איך לאמר לו בלי לפגועאנונימי (פותח)

אני נשואה כבר חודש ומאושרת עד הגג!!! אבל דבר אחד מפריע לי : הוא חושב יותר על התענוג של עצמו ולא כ"כ שם לב (חוץ מפעמים בודדות) שאני גם בתמונה . איך אני יכולה לדבר איתו ולהעיר לו בלי לפגוע בו( שזה הדבר האלרון שאני רוצה לעשות בחיים שלי )? אני חייבת להוסיף שבשאר הדברים הוא דואג לי רוצה תמיד שיהיה לי טוב בקיצור הוא בן אדם שלא יכול לגרום למשהו רע ולכן אני רוצה לגרום לו לשים לב לענין כי הוא כנראה לא שם לב (בקיצור זה לא מתאים לו להתנהג ככה)וזה ממש יכאב לו כשהוא ידע שהוא בצורה מסוימת פגע בי.

דיבוראנונימי (פותח)
דיבוראנונימי (פותח)
שלום לך ומזל טוב!
אני מאמין בדיבור. דיבור = חיבור ופותר הרבה מאוד בעיות, במיוחד בחיי הנישואין. לדעתי עלייך לשבת איתו בנחת, על כוס קפה ועוגה, לשבח אותו על הדברים הטובים שבו, לומר לו עד כמה את מאושרת וכו' ותוך כדי הדברים לומר שיש גם דבר המפריע לך. ייתכן שהוא אינו יודע שהוא פוגע בך ואינו יודע שאת מתענגת באופן שונה ממנו. אפשר גם לקרוא ביחד מחוברות או ספרים העוסקים בנושא (כמו למשל החוברת של הרב יחיאל פאוסט: "עת דודים" - אפשר להשיג ישירות דרכו, הוא גר ברחובות. יש עוד חוברות בנושא), וממילא הוא יבין שיש בעיה. מאוד חשוב לא להשאיר דברים בבטן, התסכול עלול לגדול ח"ו. חייבים לדבר, וככל שתקדימי - ייטב. בהצלחה!!!!
דיבור עקיףאנונימי (פותח)
קודם כל זה מאוד הגיוני במיוחד להתחלה, עד שקולטים כל אחד מה הוא רוצה, והגבר הרבה יותר קל לו להגיע להנאה מהאשה, ולכן זה נראה לך שהוא יותר חושב על עצמו,
לדעתי ספרי לו דברים שלכאורה שמעת בשיעור או קראת, אבל עשי זאת מאוד בזהירות, כי גברים רגישים לביקורת, עדיף יותר בדרך של מחמאות ועידוד.
או שפשוט תאזרי קצת בסבלנות, במשך הזמן נפתחים ואז קל יותר לדבר על הכל.
בהצלחה
תוך כדינשארת חסויה
אפשר גם לדבר קודם אבל גם תוך כדי לא להתלונן אבל לומר לו שגם את רוצה להנות. זה דבר שהוא כל כך "ביחד", הכי "ביחד" שיש וחשוב ששני הצדדים ירגישו את זה. הרבה פעמים תוך כדי את יכולה בשפת גוף לשדר לו, לקחת את היד שלו לאן שאת רוצה, להיות פעילה, דומיננטית, ובעזרת ה עם הזמן תלמדו עוד ועוד להכיר זו את זה. מזל טוב ובהצלחה!
השנה הראשונה היא בבחינת "כאן בונים" לא מתערבים....אנונימי (פותח)
שלום לך
ההתלבטות שלך ממש נחלת הרבה נשים צעירות
אני כמדריכת כלות נתקלת במעט מאד מקרים כאלה לאור העובדה שאני מכינה את הכלות גם לזה ונותנת להן טיפים או יותר נכון הסבר כיצד לנהוג במצבים אלו ואחרים.
הדיבור הוא כלי חשוב ביותר במיוחד בשנת הנישואין הראשונה ועלייך לאמץ גישה זו
זהירות לא להפנים חס וחלילה ולא לשמור בבטן בתנאי שתשתמשי ברכות עדינות ובבינה שחנן אותך ה'
אני מתחילה להדריך תמיד באמרה שבשנה הראשונה עלייך להיכנס לו ללב בכל מצב (להיות עדינה נעימה חכמה וערנית עבורו)
כמובן שעליו חלה חובה גם כן לשמח אותך שנה שלמה בכל דרך
שבי עימו דברי איתו וכפי שנאמר בדרך נועם ספרי לו כמה את מאושרת ונעים לך
אך יהיה לך יותר נעים אם כך וכך ו..... תפרטי בעדינות
אם תרצי אשמח לעמוד לשרותך 054.5619555 ולהנחות אותך כיצד לפעול
להצלחת הבניין שלכם
סליחה שאני מגיבה באמתאנונימי (פותח)
אני אנסה לאמר את הדברים בעדינות. האמת שהנושאים הללו כבר מתחילים להימאס עלי ולהיטחן כבר יותר מידי לפחות עם כל מה שקראת וכתבתי בפורומים שונים (ממליצה על NRG יהדות, עמוד האש בראש המחנה) נראה שאותם דפוסים נשיים פיזיים ונפשיים חוזרים על עצמם, מה שמעלה שאלות נוקבות באשר לטיב ההדרכה שניתנת לבנות בנושאי קשר גופנפש בעיקר אצל האישה.
אסטיל זה קישור שכבר נתתי, כתבתי שם הרבה, אולי תמצאי כמה תשבות:
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/664/827.html

