פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 221)

אם ניסית שוב וכשלת - את יודעת שסגרת את האופציה הזאת

אם לא ניסית - האופציה תמיד פתוחה

אם זה נמצא במחשבות שלך-זה סימן שזה חשוב לך ואת שאלת פה בגלל שאת חושבת ומאמינה בלב שלך שיש סיכוי.

אני הייתי מציע לך לנסות, אם לא ילך-תדעי שזה לא זה.

בהצלחה רבה!

אבל דינמיקה אי אפשר לצפות מראש. כך שגם אם נדמה לי ששיניתי משהו, והגישה שלי שונה כיום עדיין יכול להיות שבמבחן הדינמיקה הוא יכשל.

בכל מקרה המון בהצלחה

בעיניי כדאי לוודא שעושים דברים אחרים, ואולי שווה לכם להשקיע וללכת לייעוץ זוגי. לשבת עם מישהו מקצועי שיעזור לכם לפתוח את המבוי הסתום. יתן לכם כלים לנהל את הקשר בצורה טובה יותר.

אם כן - אז לא.

אם לא - אז כן.

לא תמיד זה אפשרי, אבל אם כן מצליחים לחדד ולהניח את האצבע על נקודה מסוימת זה יאפשר לדעת יותר האם זה בר שינוי.

זה גם שונה האם רק צד אחד הרגיש שחסר משהו, או ש2 הצדדים הסכימו שמשהו לא עובד. שאז כנראה זה חזק יותר.

 

(אבל בעקרון אני כן חושב שלאחר שעבר זמן מספיק הקשר יכול להראות אחרת, כי אנשים כל הזמנים משתנים. ובפרט כשמצליחים להגיע בגישה שונה. אבל לא מדבר מניסיון)

 

 

וברוכה השבה

תגידי... , את באמת ג׳ינג׳ית?

היה זכור לי שהיא אמרה על זה משהו פעם

מה ברצינות לענות על זה??? טוב קבלו. - לקראת נישואין וזוגיות - סעיף 13

ממש קראה את מחשבותיי ועוד בעבר

ואיזה זיכרון יש לך . אומרים שאת הדברים הכי חשובים תמיד זוכרים.. אולי זה היה חשוב לך 😜

ואני גאה בעצמי 💪

חילך לאורייתא

אם אתה ער בשעות כאלה לא פלא שאתה אח"כ שוכח דברים ורוצים לזרוק אותך מהפורומים...

מכיר את הסיפור עם האמרי אמת והשעות שינה?

אמר לה הבן יקיר, אמא, הלא אומרים שעילוי הנני. ומהו עילוי? מי שלומד בשתי שעות מה שלמדים אחרים ביום שלם. ובכן, כן הדבר אף בשינה. ישן אני בשעתיים מה שישנים העולם בלילה שלם....

אבל האמרי אמת לא שכח דברים, זה אני מבטיח לך 😁

אז סימן שאני לא כזה עילוי.. חבל...|המהום מאוכזב|

אבל עדין יש בך כמה מעלות טובות, אל תתעצב.

הו, מזל. אשנס מתני להתעודד.


עקיבא ניחמתנו

"נתונים יבשים" זה לא מספיק.

 

אם יש סיבה לחשוב שאולי כעת הדינמיקה תהיה שונה - אפשר לנסות. אפילו לומר מראש שבוא נבדוק אם יש סיכוי מחודש לדינמיקה הזו, אחרי שאצלי חל שינוי כלשהו...

וגם זה יתן תחושה טובה יותר

לומר תודה על דברים ספציפים

אפשר להוסיף תודה רבה ועוד תוספות שונות כל פעם שאת אומרת תודה כדי שזה יישמע שונה...

וכן אבל לפעמים זה גם סתם כי היה חסר משהו בהודעה הקודמת ואז כבר מתאים שוב לומר תודה בלי יותר מידיי פירוט על מה...

להלן מקרה אמיתי: (אם הוא/ מישהו שקשור אליה פה- אימלהה איזה אאוטינג)

גם לפעמים אפשר להרגיש שהשיחה עוד לא הסתיימה ואז לשמור את התודה לסוף. 

בכל מקרה את לא צריכה להסתבך יותר מידי, ובטח יותר טוב עודף תודות מההיפך..

 

הכרת הטוב, היא יסוד המוסר - כך אומר הרב קוק זצ"ל.

 

ובוודאי עדיף יותר מידי מאשר ההיפך..

שזה באמת לא מובן מאליו שמישהו חושב עלינו בהקשר הזה (גם כשמוקפים באנשים מתוקים שאוהבים אותנו, לא תמיד זה קורה).
זה באמת לא מובן שהוא מחליט לעשות משהו עם המחשבה הזאת ולהביא אותה לידי מעשה (בטח ובטח כשיש לו עוד עיסוקים בחיים).
זה ממש לא ברור מאליו שהוא ממשיך לנסות גם אם אמרנו לא, או גם אם לא הצליח כמה פעמים (אפשר גם להסתפק בפעם אחת כדי 'לסמן וי'. חוצמזה שגם יש משהו ממש מייאש שאחרי שכבר השקעתי וחשבתי והבאתי לידי מעשה- לא הלך).

(התורה עוסקת בכל מיני מקומות ומקורות בנושא של הכרת הטוב/כפיות טובה ומקשרת אותו לחטא אדם הראשון, לחטא המרגלים, לחורבן המקדש וכו'.. אני לא באמת הבנאדם להאריך בנושא, אבל כן נראה לי חשוב להגיד שזה משהו שאנחנו כאנשים מאמינים/שומרי תורה ומצוות ממש נדרשים אליו..)

להגיד תודה זה כ"כ חשוב- באופן כללי, ובהקשר הספציפי הזה בפרט.

במידה מסוימת גם אני ככה, ולא נראה לי שזה מוגזם.. לפעמים אני מרגישה שהצד השני באמת באמת לא מבין עד כמה זה משמעותי עבורי, ועד כמה המעשים שלו יכולים לשנות לי את החיים.. (;

כן חשוב לי ברמה האישית שה'תודה' לא תהיה באוויר אז אני מפרטת לפעמים (תודה על המחשבה, תודה על המאמץ, אני מאוד מעריכה את הרצון שלך למקד וכו'..)

אבל עדיין.. יש פעמים שיוצא להגיד שוב ושוב כי זה מה שאני מרגישה ומצד שני אולי זה קצת מוזיל כשאומרים כמה פעמים, ואם כך אז יצא שכרי בהפסדי

אבל גם יש לי תשובה לעצמי🙈
שנראלי זה בסדר כל עוד אני באה ומבטאת את מה שאני מרגישה (בלי סתם להגזים), ופשוט לעשות את זה עם השתדלות שיהיה בגבול הטעם הטוב..

ולשים פה משהו יפה שראיתי לאחרונה שקצת קשור.

מתוך "מקודשת" (הרב קרליבך) על כיסוי פני הכלה.

אחרי שחושבים על הדברים לבד, ומבינים שאין לך מספיק כלים לברר את המצב אז מתייעצים

אני חושב שתמיד צריך גם וגם (עם יתרון ללב). 

אבל זה גם תלוי באופי של האדם

חוסר דייקנות ישיבישערית בולטת

שצריך קודם כל להגדיר לעצמך מה הספק, מה הצדדים, מה השיקולים, וכו' וכו'. שיהיה ברור לך ותוכל לפרוש את הדברים בפני עצמך בצורה מסודרת ובהירה.
אחרי זה אפשר להגיע עם זה לאדם שאתה רוצה להתייעץ איתו, וללבן יחד איתו מתוך הדברים האלו.
באופן כזה גם אין ככ סתירה בין הדברים. כשהענין בהיר לך תוכל גם לשבת ולחשוב לעצמך בלי רעשי רקע, גם אם התייעצת ושוחחת על זה עם מישהו. כי הבהירות מאפשרת להפריד.

נדמה לי שזה מתחבר גם מה שכתב עברי אנכי וגם עם מה שכתב ישיבישער ( לא מצליח לתייג...)

( כמובן שזה לא גורף, לפעמים יש בלבול שמצריך אכן דווקא לשוחח עם מישהו בשביל עצם ליבון הצדדים וכו', אבל כעיקרון כללי...)

