושה שלי, כאן זה המקום שבו אני יכולה להתנגד לתרבויות האלו. ויש עוד מקומות שבהם הולך לי, ולצערי יש גם מקומות שבהם לא הולך לי, וזה לגיטימי שלא מצליחים בהכל, אבל זה לא הופך את זה לאידאל..

ה. יכול להיות שלא התעמקתי מספיק במאמר, אבל היה נראה שהרב גולדמינץ השתדל מאוד לשמור על כבודו של הרב סתיו ושאין כאן כוונה לחפש מתחת לבלטות את מה שרע בדבריו.
להבנתי הדלה הנקודה המשמעותית של דבריו היא שחברה מעורבת היא לא בהכרח לכתחילה והיא בוודאי חברה שצריכה יותר זהירות, ובמקרה כזה- הזהירות של הרווק והזהירות של הנשוי צריכה להיות שווה.
אני חושבת שהפסקה המסיימת מבהירה את זה מאוד:
'היא משדרת שדברים אלו, הינם תקלה רק אצל נשוי כי בכך הוא פוגע בקשר הזוגי עם אישתו, אך אין בעיה בדבר מצד הקשר עם הקב"ה. היא משדרת, שאם מישהי תנסה להתקרב אליו קרבה יתירה, ההתנצלות תהיה "סליחה, לא ידעתי שאתה נשוי", אך לא תהיה "סליחה, לא ידעתי שאתה מקפיד על השולחן ערוך". כביכול אצל רווק, שאין לו מחויבות לאישה, אלא רק לרבש"ע ולתורתו אשר נתקבלה להלכה בשלחן ערוך, הרי שאיתו אפשר "להתגמש".. '
את כותבת מאוד יפה ומנומק.פצלש))
אשרייך.
אבל לא השתכנעתי,
יש המון מה לומר אבל אני מתעצלת
ענתה לך יפה על הכל, אני רק חייב להתייחס לנקודה אחת-הָיוֹ הָיָה
הרב גולדמינץ חזר והדגיש שוב ושוב עד כמה הוא לא חושד ולא מטיל ספק ברב סתיו עצמו, אלא רק מציב את הנקודות שבהתחשב בהן הוא מסיק שהרב סתיו אינו צודק, ושלמרות כוונותיו הטובות - מסקנתו היא לא יעילה. הוא הדגיש זאת באופן הבולט ביותר האפשרי.
אז לומר שהוא חיפש את הרב סתיו מתחת לבלטה ואז לגלגל עיניים ולהגיד "איייש, קשה לי עם גישה חשדנית" ?? זה כל כך קשוט עצמך תחילה....
(וזה לא חדש, אני כבר רגיל לזה... תמיד מי שעומד בצד בליברלי יאשים את הצד השמרני בכל ההאשמות היפות האלו, כשבעצם הוא עצמו היחיד שנופל בהם, בעצם האשמתו...
בעצם זה גם מה ששופך את האור הזה על כל הויכוח - כמה שתנסי להסביר שזה כמו לאכול בגט... אין איך לשחרר את הדיון הזה מכבלי השמרנות-ליברליות על כל הנלווה. זו המציאות ולא אפשרי להתכחש אליה)
נו,לא האשמתי את הרב בכלוםפצלש))
עבר עריכה על ידי פצלש)) בתאריך י"ד בשבט תשפ"ב 14:59
אני רק רפרפתי בכתבה.
אם משתמע שאני מאשימה את הרב שאני באופן אישי לא מכירה אז אני חוזרת בי,לא שמתי לב שרב כתב את המאמר
לא כולם מחפשים להלחם ביהדות כל הזמן.
אני אעבור על הכתבה כדי לתקן אם יש מה לתקן.

*עברתי על הכתבה יותר משנייה וחצי שוב ובאמת פספסתי.
ככה:אני לא התחברתי להדרכה שראוי לענוד במקומות מעורבים,אני בגישה שזוג שרוצה באופן אישי לא כהנהגה בציבור.
מצאתי שם פסקה שמבטאת יפה את מה שאני בעיקר מתכוונת אליו :"כמובן, שונה הדבר באדם המרגיש שטבעת זו היא חלק מדרכי עבודת ה' שלו, כי בכך הוא מדמה את יחסו לזוגתו לקשר שבין עם ישראל לקב"ה, בבחינת "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך". ולכך כיוונו אלו הצדיקים שנהגו לענוד טבעת מיום חתונתם. כל אחד יהיה אמיתי עם עצמו מהי הסיבה שמחמתה הוא עונד טבעת זו".
ולגבי ההסבר למטה למה לא כדאי להנהיג שנשוי יענוד ורווק לא, זאת פרשנות להשלכה אפשרית אבל אין הכרח שזה מה שיהיה.זה הכל.
אני שמח לשמוע. זה לא היה נשמע כך בדברייך...הָיוֹ הָיָה
אני מצטט: " הרגיש לי שמחפשים מתחת לבלטות את הכוונות השליליות של הרב סתיו במקרה הזה. קשה לי להבין גישה חשדנית סלקטיבית שלא נוגעת בכלום בטקס ההלכתי".