אני כותבת לכל נשות הפורום או לכל מי שקוראת ואי פעם תקרא לכן אסטיל אל תפגעי ואל תקחי את זה אישית.
תראי גברים אגואיסטים יש הרבה. לרוב הם גם לא מתחתנים. אם הם דתיים הם עוד מתחתנים אך נישואים אינם מפחיתים מהאגואיזם אלא להפך: הופכים אדם ליותר אגואיסט כי פתאום יש מישהי שתספק את כל צרכיו (הרב אבינר טען שהסיבה לרווקות בדורנו היא אגואיזם אך הסכנה הכי גדולה היא להתחתן עם אגואיסט דווקא). כמובן שדיבור יכול לעזור, כפי שהציעו לך. אבל אם זה לא יעזור או שתצטרכי להשלים עם זה כי זה האופי שלו ולא התכונות הפיזיות שלו (למרות שיש גברים שטוענים שכן, אך גם גברים שמכורים לפורנוגרפיה טוענים שזה היצר הפיזי בעוד שזו תכונה נפשית וקצת מנצלים את העובדה שאין לנו דרך וודאית לדעת כי הגבר שונה פיזית) או ייעוץ. יתכן שהוא לא ירצה להקשיב ליועץ. את נשואה רק חודש וזה מעט זמן לניסיון בזוגיות (אפה כל הנשמות הטובות שיאמרו שבמחילה אבל אני רווקה?) אבל אני כותבת על גברים דברים שכל אישה יודעת: הוא יודע שזה מה שהוא עושה פיזית (אפילו כתב לי זאת בחור בפורום סטודנטים כשהתווכחתי איתו מדוע גברים רוצים לגור יחד לפני החתונה בהתייחס למדוע לגבר לא אכפת מה האישה שלו חושבת או מרגישה, או שאכפת לו באופן מוגבל)
לא מחוסר רגישות, אולי לא ממש אכפת לו וזו בעיה יותר גדולה ולפני שכל נשות הפורום יקפצו עלי- נוח לאמר שזו רק בעיה פיזית בעוד שיסוד נפשי קשה לשנות. ואת זה טוענות בחורות צעירות רבות שהכירו גברים דווקא לא במסגרת נישואים (כן בחברה כזו אני מסתובבת) והשם ישמור הכירו יותר מגבר אחד...כלומר זה נכתב ממקום של ניסיון רב (מאוד...) של בנות רבות ולא העמדה שלי דווקא.

