פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 212)

לקו"ח

בהצלחה לשניכם!

בעזרת ה'! בקרוב ממש!!

איך חומוס מלכלך?

אם כבר פלאפל.. חח וזה באמת לא כדאי לנסות בבית..

כנל לא לא לאפה שווארמה עמוסה בכל טוב הארץ שמתפרקת רגע אחרי הביס

תחשבי שחומוס לא אוכלים עם סכין ומזלג, מנגבים עם פיתה. אז זה מיועד לפורענות 😅

הבעיה מתחילה כשההורים מעורבים בצורה לא בריאה

אם הבחור לא מזמן סיים צבא וכרגע מקבל החלטות לגבי העתיד, אין מניע שיתגורר בבית הוריו. מאידך, אם מדובר במישהו בן 25 שמתעקש על הבישולים והכביסה של אימא, זה אומר דרשני

שאני חושב שאחותו יכולה להתאים לי, ואשמח אם הוא יכול להציע לה. 

תמצא חבר שלישי שאתה סומך עליו שידבר עם החבר ויגיד לו "תגיד, פלוני ואחותך - לא שידוך טוב?" כאילו זה רעיון שלו וזהו, מזל טוב.

כדי שאם זה לא ילך לא תסתכסכו

כבר עשיתי את זה בעבר... דווקא חבר שלי היה שמח מהרעיון

אבל מחליטים על שיר שהוא "שלנו" ובכל פעם כששומעים את השיר הזה נזכרים זה בזה.

או לחילופין - כשרוצים להיזכר, שומעים את השיר הזה

האמצעי עוזר להלביש את הרגש על משהו ממשי.

מתי שהרגש לא מולבש על משהו ממשי אין לו אחיזה.

לכן אפילו כתיבת מכתב/שיר היא הבעת הרגש באופן ממשי

כמובן שזה רק המלצה למי שטוב לו

להשתמש בדובי כדי להיזכר בבעלך או בשיר זה לא באמת משנה

אבל זה סוג אחר של חוויה.

(אני חושבת שלהיזכר סתם באדם זה שכלי.

להיזכר ע"י שיר זה יותר רגשי)

שמהשעה הזאת יישארו כמה שיותר מזכרות וזכרונות

ולהעביר את השעה הזאת עם מקסימום "יחד"

ובאמת מנחמת!

עדיין אין בטחון בקשר אחרי דייט שתיים ואין שום התחייבות ולכן זה טריוויאלי לומר שהיה לך נחמד אבל לא מתאים לך להמשיך.

אם נרד לרזולוציות ברמת הניואנסים - טיפה סמול טוק ואז לומר שאת רוצה לשתף שמרגישה שהיה נעים וסבבה אבל זה לא מתאים. זה מה שאני מכיר, זה מה שנשמע לי סבבה.

אף פעם זה לא נעים להיות בצד הזה, לגמרי נכון.. מנסים כמה שיותר להקל על חוסר נעימות וגם על תחושה שלו. זה נראה לי הדבר הנכון.

למה?

כי נניח תשאל אותי איך היה היום שלי, ואני אתחיל לפרט ולשתף בדברים שעברו עליי, ואז נוצר מצב עוד יותר לא נעים כשאתה בא להיפרד.

והוא באמת אמור להיות ממש קצר.

מצד אחד אני ירגיש שהיא מתייחסת אלי כבנאדם בעל רגשות ותחושות בלי קשר אם נפגש או לא.

מצד שני אני ירגיש שהיא לא מורחת אותי.

זה נראה לי השילוב המנצח.

לא ישר "שלום רציתי לשתף וכולי..." זה מרגיש לי טיפה לא נעים.

עם מישהו שסומכים עליו, בעל ניסיון.

אבל אם את חושבת שיש פערים, לא סביר שגם הוא חש אותם?

בשיחה כזאת הייתי מנסה להגיע כמה שיותר מהר ללב העניין.

השיחה הזאת לא אמורה להיות ארוכה. פגשת אותו פעמיים בחייך. זה עניין של דקות בודדות (אם בכלל).

לדעתי את גם לא צריכה לתת לא סיבה מפורטת.

אני חושבת שנכון לתת פידבק חיובי (כמובן על דברים אמיתיים שקרו בשיח - נניח, היה לי מאוד מעניין איתך\גרמת לי לחשוב בצורה אחרת על משהו), אבל למרות זאת אני חושבת שזה לא מתאים. ואפשר לאחל לו גם בהצלחה בהמשך הדרך ושבת שלום.

כשנפרדים ממישהו בשלב מוקדם, בעיניי זה יותר מבאס מאשר פוגע. כי זה לא שלמדת להכיר את האישיות שלו לעומק וזה מה שמפריע לך, ואז ההיפרדות תפגע בו. מבאס כי שניכם השקעתם כוחות ומאמץ.

אם אמשיך את השיחה שלך:
הוא אומר ״נורא נהנתי ואני רוצה להמשיך, איך היה לך?״
ואני: ״גם אני נהנתי אבל אני מרגישה שזה לא מתאים״?

הוא: "תודה לך על הזמן שהקדשת לי, בהצלחה בהמשך".

אני: "תודה רבה, גם לך, שבת שלום".

*בונוס: אם את מכירה חברה שלך שאולי כן תתאים לו, אפשר להעלות את זה כאופציה.

ולא להתחמק.

גומרים קשר עם בן אדם? המינימום זה לעמוד מאחורי המעשים שלנו ולהסביר למה ואת האמת.

זה לא מה שאת מחפשת? לא מתאים לך? סבבה, תגידי את זה.

אם אין לך הסבר מספיק טוב לספק לו במילים פשוטות - אולי כדאי לשקול מחדש את הצעד הזה...

שקרה לי כמה פעמים שהפרטים היו ממש לא נכונים -

נגיד בחור שכתב שהוא לומד בישיבה,

ובפועל הוא מסיים כבר תואר ראשון ומתחיל תואר שני.

או בחור שכתב שהוא מורה (זה קרה לי אתמול)

אבל במקרה אני מכירה מישהי שעובדת שם והיא אמרה שלא קיים אצלם מורה כזה (אולי הוא מורה לחוגים או מדריך בצהרון שזה בסדר.. אבל הוא לא מורה).

1.

מה זה פרטים ישנים?

אז למה הבחור הזה שולח אותם?

זה לא איזו שדכנית שהשם נמצא אצלה שנה.

זה בחורה שביקשה פרטים וזה מה שהוא שלח.

לגבי 2,

כתוב:

עיסוק: מורה בבית ספר #%*(

המורה מכירה את כל הצוות.. זה לא צוות של מיליון מורים. זה בית ספר יחסית קטן..

בהנחה שמחפשים אדם ולא פרטים, ובהנחה שהוא לא השתנה משמעותית, תיאור של "מה הייתי בעבר" יכול להיות מספיק

כמובן עדיף לפרט גם את ההווה, אבל אני יכול להבין, יצא לי גם לשלוח פרטים לא עדכניים (אולי לא בכזאת קיצוניות)

ז"א אחד עם פרטים בלי קשר למציאות..

ומרוב שהבנתי שהוא לא קשור אלי, 

רק הייתי נחמדה והעברתי איתו שעה וחצי.

עדיין לא נפגשתי.

אבל מוזר לי שהפרטים לא נכונים..

אבל זה כבר לא פעם ראשונה שזה קורה.. (עם בחורים שונים) וזה רק על בחורים שביררתי עליהם בכלל..

יש קווים אדומים מוגדרים מראש שעליהם אי אפשר לוותר.

בתוך הטווח הזה יש אפשרות לתמרן, מכמה סיבות:

א. הצד ה"חזק" יותר יכול למשוך את צד ה"חלש" לכיוונו, אם יש רצון כזה. 

ב. גם להפך, אולי יש משהו בצד שפחות ממני שמושך אותי מסיבה כלשהיא וזה יכול לעזור לי לשחרור תכונה מסויימת (שלאו דווקא קשורה לדת או לזוגיות. כמובן בתוך הגבולות שהגדרתי מראש).

ג. פער דתי מפריע בעיקר בחינוך הילדים או בדברים חיצוניים כמו צניעות שכל הסביבה רואה. אחרת, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ואני לא צריך להתערב. אז אם יש תכונות אחרות ואופי שמתאים לי להסתדר איתם יותר - פער דתי, כשהוא בתוך הגבולות האדומים, לא אמור להיות סיבה לשלילה.

1. לדעתי חשובה הקירבה ברמה הדתית, כמה שפחות פערים בנושא הזה יותר טוב..

2. בפרטים הטכניים לא יצא לי שזה לא נכון.. אבל בבירורים ובמסביב יצא לי כמה פעמים.. בכללי כולם נשמעים אותו דבר בבירורים

1. קרוב מספיק כדי להזדהות זו עם זה, ושלא יהיו מחלוקות רציניות לגבי הילדים ודרך חינוכם. זה אחד הפרמטרים הכי מרכזיים בעיניי.

2. קרה לי פעם אחת. הייתי ממש טיפשה וגם אחרי שגיליתי את זה (לא שהוא סיפר מעצמו, עימתתי אותו עם כמה עובדות...) - לא קלטתי כמה הוא לגמרי וממש לא בשבילי...

יש שם שירותים ציבוריים שפתוחים 24/7

תודה!

כתוב נהדר והמילים מעבירות תחושות נפלא.

בכנות, אני לא כל כך אוהבת להסביר דברים שכתבתי בעיקר כי אני לא תמיד יודעת מספיק לעשות את זה..

אבל אני חושבת שפה העניין הוא שלמרות שלפעמים כשנפרדים מרגישים שעושים את זה כי "אני לא שווה" או "הוא לא שווה", זה לא נכון. אני שווה את זה, אתה שווה את זה, רק בינינו זה לא התאים.. זה בעיקר אמירה לעצמי אני חושבת.

ממש שימחתם וחיממתם את הלב בתגובות..

שבוע מבורך!

כתבתי ממש בתמצות.

אולי רק אוסיף

שזה ממש מעודד 

שבסוף ההתאהבות הפנימית היא חזקה הרבה יותר מהחיצונית.

זה מעודד לטווח הרחוק שמחליטים להקים בית ופוחדים שאולי האהבה תדעך עם השנים חלילה.

אבל כשיש אהבה לעולם של השני, שיש שם התרגשות, פליאה, שמחה, הערכה, מהעולם של השני

אז האהבה תשאר ותתחזק בעז"ה.

וזה התפקיד שלנו, להוריד את הקליפות שלנו שלא מאפשרות לנו לראות לעומק את העולם הפנימי

ומשאירות אותנו ברבדים יותר חיצוניים שגם אם יש שם התלהבות לרוב זה חולף.

אשרייך!