אני למשל ההפך הגמור...

אבל כן ברור שזה מתסכל מאוד.

כי אין לי כוח ללינץ פה

העלית נקודה חשובה...

אבל לא כולם כמוך .. יש בנים שממש נגד

וזה לא פייר שנפספס את מה שכתבת

לא שזה בהכרח אצל דתיים, יש כאלה גם חילונים

כל אחד והתירוץ שלו...

לא זכיתי לראות... אבל זכותך

לראות סדרות או לא לקום תמיד לתפילה בזמן ובמניין...

מה נראה לך העניין העקרוני שעומד מאחורי זה?

 

לכולנו יש קשיים וכולנו לא מושלמים.

אין אנשים ששווים יותר או פחות גם אם זה נדמה ככה לפעמים.

זאת התמודדות אחת מיני רבות ויש לזה חשיבות מסויימת.

אתה חושב שהפרט הזה ספיציפית צובע אותך בצבע אחר מאשר את חברך שכן קם?

 

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות וכך כל אחד יש לו את הנסיונות והאתגרים האישיים שלו.

בגלל שיש יעד מסויים שלא הצלחת לכבוש אתה שווה פחות בשוק? זאת התחושה שלך?

הכוונה, ששמירת ההלכה אצלה גבוהה משלי ..
או שאולי חכם יותר/ראוי יותר ללמוד מבנות שיעלימו עין מהשחרית שלי לטובת מכלול האישיות שלי את אותו המבט ביחס לבנות טובות שיש פרטים שהן לא מקיימות..

מה אתה עושה כדי להתמודד?
מה המצב האידיאלי?

וגם לכל אחד אמות מידה שונות של מה חשוב ומה קריטי ועל מה תהיה התפשרות

נשמע לי שנכון לחפש מה שאתה רוצה תוך עבודה וצמיחה אישית

1 אני לא שופט אחרים, וגם לא את עצמי. אני מודע לחסרונות שלי, ומקבל חסרונות של אחרים. ולכן בעיני זה לא אמור להפריע

 

2 הבעיה שאתה עושה קפיצה לוגית. לא נעים לך? תחפש מישהי אחרת. השאלה מה הסיכוי של בחור כמוך למצוא מישהי שאין לה את החסרון שמפריע לך להתחבר. האם זה "הוגן" או "לא הוגן" לא אמור להטריד אותך. אנחנו לא במשחק.

מישהי לא נעימה לך? התיוג לא רלוונטי. יכול להיות שהיא לא נשית, או כן נשית, או יותר מדי. זה לא רלוונטי. לא זה לא נעים, אתה ממשיך הלאה.

אתה לא נעים למישהי? היא תעשה אותו דבר. המטרה היא שני בני זוג ששמחים זה בזו וזו בזה.

אם אתה רואה שאתה לא מצליח למצוא מישהי שנעימה לך, או שהן לא מוכנות להתחתן איתך ותצטרך "להתפשר", אז אתה צריך ללמוד לקבל את החסרון הזה, בין אם זה צודק או לא, הוגן או לא.

אם אתה מצליח לקנות את ליבה של מישהי ואתה חושב שלא מגיעה לך מישהי טובה כל כך - תספר לה והיא תראה את זה כמחמאה. אבל אל תתאמץ לשכנע שאתה צודק.

הבעיה האמיתית הרבה יותר חמורה.

כשמישהו פורץ לי לטלפון, ושומע כמה מילים. והוא לא מנסה להבין את רוח הדברים, ובעיקר הוא מחפש להרשיע אותי מסיבות של שנאה ארוכת ימים מצידו.

ואז הוא הולך ומתנסח - כאן בפורום, ובעוד הרבה מקומות אחרים. בכל מיני דרכים שכוללות התחזות, או סתם "שאלה תמימה לדוגמא". כאשר הניסוח מכוון להיות כאילו "בדיקה" של תשובה לבעיה שהוא מייחס לי. "בדיקה" או "עזרה" לפיתרון בעיה שהוא מייחס לי. וכדומה.

וכיוון שהוא גם הלך וישב דברים דומים כדי לשכנע את המשפחה, שבאמת הוא זה שיעזור, ולשכנע אותם שהבעיה שלי היא אותם דברים שהוא משער בוודאות - והוא אומר שהוא מבין אותם בחוכמתו, בעוד האמת שהוא מבין אותם על ידי התבוננות שכרוכה במעשים - או בדו שיח או הרכילות - או בכל דרך, באופן שכולל חדירה לפרטיות - כמו פריצה לטלפון, או דו שיח שנעשה על ידי שאלות ותשובות שמסתירות ממני את כוונתו האמיתית. או רכילות שכוללת הנחת יסוד שאוסרת לשתף אותי בדעותיהם או במה שהם מספרים מפטפטים או מדברים עליי - אבל שהרכילות הזו כן כוללת החלטות שנוגעות אליי, באופן שיכלול את הסתרת הכוונות האמיתיות ממני.

ואז הוא הולך ומסביר לאחים הנחמדים שהוא רוצה לעזור. וכיוון שאתה החכם הגאון שלמד עשר שנים בישיבה, מבחין במהירות שיש לו ידע שתואם למה שנראה לך הגיוני. וכיוון שאתה בין כה וכה לא שש לעזור לי, אלא בבחינת "תשובה" דע מה שתשיב לאפיקורס, "ומעשים טובים" מורידים ואין מעלין. ואז אתה שש על ההזדמנות לקבל עזרה מהרשע, ובלבד שתוכל להיפטר מהעול של האחווה אהבה ושלום עם האח שלך.

ואז האחים הנחמדים הללו, שמסתמא הוא גם כן, יחד עם שאר פורצי הטלפונים, שבתקופה הזו, 15 או 20 שנה אחר כך, שכרגע יש נציגים מכל מגזר וכל הארץ עוקבת. ונציג מכל מגזר ששונא אותך, נותן לך, זורק לך מידע פה ומידע שם, מילה פה ומילה שם, שכל מטרת הדבר הזה, להמשיך ולתחזק את השנאה הזו שכל כך מוצאת חן בעיניהם. - תראה כמה אהובה ההתנהגות שלך בציבור. - ולא רק היהודי. ולא רק הציבור שלך. אלא ממש כלל הציבור כולו! איזו הרגשה! זה בלתי רגיל! לא כל אחד זוכה כמוך לכזה הישג!

אבל אתה, מה איכפת לך? אם יש לך עילה נוספת להמשיך בזה - אז אתה ממשיך. אותך זה משמח, וזה מה שחשוב מבחינתך, מה שהופך אותך, מהבחינה הזו ללא הרבה יותר נעלה מהטרול. אלא המשת"פ אחד מהגרועים ביותר בחבורה המשת"פים שיש לו - חלקם מדעת וחלקם שלא מדעת. והעיקר מבחינתך - לתחזק את דעותיך, גם במחיר מחוייבויות פשוטות של בני אדם.

ואתם כולכם, יושבים, ששים, ועושים חגיגה, רוקדים על הדם, שאתם מדמיינים שאתם זוכים שוב ושוב לחשוב "מחשבות טובות" בנושא - אם "תשובה" זה "דע מה שתשיב לאפיקורוס", ו"מעשים טובים" זה "מורידין ואין מעלין", מה זה "מחשבות טובות"? ובכן, "מחשבות טובות" זה כמה אני גאוותן ונהנה על חשבונכם כביכול, וכמה טוב לי על חשבונכם, וכמה טוב לי באיסור, וכמה וכמה וכמה. אבל אם ככה, למה -אתם- חוגגים? התשובה, ש-אתם- חוגגים, כי לדעתכם "זכיתם" לקיים מצווה להיות כ"יששכר וזבולון". הסטרא אחרא והטרול שהתמכר אליו (וגם פועל בשיטתו כנאמר: "יורד ומסית ועולה ומקטרג, נוטל רשות ונוטל נשמה. רק בהבדל אחד, שהטרול לא נוטל רשות, כיוון שאלוהים לא מינה אותו, בניגוד לסטרא אחרא) - והנה, אתם "זכיתם" להחזיק בידיו של הרשע, שהוא עוסק בתורת הרשע, ואתם ה"תמכין דאורייתא" של תורת הרשע שלו, וזכיתם "לתת את הלחי השנייה" לגאווה שאתם מדמיינים שאני נהנה על חשבונכם. וזו הסיבה, שאתם כרגע בוחרים לאהוב לשמוח וליהנות ברקידה על הדם. כה לחי!