מדריכת כלות את טוענת שנתקלת במקרים מועטים אני דווקא רואה מקרים רבים מאוד. אני רואה בחורות צעירות ומבולבלות (וכבויות כמו שאמרה מיכל הירושלמית מהקישור למסיבת פיג'מות) שלא יודעות אם מה שקורה להן הוא נורמאלי או לא ובטח שאת לא אשמה בכך אלא שאת בוחרת להתעלם מכך, כמו כן מהיסוד הנפשי של הגבר-ולא היסוד הפיזי (מי שטענה שלגבר אין כזו בעיה להנות ובטח צדקה) את מה שאסטיל מספרת שמעתי מבנות רבות-לשם ההגינות אומר רווקות, אבל מסתבר שזה נפוץ במידה שווה אצל זוגות נשואים, מה שגורם לי לחשוב שיש פה התנהלות קבועה וגבר שלא משקיע לא משקיע. נקודה.
ברור שנישואים לגבר כזה לא יפתרו את בעיית ההשקעה. ייתכן שהוא יגיב בכעס כי האגו הגברי שלו נפגע וייתכן שהוא פשוט יתעלם ממנה בחיים ובמיטה אבל אתן לא לוקחות את זה בחשבון.
נקודה אחרונה לך אסטיל ולמדריכת הכלות וזה באמת ממה שאני רואה במציאות:
בעיית ההדרכה 'היהודית' לבנות היא ההפרדה בין הגוף לנפש, יסוד חזק הקיים בנצרות הקטולית. יוצא מכך שהמסר שנשים אמהות/מדריכות כלות/רבניות משדרות הפוך למה שנאמר בפיהן. לכן הנערות התמימות לא מצליחות לעשות את הקישור בין התפיסה הילדותית שעליהן חונכו לבין המציאות החדשה איתה צריך להתמודד והתוצאה היא חוסר הנאה מהחיים בכלל שהרי הנושא הזה בונה את הזוגיות ומהווה את אחד הדברים המרכזיים בו (ולא דבר שולי כפי שנשים רבות מנסות להציג, ואם כן זה הרי ברור שהן סובלות מהשוליות שלו) ואם גורם סבל נשים רבות שותקות ובלבד להחזיק את המערכת המשפחתית.
משמע אולי הבעיה היא אצל הבחורה ורבות מודעות לכך, עד אפילו שבכנס האחרון של קולך הוזמן רופא הנשים הירושלמי ד"ר בר-און לדבר על כך (ראיתי את המודעות בכל רחבי העיר לא שהייתי הולכת, א כל כי היו מעיפים אותי משם וב כל אני חושבת שהתשובות האמיתיות לא נמצאות אצל נשים המעמידות פנים שהכול בסדר אצלן אחרי 5 שנים ואין אינטימיות כלל והחיים נחיים עמוק מתוך הקלישאה ולא מתוך רצון אמיתי לשנות את ההדרכה בכללותה)
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/607/662.html
וזה לא ממש מסתדר עם התיאוריה של מדריכת הכלות שאלו מקרים מועטים.
ואם הגעתם עד פה, דיינו, ומבטיחה להיות ילדה טובה בהמשך, נראה אם אני אצליח...
אני לא פסיכולוג דרוסילה ועם זאתחגי סרי
קשה להשתחרר מהתחושה שיש בך עוינות לגברים. זה מאד בולט. זו זכותך כמובן, אבל זה מעיב על הודעותיך ותגובותיך שמהול בהם זרם תת- קרקעי אך גועש וקוצף של עוינות לגברים, מה שעושה אותן בלתי שקולות. ניתן לחוש בעוינות גם כלפי המיינסטרים הדתי ובעיקר זה החרדל"י. זה כמובן בסדר גמור אבל ראוי היה שתצייני את נקודות המחלוקת בלי העוינות הן לגברים והן למיינסטרים הדתי מהטעם הפשוט שכך יקשיבו לך יותר ואז לא תחושי שאת "על הכוונת". תגידי אותם הדברים בדיוק בלי כחל ושרק אך בתצוגה נוחה יותר לקריאה. זכרי שקל יותר לאכול את המזון כשהוא בקערה מאשר שהוא מפוזר על השולחן. האוכל יהיה בדיוק אותו אוכל, אבל ההגשה נוחה יותר.

