מרגישה שאני צריכה לדייק שם משהו.
אם היה כבר שרשור כזה בעבר, אשמח ללינק.
תודה!!
תחשבי מה התכונות (2-3 מקסימום) הכי חשובות לך בבעלך לעתיד ותכתבי ב"על בן הזוג".
תמלאי את הנ"ל על עצמך (כמובן על פי התכונות שלך, לא שלו...) כדי לעזור לאנשים המתאימים לפנות אליך.
כמה פרטים טכניים קטנים וזהו.
וכמובן לכתוב כמו בן אדם (בלי "אם אתה מתאים אתה מוזמן לנסות את מזלך" וכדו').
בהצלחה!
אבל יש אזורים מוארים ויפים
הייתי שם גם בדייטים ראשונים, אבל רוב הטיילת לא מאד מואר ובגלל המיקום חשוף לרוח
סביר להניח שחלק גדול מהפרופילים שם לא באמת פנויים במקרה הטוב, או בכלל לא קיימים במקרה הרע. חלק מהבנות הצעירות שמחייכות למצלמה עם איפור וקוקו, היום כבר קבורות בהר המנוחות אחרי 120 שנה ארוכות וטובות. חלק אחר פתחו את הפרופיל לפני שנים, ושכחו כבר מזמן שיש להם כרטיס. לא באשמתן כמובן. אולי בגלל האלצהיימר (ל"ע!)
תירשם באתר גדול ומוכר. שליש גן עדן או שבע ברכות, אני לא מכיר אחרים.
כל הבנות הדתיות פותחות שם כרטיס. אמנם חלקן מתעלמות ממנו, אבל כרטיס יש לכולן.
דהיינו: לא כל מי שבאתר היא באמת פנויה, אבל כל הבנות הפנויות נמצאות באתר.
️
תילי חורבותוזה משרת אותנו לטוב או לרע..
אין שום מחוייבות באתרים הללו (לא כמו שפונים לשדכנית) ולכן כדאי לדעת לבוא לזה מראש בגישה משוחררת יותר בלי לצפות מאף אחד לשום דבר.
לפני שנים שלחתי המון הודעות לבנות בשליש גן עדן. התעצבנתי שאף אחת לא ענתה ואז שאלתי אותן למה הן לא עונות ושזה ממש לא בסדר וכו וכו,.
צריך להבין שהן מקבלות אלפי הודעות ביום, זה רק טבעי שמי שיש לו כ"כ הרבה תשומת לב לא יכול לשים לב לכל מה ששולחים לו.
במיוחד לבחורה התשומת לב הזאת מאוד משחיתה את הפרופורציות.
לכן כך גם אתה את הדברים בראייה נכונה ואל תצפה ליותר מידי. אם אתה רוצה תוצאות יותר בריאות לך תתחיל עם בחורות ברחוב. כן אפשר לעשות את זה גם באופן אנושי וצנוע..
בהצלחה.
היום אני מבין שאין למה להתעצבן כל אחד והבחירה שלו ומה שטוב לו.
אבל בדיוק בגלל ההווא אמינא הזאת כתבתי שמדובר באתר קטן,
עם מאות מנויים במקסימום.
אין שום סיבה בעולם שלא לתת תגובה מינימלית... מינימום של אנושיות.
באמת מקבלים אלפי הודעות?
מצד אחד מלחיץ אותי המחשבה לקבל אלפי הודעות,
מצד שני מפחידה אותי המחשבה שלא אקבל אף הודעה (או רק מאנשים שמבוגרים ממני ב-15 שנה\פרופילים מזויפים וכו').
היה דייט. הבחורה החליטה שלא מתאים.
מה משתי האפשרויות תעדיפו:
1 אתה מתקשר אליה בערב אחרי, ושומע ממנה "הי דוד חשבתי על זה ונראה לי שזה יהיה לא מצידי. פשוט לא הכיוון, לא משהו אישי"
2 אתה מקבל הודעה בבוקר אחרי (או אם נפגשת בבוקר, אז כמה שעות אחרי): "הי דוד, בהמשך לפגישה שלנו - אני מרגישה שזה לא מה שמתאים לי, ואני לא ארצה להמשיך. לא רציתי לתת לך לחכות עם רושם מוטעה, אז אני מעדכנת אותך עכשיו, אבל כמובן אם תרצה לסגור את זה בשיחת טלפון ולדבר על זה זה בסדר גמור מבחינתי"
בעיני האופציה השניה היא הרבה יותר טובה, מהרבה בחינות.
אבל מעניין אותי אם אני חריג בזה
ולכן כדי לכבד אותה ואת הנוחות שלה, ראוי לפנות דרך גורם שלישי, רצוי חברה שלה.
מצד שני לישירות יש חשיבות, וכל גורם באמצע עלול להוביל לטלפון שבור.
חשב הפסד מצוה כנגד שכרה...
יש בחורה שתאהב את זה שתפנה אליה ישירות, ויש אחת שיהיה לה יותר נוח צד שלישי
(ויש בחורות שיגידו לך שמשהו יפריע להן ובמציאות יגיבו אחרת)
חשבתי שזה יפריע מאד אבל זה דווקא מאזן אותי ונראלי שגם אצלו זה ככה
איך אני אדע מה נכון לי?
כל החיים חשבתי א' ומסתבר שיש עוד אותיות בתמונה..
איך אני אדע אם זה שאנחנו שונים זה טוב או לא טוב?
אנחנו כבר די הרבה זמן והגיע שלב ההכרעה פחות או יותר, יכול להיות שהשוני הזה יפריע לי בעתיד, יכול להיות שזה יהיה לי חסר?
ומהר
הוא טוב לך? מתאים לך? יאללה.
מסכן החתן
מסכנה הכלה
חתן נפצע קשה במהלך ריקודים באולם במודיעין | ערוץ 7
מי יודע כמה שנים חיפשו
מה יהא באחריתנו
קְרַע רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ
מבקש אמונהלא מבין למה עושים את השטויות המסוכנות האלה..
זה ממש מסוכן.
אישית לא מאמין בבירורים- משתדל תמיד לשאול הכל ישירות את הבחורה.
תשאל מה קורה עם זה.. נוטה לומר כמו השאר ש48 שעות זה מה שצריך להיות.
אבל זה נטו לשיקולך, כמה סבלנות יש לך.
אתה יכול להגיד אם זה לא עד X זמן אז זה רק "על בסיס מקום פנוי"...
אני מאוד אוהב שמי שמקשר בין השתיים אפשר לדבר איתו לגבי התעכבויות, זה חלק מהתפקיד שלו.
מומלץ - לומר למשדך מראש "אני מחכה יומיים לתשובה, אחרי זה אין לי מחוייבות"
(כמובן אפשר להחליט שאתה מוכן לחכות יותר או פחות)
שבוע זה גם מוגזם, ממש.
מחמישי למוצאי שבת - אני יכול להבין. אבל את צריכה להבין שהבחור מחכה לתשובה.
יש בן אדם בצד השני, שעונה להצעות "לא", והוא בספק אם את מתאימה לו אבל הסכים לפגוש אותך, והוא יושב ומחכה - שבוע זה לא הגיוני. וחוסר אמון של "אני לא אתקשר לחברים שלך, אני אתקשר רק לראש הישיבה שלך והוא יודע יותר טוב" לא משפר את המצב.
אני יכול להבין אותך, אבל חושב שנכון מצידך לפעול אחרת
תבקשי שישלחו לך את המספר של 10 חברים ועשרים רבנים. אבל תני את האמון שהוא יספק מספרי טלפון.
ולדעתי לברר במשך שבוע כשבצד השני ממתינים זה יותר מדי, לכל בן אדם שיש לו מנטליות כלשהי.
אם הוא לא "אישר" את ההצעה, כלומר הוא יודע שאת מבררת אבל הוא לא חייב לך כלום, אז כן, תחכי גם שנתיים אם את רוצה.
אני חושב שצריך לתת לבחור ולבחורה ביחד את המספרים וזהו. די עם התסבוך הזה
שלום,
אני חדשה בתחום, ואני רוצה לדעת איך מתנהלים בזירה הווירטואלית.
אם מישהו יוכל לשתף כאן בכללים הבלתי כתובים, זה ממש יעזור לי.
אולי הקונספציה שלי של איך הדברים מתנהלים שגויה לחלוטין...
זה סוג הדברים שאני מחפשת תשובה:
- יש כל מיני אתרי היכרויות; איזה סוג אנשים נמצאים בכל אחד? (סטיגמתית).
- עדיף להירשם לאחד או לכמה?
- האם להמתין שמישהו ישלח לי הודעה? או שזה בסדר אם אפנה למישהו?
- נניח שנרשמתי לאתר, ועבר זמן, ואף אחד לא שלח לי הודעה - מה אוכל להסיק מזה?
- האם שולחים הודעה רק למי שבטוח מעניין אותי לצאת איתו? כלומר, מה סדר הפעולות - בהצעה לא מקוונת, אברר לפני שאדבר עם מי שזה לא יהיה, וכאן נשמע שזה הפוך. האם מקובל להגיד למישהו - וואלה, הכרטיס שלך נשמע מעניין ובכיוון שאני מחפשת, הייתי מעוניינת לברר עליך יותר - האם מבחינתך אני בכלל רלוונטית?
- מה עושים אם מקבלים הודעות מכמה אנשים במקביל? מתחילים להתכתב איתם, בוחרים מי שהכי רלוונטי, ואז מה אומרים לכל השאר? ואם הקשר שהיה הכי לא רלוונטי לא התרומם, חוזרים לאותם אנשים? זה לא מעליב לדעת שלא היית האופציה הראשונה\מועדפת?
תשובות וטיפים יתקבלו בברכה
כרגע יש לי בראש את :
שליש גן עדן - מאד רחב
7ברכות (הידברות) - יותר בקטע של דתיים (בכל זאת, ארגון הידברות)
את יכולה לבחור להרשם לאחד או לכמה, לא כל אחד נרשם לכולם.
מה שכן, קחי בחשבון שאם את לא כותבת את אותם פרטים בשניהם, מישהו שקישר בין הדמות שלך באתר אחד לדמות באתר השני ישלים את הפרטים. לא בהכרח מפריע לך אבל שווה לדעת.
זה מצוין שתפני למישהו, אם מבחינתך מתאים לך. בחור שמפריע לו שהבחורה יוזמת, מעוניין בבחורה שלא יוזמת. אז תחליטי מה את ותפעלי בהתאם.
אם אף אחד לא שלח הודעה - או שאין מספיק בחורים שאת רלוונטית בשבילם, או שהנוכחות שלך לא מספיקה כדי לגרום להם לתפוס יוזמה. כדאי לדעת:
1 תמונה מגדילה את תשומת הלב אלייך בצורה משמעותית, וגם את הסיכוי שיפנו אלייך. פשוט כי רואים אותך וזה נקלט בתודעה.
1א. כמובן עדיף שזאת תהיה תמונה מחמיאה, ורצוי שאם יש הקשר הוא לא ילמד דברים שליליים (תמונה במדי אסיר, למשל, זה ממש לא הכיוון. או תמונה בטיול בחו"ל - יש כאלה שזה ירתיע אותם ואולי אחרי היכרות יהיו יותר פתוחים. וכו'.)
2 אולי כתבת משהו שמרתיע אנשים? יש מיליון דברים שיגרמו לבחור להגיד שאולי עדיף לוותר עלייך. החל משגיאות כתיב ועד תיאור של הטיול האחרון שלך בערבות סיביר
3 באופן כללי, ריבוי פרטים זה דבר חיובי. אם למשל את כותבת שתרצי כיסוי ראש מלא אחרי חתונה, בחור שמעוניין בזה יבין שלפחות פינה חשובה אחת הוא סגר. ולכן, ריבוי פרטים מחזק את סיכויי ההתאמה וממילא מגביר את סיכויי הפניה (כי כמה שאני יותר משוכנע שמישהי יכולה להתאים, יורת סביר שאפנה אליה)
4 אני חושב שהנראות שלך באתר תלויה בנוכחות שלך. כלומר, הרבה פעמים רואים לפי "נראה לאחרונה". אז כמה שתיכנסי לאתר יותר, ישימו לב לנוכחותך יותר. אם תזניחי, לא ידעו בכלל שאת שם ולא יפנו אלייך.
5 לפעמים כדאי לציין דברים משמעותיים. לדוגמה - הרבה בנות שגרות במקום רחוק מציינות שלצורך הפגישות הן יכולות להגיע לאזור מרכזי יותר.
את יכולה לשלוח כל הודעה שאת רוצה. הנה כמה דוגמאות: "שלום, אפשר להתחתן איתך?"; "שלום, מעניין אותי להכיר אותך"; "היי, אשמח שתיצור קשר. +97205050050505"; "אני נסיכה אפריקאית שנלקחה בשבי על ידי פיראטים, אם תוכל לשלוח 500 דולר לחשבון הזה אחזיר לך את הכסף ברגע שישחררו אותי".
כל ההודעות לגיטימיות (אולי חוץ מהאחרונה), והבחור יחליט איך להגיב.
בוודאי שההודעה שאת שואלת לגביה היא לגיטימית. הנה, כך: "היי, אני רואה מה כתבת על עצמך ומעניין אותי להבין קצת יותר לעומק אם יש התאמה. אשמח שנדבר". (ככה טוב?) אני מניח שבחור סביר יתייחס להודעה ברצינות
במקביל - שאלת השאלות. בעיני, המחויבות לקשר מתחילה איפשהו בסביבות הפגישה הראשונה שלכם.
אתם יכולים גם לדבר ביניכם על השאלה "האם אנחנו בקשר" או "האם אנחנו מתחילים קשר", כשהמשמעות הברורה היא שאם לא בקשר הבחור יכול להגיד "תקשיבי לא מתאים לי כרגע" או כל דבר אחר.
נכון, זה נשמע קצת לא טוב אם הורדת מישהו לטובת מישהו אחר ואת חוזרת אליו אחרי שבוע וחצי. אבל אחרי חודשיים או חצי שנה בהחלט אפשר.
כתבתי המון
כששולחים הודעה, ממליצה לא לשלוח הודעה בסגנון של "אשמח להכיר" וכו', כי אין כל כך מה לענות לזה... הייתי שולחת שאלה שיכולה לפתוח שיחה
מבין מה את אומרת, אבל מצד שני גם "לפתוח שיחה" זה פורמט די דפוק. הרבה פעמים ההודעות נשלחות באיחור וזה ייראה יותר כמו:
(בוקר) "היי מה קורה? איך מזג האויר?"
(צהריים) "היי גם לך. לא יודע, אני במשרד בלי חלון"
(ערב) "חחח. איך היה היום בעבודה?"
(בוקר) "לא יודע אני יוצא עוד רגע. אספר לך כשאחזור"
(צהריים) "אה טוב מקווה שיהיה לך כיף"
נאמר בלשון המעטה - זה מסוג השיחות שמהוות סיבה לא להשתמש באתרי הכרויות
אתה אומר שהמחויבות לקשר בעיניך היא מהפגישה הראשונה. משמע, את שולח הודעה מתעניינת (נניח) ל-5 בנות שונות. נניח ששלוש מהן עונות לך, אתה תתכתב עם שלושתן, תחליט מי מהם נראית לך הכי פוטנציאלית, תקבע איתה ותגיד לאחרות שזה כבר לא רלוונטי? ואם לא יילך תשקול לפנות אליהן שוב אחרי כמה זמן?
אם אני בצד ששול את ההודעות, את אומר, לא לשלוח אחד, לחכות לתשובה ולראות מה מתקדם, אלא לשלוח כמה?
אין בעיה עקרונית לשלוח לכמה ביחד, אבל צריך להבין שמשלמים על זה מחיר במידה ויותר מאחת תענה
וזה פדיחה במיוחד אם אני פניתי והראיתי עניין ופתאום אני מסביר שלא התכוונתי. לכן אם אני הצד היוזם, בדרך כל אמתין יום או יומיים לתשובה. אם פתאום יהיה משהו אחר זה בסדר לומר "תקשיבי הייתי שמח לבדוק אבל בדיוק ..." וצריך לקחת בחשבון שגם אם זה בסדר זה לא נעים ולכן אני קצת שרוף אצל אותה אחת. אלא אם מצאתי תירוץ ממש טוב

כמה רצון צריך בשביל להתחיל לצאת?
ואם יש רצון ברמה עקרונית(רוצים באופן כללי, אהבה, בית,משפחה וחיים עם בן זוג)
אבל אין רצון ברמה עכשוית(אין כח לדייטים ולכל המהלך.),זה נקרא רצון?
הראשון-
נראלי שהתשובה היא כשרוצים.
ויודעים שרוצים כשיודעים. ואם לא יודעים בגיל מסויים, הגיל שבו רוב האנשים מתחתנים, השאלה משתנה.
לגבי השני-
זה בהחלט נשמע כמו רצון.
לדוג': אני אמא שרוצה ילד אבל לא רוצה לנקות אחריו.
אז נתון שהיא רוצה. היא באמת רוצה ילד, פשוט יש מולו חוסר רצון בהתמודדות.
עכשיו זה נורא יגמד את הרצון לילד אם אכניס את זה לתבנית של 'רצון'. בנוסף, המאזניים של ילד לעומת לנקות אחריו. בכל"ז.
אם היא יותר רוצה ילד מחוסר הרצון לסדר אחריו, אז כדאי שהיא תפעל לכיוון הרצון ההוא.
---------
תוספת, הלהתמודד עם הקושי שנוצר נשמע כמו משהו כדאי לעשות.
אז- תצטרכי לפתוח שרשור חדש, אחרת אני עלול להקרא טרול, וכמובן שאני האדם האחרון שרוצה להיות חשוד בפשע קשה שכזה.
איזה תשובה מלאה ומיישבת את הדעת, מה שנקרא סתימת פיות.
וואלה אחד לאחד התיישב לי על השאלה, תודה לך!
(חח לא הבנתי למה טרול? אבל כמדומני שאתה רחוק מלהיקרא טרול.
ולמה שרשור חדש?
האמת אני שוקלת לסגור את השירשור כי נתת דיי מענה מספק
ומסבר את האוזן.
אבל אולי בכל זאת אחכה לתגובות נוספות)
ארצ'יבלד
כל אחת שבאה, והולכת -
פיסה מהלב שלי חותכת.
בסוף הוא ייגמר,
ולה - לא יישאר...
הייתי שמח ללעוג ולשאול למה לא ניסית להכיר את אשתך כשעמדת בתור הארוך של הרווקות והרווקים.
אבל ברצינות, חשוב לומר שמיסטיקה לעולם אינה באמת נכונה. על כל אחד שראית שם היו חמש שקיבלו ממנו ברכה ולא נושעו עד היום.
לאלו שגזרו עליהם בבי"ד כזה בפורים שיתחתנו השנה והם עדיין רווקים? (בפורים לפני X שנים, ולפני X-1, ולפני X-2)....
ברור שזו שאלה שכולנו היינו צריכים להתמודד איתה בחיים, בסיטואציות שונות ולא רק בהקשר של לנ"ו.
אבל זה כואב, ומתסכל, במיוחד כשמדובר בך.
שמעתי על כל כך הרבה סגולות, וכמה אנשים נושעו מהם. אבל לא לכולם זה עובד.
במקום שמישהו יגיד לי לעשות סגולה X (ושזה עבד לו\לדודה\לשכן), הייתי מעדיפה שיכיר לי מישהו.
כאדם רציונלי *מאד*, אני חושב שסגולות הן לא "סתם".
אבל זה צריך ליפול על אדם שמוכן לזה.
השורות החשובות בעיני בסיפור הם התהליך שהוא עבר מול הרב. באותן דקות קרה לו משהו, ולכן הסגולה עבדה.
האם זה אומר שכל מי שזה קורה לו הסגולה תעבוד? לא. יש המון אלמנטים שונים, שהתזמון שלהם מביא את זה.
אבל ברור לי שיש תחושות של דברים שקורים. אפשר להרגיש אם דברים מתחילים לזוז פתאום.
רק דוגמה שמוכרת להמון אנשים - אולי כדאי לפתוח שרשור סקר בנושא:
אחרי תקופת יובש פתאום מגיע שטף של הצעות
עושים עבודה פנימית ופתאום מגיעות הצעות מדויקות יותר
הולכים לייעוץ ופתאום יש שינוי כיוון באיך שאנשים מתייחסים אלי...
לצערי עדיין אין מחקרים שיאששו את העובדות האלה, אבל כנראה ממש לא מדובר בהטיה של המחשבה אלא בעובדות (כן, יש יכולות "על טבעיות לאנשים"
ולדעתי אף אחד לא.
אבל זה תהליך מורכב, שחלק ממנו הוא העובדה שעשיית הסגולה היא טריגר מודע למוכנות נפשית, ויש גם חלקים אחרים, כמו שהסגולה מועילה ביחד עם המוכנות הנפשית, או שהיא בונה בצורה לא מודעת את המוכנות הנפשית.
בגלל שאין מחקר מסודר על העולם ה"לא רציונלי", ואולי לא יכול להיות מחקר כזה, קשה מאד לדעת איך דברים כאלה עובדים. ולכן להתקיף את זה מכיוון רציונלי יוצא סתם ממורמר וכועס ולא רלוונטי לנושא.
שתמיד ממציא סיפורים, לא יודע אם זה הוא או לא...
הסיפור ש*** פרסמה דווקא נשמע אמיתי.
תילי חורבות
הכל טוב ויפה בבחור , וזה יכול להיות מאוד פונטציאלי , אבל עולה להר הבית
מה לחשוב? לעשות? זה מעיד על מלא דברים עקרוניים..

מזל שלא היית בהלוויה!
מיונזשעשעת אותי.
זה באמת אחלה דבר שזה עושה לך חשק.. ועוד יותר מקסים שאתה מודע לזה שצריך לעשות דרך ולהתבשל כי באמת להתחתן זה לא רק ערב החתונה עצמו.. בהצלחה 

מצד שני אף פעם לא הבנתי למה צריך אצבעות ברגליים.. אבל עדיין, אין על חתונות!
תסבן את התבנית בשמן עמוק
קצת בזיליקום מערבבים 5 ימין (כנגד 5 חומשי תורה וימין ה' עושה חיל) 15 לשמאל (כנגד שיר המעלות ובבחינת שנזכה למידה)
וזהו שים על 180 יוצא בשל בסה"כ
וברצינות נמאס לי לשמוע את הקטע הזה של אני לא רוצה לצאת כי אני לא בשלה... זה בעיקר אצל בנות נראלי ואין להן אתזה באבחון עצמי כי הן לוקחות אותי בכיס האחורי
כמובן תצא מתי שבא לך ומסכימה עקרונית אבל תזכור שאתה יהודי טוב ורוצה טוב
חדמ"ש!
מישהי שחותכת אחרי דייט ראשון כי היא עדיין לא בשלה, זה כבר מעצבן ממש. ולא הוגן בכלל. או שקר, שזה גם רע
והיא התחתנה תוך איזה שנה או שנתיים
). יש מספיק בחורים שמדרשה מעלה את ערכך בעיניהם ולא הפוך, הסירי דאגה מליבך.דבר ראשון,
אני לא אוהבת את ה'מקובל חברתית'. את צריכה לעשות את מה שנכון לך, לא מה שנכון לחברה שבה את חיה.
המגזר הוא מאוד מגוון.
יש כאלה שמתחילים להכיר בגיל צעיר (כמו שלך), ויש כאלה שבגילאים מבוגרים יותר. כל אחד ומתי שמתאים לו, מתי שהוא מרגיש בשל ומוכן.
איך נכנסים?
תלוי איך את מתכננת להכיר אנשים...
אפשר לפנות לשדכנים (יש רשימה בקישורים למעלה), למיזמים, לפתוח כרטיס באתרים.
מה בדיוק מתאים לך?
זה שאלה טובה, ואף אחד לא ידע לתת תשובה טובה יותר ממה שאת תתני.
איזה סוג של אדם את מחפשת? מה חשוב לך?
לדוגמה, את רוצה שילמד בישיבה (בהווה ובעתיד)?
אם התשובה היא כן, בוגרי המגזר (שלומדים בישיבה) בגדול מתחלקים ל-3: מכינות קדם-צבאיות, ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות. אפשר להמשיך ולפרט סטיגמות על כל אחד, אבל בגדול, סביר להניח שבישיבות גבוהות תמצאי אנשים שרוצים להיות אברכים לכמות משמעותית של שנים. הגיוני שיש כאלה גם במסגרו אחרות, אבל שם יותר קל לחפש.
את הישיבות עצמם אפשר לחלק לפי השקפות עולם. אם עולם המדרשות מוכר לך, אז סגנון הבנות שהולכות למגדל עוז\נשמת\לינדנבאום שונה מאוד ממי שלומדת ברובע\אוריה\שירת חברון. גם בישיבות יש סגנונות שונים, וסביר להניח שתחפשי מישהו עם השקפת עולם שקרובה יותר להשקפה שלך.
איך את יודעת מה ההשקפה שלך? אני מקווה שבשלב הזה גיבשת לעצמך איזושהי השקפת עולם. אפשר לנסות לדבר עם מישהו שמכיר אותך וקצת בקיא, ולנסות לאפיין איפה סביר להניח שימצאו אנשים שמתאימים למה שאת מחפשת.
לגבי מדרשה,
יש כאן עניין של בניין קומה רוחנית ויש כאן עניין כלכלי.
מה התוכנית ארוכת הטווח שלך? האם את מתכוונת להיות אברכית? אם כן, ממה תתפרנסו?
אפשר לשלב לימודים ומדרשה.
לגבי סירובים,
כל דבר יכול להיות סירוב בדייטים.
השם שלך. הגובה שלך. המוצא שלך. זה שחזרת בתשובה. זה שיש לך שיער בצבע X ולא בצבע Y. זה שאת לומדת X. זה שאת לא לומדת Y.
מודדים על כל דבר ועניין. יש אנשים שדווקא ירצו אותך בגלל בחירה מסוימת, ואחרים דווקא לא ירצו אותך בדיוק מאותה הסיבה. אז אני חוזרת - תבחרי דברים לא לפי איך זה יראה בעיני אחרים, אלא אם זה מתאים ונכון לך.
שיהיה המון בהצלחה!
את יכולה לפנות לכל שדכן, את לא צריכה להגדיר בדיוק מה את מחפשת. עם הזמן תלמדי לדייק.
אם חשוב לך להתחתן עם הראשון, תחכי עד שיהיה לך ברור או עד שתשני את דעתך
זה שאת לא מכירה את תת-המגזרים ואת הניואנסים לעומק זה בסדר ובהקשרים מסוימים אפילו יתרון
על כל החלטה שהיא יש כאלה שבעיניהם זה לא בעיה ואפילו יתרון. אם לא מדובר בצעד קיצוני, או בצעד שברור שיש לו משמעות שלילית, תעשי מה שמתאים לך בלי להתחשב בדעתם של אנשים מסביב.
אפשר גם להתחיל בגיל 21 ומעבר
איך מבחינים בין השתיים?
בעייני
אימוץ דברים של אדם אחר יכול להעיד על חוסר עמדה עצמית, 'להחזיק' בדברים של האחר
לעומת זאת הכלה היא הקשבה לא שיפוטית, נכונות לשמוע, לחוות ואולי להזדהות *מתוך הרגשה ואמירה שזה הדברים שלו. של מי שמולי ולא שלי*.
אין שום דבר בין השתיים. הכלה זה לאו דווקא להסכים לדעה אחרת אלא להקשיב לדעות אחרות ולהכיל שבכל דבר יש אמת.
חוסר עמדה עצמית זה מראש לבוא בלי שום דעות (או עם דעות שאתה לא מחזיק בהן באמת) ולהתאים את עצמך לבן שיח לפי דעותיו
סתם שיבוש פרוגרסיבי יצר את העיוות הזה, שבשביל להכיל צריך לחשוב שאין אמת מוחלטת. ואם בנאדם מעיז ברוב יוהרתו לחשוב שהוא צודק - סימן שהוא לא מכיל אף אחד.
בעוד שהאמת היא, שלא רק שזה לא נכון להתנות בזה את ההכלה, אלא זה ממש הפוך מההכלה ומוציא ממנה את כל העוקץ.
אם אינלי מושג אם X טוב או רע, זה שאני סבבה גם עם מי שחושב כך וגם עם מי שחושב כך זו לא הכלה. זו סתם עמרצות... רק כשאני אומר שהוא טוב/רע ועדיין מכבד את מי שחושב הפוך - אני "מכיל".
ההתנהגות של הבחורה שאני יוצא איתה מפריעה לי. אני בוחר ללכת לקראתה.. איך אני יכול להיות בטוח שאני מכיל ואני לא חסר עמוד שדרה?
וכן להיפך, הבחורה רוצה ללכת לקראתי, איך אני יכול לזהות שזה מתוך הכלה ולא מתוך ותרנות שתזיק לקשר?
בין לבין כל שאר הקופליקטים שעולים מזה.
מודעות עצמית זה לא עניין פשוט.
גם לענות תשובה כנה זה לא דבר פשוט.
מתוך הסתכלות במאקרו:
מה צריך להיות בו, מה הוא אומר בהגדרה הכללית.
למשל אני יכול להגיד שקשר זה מצב בו שני אנשים נפגשים, ו... (עכשיו כל אחד משלים לבד).
מפריע או לא מפריע - זאת כבר נגזרת של התפיסה הזאת.
עדיין כיף לך או לא
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
יום אחד רתם היהודי את עגלתו, לקח את צרור כספו, ונסע ליריד הגדול בלייפציג. הוא נסע ונסע, עבר דרך יערות גדולים וחצה נהרות קפואים, עד שעצר ליד פונדק קטן בחצי הדרך. הניח את סוסו באורווה, נכנס פנימה, שילם עבור מיטה והלך לישון.
התעורר היהודי בבהלה למשמע אנחה עמוקה. הרים את ראשו וראה יהודי זקן במיטה שממול. "אוי", נאנח אותו זקן. "אוי! כמה אני צמא!".
טמן היהודי ראשו בכרית וניסה להירדם.
"אוי!" נאנח הזקן שנית. "אוי! אני נורא צמא!"
התהפך היהודי לצד השני בכעס.
"אווווי", נאנק הזקן בקול חלול. "אוווי! אני צמא!".
כעס היהודי. זינק ממקומו כנשוך נחש, רץ למטבח, מילא כוס מים, רץ בחזרה למיטתו, דחף את כוס המים לידיו של הזקן, וגער בו (ביידיש): "הא לך כוס מים! שתה אותה ושתוק".
לא המתין היהודי לתודותיו המגומגמות של הזקן. קפץ למיטתו, התעטף בשמיכה ונרדם.
לא הספיק לישון אפילו עשר דקות, עד שנתעורר בבהלה למשמע אנחה איומה. "אוווווי!" נאנח אותו זקן. "אוווי! כמה צמא הייתי!"
#סיפורי_חסידים_שלא_אני_המצאתי_אותם_וסביר_להניח_שקראתי_אותם_איפשהו
התיחסתי לזה רק ככינוי נחמד לנשנושי(\אכילה רגשית) מוצש..
תודה!!
ולעצור זוגות בדייט לסקר קצר.. יכול להיות מצחיק ;)
במקרה הרע, מנעלי עקב.
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
כלי פשוט