לגבי השאלה על חיסרון רוחני, זה תלוי איזה חסרונות ומה חשוב לך.

לגבי עדינות, אם אתה עדין, זה אחלה לחפש מישהי עדינה. אין מה להתנצל על זה.

ובהקשר הזה, כן חשוב למצוא דרכים להרגיש נוח בדייט ובכלל ולהקרין את זה לבחורה. זה משהו משמעותי.

עדינות זה אופי ויש בזה דברים יפים, אז אפשר להשאיר אותה כמו שהיא פלוס מינוס.

אמרת גם שקשה לך לתת לבחורה תחושת ביטחון ולשדר ביטחון- זה משהו שכן כדאי לעבוד עליו כי זה קריטי ואפשר לתת את זה עם כל מיני סוגי אופי

זה נראלי שאלה של רצון ואיך אתה רואה את זה...
אם תסביר לה שיש קושי במשו מסוים וגם מבחינתך אתה לא רואה את המצב בתור אידאלי( לא אומרת שמעכשיו רק בשבילה תתחיל לקום וכאלה.. זה עניין נטו שלך והיא לא צריכה להתערב במעשים תכלס...) אז הגיוני שהיא תקבל...

בקיצור קושי לא מוריד את הרמה התורנית

אני רוצה רגע להקצין את מה שמשתמע ממה שכתבת:

נראה שהשיטה שאתה מציע זה לקחת את כל נקודות ההתמודדות שיש, לדרג אותם, ואז לתת לכל אחד מבני הזוג ציון.

אתה אומר, אם הממוצע שלנו בערך אותו דבר > אנחנו מתאימים וסבבה,

אם הממוצע של אחד יותר גבוה מהשני > מישהו מתפשר, מכיל חיסרון של האחר כשבעצם הוא יותר שווה רוחנית.

 

ולמה זה לא נראה לי נכון?

אנחנו לא באמת יכולים לדרג את המצוות. השכר של כיבוד הורים ושילוח הקן הוא אותו דבר, למרות שאחד הוא השקעה של כל החיים והשני זה משהו שנקרה בדרך.

ונניח שיכולת לדרג, לעשות ממוצע של הרמה הרוחנית נראה לי כל כך לא שייך ולא מתאים. בעיקר אם יש תחומים מסוימים שמאוד חזקים אצל אחד וחלשים מאוד אצל אחרים.

 

הרבה פעמים שאלתי את עצמי בשיא הרצינות אם הייתי מוכנה לצאת עם מי שיהיה גדול הדור הבא, שאולי מדמה לך את האישה המושלמת. כמובן שאין דרך לדעת מראש לאן בנאדם יתגלגל, אבל יש משהו שמפחיד אותי לצאת עם מישהו עם עוצמות רוחניות הרבה יותר גבוהות משלי. אני רוצה להתחתן עם מישהו שאני אוכל להעריך אותו, את ההתמודדיות שלו, ואני לא בטוחה שאני ברמה של לצאת עם מישהו שלא מתעצבן מכלום, הילל הזקן כזה. כי כשאני מתעצבנת, אני רוצה שיתעצבן איתי.

 

אני חושבת שנכון לחפש מישהו ששואף לשפר את עצמו, להיטיב את המידות שלו. המכלול שלנו מורכב מהרבה מאוד פרטים, כולל הרמה התורנית שלנו. אין קטלוג שמחלק אותנו לקופסאות מסוימות לפי המעשים והמחשבות שלנו. אתה צריך להחליט אם מכלול הצבעים הזה הוא משהו שאתה יכול לצייר איתו תמונה מלאה ומורכבת.

באופן אישי, הגדרתי לעצמי נקודות מסוימות עליהן אני לא מוותרת, שבעיניי מעידות על הכוונות של האדם. מעניין אותי לשמוע על בחירות, התלבטויות והכרעות של מי שאני יוצאת איתו, מאשר למדוד כמה שעות הוא רואה משהו.

ואני אתן לך דוגמא: נניח יש מישהו שהוא בנאדם של בוקר. 5:00 הוא כבר מזמן ער, קיץ\חורף. שנים שהוא מתפלל ותיקין כל בוקר.

נניח שיש מישהו שהוא בנאדם של לילה, ובכל זאת הוא מתאמץ מאוד לקום לתפילה בזמן.

את מי מהם אתה מעריך יותר? אם זה שזה בא לו בקלות, או את זה שמתאמץ?

מי מהם יותר מושלם רוחנית - זה שזה בא לו בטבעי או זה שעובד על עצמו?

 

אני לא חושבת שאנחנו יוכלים לתת תשובות לשאלות האלה, וזה לא שעומדים בפניי שתי אופציות שהכל בהם שווה ומה ששונה זה רק מי קם לתפילה ומי לא. אז נראה לי שהבחירה היתה קלה.

אבל אנחנו אנשים מורכבים. אי אפשר למדוד את זה במעשה נקודתי כזה או אחר.

 

ואני חושבת שסביר מאוד שתצטרך להכיל הרבה דברים באשתך. זה יכול להיות סוג המאכלים שהיא אוהבת לאכול, איך היא רוצה שיסודרו הארונות בבית, איזה תמונה תהיה בסלון, לאיזה סוג של חופשה תצאו. בסופו של דבר אנחנו אנשים שונים שאוהבים דברים שהם לא בהכרח דומים, ואנחנו צריכים להתמודד עם זה. לצורך העניין, אם היא מאוד מחבבת מוזיקה ומנגנת על 5 כלים שונים ואתה זייפן לחלוטין, האם זה לא 'חסרון' שהיא תצטרך להכיל? ובכוונה אני הולכת למקום שזה לא רוחני ולא מידות או משהו כזה.

כן, כשאנחנו מתחתנים אנחנו מתחתנים גם עם הקשיים של השני. עם ההתמודדיות. עם התנהגויות שלא מוצאות חן בעינינו (משאירים כלים מלוכלכים בכיור בלילה?). אם תראה את זה כהתפשרות, תצטרך לחיות עם התחושה שיכולת להשיג יותר טוב, אבל זה מה שהיה לך ביד, אז הלכת על זה. ולחיות עם תחושה כזאת זה נראה לי מזעזע.

אתה לא מחפש להתחתן עם מחשב, שעושה את הפעולות באופן מושלם, בלי לטעות. אתה רוצה להתחתן עם אדם, שיש לך חיבור נשמתי איתו. שיחד אתם שואפים להשתפר כיחידים וכזוג, בנקודות האישיות והמשותפות. ואתה מתחתן עם היתרונות שלה, אבל גם עם החסרונות שלה, ולהפך.

 

לגבי הפיסקה האחרונה שלך, זה לא היה לי כזה מובן. שים לב שיכולה להיות מישהי שנניח עובדת כמורה, ובתפקיד היא מאוד קשוחה, מדברת בקול חזק וכו', אבל מחוץ לכיתה היא מאוד עדינה. זה לא דיכוטומי. בעיניי הרבה יותר חשוב איך האדם מתנהג באחד על אחד ולא בחברה. איך הוא מנהל שיח איתי. 

לא יודעת מה זה הגמישות שאתה מדבר עליה. אבל לא הייתי מנסה להיות מישהי שאני לא..

 

 

לענין התורני- אתה לא עושה בעיני שקלול נכון. זה לא שאם לך קשה לקום לתפילה אז גם מהמיועדת שלך אתה צריך "להוריד נקודות" כדי שתהיו פיטים.
בעיני צריך לחפש לפי שאיפות. אתה שואף לבית תורני? חפש מישהי כזאת שתשאף איתך. גם לה מן הסתם יש דברים שבהם היא לא מושלמת, ובשיחה פתוחה איתך היא תגלה שגם אתה לא מושלם. אם זה יתאים לך ויתאים לה, מצויין. לא יתאים, אז לא.
יכולה להגיד בנימה אישית שחיפשתי בעל תורני מאוד וכשהכרתי את בעלי הבנתי שלא הכל מושלם אצלו בתחום הזה, אבל ממכלול הדברים שכן היו בו, זה לא היה לי כל כך משמעותי כמו שחשבתי לפני כן. (נשואים יותר מעשור).