זה פשוט חבל כי יש בהודעותיך ביקורת קשה אינטילגנטית ומאלפת שחייבת להשמע וכלולים בהם דברי טעם מענינים ושובי לב בכנותם ובעיקר ראויים לדיון.
מסכימה עם חגיאנונימי (פותח)
בכל התגובות שלך דורסילה יש המון המון תיסכולים פנימיים, חוסר אמון משווע בגברים או בכלל.
זה נשמע שאת חושבת שכל הנשים הדתיות מסכנות וחיות בכפיה ואין להם חיי אישות פורחים ונעימים, אם זה מה שאת חושבת אז חיה בבועה , ובחוסר השלמה שלך עם הדת,.
באמת חשוב שהקוראים ידעו את הרקע לתשובותיך.
הבעיה של אסטילה היא לא בעיה, סה"כ חודש אחרי נישואין, תני לזמן לעשות את שלו, למה עם לחץ? ועפ"י מה את קובעת שהוא אגואיסט ונצלן?
ועוד נקודה למחשבה- חיים של גברים ונשים יחד לפני נישואין זה לא!!!! כמו חיי נישואין בפועל. זה לא אותם מחויבויות, ולא אותם קשרים
דרוסילהאנונימי (פותח)
רק רציתי להגיד לך וגם כתבתי את זה בשאלה : הוא לא אגואיסט!!!!!!!!! הוא דואג לי יותר מאשר לעצמו והוא לא עושה כדי שאח:כ אני אהיה טובה עליו...... הוא עושה את זה כי זה הטבע שלו ולא רק אלי אלא לכול החברים שלו וזה לא שהוא ניסה להראות רושם עלי ,קרה פעם שעמדתי מהצד וראיתי איך הוא מתנהג עם חבריו (תתפלאי יש גברים שהם לא אגואיסטים) .
ולכן אני מחפשת דרך להגיד לו שהוא ההכי הכי בעולם אבל בקטע הזה אולי אפשר קצת יותר לשים לב . ועוד פעם יכאב לו כשהוא ידע שהוא "פגע" בי כאילו (כי זה לא בדיוק פגע)
טוב הוא בעלךאנונימי (פותח)
דרוסילהאנונימי (פותח)
את נשואה?????????
המשךאנונימי (פותח)
הוא בעלך ואת מכירה אותו הכי טוב
אני לא מתיימרת לנתח את כל מערכת היחסים שלך בפורום
יתכן מאוד שיש משהו שאני לא רואה
אולי זה קצר בתקשורת אם הוא לא אגואיסט
אולי הוא סובל מבעיה פיזית ומתבייש להודות בכך כי זו בושה לגבריות
דעי שלנו יש לגיטימציה לפנות לעזרה כי אנחנו עדינות וצריך להתחשב בנו...לא כך עם גברים
נראה לי שיש רופאים גברים שמטפלים בכך או יועצים גברים
הינה אני מגיבה לבנות אבל לא לגברים...
אולי לא הכרתם מספיק עדיין
אולי לא התרגלתם זה לזה עדיין
מה שלרוב מוכר לי מזוגות לא נשואים אבל כבר אמרתי זאת וזה הוגן
שלחלק לוקח זמן (או כאשר מחליפים בן זוג המצב משתפר וסליחה)או בקיצור יש זוגות שצריכים לעבוד על ההתאמה בכל נושא ועל ההסכמה בכל נושא כמו בנושאים כספיים לדוג'
קשה לי לתת עוד הבחנות מעבר לזה
אולי יש בעיות שאני לא רואה או שאת לא מספרת
בכל אופן בהצלחה
ואיפה יתר הנשים שיקטלו את הערפדה...


