אני אנסה לאמר את הדברים בעדינות. האמת שהנושאים הללו כבר מתחילים להימאס עלי ולהיטחן כבר יותר מידי לפחות עם כל מה שקראת וכתבתי בפורומים שונים (ממליצה על NRG יהדות, עמוד האש בראש המחנה) נראה שאותם דפוסים נשיים פיזיים ונפשיים חוזרים על עצמם, מה שמעלה שאלות נוקבות באשר לטיב ההדרכה שניתנת לבנות בנושאי קשר גופנפש בעיקר אצל האישה.
אסטיל זה קישור שכבר נתתי, כתבתי שם הרבה, אולי תמצאי כמה תשבות:
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/664/827.htmlאני כותבת לכל נשות הפורום או לכל מי שקוראת ואי פעם תקרא לכן אסטיל אל תפגעי ואל תקחי את זה אישית.
תראי גברים אגואיסטים יש הרבה. לרוב הם גם לא מתחתנים. אם הם דתיים הם עוד מתחתנים אך נישואים אינם מפחיתים מהאגואיזם אלא להפך: הופכים אדם ליותר אגואיסט כי פתאום יש מישהי שתספק את כל צרכיו (הרב אבינר טען שהסיבה לרווקות בדורנו היא אגואיזם אך הסכנה הכי גדולה היא להתחתן עם אגואיסט דווקא). כמובן שדיבור יכול לעזור, כפי שהציעו לך. אבל אם זה לא יעזור או שתצטרכי להשלים עם זה כי זה האופי שלו ולא התכונות הפיזיות שלו (למרות שיש גברים שטוענים שכן, אך גם גברים שמכורים לפורנוגרפיה טוענים שזה היצר הפיזי בעוד שזו תכונה נפשית וקצת מנצלים את העובדה שאין לנו דרך וודאית לדעת כי הגבר שונה פיזית) או ייעוץ. יתכן שהוא לא ירצה להקשיב ליועץ. את נשואה רק חודש וזה מעט זמן לניסיון בזוגיות (אפה כל הנשמות הטובות שיאמרו שבמחילה אבל אני רווקה?) אבל אני כותבת על גברים דברים שכל אישה יודעת: הוא יודע שזה מה שהוא עושה פיזית (אפילו כתב לי זאת בחור בפורום סטודנטים כשהתווכחתי איתו מדוע גברים רוצים לגור יחד לפני החתונה בהתייחס למדוע לגבר לא אכפת מה האישה שלו חושבת או מרגישה, או שאכפת לו באופן מוגבל)
לא מחוסר רגישות, אולי לא ממש אכפת לו וזו בעיה יותר גדולה ולפני שכל נשות הפורום יקפצו עלי- נוח לאמר שזו רק בעיה פיזית בעוד שיסוד נפשי קשה לשנות. ואת זה טוענות בחורות צעירות רבות שהכירו גברים דווקא לא במסגרת נישואים (כן בחברה כזו אני מסתובבת) והשם ישמור הכירו יותר מגבר אחד...כלומר זה נכתב ממקום של ניסיון רב (מאוד...) של בנות רבות ולא העמדה שלי דווקא.
מדריכת כלות את טוענת שנתקלת במקרים מועטים אני דווקא רואה מקרים רבים מאוד. אני רואה בחורות צעירות ומבולבלות (וכבויות כמו שאמרה מיכל הירושלמית מהקישור למסיבת פיג'מות) שלא יודעות אם מה שקורה להן הוא נורמאלי או לא ובטח שאת לא אשמה בכך אלא שאת בוחרת להתעלם מכך, כמו כן מהיסוד הנפשי של הגבר-ולא היסוד הפיזי (מי שטענה שלגבר אין כזו בעיה להנות ובטח צדקה) את מה שאסטיל מספרת שמעתי מבנות רבות-לשם ההגינות אומר רווקות, אבל מסתבר שזה נפוץ במידה שווה אצל זוגות נשואים, מה שגורם לי לחשוב שיש פה התנהלות קבועה וגבר שלא משקיע לא משקיע. נקודה.
ברור שנישואים לגבר כזה לא יפתרו את בעיית ההשקעה. ייתכן שהוא יגיב בכעס כי האגו הגברי שלו נפגע וייתכן שהוא פשוט יתעלם ממנה בחיים ובמיטה אבל אתן לא לוקחות את זה בחשבון.
נקודה אחרונה לך אסטיל ולמדריכת הכלות וזה באמת ממה שאני רואה במציאות:
בעיית ההדרכה 'היהודית' לבנות היא ההפרדה בין הגוף לנפש, יסוד חזק הקיים בנצרות הקטולית. יוצא מכך שהמסר שנשים אמהות/מדריכות כלות/רבניות משדרות הפוך למה שנאמר בפיהן. לכן הנערות התמימות לא מצליחות לעשות את הקישור בין התפיסה הילדותית שעליהן חונכו לבין המציאות החדשה איתה צריך להתמודד והתוצאה היא חוסר הנאה מהחיים בכלל שהרי הנושא הזה בונה את הזוגיות ומהווה את אחד הדברים המרכזיים בו (ולא דבר שולי כפי שנשים רבות מנסות להציג, ואם כן זה הרי ברור שהן סובלות מהשוליות שלו) ואם גורם סבל נשים רבות שותקות ובלבד להחזיק את המערכת המשפחתית.
משמע אולי הבעיה היא אצל הבחורה ורבות מודעות לכך, עד אפילו שבכנס האחרון של קולך הוזמן רופא הנשים הירושלמי ד"ר בר-און לדבר על כך (ראיתי את המודעות בכל רחבי העיר לא שהייתי הולכת, א כל כי היו מעיפים אותי משם וב כל אני חושבת שהתשובות האמיתיות לא נמצאות אצל נשים המעמידות פנים שהכול בסדר אצלן אחרי 5 שנים ואין אינטימיות כלל והחיים נחיים עמוק מתוך הקלישאה ולא מתוך רצון אמיתי לשנות את ההדרכה בכללותה)
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/607/662.htmlוזה לא ממש מסתדר עם התיאוריה של מדריכת הכלות שאלו מקרים מועטים.
ואם הגעתם עד פה, דיינו, ומבטיחה להיות ילדה טובה בהמשך, נראה אם אני אצליח...
מקווה להישאר-חסויה