לגבי העדינות, ברור לי שאם נעים לך מישהי עדינה, אז חפש מישהי כזאת.
בגדול תחפש מישהי שנוח ונעים לך להיות איתה, בלי להצטדק למה אתה מחפש דווקא כזאת.

בהצלחה!

 

מוזמן לשלוח לי מסר 

 

דרך כאן

 

יש שם כל מיני משחקים זוגיים שיכולים להיות רלוונטיים. בקישור יש פירוט על המשחקים השונים.

 

בהצלחה!

נשמע לי לקשר מתקדם יחסית אולי אפילו מתקדם מאוד

זה כואב אבל זאת תחושה חשובה מאד

או של רשעים שרוצים לשגע אותך

תפתחי google form בשביל כאלה שלא רשומות כאן או שלא רוצות לפתוח פצלש בשביל זה

שמשהו כאן יכול ליעץ מה נכון לעשות כי הנתונים המשמעותיים נמצאים אצל הבחור. הוא שם אותך במצב קצת בעיתי ולא ברור מה הוא מנסה לקבל ממך.
שתשחררי אותו? שתדעי איפה הוא בתהליך? שתנסי להתיפות יותר בעיניו?
בעיני, אם הוא באמת לא נמשך אליך הוא צריך להיות מודע לזה ולא להדחיק כדי שלא תכנסו לקשר שיאמלל את שתיכם. אבל זה שהוא פתח את זה מולך זה קצת פחות חכם.
איך את באופן אישי עם האמירה הזאת? לא נפגעת מזה? את עדין מעונינת בקשר? לא חושבת שזה מחייב שעצם השיתוף של המקום הלא מאד פתור אצלו יגרום לך לרצות לסיים את הקשר, אבל בוודאות זה יכול לפגוע. את לא אמורה להתחתן עם משהו שמתאמץ להמשך אליך. יש אנשים שכנראה ימשכו אליך בצורה חלקה יותר.
אלא אם כן יש משהו שהקשר הזה נותן לך ששווה לך להמשיך אותו.
לדעתי, את צריכה להבין יותר מה המקום שבו הוא נמצא. יכול להיות שהוא סתם מבולבל ולא ברור לו אם מה שהוא מרגיש זה משיכה. זה יכול לקרות לבחורים דתיים ששומרים נגיעה ואז יש מצב שהכל סבבה ביניכם וילך לכם מעולה כזוג. אבל זה דבר שהוא צריך ללבן עם עצמו ומוטב להתיעץ עם משהו מומחה. ממש לא להקל בזה ראש!
ודבר שני להיות כנה עם עצמך. אולי עכשיו זה נשמע לך לא מספיק קריטי והעיקר כל המעלות האחרות. אם באמת תביני שיש פה מורכבות אל תהססי לחשוב על לסיים את הקשר. מגיע לך משהו שיאהב אותך וימשך אליך מאד!

ואז תוכלי לקבל החלטה. נישואים בלי משיכה או עם משיכה חלקית הם אומללים... גם ככה במהלך השנים מתווספים אתגרים לעניין הזה.
את צריכה לחשוב על זה היטב זה לא כזה פשוט.
וחוץ מזה למה הוא אמר לך את זה, הרי זה לא משהו שאת יכולה לשנות (אאכ בדייטים שכן את מאופרת למשל, אבל גם זה קשה לי לחשוב). בכל אופן עצם זה שאמר לך, מאוד בעייתי

אם הוא נפתח ככה לפותחת השרשור
והיא לא פגועה..
אני חושבת שכבר אפשר לשאול אותו באופן מפורש
מה בעצם הוא רוצה
למה הוא שיתף בדבר רגיש כ"כ
ומה הוא רוצה שתהיה התוצאה.

מאד יכול להיות שמה שכבר יש הוא מספיק ופשוט כחסרי נסיון אתם לא יודעים למה לצפות.

ויכול להיות שאפשר לפתור בקלות.

כן, להתייפות בעיניו זה פתרון, וזה לא פתרון זמני בכלל. הרי סביר שהרבה גברים רואים את נשותיהם כשהן עייפות ומותשות וכו' ובכל זאת זה לא פוגע בזוגיות שלהם, פשוט כי הוא מכיר אותה ואת היופי שלה אז בדיוק כמו שלפעמים הוא לא רואה אותה, כך גם אם פעם אחת הוא לא מבחין ביופי שלה זה לא נורא. אז אם הוא יתרגל ליופי שלך, יהיו פחות ופחות פעמים שהוא ישים לב לדברים שמפריעים.

 

אבל בכל מקרה, תתייעצי עם אנשים חכמים *ומנוסים*

 

@נגמרו לי השמות

 

אבל לא חושבת שלהתיפות זה פתרון קסם. הוא בעצמו אמר לה שלפעמים הוא אוהב איך שהיא נראית ולפעמים לא. משמע שהוא ראה אותה במצבים שהיא יפה בעיניו ובכל זאת היו פעמים שהוא פחות אהב וזה העיב עליו.
אני הכי בעד להתיפות ולהשקיע אבל כשיש משיכה גם במצב הבסיסי לפני כל השוואו. אם מתחת לכל הטיפוח הוא לא אוהב את הבסיס אז זה ממש לא פתרון פשוט להיות יותר מושקעת. בסוף רב הזמן כמו שכתבת הוא יראה אותה במצב הטבעי שלה ואמור להיות לה בטחון שהיא יפה בעינו כמו שהיא.

זה כמו פלסטר ששמים על חתך עד שהוא יגליד ואז כבר לא צריך אותו. כמו גבס ששמים כדי שהשבר יחזור לעצמו בצורה הנכונה.

 

כל אשה הרי מתייפה לפני דייט. נכון? אז כאן הוא היה גלוי איתה וסיפר לה שבנקודה הזאת הקשר צריך חיזוק.

 

אגב, אני ממש לא מדבר על שואו, אפילו לא על "כל הטיפוח". אני מדבר על לשים יותר דגש על בחירה של בגדים, לדוגמה. ממש לא על קיצוניות.

 

ההנחה שלי היא שהיא כן מוצאת חן בעיניו, אבל לפעמים אולי היא מתלבשת בצורה שמפריעה לו - מכל סיבה שהיא, או שמדגישה בעיניו את חוסר השלמות של המראה שלה (זה כבר בסדר להניח שיש, נכון?).

נשמע יותר טוב. אבל אין לדעת מה בדיוק המקום הנפשי של המדוייט ואיזה רמה של מענה יתן לו תוספת התיפות שלה.
מאידך, אותה זה יכול להכניס למצב בעיתי שבו היא מאמצת סגנון שונה ממנה שבא לה במאמץ ויכול לגבות מחירים נפשיים שלא בריאים לקשר. ואין לאף אחד שום יכולת להבטיח לה שאחרי החתונה דברים ישתנו בענין.

וכמובן חשוב לקחת בחשבון את הנקודות האלה. שלא לעשות דברים שלא טובים לה, ושגם הדברים האחרים עלולים לחזור בהדרגה.

 

כמובן חשוב לזכור שכמה שהוא יאהב אותה יותר, היא תיראה בעיניו יפה יותר. יכול להיות שכבר עכשיו, הזמנים ה"רעים" זה כשהרגש מתעמעם, ולהיפך. ואז להתייפות זה סתם לשחק הפוך על הפוך - אתה כועס עלי ולכן לא רואה את היופי שלי, אראה לך שאפילו אז אני יפה.

 

וכמובן, כמובן, גם אם פותרים בעיה בטווח הקרוב, צריך להסתכל גם על השאלה מה יחזיק לטווח הרחוק

תודה על התיוג

אני חושבת שבמקרה הנ''ל חייבים להכיר את הסיפור לעומק על שלל צדדיו והנפשות המעורבות בכדי לתת מענה ראוי...
כל מידע הכי קטן יכול לשנות לכאן או לכאן לכן חשוב לשמוע את התמונה המלאה והרחבה...

לפותחת השרשור היקרה @רוניקוש מציעה בחום לבחון את הדברים במלואם בעולם "האמיתי" מה שנקרא
כולל מה את מרגישה כלפי הבחור, היתרונות, החסרונות, הדינמיקה ביניכם בכללי,
ואיך הוא מרגיש בפירוט רחב יותר גם בקשר וגם בעניין המשיכה וכן הלאה...
אחרי שתדעו לעומק את הדברים, ואם תצטרכו גם תחשבו יחד עם עוד אדם שיעזור לכם, מאמינה שיהיו לכם את התשובות - מתוככם.

בהצלחה רבה רבה ובשורות טובות🌹

הרגשת געגוע וחוסר כאשר לא מתראים למשך כמה ימים ורוצים כבר לשוב ולהיפגש - מתקיימים די במנותק מהיופי הפיזי.

כאשר מתקיים קשר נפשי בריא, קיימת משיכה בריאה בין גבר ואישה, אפשר לומר שאפילו מתעלמים מחסרונות ופגמים בבן / בת הזוג.

אם הבחור מתנדנד בהרגשת המשיכה כלפייך, וזה משתנה לפי כמה את מטופחת, לבושה, נראית באותה הזדמנות, לפעמים מרגיש משיכה ולפעמים לא, זה לא טוב. זה מעיד על קשר התלוי בנסיבות.
הכנות שלו מכירה על ההתלבטות הקשה שהוא עובר ברגשות שלו כלפייך.

הרצון לגעת - יש בו משיכה גופנית כלפיך.
אבל זה גם יכול להיות סתם, כי את אישה, ואתם מבלים הרבה ביחד והוא כבר מרגיש נוח לבטא את התשוקה שלו להרגיש גוף של אישה.

אי אפשר לתת לך עצה מוחלטת.
הלבטים ברורים.

היי,

אמירה כזו מצידו היא חתיכת אומץ (ויש שיגידו חוסר טקט, אבל זה תלוי בהקשר של הדברים וברמת הקשר שלכם)

בגדול, דייטים ראשונים (אחרי בירורים) זה לבדוק התאמה טכנית כמו כימיה ומראה חיצוני,

אם "עברתם" את השלב הזה, מניחה שהוא ראה בך מעבר והחליט לתת צ'אנס לעצמו ולך,

בא לי לשאול אותך איך בכלל הרגשת עד עכשיו בהקשר הזה? 

ושתדעי שזה ממש לגיטימי אם כואב לך מהשיתוף שלו, תני לעצמך את ההכלה והאהבה שמגיעה לך.

בקשר למה שהוא אמר לך על הנגיעה- בעיניי זה לא בהכרח אומר משהו על הקשר שלכם *ספציפית*, זה מאד תלוי,

או שבאמת כי הוא רואה בך מעבר ואוהב אותך או כי פשוט את בת.

השאלה שלך על "איך להגביר את המשיכה שלו כלפיי"- יקרה, זה נורא אישי ושלך מה את עושה עם הקשר הזה-

את מעוניינת להיות במקום של שינוי בתחום שהוא גם ככה רגיש? מתאים לך לחיות עם מישהו שתצטרכי להשתנות בשבילו?

חשוב לי לומר לך שזה שהוא מרגיש ככה אלייך- פותח לך מקום למחשבה והתבוננות, אבל גם מצד שני, תזכרי ש*הוא* חושב ככה,

יש הרבה אחרים, והאחד שלך, ישמח בך בע"ה, איך הולך השיר של אביתר בנאי? "את לא צריכה להוכיח לי כלום".

הלוואי ותהיה לך בהירות הדעת ובעיקר כוחות עם ההתלבטות,

בהצלחה רבה:-* 

 

מצרפת את השיר של אביתר-

יש לנו קשר בהחלט פתוח ביותר. והוא בחור אמיץ וגלוי לב.
אני מאוד מעריכה אותו ומוכנה לשנות דברים חיצוניים על מנת שימשך אליי.
כאב לי לשמוע שאני לא יפה בעיניו. או לפחות לא תמיד...

♥

טוב, זאת בחירה לגמרי שלך, ואם את לוקחת את זה מתוך מקום נוח וזורם ומתוך מקום שרוצה בשינוי הזה- אחלה.

תמשיכי להיות קשובה לעצמך ואם מתאים לך לשתף דמות קרובה זה גם חשוב. 

 

אמרת שאמר שלא נמשך אלייך שאת לא יפה בעיניו.
אך לעיתים את כן יפה בעיניו ?
ובגדול שהוא כן מעוניין למגע בעיתו ובזמנו.

אז לא הבנתי ויש לי תחושה שהבחור עצמו לא יודע לבטא נכון איך הוא מרגיש .
תבקשי ממנו שיעשה סדר .

ולך אני אומרת לפעמים יש גבול לכמה אפשר לספוג תהיי עם יד על הדופק ...
שימי לב שאת לא סופגת יותר ממה שאת צריכה ..

היא דבר דינאמי שמשתנה. פעם הוא אוהב את מראי ופעם אחרת הוא לא אוהב וקשה לו להסתכל בעיניי זמן ממושך.
הוא אמר שלא מרגיש סלידה או דחיה חס ושלום אבל גם לא משיכה תמידית.
וכן, שהוא רוצה לגעת בי (לא רק בעיתו ובזמנו, גם כיום. אני יותר תורנית ממנו וחשובה לי שמירת נגיעה, לו פחות)

אני לא חושבת שיש צורך במשיכה תמידית.
אבל אני לא הייתי מקבלת את האמירה הזאת " את לא יפה בעיני לפעמים " הייתי חותכת בוודאות.
לדעתי זה חשוב שבמיוחד הגבר יתחבר למראה .

לי יותר קל להיות גמישה באיך שגבר נראה .. יותר קל לי לראות את האופי .. ולתת לו צ'אנס ..לבנים פחות.
ככה נראלי שבנות יכולות להימשך לבחור אם יש לו אינטליגנציה רגשית ותקשורת גבוהה והשיח בניהם טוב לה ולו.
כלומר על זה נבנה חלק גדול מהמשיכה.

ונשמע שהוא נמשך אליך והוא לא כל כך סגור על הצורך שלו במשיכה וביופי. 

זה תהליך שהוא צריך לעשות מול עצמו ולהיות שקוף מולך ביחס לזה.

בהצלחה!

בכל אופן, מרבית הגברים נמשכים לנשים שמשתמשות (בצורה מבוקרת, כמובן) באיפור ובושם. כמובן, גם קטע הלבוש תורם למשיכה.

איפור "במידה סבירה" יהיה שונה מאד בין אדם לאדם. אז לא בהכרח יותר איפור זה הגישה הנכונה, לפעמים זה להיפך.

 

לגבי בושם אני מניח שלאשה הסבירה יש חוש יותר טוב בעניין מאשר לגבר, אז היא כנראה לא תטעה.

יש מושג של פלירטוט. אולי לא מדברים על זה כל כך אבל זה מאוד חשוב.

אצלי, כגבר, המשיכה מושפעת מהרבה דברים מסביב, ולא בהכרח תלוי רק ביופי ובמראה הטכני.

לפעמים חיוך ערמומי, מבט קשוח, קריצה, עמידה עקומה וכדו' הם אלו שיגרו את הגבר. 

אצל אחרים זה יכול להיות האקססוריז ופריטי הלבוש השונים, משקפי שמש, צעיף, עגיל כלשהו וכו' שיוסיפו את המראה והתחושה הנשית.

ולכן אם הוא אומר שלפעמים הוא נמשך ולפעמים לא, ואת שואלת איך אפשר להשפיע על זה - לדעתי זה הכיוון.

כל זה נכתב בלי להכנס לשאלה העקרונית האם כדאי, הגיוני וחכם לנסות את זה.

שאם לפעמים את יפה בעיניו אז ככול שתפגשו את תראי יותר יפה בעיניו. וכן ככול שהוא יאהב את הפנים שלך יותר את תראי לו יפה יותר.
זה דבר שנכון בעיקר לנשים אך גם לגברים.
יצאתי עם מישהי שבדייטים הראשונים לפעמים נראתה לי יפה ולפעמים לא... ככול שנפגשנו היא נראת לי יותר יפה.
עלי זה עובד אבל כמה חברים שלי אמרו שאצלם זה לא עובד (אולי זה עובד רק אם באמת לפאמים הבחורה כן נראת יפה בעיניו)

כלשהי? נגיד אחרי שאת משתפת אותו במשהו מהדברים שנוגעים בך ומוציאים ממך יותר רגש מסתם איזה סיפור של חויה שהיתה לך היום,
או כשאת לובשת סגנון מסוים/ מתאפרת ומתבשמת וכד',
או כששפת הגוף שלך משדרת (גם אם לא במודע) שדר מסוים.