דוריסלהאנונימי (פותח)
באמת עם כל ההכרות שלך עם נישואים הוא מאתרים כמו NRG יהדות, וכנראה אוסף של סדרות אמריקאיות,כל הגברים אגואיסטים, כל הנשים חברות נפש, מה את בכלל יודעת על מדריכת כלות אם לא עברת הדרכה כזאת בעצמך? קצת ענווה וקצת ניסיון לא יזיקו לך. אגב ב"ה ש-NRG הוא ברשימת האתרים החסומים של מורשת ומתוך הכרות עם כתב אחד, שמספר לי על הישרות שם, "שהבדילנו מן התועים".
טוב אמרתי שאני לא אגיב לגבריםאנונימי (פותח)
אבל התגובה שלך ילדותית.
אתה תוקף אישית במקום לענות על הטענות שאני מציגה פשוט כי אין לך מה לענות
זו שיטה של אדם חסר שליטה עצמית
כלל לא משנה מהו הסטאטוס שלך בחיים...ענה על הטענה, אינך יודע מה אני עברתי ומה לא לכן הנושא האישי שלי כלל לא חשוב לצורך העניין
רק שזה לא מוצא חן בענייך בכלליות אז זו השיטה היחידה שלך
אולי כי חלק ממה שכתבתי דווקא כן נוגע לך אישית
או שזו סתם רשעות, מי יודע
זכור לי משהו שאמר האדמיניסטרטור שמעריב חסום...טוב נו
דיני הינה אני מגיבה לאישהאנונימי (פותח)
את יכולה להסכים עם מה שגבר כתב אולם התגובה היא לך
אסטיל יש התייחסות איליי בשרשור למעלה שם רשמתי פרטים על עצמי
בספר: "ויקרא את שמם אדם זוגיות ומפשחה ממבט יהודי חדש" כתב רב שהאינטרנט היא רשת בה אנשים מדברים בחופשיות על דברים שבחברה הדתית לא מדברים עליהם
אני פה כי כמו רבות אני חושבת-בטוחה שמגיעות לי תשובות
לפחות אני מספיק הגונה כדי לכתוב את הרקע שלי וכו' אם כי התחושה שאני מקבלת מנשים מדריכות היא שהן בכלל לא הגונות
אולי קשה לך להביט במראה ולראות את כל הפגמים שנראים בעיניים אובייקטיביות
תרגיל מחשבתי מבריק מצידך להטיל בי ספק ולקבוע ש"את סובלת מהרבה כעס ומוסר אמון ותסכולים" וכך את מבטלת את נכונות דבריי
אני גם למדתי את השיטה: שיברון התודעה של האישה או ניסיון לכך והינה שרידי האישיות צפים בתוך התודעה או הפוך
והתיקון שלה הוא תמיד לידת ילד כי עם ילד למי יש זמן להתעסק בתודעה המרוסקת...
באשר למה שאת קוראת היהדות אל תשכחי שהיא נכתבה על ידי נשים (שהכתיבו לבעליהם "החכמים"...) שלא היו להן הכלים שלנו יש היום
וחלק מהדברים התבררו כלא אפשריים ביולוגית ופיזית ברבות השנים
אך כל כך נוח להדביק תווית על בחורה של עוכרת היהדות
במקום לחפש את הכשלים ולתקן אותם כדי שזו תהיה יהדות מציאותית
ובאשר לחוסר אמון בגברים
עולם האשליות הנשי שהפך לחוקים יהודיים קרס לתוך מה שהוא...אשליות
ראי כמה רווקות מזדקנות יש בעיר הזו...אולי זו אשלייה גם כן?
ההיתן או שחלמתי חלום?
כמובן שיש נשים דתיות שחיות באושר עם חיי זוגיות פורחים
רק אם נתוניה הביולוגיים מאוד מסויימים...את יודעת למה אני מתכוונת. בלי יותר מידיי בעיות.
הבעיה היא שבנות שיקבלו חינוך 'משפחתי' שיש לו יתרונות משלו
מעולם לא למדו את הסכנות מגברים
זו אחת הטעויות הגדולות של חינוך הבנות
זה קל נורא לגרום לבנות להאמין אוטומטית בגברים
אך את התוצאה את לא רואה מול עינייך
ולכן נוח להתעלם ממנה
אז מי חיה בבועה?
ובאשר לזלזול שלך כלפי העולם המודרני
"באמת טוב לדעת את הרקע שלך"
ברור שהעולם המודרני מפריך את התיאוריות הנהדרות
שנועדו להשיג בתולות בכל מחיר...
גם בגיל 40...והנזק? האם את מוכנה להתמודד איתו?
דרך אגב אני מוכנה לצאת מהפורום הזה סופית
כמו שבאתי
בסערה
תאמיני לי שזה לא יפריע לי בכלל
כי בסופו של יום כל בחורה (יהודייה) צריכה להביט במראה ולאמר לעצמה
האם התיאוריות מתאימות למציאות שלי? האם זו התמודדות עם המציאות?
הבטנה במראה
האם חוסר ההשלמה הוא של מי שנלחמת בכל מחיר באשליית השליטה שלה בחיי האישה, ובדרך דורסת את מי שאינה מתאימה לתיאוריות שלה
דיני הפוסל, במומו פוסל...אבל קל לאמר ש'את לא משלימה עם הדת' כי לכי תתווכחי עם 'דת'
לעומת זאת עם אישה לפני 1500 שנה שאפילו רופא נשים לא היה לה...זה כבר אובייקט יותר קל לניתוח
(חשבתי שהקישורים שהבאתי יגררו תגובה קצת יותר ראציונאלית ופחות אמוציונאלית)
וכעת לקצת ראציונאליות: אם קשרים אחרי הנישואים זה משהו שונה פיזית (זה לא, רק רגשית) אז למה יש כל כך הרבה סובלות אחרי הנישואים ולא חודש אלא שנים בעוד שאם כל כך הרבה בנות מסכימות לזה מרצונן לפני הנישואין...לא נראה לי שהן כל כך סובלות!
(משמע מדובר פה גם בתפיסה רגשית של הבחורה וגם בהתאמה שתהיה תמיד קיימת או כלל לא ולא חשוב אם היא נשואה או לא)
עיתונות צהובה אינה ראיה מדעיתאנונימי (פותח)
צר לי אבל את מפגינה בורות, ומביאה מחקרים מגמתיים. אני מספיק בקיא בעולם האקדמאי כדי לדעת שארגונים שרוצים מספיק מציגים את המציאות כמו שהם רוצים. אם את רוצה להאמין שהמצב כ"כ קשה באמת, שיהיה לך בכיף אבל אל תיעצי לאנשים אחרים על סמך האמונות התפלות שלך.
פנה לקולך בראשות חנה קהתאנונימי (פותח)
שכבר בפנסייה...
הארגון הזה הוא הפמיניזם הדתי: מציג נושאים נשיים מזווית ראייה נשים.
הקימו מערך של יועצות הלכתיות...
האם זה היה מתוך בורות או מתוך מצוקה לפנות לרבנים גברים בנושאים הללו?
אולי מגמתיות.
מציגות את המציאות: כפי שהן לא רוצות. לכן הן קיימות. כדי למלא את המשבצת שהן לא רוצות להיות בה ולמרות זאת הן עדיין לוקחות את התפקיד שהן לא רוצות
כלל לא ערבתי נושאים אקדמיים ולא הבאתי מחקרים
בדיוק להפך...הבאתי הלך רוחות, מה שנאמר בציבור, כלל לא השתמשתי בידע אקדמאי. הטענה שלך לא סותרת את שלי אלא שהיא כלל לא קשורה לשלי.