למעשה, אף אחד לא אומר שזה מתוך כוונה תחילה להלחם ביהדות. אבל כן, זה כניעה לתרבות זרה ולדברים שזרים כל כך לטהרת רוחינו. הפועל-יוצא של זה הוא הרס.
---רב שמואל
למה זה תרבות זרה?

תרבות זרה לקהילות האשכנזים?
אני לא חושבת ככה.פצלש))
השרשור גרם לי חשוב ..וטוב שכך.
אני חושבת שיש צדדים לכאן ולכאן.יש מציאות.אין כאן שחור לבן, המציאות מורכבת.
בהתחלה בהתחלה חשבתי שהגישה השמרנית יותר נכונה למרות שאני באופן אישי הייתי רוצה שיהיה לפחות רצון לשים טבעת עם כל מה שהרצון הזה מבטא בעיני..
במחשבה נוספת אני חושבת שאפשר להסתכל על טבעת כסוג של גדר,עוד גדר כדי למנוע תקלות במקומות שמציאותית בימינו זה מסייע- לא תמיד ולא בכל המקומות זה מסייע אבל יש מקומות ולסיטואציות שזה כן מסייע, אני אומרת את זה לא כדי להפוך סדרים,אני קצת מרגישה שאנשים נוקטים עמדה מתחושה והרגשת איום,
אם חושבים על זה דווקא השמרניים מתאפיינים יותר בשימת גדרות..
וגם,היסטורית אני מניחה שקידוש כלה בטבעת בכלל יהודי,צריכה לגגל.. ,אם המקור יהודי ואם הנוצרים לקחו אותו וערכו בו כל מיני שינויים (אני לא מדברת על מצב שכלה נותנת טבעת לחתן או כל דבר שמזכיר את הטקס הנוצרי, אפשר שהבעל קונה לעצמו את הטבעת או כל דבר אחר)
יש צד שחושב שלא אמורה להיות רתיעה כמו שישנה,בנוסף לזה שיש את כל ההבדלות-שזה לא נעשה בחופה וכו'.לא אמורים להתרגש מהם.
לא שיניתי את דעתי.
אדרבה, אם דווקא השמרנים שמים גדרות - מה השתנה פה?הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך י"ד בשבט תשפ"ב 17:32
פתאום כולם איבדו אחריות?
כל גדולי ישראל לא חשבו על זה?
הרצי''ה? הרב מרדכי אליהו? ר' אברום שפירא? הרב יעקב אריאל? הרב דרוקמן?
יןדעת מה? נעזוב את אלו.. נלך על הגוש אפילו, האם הרב ליכטנשטיין שם טבעת? הורה לתלמידיו לשים טבעת? בנו - הרב משה - הולך עם טבעת? הרב עמיטל? הרב רבינוביץ?
כל היהודים הטובים שכחו את הגדרות, כל הרבנים איבדו את העקביות והאחריות, ודווקא הלייטים נהיו המחמירים הכי גדולים? כל אלו ששמים טבעת שמים גם סינון בפלאפון בשביל הגדר? זה נראה לי טיפטיפה יותר בסיסי...
בכנות, זה קצת מזכיר לי את השמאלנים שצועקים על הנטיעות בנגב ''גיוואלד, שמיטה!''....
האמת היא, שאדם שיסתכל עמוק ובכנות על עצמו, יגלה שזה לא מהחמרה גדולה ושימת גדר, אלא מהתאהבות בקונספט, ואז מגיירים אותו בכל מיני תירוצים...


