שרשור חדש
שאלה:אנונימי (פותח)
מה זאת אומרת מערך ריגשי?ואיך בודקים זאת?ובגדול,איך בודקים יחס לכסף?
לשאלונתיהודית פוגל
מערך ריגשי כולל: האם הוא טיפוס פתוח או סגור? צוחק או רציני? ציניקן או רגיש? עם יכולת הכלה או לא? יכולת להקשיב או רק רוצה לדבר ולהשמיע? וכו' וכו' איך בודקים? מדברים, מעלים נושאים, פותחים נושאים ופשוט מנסים לזהות איפה אתם מבחינה ריגשית. איך בודקים יחס לכסף: פשוט שואלים שאלות כמו: מה אתה חושב על כסף? מה המשמעות של כסף לגביך? מה המטרה האמיתית של כסף? על מה כדאי ולא כדאי להוציא כסף? מה החוויות שלך מהבית לגבי כסף? מה תעשה אם יהיה לך כסף? האם חשוב לך שאתה ובת הזוג תרגישו אותו דבר לגבי כסף? מותר לו להיות חסכן/קמצן והאם מותר לה להיות נדיבה ואפילו בזבזנית??
שאלה נוספתאנונימי (פותח)
למה לבדוק דווקא יחס לכסף? זה הדבר שהכי חשוב לשאול בפגישות?!
לחמדתיהודית פוגלאחרונה
זה לא הכי חשוב אבל חשוב מאוד. חז"ל אמרו אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו. כמו שאמרתי ביחס של אדם לכסף ניתן ללמוד הרבה על אופיו ומהותו.
שאלהאנונימי (פותח)
מה יכול להיות ההסבר שאני רוצה לעשות דברים, אבל זה מדכא אותי, אז אני "נדבקת" לפורום  ולמחשב?
זה לא יפהקומפית
לדעתי, לפחות, לענות בצורה כזו, זה יכול ממש לפגוע בשואל. אדם רוצה לכתוב בפורום כי הוא רוצה, בדר"כ לתקשר עם אנשים אחרים והוא אוהב את הצורה הזו. ואם זה במקום לעשות דברים אחרים אז אולי זה בגלל שיש לו בעיה לעשות דברים עם עצמו ואינו אוהב כ"כ להיות עם עצמו, ולכן, שוב, מעדיף את החברה או את הפורום. שבוע טוב לכולם
אם נהיה בוטים,פלפלתי
זה כמו שאני אגיד לך שאת כאן בגלל פרסום.

אני מוחה נמרצות.
לא נכון ולא יפה.
תשובה מעמיקה זה בטוח לא.


ועכשיו אתם יכולים למחוק, (אם בא לכם, וזה לא נשמע)
שבוע טוב!
לקומפית ולפלפלתייהודית פוגל
אדם שואל שאלה, ומבקש לקבל חוות דעת על מצב מסויים. כלומר הוא שואל למה זה קורה לי?? האם להעלים ממנו את התשובה הנכונה האפשרית לדעתי? הרי הוא רוצה לדעת מה קורה לו ולעבוד על זה, האם נעשה לו טובה ע"י טיוח?? באמת יש סיטואציה של עצלות, ואם יודעים את זה יש טכניקות להתגבר ולהצליח במטלות השונות המוטלות עלינו. כ"ט.
ליהודיתקומפית
קודם כל, לא טייחתי שום דבר, גם התשובה שלי היא מצב אפשרי לאותו אדם ששאל. העניין שהפריע לי זה הצורה בה נאמרה תשובתך. כלומר, שדבר ראשון, זה לא מחייב שדוקא עצלנות זו התשובה הנכונה לאותו מקרה ודבר שני, גם אם נניח שאת מכירה את השואל ויודעת אפילו לאן הוא חותר, לא צריך ישר לענות לו ככה, אפשר בצורה יותר עדינה ויפה, לדעתי לפחות. להרבה אנשים יש בעיות אבל אם יודעים לומר להם אותן בצורה יפה ולא בוטה כ"כ, אז יהיה להם גם קצת חשק ומוטיבציה לעבוד עליהן. שבוע טוב
לקומפיתיהודית פוגל
הרי כתבתי עצלות עם סימן שאלה. כלומר ללא מלל רב נתתי לה כיוון ראשון למחשבה. תמיד צריך לעטוף הכל בעטיפות יפות?
מי דיבר על עטיפות?אנונימי (פותח)
כיוון מחשבה לא נותנים באמצעות תשובת מברק של מילה אחת.
אפשר להציע כיווני חשיבה בצורה נורמלית עם תגובה מסודרת שתיצור הזדהות עם השואל.
כשכותבים תשובת מברק, זה נראה כנסיון לתקוף את האדם ששואל, אני הייתי נעלב מתשובת מברק שנשמעת כביקורת.
אגב, להגיד דברים בצורה יפה זה דבר חשוב, לצערנו כנות הפכה להיות עלה תאנה למעליבים שלא רוצים להתנצל על הדברים שכתבו.
תשובהאנונימי (פותח)אחרונה
לא חשוב. בואו נרד מזה כבר.
כל טוב ולהתראות.
...אנונימי (פותח)
בא לי לשוחח. אין לי עם מי לדבר. משעמם לי.
אני כאןקומפית
את יכולה לכתוב לי במסר אישי גם אם את רוצה...
שמחה'לה מה שלומך?תהל
משעמם? בואי נדבר. תמיד אהבתי להתכתב.
תאמיני לי שיש מליון דברים לעשות אבל בלי חברה אין מוטיבציה.
בת כמה את? מה את עושה בחיים? מה את עושה בשעות הפנאי חוץ מלקרוא ולכתוב בפורום?
אני בסביבות ה-30, נשואה באושר +4, בעלת עסק עצמאי ועובדת מהבית. כעת לאחר מעבר דירה אין לי כ"כ עבודה אז חוץ מתחזוק הבית וחיפוש עבודה אני משוטטת בפורום ומחכימה מהעצות של יהודית גם בתוכנית ברדיו.
כשהייתי רווקה תמיד הייתי זקוקה לחברה כדי לשרוד את הבדידות (אם לא היה לי עם מי הייתי כותבת המון ומציירת), וברוך ה' הנישואים שינו את חיי לטובה, רק בתחום העבודה קצת קשה. אבל זה דרך העולם ואני מודה על מה שטוב.
אשמח אם תפתחי קצת, תספרי על עצמך. (את לא חייבת להחשף!)
תשובהאנונימי (פותח)אחרונה
אני בסדר.
אהבה ומה שיוצר אותהאנונימי (פותח)

שלום לכולם

אני רוצה לשאול שאלה מאוד חשובה ומי שיש לו תשובה אשמח לשמוע.

איך אני יודעת שהאדם העומד מולי הוא אכן זה שאני רוצה שיהיה לידי עד יומי האחרון עלי אדמות?

מהן התכונות החשובות שצריך שיהיה לאדם איתו אני רוצה לבנות בית? נכון שיש תכונות חשובות לי אישית אבל מה בכללי יותר?

מה החשיבות של מראה חיצוני ומה יעשה אדם שזה חשוב לו מאוד?

מה אפשר לעשות כדי לשנות את הרגש אם השכל אומר כן על בחור מסוים אבל הרגש פשוט לא מגיע?

המון שאלות שאלתי אבל כולן חשובות. תודה וכל טוב לכולם

חנה

לחנה אסתר היקרהיהודית פוגל
לשאלותיך: 1. איך אפשר לדעת שזהו האדם שאיתו אני רוצה לחיות עד סוף חיי? אי אפשר, אם עכשיו טוב ונעים לנו ואנו רוצים זא"ז, זה מספיק. את השאר בונים לאורך הדרך. 2. איזה תכונות חשובות:? צריך לבדוק ולדבר על המערך הריגשי שלו, ועל איך הוא תופש כסף. אלו שני אינדיקטורים חשובים כדי להכיר את האופי והאישיות של אדם. אם תרצי, אסביר יותר. 3. למי שחשוב מראה חיצוני, צריך להשקיע בלמצוא את המראה שהיא תרגיש נוח ונעים איתו. אבל תמיד ניתן לעגל פינות. מכירה הרבה בחורות שאמרו רק לא ג'ינגי, אבל כשהגיע ג'ינגי נחמד הן "שכחו" את ההגבלה, וחיות נהדר. לפי דעתי מראה הוא משהוא מאוד סובייקטיבי ועשוי להשתנות מהר. אבל כמובן שקשה לחיות עם אדם שמראהו דוחה אותי וממש לא בכיוון שמקובל עלי. 3. איך להפעיל רגש? לפעמים נוכחות של אדם שלישי מצליחה להוציא מהמועמד פנים שבאחד על אחד לא ממש הראו את עצמם. אני תמיד ממליצה לזוג בהתלבטות ללכת לשתות קפה ועוגה עם אח/אחות נשואים, גיסים, חברים וכו' כדי לקבל עוד חוות דעת, ולפעמים באוירה חברתית פתאום מגלים במועמד מימדים נפלאים שלא נראו בפגישות הרגילות. מכאן יכולים להיוצר הרבה רגשות. אם השאלות שלך נובעות ממצב קונקרטי, אני מאחלת לך בהצלחה רבה!
מתאהבים ולא ישר אוהביםאנונימי (פותח)
צריך להזהר מחיפוש אחרי חווית ההתאהבות לעומת אהבה אמיתית. יש היום איזו מין צפיה שהאדם שאומרים להתחתן איתו, יגרום לרגשות אדירים כבר מהרגע הראשון שהכל יזרום בצורה מדהימה וחלקה וכו'
במציאות אנשים לומדים להתאהב באמת אחד בשני הרבה אחרי החתונה אם בכלל, כדי לאהוב צריך לחוש את השני ברמה כזאת, שא"א להגיע אליו בקשר לפני הנישואין (אני מתכוון על זוג דתי ברמה סבירה...).
לכן יש לחפש תוכנות טובות שא-ת חושבות שהן חשובות, אין תשובות אוביקטיביות, אני לא חושב שיחס לכסף הוא מדד, כי אם את מוכנה לזרום עם כל גישה בתחום הזה בהכרח תסדרו, ואם לא אז חבל על הזמן כבר עכשיו. חפשי בחור נחמד שכיף איתו, אבל לא יותר מזה, האהבה תבוא מתוך השקעה בקשר והכרת השני. עדיף כמובן שתראי שהבן-זוג מוכן ללכת לקראתך ויש לו יכולת הקשבה אבל אילו דברים שכ"כ קשה לראות בפגישות וגם אם כן זה לא בהכרח אמיתי.
אני ממליץ מאוד להמנע ממפגשים משפחתיים, זה מלחיץ מאוד את בן הזוג שמתנהג באופן לא טבעי, וגם את מרגישה תחת חקירה, וגם אל תשכחי הבאת המשפחה לבדיקת הבן-זוג מהווה הצהרה שהם חלק בלתי נפרד מההחלטה, דבר שיכול לעשות צרות צרורות מניסיון...
בהצלחה במציאת קשר אמיתי
מה שלא מסתדר לי כל הזמןאנונימי (פותח)
אני אגיד לכם מה מפריע לי?
שנראה לי שזה אחרת להרגיש כיף עם בחור מאשר לאהוב אותו.
עוד אין לי את ההרגשה הזו, אבל אני מדמיינת למשל שאני אמורה להרגיש כיף איתו.. אוקיי.. אז זה לא מתחבר לי עם החיבור הכ"כ פיזי מיד אחרי החתונה...
הצילו.
לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
חבל שאת מעסיקה את עצמך בשאלות שעדיין לא רלוונטיות לגביך. כאשר תהיי בזוגיות אי"ה תעברי את השלבים אחד אחד, ודברים ותובנות יפלו למקום המתאים להם ויקבלו משמעות אמיתית ונכונה, וגם ברורה יותר. מה פשר ה"הצילו" שלך??
תשובהאנונימי (פותח)
כי איך אני יכולה להרגיש נח בקשר כשאני מדמיינת שאחרי ששוברים את הכוס הכל אחרת...?
ברור שיש הבדלקומפית
אהבה מתפתחת עם הקשר זה לא קורה בין רגע...
החיבור הפיזי גם הוא בסופו של דבר תלוי ביחס שבין בני הזוג ואם יש קשר טוב והתחשבות אז גם בתחום הזה הכל זורם, את צריכה להשתחרר ולהפסיק לפחד כ"כ מכל צעד שתעשי, גם אם טועים לפעמים מותר לעשות טעויות לא לעשות כלום זה הרבה יותר גרוע.
עוד בירוראנונימי (פותח)
איך אני יכולה לאהוב בחור כשאני כל הזמן מנסה להיות שכלית כי אם יבוא רגש אתבייש.??
לשמחה אמיתיתיהודית פוגל
ממה ומימי את מתבישת, מה שייכת המילה רגש לביישנות?? מאיפה את לוקחת שלהביע רגש זה דבר קשה ואולי אפילו מבייש וצריך להחניק ולהדחיק?
תשובהאנונימי (פותח)
כי אם ארגיש משהו כלפי משהו , לא נח לי .
לחנה אסתר, שלום!אנונימי (פותח)
אני גם לא בעד להביא קרובי משפחה כדי "לקדם" רגש. זה יכול רק לבלבל ולהלחיץ. אבל את רואה? לאחת כמו יהודית זה היה מתאים, ולקומפי למשל-לא. אז אין פה לדעתי פתרון אחד. שניכם(בלי להלחץ מזה) צריכה לחשוב איפה יהיה לכם עוד נחמד כדי להרגיש שינוי בקשר. למשל-ללכת לראות מוזיאון מעניין (מוזיאון הרצל, הפלמ"ח-היית? שהם לא סתם מוזיאונים עם תמונות וחפצים .) ללכת למקום שיש בו משהו שמפעיל אתכם ואז לדבר על התגובות שיש לכם וזה יכול להוביל לראיה על דברים ולקרה -או שלא. ולפי זה תרגישי היכן את עומדת.
השורה התחתונה:לחפש לעצמיכם תכנים מבחוץ שיעניינו אתכם. (כי האמת היא, שכל הזמן רק להפגש בלי בלי תוכן נוסף- כל אדם כבר היה מתחיל להשתעמם.)
אני מקווה שאני צודקת. ואם לא אשמח לשמוע.
אני לא מקצוענית אבלאנונימי (פותח)
מעבר התכונות הבסיסיות שחשובות לך באופן אישי. חשוב שבן הזוג לא יהיה רכושני כלפיך,יכבד אותך ,יכבד את דעתך , יכבד את המשפחה שלך ויתחשב ברצונות שלך .כנ"ל גם לגבי בת הזוג. צריך להבחין האם מה שאני מרגישה זו אהבה או חמלה.
תכונותאנונימי (פותח)אחרונה
תכונות: אם את רואה שהוא וותרן, קשוב, רגוע, לא מגלה סימני חוסר סבלנות, מתעניין בך, תשובותיו לא ציניות להכאיב, הוא מספר דברים טובים ולא רק מתלונן-זה חשוב! להרגיש ככה שהוא בחור אופטימי. ואפילו אם מספר משהו לא טוב, לבדוק איך הוא מקבל את זה. אחרי שאת מרגישה ששכלית יש לכם עניין בדברים , הכי נכון וחשוב זה שהוא טוב לב באמת. (לא מתוך מסכנות) איך בודקים? לפי איך שהוא מתנהג אלייך, ולפי דברים שהוא מספר. או על דברים שאתם נפגשים איתם: למשל-סרט. דיבור על הדמיות וכו'-לפי זה לראות מה ההשקפה שלו הרגשית.
קושי בקבלת החלטהיהודית פוגל
אני בחורה בת 27, נפגשת כל הזמן עם בנים למטרות נישואין. כרגע אני נפגשת מזה חודש וחצי עם בחור כליל המעלות, עונה לכל ציפיותי וציפיות משפחתי. אבל אינני מסוגלת בשו"א לקבל החלטה. מתחילה לרעוד, להזיע,  תחושת מחנק ויותר מכל רוצה לשמוע: קחי את הזמן שלך וכו'. הוא מאוד רוצה להחליט, לא לוחץ, אבל... מה לעשות?? מודה מראש על תשובות דחוף. שם בדוי רננה. נ.ב. זהו דפוס שחוזר על עצמו לא בפעם הראשונה.
לרננה\יהודיתקומפית
לפעמים הקושי בלהחליט החלטות שקשורות לבן זוג, נובע מהעובדה שהאדם לא מקבל את עצמו על כל צדדיו, ואז, איך יוכל לקבל מישהו אחר, ולקבוע עוד שהוא יהיה איתו לתמיד...
לא הבנתיאנונימי (פותח)
זה כללי מדי תוכלי לפרט?
פירוט...קומפיתאחרונה
קבלת מישהו לתוך החיים שלי זה אומר, לדעתי, שאני מקבלת אותו על כל חסרונותיו וכמובן גם מעלותיו. ואני חושבת שבכדי להגיע לשלב כזה, צריך לעבור שלב קודם של קבלת עצמיותי, כלומר, לקבל את עצמי עם כל חסרונותיי וכל מעלותיי[כמובן עם ציפייה לתקן מה שראוי וכדאי]. ולכן חשבתי שאולי אם רננה או כל אחת ואחד אחרים שמתקשים בלהחליט לגבי בן/בת זוג, אולי קודם יתבוננו באיך שהם מקבלים או לא מקבלים את עצמם. מקווה שההסבר טוב...בהצלחה בכל אופן!
גם לא להחליט זו החלטהmoson
מבחינת הבחור אם היא לא מחליטה - זה תשובה שלילית.
כלומר כרגע היא משדרת שהתשובה היא לא.
מה שנשאר זה רק לחשוב האם בעתיד היא לא תצטער על ההחלטה הזאת - ואם כן לשנות את ההחלטה.