אתה לא רוצה להאמין שהמצב לא קשה, אז למה הפורום הזה קם מלכתחילה? למה אנשים שולחים כל כך הרבה שאלות לשו"ת מורשת? למה הטוקבקים משגשגים? המצב לא קשה, רק שונה לחלוטין ממה שאתה מציג.
תלוי איך אתה מגדיר קשה...
אוף הפכנו לשלוחה של NRG יהדות והרבה באשמתי...
אמונות תפלות זה דבר לא בר הוכחה. אם יש לך טיעון שאתה יכול להוכיח בבקשה. עד כה לא היה לך אפילו אחד.

דרוסילה היקרהיהודית פוגל
מעניין איך את מובילה מקרה תמים ושיגרתי של חתן וכלה צעירים שעדיין לא פיתחו הרמוניה אינטימית מליאה - וזה בודאי יבוא מהר מאוד מהיכרות קרובה מאוד שלי עם חתנים וכלות - למחוזות של אגואיזם, זדוניות, הולכת שולל של בחורות צעירות ועוד ועוד, מעניין מאיפה נובעות המסקנות העגומות שלך. ומה את בעצם מציעה? נסיון מיני רב ועשיר לכל בת ונערה? או שתגיע לזוגיות עם רצח בעינים פן ינסה בעלה הצעיר והתמים להפעיל אך ורק את האגואיזם שלו וכו?? ויתעלם בזדוניות מהפרטרנרית שלו?? ישאיר אותה מנוצלת ובוכיה?? התעשתי, דרוסילה!
יהודית היקרהאנונימי (פותח)
יתכן שזה מקרה תמים-כמו שאמרת וכך כתבתי לאסטיל
אני שומרת על ההגינות הוירטואלית
ויתכן שלא. האמת היא שאיני יודעת. רק הזוג יכול לדעת זאת.
גם את זה כתבתי. הגינות.