את מתארת שיחות פתוחות וגם אמיצות. אם הוא יכול לענות על השאלה הנ"ל (ובהנחה שהוא לא טיפוס שבא לנצל אותך כמו שהציעו מעלי, כי אם כן כל העניין כולו דורש התייחסות שונה. ואני לא מבינה בטיפוסים כאלה שום דבר אז לא יודעת איך לזהות וכד') יהיה קל יותר להעריך אם הוא למעשה מתאהב בך (את יפה בעיניו כשאת משתפת אותו בדברים יקרים לליבך), או נמשך דוקא לתאוה שתלויה בעניינים חיצוניים לגמרי (את יפה בעיניו כשאת על עקבים/מבושמת וכד').

(רוצה לציין שאני נשואה)
שתהיה החלטה טובה ובונה!

נשמע נחמד דווקא

החלום שלי זה לא לפרסם את זה ורק להפתיע אנשים ברחוב
גם את האנשים היותר קרובים אלי

או שרק את הארוסין להסתיר?

לא יודעת למה לא עשיתי את זה בסוף

הכל בסמס כנראה

רגע אז לא הבנתי כמו ללכת לפקל או מעין זה לא טוב נכון?

משהו שיגוון את הדיבור , שיתן לנו נושאים שיביאו אותנו לדיבורים רציניים יותר מלפטפט סתם.

קלפי היכרות?
אגב היה כאן לא מזמן מישהו יכול לשלוח?
אין לי מושג איך לחפש פה מאז ששינו לחדש
לגבי מקום כל מקום שהוא נוח לך להגיע ולו גם. .. ויש שם מים או שתייה / שרותים . או מקום באזור סגור שלא קר בלילה.

או לשבת במקום שקט ולדבר על איזה נושא עמוק שחשבתם עליו מראש?

לצייר (על כדים וכדומה או על נייר שמביאים מהבית)

לשחק משחקים שונים ומשונים (חושב על שבץ-נא)

לפתוח פצלש משותף ולכתוב בפורום

 

 

האחרון במיוחד.

הקטע שאין לי כח להזרים אותו על דברים מסובכים..
והוא לא אוהב משחקי קופסא .

לשחק מחפשים את המטמון

 

יכול להיות ממש מגניב

 

ואפשר שבסוף מוצאים טבעת

פעם היינו באיזה חוף אבנים וביקשנו מדייג פנסיונר סיבוב על החכה שלו..

דג לא יצא משם אבל היה משעשע

מותר להזרים אותו על משחק קופסא
בנים הם עם יבשן בהגדרה, ולםעמים צריך מישהי שתזיז שמה משהו...
כמובן לשמור על טאקט

או משהו חווייתי יחד..

דברים פותחים את השיח שמאוד ממליצה עליהם מנסיון שלי: (תחשבי אם ומה בכלל מתאים לכם ולאופי הקשר)

1. קלפים- לא התחברתי לרעיון בעבר אבל החלטנו פעם לנסות וזה פתח המון..

2. משחק אסוציאציות שהוא סתם מגניב אבל גם פותח המון תיבות (בו אני לרוב משתמשת וזה באמת באמת מצחיק והרבה פעמים מעמיק)

3. עוגיות מזל!! ( אולי מוכר לך מהסניף או ההדרכה אבל גם בהקשר של דייטים זה הולך;))

4. לג'מג'ם ביחד עם כלי נגינה אם לשניכם יש רקע

5.ללמוד ביחד משו!! לא צו"לר בכלל, זה באמת יכול להעיף ולהעמיק אתכם (באסה לפעמים כשמפסיקים ואנחנו באמצע משהו אז עדיף סתם משהו בלי סדר מסוים)

6. שתיקה לזמן מוגדר עם שעון מעורר זה נשמע מוזר אבל דוקא פותח ולא סוגר

זה מה שעלה לי כרגע בהקשר הזה..

 

מה קורה בזמן השתיקה?
מתאפקים לא לצחוק? צפים בראש דברים והופכים אותם אחר כך לנושאי שיחה?
עושים דג מלוח עם העיניים?

ומה זה לג'מג'ם? לאלתר?

אבל מה שבסוף הכי קורה בשתיקה זה לצאת שניה מהלחץ והפחד להפגש באמת בלי קליפות. הייתי קוראת ללהג הבלתי נגמר שיכול להיות בדייטים מסיכה אחת גדולה ופחד מאינטימיות.

השתיקה פשוט גורמת לאיזשהו דיבור פשוט וכנה, ואחרי שקצת מנכיחים שקט מרגישים יותר לאן חשוב לנו יותר לקחת את השיח.

באיזו צורה לשתוק? עשיתי אתזה מלא פעמים בכמה צורות כמו מלחמת עיניים, התמקדות בחפץ מסוים, או סתם פשוט לשתוק ולנסות לא להתעסק מדי בדברים אחרים.. הלקוחות דווקא אהבו;)

 

 

ויפה!

כי זה הסעיף הכי מנוסה ומומלץ שלי..

העניין הוא לוותר על אחד מהחושים או על המחשבה.
אז אפשר גם לדבר בלי להסתכל זה על זה.
לדבר בלי לחשוב לפני פשוט לדבר מהר ולירות.
לקרוא שפתיים ולדבר עם העיניים לנשואים.
לדבר דרך המחשבה למקצוענים.

העניין הוא שברגע שמוותרים על אחד החושים נעשים מודעים יותר גם לחוויה וגם לתוכן (וגם לחיבור ביניהם)

יש בזה, אפילו שאני דווקא מגיעה לזה מתוך כוונה לא לוותר על המחשבה וקצת להעמיק.. לפני החוויה

לא יודעת אם אני יודעת להסביר את זה

נראלי אני מחפשת יותר כובד ומחשבה מאשר חוויה באקט הזה.. 

 

לא התכוונתי לוותר על העומק (חוץ מהדוגמא של הלדבר בלי לחשוב).
התכוונתי שביחד עם העומק יש חוויה. לא חוויה במובן המתלהב אלא במובן הפשוט של המילה- לחוות את הדבר. תנסי פעם לשמוע מישהו בלי להסתכל עליו ותתמקדי בקול שלו ותראי איזו הרגשה נוצרת לך. וכשההרגשה באה יחד עם תוכן עם משמעות זה בכלל

ונראלי המילה "חוויה" אצלי נוטה להתפרש אחרת

בגדול חוויה זה צירוף גאוני של "חיים" ו"הויה"

אצלי המילה הזאת סתם מתקשרת למקומות של כיף.. שזה טוב אבל לא רוצה שזה מה שיוביל אותי בחיים.

מבחינת הפירוש הפשוט של המילה ברור שזה הרבה יותר עמוק מסתם כיף,  

סתם קונוטציה טבעית שלי

ובעקרון בגלל שלא יודעים לחוות את הפשטות- אז קוראים חוויה למה שמעורר את הרגש או העונג וכו'. זה על אותו בסיס שמה שמורגש זו חוויה.

יש גם חווה- מלשון חוויה

לא זוכרת מי המציא את המילה, אבל הוא בנה אותה מההלחם הזה, לא פרשנות שלי..

 

 

אהרון גורדון, עכשיו נזכרתי

יש לי כמה רעיונות טובים שיכולים לעשות לי אאוטינג(:
מוזמנת להציץ בווצאפ

@ממלא כל עלמין
בעיקר השתיקה
ואפשר גם לכתוב דברים או ליצור

אהבתי את הכתיבה

ננסה בהזדמנות..

אימון כושר ביחד
לנגן ביחד(אם שניכם יודעים)
אולי ליסוע באופניים ביחד(ב2 אופניים שונים)

אולי ללכת למקום שהוא 'שלך' כזה? או שלו?

אני אנסה להסביר מה אני מתכוונת...

מכירה שאת מגיעה למקום שאת אוהבת ופשוט עושה לך טוב כזה ואת מתמלאת באנרגיות ומיליון סיפורים וזכרונות על המקום וזה מוציא ממך 'איכה' אחרת כזאת?

עכשיו כשאני חושבת על זה יצא לי לעשות כמה פעמים כאלה בלי להתכוון, סתם פשוט כי זרם כזה...

ואומנם אמרת שאת לא רוצה משהו שזה מסגרת אחרת פשוט לדיבור, פשוט ממבט כיום אני רואה שזה באיזשהו מקום ממש פתח והוציא ממני/ממנו צד אחר..

 

נניח פעם אחת היינו באזור של איפה שעשיתי שירות והיה פשוט מגניב.. פגשתי חניכים וזה שם אותי בפוזיציה אחרת וזה הפגיש אותו עם עולם שלם שלי שפחות יצא לפועל סתם ככה בדייט...
או שפעם יצא לי לטייל עם בחור באזור הישיבה שבה הוא למד וזה כזה מילא אותו בנוסטלגיות וכזה ממש פתח אותו לדבר מלא על חוויות שלו מהישיבה.. מה זה השפיע עליו ומשם כזה ממש נפתח השיח...

 

אולי ללכת להתפלל ביחד? ואז יש משהו בלב שפתוח יותר אחרי?

 

ללכת לרעות צאן ביחד? (ואם את מפחדת אז בכלל זה פצצה בעיני כי זה הכי פותח להצטרך לעשות משו שמפחיד ושאם לא הייתם יחד בסיטואציה לא הייתם עושים את זה.. דורש אומץ אבל נשמע לי מגניב ממש)

 

רכיבה על סוסים?

 

SO DO YOU - מודה שפעם הייתי נגד.. יצא לי לשחק את זה והיה מדהים.. אומנם לא בדייט אבל עדיין.. ויש כאלה משחקי קלפים נוסח דייטים.. יכולה להביא לך .. ותבררי משם שאלות קודם לאלה שאת רוצה שהשיח יגיע אליו 

 

סדנת שוקולד

 

סדנת בניה כלשהי

 

ללכת להתנדב איפושהו? (חקלאות/בית חולים/חווה או גבעה כלשהי.. ממ זה מה שעלה לי)

 

בייביסיטר על אחיינים

 

בהצלחה יאלופה אחת!

עזרתם.

תתשתפי בשרשורים, תגיבי ותכירי את החברה פה. בגדול כולנו בדרך.....

אז מה דעתך על סוף הסיפור של חנה'לה

איזה גבר יצא הירח שניקה את השמלה הא? 

להגיב זה עוד יותר קל

 

אחרי שתגיבי מספיק יהיה לך אופציה גם לדבר בפרטי עם @המנהלים, לדוגמה

ובכללי כדאי לעבוד על הכרה עצמית חיובית, להיות בטוח במי שאתה ובאיך שאתה. לבנות לעצמך עמוד שדרה יציב שמרגיש בנוח עם המקום בו אתה נמצא. ככה זה לא כל כך ישנה לך מה הבחורה תגיד, אם זה נראה לך נכון תבוא במלוא העוצמה אל השיחה הזאת, ואם היא תחליט שלא, תקבל את ההחלטה שלה בנוחות. כי אתה בנוח עם עצמך.

מהמקום הזה אפשר להגיע בקלות יותר לבטחון ב-ה' שעכשיו זה המצב הטוב ביותר עבורי, והטוב הזה ימשיך להופיע.

רק להגיד שאני מזדהה
ושאם אתה רוצה אז אתה יכול לפנות אליי אפילו רק בשביל לשתף. ואולי קצת עצות אני אוכל לתת, אבל גם אני בעצמי מחפש עצות לזה..
זה חלק מהאופי שלנו. אין הרבה מה לעשות עם זה נראה לי.
כל קשר מבחינתי הוא מאתגר רגשית

לדעתי זה יושב על פחד מכאב כלשהו. הפתרון הוא להתמודד עם הכאב..

מכיר את התחושה הזו מאוד מקומות בעולם?

יש דרכים לעזור לך. יש שם כנראה פחד סמוי שמנהל אותך ואפשר להוציא אותו משם.

זה יכול לתת לך כלים להתמודד עם המחשבות האלה. נראה לי שווה את ההשקעה

עטים / קלסר / משהו למחשב וכאלה.

נגיד כוס טרמית, כרית קטנה לנסיעות, גאדג'ט למחשב.

מן הסתם לדברים ההכרחיים היא דואגת בעצמה.

או ממתקים אחרים

האמת שדווקא לאחרונה אני שומעת על עוד ועוד בחורים דוסים שאוהבים לעשות ספורט. ב"ה!
אבל יתכן שבחוגים מסוימים זה פחות מצוי..

ותראו איזה פלא של פסקה יש על זה!!

"גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנחנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשים, ואת התבררות החושים ואת הקשור עם המציאות הגופנית המוחשי, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, אמונת זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע. כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על שרירים חזקים. בגבורת הבשר תאיר הנשמה הנחלשת, תחיית המתים בגויות.." (הרב קוק, קובץ ג, רעג)

פסקה מצמררת.
ממש התבקש לצרף את זה..

"ברפיון הרצון, הגורם כמה מכשולים, אשם הרבה חסרון הכח הגופני, אף שגם הוא אחוז בכמה גורמים מוסריים, מ"מ בתקון התשובה צריכים לדקדק על כל הגורמים לרפיון הרצון, ולהשתדל בתקון כללי, בין ביחש המוסר והטוהר הרוחני בין ביחש הגוף וחזוק כחותיו, כדי שיהיה האומץ הנפשי מצוי ביתר תקון ושכלול בסיסי"

(אורות התשובה יד כ)

 

 

באמת אנשים נוטים לייחס לפן הגופני חשיבות משנית וממש זניחה ביחס לעבודת השם.

וזה לא מפתיע כי זה סוג של טראומה מהתרבות המערבית שמאלילה את הגוף ומחפיצה אותו.

אז ברור שלדוסים תהיה רתיעה מכל הדבר ולא ייחסו לזה שום קדושה.

אבל ב"ה מי שמחובר לתורת הרב יודע שאין סתירה.

אדרבא, הדרך לעבודת השם היא בין היתר לקדש גם את העיניינים האלו.

וכמובן שיש לזה גם מקורות בחז"ל זה לא חידוש של הרב... ח"ו 

 

אבל אולי זה תלוי חברה ולא דוסיות.
בכ"מ, בפועל זה לא משמעותי ממה שאני רואה.
יש מלאמלא דוסים שמקפידים על תזונה וספורט

לא כזה ברור לי למה זה ככה, אולי כי יש להם ״תירוצים רוחניים״ להצדיק את מה שאורח חיים בריא דורש, ואולי כי בשביל להיות בכושר צריך גבורה וזה חסר ללא מעט בחורים...

לדעתי לרוב האנשים שבאים מבתים דוסיים יש איזה קושי להתקדם במקביל במישור הרוחני ובמישור הגשמי. יש תחושה שככל שאני אתן יותר דגש על התזונה והכושר וכד' אני שם את הרוחניות במקום פחות חשוב. אני חושב שגם יש לה מקורות(למשל הרמב"ם בהקדמה למשנה ש"חורבן הנפש בתיקון הגוף ותיקון הנפש בחורבן הגוף"[העתקתי מכתבה באינטרנט, מקווה שזה ציטוט נכון ומדוייק]).

יכול להיות שזה קו מחשבתי גלותי ושזה לא שייך היום(כמו שלמיטב הבנתי מדרשיסטית20 וekselion[לא הצלחתי לתייג...] ניסו להביא משמו של הרב קוק), אבל צריך להתמודד עם הטענה הזאת בכל אופן, ולעשות סדר מחשבתי על מה המקום שצריך לתת לגוף בעולם הזה

בשאלה מה קורה בפועל אני מכיר אישית המון חבר'ה שמשתדלים לשמור על כושר, במיוחד לפני צבא(עיסוק בתזונה זה באמת פחות תופעה מוכרת), אבל לא יודע עד כמה זו תופעה רווחת.

שתזונה לא קשור.
אבל פעילות יש מצב שכן.

אם הכוונה לחדר כושר ארבע פעמים - אז כנראה, באופן קצת טבעי, שכן. אם ריצה פעם-פעמיים בשבוע - אז לא.

לגבי תזונה - לאו דווקא.

כמה שמישהו משקיע ומושקע יותר ברוחניות, יש לו פחות זמן ופחות מוטיבציה והנעה ללכת לעשות ספורט.

 

מישהו שלומד שסדר בוקר וצהריים וסדר ערב עד שהוא חייב ללכת לישון, הגיוני שלא ימצא זמן להשקיע בספורט.

מישהו שהמניע שלו הוא הצלחה ברוחניות, לא יהיה עצוב אם פעם אחת הוא פספס את האימון כושר השבועי. או החודשי...

 

לא חושב שזה התנגדות כמו שאחרים אומרים כאן. פשוט החיים מלאים במשהו אחר ואין פנאי - גם בזמן וגם בנפש - לעיסוק בספורט. די טבעי בעיני.

 

לגבי היחס לתזונה בריאה - יש כאן שני היבטים:

1 תזונה בריאה זה בהרבה מובנים טרנד. ולכן אם החברים שלך נהנים מטשולנט בשבת, אז הקינואה לפעמים קצת תוזנח.

2 להקפיד על תזונה גם הוא דורש מקום מסוים בנפש - אולי פחות השקעה של זמן אבל כן של כסף ונכונות לחפש (ולפעמים להתפשר על כשרות של מוצר זה או אחר)

 

בקיצור, כן, כבני אדם אנחנו בוחרים על מה להלחם, ולפעמים בוחרים חזית אחת (בצדק) ומזניחים חזית אחרת (לא בצדק)

אבל בפועל זה לא מדויק בכלל..
אמנם יש גם ביינישים שכמעט לא מקפידים על כושר, וכן, זו תופעה די נפוצה, אבל הרבה מאוד מהביינישים מקפידים לרוץ או לשחק כדורסל פעם פעמיים בשבוע כדי לשמור על כושר, ומעניין לראות לפעמים שדווקא החברה היותר רציניים מקפידים יותר, כדי לשמור על נפש בריאה בגוף בריא.
כששאלתי את הראש ישיבה שלי אם להשקיע גם בכושר כי זה גורם לי להרבה ביטול תורה הוא קצת כעס ואמר שמה פתאום ביטול תורה- חובה הלכתית לשמור על הגוף ולעשות כושר!

לגבי תזונה.. כשאתה אוכל בחדר אוכל, יש לך את האוכל שמביאים לך וזהו בערך.. זה אפשרי לשמור על תזונה בישיבה אבל זה כרוך בהרבה השקעה.. הרוב לא מי יודע מה מקפידים על זה.. גם כשלומדים יום שלם צריך לנשנש פה ושם כדי להתעורר..

וזה לדעתי מתחיל עוד הרבה לפני כן, כבר ביסודי/תלמוד תורה ובישיבה התיכונית/ ישיבה קטנה אפשר לראות פער ברמת החשיבות שנותנים לספורט ותזונה.

אצלי בישיבה אני מקפיד על כדורגל פעם בשבוע ומתיחות לגב וצוואר לפחות פעמיים בשבוע.
תזונה טובה בישיבה היא משהו מאוד קשה כי מה שיש לי זה מה שהישיבה נותנת.

בפועל אני כן רואה ב"ה הרבה חבר'ה שעושים ריצות ושאר פעילויות אך עדיין הרושם הכללי שלי הוא שיותר "למדנים" פחות משקיעים בתחום.

אם הבחור מלבד היותו דוס גם אוהב כדורגל או כדורסל
אז הרבה פעמים זו תיהיה הפעילות הגופנית שלו..
לא חושב שזה מאנטי... פשוט בסוף כושר לוקח זמן.
זמן של לימוד תורה. זמן של עבודה. זמן של משפחה..
אני לא אומר שלא צריך למצור גם לזה זמן..
אבל סהכ מובן לי שזה יחסית ידחק לפינה כשיש דברים נוספים.

תזונה זה נושא אחר..

מה כולם פה מגיבים כאילו השרשור הוא על בנים

נראה לי האדם התכוון שמוזר שכולם פרשו את זה על בנים.

ואצל בנות ברור שחיילת תהיה יותר בכושר מאשר בת שירות.

(אבל כמובן שזה תלוי בתפקיד, חיילת ג'ובניקית יכולה להיות הרבה פחות בכושר מבת שירות שרצה אחרי ילדים כל היום)

 

לדעתי זה כי לא מצופה מבנות לעשות שום כושר, זה נחשב עיסוק גברי.

לא יודעת אם זה טוב או רע, אבל בהחלט תהיה מעניינת.

ולא שמע על הבדיחות שעושים להם בהורדת הרף...

 

 

ביחס לדתיות..מניסיון.
יותר מפעם יצא לי ולעוד בנות דתיות וחיילות (ביניהן קצינות!) לעשות הליכה וקצת כושר ביחד באזרחות. לא אחת הדתיות שמו בכיס הקטן את החיילות.
זה קשור רק לשאלה אם אתה עצלן כבד ברגיל או חרוץ שמתרוצץ הרבה באופן טבעי.
אם תסתכל בחוץ הרבה פעמים אפשר לראות שהחרדיות והדתיות הרבה פעמים הולכות בקצב מסחרר מהרגיל.
נראה שזה כי לדתיות בד"כ יש יותר דברים להספיק בחיים.

זה שיש לך חברות חילוניות לא בכושר זה בסדר
אבל אי אפשר להכליל על כולן .
דעתי בנושא , שיש בנות שכן בכושר ויש שלא זה ממש לא קשור לרמת דת.

"נראה שזה כי לדתיות בד"כ יש יותר דברים להספיק בחיים."
נו באמת..

זה היה לי מוזר בהתחלה.
ברור שמה שכתבתי לא מדעי .
אחרי מחשבה זה כן הגיוני ,כמובן שזו רק דעתי.
אני כן חושבת שיש קשר לדת.
מותר לך לגמרי לא להתחבר..

שאוכלים מאוד בריא ..

בין אם מדובר באורח חיים בריא, סגנונות מוזיקליים, שיטות טיפול פסיכולוגיות או מאכלים אקזוטיים.

הקפדה על תזונה וכושר זה משהו שמובא הרבה כדוגמה להבדלים בין החרדים בארץ לאלו שבחו"ל

אני חושבת על הבדלים ביני לבין בחורה (שאינה דתיה לצורך העניין)בגילי - אולי כי זה היה פחות במודעות שלי. אולי לה יש אמצעים מדרבנים כמו סרטים והתעסקות בדימוי גוף כזה או אחר.
פחות מבחינת תזונה. יותר מבחינת כושר
לא למדתי על זה מעולם. שיעורי ספורט היו מחוץ לתחום
לא צפיתי בסדרות ולא זכור לי מישהו בסביבה שעשה כושר.. ולא הבנתי את החשיבות מספיק..

לא בעד להפוך את זה לעבודה זרה, בטעם טוב בשביל הבריאות..

אגב המשפט "פה- ככל שיש לך יותר נסיון אתה עייף יותר, ומותש ומבצע פחות טוב את העבודה" נכון גם לגבי הצבא

ואחריהם..

מסתבר שזה לא מדע אמפירי.

ואם זה כן - רוב המבוגרים מתחתנים.

יש את הרוב ה"מוצלחים" מבחינת קריטריונים מערביים,

ויש את המיעוט שהם לא כל כך כאלה שנדפקים.

והרוב יותר מעניין מהמיעוט, שלא מעניין בכלל

 

בכל דבר כיום זה ככה, אז גם בדייטים.

 

כך שאין סיכוי

ואולי באמת זה לא חכם לומר את זה

זה נראה לי מאוד אישי.

חשוב שתתקשר מרצון ובכיף ולא בגלל שצריך כי אז זה יכול להרגיש איכס..

הגיוני שתהיה תקשורת פעם ביום או בוואטסאפ או טלפונית מה שמרגיש.

זה גם תלוי בצד השני עד כמה הוא מראה שהוא זורם איתך

חוסך הרבה כאב ראש והתלבטויות