האם זה משנה במה מדובר? (למשל שיש היבט הלכתי בעסק)
בהנחה שקשר הוא מתקדם ולמעט היבט כזה או אחר שמפריע וחוסם
יש פוטנציאל גדול מאוד
מה אומרים?
האם זה משנה במה מדובר? (למשל שיש היבט הלכתי בעסק)
בהנחה שקשר הוא מתקדם ולמעט היבט כזה או אחר שמפריע וחוסם
יש פוטנציאל גדול מאוד
מה אומרים?
הי,
מגיחה לפה מדי פעם כשיש לי שאלות שאין איפה לשים אותן ![]()
מה אתם חושבים על להשאר בקשר ידידותי/ חברי עם האקס?
נניח נפגשתם
היה קשר משמעותי
אבל כנראה הוא לא מתאים לחתונה. (או לא בשלב הזה)
מצד שני
אתם ממש רוצים בחיים שלכם את האדם הזה.
נראה לכם הגיוני להשאר בקשר ידידותי שאינו מכוון מטרה?
- כלפי עצמיכם: האם אתם פנויים אז לקשרים אחרים?
- כלפי אחרים: האם פייר לצאת עם מישהו כשבמקביל אני מנהלת קשר (מסוים) עם גבר אחר?
קחו בחשבון שמדובר על מגזר בו קשרי ידידות בין נשים לגברים לא מאד מקובל, ושני הצדדים גדלו בחברה נפרדת.
פגישות פיזיות? לשלוח פעם ב.. הודעות?
שאלה ערכית - מה זה אומר להיות בקשר טוב עם עוד גברים כשיש לי בן זוג. שזה נכנס יותר עמוק לשאלה - מה המשמעות של בן זוג בעיני.
שאלה תרבותית - איך זה נתפס בעיני החברה? מה זה גורם להרגיש בתרבות הנוכחית שהאדם נמצא בה?
התשובות לשתי השאלות הללו הם משפיעות אחת על השניה גם.
באופן אישי,
לא נראה לי שנכון להיות בקשר משמעותיים עם עוד אנשים מהמין השני מלבד משפחה קרובה.
מצד שני - חשוב מאוד להתייחס לבני אדם כמו בני אדם ולכן ניכור גמורהוא לא משאלת ליבי.
זה נכנס לדקויות וניונאסים...
מתי זה 'ידיד/ה' ומתי זה לא.
בעיקר חשוב מאוד להתבונן ולהבין על איזה צורך הקשר הידידותי הזה יענה, ולמה בדיוק זה יועיל לי.
ואחרי שזה ברור קל יותר לשקלל תועלת מול הפסד.
(ובאיזשהו מקום, ככל שהקשר איתו יותר נצרך ומהותי לי - ובעצם פחות ידידותי בלבד - כך ההפסד יכול להיות גדול יותר.)
אני לא במקום של למרוח קשרים שנים על גבי שנים.
מעבר לזה משהו בקשר הלך למקום אחאי או חברי ופחות למקום זוגי. שזה מוזר אבל גם מגניב.
(וטכנית הוא גם בחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת, כך שזה לכאורה לא רלוונטי כרגע. אבל מבאס אותי לוותר על זה)
למרות שלפעמים זה יכול להיות מאוד קורץ ומפתה
חושבת שזה יכול לתקוע, בעיקר אם היה קשר טוב וחזק
לתסבוכים בהמשך...
1 יש סיבה לזה שלא מקובל ידידות בין נשים לגברים
2 זה יהיה מוזר לנתק קשר עם בן אדם כשמתחתנים, ויהיה בעייתי לשמר את הקשר כשמתחתנים
3 האם זה משאיר מקום לקשרים אחרים? שאלה מעניינת, לא בדקתי
אבל אם היתה דרך להשאיר, בהחלט הייתי עושה ביותר ממקרה אחד
אם הוא פתאום יגיד לך שהוא בקשר עם מישהי, מתארס עם מישהי, הכיר מישהי, הציעו לו מישהי, מישהי יפה בעיניו, חושב להתחיל עם מישהי. מה תגובתך? סבבה או אמאלה.
אם סבבה, אז אין בעיה, תהיי איתו בידידות, זה אפשרי. זה גם הגיוני עם יש לך דברים משותפים.
אם אמאלה, אז יש לך רגשות אליו וגם אז את יכולה להשאר בקשר של ידידות מתוך תקווה שלך שיום יבוא ותחזרו לקשר רומנטי. זה כבר סיפור שונה לגמרי.
- זה לא ידיד. מבחינתי, קשר כזה הוא כן עוצר מפני קשרים אחרים.
- וזה לא פייר לצאת עם מישהו ולא לספר לו, כי אם פתאום יסתדר עם האקס, אז מה תרוצי אליו ותספרי לו איזה תירוץ?
- וזה לא פיר כן לספר לו, ולשים אותו במקום שהוא מספר 2 למישהו שאת רוצה יותר.
אני קוראת בין השורות, שאת רוצה אותו ומוכנה לקחת כל דבר שהוא נותן לך. אם הוא נותן לך ידידות אז את אומרת סבבה.
אני חושבת שהתגובה שלך צריכה להיות הפוכה. לנתק איתו את הקשר לתקופה מסויימת, לחכות שהחול ישקע שהכל ירד. לשכוח אותו עד כמה שמצליח לך. לתקופה הזאת (חודש-חודשיים) ואח"כ לחשוב על השאלה הזאת שוב.
המטיילת בארץבלי נדר.
שנשמע ונתבשר בשורות טובות!
קיט - קכא
מה זה דייט ראשון בשבילכם?
איך אתם חושבים שכדאי שהוא יתנהל?
חוץ מלהגיד "שיהיה כיף, שיהיה נעים"
אשמח לרדת לרזולוציות יותר קטנות - על מה מדברים ועל מה לא מדברים? לאן מנסים למשוך את השיחה?
עד כמה אתם זורמים עם האדם מולכם? מה נותן לכם להרגיש בטחון בסיטואציה שיכול להות מוזרה/מביכה?
מה הציפיות שלכם מבחינת התחושה שבמהלך/אחרי הדייט?
אתם שואלים שאלות של היכרות או סתם מדברים על הא ועל דא?
(בטוח לא דייט ראשון... אין לי שום סיכוי לצפות מראש מה יהיה או איך יתפתח)
מבחינת פרטי השיחה זה לא כל כך משנה.
מבחינתי, אני חותר להפגת המבוכה והגעה למקום נינוח ככל האפשר, כדי שהיא תוכל להתנהג יותר בטבעיות.
הדרך לעשות את זה- לשים לב באילו נושאי שיחה היא מרגישה "בבית" ולהתמקד שם, העלאת נושאי שיחה ברגעי שתיקה, ובאופן כללי ניסיון להגמיש את האווירה ולזרום כמה שיותר.
מעתיקה את תגובת הניקית היקרה שכתבה לי באישי על השרשור
התחברתי מאוד לתוכן הדברים, ואני חושבת שזה ראוי לקבל שרשור בפני עצמו
"אבל בפוטנציאל, אם לא היו את הנסיונות האלו
הגברים היו במעמד ובדרגות גבוהות מאוד לדעתי."-
יש דרגות שונות של אנשים, אמת.
יש כאלו שמלידה נולדו עם טבע שיותר קל לו וטבעי לו להתדבק בה', מה שבדר''כ מגיע עם זכות אבות ודורות קודמים שעבודתם הרוחנית היוותה כַּן ומצע לדורות הבאים אחריהם.
ויש כאלו שאולי הגיעו מ''בית לבן'', ''בן גרים'' ומכל מיני מקומות כאלו, שלהם לא היה את הבסיס הזה, או שגדלו בבית כזה אבל בלי כלים מותאמים למקומם שיחברו את הלב למקום ב''ה.
לאלו ולאלו יש ניסיונות גדולים, וכלל מסור לנו מחכמינו-
כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו!
העמידה בניסיונות ובאתגרים הם הדרך לגילוי הגדולה של האדם.
למה נתנסה אברהם אבינו בעשרה ניסיונות? פרשנים אומרים שזה היה כדי לגלות לעולם את שכיית החמדה הזו,
לגלות לעולם את גדולתו של אברהם אבינו, שכולם יראו וידעו למה דווקא בו בחר ה' להיות אב וראשית לאומתו.
הגילוי היה דרך העמידה בניסיונות ובאתגרים, בעמל ובעבודה. וכן נמצא גם אצל כל גדולי ישראל.
הרב עדס מזכיר בספר דברי יעקב פרקי מחשבה את דברי הלשם שבו ואחלמה,
שנשמתו של אלישע בן אבויה היתה גדולה מנשמת רבי עקיבא,
ולכן היה לו יצר הרע גדול יותר, ולכן גם היו לו ניסיונות גדולים יותר,
שאם היה עומד בהם היה משיג דרגות נשמה גבוהות יותר.
הניסיונות מלמדים מאוד על גדולת הנשמה.
כדאי להגיד את זה גם כן, כדי לא להחליש את את האנשים בדורנו שהם גיבורים אמיתיים. באמת.
נשמות גדולות של דור מיוחד. אין לנו השגות של דרגת של רבי עקיבא ומסירות נפש כזו,
אבל אנחנו משתדלים במה שה' נותן לנו. וידוע שבדור עקבתא דמשיחא הניסיונות קשים יותר והכלים, כלים של דור עקב.
דור אחרון. שיש בו קושי, והאמונה היא אחד הניסיונות היותר גדולים בדור הזה.
וכי אפשר לומר לאדם אין לך אפשרות להגיע לדרגות גדולות וקרבת ה' גדולה בגלל שיש לך ניסיונות?
אדרבה! הניסיונות הם הדרך שלו להגיע לה'. דרכם נגיע לקרבת ה' גדולה יותר,
בין אם יש זכות אבות קרובים וצדיקים ובין אם לא.
בדורנו זה מתחדד יותר ויותר -
זה אנחנו מול ה', כל אחד ואחת מול ה', וה' רוצה את הלב. רחמנא ליבא בעי.
בדור שלנו מסירות הנפש היא ברמה אחרת, כל אחד מוסר נפש בדברים הקטנים ביום יום.
גם אם אנחנו לא בדרגת רבי עקיבא שהיה מוכן למסור נפש ממש על קידוש ה' בדרך שבה עלה לשמיים,
וגם לא בדרך שבה חי במסירות נפש על לימוד התורה שבמשך 24 שנים היה מחוץ לבית ללמוד וללמד תורה,
אולי יחידי סגולה, יש ערך עצום למסירות הנפש שבמקום ובדרגה שלנו, איפה שאנחנו.
מסירות הנפש שלנו היא על החיים, על הבית, על קדושת החיים.
ואת זה רואים בשפע על ימין ועל שמאל.
אז אולי לא כל אחת ואחת ימסרו נפש דווקא על לגדל ולגדול כתלמידי חכמים וכאלו שישבו שנים ללמוד תורה,
יש כאלו שזה עניינם ואשרי יולדתם ומי שמגדלת אותם.
אבל בל נמעיט בערך ובחשיבות של מסירות הנפש הנוספת והחשובה לא פחות שבדורנו -
לשמור על קדושת החיים והמשפחה, ועל הלב הרגיש והחי שמבין מה אמת ומה לא.
הלב שואף, כוסף ורוצה קרבת ה' ולחיות חיים של גובה רוחני ונשמתי, כי לשם הוא שייך,
ולשם הנשמה מחוברת.
ויש לנו דרכים להגיע לזה בכלים שלנו, כל אחד בכלים שלו.
הנשמות גדולות והאורות ענקיים.
הרב ישראל אברג'יל כתב פעם באחת החוברות של מסילות אל הנפש,
שרבות מדורנו הן נשמות גדולות מדורות קודמים, שבאו לתקן את שנדרש מהם, ולזכות לחזות בגאולה.
אבל בל נשכח שזה קורה עם הכלים של דור עקבתא דמשיחא.
ולימד אותנו דוד המלך ע''ה: "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה'', ה' רוצה את הלב הפועם אליו.
לב אוהבהוא יהלום בפני עצמו
בין אם הרמה הדתית שלו היא X או Y
נפש של יהודי זה משהו מיוחד
ובעיקר של יהודים בדור שלנו
נמאס לי שאנשים אומרים כמה הדור שלנו עלוב
זה ממש לא נכון!
גם האמירות בחוץ-
אומרות שהדור מורכב. יש הרבה התמודדויות...
לא ממקום של עלוב חס ושלום...
אני שומע את זה יותר מדיי פעמים מכל מיני מקומות וזה פשוט מרתיח אותי
זלזול מסוים באבות אבותינו...
ברצינות, אנחנו לא טובים משמעותית מאבותינו. אם אתה יכול לומר בוודאות שכל יהודי בדורנו הוא יהלום, זה נפלא, אבל זה יהיה נכון גם לגבי כל יהודי לפני מאה ואלף שנה
תורה שדנתי איתם
אני יודעת ששאלתי גם בשנה שעברה, בעיניי אלה שאלות שכדאי לשאול בכל שנה ובכל מקרה יש לנו כאן הרבה חברים/ות חדשים.
איזה ציפוי הייתם? איזה מילוי? ולמה כמובן! |התשובה המקורית ביותר תזכה בסופגנייה.. בהתאם לתקנון |
מי שלא אוהב/ת סופגניות אפשר לענות גם על לביבה ואפשר גם רק להתייחס למהות.
ובקישור למהות הפורום
האם יש קשר בין הציפוי לציפייה? (תודה לוהוא ישמיענו על החידוד בשנה שעברה)
איזה ציפוי בעיינכם הכי חשוב להביא לקשר זוגי? ואיזה מילוי?
ובעצם, האם בכלל יש חשיבות בציפוי, או רק המילוי הוא החשוב בקשר?
ואיזה איזון צריך להיות ביניהם?
ולגבי הרושם הראשוני - מי חשוב יותר - הציפוי או המילוי?
האם בדייט ראשון אתם מתבוננים רק בציפוי או מקפידים להתבונן בעיקר במילוי?
עד כמה הציפויים הצבעוניים והססגוניים נותנים מקום בהחלטות שלכם, אם בכלל?
וכמובן - לא לשכוח, מי אתם: איזה ציפוי? איזה מילוי?
האם הציפוי שלכם תואם את המילוי? או שיש לכם ציפוי מסוים, אך כאשר נותנים את הביס מגלים מילוי שונה קצת? האם זה משתנה?
ואיך אתם חושבים ששופטים אתכם? לפי הציפוי ההוא, השונה? או לפי המילוי, פנימה?
חודש טוב,
מלא אור וגבורה לכל אחד ואחת בתחומים שצריך ![]()
האתגר שלי הוא למקד את הציפיות. ציפיות שלא נלחמות במציאות אלא צפיות שבנויות מתוך במפגש העדין עם המציאות.
הציפוי הוא דרך לחוות את המציאות שעדיין יש לי מרחק ממנה.
לא נראה לי שאפשר להפריד בין הציפוי למולי בהקשר הזה כי הציפוי נובע מהמילוי.
מה שכן - העניין הוא לראות בזולת (בן/בת הזוג) את המילוי דרך התבוננות זהירה בציפוי.
ולתת למילוי האישי להשתחרר ולהיות מוצג דרך הציפוי.
העיקר הוא המילוי אז אני במילוי.
לפעמים זה מילוי מאכזב - פרג..
לפעמים הוא טעים - שוקולד.
באלי לבחור ריבה - כי היא דביקה... הדבק שבין האנשים הוא מה שנצרך 
ציפוי עדין של אבקת סוכר- משהו פשוט.
מילוי ריבה רגילה - בלי התחכמויות
תכלס לרושם ראשוני הכי חשוב המילוי כי האישיות מקרינה , אבל בסופגניות הכי מרשים הציפוי, ככה שההקבלה לא תעבוד במקרה הזה
אהממ אני משערת שאני קרמל מלוח.
היי, נרשמתי לשגרירים בלב לפני בערך שנה, ולא קיבלתי שום הצעה (זה סביר? אני לא יודעת אם היו הצעות שנדחו ע"י הצד השני).
השגרירה שלי היא מישהי שלמדתי איתה תקופה.
נראה לכם שכדאי לי לחפש שגריר אחר?
בסופו של דבר היא לא חייבת לי כלום, אבל לה יש את הגישה למאגר...
מכירה עוד שגרירות שהן יותר מבוגרות ומנוסות, ולכן חשבתי אולי לעבור אליהן.
למישהו יש ניסיון עם זה?
*זה מאנונימי כי אני מתביישת בזה שאין לי הצעות...
ואפשר כמובן להציע "אולי אם לא יפריע לך ארשם דרך מישהי אחרת, בנוסף אלייך אולי, כי אם לך לא עלו רעיונות אולי אצלה כן יהיה משהו"
ואת ממש לא צריכה להתבייש שאין לך הצעות!! זה ממש לא אומר עלייך שום דבר שלילי
תשאלי את השגרירה שלך למה היא לא מציעה לך. וזה לגיטימי לעבור לשגרירה אחרת אם הראשונה לא מציעה כלום.
מה זה היא לא חייבת לך כלום? היא לקחה אחריות עלייך. נכון שזה מתוך התנדבות ורצון טוב. אבל בסוף היא לקחה על עצמה אחריות, והיא צריכה למלא אותה.
מעצבן שיש אנשים שמתוך רצון טוב להתנדב הם לוקחים על עצמם אחריות שהם לא מסוגלים לעמוד בה. והאדם שתלוי בהם בסוף נדפק.
גם לי קרה פעם ששלחתי את הפרטים שלי לכמה בנות שפרסמו את עצמן שמתעסקות בשידוכים, ולא קיבלתי מהן שום הצעה, וכששאלתי אותן הן ענו שאין להן זמן לעסוק בזה, ובסוף הן לא מתעסקות בשידוכים. וזה מעצבן, כי למרות שזה בהתנדבות, עדיין הן לקחו אחריות מסוימת, אני פונה אליהן כי אני סומך עליהן, ומעצבן לגלות שבסוף לא היה להן זמן לעסוק בזה. ואני במקום לפנות לשדכנים שבאמת יביאו לי הצעות, בזבזתי כמה חודשים על שדכניות שבסוף הבינו שהן לא מסוגלות למלא את השליחות שהתנדבו אליה.
זה כמו שמישהו יתנדב למד''א כי הוא רוצה לעזור, ובפועל כשקובעים לו משמרת הוא לא מגיע. אז מה זה עוזר הרצון הטוב אם בסוף אין לקיחת אחריות ועשייה.
לא יודע אם השגרירה שלך ככה. אולי היא כן משתדלת ומנסה אבל לא מצליחה להביא לך הצעות. לכן שווה לדבר איתה.
אני דיברתי על כאלה שבסוף הבינו שאין להם זמן לעסוק בזה בכלל. אם השדכן כן מנסה אבל לא מצליח, זה לגמרי לגיטימי.

ועל פי זה להציע הצעות.
אני מכיר משהו שהיה שגריר והכיר לחבר שלו מישהי מהמאגר של השגרירים אע"פ שהוא לא הוא עצמו לא היה במאגר.
כל שגריר שנמצא יכול להסתכל ולהציע לך, גם אם אין חלופה רשמית. ככה נראה לי.
בכל אופן תשלחי אולי הודעה נחמדה לשגריר, אין מה להפסיד 
להבדיל, כמו בצבא - צריך את הבנאדם הנכון במקום הנכון.
באמת מצופה משגריר שיקח אחריות על החבר'ה שהוא לקח ויחפש בשבילם.
אני מאמין שיש שגרירים שונים ביחס לכך.
אם יש שגרירים סטלנים שסתם משעמם להם ולוקחים אחריות ולא מבצעים אותה זה לא בסדר אבל אני אישית מכיר שני שגרירים מעולים. מכיר שני זוגות שהתחתנו דרך שם.. מה עדיף, לא לתת אמון ולא לפתוח פרוייקט נפלא כזה עם שגרירים מסורים?
צריך להעריך את כל הארגונים/מיזמים הללו - הם תורמים רבות.
ואני אישית לא חשדתי בשגרירים עד מה שאמרת וגם אחרי מה שאמרת - אני מאמין שרוב מה שהולך שם זה מתוך רצון טוב וכוונה טובה. ויש שם גם חוקים מאוד מאוד ברורים ואני מאמין שהרוב המוחלט עומדים בהם.
ווגם אני טועה - צריך לבחון כל פרוייקט לגופו האם הוא מצדיק את קיומו הטובה שהוא מביא גדולה על פני הרעה. ממש מאמין שזה מצדיק את הקיום.
אז - מה גרם לכם להתחיל לצאת? באיזה שלה החלטתם שזהו, שומעים ויוצאים?
האם הגיעה החלטה שבעקבותיה התחלתם במסע או שבאה הצעה שדרבנה אתכם להתחיל ומשם השאר היסטוריה?
תודה מראש למשתפים בתהליך.
ברגש - בדידות שחברים לא יכולים למלא
בשכל - הבנתי שאני רוצה להקים משפחה
יש אנשים שמרגיישם את זה כבר בגיל 16-17...
בוא נאמר את זה בשפה 'רחובית' - שישיסט שמתחיל להנות מלפלרטט עם בחורה, עדיין לא מרגיש צורך בקשר עמוק.
חברות בין חברים מאותו מין היא מספיקה כדי לא להיות בודד בגיל הזה. לא צריך דווקא מישהו/י מהמין השני.
בגיל יותר בוגר - לא משנה כמה חברים יהיה לך ולא משנה כמה טובים הם יהיו, אם אין מערכת יחסים זוגית - הבדידות מורגשת ממש ממש. זה צורך הרבה יותר עמוק מהצורך החברתי בחברים
מה זה 'בשלות'?
אתה רוצה? אתה יכול? אם כן - תעוף על זה
הגיוני מאוד שגם בגיל הזה קשר עם בחורה הוא יותר ממלא מקשר עם חבר אבל לא נראה לי ברמה שזה יכול להיות יציב
הבגרות היא לא רק מה שיכול להפוך את הקשר ליציב אלא היא הרצון שיהיה דבר כזה - קשר יציב.
עד היכן היציבות מגיעה? עד הרצון להוליד ילדים משותפים.
לפעמים הצורך בקשר זוגי בא לכסות צורך אחר אצל הנער,
זה לא קשור לרצון בריא שמתעורר בגיל שיש בשלות.
זה קשור לצורך כלשהו אחר שהילד חושב שיתממש לו בזוגיות או שבתכלס הזוגיות ממשת לו אותו
היא מדגישה שם,
לבחור להתחייב בתקופת הדייטים:
"חכמת אדם תאיר פניו"
ממש כך.אנונימי בלנ"וציטוט מהכתבה
"אשתו של חלוץ אינטר לאוטרו מרטינס הגיעה למסעדה במילאנו עם בן זוגה הכדורגלו, וקיבלה תפריט "חלק", שלא כתובים בו מחירי המנות...
לדבריה, היא נדהמה לגלות שיש מסעדות שבהן נשים מקבלות תפריט שבו לא מצוינים המחירים, ואילו אצל הגברים כן כתובים המחירים והעלות של כל מנה"
![]()
יעל מהדרוםאחרונה
ברוקולי
חושבת בלבכמה זמן עבר מהקשר ההוא?
תחשוב על זה שבעזרת ה' כשתכיר את אישתך היא תשכח ממך לגמרי!
כלי פשוטהקשר הסתיים מצידה? אולי תנסה להבין דרך צד שלישי למה היא לא מעוניינת להמשיך ואם זה מוחלט?
לשמוע סיבה יעזור לך לשחרר, בד"כ כשיש סיבה אמתית למה לא, היא הדדית.
אני בדרך כלל מספקת סיבה אמתית(חוץ ממקרים חרגים ממש)
מה שכן, נתקלתי לא אחת בבחורים שלא מספקים תשובה אמתית
אולי זה לא מה שקרה אצלך, אבל בעיניי זה מעיד על זה שהקשר לא היה עמוק.
כי בכולנו יש גם צדדים פחות טובים.
זה טוב ונחמד להתלהב מכרטיס, מפגישות ראשונות.
אבל אלה דברים חיצוניים יותר, טכניים יותר.
עם הזמן אנחנו הולכים ומעמיקים את הקשר, נחשפים לצדדים הפחות נחמדים של האדם.
לכולנו יש מעטפת חיצונית, אבל עולם פנימי עשיר שמכיל בתוכו הרבה מאוד, לטוב ולמוטב. וגם אם הכל היה פרחים ופרפרים מבחינתך, זה לא אומר שכך יהיה גם בטווח הרחוק יותר.
אני לא רוצה מישהו שיאהב בי הכל. אני רוצה מישהו שיחזק אצלי את הדברים הטובים, ויעודד אותי להשתפר בנקודות בהם אני פחות חזקה. אני רוצה שהוא יהיה מודע לצדדים הפחות טובים שלי, את נקודות החולשה שלי, ושיאהב אותי על אף זאת, ללא תנאי.
בנוסף, משהו שמאוד חשוב לי בקשר, זה הדדיות. ואם אין את זה מהצד השני, אין לי מה לחפש שם. אי אפשר לכפות על הצד שלא רוצה, אז ממילא זה לא שייך...
לא תמיד קל לשחרר, ולא תמיד קל לא לערוך השוואות בין קשרים - אז אולי כדאי לחכות קצת, להתמודד עם מה שהיה, לעבד את החוויה. לצאת לדייט רק אם יש לך הצעה שאתה באמת מאמין שיש לו פוטנציאל, שיש לך כוחות להיפתח שוב, ולתת למי שזאת לא תהיה להיות עצמה, על היתרונות והחסרונות שלה.
"אני לא רוצה מישהו שיאהב בי הכל. אני רוצה מישהו שיחזק אצלי את הדברים הטובים, ויעודד אותי להשתפר בנקודות בהם אני פחות חזקה. אני רוצה שהוא יהיה מודע לצדדים הפחות טובים שלי, את נקודות החולשה שלי, ושיאהב אותי על אף זאת, ללא תנאי."
אז כל מי שבא בגישה של עין טובה פסול מבחינתך? כי הוא רואה בך את הנקודות הטובות ועף עליהם?
ברור שכשהקשר מתעמק יתגלו דברים שפחות נחמדים אבל נראה לי גרוע מאוד לבוא בגישה של "לחפש נקודות חולשה"
ואיפה אני תופס אותה ב"למרות זאת"
א. התכוונתי לומר שגם נשים עם עין טובה יכולות להתפרש כמרצות
וזה לא קשור להבדל בין המנים
ב. אני מוסיפה שכשאדם עם עין טובה נתפס כמרצה זה בדרך כלל כי לאדם שמולו יש כנראה עין פחות טובה
או יותר שיטחית. זה לא אומר שעין טובה היא לא דבר נכון.
זה מצויין לראות נקודות טובות, ואפילו הכרחי.
אני לא אומרת שצריך לבוא לפגישה של בוא נמצא סיבה למה להיפרד.
אבל לצייר בראש תמונה שלפיה מישהי שנפגשת איתה פגישות בודדות (הרי מדובר על קשר קצר) היא בדיוק מה שחיפשת, בעיניי זה אשלייה, וזה מסוכן בגלל ההשפעות הנפשיות של זה - כי אולי היא בדיוק מה שחיפשת בשלב 1, אבל עוד לא העמקתם לשלבים העמוקים יותר, ושם אפחד לא דיבר על התאמה.
ובעיניי זה חשוב כדי שנדע לסגור בנפש שלנו את הקשרים הקודמים כדי לתת מקום לחדשים. כשאנחנו עוזבים את הקשר ואנחנו מכירים רק את הנקודות החזקות של מי שנפגשנו איתו, זה קצת כמו חלון ראווה. מוצרים נוצצים שהם לא שלנו, ולא בדקנו איך הם באמת עובדים אצלינו בבית. ואז אני משווה את מה שהזמנתי באינטרנט למה שאני רואה בחלון ראווה, והפערים יכולים להיות גדולים, ואז זה מבאס.
.
אני יכולה איכשהו להבין אותך בגישה הזו כהתמודדות עם קשר שנגמר שמתאימה לאנשים מסויימים
אבל לבוא ככה לקשר ממש לא מסכימה
ברור לנו שהבנאדם שעומד מולנו לא מושלם, יחד עם זאת אנחנו באים בגישה של עין טובה ושל הסתכלות חיובית על הבנאדם שעומד מולנו, ההסתכלות הזו היא לא אשליה. היא רואה דברים שהם אמתיים לגמרי, היא טובה וחיובית. להגיד "אהבתי בה הכל" לא הכוונה שהוא מכיר אותה לעומקי עומקים ואוהב אותה ברמה הכי גבוה של האהבה
הכוונה היא שהוא אוהב בה את ה'הכל' שראה עד עכשיו,
ובאסה שהוא לא יכול להמשיך את הקשר הזה.
אני מאמינה לגמרי שפותח השרשור לא התכוון שאין לבחורה שמולו חסרונות.
ואדרבה. אם את אומרת שבוחרים 'למרות' החסרונות, אז גם אם היה לה חסרונות זה לא מה שיגרום לו לשחרר
אז למה זה אמור לעזור לו?
לספר לחברים משפחה מי שאפשר
לפרוק את זה בשחרור אנרגיות
ולראות אחרי טווח זה מסויים אם התחושה הכללית משתפרת
זה מדוייק יותר, כי זה מכיל את הדברים שעוד אינם, לעומת ההנכחה שהיתה בניסוח הקודם.
מזדהה לחלוטין עם תחושת התסכול והדכאון. במיוחד שזה הגיע בצורה חד צדדית לחלוטין.
אולי קצת נחמה שיש שזה היה קשר קצר, כי ארוך יוצר כנראה היה כואב יותר.
אני מאוד מקווה שתזכה להרגיש את זה שוב בקרוב, וגם לממש את הפוטציאל.
האיש חתך כי כנראה אני לא מספיק צדיקה או "שמורה" בשבילו.
איך זה מרגיש לי?
אני רחוקה שנות אור מלהיות צדיקה, בחיים לא אהיה צדיקה. התייאשתי מלזכות בחתן צדיק,כנראה לא מגיע לי ולא יגיע לי וזהו
עד כאן @וידויים בלנ"ו
למה אתה מסתכל עליך כילד?
סוף סוף אתה מתחיל להבין שזה מתקרב וזה מזעזע וזה גורם לעבור תהליך שאתה עכשיו בתחילתו. בהצלחה!
זה יקרה במוקדם או במאוחר לכן אני מציע לך להתכונן.
לחשוב על כך צעד אחר צעד.
לא צריך הכל בבת אחת.
זה לא שינוי מהקצה אל הקצה. זה תהליך.
לא רק אצלך, אצל כולם זה ככה
שלילים, יש להם מקור, איזה נקודת אמת טובה שמשם הם עלו.
תנסה לחשוב מה מפריע לך בזה?
למה יש לך רצון והשתוקקות ככ גדולים שכשאתה רואה שלשני יש אותו זה גורם לך לכאב ומשקף לך כמה אתה רוצה אותו
זה נשמע כמו שזה פוגש אותך במקום שקשה לך איתו, נראה לי רוב מקרי הקנאה זה ככה
הרגש עולה כי יש איזה נקודה שאתה מרגיש בה חוסר, שאתה רוצה למלא, בלי קשר לשני
תנסה לחשוב מהו, ולמה זה טוב הרצון שלך ואיך אתה יכול לנתב את החיים בשביל לממש אותו
גם אם זה יקח זמן
תנסה להתבונן לעומק מה התפיסה שגורמת להרגשה.
מה שבטוח- אל תכעס על עצמך, אבל כן תשדר לעצמך שהטוב של השני לא משפיע על המצב שלך לטוב או לרע.
אתה בגיל שאצל הרבה מאוד הרצון והבלחיזם מתחיל להשתולל ולכל אחד יש את הטריגרים שלו...
נשמע לי גם לתת לאנשים רעיון לצאת קצת מהקופסא ולנסות לאמץ גם התנסות אחרת