אומר לך מה אני מציעה וזה החשוב ביותר:
להבדיל בין תמימות לטפשות.
להציג את כל האפשרויות בפני 'בחורות צעירות'
מבחינה רגשית, פיזית ומינית
כפי שאמרתי לadmin במסרים פרטיים והוא קורא את זה כעת
ניסיון מיני עשיר לכל נערה זו לא הצעה טובה לכל אחת או בכלל
אלא בחירה חופשית: שהרי לכל נערה יש הזדמנויות אחרות בחיים
וחיי הזוגיות לא נראים אותו הדבר אצל כולן כמובן
מצד אחד בתולות בנות 35..מצד שני בנות 20 שמתקשות בחיי הזוגיות
אני לא מציעה פיתרונות קסם וגם לא ניסים רפואיים
רק כואב שמונעים מנשים לחיות את חייהן כפי שהן יכולות ומסוגלות
וזה שונה אצל כל אחת ואחת.
מודעות לסכנות האמיתיות שאורבות בחיים ולקשיים הפיזיים
ולכן נתתי את כל האפשרויות
שזו ההצעה שלי בכלל-ולא מה שאת מייחסת לי שאני כביכול מציעה
אני מצטערת שעליתי לך על העצבים עוד מהשרשור הקודם
מי אמר שלשביתת הסטודנטים אין נזקים
אני לא רוצה לעשות שימוש ציני בבנות שהיו פה בפורום ולכן לא אייחס את מה שכתבת:זדוניות, נצלנות,אגואיזם למישהי ספציפית אבל היו וגם בשרשורים שלא הספקתי להגיב עליהם בעבר (מזל...)
ובאשר להתעשתות את צודקת: העולם היהודי (ובמיוחד הנשי) צריך להתעשת ומהר כי עם התיאוריות הללו שמלמדים בנות (למדתי אותן, השלמתי חומר) נגיע בסוף למקום אחד
את יודעת איזה?
הפורום הזה.
דרוסילה!! למען השם!! מה מלמדים בנות?? תגלי לי מהריהודית פוגל
אני בלחץ!! אולי החמצתי משהוא!! תגלי אבל מתומצת וקצר, הטקסטים שלך מאוד ארוכים!!
למה יש הוראה שצריך להעביר כאןפלפלתי
דברים בקודים?
אם כבר אדם מדבר מותר לו לענ"ד לפחות לומר כך שבאמת נבין, ולא מקיצור שמגלה טפח מכסה טפחיים.
Drusilla יקרה!! את האחרונה לתת עצות..אנונימי (פותח)
בחורה יקרה !
ראשית איני רוצה לרדת לרמת הויכוח אליו את מנסה למשוך שלא בצדק///
אני מצליחה להבין היטב אנשים המיעצים מניסיון בריא ולא מקילקול (בחברה את מסתובבת)לטענתך
את מטילה דופי במה שאני אומרת מאחר ולא ירדת לסוף דבריי
את מסלפת בצורה כלכך פטאלית את דבריי!! כנראה שבעייתך נעוצה בצורך להשמיע ולא לשמוע ולהשכיל ,לראיה (הינך רווקה כפי שהבנתי) אינך מוכנה להשקיע , ובשל כך את פוסלת ומכלילה את כל הגברים.
ראשית עליי לציין כי איני בת יענה הטומנת ראשה בחול ובתוך עמי אני...
בשבילך אחזור שוב!! המקרים המעטים בהם נתקלתי הינם נמנות על תלמידותיי(שהודרכו ברוך ה' נכונה )הפועלות נכונה לבניין הבית ולאהבה(מה לעשות שאיני מוכרת בכל הארץ ואיני נגישה לכל הנפגעות?)
חס ושלום שלא יתפרש מדבריי שלגבר מותר לעשות לאשה העולה על רוחו ההיפך עליו לאהוב אותה כגופו ובשל כך לא יפגע בה פיזית ובטח לא נפשית
ועל אישה אסור להיות חו"ש "סמרטוט" ההיפך ברגע שמשהו נראה לה לא תקין עליה מיד לברר ולודא שהיא לא נמצאת בבעיה או במערכת יחסים בעיתית
ולבסוף המסר אותו התכונתי להעביר הוא : שעל אישה החשה בעיה או איום כל שהו עליה או על מערכת הנישואין אם אינה אמיצה מספיק לגשת לסמכות רבנית או יעוץ, שתפנה למדריכתה לקבלת עצה / תמיכה
***תתפלאי איפה כי הכרתי בעיות קשות שלא היית נותנת להם סיכוי וחבל שאיני יכלה להפנותך לראות את הזוגיות שנוצרה עם מעט רצון והמון אהבה תוך הדרכה
איך להוציא מהכח אל הפועל כל אחד את תכונותיו הטובים אף אם לא נראו כלפי חוץ כל אחד מסיבותיו ומהרקע אותו הביא עימו. תתפלאי.
וכאן קריאתי איפה לכלל המדריכות שההדרכה אינה מסתיימת עם אישורך לכלה לצורך נישואין מן הצדק הוא שהקשר ימשך הלאה וילוה את הכלה לאורך זמן עד לעצמאותה והצלחתה כך לפחות אני נוהגת עם בנותיי(הכלות)
** לידיעתך הצלחתי גדולה ברוך ה' גם במגזר אותו את מציינת (בנות לא דתיות החיות חיי...)
על אף הכל נהנתי לקרא את ההערות הקודמות המוצלחות יותרשלך אשמח לעזור לך בכל בכל עת שתחפצי mmagic_vhotmail.com