נקודה נוספת - מחקרים הראו שבמצב של הרבה בחירות - קשה יותר להחליט - לכן כדאי להתיחס לבחירת בן זוג כבחירה בוליאנית - אפשר לבחור או כן או לא, בתיקווה שכך יותר קל יהיה להחליט.
הנושאים בפורוםאנונימי (פותח)

לדעתי יותר מדי פעמים עולים בפורום נושאים רגישים בהם אנשים מביעים את דעתם בצורה בוטה ולא ראויה, ועוד מוסיפים קישורים לדברים שהם מזעזעים עוד יותר. (מזל שיש לי אינטרנט רימון, איזשהו צינזור....) אני מנסה לחשוב על הילדים שלי - הם כבר בטח רק ילמדו לכתוב וכבר ירוצו למצוא באינטרנט תשובות לשאלות שה' ישמור! איפה הילדות? להם כנראה כבר לא תהיה... כמה חבל.

(אין ספק שיהיו תגובות כמו: זה דוקא טוב, ויש דברים שצריך לשבור בהם שתיקה... )

לשמחה אמיתית -  מיואשת.. ולכולם, פשוט,שלום, סליחהנחמה

בס"ד,

שלום לכולם,

קראתי כאן חלק מההודעות שלכם,

אני, עברתי את ה- 30 מזמן, לפחות לפני עשרים שנה, היה כף מבחינת הגיל, מבחינת המשברים ? - לא , בכלל לא. אבל... אבל..

קראתי כאן את התגובות של ההתחזקות שהגבתם, מה אגיד לכם ?? עשה לי טוב, מזכיר לי את הרבי מלובביץ, זצ"ל, להפוך את החול, הדבר , סליחה, המלוכלך במיותר, (במקרה זה המחשב) לדבר של קדושה, דבר טוב, יש כאן, אומנם הרבה אתרים, שאינני מסוגלת לחשוב עליהם,

אבל יש כאן, כמו כאן, אתרים, כל כך כפיים, לשמוע איך כולם רוצים לעזור לכולם, רוצים לעודד ולהשפיע, שמעו, לא תמיד, כאשר אנו מדוכאים , אנו צריכים פסיכולוג, או איש מקצועי, אנו בד"כ צריכים חבר, ככתוב :"דאגה בלב איש ישיחנה" - .

ואני רוצה לומר לכם, וודאי שכמה מכם קראו כאן את ההודעות שלי לגבי הבן שלי, ה"חטא" שלו הוא בסה"כ, שהקב"ה בנה את האישיות שלו יפה ועדינה, וזה בפרוש לא מתאים לחברה של היום,

מגיל קטן, כל כך סבל הצדיק הזה, כל פעם שהחברה שלנו היתה  ערה כביכול לחולשה שלו, היתה עושה עליו עליהום, והוא תמיד, מגיל קטן חשב, שזוהי הנורמה, וחיי את חייו בהשלמה, עד שהגיע לישיבה (רק לשונאי אני מאחלת, אפילו לא) ששם במשך שנה שלמה גמרו לי אותו, נפשית, מורלית, מינית ומה לא ?? למה אני מספרת לכם ??

כי אתם פשוט גדולים, מנסים לעזור לנשמה הטובה הזו, להיות בשמחה, לקחת את עצמה לידיים, סליחה, מה נותנים אנשי המקצוע לכואב ?? קח כדורים, תירגע ושב בשקט, סליחה??? זה לא הקו שלנו, הקו שלנו הוא לראות מה חסר לו, ולהשלים לו.

והוא אמר לנו לא פעם, אני יודע שבבית אוהבים אותי, אני צריך (והוא הצביע על החברה, )שהם יואבו אותי, והוא יורד מדי פעם למטה מהבית ליד בית הכנסת (כזה קורה בד"כ בשבת, כי אנו משתדלים להעסיק אותו באמצע השבוע) שאולי משהו מהקהילה יראה אותו וילחץ לו יד. שמו לב, רק ליחצת יד , מה עושה לאדם ??

אנו אומנם צמודים למחשב, אני נוסעת בד"כ ברכב הפרטי שלנו (סליחה, של בורא עולם שהעניק לנו) ולא פחות מפעם בשבוע, מתגעגעת לנסוע באוטובוס של אגד, ולא רק בכדי לראות ולהפגש עם עמך ישראל.

אנו צריכים לראות יצור אנוש מולנו, שמחבק אותנו, שנותן לנו מילה טובה, חיוך.

תמיד אני שואלת את בני (שאין לו אוצר מילים, ולא כי אינו יודע לקרוא, כי הוא קורה מצויין, אבל לא יכול לקרא מרוב כאבי נפש) מה יותר כף ? שמחה או עצב ? והוא עונה שמחה, ואז עניתי לו, שאלה שגמרנו לו לצרות הנוראות האלה במדינת ישראל, כף להם לראות אותו מתייסר (לא יודעת למה ? לא יודעת מה זה האיגואזם הזה  ? היינו בשואה ולא שבענו לקח ??) אבל תנצח אותם ותצליח, למרות שהכניסו לך לראש שאתה כישלון, אולי בשבילם אתה כישלון, אבל הם ?? לא אנושיים בכלל, הם,, חסרי לב, וזה הרבה יותר גרוע..\

ובכן, לראות איך אתם מנסים כאן לעודד, להרגיע ולפרגן לבת ישראל יקרה ??

אך, איזה יופי, איזה טוב עושה בלב, קשה, לי בהרבה תחומים, כאשר השכנים שלי רואים אותי, ויודעים שהם יכולים לעזור, הם אומרים לי, הרי אנו יודעים שמספיק לך מה שיש לך, ולא חסר לך עוד כאב על הנשמה...

אבל אני, משתדלת להיות בשמחה (עבור המשפחה המתוקה שלי) עבור בורא עולם, לעשות את כל הטוב והיפה שאפשר , ולאו רק למען אבא שבשמים, שיראה שלמרות היצר הרע, אני איתו, לגרום לו נחת.

תודה לכם חברי פורום יקרים, שנתתם לי את הכף להביע את עצמי, ע"י הכף שניסיתם לעזור לאחותינו היקרה.

יום טוב ומבורך, ובשורות טובות לעם ישראל היקר

בברכת אהבת ה' ישראל והארץ

לנחמה היקרהיהודית פוגל
קראתי את דבריך מספר פעמים, והתפעלתי מתעצומות וגבורת הנפש שלך, ריגשת אותי, ואכן אני שולחת לך מכאן חיבוק ח ז ק , ולא רק היום אלא כ ל י ו ם. רק בשבילך, על אומץ הרוח, על התקוה, ועל הנחישות. חיזקי ואימצי!! רציתי רק לאמר לגבי בנך, מדבריך מתקבל שהוא חסר כישורים חברתיים ומאוד דחוי ע"י החברה, וכמובן שהדימוי העצמי שלו לא גבוה. כאן יכול דווקא טיפול תרופתי טוב משולב בשיחות טיפוליות לגרום לשינוי דרמטי!, זה לא מדויק שאומרים לבן אדם קח תרופות ושב בשקט. ב נ ו ס ף לכל החום והאהבה שאתם בבית מרעיפים, יש צורך גם בתמיכה התרופתית ואז באמת יש שינויים נפלאים כמו שכתבתי. כמובן שאני כותבת את הדברים רק מהיכרות את המקרה ורק לפי דבריך, אבל באופן כללי זו האמת, ושוב, חיזקי ואימצי!
תודה על החיזוקנחמה
בס"ד

גב' פוגל היקרה,
אני שומעת את התוכניות שלך, ממש מענינות,
ותודה לך כאן על החיזוק, זה מאד עוזר ותומך,
ביחס למה שקורה,
מה אגיד לך, לפעמים אני חושבת על "פסו אמונים בבני אדם" - שאחרי מה שבני עבר, כאשר הוא חוזר לעצמאותו, לא שאנו לא סומכים עליו, אנו סומכים עיו, יש לנו עם החברה בעיה, אנו לא סומכים על החברה, שהם יחושו באשייותו העדינה של בנינו, שישתמשו בחולשתו כפי שהיה בישיבה.
הוא אומנם לפעמים, כן ? ממש לפעמים מקבל כדורים, אבל לא שאומרים לו, שב תשתוק, זה הפירוש שאני נותנת לתופעה שעושה הכדור, הוא כזה שקט, חייכן מאד אחרי נטילת הכדור, לא מתנגד, ולפעמים אפילו "קבאטש" - זה לא מה שהוא צריך לפני נטילת הכדור, הוא צריך חבוקים חברתיים, עודדים חברתיים, פירגונים חברתיים, ברור גם שדימויו העצמי נמוך מאד. וזה כואב מאד, הוא גם מפחד להתנסות, פן יכשל, וזאת בעצם ההוכחה לעצמו שאלה שאמרו לו שהוא אפס, לא שווה כלום, ועוד גינויים שהאוזן לא סובלת, אבל הוא בעברית הדלה שלו אומר, אני לא רוצה פסיכולוג, זה לא זה מה שמענין אותי, אני צריך טיפול שיחתי, אני צריך שידברו איתי, אני צריך להיות עסוק, אני צריך את החברה.
וכאן, אני שומעת את העידוד והתמיכה שכולם נותנים, זה ממש מחמם את הלב, זה טוב לי,
אני זקוקה שעם ישראל יוכיח לי, שאכן החום החברתי עדיין בולט בחברה הישראלית.
אוהבת אותכם, אוהבת את העם הזה, כואב לי על כל מעשה שמצטער, אני רוצה לשמוע שאנשים חיים מתוך שמחה וטוב לבב.
לעשות טוב איש לרעהו, או רעותו.
אך,,,,
צריכה את השלום והאהבה, את החמלה והשלווה של העם הזה.
תודה יהודית,
יהי רצון, שה' יהיה תמיד בעזרך, לסייע ולתמוך ולעודד את כל הפונים אליך.
ולכם, חברי הפורום, תמשיכו בחיזוק ובפירגון ותמיכה,
סליחה על שאני כותבת כך כנותנת הוראות, לא אל תראו זאת כך, תראו זאת כמחמאה בתקופה הקשה בה אנו נמצאים.
בברכת אהבת ה' ישראל והארץ
לנחמה היקרהיהודית פוגלאחרונה
שימי לב, את כל הזמן רוצה ומיחלת שהחברה תעשה כך, שהחברה תתיחס בצורה כזו, שהחברה תתקן מה שעיוותה לגבי בנך ולגבי כל השאר, אבל הביני, אין לנו כל שליטה על מה שהחברה עושה ותעשה, יכולה להיות לנו רק שליטה על התגובות וההתיחסות שלנו. וכאן העבודה שלנו. את כאילו מקוננת על מה שהחברה עוללה ורוצה שהחברה תתקן. גם אם זה נכון, וזה באמת נכון, זה פשוט לא בשליטתנו. וע"כ אנחנו צריכים לטפל ולהתקדם בדברים שכן בשליטתנו. חזקי ואימצי.
זקוקה לעזרה דחוף - צופיתיהודית פוגל
עבר עריכה על ידי יהודית פוגל בתאריך י"ט כסלו תשס"ח 12:16
התארסתי לפני 3 שבועות, אני בת 26 ויצאתי עם לא מעט בחורים. כמעט מהרגע הראשון הרגשנו כי "זהו זה" אף על פי כן, עכשיו אני מליאת ספיקות ופחדים, משהוא נורא. גם הוא טוען כי הוא מרגיש "מתנדנד" בין "כן" ל"לא" האוירה בינינו לא הכי מרנינה וממש לא כפי המתבקש בין מאורסים טריים, יש לציין כי הורי התנגדו בתחילה (הם התנגדו גם בקשרים בעבר) אבל אח"כ הסכימו וערכו "וורט" אבל עכשיו הכל על הפנים משום מה. זקוקה דחוף לעזרה!!!   תודה, צופית
מצב טבעי ונורמלייונה

וקורה לכולם לפני צעד כל כך משמעותי.
קחי את זה בקלות ,"עד החתונה זה יעבור" ....

את בהחלט לא לבד
והנה עוד דוגמא למתח וחששות לפני החתונה:

/Forum/Forum.aspx/t26259#356090

אופס,ושכחתי את הדבר הכי חשוב !יונה
המון מזל-טוב !!!!!

ברכה והצלחה !
ויהי רצון שתזכו להקים בית נאמן בישראל ולגדל דור ישרים מבורך
כל חתן וכלה מלאים חששות כרימוןבחור זהב
ואם זה לא כך אז יש בעיה!!
זה טבעי שבהחלטות קריטיות חוששים^^^^@#$%
ליונהיהודית פוגל
אם זה טבעי ונורמלי אז איך יוצאים מזה .. אני לא אמורה להרגיש אושר וסיפוק?? מה לעשות עם התחושות שלו, גם הוא "מתנדנד" האם הוא לא אמור לחזק אותי??
אולי גם הוא רוצה שתחזקי אותו???אודי-ה
תנסי אולי שהחיזוק יבוא מהצד שלך.
פעם רבנית כלשהי אמרה לי שאם צד אחד מתלבט, השני גם עלול להכנס להתלבטות.
אם מבחינה שכלית זה מתאים ולפני האירוסין גם היו רגשות הדדיים,
אז כנראה שזה ההתרגשות והמתח.
תנסי להפגין רגשות והתלהבות ולהראות שאת לא מתלבטת,
לחשוב על הדברים הטובים שלו וכו...
ואז אולי זה יבוא גם ממנו.
בקשר להתנגדות ההורים לאירוסין-
כדאי שלהבא תחליטו לפני על כל מיני דברים שאתם רוצים ורק אז
תדברו עם ההורים (לדוג' מקום החתונה, צלם, להקה וכו...) - כמובן בגבולות היכולת של ההורים. ואז כשאתם באים לפני ההורים אתם מלוכדים בדעתכם
ויותר קל לא להגיע לוויכוחים בעקבות ויכוחים בין ההורים.
אושר וסיפוקיונה

הדברים החשובים באמת,הטובים והיקרים ,אף פעם לא באים בקלות...
בדיוק כמו "ארץ ישראל שנקנית ביסורים".
וככל שמתגברים על מכשולים גדולים יותר,כך חשים יותר סיפוק (וכנראה שזהו האושר).

/Mosaic/Read/2248

 

ממש לא נכון.פלפלתי
לפעמים מרוב שזה קשה אתה בכלל לא נהנה. זה מוציא לך כבר את כל הרוח מהמפרשים.

ושלושה דברים נקנים ביסורים: תורה, עוה"ב, וא"י.
ולא שום המצאה אחרת.
במחילה מכבודך
תודהיונה
זכרתי שאלו שאלו שלושה דברים.לא זכרתי בדיוק איזה.אז תודה שהזכרת.
ואותו כלל ,כמובן, נכון לגבי שלושתם.
והנה משפט חכם על דברים קשים:יונה
"תן חיוך. כי באמת הכל לטובה. גם כשקשה וזוועה. תחפור, תנתח ותראה שזה לטובתך וניצלת"
מעניין מי אמר את זה...
זה הפיצול. אבל תודי ;שישפלפלתי
הבדל בין "אושר וסיפוק" כשקשה לבין "שמירה על החיוך" כשקשה..
זה לא אותו דבר. ממש לא.
לעבור לפסים מעשייםיונה
אז ככה,
הדיון עם פלפלתי היה בתגובה לשאלה שלך-"אני לא אמורה להרגיש אושר וסיפוק?? "-( חבל שאת מזדהה דרך החתימה של יהודית,זה קצת מבלבל..)

אבל באמת השאלה הראשונה-אז איך יוצאים מזה -הרבה יותר חשובה.
וגם התשובה הרבה יותר פשוטה: כמו שכתבתי בכותרת-לעבור לפסים מעשיים.
פשוט,להתחיל להתכונן לחתונה.
אולם,תזמורת,צלם,הזמנות,דירה,רהיטים,שמלת כלה,מדריכת כלות,מדריך חתנים וכו' וכו' וכו'....

ושוב,
הרבה הרבה מזל טוב,ברכה והצלחה.
חנוכה שמח !

נ.ב. כתבתי "מדריכת כלות,מדריך חתנים " בסוף הרשימה,אבל האמת היא שמבחינת החשיבות הם הראשונים,הדרכה טובה יכולה להיות ההבדל בין "אושר וסיפוק" לבין ,חלילה,משהו אחר...
ושוב,בהצלחה !
ליונהיהודית פוגל
תודה על התגובה המפורטת. הבחורה טוענת שהיא לא מסוגלת לעבור לפסים מעשיים כל עוד יש באויר כ"כ הרבה אי וודאות. מאוד מבקשת עוד עיצות.
יהודיתיונה
את הרי המומחית ואשת המקצוע.
ומה את אומרת ומייעצת במצב כזה ?
להסתלק מהספקmoson
הבחורה צודקת אי אפשר לעבור לפסים מעשים כל עוד יש ספק בקשר.
נישואים הם מהלך הדורש השקעה רבה וקשה להשקיע במידה ולא בטוחים.
לכן לדעתי השלב הריאשון הוא להחליט.
חלק מאוד חשוב לדעתי בבעיה היא המשפחה שהתנגדה לקשר - כדאי לברר מה הסיבות והאם הם רלוונטיות לבחורה.
וחלק שני הוא ההחלטה האישית - קשה להחליט על מהלך כשאין לנו את כל המידע - אנחנו מכירים אדם אבל לא עד הסוף ובהחלטה להתחתן אנו מעריכים שעל בסיס הידוע לנו ועל בסיס הרגשות שלנו יהיה לנו טוב יחד.

לדעתי על הבחורה לשבת לרשום לעצמה את כל הצדדים בקשר(חיובי ושלילי) ואז לשבת עם עצמה ואח"כ עם הבחור ולקבל החלטה (עדיף להיפרד עכשיו מאשר אחר כך או להיות אומללה ומצד שני אם מחליטים שכן אז זה החלטה מודעת ולא כמו עכשיו החלטה ללא משמעות).

במידה והבחורה החליטה שכן-
1.זה יעזור לה ולבן זוגה לחזק אחד את השני שכן קשה להתקדם בזוגיות על תנאי.
2. לדעתי יכול להיות מאוד שהתנגדות המשפחה מפריעה לבחורה לכן כדאי לשקול פחות קשר עם המשפחה - במידה וזאת גורמת לחששות למשל במידה והיא גרה עם ההורים שווה לבדוק את האפשרות לגור לבד או עם שותפות עד לחתונה.
מוסון,יש לך טעות אחתיונה
היא כבר החליטה !
הם כבר מאורסים.

התלבטות ורשימות הם דבר מצוין לפני ההחלטה.
אחרי שמחליטים אין מקום להמשיך להתלבט.

אני חושבת על ילד שממש מפחד ללמוד לשחות, הוא מת מפחד מהמים,עומד על שפת הבריכה ,רואה את כל הילדים נהנים במים ,ומתלבט בין הרצון לשחות ולהנות כמותם לבין הפחד.
בסוף הוא מקבל אומץ וקופץ למים.
עכשיו,כשהוא כבר בתוך המים, הוא שוב מתחיל להתלבט,האם כדאי לשחות או שעדיף להכנע לפחד.
אבל כעת-ההתלבטות הופכת למסוכנת! אם לא יתחיל להזיז ידיים ורגליים וללמוד לשחות-הוא עלול לטבוע........
אם יתגבר על יצר ההתלבטות,יוכל לשחות ולהנות,בדיוק כמו שחלם,וגם הפחד יעלם....

(במאמר מוסגר-
זה גם אחד הגורמים לעליה באחוזי הגירושין.אנשים ממשיכים להתלבט ולחפש את בן הזוג האידיאלי,גם אחרי שהם כבר נשואים והורים.ואין לדבר סוף מפני שהאביר/הנסיכה המושלמים אינם קיימים במציאות אלא רק בדמיון שלנו.)

הפתרון עכשיו הוא לבטוח בה' ולהתקדם עם ההכנות לחתונה.וכאן אני מצטרפת לעצה שלך בסוף דבריך,יתכן שיהיה לה יותר קל להתכונן אם היא לא תגור בבית ההורים.
עוד עצה קטנה - תתחילי עם חיפוש שמלת כלה.
ברגע שתראי את עצמך בפעם הראשונה במראה בתור כלה,את כבר תרגישי אחרת לגמרי.
וכמובן,להתפלל.
להתפלל אל הצלע השלישית בשותפות הזאת - "בורא עולם בקנין השלם זה הבנין"
בהצלחה !
לא תמיד זה נכון לענ"ד.פלפלתי
לפעמים אנשים ממהרים להתארס גם אם הם ראו דברים שלא מתאימים או דברים שיהוו בעיות בהמשך, רק כי אנשים לחצו עליהם והם מרגישים שזה מה יש.
ולפעמים להתנתק מזה גם אחרי האירוסים, אם זה ממש פתאום ברור שזו שטות חייה - זה עדיף מאשר גירושים יותר מאוחר.
רק שצריך לבדוק את זה היטב ולא לזרוק דברים באויר.
מנסיון אישי...מא'-ת'
נפגשתי עם בחור והכל התאים והלך יפה, אך ברגע שעברנו לשלב ההחלטה, לי היה מאוד קשה, שחשבתי לעצור פה, והגדלתי לומר שהבחורה שתתחתן עם אותו בחור תזכה במפעל הפיס. רגע ההחלטה היה לי מאוד קשה, רציתי להתחתן ואז באו כל הבילבולים וההתלבטויות, הבחור הבחין בזאת ושאל אדם חכם, הוא קיבל תשובה: "תשדר חום ורוגע, הבחורה לחוצה"...

לענ"ד במקרה שלכם נראה ששניכם לחוצים ומפחדים מההחלטה, כמובן לאחר שבדקתם את הדברים העקרוניים לכם בחייכם כשותפים, כל דבר רק יבוא ולבלבל אותכם, ואתם עלולים למצוא את עצמכם רווקים זקנים כי אותם חששות יתעוררו גם אצל הבחור/ה הבאים רגע לפני החתונה.

למרות ההתאמה והבדיקות לדברים העקרוניים נכונו לנו הפתעות שאותם לשני הצדדים אחרי החתונה, לא תמיד לכיוון החיובי, זה לכולם גם לאלו שחיים יחד לפני החתונה כי אחרי החתונה הקשר יותר מחייב, ואין זוג מתאים יש זוג מותאם כל מערכת הזוגיות שלנו בנויה על וויתור וכיפוף לצד השני.

אל לך לחשוש כלל שיהיה לך הרבה מזל-טוב ! אם תנסי למצוא ולהודות על הטוב ויש הרבה שה' נותן לך יקל לך.

ד"א לגבי אותו בחור שנפגשתי איתו אז אני היא אותה בחורה שזכתה בסוף במפעל הפיס (ולמי שלא הבין- התחתנתי איתו)
ממש טוב לשמוע..נחמה
בס"ד,
שמחה לשמוע - על דבר כזה זכיה בפייס,
רציתי רק לשאול
כמה זמן אתם כבר נשואים ?
והאם גם עכשיו זאת נחשבת לזכיה ??

בברכת ברכה והצלחה
ו"איש ואישה זכו, שכינה בניהם"..
בברכת אהבת ה' ישראל והארץ
נחמה שלום,מא'-ת'
אנו נשואים קרוב ל- 7 שנים ב"ה הוא כל חיי (וכמובן הילדים) תודה לאל ! עד 120 עם הרבה ילדים וצאצאים באושר ובריאות, בעז"ה !

ואני מאחלת לך להרגיש את ההתלהבות שבפגישות כל הזמן...

וודאי זכיה אם היה איזשהו פקפוק לא הייתי כותבת...נסיך החלומות שלי, פשוט משכמו ומעלה... והיריעה קצרה...
צופיתאנונימי (פותח)
ב"ה
צופית ייקרה קחו לכם פסק זמן תינשמו אוויר תתיעצו עם חברים/רבנים
נתקו קשר לתקופה של שבועיים או 3 שבועות תיראו לאן הרוח נושבת ואח"כ תחליטו התגעגתם אחד לשני ברוכים הבאים אין קליק תגידו שלום יפה אחד לשני ולהתראות בסיבוב הבא בהצלחה לשניכם
חג שמח שהקב"ה יימלא את מישאלות ליבכם לטובה אמכ"יר
במקום בו שורה קדושה דווקה יצר הרע מפריע.....אנונימי (פותח)
יהודית,את יכולה לעדכן מה קורה היום עם הזוג הזה ?יונה
אני מקוה שיש אצלם בשורות טובות.
צופית וחרדת הנישואין שלה ושלויהודית פוגל
תודה לך יונה שעוררת את תשומת ליבי לכך שיש צורך לעדכן את הפורום על צופית והארוס שלה. ובכן, הם היו בשתיים שלוש שיחות ייעוץ, ועלה שם שהם נתקפו בחרדה אופיינית שקורית אחרי קבלת החלטות חשובות: אדם נתקף בפניקה מסוימת: האם החלטתי נכון? האם נחפזתי יותר מידי? האם ויתרתי על דברים חשובים לי? האם זהו האדם הנכון לי? אנחנו מכירים את התופעה, ואכן אחרי מספר לא גדול של שיחות הם למדו להתמודד עם החרדה, ולהפריד בינה לבין השמחה על שמצאו זא"ז, וכן הבינו שתהליכים חשובים בחיים תמיד מלווים בחרדה מסויימת וזה מאוד טבעי ונורמלי. אלו הדברים בתימצות, ובגדול, הם ב"ה שמחים ומאושרים ומתחתנים באדר ב' אי"ה. גם להורים היה כאן חלק חשוב, והם למדו להאיר לבני הזוג את הצדדים היפים והנפלאים באישיות שלהם, וכך לחזק את מומנט האושר והשמחה, בעוד שמקודם חיזקו את מימד הפחד והחרדה. שיהיה טוב לכולנו בעז"ה.
תודה רבהיונהאחרונה
תיארתי לעצמי שזאת "השורה התחתונה".
תמסרי להם "מזל טוב" ממני (ואני מניחה שגם ממשתתפי הפורום האחרים)
ברכה והצלחה להם ולכל בית ישראל !
ברכת מזל טוביהודית פוגל
חמה ולבבית ביותר לכבוד הרב מלמד שליט"א ולרעייתו היקרה הרבנית שולמית תחי' לרגל נישואי ביתם מוריה עם יוני נ"י. יה"ר שיזכו לבנות בית נאמן בישראל,  ויזכו הוריהם היקרים לרוות מהם רוב נחת ושמחה, בשמי  ובשם כל משתתפי הפורום, י. פוגל
מצטרפת לברכה!מלמלה
מזל טוב והרבה שמחה ואושר!תהל
ברכות מכל הלבאנונימי (פותח)
מזל טוביונהאחרונה
לא יודעת מה לעשותאנונימי (פותח)

בעלי ואני נשואים 3 שנים ויש הרבה מתח כי הוא לא מסתדר בעבודה ואני לא מצליחה להיכנס להריון ולמרות זאת עד לאחרונה הכל היה נפלא. מה שמאוד מציק לי, והייתי שמחה לקבל עצות איך להביא לידי סיום, היא העובדה שהוא מאשים אותי (להרגשתי) בכל דבר. נשרף האוכל, לא מצליח להתרכז בעבודה, לא ישן, כן ישן, מעשן, מתוסכל, לא מרגיש טוב וכו' וכו'...כמעט אין דבר שאין לי חלק באשמה שלו. למרות שהוא תמיד אומר שאני ה"טוב. האור. זו שנתנה לי חיים" וכו'. מה שמפריע לי בעיקר זה שבזמן האחרון הוא מתעקש כמעט תמיד איתי על "ביאה שלא כדרכה" ואף פעם לא היה איכפת לי גם אם קצת כואב, אבל לא כל הזמן. ניסיתי לדבר איתו על זה ואז הוא תמיד אומר שהוא עובד כל קשה כל היום ומגיע לו, ואני חושבת שהוא צודק אבל אני לא יודעת מה לעשות.

נשמע מורכב ועצוב.נשארת חסויה
את יכולה להרחיב קצת יותר בקשר לתקשורת שביניכם: אופי של מריבות, אופי של סוג שיחות שביניכם וכדומה?
לרחלי ;22יהודית פוגל
מה שעובר עליכם הוא כנראה ככה: הקושי הכי גדול הוא שהוא לא מסודר בעבודה. הפוקוס של גבר בשלב הזה של חייו הוא נטו על הצלחה בעבודה, קריירה. אם הוא עדיין לא מצליח בעבודתו התיסכולים שלו מגיעים ויגיעו עד השמים. וזה כנראה מה שאת חווה. מכיון שאת האדם הכי קרוב וגם זמין הוא מוציא את כעסו ואת תיסכוליו עליך. הוא מאשים אותך וכך מצליח להרגיש פחות אשם או בהאשמות נגדך כאילו אומר: אני לא יוצלח, אבל גם לך חסר הרבה... ביחסי אישות הוא כנראה רוצה להפגין שליטה כדי שחוסר השליטה שלו בשאר האספקטים בחיים לא יהיה כל כך בולט. הפתרון עבורכם הוא ללמוד לדבר בצורה פתוחה וגלויה על התיסכולים שלכם, עם הרבה אהבה ואיכפתיות, לא כמו בשדה קרב, אלא מתוך רצון באמת לעזור זה לזו בקשיים. בהצלחה רבה.
בלי שיפוט!מלמלה
דוד פדואל ביא לא ביקשה ממך שיפוט ובטח שלא להוסיף שמן למדורה. היא מודעת לבעיות (ותאמין לי) יותר טוב ממך.

רחלי 22 יקרה. אני לא כ"כ יודעת מה לומר אך לדעתי את זקוקה לחוות דעת מקצועית, מאחלת לך הרבה הצלחה, שמחה וסבלנות להאמין שיהיה טוב יותר!
מלמלה.
תודה לכולכם אבל הוא הראה לי שהרמב"ם כותב בפירושאנונימי (פותח)
שזה מותר. מה אני יכולה לעשות ? לא ציינתי שהוא בן 43 ואני 22, הוא בחיים לא יסכים לפנות ליועצת, הוא ימות מבושה אם ידעו שיש בעיה, בקושי פה יש לי אומץ לכתוב
את לא חייבת שיבוא איתך - את יכולה לגשת בעצמךאנונימי (פותח)
ואת לא חייבת לעשות שום דבר שלא מסב לך הנאה, או כי "מגיע לו" - הקב"ה מחליט מה מגיע לו. ומה "מגיע" לך?
לא הגעת לעולם כדי להסב הנאה לבעלך. נבל ברשות התורה - גם זה בכתובים, לא רק הציטוטים הספציפיים שהוא מראה לך.

מבושה לא מתים, ונשמע שהוא מפעיל עליך לחץ רגשי לא קטן.
יש לך עבודה עצמית רבה, ללמוד איך לקבל את מצבי הרוח שלו, מבלי "לקנות" אותם. הוא מאשים אותך שנשרף האוכל? זו כפירה בעיקר. לאדם יש מצוקות וצריך גם לטפל בהם, אבל לא תוכלי לעשות זאת במקומו.
בעצמך תוכלי לטפל.

מאיפה את בארץ? בערך.
בעצם, זה לא משנה. חפשי אולי ב144 יש את מס' הטלפון של (הרבנית) שולמית פישר מירושלים, אין לה תואר אבל הרבה אמונה ונסיון חיים.
אם לא דרכם, נסי דרך ארגון "לב לאחים" או "שורשים" בתל אביב.

אל תשמרי הכל בבטן! פני לעזרה! ואל תדווחי לבעלך, זה לא עניינו (זה לא סוד, אבל גם לא עניינו. הוא שיעשה את העבודה שלו, ואת את שלך).

בהצלחה יקירה!
מלמלה צודקת ועוד משהו:נשארת חסויה
הבעיה כאן זה לא תנוחה זו או אחרת. הבעיה היא הרבה יותר חריפה ופנימית וחבל שכל ה"מזדעזעים" למינהם נתפסים דווקא לפן החיצוני הזה.
זה שמישהו רוצה בצורה מסוימת מצביע על דברים הרבה יותר עמוקים, על תקשורת בין בני הזוג ועל עוד דברים אחרים. הצורה זה רק הסימפטום.

אולי זה ההזדמנות לסיים את הנישואיםאנונימי (פותח)
אולי זה ההזדמנות לסיים את הנישואים במיוחד שאת לא בהריון ואין ילדים בתמונה.
את עדין צעירה! את יכולה למצוא עתיד אחר.
פער הגילים עצום! זה מתכון לבעיות לעולם.
איך התחילו כאלו נישואין?
אני עם תוהה-צודקת לחלוטיןאנונימי (פותח)
וכן, זה כן מזעזע שגבר מרשה לעצמו להתאכזר לאישה, בין אם הוא נשוי לה ובין אם לא.
תראי רחלי אולי יש פוסקים שהתירו אבל את לא צריכה להתיר ובטח שלא להתיר כאלה נישואים.
איך נפלת לידיים של כזה אדם חולה ומרושע?
אולי זו ההזדמנות לצאת מהנישואים האלה, להתגרש, ולשקם את חייך, בלי התעללויות, בלי פער של 21 שנה, ובלי להיות שפחת המין שלו, או שפחתו בכלל.
להפטר ממנו ומהר!

אל תכנסי להריון כי את חושבת שזה יציל את הנישואים. זה לא. תתעלמי מכל הנשמות הטובות שייעצו לך שילד יציל את הנישואים (לא שאפשר להיות בהריון עם מה שהוא עושה...) להן קל לדבר הן לא חוטפות אותה שלא כדרכן.
לגבי שלא כדרכהאנונימי (פותח)
אולי הלכתית אפשר להקל אם אין איסור שז"ל לפי הרמב"ם(כמעט בלתי אפשרי) .
אבל לפי רוח ההלכה ודאי זה לא ביטוי של חיבור ואהבה אלא תאווה נטו!!!
על הפסוק:"ופניהם (של הכרובים) איש אל אחיו" שמות ל"ז פסוק ט. מסביר רש"י "הם הופכים פניהם זה לזה דוגמת חיבת זכר ונקבה האוהבים זה לזה"(רש"י בבא בתרא דף צ"ט עמוד א.)
ובגמרא :"שלא כדרכה אין כאן דבק שמתוך שאין נהנית בדבר אינה נדבקת עמו"!!! (סנהדרין דף נ"ח עמוד ב' ורש"י שם)
שמת לב זה לא ביטוי של חיבה!
למסקנה: לגביו זה בטוח בעיה. לגביך מומלץ להתקשר לרב לבדוק אם אפשר לשתף פעולה עם שלא כדרכה. מעבר לכך כמו שכתבתי אולי כדאי לותר עליו כמה שיותר מהר.
נפלתם על הראש? למה אתם קוראים לו אכזר ???!אנונימי (פותח)
לכל אחד בחיים יכולות להיות תקופות קשות וברור שלא צריך להוציא את זה על אחרים.
אבל בגלל זה שתתגרש ממנו ????

רחלי האם הלכת לרופא לבדוק למה אינך נכנסת להריון ? זה בטוח הגורם הכי גדול למתח בבית. אני מאחלת לכם רק טוב ושהבעיות יפתרו במהרה ושתמיד תהיה לכם רק שמחה בבית.


דבירניקית גאה
דבירניקית יקרהנעמה11
תרשי לי לנחש שאת בשבט דביר, (עפ"י שמך) כלומר בכיתה ט'!!! אז איך בכלל את מביעה את דעתך?!
לפי התגובה שלך כנראה שאת לא מבינה מה רחלי22 כתבהאנונימי (פותח)
הוא נוהג בה שלא כדרכה (אם את לא יודעת מה זה כנראה שאת לא צריכה להיות בפורם). פער גיל של למעלה מ21 שנים. מתוסכל ומתסכל את רחלי22.
אני לא רואה לזה המשך אלא גירושין
דווקא גם ילדות בכיתה ט' צריכות לדעת כזה דבראנונימי (פותח)
נערות. למה? כי זה מופיע הרבה מאוד במעשי אונס וההוכחה לכך היא שמשפטית 'אונס' (כדרכה, כלומר רגיל) על כמה שהוא אכזרי ונורא, מופרד חוקית ממעשה סדום (ותודה לאנשי סדום שהטביעו את הביטוי הזה לנצח נצחים בשפה העברית, עוד לפני שהיו יהודים ויהדות בעולם)

כמו שנערות חייבות לדעת מהו אונס, הן חייבות לדעת מהו מעשה סדום, אלא שהמונח עצמו 'שלא כדרכה' לא מוכר לציבור הרחב.
בורות לא מונעת אונס. נהפוך הוא: כאשר אישה עוברת התעללות או אונס היא אינה יודעת להגדיר את זה: rape מונח יותר מדויק. היא לא יודעת מה נעשה לה רחלי כי אוצר המילים שלה מצומק מידי ועולם הדימויים שלה/התיאוריות/התפיסות לא יכול להכיל כזה דבר.
תוהה: אני איתך. את צודקת לחלוטין!!!!!

למנוע הריון בכל מחיר!!! רחלי קחי גם אמצעי מניעה מאחורי גבו (הוא לא צריך לדעת) וגם אם הוא מאיים עליך בעונשים (זה השלב הבא) אל תשברי והמשיכי לקחת ולו אמרי שרופא אבחן לך בעיה רצינית שתטופל בטווח הרחוק.
ובהצלחה בלהיפטר מהיצור הזה.
דורסילה- אל תקבעי אם לא יודעתאנונימי (פותח)
את קובעת דברים נחרצים כי לך לפי תאור המצב לא נראה שאפשר לחיות ככה.
אם היא התחתנה איתו ,מרצון , היא ידעה מה גילו, וזה כנראה לא הפריעה לה. אז למה לסכסך??
בעיות כאלו יכולות להיות גם לזוגות צעירים.
כל עוד את לא יודעת את כל הסיפור , את צריכה להיות זהירה.

ןלך רחלי- בקשר לשאלה השניה שלך- תשאלי את הרב שלך. ולא נשים ובנות שעונות מתחושותיהן
שלום, רחלי.אנונימי (פותח)
שלום רחלי.
אני לא נשואה ולכן אולי אני לא יכולה ממש ליעץ לך, אבל אם הייתי במקומך הייתי פונה לאישה טובה וחכמה. הייתי מתייעצת איתה. כדאי לך. אולי מכון שילה יכול לעזור לך בזה.
אל תסכימי בינתיים למה שהוא מבקש. חשוב שזה דבר שיבוא ביחד , מתוך רצון של שנכם. אל תתחילי חיים מעניין כזה כב כשאת לא אוהבת את זה.
אני חושבת שפגישה עם משהי מא-ו-ד תוכל להאיר את הדרך!
בהצלחה רבה ממש ושבע"ה הכל יסתדר ותזכי לחיים טובים ושמחים!
תשובה עינינתאנונימי (פותח)
קודם כל מבחינה הלכיתית אין שום בעיה בביאה שלא כדרכה כפי שכותב הרמ"א אה"ע כה ב: "ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה, בועל בכל עת שירצה, ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה או דרך איברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה".
בענין הז"ל, אם בעלך עלול לבוא לידי הוצאה ביד בוודאי שיש כאן שיקול הלכתי כבד ומרוב הפוסקים עדיפה ביאה שלא כדרכה אפילו עם הז"ל, לעומת צורה אחרת.
לענין האונס, כל עוד האישה מסכימה בסופו של דבר, אפילו אם אינה רווה נחת אין לזה גדר של אונס מכל הבחינות.
בענין הקשר, שלב המעבר מהחיים בישיבה/הסדר/מכינה/תיכון לחיים הגדולים הוא מפחיד ביותר. כשלפתע פתאום החיים לא בטוחים, צריך להחליט כ"כ הרבה החלטות, האחריות של פרנסת משפחה ובו זמנית מציאת במה אתה מוצלח, הצורך בביטחון עצמי אל מול כל הכשלונות ויש המון לכולם, הוא עול נפשי עצום.
עצתי לך, עודדי את בעלך, אמרי לו שאת מאמינה בו, שהוא יצליח, שאת תעזרי בפרנסה אם צריך, שאת כאן בשבילו וממילא זה יתן לו כוחות להמשיך ולא להוציא תסכולים בצורות שליליות. הקשיבי למה שמטריד אותו ועודדי אותו לדבר על כך, ולאחר מכן אל תשפטי, גם אל תייעצי , פשוט הראי שהבנת ועודדי אותו בהמשך הדרך.
זה לא קל אבל זה תפקיד בן הזוג.
בהצלחה
רחלי יקרה,קוראת את מה שכתבת עם ודמעות עולות בעיניאנונימי (פותח)
גם כי היתה לי התנסות דומה עם חלק ממה שאת מתארת.
הלוואי והיתה לי עצה איך להתמודד עם המצב הסבוך הזה, אבל אין לי, הלוואי שהקב"ה יענה לבכייך.
הדבר היחיד שאני יכולה אולי לייעץ זה להתגבר על הבושה ולגשת לבית המרקחת ולבקש שם משחה, זה מאוד מאוד מקל על כאבים.

אני מאחלת לך שתהיי חזקה רחלי

שלום לך רחלי 22חגי סרי
תבורכי על האומץ המדהים שלך!

אינני רוצה להגיד לך תתגרשי! ואינני רוצה להגיד לך תשארי איתו ולבטח אינני שופט אותך. אני קודם כל רוצה להגיד לך שאני מזדהה עם הכאב שאת עוברת ולפני הכל אני שולח לך מילות עידוד ותמיכה. יחד עם זאת אני רוצה להבין משהו ממך באופן ברור .. מצד אחד את כותבת שאת רוצה להביא לידי סיום. האם כוונתך שאת רוצה להתגרש? כי מצד שני את מדברת על יועצת בהודעה אחרת שלך

לאיזה דבר משני הדברים את מצפה? עם מה את חשה כרגע יותר נוח? ניסיון לגשר באמצעות יעוץ וטיפול או יציאה למסלול של גירושין? או שאולי את מבולבלת כפי שכתבת בהודעה?
לתמר יש לי רעיוןאנונימי (פותח)
שכל בחורה בארץ תסתובב עם משחה שאת מציעה בכיסה למקרה שתיאנס על יד איזה הלך המשחה תקל עך מעשה האונס...קל וחומר כאשר מדובר בבתולה/בנערה! (מה מדריכת הכלות לא אמרה לכן את זה???)
או אולי נדווח על אונס ונביא אנסים לדין
על כמה שזה קשה לחשוף התעללות מצד גבר, הלך או בעל
חלם וחכמיה ממש...בנו בית חולים מתחת לגשר רעוע
במקום לתקן את הגשר!
ומי שלא הבינה את הנמשל, משמע אינה מבינה אונס מהו.
מה קורה עם יהודית מדוע היא לא מגיבה???אנונימי (פותח)
אולי מעדיפה להתרחק מצרות?
מה קורה עם כל הבנים?נשארת חסויה
שלא מבינים כלום מהחיים שלהם ומתעקשים להגיב שוב ושוב בנושאים שבן בחיים לא יכול להבין באמת.
מה קורה עם כל ה"פוסקות" שמתעלמות מסימוכים הלכתייםאנונימי (פותח)
איך אונס מסתדר עם הציטט הבא:"ואף פעם לא היה איכפת לי גם אם קצת כואב".
תגובה לחסויהאנונימי (פותח)
אנחנו באמת אנחנו מוגבלים להבין דברים מסובכים
תעזרו לנו
בבקשה
תגעלו אותנו מטימטומינו
עכשיו ברצינות
בתור גרוש אני יודע שבדרך כלל הסיפור מסובך יותר מי מכתב של 10 שורות
לצומת לב כל הכותבות בידענות מופלגת וכבר שולחים אותם לרבנות
לתוהה ורחלי 22 שלום לכן.יהודית פוגל
הגבתי כמעט מיד בראש השרשור ואני מגיבה כאן שוב. אני מאוד מאוד עסוקה ולא פנויה כל הזמן לאינטרנט. אני שואלת את עצמי אם הכניסה המסיבית הזאת לרשות היחיד של רחלי 22 תביא לה איזושהיא תועלת. אין לי ספק שענין יחסי האישות הוא ל א מה שמסכן את הזוגיות שלהם אלא יש שם דברים ממשיים יותר כמו חוסר יכולת לדבר, כפיה של אחד הצדדים על משנהו, ותהיה כללית האם אנחנו במקום הנכון עם הבן-אדם הנכון. יחסי האישות ומה שמסביב להם הם התוצאה ולא הסיבה. אשמח אם רחלי תגיב ותאשר או תשלול את הרגשתי, ואולי תשתף אותנו קצת יותר על הסיגנון שלהם בפתרון קונפליקטים בכלל, ועל הקונפליקט הנוכחי בפרט. והאם ואיזה תגובה מתגובות הגולשים עזרו לה וקדמו אותה בדילמות שלה.
תשובת מתוקית (היא תשובתי) עייני בה דחוף לטובתך.אנונימי (פותח)
מצטערת הוכנסתי במשתמש מתוקית אוטומטית (בטעות לא שיניתי)
עם מתוקית ועמך הסליחה.
רחלי 22אנונימי (פותח)
להערכתי זה מצב מסוכן הוא יכול לבקש/לכפות תרחישים נוספים לדעתי את צריכה לחפף אותו בעברית להיפרד כמה יותר מהר מה גם שיש פער גדול בגיל שלכם ובעוד כמה שנים כבר לא יהיה יעיל ומה אז!!!
כנסי לגוגל ורשמי ביאה שלא כדרכה ושם תאירי את עינייך ואת ראשך
אני האחרון רוצה שיהיה גירושין אבל המצב לדבריך ניראה לי מסוכןןןןןןןן
תהיא חזקה ובהצלחהההההההה
שבת שלום
לרחלי היקרה, היי חזקה מגיע לך רק טובאנונימי (פותח)

רחלי, אינני פוסקת אבל אני חושבת שמה שצריך להדריך אותך, פרט לעניין ההלכתי זה הרצון שלך. אם יש משהו שאת לא רוצה, בין אם זה יחסי אישות מכל סוג שהוא (גם רגילים לחלוטין) ובין אם זה בישול עוף, זו זכותך. נקודה.
אף אחד לא אמור להקריב עצמו לקרבן וזה הדבר העיקרי שאת צריכה להפנים. זה לא אומר לרוץ להתגרש, זה רק אומר לדעת את הדברים ולעמוד על שלך. זה הכל. בן זוגך יבין שיש דברים שאת רוצה ויש דברים שלא. יש דברים שאת מוכנה ויש דברים שלא. וגם דבר שהוא רק לא נעים, אפילו הוא מותר הלכתית, זכותך לא לרצות ולא להסכים. נסי להחליט מהו הקו האדום ולכי עליו. אולי הוא פשוט יבין שאת חד משמעית לא רוצה וירד מהעניין. אולי הוא חושב שאיכשהו זה טוב או בסדר בשבילך. רק את יכולה להבהיר לו שזה פשוט לא.
ואל תדאגי, באמת אל תדאגי. ייעוץ טוב עבורך יכול מאוד להועיל. נסי ייעוץ זוגי גם אם רק לך עצמך.
בהצלחה!
לרחלי ולכל המשתתפים, התלבטתי זמן רב אם להגיב מפניאנונימי (פותח)
שאני מסכים עם כלל המשתתפים שהבעיה בחיי הנישואים של רחלי עמוקה הרבה מעבר לבעיותיה בחיי האישות.
עם כל זאת אני מרגיש שיש לי מה לתרום לעזרה בבעיה הספציפית הזו:
שמעי רחלי, אני נשוי מזה 4 שנים, ולאשתי היתה את אותה תלונה על כאבים כאשר ניסינו, אבל בזכות הקרבה ביניינו וההקשבה, דיברנו על זה והחלטנו ללמוד ביחד את הנושא.
מסתבר שאם מקפידים על מספר כללים פשוטים, הדבר יכול לגרום לעונג רב אצל שני בני הזוג (אשתי אומרת שלפעמים זה מענג אותה אפילו יותר מ"כדרכה")

אני לא חושב שזה המקום לפרט את ההמלצות, אני מציע אבל גם לך, רחלי, וגם לשאר הקוראים, יש באינטרנט מספר מסמכים המסבירים את העניין בצורה טובה מאוד (כמובן שצריך לברור אותם מבין כל הרפש שמנוע החיפוש יביא)

אם יש לך רחלי, או למי מהפורום שאלות נוספות , אני אשמח לענות.

תגובה לפלוניאלמוניאנונימי (פותח)
בדקת את זה הלכתית? רפואית? מוסרית? ריגשית????
אהממממאנונימי (פותח)
מה אני כרווקה צריכה לחשוב ממה שכתוב פה??????
לדעת להתחתן לא עם טיפוסים "פלונלמונים"...נשארת חסויה
הבעיה כפי שהוא בעצמו ציין היא הרבה יותר מהלכתית או מסורית, השאלה היא למה גבר מרגיש משועמם בקשר הזוגי עם אשתו עד כדי כך שהוא צריך לנסות דברים שהם שלא כדרך הטבע בצורה הכי פשוט הוברורה שיש.
הבעיה שיש לאנשים כאלה היא לא "עם וזלין או בלי וזלין", וגם לא "האם זה מותר או אסור", הבעיה היא בעיה חמורה מאד של תקשורת זוגית, בעיה של שחיקה ושעמום בחיי הנישואין ועוד ועוד.
מה ההמשך, אחרי שגם מין כזה ישעמם לו? להזמין זוגות נוספים להצטרף? תפתחו עיניים (אולי עדיף שלא...) ותראו מה קורה בחברה החילונית: מחפשים עוד ועוד ועוד ריגושים עד שמבינים שאין שום דבר ומתגרשים. גם אצלנו יש כאלה דברים.
נכון שבדרך הטבע שמירה על טהרת המשפחה בין השאר גם עוזרת להתחדשות והרעננות בחיי בני הזוג, אבל צריך גם תשומת לב למה שקורה, להסתכל על הזולת ולא להתמקד בעצמי.
בדיוק כך.אנונימי (פותח)
או.
התשובה שהייתה לי בגרון!
תגידו אין לכם טיפת מח בקודקודכם? אתם גלשתם לתחום ;בחור זהב
שהצניעות יפה לו אי לכך ובהתאם לזאת ואשר על כן דיון זה היה צריך להתנהל במסר"שים בלבד ואחרת כל ילד בן 10 יכול לקרוא את זה ולגרום נזק בלתי הפיך לנשמתו הטהורה והזכה.
בושו והיכלמו לכם!!!!!!

לפי דעתי צריך לבקש מיהודית שתצנזר את כל הדיון הנגוע הזה.

בברכת "והיה מחניך קדוש,ולא תראה בך ערוות דבר ושב מאחריך"

אנכי הקטן, בחור זה"ב
שלום בחור זהב!אנונימי (פותח)
א. אם ילד בן עשר גולש פה זה כבר מראה על בעיה קודמת ולא זה המקום שיגרום לו בעיות.
ב. אם זה יגרום לו שאלות , אפשר לדבר איתו.
ג. די כבר לצנזר כל דבר. די! בגלל כל הצינזורים וההסתדות הללו היו לי כל מיני תחושות פעם שמסתירים ממני דברים! די כבר! אפשר לדבר על כל דבר ,כל אחד לפי מה שמתאים לו. רק ש..לא תמיד אנחנו יודעים לעשות את זה. אז הנה-הגיע הזמן ללמוד. החילונים אולי מפריזים בזה, אנחנו מסמיקים מזה וכעת להתחיל לדבר. לא נמות מזה. אולי נקבל קצת אינטליגנציה רגשית.
בחור זהב צודק!אנונימי (פותח)
למרות שאני בוגרת, ולא הבנתי על מה אתם מדברים.
דבירניקית זה נראה לי לא צנוע שילדה כמוך תדבר עלבחור זהב
כאלה נושאים, ברצינות!

חוץ מזה שהנושא המרכזי כאן הוא השלום בית ולא היחסי אישות מכיוון שיש פער רציני מאד בגילאים בניהם
הטוב? האור?אנונימי (פותח)אחרונה
כשהוא אומר "את נתת לי חיים" למה הוא מתכוון? טיפול זוגי מקבלים גם גברים בני 40 ו 50.זו לא בושה .אם הוא לא רוצה ללכת ,תלכי את ותלמדי להעריך את עצמך איך להיות יותר אסרטיבית ולהפסיק להתנצל כל הזמן. לכל אחד נשרף האוכל וכולנו עובדים קשה,גם את. לא חייבים להתגרש אבל צריך להביא ילדים לזוגיות בריאה ומגיע לך שיתיחסו אליך יפה ולא בתור שק חבטות.
זוגיותאנונימי (פותח)

יהודית שלום

רציתי לדעת אצל מי ניתן לדעת עפ"י שמות אם הזיווג מתאים ואם לאו?

תודה וכל טוב

זו החלטה שלך בלבד!אנונימי (פותח)
לכי עם הלב שלך וכמובן תפילה.
לדעת ע"פ שמות לרוב זה קשקוש בלבוש(...) יש מקובליםבחור זהב
שבאמת מבינים בזה אך אין כאלה יותר מדי... וחוץ מזה בתורה נאמר תמים תהיה עם ה' אלוקיך וכמו שבכל שאר הדברים לא הולכים ע"פ תורת הנסתר והסוד גם כאן אין סיבה לעשות ככה אלא רק תפילה ובדיקת התאמה שיכלית, מנטלית רגשית וכד'. בעז"ה.
ממליץ עלeinyeush
אני ממליץ על הרב עזרא שיינברג. את הטל' אפשר למצוא באתר מוריה.
לעידית א9יהודית פוגל
לצערי אין לי ידע בנושאים האלה. פעם שמעתי שהאדמו"ר מאשלג בבני ברק בקי גדול בשמות, אבל אינני יודעת אם מדובר באדמו"ר הנוכחי או באביו זצ"ל. שיהיה לך בהצלחה.
המקובל הכי גדול בדורנוצביקוש
הרב יצחק גינזבורג הידוע כגאון עצום גם בתחום הקבלה, הגימטריאות ושאר מיני הרמזים נוהג לומר לזוגות שבאים להתייעץ האם הם מתאימים לפי השם וכד': "אם תחליטו ותרגישו בלב שזה מתאים - תבואו ונעשה לכם את הגימטריה הכי טובה שיש..."
אם רוצים באמת ללכת אליו ולשמוע שמאד מתאימים - אפשר להגיע לשיעורים שלו.
זמני השיעורים מתעדכנים מעת לעת וניתן להתעדכן בהם בתא הקולי בטלפון: 03-9607117
הרבה אושר ושמחה!
אמרו שהרב שמואל אליהו מבין בשמות וכו'מכאל 2 3
אמרו שהרב שמואל אליהו מבין בשמות וכו'מכאל 2 3
חבל חבל פיספסנו..ז"צל הרב הגדול פישר היה....אנונימי (פותח)
דבר נוסף בדור זה אין לתלות בשמות. לקבל דעת גדול..אנונימי (פותח)אחרונה
ריח רע בפהאנונימי (פותח)

שלום רב

אשמח אם מישהו יוכל לייעץ לי איך לטפל בריח רע בפה. מישהי לאחרונה העירה לי על זה ואני פוחדת שאולי זה מפריע לבעלי רק לא נעים לא להגיד לי את זה.

 

תודה

נתנייתית

ממ..אביטל הדר
תסתובבי תמיד עם מסטיק שמרענן את הפה..

בשורות טובות!
אולינשארת חסויה
לצחצח שיניים. אולי יש אבנית על השיניים ואז כדאי ללכת לשיננית. כמה זמן את נשואה?
תגובהאנונימי (פותח)
אני נשואה כשנתיים. אני מצחצחת כל בוקר וערב, אין אבנית.
אולינשארת חסויה
לצחצח שיניים. אולי יש אבנית על השיניים ואז כדאי ללכת לשיננית. כמה זמן את נשואה?
רופא שנייםאנונימי (פותח)
שמעתי פעם שזה מגיע מתזונה לא נכונה אז לכי לתזונאיתאנונימי (פותח)
אני מכירה מישהי מעולה שעושה תריט לפי סוג דם
עו עיצהאנונימי (פותח)
יש משהו שאני מכירה שזו גם בעיה אצלו והוא אמר לי שהוא משתדל לצחצח גם את הלשון - פשוט מעביר את המברשת גם עליה. ועוד דבר חשוב ואפילו חשוב ביותר- אל תלכי סחור סחור- בעלך אוהב אותך ואת חשובה לו- תשאלי אותו אם יש לך ריח רע בפה? אולי הוא לא מרגיש?! אולי זה בכלל לא מפריע לו?! כל הכבוד לך שאת ככה מיד דואגת שמא בעלך נפגע הלוואי שכולנו נהיה כאלו.
ריח רע מהפהיהודית פוגל
ברור שצריך בירור רפואי. לא הייתי מציעה לשאול את הבעל, כי אולי הוא לא מרגיש וזה לא מפריע לו, והיא עלולה לעורר אצלו את המודעות ופתאום זה יכול להתחיל להפריע לו. לטפל במה שצריך ולא להעיר את תשומת לב הבעל.גם חז"ל אמרו שלא כדאי לדבר על החסרונות האישיים עם בן הזוג..
ריח רע מהפהאנונימי (פותח)
א. גיטי, יש תרסיסים שאפשר לקנות בבית מרקחת (בערך 20 ש"ח) ומרססים כמה פעמים ביום בחלל הפה.

ב. יהודית, מדוע חז"ל אמרו לא לדבר עם הבעל על החסרונות האישיים? לא אמורים לדבר עם הבעל על הכול כולל הכול? הרי הוא חי איתי, הוא במילא יודע את רובם... למה להסתיר ולחיות בפחד האם הוא יגלה או לא??
לא לדבר רע על עצמו, להרמיונייהודית פוגל
חז"ל הם הבקיאים ביותר בתורת הנפש. והם ידעו כי בשעת מבחן עלול גם בן הזוג הנאמן ביותר להשתמש לרעה באינפורמציה השלילית ש"נידב" בן הזוג, ולכן הם אמרו שלא ידבר אדם רע על עצמו, כמו שהוא לא אמור לדבר רע על זולתו. ולהבדיל אא"ה - למה להעיר כלבים ישנים??
סגורה על זה?צביקוש
אולי לקחת את החברה הזו ברצינות מדי?
אולי (אם לא לשאול את הבעל) אז לשאול עוד מישהי - מספיק קרובה?
שי יהודאי, יועץ נישואיןאנונימי (פותח)
איני רופא, אך אתן לך שתי נקודות למחשבה: א. שמת לב להתנהגות חריגה מצידו? ב. והכי חשוב - מדוע אינך שואלת אותו? מדוע אינו אומר לך? פתיחות היא מפתח להצלחה.
בברכה, חג שמח
תגובהאנונימי (פותח)
תודה לכל המייעצים!

זה כל כך מחמם את הלב לראות איך שכולם רוצים לעזור!

חג שמח!
ריח גן עדןאנונימי (פותח)
אני ממליץ בזאת לכל מי שנתקע עם הבעיה הנ"ל יש תרסיס שאפשר לשים בתיק בבית וכיס ובכל מקום הוא קטן ולא יקר באיזור ה12 ש"ח ומחזיק המון זמן ומאוד עוזר (וזה כמובן רק למי שמצחצח שיניים בוקר ערב ולא לא יועיל לו כי הצבע של השיניים לא יהיה בהתאם לריח) לכולם בנושא הריח הלא טוב אבל לא מלבין את השיניים
ריח רע מהפה לסוגיו מבטלים באכילה יתרה של ירקאנונימי (פותח)
אבל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חייב טיפול אחרי איבחון
........אנונימי (פותח)
שינוי תזונהאנונימי (פותח)
על אף שזה כבר נאמר פה, אני מכירה מישהו שהיה לו ריח רע מהפה, וזה עבר כאשר שינה את תזונתו מקצה אל קצה, ע"י נטורופתית.
גיטיאנונימי (פותח)
ב"ה
בבית מרקחת ניתן לרכוש ספריי בטעם מנטה או כל טעם אחר
יש לרסס את הפה כל כמה זמן
להערכתי זה עובד
בהצלחה
בהרבה מקרים מקור הריח הרע...מא'-ת'אחרונה

בא/עולה מהקיבה מיציאות לא סדירות, לכן, חשוב לא פחות ל"הוציא קיבה" לפחות פעם ביום (בערך).

עוד כתוב (ציטוט?) כל המאריך בבית הכסא מאריכים לו ימיו... זה מה שנקרא חיים טובים (ללא ריח רע) וארוכים... רווח נטו.

הרבה בריאות !
לבעלי יש התפרצויותאנונימי (פותח)

 

אני נשואה 8 שנים,עם בעל אוהב,שעוזר המון בבית,מבשל,וטוב לשני ילדיי.אך מידי פעם,יכול להיות פעם בשבועיים,או אחת לכמה חדשים,הוא מתפרץ בכעס על משהו פעוט ואפילו מכה אותי.

אני שבורה ממש ולא יודעת מה הפיתרון.

מי יכול לעזור לי?

להתגרש?

נטי.

ליאמיאנונימי (פותח)
אפשר לפנות" לבנין שלם " יש להם מאגר שמות של יועצים , וכמובן יהודית פוגל הציע את עצמה .
הכי חשוב שזה יהיה מישהו שנעים לך לשוחח איתו בין אם זה יועץ ובין אם זו יועצת .
בהצלחה
שלוםאנונימי (פותח)
שלום.. זו שוב אני. הספר שהצעת לי, יונה עדיין מושאל.. אז אולי יש למשהו רעיון לספר עם תובנות לעצמי בנושאים של תקשורת בין אישית?
....אנונימי (פותח)

יש משהי שחתנה אחות צעירה ממנה?

ספרו לי איך זה? קשה/ עוברים את זה.............

יקרה...נחמה
בס"ד,
רוצה לענות,
מצטערת,
לא הבנתי את השאלה...
בברכת אהבת ה' ישראל והארץ
תשמחי בשמחתה,יונה
ובעז"ה ,זה יפתח את הפתח גם בשבילך.
אני התחתנתי אחרי אחות וגם אח צעירים ממני,שהתחתנו לפני.
מזל טוב לכל המשפחה וחנוכה שמח.
זה לא תמיד ככ פשוט לומר לה לשמוח בשמחת אחותהנעמה11
מה כן תגידי??אנונימי (פותח)
טוב שהעלית את השאלהאנונימי (פותח)
אה טוב שהעלית את הענין
חברה שלי נתנה לאחותה "לעקוף" אותה, להתחתן לפניה. הכל היה טוב ויפה עד יום אחרי החתונה. היא נשברה ואני לא יודעת איך לעזור לה
אני...אחת23
הי שלום. אני חיתנתי לפני כמעט שנה אחות. היא היתה אז בת 16 ואני בת 17... היינו ממש אחיות וחברות טובות והיינו בקשר טוב. זה היה קצת שוק בהתחלה וגם מאד מדאיג כי היא צעירה וכו'. אבל החלטתי שאני לא אקנה בה ולראות את זה בעין טובה. -העצה שלי, תהיי איתה, תשתתפי בהתלבטויות ובהחלטות, תעזרי לה. בדר"כ אחיות צעירות מאד מחזיקות מאחיות שגדולות מהן- גם אם הן לא אומרות את זה. זה יעזור לה ולך.תזכרי שהיא עושה בעז"ה את מה שהכי טוב לה, ואת הרי רוצה שיהיה לה טוב... אה ועוד משו- תתחילי להתכונן לשאלות כמו: איך את מרגישה עם זה? את לא מקנה? מה איתך? וכן' מכל מיני אנשים מעצבנים.. -עוברים את זה , זה דווקא מגניב שמישהי עוברת את זה לפניך-ואז בתורך, יש כבר יותר ניסיון-למשפחה, וגם לך-אם תהיי איתה בכל ההתלבטויות וההחלטות שלה. (אני מתחתנת בעז"ה בעוד 3 שבועות...)וגם אולי יהיו לך אחינים, שלא ציפית שיהיו... ( אני בכורה אז תמיד התבאסתי שלא יהיו לי אחינים לפני החתונה- אבל לפני חודש בערך אחותי ילדה במזל טוב...). בקיצור- זה ממש לא נורא, ויכול להיות אפילו נחמד ויעיל-אם שומרים על קשר טוב. ( אחותי עכשיו ממש עוזרת לי לקראת החתונה, וזה ממש כיף!!) המון בהצלחה- מקוה שעזרתי, אשמח לעזור עוד ולייעץ!! שיהיה במזל"ט, ובקרוב אצלך בעז"ה בעיתו ובזמנו..
יש הבדל...אנונימי (פותח)
אחת23 היקרה, נראה לי שבגיל הנישואין שלך (כמעט 18) ושל אחותך (16), המצב קצת אחר... את יכולה לשמוח בשמחת אחותך, כי גם הגיל שלך עוד לא מדאיג בעניין שידוך. (אולי שלה מדאיג - צעיר מידי!!!). נסי לחשוב על אחות בת 23 שמחתנת אחות בת 21, ועוד אחות בת 19? וגם זה עוד סביר... ומה עם אחות בת 27 או יותר, שמחתנת את אחיותיה הצעירות ממנה? כאשר נפשה כבר קצה בחיי הבדידות?? נראה לי שזה המצב המתואר ע"י רגינה, והוא שונה בהחלט מתגובתך הקלילה...
נכון ממשאחת23
אבל בכ"ז, הגישה-צריכה להיות אותו דבר- לא לקנא, לשמוח, ולעזור...
קל לדבראנונימי (פותח)
אבל מאוד מאוד קשה ליישם
גם כשמאוד רוצים לפרגן לאחות הצעירה
בכל זאת יש צביטה בלב
גדולה או קטנה אבל יש.............
מה לעשות???
לחתן אחות יותר צעירהיהודית פוגל
כמובן שזה לא קל, אבל נסי לחשוב כך: היא בודאי לא מתחתנת עם החתן שלך. ולכן גם שלך בא יבוא. במידה ואת שוקלת שלא להיות בחתונה כי זה קשה (אני מכירה בנות שעשו זאת) אני מפצירה בך שלא לחשוב על דבר כזה בכלל, הרבה יותר קשה יהיה לך להשאר בבית מללכת, וכן, לקבל את כל ה"בקרוב אצלך..." מבטי הרחמים וכו', חיזקי ואימצי. תחשבי טוב ויהיה טוב בעז"ה.
מנסיוןאנונימי (פותח)
אני לא יודעת איך זה קרה
אבל הייתי בעננים הייתי ממש שמחה כל החתונה
למרות המבטים.............
מאוד פחדתי ממה שיהיה אולי אני אבכה, אולי אפילו אברח מהאולם
אבל ב"ה הייתי כ"כ שמחה לא היה לי זמן לאף אחד
לא יודעת מאיפה זה בא
(כי בימים הסמוכים היה לי קשה)
מקווה שתצליחי לשמוח בשמחת אחותך
ובקרוב בשמחתך שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חברה ממש טובה שליאני..אחרונה
התחתנה לפני אחותה, שנה שעברה, באדר כמדומני. היא בת 20, והאחות בערך בת 23.
בכל אופן, באמת תהיתי איך היא מרגישה, והיא הייתה כל כך שמחה עבורה. ואחותה הצעירה בירכה אותה מלא מלא מלא
ב"ה, השנה הזאת בחודש אדר, היא מתחתנת!

שנזכה כולנו בע"ה, בקלות ובשמחה ובקרוב(למי שרוצה) בעיתו ובזמנו
הצעירה אינה מצערצ אלה משחררת...אנונימי (פותח)
רגינה יקרה
לפעמים מצב בו אחות נישאת קודם ובכלל סדר קדימות....
בעבר נהגו לא להשיא ילד צעיר/ה לפני הבוגרים ויש הנוהגים כך עד היום
חבל בטעות מקורם
בשל כך הצעיר/ה חו"ש בסופו של תהליך לא יממשו את הקשר... בכלל לחיות בצל האח/ות "המתבגר" וההמתנה להם רק מעייפת ומתסכלת, וכמובן יוצרת מתח מיותר.
לעיתים אף גרוע מכך ישנם הגוזרים על עצמם רוקות מכבוד להחלטה המשפחתית ואנו עדים למשפחות שנותרו במשפחה כולם רוקים מבוגרים
רק בשל ההשלמה...
לעומת זאת אני מכירה אישית מצבים בהם האח/ות הצעירים נישאים ומהוים פתח ברכה לגדולים מהם ממש כך...
אם כן תתכונני זה עשוי לבוא מהר מהצפוי ולא חשוב מה היה מיקומו במשפחה שני רביעי או שישי הוא מהווה ברכה עבורכם
להתכונן לבאות ב"ה
בהצלחה והכי חשוב בשמחה....


*** כשאתה שמח לאד ולא משנה הקירבה ישמחוך משמים
המשךאנונימי (פותח)

בס"ד

יהודית שלום

לא קבלתי תגובה על המשך שאלתי.האוכל?

תודה מראש.

ליהודית פוגל בקשר למסר האישי מכלה קלילהתהל
מחכה לתגובתך
תהל היקרהיהודית פוגל
סליחה על האיחור בתשובתי, אני עסוקה מאוד. תראי, את אומרת שאחת הגיסות לא משתפת פעולה וממשיכה לצבור תיסכולים ועוינות כלפי חמותכן. הענין מתסיס את המשפחה ויוצר גלים של אי שקט ואי נחת ומערער את ההרמוניה המשפחתית. מה שצריך לעשות הוא להזמין את הגיסה הזו ובאמת באמת לשמוע את מה שיש לה להגיד, ללא שיפוטיות. ובמלוא הסבלנות, ואפילו להציע לה לתת בכתב מה צריך לקרות כדי שמערכת היחסים שלה עם החמות תהיה סבירה ונינוחה. לא חייבת להיות כמובן אהבה בוערת. היא כן צריכה להבין שיש עליה אחריות משפחתית מסוימת - וגם לה תפקיד ביצירת וטיפוח מערכת יחסים תקינה במשפחה המורחבת. עליה לשרטט איזשהוא תרשים שיאפשר לזה לקרות. סתם להגיד אני לא סובלת אותה ואין לי כח לכלום זה לא מספיק טוב. לא צריך לשכוח גם את ילדיה שמן הסתם זקוקים לסבא וסבתא ואוירה זורמת ותקינה ללא ניתוקים וברוגזים המתחלפים עם קשר רופף כזה או אחר. בהצלחה רבה לך/לכם.
למתילדה היקרהיהודית פוגל
אני לא עונה לך במסר אישי מכיון שהמחשב שלי לא במיטבו ולא מאפשר לי לענות שם. אני מקווה שלא איכפת לך. המסר שלך מאוד מאוד נגע לליבי, ואת אומרת: שמישהוא יסביר לי למה נשארתי רווקה בת 35, אבל שלא יטיפו לי מוסר, ושלא יכנו אותי בררנית ושגם לא ישלחו אותי לטיפול. את אומרת שאת בחורה נחמדה מאוד מבית טוב, משכילה ונורמלית ואף על פי כן את עדיין לבד בגיל הזה. תראי אני אומר אולי משהוא מאוד דרמטי: חז"ל אמרו: "בגרה בתך, שחרר עבדך ותן לה.." כלומר מהפך גמור בגישה של מציאת בן זוג. בתרגום לשפה שלנו אני אומרת : בנקודת הזמן הזו יש לבדוק במאגר של אלה הרוצים בך, לבחור את הטוב ביותר להתחתן ולהקים בית בשטומ"צ, זו ההמלצה של חז"ל שהיו המבינים הגדולים ביותר בנפש האדם. אין מחקר או שיטה בפסיכולוגיה המודרנית שלא מוצאים בדברי חז"ל. אני לא באה ממקום של רבנית אלא ממקום פרקטי ביותר. ואני כבר יודעת את כל ההסתגויות: לא בשביל זה חיכיתי כל השנים, אני לא מסוגלת לחיות עם אדם פחות משכיל ממני, הכל נכון, אבל יהיה לך מחיר לשלם. כלומר הבחירה עכשיו היא בין דברי חז"ל לבין הישארות במצב הנוכחי עד שתהיה ישועה כלבבך. מתילדה, אני אוהבת אותך ומחזיקה לך אצבעות אבל זוהי האמת, לדעתי לפחות. כל טוב והלואי שתבשרי בקרוב בשו"ט בהתאם לרצונך ושאיפותיך.
תודה על התשובה המהירה, ותודה על האמפתיה...אנונימי (פותח)
ובאמת חיפשתי תשובה פרקטית. וזה באמת בסדר שיטיפו לי מוסר, שיקראו לי בשמות וגם שישלחו אותי לטיפול, אם צריך, רק שתהיה הצדקה, ושיעזור.
כי בררנית או לא, המחשבה (המחמיאה לא פחות משאר המחמאות) שיש מי שרוצה בי, אבל אני חושבת שלא בשביל זה חיכיתי, מבחינה מציאותית עד כאב - פשוט לא נכונה. אין תור של בחורים, טובים יותר או פחות, מאחורי דלתי. גם אין לי רשימת מאוכזבים (אני חושבת). אני מסכימה לחלוטין עם דבריך, וכבר קרה שחזרתי אל בחורים שדחיתי לפני שנים, כי פתאום לא זכרתי למה. אבל שוב זה לא הצליח, והם לא רצו להמשיך - ובצדק. אני, באופן אישי, מחפשת מי שתהיה לי שפה משותפת איתו (ולפעמים נדמה לי שאני פשוט מחפשת מי שירצה בי...). פחות מעניינים אותי מקצוע, מצב כלכלי, ואפילו רמה דתית - שלא לדבר על גובה או נתונים חיצוניים אחרים. אני יכולה לשתף את כולם בתאוריות שלי על בחורים שהם הבררנים האמיתיים, ואולי לכן אפילו לא רוצים לדבר איתי (גיל, מקצוע, מקום מגורים, נוסף לברורים דתיים מדוקדקים מכל כיוון...), אבל זה לא משנה כלום, ולא פותר לי את הבעיה, לכן לא מעניין.

אני דווקא שמחה שענית בפורום, ואני מקווה שיש רווקות ורווקים שירוויחו מהדיון, כל אחד במציאות שלו.
האם המסר הזהאנונימי (פותח)
מכוון גן לגיל 27?
ליעיל, לא, עדיין לא, בהצלחה לךיהודית פוגל
ליהודית היקרה - המון תודה!תהלאחרונה
מאוד מעריכה את המאמץ לענות. בעזרת ה' נעשה ונצליח, ולך יש זכות גדולה.
ומענין לענין באותו ענין - חמותי מחתנת בקרוב עוד בת (היחידה בין הבנים) ורצתה "לחסוך" לזוג שכירות ע"י שיגורו ביח' דיור שלה. ברוחב ליבה היא מציעה להם גם כלכלת בית על חשבונה, ארוחות מבושלות כרצונם, כביסות ועוד...
כולנו הבהרנו לה ולזוג שזה מתכון לא מוצלח... לא זו בלבד שקשה לה הניתוק-ההפרדה מהבת והחתן כזוג בוגר ואחראי בפני עצמו, הם עוד יהיו תלוייםבה. הסברנו לה שההתנגדות לענין באה דוקא בגלל הטוב לב שלה - היא עלולה להקלע למצבים רגישים, מביכים, מה שמוסיף לזוג אתגר נוסף על בניית התא האישי. (יש לה נטיה לשליטה ורכושנות על הילדים שלה...). זה גרם לה לדילמה קשה.
רק אתמול היתה לה התפרצות נוספת - כל העולם אשם! - הזוג הצעיר לא עשו בדיוק מה שהיא הכתיבה. מקוה שזה המחיש לה למה לא כדאי שהם יהיו מתחת לאף שלה כי הם יעשו מה שהם חושבים ובאיזשהו שלב נמאס להתחשב ב"שכנה מלמעלה"... טוב הארכתי מספיק. כל טוב. תהל.
סליחה על זה שאני קצת תוקףשם היה לי
אני החלפתי את שמי כיוון וזה הפריע לכמה פה זה שכתבתי את שמו של הקב"ה כשמי רח"ל אז אני מתנצל מהיום זה בעז"ה יהיה שמי
עכשיו לעניין סליחה אם אני קצת תוקף כאן אבל אני חושב שזה מה שאני אמור לעשות אז אני מתנצל מראש סלחו לי כולכם

חברה אתם נורמלים אני צועק כבר כמה פעמים שמוכרחים לפתוח פה פורוםלנשואים בלבד אני כותב בעיקבות ההודעה של רחלי אני ממש משתתף בצערה אבל אני חושב שיש בהודעה שלה גם נושא של יעוץ זוגי ולא של נערים/רות וגם נושא הילכתי שאף על פי שכמה כאן אמרו שצריך להסביר גם לנערות(צעירות)מה הוא אני לא אתם ממש ירדתם מהפסים אולי גם תסבירו פה מה בדיוק עושים ואיך??? אתם חושבים שזה צחוק תהיו קצת רציניים!!!

ממש סליחה על הגסות ועל התוקפנות אבל אני ממש לא חושב שצריך להסביר לילדה מה זה ביאה שלא כדרכה וגם לא ביאה כדרכה אם היא תדע אני לא חושב שאותו אחד שירצה או לא לאנוס יתחקר אותה אם היא יודעת ואם היא תדע הוא ישחרר אותה זה לא עוזר לדעת ואולי אפי' מזיק
אם זה היה פורום סגור למבוגרים בלבד ונשואים אז אני עוד איך שהוא יוכל להבין למה מדברים על זה אבל לכו תדעו מי נכנס ובאיזה גיל הוא ואם זו ילדה בת 14 היא צריכה לדעת מה זה ביאה שלא כדרכה היא צריכה להיכנס למושגים האלה גם אנחנו לא צריכים לדבר על שלא לדבר על ילדה בת 14 שמישהו אמר פה שהיא צריכה לדעת רח"ל
אני מבקש שתגיבו על ההודעה הזאת מאוד חשוב לי לדעת מה דעתכם בנושא האם זה נושא שנכון לדון בו בפורום או לא  
זה נכון גם לדעתינשארת חסויה
אבל טכנית זה מורכב, מה אתה מציע? שיצטרכו לשלוח למשה בשלושה העתקים צילום של הכתובה? זה לא משהו שאפשר לפקח עליו אבל זה נכון שיש דברים שפשוט לא מתאימים לפורום. אם תקרא שוב תראה גם בהודעה של רחלי וגם בהודעות אחרות שיש מצבים מסוימים אצל אנשים מסוימים שרמת המקסימום של בקשת העזרה שלהם היא כתיבה בפורום.
אז תצנזר את הגמראאנונימי (פותח)
הביטוי הזה מופיע המון פעמים, ואפילו הדרכות לתשמיש כמו גמרת המרגניתא המפורסמת, ואף רב לא מעיז לדלג על הקטעים האלה.
אולי גם תחתוך מעשה יהודה ותמר מהתורה, כי לא נעים שילדות בגיל 14 ידעו מה זה זונה. וגם תחתוך את הקטע עם אונן שהיה משחית זרעו וכו', לא באמת תכתוב תורה וגמרא חדשה, כמו הנוצרים ושמה כל יהיה נקי ואידאלי
תגובה לקומפישם היה לי
ממש לא צודק
תגיד, לך הסבירו בישיבה התיכונית מה זה זונה???
תגיד זה הדרך שלך לחנך ילדים לילדים שלך אתה תסביר מה זה זונה מה זנות מה זה כל הדברים האלה בתירוץ שאתה בא לימנוע מהם או שלילדים שלך זה משהו אחר או שאני פשוט מדי פנט לפורום הזה?
ולגבי מה שכתבת על זה שאם אומרים כמוני אז צריך למחוק קטעים מהתורה ומהגמרא אני ממש לא מסכים איתך אדם שזה מה שמעניין אותו בחיים נושאים כאלה אז הוא יגיע לזה אם הוא ירצה אדם שזה לא מה שהוא רוצה לראות ולשמוע הוא לא ישמע גם כאשר הוא ילמד את הגמרא כי אדם שלומד הוא מוגן יותר מדברים שכתובים בגמרא
וגם אם כן אתה (אם אתה לא נשוי) אז תלמד הילכות נדה הרי זה הלכות אז מדוע לא לומדים בישיבות הילכות נדה ושרב יעביר שיעורים הרי זה תורה?
אז התשובה לזה היא שלכל זמן ועת אתה צריך לילמוד הילכות נדה אבל לא עכשיו חכה עד האירוסין ואז תתחיל אז אם אתה לא לומד אתה פושע אבל עכשיו אם אתה לומד אתה פושע
מקווה שאתה מבין ושוב זה פורום "לקראת נישואין וזוגיות" לא פורום שלום בית
יש הבדל בין הלכות בעלות השלכה מעשית לבין הסברהאנונימי (פותח)
כללית.
קודם כל, רבנים שלא מסבירים את המושג יש להם באמת בעיה אחרי זה. שיהיה לך בהצלחה להסביר מה זה מקום העראה, סוגיא שמופיעה במספיק גמרות. גם בגמרות ישבתיות קלאסיות.
את הקטעים בתורה אנו שומעים של שנה, לכן לא ברור לי הטענה מי שרוצה את זה יגיע לזה. רק אדם מאוד שטחי לא יגיע לזה.
וכן כשאני אלמד את ילדי בסוגית ביאה שלא כדרכה אני אסביר את המושג ולא אמרח אותם.
מה שכן אפשר לעשות הוא לצנזר את ההשלכות המעשיות לזה אני מסכים ולכן באמת לא לומדים הלכות נדה למעשה. (מי שלומד שו"ע יומי או רמב"ם יומי מגיע גם לזה בגיל צעיר).
זה נכון ומוסכם עלי אבל ...חגי סרי
לא בגלל ענינים של צנזורה בעניני אישות מטעמי שמרנות, אלא בשל העובדה שיש פערי גיל ותפיסות יש דברים שרווקים או רווקות לא יבינו היטב (ואני בכלל לא מדבר בהכרח על עניני אישות) וכך גם להיפך עולם הצעירים שעומדים להנשא שונה מעולם המבוגרים יותר כי זו דרכו של העולם. מן הראוי לתת מענה נפרד לכל אחת מהקטגוריות הללו בשל יחודן ולא בגלל צנזורה שמרנית שאין מקומה כאן. טוב שנותנים לאשה זו להעלות את מצוקותיה זה יכול להיות פתח לפתרון. אני שמח שמנהלי האתר כל כך פתוחים ומאפשרים דיון על כל דבר כל עוד הוא נעשה בשפה נקיה ובהתיחסות ענינית ומכובדת.

נישואין וזוגיות או ליתר דיוק זוגיות בנישואין שונים מזוגיות של לפני נישואין ולכל אחד מהם מאפיינים משלו. זה הענין המרכזי שראוי להפרדה.

צודק פותח האשכולאנונימי (פותח)
זה לא מתאים ולא היתי רוצה שהילדים שלי ידעו ויקראו על דברים כאלו
וברור שנערה בת 14 לא צריכה לדעת מזה.
שלא יכנסו לה שטויות בראש.
ואני שוללת מכל וכל את דבריה של דורסילה בהקשר הזה...
צריך למצוא פיתרון יצירתי. אולי לשאול את זה במסר אישי וכו'
מסכימה בהחלטאנונימי (פותח)
גם אני תהיתי האם זה אתר דתי?
יחד עם זה אני חושבת שלפעמים אנשים חסרי נסיון או צעירים מגיבים ועלולים לקלקל...........
צריך מאוד להזהר
לדעתי אתה צודקאנונימי (פותח)
לדעתי אתה צודק בענין שצריך לפתוח פורום לנשואים בלבד
ילדה בת 14 לא אמורה לקרוא כאלו דברים!!!!!!!!!!!!!!!!
יש בזה משו נכון. אבל,פלפלתי
לדעתי זה נובע פשוט מהעובדה שלא בחרו כאן בקהל יעד לפורום הזה, אלא בחרו בשם כולל ורחב, שלא נותן מקום לדיונים אמיתיים באמת, כי זה לא מתמקד בקהל יעד שלו אלא נמרח על כל מיני נושאים שרובם לא ממש "לקראת נישואין" אלא יותר בעיות בזוגיות בקשרים, הלכות ובעיות אישות וכדו'.
לענ"ד אין בעיה בדיונים כל עוד הם יכולים להועיל לאנשים.
רק מה שקורה כאן זה לתפוס את הכל, לדבר על הכל, לגעת בכל הנושאים - אבל בגלל שאי אפשר לדבר בחופשיות על הכל מטעמי צניעות וגילאים שונים כשלפעמים הם לא מתאימים, גם על מה שמדברים, אם כבר מסבירים משו הוא נאמר ברמזי רמזים כך שמי שלא המין- גם לא יבין, ומי שיודע - זה לא חידש לו כלום.
אבל אני חושבת שאם רוצים באמת להגיע לברורים אמיתיים, או דיונים רציניים אי אפשר למרוח כל נושא מחשש של אנשים לא מתאימים או שזה לא ראוי וכדו', אלא להתאים את הפורום לגיל המתאים, לדבר על הדברים שמתאימים לו ורק ככה זה אמור להעלות לדעתי הרהורים אמיתיים, ניסיון לפתור או לדון בכלל בכל מיני נושאים בלי להרגיש הרגשה של מריחה, כאילו נוגעים לא נוגעים.
לקראת נישואין זה לא נישואין ממש. צריך להבין את זה. וכשעולים פה המון בעיות לדעתי זה רק מרתיע ולא יותר מזה. אם רוצים לדון במשו שיכול לעניים או לבנות גם את הרווקים למיניהם או את המאורסים או מה שלא יהיה אפשר לדבר - אבל שיתאים. אין לי בעיה עם פתיחות - אבל שיתאים.
מריחה זה לא פיתרון.

אבל כל ביקורת כאן לא מתקבלת (כמעט ולא) ולפעמים אפילו מצונזרת, אז אם זה ישאר ולא ימחק - נחמד, ואם לא- אז לפחות שהמנהלים יבינו מה חושב הציבור שמתחתם.
למעשה יש למישהו רעיון באיזה מסגרת זה כן מתאים?אנונימי (פותח)
אני ממש מסכים עם כל הנאמר כאן.
צריך למצוא מסגרת רצינית אחרת אבל איפה?
בהתאם להצעתה של דרוסילה אני מתחילחגי סרי
חגי סרי הוא שמי האמיתי ואני בן 43. נשוי בפעם השניה ואב לארבעה ילדים. תושב אלון שבות בגוש עציון. לימודים: ישיבה תיכונית אור-עציון - ישיבת הסדר הגולן- אקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים.

מקצוע: מגשר - ניהול וישוב סכסוכים בזוגיות ומשפחה (וגם עיתונאי עצמאי)

לגבי תפיסת עולם: יהודי מאמין שמשתדל לשמור מצוות. לא חרדי ולא דתי לאומי ולא שום הגדרה כלשהי מלבד יהודי.

השלכה פרקטית לגבי הפורום הנוכחי- מאמין גדול בזוגיות ומשפחה ובמצוות הקשורות בה דהיינו כבוד הדדי, רוך עדינות וחמלה,הקשבה, הבנה, סבלנות וסובלנות , שתוף, נתינה אורך רוח ובעיקר עבודה קשה ויומיומית.

רואה בגירושין פתרון גרוע למצב אנוש. רע הכרחי שחייב להשמר למקרים שבאמת צריך אותם אבל לא יותר מזה.

ומי הבא בתור?
עדיף להזדהות חלקיתאנונימי (פותח)
חלק מהתועלת של הפורום הוא שאחת כמו רחלי22 יכולה לכתוב ולקבל יעוץ בלי שנכיר אותה.
עדיף לפחות לתת רקע כללי של גיל ומצב אישי וכן עיסוק (אם רלונטי)גם בלי השם המלא.
אני בן 29 אב ל-4 ילדים מקסימים נשוי באושר, ומאמין שהוספה בשלום בית היא פעולה נמשכת של עבודה תמידית.
הרקע שלי הוא ישיבתי חרדי ואני גר בירושלים.
לאחר נישואי למדתי ראיית חשבון.
תוהה: חשבתי שמדובר באישהאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך י"ב טבת תשס"ח 13:55
כעת אני מעריכה אותך אפילו יותר מאחר שכגבר גילית התחשבות והבנה כלפי נשים, ורגישות אנושית גבוהה. מעטים יאמרו בטח עם רקע חרדי שצריך להתגרש לאלתר ואני חושבת שאתה צודק מאוד!
גם בנוגע להזדהות החלקית הצדק עימך. לא כולם רוצים להסגיר גיל וכו'.
אז אם אני נתתי את העצה אני צריכה לעקוב אחריה?
אני בת 26 וירושלמית, ומחכימה באונ' בזמני הפנוי (דווקא כן חשוב לדעת שאני משכילה)
ורווקה זה גם חשוב כי תוקפים אותי לעיתים על זה את לא מבינה וכו'...
ובמציאות אני ממש נחמדה שלא כמו דמותי הוירטואלית.
כפי שחשפתי למטה בשרשור של אסטיל אני באה מרקע חילוני לחלוטין (חברתית, השכלתית) אוהבת מאוד מאוד מאוד את העולם המודרני. למרות מה שאומרים עליו (אני יודעת מה אומרים עליו) יש בו המון יתרונות שאני מצליחה לראות.
אה, ואני מקווה שהשתכנעתם שאני בחורה.. ))

מזכיר לי שהיתה בחורה בשם 'שרץ בידי' בפורם NRG יהדות שהיתה מאהבת לגבר נשוי וכתבה על זה בפורום הדן בנשים שעושות מה ששרץ עושה, אני קצת חוששת לכתוב בגלל הצנזור, מי שמכיר את המימרה מבין.
היא הזדהתה בגילה 32 (היום בטח 35) ובמקום המגורים: קטמון. ותאמינו לי
שי-ם לא כזאת גדולה. וקטמון כזאת קטנה. בקלות אפשר לדעת מי זו במציאות.
חלק מיושבי הפורום טענו שהיא פיקציה של המערכת אבל אני בטוחה שהיא אמיתית. התיאור שלה היה אוטנתי מידיי.
זה מה שקורה כשמזדהים יותר מידיי...

חגי בנוגע למה שכתבת למטה אני מגיבה פה כי זה לא קשור לשרשור למטה.
כעיקרון אני לא אגיב לך ספציפית: איני מגיבה לגברים כעיקרון על נושאים נשיים. כפי שכתבתי זה מיועד לנשים להיקרא על ידי נשים כיום ובעתיד והסקת המסקנות גם צריכה להיות נשית. כפי שאני קראתי דמויות וירטואליות כמו 'שרץ' כך קוראות אחרות אותי. זה מיועד לבנות ואני עורכת התדיינות עם בנות.
לא סתם שירשורים נשיים לא מושכים גברים או שאין להם מה לאמר בעניין כפי שאמרה נשארת חסויה בשרשור המקורי עם רחלי וצדקה מאוד.
ואני לא מעוניינת בעצות של גבר או בהדרכתו או בניתוח שלו. אם נשים יגיבו לי על ההודעה יש מקום לדון בדיברהן. אך לא בדבריך אליי.
הלכהאנונימי (פותח)
בכל שאלה הלכתית יש לדון קודם כל בעצם השאלה: אסור/לא ראוי/מותר. לצערנו יש נטיה של אנשים לפסוק הלכה מהמותן, אל כל דבר שהוא לא ראוי הוא בהכרח אסור וכשדנים בסוגיה דיעבדית יש לתת את המשקל ההלכתי המתאים. לא יאומן שאחרי שאני מצטט משו"ע מפורש, באות נשים ויורות מהמותן הלכות. במקרה שימשתי רב כמה שנים בסוגיות שונות בתחום הזה וכל יועץ הלכתי ללא מקורות הלכתיים מפורש הוא גרוע ביותר, ונשים הם גרועות כפליים בתחום הזה.
בנושא הרגשי, מודע גברים לא יכולו להסביר לנשים את התהליכים המובילים לבעיות בנושאים רגישים שכאלה, האם לא יותר פשוט שכל גבר יסביר מה הוא מצפה מאשתו, וכך היא תקבל עצות אמיתיות ולא ניחושים של נשים אחרות, שיייתכן שגם בעליהם סובלים בשקט.
ל- Drusillaאנונימי (פותח)
אני חושב שגבר בכלל ובפרט דתי צריך להיות אנושי כלפי אשתו .
מופיע ברמב"ם שצריך להיות "ואוהבה יותר מגופו".
אני נגד מתירנות מינית שגורמת להחשיב אשה לחפץ.
אני חושב שהדת מאפשרת לנו הגברים להיות אנושיים כלפי נשותינו ולראות במיניות כלי להביע יחס של חיבור אמיתי ולא תאווה זולה.
בניגוד למה שחושבים הדת גורמת יחס של כבוד לנשים.
מי שלא מתנהג כך אינו מספיק דתי.
יש לי בהחלט מה לומר אלא שאת מזלזלת בזכותיחגי סרי
אני בניגוד אליך סבור, שבדיוק שכפי שלאשה יש מקום לדון בפורומים "גבריים" או שרשורים בנושאים גבריים בתוקף היותה בן אדם בעל שכל , השכלה דעת ותבונה שיכולה לתרום לאנושות ולגברים, כך גם לגבר יש מקום להשמיע דעה בנושאים נשיים. זה אולי ישמע לך מוזר אבל גברים הם יצורי אנוש עם לב, שכל, וזכות קיום.

אשה כמו רחלי 22 או אסטיל או נשים אחרות שכתבו כאן, לא ציינו על ההודעה שלהן "אין כניסה לגברים". אם היו מבקשות מגברים לא להגיב הייתי מכבד את בקשתן למרות שזה פורום פתוח לשני המינים ועל כן מדובר בבקשה שאיננה דמוקרטית .(וזה אחד מהערכים החילוניים היפים והבולטים בעולם החילוני שבאת ממנו וחבל ששכחת אותו)

ומי את שתחליטי מהו נושא "נשי" ומהו נושא "גברי" . החלטתך על כך שגברים לא סתם לא הגיבו לשרשור של רחלי 22 היא מגוחכת. מאד רציתי להגיב בענין של רחלי 22 ואכן הגבתי. העובדה שעשיתי זאת אחרי הערתה של נשארת חסויה, נובעת מהסבה הפשוטה שהייתי בעבודה ולא יכולתי להשתתף בפורומים, אז בגלל זה את מחליטה ש"לא סתם גברים לא נמשכים לשרשורים נשיים"?

אגב את ההודעה אינני כותב לעיניך. אלא לעיני אחרים ו... גם אחרות .
אני מכבד אותך כאשה, חבל שהמין שלי מונע ממך להתיחס לדברי ואת לא מכבדת את העובדה שאני גבר- אדם בדיוק כמוך.

חגי הפורום פתוח לכולםאנונימי (פותח)
ואתה יכול להגיב על כל מה שאתה רוצה כפי שאני יכולה להגיב לכל שרשור שהוא
זה גם המקצוע שלך כמו שהבנתי, לייעץ ולטפל
לא ביקשתי שלא תגיב בנושאים נשיים וגם לא ביקשתי זאת משאר הגברים

אבל אמרתי בנוגע לך ספציפית שאני לא אגיב לגבר בנושאים נשיים זה הכול, אם תפנה איליי ביקורת/המלצות בתגובות אני לא אענה לך על הנושא הנידון.
זה לא מחוסר כבוד, אלא העדפה שלי וזהו. לא מעוניינת לדון עם גבר בסיבות.
תגובה לפלפלתישם היה לי
אני כותב שוב שהפורום הוא "לקראת נישואין וזוגיות" ולכן מובן שזה לחברה שלא נשואים אבל אולי אני טועה וגם אם אני טועה אז זה בטוח לא פורום לעניינים כגון מה שהיה כתוב בהודעה הנ"ל וזה לא עניין לדיון פתוח זה אמור להיות דיון סגור ואני חושב שגם את תביני את זה אם יאמרו לך שהילד שלך רואה הודעות כאלה
מה גם שהנה רוח הדברים זורמת כמו שאני חושב יש הרבה חברה ששמו ליבם לתופעה זו צריך אני לא אומר שלא צריך למצוא פיתרון מוכרכים למצוא זה מאוד חשוב שגם לאנשים כאלה יהיה איפה לדבר וליפרוק את ליבם כמובן גם שם צריך להזהר מדברים שהצנעה יפה להם לא שלא ישאלו וישארו נבכים להיפף צריך לישאול אבל לא בפורום פומבי זה נושאים שהיהדות מכירה בהם זה לא שהיהדות לא מכירה אבל שוב כמו הילכות נדה לומדים רק אחר האירוסין כי אז צריך ללמוד את זה ומי שלא לומד/לומדת אז הוא/היא בגדר של פושעים שללא ספק יכשלו כי יש בזה כל כך הרבה נושאים
בשורות טובות מקווה שיפיקו לקחים במהרה
לשם היה לייהודית פוגל
אני גם מצטרפת לקריאה שלא לערבב בין רשות היחיד לרשות הרבים, אנא
טעיתי בציטוטאנונימי (פותח)
לשון הרמב"ם: "ואוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" .
שימו לב כבוד יותר מגופו!!!
ישר כח לך אני בהחלט מסכימה צריך לחשוב על פתרון....אנונימי (פותח)
ישר כח לך אני בהחלט מסכימה עם חלק ניכר מכתיבתך
לדעתי שייך למצוא פתרון יצירתי והולם לכך
אך עד אז אין להתעלם מהמבקשות עזרה בפורום
אוליי לבקש אותם לכתוב בזהירות תוך הבנה שיש כאן בנות/ בנים צעירים
שעשויים לצפות במה שנאמר כאן
גם אני חושבתאנונימי (פותח)
גם אני חושבת שזה לא לענין להציג עכאלה נושאים
מסכים לגמרי שאין זאת הבמה לנושאים צנועים הללו!!!!!בחור זהבאחרונה
שידוך לשם שמים ושכרויונה
בסד
קראתי לא מזמן סיפור שהרשים אותי מאד.
הוא הזכיר לי מעט את מה שאמר בועז לרות,אמה של מלכות.: "בִּתִּי--הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן: לְבִלְתִּי-לֶכֶת, אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים--אִם-דַּל, וְאִם-עָשִׁיר"
הנה הסיפור:
 
במדינת אשכנז ,היה יהודי אחד שהיה לו בביתו מלמד זקן וערירי .אותו זקן היה מלמד את בניו תורה.
לאותו יהודי היתה בת יפהפיה בשם שרה,
פעם נתן בן הפריץ את עינו בשרה וחשק בה.
הודיע הפריץ ליהודי כי עליו למסור את בתו בתוך שלושה ימים ,ואם לא כן-ימותו כולם.
רב היה צערם של כל בני המשפחה ולא ידעו מה  לעשות.
 
אז ביקשה שרה מאביה שישיא אותה לאותו מלמד זקן. "אם יראה בן הפריץ שאני נשואה ליהודי זקן,כבר לא ירצה בי".
וכך היה,ברח הזקן עם שרה לעיר אחרת ונשא אותה שם לאשה.
לאחר החתונה אמר לה,כי בזכות מסירות נפשה,שויתרה על חיי דוכסית נוחים ועשירים והעדיפה להנשא לזקן,רק כדי לקדש את שם ה' ולא ליפול בידי גוי.בזכות מסירות נפשה יוולד לה בן שיהיה נודע בתורתו בכל הגולה.
ואותו בן יהיה קרוי על שם אמו הצדקת.
לאחר זמן קצר נפטר המלמד הזקן.
שרה ילדה בן,הידוע בתפוצות ישראל בשם - לייב בן שרה (שרה'ס).
 
עוד על ר' לייב בן שרה תוכלו לקרוא כאן:
 
 
יהי רצון שיהיו כל מעשינו לשם שמים.
 
אני מקפיצה שוב את הסיפור,בעקבות הדיון עם מתילדהיונהאחרונה
ועוד משהו קטן.

אולי זה יעניין את הרווקות שביננו.
ידועה הסגולה של עמוקה ( מעניין לעשות מחקר סטטיסטי על אחוזי הצלחה,אצלי באופן אישי,זה עבד)
סגולה נוספת ששמעתי עליה,היא "מסיבת ראש חודש" לנשים בבית אמה של הרווקה.
שמעתי על זה לפני כמה חודשים,כשהלכתי למסיבה כזאת שנערכה מדי חודש בבית מסוים,ובאמת הבת הרווקה של אותה משפחה,התחתנה לא מזמן.

אלה מסוג הסגולות שבודאי לא יכולות להזיק,אולי כדאי לנסות.

שנשמע בשורות טובות מכולן בקרוב.
מה יש בפאה נכרית שמעורר פולמוס?אנונימי (פותח)

בשנים האחרונות ישנם גלים של מתקפה על הפאה הנכרית.

ישנם הרבה נושאים בעם ישראל שנחלקו עליהם גדולי עולם, וכל אחד נוהג כפי מנהגו. (עינו ערך קטניות בפסח, נוסח התפלה ועוד הרבה) ויחד עם זה כל אחד מתיחס בכבוד למי שאינו נוהג בשטתו!

מדוע סביב הפאה הנכרית התעורר כזה פולמוס? הרי ישנם רבנים מאוד חשובים שנשותיהם הולכות עם פאה? יש רבנים שטוענים שדוקא פאה היא יותר צנועה היות ומכסה את הראש לגמרי לעומת כיסוי ראש רגיל שיתכן שיצאו שערות.(ר' משה פינשטין וכן שיטת האדמור מחב"ד זצ"ל) 

זה בסדר אם מישהו יגיד שלפי רבותיו אין ללבוש פאה אבל למה לזלזל במנהגים של אחרים?

טוב אני יודע מיד שיבואו ויגידו שזה נראה כמו שער רגיל ולא יודעים שהיא נשואה וכו'. ניתן להיכנס לבירור הלכתי האם כיסוי ראש הוא כדי שידעו שהאשה נשואה או כי שער באשה ערוה. כל הדיון שייך לויכוח הלכתי ולא לפשקוילים וגערות למי שנוהג לפי שיטה אחרת!!!.

ואם כבר יוצאים נגד עדיף לצאת נגד פאות לא צנועות בדיוק כמו שלבוש לא צנוע אינו מקובל. מה נשתנה דין הפאה מדין הלבוש?

בכלל עדיף להתעסק קודם כל ביראת שמים של עצמנו ורק אחר כך לשמור על אחרים.

אני יודע שזה נושא רגיש ואשמח לשמוע את דעתכם.

המשך לקראת חתונהאנונימי (פותח)

יהודית תודה על תשובתך.

שני פרטים נוספים.

זו הבחורה הראשונה עמה נפגש.

גם היא מרגישה כמוהו.

היש טעם?