קידוש כלה בטבעת זה אכן יהודי, תוספות כותב על זה. אבל הכיוון ההפוך... ה' ירחם
אתה לוקח את מה שאניפצלש))
אומרת למקומות שאני לא מתכוונת אליהם.
מי אמר שכולם איבדו אחריות?
אני שוב אבהיר שאני מדברת רק ברמת הרצון הפרטי האישי של הזוג ולא כתקנה לציבור.יש מציאות והמציאות והאנשים משתנים,לא יקרה כלום אם תתחשב במציאות.
אותי לא מעניין החלוקה ללייטים ודוסים.
אני חושבת פרקטית- האם יש מקרים שטבעת יכולה לסייע או לא?
אם כן-לא רואה בעיה מהותית להיעזר בפריט הזה.
אם הרצון לענוד טבעת בא מהשפעה של רוחות זרות אז זה לא טוב.נקודה.אני מניחה שכל מי שמתנגד לטבעת יוצא מנק' הנחה שישנה השפעה נוצרית.
אבל לא מבינה למה קשה לקבל את זה שהרצון לא בא תמיד מהמקום הזה?
דווקא יוצא שאתה זה שמייחס מקום של כבוד לנוצרים,אני לא סופרת אותם- אני אזהר לא לעבור על ההלכה, אבדוק עם עצמי שהמניע נכון וזהו.
אני מרגישה שכדי להבהיר את הנק' שלך (והבנתי אותה..)שאתה מנסה לדחוק אותי בכח לצד הליברלי המתירני השמאלני או מה שזה לא יהיה .אם זה עושה לך טוב-תהנה.
לא,אני לא התכוונתי להאשים *אותך*, סליחה אם כך זה הרגישהָיוֹ הָיָה
אני באתי לשקף מה הטעות שלך. שאת מאמינה, באמת מאמינה, שזה מגיע מסיבה מוצדקת וטובה. ואני מראה לך את הכשל הלוגי שיש פה.
והכשל הוא,
א. שכמו שאמרת - דווקא שמרנים שמים גדרות, אם זה גדר כ''כ טובה ונצרכת - לאן הם נעלמו?
ב. שכל, אבל כל גדולי הרבנים, מכל האגפים - כולל הגוש ושות', לא תמכו בזה ולא נהגו כך. אם זה דבר כ''כ חשוב ומבורך - זה אומר דרשני. זה בהחלט יוצא שכווולם חסרי אחריות ורק החבר'ה שגילו את החומרא הזו - הם הם שומרי קדושת המשפחה....
ג. שמשום מה את ה''חומרא'' הזו נוהגים אנשים רבים שבכל השאר הולכים לפי הרב נוח... זה לא חכמה לומר ''חלוקה בין לייטים לדוסים לא מעניינת אותי''. את צריכה לעצור ולחשוב - האם יתכן שאדם שמקל בהכל, ואפילו לא שם סינון בפלאפון, פתאום נהיה בבא סאלי ומדקדק כל כך בחומרא צדקנית כזו? סביר?


אני דווקא לא ייחסתי כלום לנצרות, ובטח שלא נתתי לה ''כבוד''. אני טענתי שזה טרנד מערבי, ככה כל העולם נוהג, אז יהודים בלי עמוד שדרה מנסים לחקות אותם.
האם *את* ליברלית ומתירנית? מעולם לא אמרתי. מה שאמרתי זה שיש לי כמה ראיות שהאנשים שעליהם את מאמינה שעושים את זה מתוך צדקות, עושים את זה למען האמת מתוך ליברליות. ואת צריכה להתמודד עם הטענות ולחשוב אם האמון שלך באמת קולע לאמת

קראי שוב ובמתינות, ותנסי לחשוב אם יש לך הסברים מניחים את הדעת לתהיות שהעליתי.
אוקי,סליחה.פצלש))
תודה על השיקוף.
אתה צודק,אני באמת מאמינה שזה בא מכוונה טובה ומסיבה מוצדקת. הייתי פעם בשיעור של אחד הרבנים שמקדם נושא שנוי במחלוקת- אני מאמינה באמת ובתמים שאכפת לו מאוד מעמ"י ושהוא מלא רק רצון טוב.
שמרניים מעצם טבעם מאוד חשדניים כלפי חידושים ונוטים להצטרף לדברים אחרי שהם כבר הפכו למקובלים בציבור- אז המציאות לא מפתיעה אותי בכלל.
אתה בכנות חושב שהכוונה שלהם שלילית ביסודה?
אוי ואבוי אם כן.
אני מעדיפה ללמד זכות מאשר ההפך,כל עוד מישהו לא עשה דברים אסורים לא עבר על הלכה מפורשת אז הוא בסדר,אם נתחיל לדון לכך חובה את כל העולם ואישתו על כל פיפס אוי ואבוי לנו.
אני משתדלת להתייחס לדברים באופן ענייני. לא שאלתי ולא ביררתי בנושא אבל זה ידוע שיש הדרכה ופסיקה כללית ציבורית אבל כשבאים לשאול רב באופן פרטני רבנים פוסקים פסיקה אישית לשאול, אז גם כאן- לא מופרך בעיני שאם מישהו היה שואל את אחד ת"ח הגדולים בימינו (ועוד יותר כנראה בעתיד)שהזכרת אם הת"ח היה משתכנע שמוצדק לענוד היה ניתן היתר כזה במיוחד שבמקרה עליו אנחנו מדברים אין איסור מובהק.
טוב שיש לליברלים רבנים שהם יכולים להסתמך עליהם
אחרת מניין העבירות בעמ"י היה מאמיר.
הממ.. לא כל כך מצאתי בדברייך התייחסות עניינית ולוגית.הָיוֹ הָיָה
את מטיפה שוב על חשדנות וכף חובה... אבל סורי, זה טוב לאהבה ואחוה, לא דיון על בירור עמדה. לא תומכים בהובלת מהלך בגלל לימוד זכות על מי שכבר ביצע אותו. לימוד זכות זה לא סיסמא.
הנאום על ''אם נתחיל לדון אוי ואבוי לנו'' הוא לא ממין הענין, הוא לא מעלה ולא מוריד. כתבתי נימוקים מסודרים ושכליים - יש לך איך לדחות אותם? יש לך תשובות עליהם?
עניתי.פצלש))
עבר עריכה על ידי פצלש)) בתאריך ט"ו בשבט תשפ"ב 15:21
אמרתי שאני משתדלת להתייחס עניינית לכל דבר מתוך הנחה שאין כוונת זדון מאחורה.
למה האגף היותר ליברלי שנוטה בד"כ להקל מחמיר בזה (אני אמרתי שאפשר להסתכל על זה כעל גדר,לא שמעתי זאת מהם.)? אוקי אני מסכימה שאפשר להסתכל על זה כהקלה ולא החמרה ולא רואה בזה סוף העולם.
זה לא משנה את העובדה שאם הכוונה הכנה היא למנוע תקלות הטבעת היא גדר.


הוספה:
איזה הוכחה יש לך ש"האנשים האלה" עושים את זה למען הליברליות?
להגיד שאת משתדלת לא להניח זדון זה לא תשובההָיוֹ הָיָה
בפרט לא כאשר כבר הדגשתי - שאני לא טוען שיש איזה מרתף שמתכננים בו איך להרוס את היהדות, אלא פשוט אנשים נסחפים אחרי טרנד מערבי, כרגיל.

אם זה הקלה ולא החמרה - אז כנראה זה לא מרוב שמירה על התא המשפחתי וקדושת היחס בין גברים לנשים, נכון?
כי אם זה כן היה ה''כוונה הכנה'' (-החמרה) אז זה היה מאוד משונה ולא מסתדר, כמו שפירטתי היטב.

לגבי ההוספה: יש לי לא אחת אלא שלוש, וכתבתי אותם פעמיים, ובנתיים גם את ההתייחסות שכן התייחסת - נתת רק לגבי אחת מהם, אז מי שעוד ממתין כאן זה אני...
הבנתי שאנחנו לא נסכים..פצלש))
אני חושבת שמותר וצריך לחשוב באופן עצמאי ולא לכבול את עצמי למחנה מסויים בהכל-הכל על אוטומט,אתה כנראה לא חושב כמוני כי נראה שיש קבוצה שבכל מקרה לא תקבל ממנה.אוקי,בסדר.

אם זאת הקלה ולא החמרה זה אומר שהם מחוברים לציבור גדול,מחוברים לשטח,לעמ"י- כזה שמחזיק בדעות ליברליות, לוקחים עליו אחריות, זאת הקלה שהיא החמרה.הכי קל להוציא אנשים מהמחנה בגלל שהם לא בדיוק כמוני.
טבעת יכולה להיות הקלה או החמרה-תלוי במניעים-אם המניע הוא מניעת מכשלה בסביבה מעורבת/חילונית- זאת החמרה ואם בגלל טרנד מערבי -זאת הקלה.הקלה אבל לא איסור.
ולכן את לא מוכנה לענות על שאלות קונקרטיות?הָיוֹ הָיָה
אל תאשימי אותי באישומים מצוצים מהאצבע. אני לא כבול לשום מחנה וחושב עצמאית יפה מאוד, המחשבה העצמאית שלי גרמה לי להגיע לשלוש שאלות משמעותיות פה, שמכוחם אני מעיז להגיע רחמנא ליצלן למסקנה ששונה מהפי סי, ושכשאני מציג אותם בפנייך את מתעקשת לא להשיב עליהם אלא להמשיך בסיסמאות של ''לימוד זכות'' עליהם ולימוד חובה עלי.... אז מי בינינו חושב ''על אוטומט''?


לא הצלחתי להבין איך ההקלה היא החמרה בעצם, ואיך מיושבות השאלות שלי. ומי בדיוק הוציא את מי ומאיזה מחנה.
יש מצב שתעני נקודתית על השאלות שהצגתי, או שכדי לברוח מהתמודדות כנה נוח לך לומר שאני מהונדס ומשובט מאיפשהוא ולא חושב וככה להימלט מהצורך לענות לשאלות שעלולות להביא למסקנה לא מספיק נאורה רחמנא ליצלן?
(ותשתדלי בלי סיסמאות נבובות, על כבילת המחשבה ו''הוצאה מהמחנה''. תפסיקי להכניס לי לפה מילים שלא אמרתי. פשוט תכתבי עניינית על עצם השאלות)
מוותרת על התענוגפצלש))
להמשיך את הדיון. שיהיה בהצלחה.
חבל מאוד.הָיוֹ הָיָה
לסיכום:
אני הצגתי בצורה יפה מאוד שלוש שאלות ענייניות ומסודרות.
את, בתגובה, במקום להתמודד לגופו של עניין, בחרת לפצוח בצרור גידופים: לומר שאני כבול למחנה מסויים בהכל על אוטומט, לא יודע ולא מעיז לחשוב בעצמי, פוסל ''קבוצה'' בגלל השיוך שלה, מוציא מהמחנה כל מי שלא בדיוק כמוני, לא לוקח אחריות על עמ''י , ומה לא

אני נפעם מהבגרות והרצינות שלך, אין מילים.
לא גידפתי .פצלש))
סליחה אם נפגעת.בסדר?
אני התייחסתי בדיוק וציטטתי אותךהָיוֹ הָיָה
אבל נח לך להתעלם ולהתכחש.
כנראה ש''לימוד זכות'' ו''לא להניח זדון'' וכל שאר הסיסמאות היפות שלך, אין בינן לבין כנות או מוסריות מאומה.
בסך הכל כסות שמשתמשים בה כשנוח כדי להגן על עמדות ליברליות. ומושלכת ככלי אובד כשמדובר ביחס למישהו שלא כל כך נאור...

אירוני, שתקפת את הרב גולדמינץ על ''חיפוש האשמות'', ואת עושה מולי את אותו דבר בדיוק.
כנראה שלא התנגדות לחיפוש האשמות יש לך, לא אהבת בין אדם לחבירו ולא לימוד זכות. רק תירוצים, שמתכחשים למוסר הכפול שבו את נוהגת.
לא הבנתי.רב שמואל
באיזה זכות אתה קובע שהיא 'חייבת לעצור ולחשוב על....'?

אתה לא יכול לקבוע את מדיניות החשיבה של מישהי שאתה לא מכיר, רק בגלל שאתה טוען שכך וכך אמרו רבנים (שזה אולי נכון 'התנהגות' פלונית או התנהגות אלמונית מתאימה יותר לאווירה בחברה שהרבנים האלה מנהיגים, אבל קשה מאוד לברר מה בדיוק הם אמרו או אומרים, ובלתי ראוי לקבוע עבור אדם אחר משהו בשם כל מיני אימרות-כנף שאתה מביא בשמם.) בודאי לא כאשר אתה לא מביא, וגם לא ראוי להביא, כי אין לך לא הסמכה ולא הסכמה, להביא פה את דבריהם כמסירה מקורית של הדברים. והרי ההסמכה וההסכמה למסירה מקורית של הדברים, הם האושיה החשובה ביותר במסירות התורה בטהרתה, וידוע כמה הקפידו ומקפידים על מי שנוהג אחרת, קל וחומר מי שנוהג במפגיע תוך התעלמות מהכלל הזה (הכלל ידוע בגמרא גם כן ש"אסור להורות במקום רבו", כלומר ללמד במקום שרבו נמצא, ואין בזה היתר אלא במקום כמו שרחוק ג' פרסאות (=12 ק"מ, לפי המדידה אז בזמנים ההם)), ובודאי לא כאשר אתה כלשון הגמרא "קובע ישיבה" ומלמד כביכול בשמם אבל ללא הסמכה. זו ממש גניבת דעת לכל גדולי התורה שבדור, וגניבת החוק והנאמנות התורנית.
---רב שמואל
האם בן אדם שתוקף המוני אנשים בפורום, בשם רבנים, מבלי לקבל הסכמה או הסמכה. ובדבר היחיד שיש לו זו קנאות שאיש אינו יודע מהיכן היא. ואין אף אחד בפורום שיודע עליו איזה פרט מידע מהימן אפילו פרט מידע אחד. מלבד שיש טענות על הטרלות רבות, והרבה הרבה דיבורים תוקפניים בדרכים אלימות במסתרים 'ארור מכה רעהו בסתר'.

האם אדם כזה, ממנו צריך לקבל מוסר, על מי שומר כראוי על שלמות המשפחה בקדושה?
לא נכנס לגופו של ענייןsimple man
אבל עצם הטיעון מזכיר לי את החרדים שטענו בשבועות האחרונים שברור שצריך להגן על ולדר כי עובדה שרואים שכל מי ש"מחמיר" נגד אנסים זה דווקא האנשים הלא יראי שמיים והמודרנים ו"המזרוחניקים" רח"ל, ומכאן ראיה שכנראה שהאמת היא בצד שמגן על ולדר.
הבעיה האמיתית בטיעון הזה שהוא כל כך לא לגופו של עניין שאין שום דרך בעולם להתמודד נגדו, כל דבר שתגיד ישמש נגדך אד הוק, כי הרי עצם זה שטענת משהו, זה עצמו הראיה שאתה טועה, זה הזוי.
אם באמת שום אדם ירא שמים לא היה לוחם בולדר - אכן.הָיוֹ הָיָה
אם הרב שמואל היה אומר שבית דין הגיע למסקנה שזה שטות.
ופורום תקנה (לצורך הענין) היה אומר שלא נמצאה שום עוולה במעשיו.
וכל ת''ח שהיה עוסק בזה - היה מגבה אותם.

ורק כמה ארגונים פסאודו-אורתודוכסיים היו לוחמים בו.
אכן, לא הייתי קונה. נכון מאוד.
---רב שמואל
כיוון שאני מכיר אותך, אדון טרול - יכול להיות, שאתה באמת מאמין במילים שאתה אומר. אבל, כמו שאני יודע בוודאות - אלו לא השיקולים האמיתיים שלך. ובמקרה של טרול כמוך אין צורך ב"הוכחה" - אתה תמיד לימדת אותי (מה שנקרא "מסית") - שרוב האנשים - לדבריך - בעיקר אנשים במעמד גבוה (כי אלו שלא, הם בעיניך סתם "בורים", אבל כולם גם מי שלא במעמד גבוה - עד למעמד הגבוה ביותר) - טרחת להסביר שכולם כולם "לא מתכוונים" לדברים עצמם - אלא, אתה תמיד אומר - השיקול האמיתי שלהם הוא אחר, פשוט הם לא אומרים, כי האנשים הטיפשים בוודאות יתנגדו להם - האנשים הטיפשים=רוב האנשים לדעתך (במקרה שלך, אני גם מכיר את השיקולים שלך. וקל להבדיל בין השיקולים שלך לשיקולים שאתה מוציא ואומר כלפי חוץ).
אתה לא מבין שכל האנשים האלה לא יראי שמיים?simple man
על פי רוב הציבור החרדי המיינסטרים?😐

אז הם אומרים את זה על כל החרדים המודרניים ועל כל מי שלובש כיפה סרוגה אוטומטית. ואתה אומר את זה רק על האגף הליברלי, אני מדבר על הרעיון, ועל עצם הטיעון, לא על האנשים.
אז פה ההבדלהָיוֹ הָיָה
הרעיון ועצם הטיעון נכון. זה שהחרדים חושבים שכל מי שאומר הלל ביום העצמאות הוא שייגעץ זו בעיה שלהם.
---רב שמואלאחרונה
כרגיל - אתה מציע חיקוי זול של כל התורות שאני בניתי, כסתימה וכיסוי לכל החורים של השקרים הכפירה והרוע שלך.
וואלה יש מצב שאני אשיםחצילים
אני רוצה לשים
נראה מה תגיד הנקבה שבסיפור
גדלתי בחברה שבה זה היה נחשב לדבר פסול, ולכן אני נגדultracrepidam

יש חברות שבהן זה מקובל, ושם אני מאמין שזה דבר חיובי בסך הכל.

 

במקום שאין מוסכמה חברתית - יש לי מספיק סיבות לאשש את מה שאני רגיל אליו, ולכן להאמין שזה מה שנכון

 

*אבל*

אני לא רואה את זה כפתרון שיגרום לגבר להיות נאמן יותר. אמנם, עם הגיל הזכרון הוא פחות חזק מאי פעם, ובאופן כללי לגברים יש בעיה לזכור ימי נישואים, אבל גבר לא שוכח שהוא נשוי. אם אשה חושבת שבגלל שלגבר יש טבעת הוא יהיה יותר קשור אליה, זה נראה לי כמו תמימות. או שאם הייתי נשוי הייתי מבין

אשמח שישים אבל שזה יבוא ממנו.פצלש))
צריך לחשוב איך לעורר את הרצון הזה למי שאין באופן טבעי..
מוזר..אכמל
אני חושב שטוב שיהיה לו, אבל אין סיבה ללכת עם זה סתם ככהפינגווין דוס
יענו אם הוא הולך להעביר שיחה באולפנה או משהו כזה אז שישים את הטבעת, אבל סתם ככה נראה לי מוזר שגבר הולך עם טבעת..
בעד...אפרת????
הטבעת לא רק נועדה למנוע "התחלות" למינהן אלא גם למנוע סתם הסתכלויות של בנות...
למנוע סתם הסתכלויות של בנות?ultracrepidam

איך זה עובד?

בנות מסתכלות על בחורים מתוך מחשבה שהם רווקים, ואם הן יבינו שהם נשואים הן לא יסתכלו...

ואם יחשבו שהוא רווק ויסתכלו מתוך מחשבה שהוא רווק, מה בדיוק יקרה? מה הנזק?

אני מניח שהן מסתכלות כדי לראות אם הוא רלוונטי בשבילן. מה הנזק אם היתה הסתכלות כזאת "לשווא"? 

 

...אפרת????
לא באמת יקרה שום דבר אבל כמו שאמרת בנות מסתכלות במחשבה שהם רווקים אז אם יש אפשרות להודיע להן- זה לא רלוונטי. למה לא? יעזור להן לא להתאכזב...
וסתם בתור אשה נראלי לא נחמד לדעת שבנות סוקרות את בעלך...
טוב, מי שנורא חשוב לוultracrepidam

אני לא רואה סיבה ללכת עם פריט לבוש שכל מטרתו להודיע לאנשים שלא יקוו להתחתן איתי. די בעיה שלהם

(אגב אני חושב את זה גם לגבי טבעת לנשים - אני לא אראה שום פגם בבחירה של אשה להסיר את טבעת הנישואין שלה מכל סיבה שהיא. חברתית זה כבר נחשב מוזר, אז כן הייתי מסייג את האמירה. אבל לא רואה בעיה בזה כשלעצמו)

 

והקנאות הזאת של "לדעת שבנות סוקרות את בעלך" נראה לי מוגזם. אבל אם בגלל זה את מרוצה, שיהיה. לא חושב שגבר מרגיש הבדל בשאלה אם יש לו טבעת לגבי איך הוא מרגיש עם הסתכלות של בנות עליו

גםענווה1

בתור גבר זה לא נחמד לדעת שבנות סוקרות אותך גם אם אתה רווק (וזה אכן קורה לפעמים לצערי...).

 

ואין לי שום אחריות להודיע להן אם אני רווק או לא, שפשוט ישתדלו להפסיק לסקור בנים, בדיוק כמו שאני משתדל לא לסקור בנות. אין לי אחריות על עבודת המידות שלהן. 

השאלה מתחלקת לכמה חלקים...אלעזר300

החלק הראשו, של "האם מותר?", מתחלק בעצמו לשנים - "האם מותר לערב ענידת טבעת לגבר בטקס החתונה?", ו"האם מותר לגבר לענוד טבעת בכלל?".

 

בנוגע לענידת טבעת לגבר בטקס החתונה - הבעיה גדולה. יש מי שמנסים להכניס אותה באופן ש"יעבור", אבל דעתי לא נוחה מכך.

בנוגע לענידת טבעת ע"י גברים בכלל - השאלה היא סביב "לא ילבש גבר שמלת אשה", אלא שדי מקובל היום שגם גברים עונדים טבעות. בפועל זה כנראה תלוי בנורמות המקובלות בחברה הספציפית.

 

לגבי "האם כדאי?" - גם זה תלוי בחברה. בסביבה שבה מצויות נשים שמדברות עם גברים בחופשיות, זה כדאי מאוד - ממצב את האיש בריחוק מסוים מהן. אם זאת בקשה מיוחדת מצד האשה - גם כן כדאי, ולו עבור שלום הבית. במקרים אחרים - לא דחוף, לדעתי.

 

אישית, אני עונד טבעת בשנים האחרונות (כשעיסוקי בצבא / באוניברסיטה), אבל רק מהבוקר שאחרי החתונה - כדי לנקות אפשרות של חשד.

האמת בעד, כדי שידעו שהוא נשוישיח סוד
אחרת אי אפשר כל כך לדעת,
ובחיי החברה היום זה די הכרחי...
אבל זה נורא לא מקובל אצלנו אז הוא לא ישים, אחרת היה שם
מאמר יפה ומחכים! חידד לי. ממליץ לקרואהָיוֹ הָיָה
מה לגבייחושבת בלב
עגיל לגבר או שרשרת לגבר?
נראה לי זה לא ילבש
האמת לא חשבתי על זהממלא כל עלמין

כי די ברור לי שלא

אבל אני כן רואה את החשיבות של טבעת בחברה מעורבת. 

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאביאחרונה

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפיאחרונה

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאביאחרונה

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפיאחרונה

מזה זה סיוט

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

מה דעתכםאשר ברא

על לשדך אנשים שיצאתם איתם?

אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.

והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..

אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.

הצביעו והשפיעו.

אצל אח שלי זה עבד נהדר, ועובד עד היוםנקדימון

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

ממש כך. זו מצווה גדולה של חסד.נחלת

קודם תציעי... אולי הם כן מעוניינים?שנונימי

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

הרבה חתונות יצאו מזה, כולל שליברגוע

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

שיר יפה אבל רואים רק את הכיפה והמצח.נחלת

את יכולה להגדיל למטה בצד ימיןברגוע

מצווה חשובה. למה לא?תפוחית 1

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

קשה כקריעת ים סוףמסתתר

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כל אחד ואחת הם מציאה גדולה. תלוי למי.נחלת

מבורך מאוד.advfb

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

למה לא?ברוקולי

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

חושב שזה מבורך אבלישי2

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

זה תלויאילת השחר

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

זה שחתכת ממישהו לא אומר שהוא לא טובמישהי719

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

מכיר כמה וכמה זוגות כאלוהסטורי

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

לדעתי, יש להן טעות יסודית.לגיטימי?

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

בגדולזיויק

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

בעד לנסות אם עולה רעיון מסוים אבל ברגישותארץ השוקולד

סוף סוף יצאנו יחד כי חשבנו שייכולה להיות התאמה, הגענו למסקנה שאין התאמה אבל זה לא מעיד רע על הצד השני.

כאבה לי הדעה שעלתה בדיון עם החברות שהבחירה היא לפי "מציאה" שאובייקטיבית פלוני עדיף על אלמוני ולא שיש פה מציאת התאמה. תפיסה שיכולה להוביל לתחושות רעות וגם לדעתי לא נכונה כי אני לא מחפש את זו שהכי מוכשרת אלא את זו שהכי מתאימה לי.

(אישית, זכיתי למצוא את אשתי שהכי מתאימה לי)

ברור שכןהפיאחרונה

חלק מהבחורים שפגשתי היו ממש דבש פשוט לא התאימו לי אז מה? למה לא לשדך אותם לאחרות?

חייבת להגיד שיש אצל חלק מהנשים נטייה פחות לפרגן, וזה ממש ילדותי בעיניי.

מישהי סיפרה לי על חברה שלה שמלכתחילה לא התלהבה מבחור שיצאה איתו וכל הזמן אמרה שהם לא מתאימים והוא שקט ולא מספיק גברי לה. בסופו של דבר, דווקא הבחור אמר לה לא.

אז החברה שלה אמרה לה: אם לא עבד ביניכם, אני דווקא ממש התלהבתי ממנו אני מחפשת בחור שקט ואני וחושבת שהוא יכול להתאים לי.

והיא ממש לא פרגנה לה ממש התחמקה

מה נפגע פה בדיוק? האגו שלך? די, תתגברי. אם הוא לא מתאים לך, למה שלא יתאים לחברה שלך?

כולם חושבים שהיא חברה טובה, אבל מה אני אגיד לכם? חברות נמדדת גם בפרטים הקטנים האלה, ביכולת לשמוח ולפרגן לאחרת גם

שהאגו קצת נפגע.

ממש חבל ..

אמרתי לחברה אז אני אשדך בניכם .. אז היא אמרה לא נעים לי בגלל החברה .

( אני לא מבינה את זה הם יצאו כולה ל2 דייטים והבחורה כל הזמן אמרה שהם לא מתאימים , אז ממה אמור להיות לה לא נעים?)

איזה דרמה מיותרת אלוהים

ואני משתגעת מדובר בבחורות דוסות

אם את באמת כל-כך דתייה ממה את מפחדת?

שיעבוד לחברה שלך?