מדריכלה אולי לא קראת את ההתכתבויות הקודמות שליאנונימי (פותח)
זה לא נושא לפורום הכללי אבל הדרכת כלות דווקא כן עברתי באי אלו נסיבות, ואפילו על ידי יותר מאישה אחת
(יש רווקות רבות שעברו הדרכת כלות לדוג' מי שחתונתה בוטלה אבל זה נושא אחר)
האם ההתיחסות לגופנפש בעינייך היא ירידה ברמה? אין מה לעשות חייבים להתייחס לנושא.
בנוגע לחיי קילקול מי שחי כך יכול לתאר מציאות אך נסיון חיים אישי עומד באופן בלתי נפרד ליכולות אנליטיות (האם גרושים לא יכולים לנתח? הרי גירושין נתפס שלא תמיד בצדק כסוג של כישלון אישי...במחילה מהגרושים)
שמעתי המון אך במציאות (כנראה לא הבהרתי את הנקודה הזו) אבל יש להפריד בין העולם הוירטואלי לזה המציאותי.
בנוגע להתכתבויות הקודמות הסוגיה בה גם נתקלתי במציאות כפי שרשמתי היא הנטייה של רבניות נשים/מדריכות להעביר ידע מבלי לקבל פידבק בהנחה שלבנות אין מספיק ידע/ניסיון כדי להביע דיעה גם אם תומכת.
קצת מפתיע אותי שמדריכת כלות אומרת שאנשים רווקים אינם מוכנים להשקיע ולכן פוסלים את בני המין השני...(גם אומרים זאת לגברים כמובן) זו בפירוש הדרכה שגורמת נזק פסיכולוגי אדיר לאנשים רבים גם אם דברים אחרים שאמרת נכונים.
תראי מדריכה עצם זה שאני פה, ולא רק אני, מעידה על כך שרבים מוכנים לשמוע את ההדרכה שאת מציעה מרבניות ורבנים אבל לא נראה לי שיש מוכנות לקבל פידבק. וזו הבעיה האמיתית שהעלתי קודם לכן.
בנוסף לבעיה נוספת שאיני יודעת אם נכונה אילייך, שבפורומים האנושיים שהשתתפתי בהם אני ואחרות גילינו סתירות רבות (גם זה עלה בהתכתבויות הקודמות) הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי אבל אולי זה נושא למסר פרטי
אם אני מגיבה סימן שקראתי אותך זו ההוכחה שאני מקשיבה כי יש מה לאמר בעניינים הללו שהם קודם לכל אנושיים.
אני כלל לא מזלזלת ביכולתייך להדריך את כל בנות כל המגזרים, אבל בעולם היהודי יש מסורת של לזרוק החוצה (ממרכז קבלת ההחלטות או מהיהדות) את כל מי שלא התאימה לקו המרכזי האם את שונה? (אני סבורה שלפני 2000 שנה היו אלו נשים שעבדו בשדות...מי שמכיר את התיאור יודע למה אני מתכוונת)
דרוסיל או דרוסילה?נשארת חסויה
צר לי מאד וגם די מוזר לי, אבל כפי שציינתי בעבר, קשה לי לחשוב על בחורה שכותבת בסגנון כל כך גברי ומנקודת מבט כל כך גברית וחסרת רגישות נשית כמו דרוסיל. בקיצור, קשה לי להאמין שזו באמת אשה.
איך לאמר לו בלי לפגועיהודית פוגל
למה הוא צריך להפגע אם תאמרי לו בפשטות מה שאמרת לנו - את מתנסחת יפה מאוד, ואין ספק כי בצורה אמיתית פשוטה וישירה ואוהבת (זה יש בשפע אמרת..) תצליחי להעביר לו כי ביחסי אישות יש צורך בתיאום כל הזמן כמו בנגינה משותפת כדי שהכל יהיה הרמוני נעים, מרגש ונפלא. אני לא רואה איך יכולה להתרחש כאן היפגעות. הצעה שניה - אם הייתם אצל מדריך חתנים וכלות - לפעמים המדריך שלו יכול לשבר את אוזנו, עכשיו כשהדברים כבר מבוצעים בפועל ויצאו מכלל תיאוריה. חיזקו ואימצו, וברכות לבביות לכם!
תודה רבהאנונימי (פותח)
תודה רבה לכול מי שהגיב ניסיתי לדבר וזה הלך מסתבר שהוא לא שם לב בכלל
אז באמת תודה .
estyleאנונימי (פותח)אחרונה
מזל טוב ובהצלחה
דברי איתו ישירות מה את מרגישה ותוכלי גם לכוון
בהצלחה בבניין החדש אושר ואושר
שבת שלום
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

אבל זה תמיד יקרה בחייםShandyאחרונה

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק


ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...


אם זה לא קשור אז מחילה...


..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

מה השורש של חוסר הרצון לדעתך?זיויק
תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך