כבר איזכרתי את הנושא הזה בעבר פה, אבל שוב אני מרגישה בדילמה רצינית עם עצמי....
בעיקרון- שנה הבאה אני עומדת לצאת לשליחות למשך שנה. עוד בהתחלה שהתלבטתי אם בכלל ללכת על זה אז אחד השיקולים היה שאני מעוניינת להתחתן מתישהו, ואני לא רוצה שהמתישהו הזה יהיה רחוק מדיי... אבל אז הגעתי עם עצמי למסקנה ששליחות זה משהו שאני כרגע כן מעוניינת בו יותר מזה, ומי יודע, אולי דווקא שם אני אמצא אותו (חלומות בעלמא... נדרתי נדר לא להתחתן עם חוצניק אז אין הרבה סיכויים שהוא יגיע בשבילי עד לשם..).
בקיצור- עכשיו אני שוב מרגישה את הקונפליקט הזה, יש בי רצון עז, מעין צמא כזה, להכיר מישהו, לחיות ביחד, להקים בית... יכול להיות שזה בגלל שלאחרונה הרבה מסביבי מתחתנים\מתארסים, וחברות ממש טובות שלי מספרות לי על הקשרים שלהם, וזה מעורר....
אבל מצד שני, ואני מקווה שאני לא אתפרש כבעלת פיצול אישיות- יש בי המון פעמים רצון שדי סותר את הרצון הזה... מתחשק לי לכייף, לבלות, להכיר עולם, להספיק לעשות דברים שבשניים אני לא אוכל לעשות, וזה מסתדר יופי עם העובדה שעוד כמה חודשים אני יוצאת לשליחות...
אני נעה ונדה בין שני רצונות מתחלפים, ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.....