טבעת לגברפשוט מורכב

שלום לכולם!

 

חדש כאן..

 

אשמח לשמוע את דעתכם ולמה

כולם מוזמנים בנים ובנות..

לגמרי בעדתילי חורבות
כבר היום ישלי טבעות
חולם לקדש אותה בטבעת מ"שר הטבעות"😁
כשהגבר נמצא בחברה מעורבתמקלידה משהו
זה הכרחי בעיני.
הלכתית יש בזה מחלוקת, למעשה מקובל להתירעברי אנכי

אבל לא..

תכלס, זה לא שהיום אישה רואה גבר עם/בלי טבעת ומסיקה עפ זה אם הוא נשוי או לא

יש רווקים עם טבעות, ויש מלא מלא נשואים בלי טבעות

זה סתם

 

אם זה עושה להם טוב - אז שישימו - אם לא אז לא.

לא רואה צורך לעשות מזה איזה אידאל גדול או לאיודע מה

אם מקובל סביבם וזה נוח לו, אז שישים..

 

אני בחיים לא אשים - סתם. זה פשוט מרגיש מוזר.. ובשביל מה?

אין לי בעיה עם מי שכן

 

על החלק הראשון-ברגע קטן עזבתיך
דווקא גבר עם טבעת כזו כמו שיש לנשואים זה בולט ומעורר תשומת לב שהוא נשוי
הנקודה היא שאני לא רואה סיבה להפוך דבר כזה שוליעברי אנכי

לאידיאל.

 

וכן בעיני זה שולי. מקסימום מישהי חושבת שהוא נשוי, ואחרי כמה דק מגלה אחרת

כמו שהוא יכול "לנפנף" בטבעת שלו שהוא נשוי, הוא גם יכול להגיד "אני נשוי", וזה ממש אחלה.

 

למה אשתו (או הוא בעצמו..) אמורה להתייחס לשאלה הזאת כאל שאלה הרת גורל מלאה אידיאולוגיה?

ביג דיל.

 

מפריע לו? שישים.

לא מפריע לו? שלא ישים.

עושה טוב לאשתו שיש להם אותו חריטה על הטבעת או לאיודע מה? - שישים. שישמח אותה. אדרבה.

מפריע לו באצבע - שלא ישים

אני לא רואה את זה כאידיאל,ברגע קטן עזבתיך
פשוט זה משדר שדר חשוב בחברה. זה עושה הפרדה אוטומטית.. כמו שכשמישהי היא עם כיסוי ראש זה יוצר איזה משהו אחר ביחס אליה וכו
נערךעברי אנכי
עבר עריכה על ידי עברי אנכי בתאריך י"א בשבט תשפ"ב 21:00


איזה הבדל יש בין גבר נשוי לגבר לא נשוי?עברי אנכי

ההבדל באישה כיסוי ראש לא מתקרב להבדל עם גבר וטבעת. כי זה כולה טבעת.

בדיוק כמו שיש נשים שלא שמות כיסוי ראש ואתה לא אומר שהטבעת זה שינוי כזה גדול לגבן.

זה פשוט טבעת שלפעמים היא מעידה שהיא נשואה. וגם לא תמיד.

 

אם בנאדם רוצה שבנות לא יתחילו איתו במקום מסויים - שיוציא את הציציות שלו או משהו

 

לא הבנתי לגמרי מה בדיוק הבנת אז אחדדברגע קטן עזבתיך
מה שרציתי לומר הוא שבחברה כשגבר עם טבעת זה מאוד מסייע לריחוק הנכון משאר נשות העולם.. טבעת זה משהו ברור שרואים אותה, וזה עוזר לזה
גם ציצית בחוץ מסייע לזה.עברי אנכי


ואיkaparalay
עוד מישהו כתב את זה כאן ולא הבנתי..
ניסיתי לחפש ולא מצאתי.

אשמח להסבר בבקשה.. (:
איך זה עוזר?פצלש))
בנות מתלהבות יותר מבחורים שהולכים עם ציציות בחוץ,רק שתדע.
אבל היא לא תתחיל איתו. כי יש לה כבוד אליועברי אנכי

הרעיון זה להרחיק נשים חילוניות שלא מבינות את הקטע..

אתם מרגישים שהציצית באמתפצלש))
מרחיקה במציאות?
אם טבעת ככ קטנה תרחיק מישהי, ברור שציצית תרחיק יותר.עברי אנכי

אני מכניס ציציות

אז זה בדיוק מה שאומרים לך-פצלש))
ציציות בכלל לא מרחיקות.ההפך.
החילונית אולי לאפצלש))
מה עם הדוסית?
זה מה שכתבתי בכותרתעברי אנכי

שיש לה כבוד אליו והיא לא תתחיל איתו

אתה חושב חחפצלש))
ופה אני ממש מתחבר למה שהיא כתבה כאן:עברי אנכי
מרחיקה את מי שצריך להרחיק ומקרבת את מי שצריכה להתקרב דוס-חרבות


פצלש))
אבל אתה לא צריך שתקרב אחרי שאחת כבר קרובה אליך.
המשפט הזה עושה לי איכסהרמוניה
במקום להבין את המשמעות שיש פה בן אדם שומר מצוות עם יראת שמיים להתלהב מזה שהוא "דוס"? זה מוציא מהדוסיות את כל המשמעות.
הדוס הוא מי ששומרפצלש))
תו"מ. ההתלהבות מהמצוות.זה כזה יפה,מה יש להגעל מזה??
..הרמוניה
הציצית לא נועדה להראות שבחור הוא דוס! זה נשמע התלהבות בקטע ממש חיצוני...
אני אנסה להסביר מהתחלה...
דיברנו על להרחיק בנות מאדם נשוי, נכון? ואז אמרת שציצית דווקא גורמת להתלהב יותר.
אז; יש נשואים ששמים טבעת ויש כאלה שלא. בכל מקרה, גבר הוא גבר ולא אמורים לפתח קשר קרוב בין אם הוא נשוי בין אם הוא רווק.
לכן הטבעת היא רק סימן היכר, היא לא אמורה להרחיק בפועל ביחס בגלל שאין הבדל.
מה הציצית עושה? מזכירה את מלכות שמיים וממילא צריכה לגרום ליראת חטא. לא צריכה לגרום לזה שבחור יראה דוס. ל"נראה דוס" אין משמעות, ומי שמתלהבת על מישהו בגלל דבר חיצוני כזה שלפחות תתחשב במה שזה אומר עליו ותכבד ולא תתקרב מעבר לגבולות. אם היא רווקה והוא מצא חן בעיניה לבירור רציני טבעת זה לא מה שיוודא אם הוא נשוי או לא, כי יש הרבה סיכויים שהוא נשוי בלי טבעת או לא נשוי עם טבעת.
אוקי,פצלש))
אלה אמות המידה שלך,לגיטימי לגמרי וטוב.
אני לא רואה בעיה בזה שמישהי תראה מישהו שנראה לה (החזות הצדיקית מן הסתם תשפיע..) מתאים ותברר אליו ואם יש אומץ לפנות..אם המטרה עצמה טובה לא חושבת שמישהו צריך לראות אותה באור שלילי.ואולי בכלל ההפך,המטרה היא להקים בית לשם שמים,מי שהמטרה הנעלה גורמת לה לשים מחסומים אנושיים בצד,יש צד להעריך אותה מאוד מאוד ולא ההפך.
מעדיפה בנות שמתלהבות מבחור שמקיים מצוות ה' בשמחה וגאווה ולא מדברים אחרים..
לא חולקת על מה שכתבת כאןהרמוניה
אבל זה היה נשמע משהו שונה לגמרי
עשה רושם של קטע לא טוב בגלל ההקשר... סורי
אה. סתם בקטע שהוא דוס כילו?kaparalay
חחחkaparalay
לרגע חשבתי שיש איזה קטע הלכתי שרק מי שנשוי אמור להוציא ציציות החוצה ותהיתי מה זה אומר לגבי הבחורים שנפגשתי איתם.

תודה
חחח לאלא אני בעצמי מכניס את הציציות לבפנים ומתכנן להמשיךעברי אנכי

גם אחרי החתונה להכניס לבפנים

 

אפשר לשאול מה הענייןאמונה אהבה
של דווקא להכניס ציציות לבפנים?
מנהג ספרדים עפ"י הקבלה, אם אינני טועהultracrepidam


אינך טועההָיוֹ הָיָה
יש גם ספרדים שמוציאיםאמונה אהבה
עבר עריכה על ידי אמונה אהבה בתאריך כ' בשבט תשפ"ב 22:19

מעניין מה העניין של זה 

כי הייתי חושבת שלשים בחוץ זה יותר עדיף כי זה מחזק ומשפיע כזה שרואים אדם עם מראה יהודי, כמו כיפה גדולה או פאות..

כן, הרב עובדיה "מיקל" בזה מהסיבה שכתבתultracrepidam


אין הכי נמי מה שמתאים לכל אחדברגע קטן עזבתיך
תשובה קולעת... כל כך נכון...הרמוניה
בעדהפי
במיוחד אם הוא נמצא במקום מעורב
אם הוא ממש לא ירצה אז אוותר לו אבל כן מעדיפה
אני לא אשיםכלי פשוט
מה שהוא רוצה לעשות זה בסדר מבחינתיחופשיה לנפשי
לא כל כך אוהבת אבל אם הוא היה רוצה הוא היה עונד, זה לא מפריע לי אבל זה ממילא בעיקר סימן
לא אוהב את זה בכללהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך י"ב בשבט תשפ"ב 13:52
ובכלל - סולד מהתרבות של להתאים את עצמינו בכל דבר לגויים. זה מגעיל.
צריך קצת להזדהות עם עצמינו ולהיות גאים במי שאנחנו. לא לרדוף כל הזמן אחרי תרבויות אחרות.
מה זה מוסיף? לשם מה? סתם להיות ''קול''? כמו קעקוע כאילו? זה הכיף?

(והסיפור של ''שיידעו שהוא נשוי'' נשמע לרוב כמו תירוץ... אין לי כח להכנס לכל הויכוח כאן בשרשור, אבל הסבירו את זה טוב...)
פשוט לא.פשוט עייף


פשוט לא פשוט להיות עייףכלי פשוט
אם אישתי תבקש סביר שאני אשיםצף
אחרת זה סתם נראה לי קצת מוזר
אני לא חושב שהפתרון ה"חילוני" הזה לבעיה באמת עוזרנוגע, לא נוגע
במובן מסויים אפילו אדרבה..

יותר עוזר לדעתי להוציא ציציות..
^^^מבקש אמונה
פיתרון הטבעת בעיני הוא בעצם טלאי לדרך החיים של קלות ראש בין גברים לנשים.
נעעאכמל
בנות רק מחפשות בנים עם ציצית בחוץ
ברור. עם יהלום(;kaparalay
סתם.

אם הטבעת באה להגיד למי שמסתכלת שהבחור נשוי, עולה השאלה- למה היא מסתכלת..?

אם הטבעת באה להזכיר לו שהוא נשוי,
עולה השאלה- למה הוא צריך תזכורת..?

זה קצת דמגוגי, ואני מתנצלת, אבל נראה לי שזה מייצג כלמיני תרבויות שאמורות להיות רחוקות מאיתנו, ולא בטוח שיש עניין לאפשר להן להיכנס לתוך הבית..
זה מופרך שבחורה תסתכל על בחור ותחשוב שאולי הם מתאימים?פינגווין דוס
בחברה שבה יוצאים לדייטים רק ב'שידוכים' אני מבין מה את אומרת, אבל בחברה שבה אנשים גם 'מתחילים' אחד עם השני ומציעים לצאת, זה מאוד הגיוני לשים טבעת כדי למנוע שאלות מביכות
..kaparalay
מופרך שיקרה? יכול להיות שלא.
אבל זה שדברים קורים במציאות לא בהכרח מכשיר אותם. נראה לי שהמציאות הזאת שבה 'מתחילים' אחד עם השני בישירות כזאת היא גם חלק מאיזושהי תרבות, אז בגדול הדברים מזינים אחד את השני..

במקרים שאני מכירה שמישהי הסתכלה על בחור וחשבה שהם מתאימים היא פשוט ביקשה ממישהו שיתווך. גם התיווך יכול למנוע מבוכה, לא?

ואגב. אם מטרת הטבעת הייתה מניעת שאלות מיותרות ומבוכה המצב היה טוב..
אבל את צורכת כ"כ הרבהפצלש))
מתרבויות זרות..
החל בלבוש והופעה חיצונית של מעצבים בעלי סטיות לרוב,מיכשור ותרבות פנאי ומה לא?
אנחנו משתדלים ל'גייר' אותם אמנם,אז
מה פתאום הטבעת מפריעה שדברים אחרים לא?
טבעת יכולה למנוע תקלות,אפילו להזכיר לאותו אחד שהוא נשוי עם כל מה שהולך בחוץ בימינו..
אם הטבעת הייתה ניתנת במעמד החופה הייתי מבינה..
אהמ.kaparalay
מתלבטת קצת מה להגיד.
כי העקרון הכללי הוא שגם דברים אחרים מפריעים, וגם מהם יש השתדלות להתרחק או להימנע במידת האפשר (ובמידת הידיעה)..
מה גם, שהטיעון שקיימת הרבה צריכה מתרבויות זרות הוא לא טיעון שאמור לתת לי לגיטימציה לצרוך מהן עוד.

עוד כמה נקודות שנראות לי חשובות-
•טבעת לא מונעת תקלות. עבודת המידות והתנהלות על פי ההלכה והסייגים שתיקנו כדי להימנע מכלמיני נפילות בתחום הזה, הן אלה שאומרים למנוע תקלות.
•טבעת לא מזכירה לאדם שהוא נשוי. להיפך- היא הופכת למשהו שנמצא שם תמיד וכבר לא מייחסים לו חשיבות (ואגב, זאת יכולה לשמש תמונת מראה לנישואין שלו..).
אגב, עצם האפשרות לשכוח כזה דבר היא כבר תפיסה שכ''כ זרה ליהדות.
•שווה לחשוב מה הטבעת לגבר מייצגת מצד כלמיני תנועות כאלו ואחרות.
•אי אפשר להתעלם מזה שהיום נתינת טבעת במעמד החופה הפכה לדבר כמעט טריוויאלי (לפעמים גם אצל דתיים), ואפילו יש כאלו שטרחו להוסיף כלמיני טקסטים מקבילים לזה שאומר הגבר..
^^^ מדוייקפשוט עייף

+ נתינת טבעת במעמד החופה מעבר להיותה חוסר הבנה מוחלט (והרבה יותר מזה) היא כבר ממש בעיה הלכתית עד כדי פגיעה בקידושין עצמם!

 

אנחנו חיים בתוך מציאות מסויימת,פצלש))
וצריך ואפשר להתחשב בה.
אנשים אמורים להיות כאלה וכאלה ונשים צריכות כך וכך..
אבל המציאות בשטח שונה.מה לעשות??
אני מרגישה שאתם לוקחים את עניין הטבעת למחוזות רחוקים מדי,מלבישים על זה יותר מדי עקרונות וכו' שזה באמת לא המקום לדעתי.
(מחקתי את הדוג' על החופה כי חשבתי שזה נדיר מאוד עד כדי חשש קל ממאאוטינג..,הזוג עצמו דווקא חילוני..דתיים באמת עושים את זה?? חדש לי).
אני באופן אישי רואה כמחווה יפה בין בני הזוג בלי קשר לחוץ דווקא.אבל יש לזה לא מעט יתרונות גם בחוץ ,כן חושבת שטבעת יכולה לסייע במניעת תקלות במיוחד בחברה מעורבת וכו'
...פצלש))
הי שבוע טוב,
מתנצלת על הניסוח הגרוע, מקווה שלא נפגעת.
שבוע טוב בעז"ה! (:kaparalay
חו"ח. נראה לי שהניסוח היה בסדר..
בכ"מ, תודה על המחשבה והרגישות.

מסכימה שהמציאות בשטח שונה, וזה מתחבר למה שכתבת כמה תגובות למעלה על זה שגם ככה אנחנו צורכים הרבה מתרבויות זרות. וזה באמת מורכב.. (אגב, ההחלטה מה לעשות עם המורכבות הזאת מזכירה לי קצת את סיפור החיטה המשוגעת של ר' נחמן)
אבל שוב, אני לא בטוחה ש'זה מורכב' זה מה שנותן לנו לגיטימציה לקבל את הדברים ככה, כמו שהם, בלי לשאול שאלות.

אני לא בטוחה מה גורם לך להרגיש שזאת הלבשת עקרונות או התרחקות למחוזות רחוקים וכו', ולכן קצת קשה לי לענות.

רק אגיד שרוב גדול של התקלות שיכולות להתרחש בחברה מעורבת יכולות לקרות גם לרווק גמור, שגם ככה לא שם טבעת.
אני לא מתעלמת מהעובדה שאם נשוי ייפול בחלק מהדברים כנראה שיהיו לזה השלכות קשות יותר, אבל לענ"ד אי אפשר להפיל את הכל על ענידת טבעת..
אני אגיד לך למה אני חושבת שמלבישיםפצלש))
על העניין עקרונות ושזה מיותר בעיני-
כשגבר קונה לאישתו נגיד פרחים בלי קשר לזהותו זאת מחווה יפה, נכון?
כשמישהו עושה איזה משהו שמחזק את הזוגיות זה יפה בלי שום קשר לזהותו,
יש כ"כ הרבה דברים משותפים לבני האדם שאנחנו מאמצים בשמחה כי זה טוב,נכון,תורם.אנשים זורמים ובד"כ לא עוצרים לשאול שאלות, אנשים חושבים פרקטית.
אני לא רואה שום ערך בהתנזרות מבגט רק בגלל שהגויים הצרפתים המציאו אותו,כנ"ל פלאפל,פיצה,בגדים יפים (דווקא בעניין לבוש והופעה חיצונית יש התייחסות מפורשת בהלכה ומי מקיים את ההלכה הזאת? כולם מתלבשים כמו הגויים)בעצם העניין הזה חולש על כ"כ נושאים בחיינו
שהגישה האחרת מאידיאל כלפי זה שבעל מיוזמתו ואולי מרצון אשתו ישים טבעת
כי זה דבר יפה בעיניהם תמוהה בעיני.
נדמה לי שראיתי שאולטרה כתב שהוא לא ילך עם כי זה לא מקובל בסביבתו-זה הסבר שאני מקבלת,לא עושה כי לא מקובל בלי לחפש כוונות נסתרות.למען הסר ספק אנחנו לא מדברים על הכנסת אלמנטים גויים לחופה ח"ו-לא על זה זה מדובר.
כשגבר רוצה מבחירה כי הוא כזה רומנטי אוהב את אישתו רוצה לומר לה שהוא רוצה שכל העולם ידע שהוא נשוי לה, זאת הרגשה שאין מה להתווכח איתה..או פשוט שם לב שאנשים טועים לחשוב שהוא רווק ומציעים לו הצעות- הוא רוצה להמנע ולמנוע מאחרים טעויות בצורה הכי פרקטית שיש בשטח בלי כל מיני תורות וכוונות נסתרות.
אני באמת שואלת אז למה לא?
קראתי את המאמר שצירפו כאן למטה בשרשור וממש לא התחברתי- הרגיש לי שמחפשים מתחת לבלטות את הכוונות השליליות של הרב סתיו במקרה הזה.
קשה לי להבין גישה חשדנית סלקטיבית שלא נוגעת בכלום בטקס ההלכתי.אני מחפשת קו מנחה ולא מוצאת.אז אני שואלת מה אני מפספסת כאן?
אני חושבתkaparalay
שהתערבבו כאן כמה דברים. אנסה להתייחס לפי הסדר שבו העלית אותם, וסליחה מראש על החפירה.

א. אין שומדבר רע בגבר שרוצה לשמח את אשתו (או להיפך), וגם אין רע בזה שהוא עושה את זה באמצעות פרחים או שוקולדים או דברים אחרים שהם סוג של מוסכמה חברתית בקנה מידה עולמי.

ב. נכון שלרוב אנשים זורמים. אבל לגמרי יכול להיות מצב שזרימה=חוסר מחשבה או פעולה מתוך חוסר ידע/היכרות עם עומק הדברים, ולענ"ד לא תמיד זה חיובי.

הדוגמה הפשוטה והמוכרת שקופצת לי לראש היא דווקא מכיוון קצת אחר, אבל אנסה בכ"ז-
החפץ חיים אומר שהרבה פעמים אנשים נמנעים מללמוד שמירת הלשון כי הם חושבים שזה ישפיע על כל השיח שלהם, יהפוך אותו לשאול ומחושב מדיי, ושהם יצטרכו לשקול כל מילה. אבל האמת היא שדווקא מי שלא יודע את הלכות שמירת הלשון הוא זה שהדיבור שלו אמור להיראות ככה, ומי שכן למד- יוכל לדבר בחופשיות ובזרימה, מבלי לחשוש שיכול בלשונו.
הקביעה הזאת נכונה בהרבה תחומים שהם 'הלכתיים נטו' (כשרות, שבת וכו'..), ונראה לי שהיא נכונה גם בתחומים שהם לא כאלו, אבל הם מהותיים לא פחות (אם לא יותר) - התרבות והרוח.
יש תחושה שכשמתחילים לדבר על תרבות ורוח יהודיים, משהו בטבעיות ובזרימה של החיים נפגע. כי זאת בסה"כ טבעת, וזאת באמת מחווה יפה. ולא חסרות עוד מלא דוגמאות מתחומי חיים נוספים.
בתחושה שלי, דווקא אחרי שנחדד לעצמנו יותר מהן תרבות ורוח יהודית וכמה תוכן ומשמעות יש להן, אחרי שנבין שפעמים רבות לאורך ההיסטוריה המלחמה לא הייתה על הגוף ועל ההלכה ה'יבשה' כמו שהיא הייתה על הרוח, וכו'.. - אז נוכל לחיות בטבעיות ובזרימה.

ג. תרבויות זרות חודרות אלינו מהרבה מקומות. אבל יש דברים שהם עקרוניים ומהותיים, ויש כאלו שלא.
ולכן, גם אני לא רואה ערך בהתנזרות מבאגט, פלאפל או פיצה. אם כבר אז להיפך(;
אבל למיטב ידיעתי והבנתי אלו לא דברים עקרוניים שמהווים חלק משמעותי במאבקי תרבות שמתרחשים היום.

עם בגדים יש קצת יותר מורכבות.
אחד מהדברים שעמדו לעם ישראל לזכות לאורך גלות מצרים היה שהם לא שינו את מלבושם. לא ברור לי בדיוק מהו הלבוש הזה, ואם מדובר בלבוש-בגדים, או בלבוש-מראה (זקן, פאות וכו'), או אולי בשניהם. אבל נראה לי ברור שהכוונה כאן היא להדגיש את השונות של עם ישראל מהתרבות שסובבת אותו.
בהיבטים מסוימים, דווקא סממנים חיצוניים כאלו או אחרים הם אלו שיוצרים את החיץ ולא נותנים לתרבויות זרות לחדור אלינו בקלות, או לפחות לא מאפשרות להן לחדור בלי שום סייגים, סינונים או בירורים קודמים.
לכן היו תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה שגזרו דווקא על הבגדים במטרה לנסות לפגוע ביהדות.

אין שום דבר רע בבגדים יפים, ולמרות שאני מבינה את הכוונה שלך, אני לא מסכימה ב100% שאנחנו מתלבשים כמו הגויים.
אגב, סביר להניח שגם כאן יש עוד מקום להשתפר. בין אם זה באופן שבו אנחנו מגדירים מהם בגדים יפים (ומהם הקריטריונים ליופי באופן כללי), בין אם זה בכסף ובזמן שאנחנו משקיעים בהם, בין אם זה בידיעה מי עיצב את הבגד שאנחנו לובשים (וזה יכול לנוע בין סדנאות יזע למיניהן, לבין מעצבי-על עם תפיסות עולם שליליות) ובין אם זה בצניעות עצמה.
ועדיין- לא נכון לטעון שאין היבדלות בכלל. אם כבר, נראה לי שבשנים האחרונות אנחנו רואים יותר היבדלות, יותר בתי אפנה צנועים בהגדרה, יעודיים-יהודיים מלכתחילה.
וגם אם ההיבדלות הזאת עדיין לא מושלמת, זה לא מה שנותן לנו לגיטימציה לוותר על תחומים אחרים.

ד. אבל שוב, אני לא בטוחה מהי ההגדרה ללבוש,ואני גם לא בטוחה שבעת נחשבת ללבוש, ולכן אעזוב לרגע את עניין הבגדים ואחזור לעניין התרבות הרחב יותר.
כשגבר רוצה לעשות לאשתו מחווה רומנטית, הוא יכול לעשות אותה. יכול להיות שלא בניסוח הזה, אבל בוודאי במעשים.. למשל, חכמים מלמדים אותנו שהגבר צריך לשמח את אשתו בתכשיטים (שהוא קונה לה, לא לו;) ובגדים וכו'..
אני מנסה לומר שגם כאן, יש משהו חיצוני לנו שמכתיב לנו מה רומנטי ומה לא. ובתחושה שלי עדיף שהוא יעשה את המחווה הרומנטית שלו באופן שהוא אולי אוניברסלי (כמו פרחים), אבל לא עומדת מאחוריו שם אג'נדה או תפיסת עולם גויית (כמו טבעת).
ונראה לי גם שיש לנו יכולת מסוימת להתווכח עם ההרגשה שזה כן/לא רומנטי. חשוב לדעת שהרבה פעמים רגש מבוסס על חינוך/ תרבות/ תפיסות עולם/ עולם ערכים, ושאם נשנה אותם- הוא יוכל להשתנות בהתאמה..

ה. אגב, יש כאן טיעון שחוזר ועולה מצידך כל הזמן, ולכן אקדיש לזה סעיף מיוחד.
נכון. תרבויות זרות חודרות אלינו כל הזמן, בהרבה אופנים, ומכוונים שונים ומגוונים. זה כבר חולש על הכל.
אז מה?
אז ניתן לזה להמשיך?
אז נתעלם מזה שמאחורי ההחלטה של הגבר לענוד טבעת עומדת לא רק מחווה רומנטית חמודה, אלא תפיסת עולם נוצרית ותנועה שרואה ביהדות דת מיושנת ומפלה נגד נשים?
לא נתייחס לעובדה שמצד התורה המשפחה היא הגרעין הכי קדוש של עם ישראל, וההחלטה לשים טבעת יוצאת מנקודת הנחה שזה טריוויאלי שגבר נשוי ייפול עם אישה אחרת?
זה דיי דמגוגי, ואני לא אוהבת את זה.
אבל זה גם דיי דמגוגי להגיד ש'ככה זה' ושהניסיון להתנגד לזה הוא תמוה.

בתחושה שלי, כאן זה המקום שבו אני יכולה להתנגד לתרבויות האלו. ויש עוד מקומות שבהם הולך לי, ולצערי יש גם מקומות שבהם לא הולך לי, וזה לגיטימי שלא מצליחים בהכל, אבל זה לא הופך את זה לאידאל..

ה. יכול להיות שלא התעמקתי מספיק במאמר, אבל היה נראה שהרב גולדמינץ השתדל מאוד לשמור על כבודו של הרב סתיו ושאין כאן כוונה לחפש מתחת לבלטות את מה שרע בדבריו.
להבנתי הדלה הנקודה המשמעותית של דבריו היא שחברה מעורבת היא לא בהכרח לכתחילה והיא בוודאי חברה שצריכה יותר זהירות, ובמקרה כזה- הזהירות של הרווק והזהירות של הנשוי צריכה להיות שווה.
אני חושבת שהפסקה המסיימת מבהירה את זה מאוד:
'היא משדרת שדברים אלו, הינם תקלה רק אצל נשוי כי בכך הוא פוגע בקשר הזוגי עם אישתו, אך אין בעיה בדבר מצד הקשר עם הקב"ה. היא משדרת, שאם מישהי תנסה להתקרב אליו קרבה יתירה, ההתנצלות תהיה "סליחה, לא ידעתי שאתה נשוי", אך לא תהיה "סליחה, לא ידעתי שאתה מקפיד על השולחן ערוך". כביכול אצל רווק, שאין לו מחויבות לאישה, אלא רק לרבש"ע ולתורתו אשר נתקבלה להלכה בשלחן ערוך, הרי שאיתו אפשר "להתגמש".. '
את כותבת מאוד יפה ומנומק.פצלש))
אשרייך.
אבל לא השתכנעתי,
יש המון מה לומר אבל אני מתעצלת
ענתה לך יפה על הכל, אני רק חייב להתייחס לנקודה אחת-הָיוֹ הָיָה
הרב גולדמינץ חזר והדגיש שוב ושוב עד כמה הוא לא חושד ולא מטיל ספק ברב סתיו עצמו, אלא רק מציב את הנקודות שבהתחשב בהן הוא מסיק שהרב סתיו אינו צודק, ושלמרות כוונותיו הטובות - מסקנתו היא לא יעילה. הוא הדגיש זאת באופן הבולט ביותר האפשרי.
אז לומר שהוא חיפש את הרב סתיו מתחת לבלטה ואז לגלגל עיניים ולהגיד "איייש, קשה לי עם גישה חשדנית" ?? זה כל כך קשוט עצמך תחילה....
(וזה לא חדש, אני כבר רגיל לזה... תמיד מי שעומד בצד בליברלי יאשים את הצד השמרני בכל ההאשמות היפות האלו, כשבעצם הוא עצמו היחיד שנופל בהם, בעצם האשמתו...
בעצם זה גם מה ששופך את האור הזה על כל הויכוח - כמה שתנסי להסביר שזה כמו לאכול בגט... אין איך לשחרר את הדיון הזה מכבלי השמרנות-ליברליות על כל הנלווה. זו המציאות ולא אפשרי להתכחש אליה)
נו,לא האשמתי את הרב בכלוםפצלש))
עבר עריכה על ידי פצלש)) בתאריך י"ד בשבט תשפ"ב 14:59
אני רק רפרפתי בכתבה.
אם משתמע שאני מאשימה את הרב שאני באופן אישי לא מכירה אז אני חוזרת בי,לא שמתי לב שרב כתב את המאמר
לא כולם מחפשים להלחם ביהדות כל הזמן.
אני אעבור על הכתבה כדי לתקן אם יש מה לתקן.

*עברתי על הכתבה יותר משנייה וחצי שוב ובאמת פספסתי.
ככה:אני לא התחברתי להדרכה שראוי לענוד במקומות מעורבים,אני בגישה שזוג שרוצה באופן אישי לא כהנהגה בציבור.
מצאתי שם פסקה שמבטאת יפה את מה שאני בעיקר מתכוונת אליו :"כמובן, שונה הדבר באדם המרגיש שטבעת זו היא חלק מדרכי עבודת ה' שלו, כי בכך הוא מדמה את יחסו לזוגתו לקשר שבין עם ישראל לקב"ה, בבחינת "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך". ולכך כיוונו אלו הצדיקים שנהגו לענוד טבעת מיום חתונתם. כל אחד יהיה אמיתי עם עצמו מהי הסיבה שמחמתה הוא עונד טבעת זו".
ולגבי ההסבר למטה למה לא כדאי להנהיג שנשוי יענוד ורווק לא, זאת פרשנות להשלכה אפשרית אבל אין הכרח שזה מה שיהיה.זה הכל.
אני שמח לשמוע. זה לא היה נשמע כך בדברייך...הָיוֹ הָיָה
אני מצטט: " הרגיש לי שמחפשים מתחת לבלטות את הכוונות השליליות של הרב סתיו במקרה הזה. קשה לי להבין גישה חשדנית סלקטיבית שלא נוגעת בכלום בטקס ההלכתי".


למעשה, אף אחד לא אומר שזה מתוך כוונה תחילה להלחם ביהדות. אבל כן, זה כניעה לתרבות זרה ולדברים שזרים כל כך לטהרת רוחינו. הפועל-יוצא של זה הוא הרס.
---רב שמואל
למה זה תרבות זרה?

תרבות זרה לקהילות האשכנזים?
אני לא חושבת ככה.פצלש))
השרשור גרם לי חשוב ..וטוב שכך.
אני חושבת שיש צדדים לכאן ולכאן.יש מציאות.אין כאן שחור לבן, המציאות מורכבת.
בהתחלה בהתחלה חשבתי שהגישה השמרנית יותר נכונה למרות שאני באופן אישי הייתי רוצה שיהיה לפחות רצון לשים טבעת עם כל מה שהרצון הזה מבטא בעיני..
במחשבה נוספת אני חושבת שאפשר להסתכל על טבעת כסוג של גדר,עוד גדר כדי למנוע תקלות במקומות שמציאותית בימינו זה מסייע- לא תמיד ולא בכל המקומות זה מסייע אבל יש מקומות ולסיטואציות שזה כן מסייע, אני אומרת את זה לא כדי להפוך סדרים,אני קצת מרגישה שאנשים נוקטים עמדה מתחושה והרגשת איום,
אם חושבים על זה דווקא השמרניים מתאפיינים יותר בשימת גדרות..
וגם,היסטורית אני מניחה שקידוש כלה בטבעת בכלל יהודי,צריכה לגגל.. ,אם המקור יהודי ואם הנוצרים לקחו אותו וערכו בו כל מיני שינויים (אני לא מדברת על מצב שכלה נותנת טבעת לחתן או כל דבר שמזכיר את הטקס הנוצרי, אפשר שהבעל קונה לעצמו את הטבעת או כל דבר אחר)
יש צד שחושב שלא אמורה להיות רתיעה כמו שישנה,בנוסף לזה שיש את כל ההבדלות-שזה לא נעשה בחופה וכו'.לא אמורים להתרגש מהם.
לא שיניתי את דעתי.
אדרבה, אם דווקא השמרנים שמים גדרות - מה השתנה פה?הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך י"ד בשבט תשפ"ב 17:32
פתאום כולם איבדו אחריות?
כל גדולי ישראל לא חשבו על זה?
הרצי''ה? הרב מרדכי אליהו? ר' אברום שפירא? הרב יעקב אריאל? הרב דרוקמן?
יןדעת מה? נעזוב את אלו.. נלך על הגוש אפילו, האם הרב ליכטנשטיין שם טבעת? הורה לתלמידיו לשים טבעת? בנו - הרב משה - הולך עם טבעת? הרב עמיטל? הרב רבינוביץ?
כל היהודים הטובים שכחו את הגדרות, כל הרבנים איבדו את העקביות והאחריות, ודווקא הלייטים נהיו המחמירים הכי גדולים? כל אלו ששמים טבעת שמים גם סינון בפלאפון בשביל הגדר? זה נראה לי טיפטיפה יותר בסיסי...
בכנות, זה קצת מזכיר לי את השמאלנים שצועקים על הנטיעות בנגב ''גיוואלד, שמיטה!''....
האמת היא, שאדם שיסתכל עמוק ובכנות על עצמו, יגלה שזה לא מהחמרה גדולה ושימת גדר, אלא מהתאהבות בקונספט, ואז מגיירים אותו בכל מיני תירוצים...


קידוש כלה בטבעת זה אכן יהודי, תוספות כותב על זה. אבל הכיוון ההפוך... ה' ירחם
אתה לוקח את מה שאניפצלש))
אומרת למקומות שאני לא מתכוונת אליהם.
מי אמר שכולם איבדו אחריות?
אני שוב אבהיר שאני מדברת רק ברמת הרצון הפרטי האישי של הזוג ולא כתקנה לציבור.יש מציאות והמציאות והאנשים משתנים,לא יקרה כלום אם תתחשב במציאות.
אותי לא מעניין החלוקה ללייטים ודוסים.
אני חושבת פרקטית- האם יש מקרים שטבעת יכולה לסייע או לא?
אם כן-לא רואה בעיה מהותית להיעזר בפריט הזה.
אם הרצון לענוד טבעת בא מהשפעה של רוחות זרות אז זה לא טוב.נקודה.אני מניחה שכל מי שמתנגד לטבעת יוצא מנק' הנחה שישנה השפעה נוצרית.
אבל לא מבינה למה קשה לקבל את זה שהרצון לא בא תמיד מהמקום הזה?
דווקא יוצא שאתה זה שמייחס מקום של כבוד לנוצרים,אני לא סופרת אותם- אני אזהר לא לעבור על ההלכה, אבדוק עם עצמי שהמניע נכון וזהו.
אני מרגישה שכדי להבהיר את הנק' שלך (והבנתי אותה..)שאתה מנסה לדחוק אותי בכח לצד הליברלי המתירני השמאלני או מה שזה לא יהיה .אם זה עושה לך טוב-תהנה.
לא,אני לא התכוונתי להאשים *אותך*, סליחה אם כך זה הרגישהָיוֹ הָיָה
אני באתי לשקף מה הטעות שלך. שאת מאמינה, באמת מאמינה, שזה מגיע מסיבה מוצדקת וטובה. ואני מראה לך את הכשל הלוגי שיש פה.
והכשל הוא,
א. שכמו שאמרת - דווקא שמרנים שמים גדרות, אם זה גדר כ''כ טובה ונצרכת - לאן הם נעלמו?
ב. שכל, אבל כל גדולי הרבנים, מכל האגפים - כולל הגוש ושות', לא תמכו בזה ולא נהגו כך. אם זה דבר כ''כ חשוב ומבורך - זה אומר דרשני. זה בהחלט יוצא שכווולם חסרי אחריות ורק החבר'ה שגילו את החומרא הזו - הם הם שומרי קדושת המשפחה....
ג. שמשום מה את ה''חומרא'' הזו נוהגים אנשים רבים שבכל השאר הולכים לפי הרב נוח... זה לא חכמה לומר ''חלוקה בין לייטים לדוסים לא מעניינת אותי''. את צריכה לעצור ולחשוב - האם יתכן שאדם שמקל בהכל, ואפילו לא שם סינון בפלאפון, פתאום נהיה בבא סאלי ומדקדק כל כך בחומרא צדקנית כזו? סביר?


אני דווקא לא ייחסתי כלום לנצרות, ובטח שלא נתתי לה ''כבוד''. אני טענתי שזה טרנד מערבי, ככה כל העולם נוהג, אז יהודים בלי עמוד שדרה מנסים לחקות אותם.
האם *את* ליברלית ומתירנית? מעולם לא אמרתי. מה שאמרתי זה שיש לי כמה ראיות שהאנשים שעליהם את מאמינה שעושים את זה מתוך צדקות, עושים את זה למען האמת מתוך ליברליות. ואת צריכה להתמודד עם הטענות ולחשוב אם האמון שלך באמת קולע לאמת

קראי שוב ובמתינות, ותנסי לחשוב אם יש לך הסברים מניחים את הדעת לתהיות שהעליתי.
אוקי,סליחה.פצלש))
תודה על השיקוף.
אתה צודק,אני באמת מאמינה שזה בא מכוונה טובה ומסיבה מוצדקת. הייתי פעם בשיעור של אחד הרבנים שמקדם נושא שנוי במחלוקת- אני מאמינה באמת ובתמים שאכפת לו מאוד מעמ"י ושהוא מלא רק רצון טוב.
שמרניים מעצם טבעם מאוד חשדניים כלפי חידושים ונוטים להצטרף לדברים אחרי שהם כבר הפכו למקובלים בציבור- אז המציאות לא מפתיעה אותי בכלל.
אתה בכנות חושב שהכוונה שלהם שלילית ביסודה?
אוי ואבוי אם כן.
אני מעדיפה ללמד זכות מאשר ההפך,כל עוד מישהו לא עשה דברים אסורים לא עבר על הלכה מפורשת אז הוא בסדר,אם נתחיל לדון לכך חובה את כל העולם ואישתו על כל פיפס אוי ואבוי לנו.
אני משתדלת להתייחס לדברים באופן ענייני. לא שאלתי ולא ביררתי בנושא אבל זה ידוע שיש הדרכה ופסיקה כללית ציבורית אבל כשבאים לשאול רב באופן פרטני רבנים פוסקים פסיקה אישית לשאול, אז גם כאן- לא מופרך בעיני שאם מישהו היה שואל את אחד ת"ח הגדולים בימינו (ועוד יותר כנראה בעתיד)שהזכרת אם הת"ח היה משתכנע שמוצדק לענוד היה ניתן היתר כזה במיוחד שבמקרה עליו אנחנו מדברים אין איסור מובהק.
טוב שיש לליברלים רבנים שהם יכולים להסתמך עליהם
אחרת מניין העבירות בעמ"י היה מאמיר.
הממ.. לא כל כך מצאתי בדברייך התייחסות עניינית ולוגית.הָיוֹ הָיָה
את מטיפה שוב על חשדנות וכף חובה... אבל סורי, זה טוב לאהבה ואחוה, לא דיון על בירור עמדה. לא תומכים בהובלת מהלך בגלל לימוד זכות על מי שכבר ביצע אותו. לימוד זכות זה לא סיסמא.
הנאום על ''אם נתחיל לדון אוי ואבוי לנו'' הוא לא ממין הענין, הוא לא מעלה ולא מוריד. כתבתי נימוקים מסודרים ושכליים - יש לך איך לדחות אותם? יש לך תשובות עליהם?
עניתי.פצלש))
עבר עריכה על ידי פצלש)) בתאריך ט"ו בשבט תשפ"ב 15:21
אמרתי שאני משתדלת להתייחס עניינית לכל דבר מתוך הנחה שאין כוונת זדון מאחורה.
למה האגף היותר ליברלי שנוטה בד"כ להקל מחמיר בזה (אני אמרתי שאפשר להסתכל על זה כעל גדר,לא שמעתי זאת מהם.)? אוקי אני מסכימה שאפשר להסתכל על זה כהקלה ולא החמרה ולא רואה בזה סוף העולם.
זה לא משנה את העובדה שאם הכוונה הכנה היא למנוע תקלות הטבעת היא גדר.


הוספה:
איזה הוכחה יש לך ש"האנשים האלה" עושים את זה למען הליברליות?
להגיד שאת משתדלת לא להניח זדון זה לא תשובההָיוֹ הָיָה
בפרט לא כאשר כבר הדגשתי - שאני לא טוען שיש איזה מרתף שמתכננים בו איך להרוס את היהדות, אלא פשוט אנשים נסחפים אחרי טרנד מערבי, כרגיל.

אם זה הקלה ולא החמרה - אז כנראה זה לא מרוב שמירה על התא המשפחתי וקדושת היחס בין גברים לנשים, נכון?
כי אם זה כן היה ה''כוונה הכנה'' (-החמרה) אז זה היה מאוד משונה ולא מסתדר, כמו שפירטתי היטב.

לגבי ההוספה: יש לי לא אחת אלא שלוש, וכתבתי אותם פעמיים, ובנתיים גם את ההתייחסות שכן התייחסת - נתת רק לגבי אחת מהם, אז מי שעוד ממתין כאן זה אני...
הבנתי שאנחנו לא נסכים..פצלש))
אני חושבת שמותר וצריך לחשוב באופן עצמאי ולא לכבול את עצמי למחנה מסויים בהכל-הכל על אוטומט,אתה כנראה לא חושב כמוני כי נראה שיש קבוצה שבכל מקרה לא תקבל ממנה.אוקי,בסדר.

אם זאת הקלה ולא החמרה זה אומר שהם מחוברים לציבור גדול,מחוברים לשטח,לעמ"י- כזה שמחזיק בדעות ליברליות, לוקחים עליו אחריות, זאת הקלה שהיא החמרה.הכי קל להוציא אנשים מהמחנה בגלל שהם לא בדיוק כמוני.
טבעת יכולה להיות הקלה או החמרה-תלוי במניעים-אם המניע הוא מניעת מכשלה בסביבה מעורבת/חילונית- זאת החמרה ואם בגלל טרנד מערבי -זאת הקלה.הקלה אבל לא איסור.
ולכן את לא מוכנה לענות על שאלות קונקרטיות?הָיוֹ הָיָה
אל תאשימי אותי באישומים מצוצים מהאצבע. אני לא כבול לשום מחנה וחושב עצמאית יפה מאוד, המחשבה העצמאית שלי גרמה לי להגיע לשלוש שאלות משמעותיות פה, שמכוחם אני מעיז להגיע רחמנא ליצלן למסקנה ששונה מהפי סי, ושכשאני מציג אותם בפנייך את מתעקשת לא להשיב עליהם אלא להמשיך בסיסמאות של ''לימוד זכות'' עליהם ולימוד חובה עלי.... אז מי בינינו חושב ''על אוטומט''?


לא הצלחתי להבין איך ההקלה היא החמרה בעצם, ואיך מיושבות השאלות שלי. ומי בדיוק הוציא את מי ומאיזה מחנה.
יש מצב שתעני נקודתית על השאלות שהצגתי, או שכדי לברוח מהתמודדות כנה נוח לך לומר שאני מהונדס ומשובט מאיפשהוא ולא חושב וככה להימלט מהצורך לענות לשאלות שעלולות להביא למסקנה לא מספיק נאורה רחמנא ליצלן?
(ותשתדלי בלי סיסמאות נבובות, על כבילת המחשבה ו''הוצאה מהמחנה''. תפסיקי להכניס לי לפה מילים שלא אמרתי. פשוט תכתבי עניינית על עצם השאלות)
מוותרת על התענוגפצלש))
להמשיך את הדיון. שיהיה בהצלחה.
חבל מאוד.הָיוֹ הָיָה
לסיכום:
אני הצגתי בצורה יפה מאוד שלוש שאלות ענייניות ומסודרות.
את, בתגובה, במקום להתמודד לגופו של עניין, בחרת לפצוח בצרור גידופים: לומר שאני כבול למחנה מסויים בהכל על אוטומט, לא יודע ולא מעיז לחשוב בעצמי, פוסל ''קבוצה'' בגלל השיוך שלה, מוציא מהמחנה כל מי שלא בדיוק כמוני, לא לוקח אחריות על עמ''י , ומה לא

אני נפעם מהבגרות והרצינות שלך, אין מילים.
לא גידפתי .פצלש))
סליחה אם נפגעת.בסדר?
אני התייחסתי בדיוק וציטטתי אותךהָיוֹ הָיָה
אבל נח לך להתעלם ולהתכחש.
כנראה ש''לימוד זכות'' ו''לא להניח זדון'' וכל שאר הסיסמאות היפות שלך, אין בינן לבין כנות או מוסריות מאומה.
בסך הכל כסות שמשתמשים בה כשנוח כדי להגן על עמדות ליברליות. ומושלכת ככלי אובד כשמדובר ביחס למישהו שלא כל כך נאור...

אירוני, שתקפת את הרב גולדמינץ על ''חיפוש האשמות'', ואת עושה מולי את אותו דבר בדיוק.
כנראה שלא התנגדות לחיפוש האשמות יש לך, לא אהבת בין אדם לחבירו ולא לימוד זכות. רק תירוצים, שמתכחשים למוסר הכפול שבו את נוהגת.
לא הבנתי.רב שמואל
באיזה זכות אתה קובע שהיא 'חייבת לעצור ולחשוב על....'?

אתה לא יכול לקבוע את מדיניות החשיבה של מישהי שאתה לא מכיר, רק בגלל שאתה טוען שכך וכך אמרו רבנים (שזה אולי נכון 'התנהגות' פלונית או התנהגות אלמונית מתאימה יותר לאווירה בחברה שהרבנים האלה מנהיגים, אבל קשה מאוד לברר מה בדיוק הם אמרו או אומרים, ובלתי ראוי לקבוע עבור אדם אחר משהו בשם כל מיני אימרות-כנף שאתה מביא בשמם.) בודאי לא כאשר אתה לא מביא, וגם לא ראוי להביא, כי אין לך לא הסמכה ולא הסכמה, להביא פה את דבריהם כמסירה מקורית של הדברים. והרי ההסמכה וההסכמה למסירה מקורית של הדברים, הם האושיה החשובה ביותר במסירות התורה בטהרתה, וידוע כמה הקפידו ומקפידים על מי שנוהג אחרת, קל וחומר מי שנוהג במפגיע תוך התעלמות מהכלל הזה (הכלל ידוע בגמרא גם כן ש"אסור להורות במקום רבו", כלומר ללמד במקום שרבו נמצא, ואין בזה היתר אלא במקום כמו שרחוק ג' פרסאות (=12 ק"מ, לפי המדידה אז בזמנים ההם)), ובודאי לא כאשר אתה כלשון הגמרא "קובע ישיבה" ומלמד כביכול בשמם אבל ללא הסמכה. זו ממש גניבת דעת לכל גדולי התורה שבדור, וגניבת החוק והנאמנות התורנית.
---רב שמואל
האם בן אדם שתוקף המוני אנשים בפורום, בשם רבנים, מבלי לקבל הסכמה או הסמכה. ובדבר היחיד שיש לו זו קנאות שאיש אינו יודע מהיכן היא. ואין אף אחד בפורום שיודע עליו איזה פרט מידע מהימן אפילו פרט מידע אחד. מלבד שיש טענות על הטרלות רבות, והרבה הרבה דיבורים תוקפניים בדרכים אלימות במסתרים 'ארור מכה רעהו בסתר'.

האם אדם כזה, ממנו צריך לקבל מוסר, על מי שומר כראוי על שלמות המשפחה בקדושה?
לא נכנס לגופו של ענייןsimple man
אבל עצם הטיעון מזכיר לי את החרדים שטענו בשבועות האחרונים שברור שצריך להגן על ולדר כי עובדה שרואים שכל מי ש"מחמיר" נגד אנסים זה דווקא האנשים הלא יראי שמיים והמודרנים ו"המזרוחניקים" רח"ל, ומכאן ראיה שכנראה שהאמת היא בצד שמגן על ולדר.
הבעיה האמיתית בטיעון הזה שהוא כל כך לא לגופו של עניין שאין שום דרך בעולם להתמודד נגדו, כל דבר שתגיד ישמש נגדך אד הוק, כי הרי עצם זה שטענת משהו, זה עצמו הראיה שאתה טועה, זה הזוי.
אם באמת שום אדם ירא שמים לא היה לוחם בולדר - אכן.הָיוֹ הָיָה
אם הרב שמואל היה אומר שבית דין הגיע למסקנה שזה שטות.
ופורום תקנה (לצורך הענין) היה אומר שלא נמצאה שום עוולה במעשיו.
וכל ת''ח שהיה עוסק בזה - היה מגבה אותם.

ורק כמה ארגונים פסאודו-אורתודוכסיים היו לוחמים בו.
אכן, לא הייתי קונה. נכון מאוד.
---רב שמואל
כיוון שאני מכיר אותך, אדון טרול - יכול להיות, שאתה באמת מאמין במילים שאתה אומר. אבל, כמו שאני יודע בוודאות - אלו לא השיקולים האמיתיים שלך. ובמקרה של טרול כמוך אין צורך ב"הוכחה" - אתה תמיד לימדת אותי (מה שנקרא "מסית") - שרוב האנשים - לדבריך - בעיקר אנשים במעמד גבוה (כי אלו שלא, הם בעיניך סתם "בורים", אבל כולם גם מי שלא במעמד גבוה - עד למעמד הגבוה ביותר) - טרחת להסביר שכולם כולם "לא מתכוונים" לדברים עצמם - אלא, אתה תמיד אומר - השיקול האמיתי שלהם הוא אחר, פשוט הם לא אומרים, כי האנשים הטיפשים בוודאות יתנגדו להם - האנשים הטיפשים=רוב האנשים לדעתך (במקרה שלך, אני גם מכיר את השיקולים שלך. וקל להבדיל בין השיקולים שלך לשיקולים שאתה מוציא ואומר כלפי חוץ).
אתה לא מבין שכל האנשים האלה לא יראי שמיים?simple man
על פי רוב הציבור החרדי המיינסטרים?😐

אז הם אומרים את זה על כל החרדים המודרניים ועל כל מי שלובש כיפה סרוגה אוטומטית. ואתה אומר את זה רק על האגף הליברלי, אני מדבר על הרעיון, ועל עצם הטיעון, לא על האנשים.
אז פה ההבדלהָיוֹ הָיָה
הרעיון ועצם הטיעון נכון. זה שהחרדים חושבים שכל מי שאומר הלל ביום העצמאות הוא שייגעץ זו בעיה שלהם.
---רב שמואלאחרונה
כרגיל - אתה מציע חיקוי זול של כל התורות שאני בניתי, כסתימה וכיסוי לכל החורים של השקרים הכפירה והרוע שלך.
וואלה יש מצב שאני אשיםחצילים
אני רוצה לשים
נראה מה תגיד הנקבה שבסיפור
גדלתי בחברה שבה זה היה נחשב לדבר פסול, ולכן אני נגדultracrepidam

יש חברות שבהן זה מקובל, ושם אני מאמין שזה דבר חיובי בסך הכל.

 

במקום שאין מוסכמה חברתית - יש לי מספיק סיבות לאשש את מה שאני רגיל אליו, ולכן להאמין שזה מה שנכון

 

*אבל*

אני לא רואה את זה כפתרון שיגרום לגבר להיות נאמן יותר. אמנם, עם הגיל הזכרון הוא פחות חזק מאי פעם, ובאופן כללי לגברים יש בעיה לזכור ימי נישואים, אבל גבר לא שוכח שהוא נשוי. אם אשה חושבת שבגלל שלגבר יש טבעת הוא יהיה יותר קשור אליה, זה נראה לי כמו תמימות. או שאם הייתי נשוי הייתי מבין

אשמח שישים אבל שזה יבוא ממנו.פצלש))
צריך לחשוב איך לעורר את הרצון הזה למי שאין באופן טבעי..
מוזר..אכמל
אני חושב שטוב שיהיה לו, אבל אין סיבה ללכת עם זה סתם ככהפינגווין דוס
יענו אם הוא הולך להעביר שיחה באולפנה או משהו כזה אז שישים את הטבעת, אבל סתם ככה נראה לי מוזר שגבר הולך עם טבעת..
בעד...אפרת????
הטבעת לא רק נועדה למנוע "התחלות" למינהן אלא גם למנוע סתם הסתכלויות של בנות...
למנוע סתם הסתכלויות של בנות?ultracrepidam

איך זה עובד?

בנות מסתכלות על בחורים מתוך מחשבה שהם רווקים, ואם הן יבינו שהם נשואים הן לא יסתכלו...

ואם יחשבו שהוא רווק ויסתכלו מתוך מחשבה שהוא רווק, מה בדיוק יקרה? מה הנזק?

אני מניח שהן מסתכלות כדי לראות אם הוא רלוונטי בשבילן. מה הנזק אם היתה הסתכלות כזאת "לשווא"? 

 

...אפרת????
לא באמת יקרה שום דבר אבל כמו שאמרת בנות מסתכלות במחשבה שהם רווקים אז אם יש אפשרות להודיע להן- זה לא רלוונטי. למה לא? יעזור להן לא להתאכזב...
וסתם בתור אשה נראלי לא נחמד לדעת שבנות סוקרות את בעלך...
טוב, מי שנורא חשוב לוultracrepidam

אני לא רואה סיבה ללכת עם פריט לבוש שכל מטרתו להודיע לאנשים שלא יקוו להתחתן איתי. די בעיה שלהם

(אגב אני חושב את זה גם לגבי טבעת לנשים - אני לא אראה שום פגם בבחירה של אשה להסיר את טבעת הנישואין שלה מכל סיבה שהיא. חברתית זה כבר נחשב מוזר, אז כן הייתי מסייג את האמירה. אבל לא רואה בעיה בזה כשלעצמו)

 

והקנאות הזאת של "לדעת שבנות סוקרות את בעלך" נראה לי מוגזם. אבל אם בגלל זה את מרוצה, שיהיה. לא חושב שגבר מרגיש הבדל בשאלה אם יש לו טבעת לגבי איך הוא מרגיש עם הסתכלות של בנות עליו

גםענווה1

בתור גבר זה לא נחמד לדעת שבנות סוקרות אותך גם אם אתה רווק (וזה אכן קורה לפעמים לצערי...).

 

ואין לי שום אחריות להודיע להן אם אני רווק או לא, שפשוט ישתדלו להפסיק לסקור בנים, בדיוק כמו שאני משתדל לא לסקור בנות. אין לי אחריות על עבודת המידות שלהן. 

השאלה מתחלקת לכמה חלקים...אלעזר300

החלק הראשו, של "האם מותר?", מתחלק בעצמו לשנים - "האם מותר לערב ענידת טבעת לגבר בטקס החתונה?", ו"האם מותר לגבר לענוד טבעת בכלל?".

 

בנוגע לענידת טבעת לגבר בטקס החתונה - הבעיה גדולה. יש מי שמנסים להכניס אותה באופן ש"יעבור", אבל דעתי לא נוחה מכך.

בנוגע לענידת טבעת ע"י גברים בכלל - השאלה היא סביב "לא ילבש גבר שמלת אשה", אלא שדי מקובל היום שגם גברים עונדים טבעות. בפועל זה כנראה תלוי בנורמות המקובלות בחברה הספציפית.

 

לגבי "האם כדאי?" - גם זה תלוי בחברה. בסביבה שבה מצויות נשים שמדברות עם גברים בחופשיות, זה כדאי מאוד - ממצב את האיש בריחוק מסוים מהן. אם זאת בקשה מיוחדת מצד האשה - גם כן כדאי, ולו עבור שלום הבית. במקרים אחרים - לא דחוף, לדעתי.

 

אישית, אני עונד טבעת בשנים האחרונות (כשעיסוקי בצבא / באוניברסיטה), אבל רק מהבוקר שאחרי החתונה - כדי לנקות אפשרות של חשד.

האמת בעד, כדי שידעו שהוא נשוישיח סוד
אחרת אי אפשר כל כך לדעת,
ובחיי החברה היום זה די הכרחי...
אבל זה נורא לא מקובל אצלנו אז הוא לא ישים, אחרת היה שם
מאמר יפה ומחכים! חידד לי. ממליץ לקרואהָיוֹ הָיָה
מה לגבייחושבת בלב
עגיל לגבר או שרשרת לגבר?
נראה לי זה לא ילבש
האמת לא חשבתי על זהממלא כל עלמין

כי די ברור לי שלא

אבל אני כן רואה את החשיבות של טבעת בחברה מעורבת. 

מרגיש ליהפי

שאנשים לפעמים מתחתנים מתוך התפשרות שלפעמים עוברת את הגבול הנורמלית עבורי וזה מבאס אותי.


 

כאילו היה לי קשר רציני לאחרונה ולא באלי היה להתפשר על משהו שקשור לתקשורת .. וזה מבאס אותי כאילו קשה לי לשמוח עד הסוף בשמחה שלהם כי זה מרגיש לי שהם הלכו נגד הלב שלהם .

נגיד חברה שממש התלבטה על הבחור.. הוא לא מבין אותה מספיק.. מרגישה שלוקח לה אנרגיה .. לא תמיד שמחה לראות אותו


 

 

לא יודעת זה לא כזה פשוט ההחלטה הזו להתחתן עם מישהו

עכשיו מבינה שזה לא ורוד ..

אבל באמת באלי שתהיה בנינו מציאת חן ואהבה כזו טהורה מתוקה כיפית שאני אראה אותו וממש יתרחב לי הלב

ואני לא ארצה לשנות אותו ..

וזהו זה עושה לי כווץ כזה בלב להרגיש שצריך להתפשר על משהו כזה בסיסי ..

לעומת זאת שאני רואה זוג שהם צוחקים או מבינים אחד את השני בדיבור בוויב ואו זה משגב והכי משמח אותי נותן תקווה ברמות .
 

אני מתחילה לחשוב שיש איתי משהו כביכול לא בסדר אם אמרתי לשלוש גברים לא לאחרונה שמבחינתם זה חתונה ומבחינתי זה פרידה

 

שבסך הכל אני רוצה דבר פשוט מאוד 

תקשורת , אני רוצה להעריץ אותו במובן מסויים.

במקום זה אני מרגישה שאני מנסה לשנות אותם ולא באלי 

האמת שבעיניישלומית.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

השאלה אם התרחב לך הלבהפי
שראית אותו? 
כןשלומית.

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

לדבר שעות בהחלט מראה על חיבורהפי
לא חושבתנפש חיה.
מסכימה לגמרישלומית.
פשוט בעיניי זה לא בהכרח מראה על הערצה
מציאת חןנפש חיה.

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.


כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)


ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.


למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.


ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.


2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .


3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.


בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .


זו סתם תגובה מכובסת תסלחי ליהפי
גם באנשים זרים אני יכולה למצוא את הטוב האם זה אומר שאני רוצה להתחתן איתם ,לא. 
באהבה. אני כתבתי ממה שאני רואה בתהליך אצלי.נפש חיה.

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

 

 

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

 

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

 

 

 

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

 

 

תגובה יפה מאודרקאני
את לא צריכה להתפשרנעמי28

על תקשורת או על מציאת חן.

 

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

 

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.


 

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

 

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

השאלה מה הבסיס ?הפי
את מבינה מה אני אומרת
אם את רואה שזה דפוסPaslash

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.


דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.


הפסקתי לקרוא בפסקה הראשונה כיהפי
זה לא נכון
נניח שזה לא נכוןPaslash

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

מזל שלא קראתי כי עכשיו קראתי את המשךהפי

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

 

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן מחוסר ברירה זה רעPaslash

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

מי דיבר על מושלםהפיאחרונה
אתה סתם תוקף באמת שאי אפשר גם אם ארצה לקחת משהו .. 
העלת פה הרבה נושאיםintuscrepidam

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

לגמריהפי

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

להתפשר על מה? מהי הפשרה שאת מדברת עליה?נקדימון

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.


השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.


וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.


זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

אני צריכה להתחתן עם כל אחד?הפי

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

(בחיים עצמם יש מעשיות, האידאל מתלבש במעשה(נפש חיה.

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

אני ממש חושבת שזה חשובהפי
שקודם כל יהיה חבר שלך שיהיה לך כיף איתו
נכון, הבסיס הראשון חברי וקשר אמיץ, יציב ואוהבנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:40

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

התמודדות תמיד ישהפי
הבסיס צריך להיות חזק
בהחלט, בסיס טוב בפגישות בדרך כלל יאפשר המשך ייצובנפש חיה.

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

עזרה בבקשהב..

יש מישהו בעבודה שחג סביב

והאמת שהבנתי מה עובר לו בראש יחסית מהר

אבל מאז עברו כבר כמה חודשים

ואני לא טועה לצערי, אין סיכוי.

איך אני גורמת לו לעזוב אותי, להניח לי?

ואני חייבת שהוא יניח לי.

קשה לי להסביר כמה זה מציק לי ועושה לי רע.

אני לא נחמדה אליו במיוחד כדי שלא יתבלבל , לא פוגענית או משהו. אני מאוד עניינית וחותכת, ענייני עבודה וזהו.

יש בי משהו שאני מתארת לעצמי שעלול אולי טיפלה לבלבל אבל זאת אני -

מצד אחד דתייה וזה ניכר

ומצד שני אם אני לא לא מרגישה אנרגיות שלא נעימות לי אני מאוד ידידותית וחופשית עם בני המין השני,

במסגרת העבודה. נחמדה כאילו.

יוצא שכיף לי עם חילונים ובכלל אנשים כאילו לא רלוונטיים מבחינה שידוכית אבל סובלת מדתיים .

והוא לא היחיד דרך אגב.

הוא לא אמר כלום אבל הוא כל הזמן חג סביבי, מזהה איפה אני ומה אני עושה ובאילו שעות והופ.. מוצאת אותו שם בניגוד להרגלים הקודמים שלו,מתכנן לי מארבי מפגש איתי, יוצא להפסקות כשאני יוצאת וכו

מבטיחה שבא לי לצעוק עליו אבל לא יכולה לעשות כזה דבר.

העצה הכי עתיקה בספרנעמי28
לפלוט בשיחה רנדומלית שיש לך חבר 
אם באמת היה לה חבר זאת לא הייתה בעיה…intuscrepidam

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

לא יפהפיה ולא נעלייםב..

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

חשבתי לעשות את זה אבל איכשהו לא יוצא ליב..
אחותי שחררי לא אשמתך שאת יפההפי

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

האם אפשריעוד מעט פסח

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

אםoo

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת


ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

אם תשאלי אותיחוזר תמיד לאשתי

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

עוד משהו קטןחוזר תמיד לאשתי

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

מה הבעיה להיות חד משמעית?זיויק
לענ"דאשר בראאחרונה

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

עלויות חתונהארץ השוקולד

מחפש עצות איך שומרים על החתונה בעלות סבירה?

מקומות עם מחירים שפויים.

תודה רבה על הפירוטארץ השוקולד
אז יש מבט מיוחד שאנשים יפים יודעים לעשות והוא כובשכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 9:06

ליתר דיוק אנשים עם ביטחון במראה שלהם, לא חייב בהכרח יופי.

בערך זה הולך ככה

אתה מתמקד על מקום מסוים לצד או למעלה

ואז אתה עוצם עיניים מפנה את הראש למי שאתה יודע שמסתכל עליך ופותח לאט

אני חושף לכם כאן סודות מקצוע כדי שתשתמשו בזה להתחתן כבר

 

גם סבתות יכולות לעשות דבר כזה?.....נחלת
סבתותכְּקֶדֶם

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.


בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

תודה. נרגעתי.נחלתאחרונה
דייט שני שלכם... ואז הוא שואל אותךמוקי_2020

בשיחה על הספסל לתאורת גחליליות האש שליוו אתכם לשם,

שניה אחרי שלקחת את הוופלה האחרון בשקית שהוא הביא.... למרות שהוא בנה עליה...


"הדמות בתנ"ך שאני הכי מתחבר אליה זה ירמיהו הנביא (והוא מפרט למה ב 2-3 משפטים),  מה הדמות שלך ?"


מה את מגיבה ?

האם יש לך תשובה מוכנה או שאת חושבת  בזמן אמת ?

מה את מגיבה ?


..Shandy

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

 

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 


 

 

אני מתחברחתול זמני

לעבד־מלך הכושי.

 

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

 

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

אלוהים 😝נקדימון
יוסף הצדיקהפי
אברהם אבינוLavender

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

 

או רחל אימנו על ויתור נאצל

 

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

זה יהיה קצת מאכזב אם התשובה לא תתחיל בנוגע, לא נוגע
"חולדה. סתם.."
לא צריכה להיות תשובה מוכנה לשום דבריהודי שואף לטוב

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.


ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.


דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)


תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'


אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'


בהצלחה.

תגובה יפה וחכמה.נקדימון
איזבלadvfb
צחוק צחוקנחלת

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

 

בא נשמע אתכם.

איזבלהתלמיד העייף
בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלן את הגוף שלה וחבל או רים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות
נכוןadvfbאחרונה

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

מתרגש לספר בסימן טוב ומזל שהתארסתי בעת האחרונהארץ השוקולד

זכיתי להכיר את אשתי לעתיד והחלטנו שהגיע הרגע להתחתן, יש שם יותר רגשות משחשבתי שיהיו ושמח על כך


כמה תובנות שלמדתי:

1. אופי זה דבר מאוד משמעותי, אם הרגשתי שאני צריך להתאים את האופי שלי למה שיתאים לה אז זה לא מתאים אלא אם כן מדובר בשינוי קטן מאוד.

הייתי צריך אופי קרוב אלי, חשוב לראות שהאופי מתאים (בין אם מחפשים דומה או הפוך, זה מאוד משמעותי לראות ששילוב האופי מתאים לנו)


2. שיתוף תפיסות עולם, היו כאלה שיצאתי איתן וחששתי מה הן יחשבו על דעתי בנושא זה או אחר ולא העליתי אותו, יתכן שהיה מפריע ויתכן שלא, אבל ברגע שיש תחושה כזו כנראה שאין התאמה. ברור שיהיו דברים שנחשוש לומר ובפרט בשיצוף רגשות, אבל חשש משיתוף תפיסת עולם לדעתי זה בעייתי.


3. הדרך ארוכה, אבל יש דרך גם בהמשך, כך שאמנם מעייף בדרך אבל לא חושב שאירוסין זה סוף הדרך.


4. היו דברים שהלב שלי חשב שקריטיים וניסיתי בדרך לוותר עליהם, זה לא הוביל להצלחה. למדתי עם הזמן שהדברים הגדולים שבליבי חשבתי שהם משמעותיים באמת משמעותיים.

אם יש משהו שמרגיש לכם קריטי, אל תוותרו עליו כי אחרים חושבים שזה לא נכון.

כמובן שיכול להיות מחיר של דרך ארוכה יותר, תחשבו אם זה מספיק חשוב לכם.


וכעת, עובר להתלבטויות כמה להוציא על חתונה, איפה לגור ועוד.


שתזכו בקרוב למצוא את הדמות המתאימה לכם ולבניין עדי עד באושר, שמחה ובריאות!!!

בקיצור כולם מתארסים,חתול זמני

אך החתול הזמני עומד על המשמר של לנ"ו.

הגם כי לא תאמינו, כי לא תאמנו, יש התקדמות זעירה בנושא.

חתול בוגדנינקדימון
זה אומר שהתגלה רצון/מצאת את הלמה, או שהיא הלמה?יהודי שואף לטוב

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

ברור שיש התקדמותadvfb

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

תעדכן בכל התפתחותLavender

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

יפהאנימהאחרונה
ההתקדמות נגרמה מהבנה או מרגש?
שאלה שהייתי שמחה לשמוע כאן את דעת החכמיםאשר ברא

אישה שהיא עם הרבה עוצמות ואור.. לרוב זה מאוד מבהיל בחורים.

כי הבחור מרגיש שאין לו מקום להיות המשפיע או שהיא גדולה עליו בהרבה מידות..

ובין השורות אפשר לשמוע שמבקשים לכבות את האור, או מנסים להרגיע בכדי שיהיה מקום לבחור להשפיע. שיהיה הגבר.

איך אמורים לעשות את זה?

מבלי לכבות את עצמי.. להמשיך להיות אני, בקטע טוב. משתדל. עם רצון לתת לבחור להוביל..

וגם איך זה בכלל אמור לבוא לידי ביטוי?

אם אני מבינה אותך נכוןהמקורית

אז גמני 'עוצמה ואור'

לדעתי כן צריך מישהו שיתאים לזה והוכ לא חייב להיות רועש בפני עצמו אבל להכיר ולקבל את זה בך ולראות בזה יתרון ולא להירתע מזנ, ואם את מרגישה שלא אז לא

ובמקביל את עם הזמן והאמון שתתני בו - תדעי גם להישען במקומות הפנימיים שאישה צריכה

אולי יעניין אותך