פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 220)

למה זה טוב חוץ מאגו?
וחוצמזה מאוד מעריך תמימות

קשור לזה שאנשים לא התבררו מספיק עדיין בקשרים זוגיים בשביל להבין מה באמת חשוב.

וכתבתי אתזה לא ממקום שחושב ככה על כל הפז"מים, אלא ממקום שחווה וגם שמע מכלי ראשון על טירונים שסיימו קשרים מסיבות שטחיות להפליא. 


ותמימות מוערכת וטובה, באיזון הנכון שלה. לכן כתבתי גם שזה טוב
 

הרי דווקא לאגו זה ממש לא טוב.
כילו. זה אחד התחומים שהכי בולט בו שהפז"מ הוא לא אידיאל (בין היתר בגלל שהוא מקלקל את התמימות שהזכרת).. אחרת לא היינו רוצים לצאת מהסטטוס של הרווקים.. (;

נראה לי שיש כאן פשוט כמה דברים שהתערבבו-
•להיות מבורר על עצמך (מבחינת הדברים שמחפשים בצד השני והרצונות מהבית שיקום בעז"ה)
•להיות עם טאקט, דרך ארץ ונימוסים בפגישות
•פז"מ

יש איזו תחושה שככל שהפז"מ מתארך, השניים הראשונים מתבררים, משתפרים ונעשים מדוייקים יותר.
תכל'ס, זה לא מחייב בכלל. ולפעמים רואים 'טירונים' שיש להם את השניים הראשונים, ולפעמים רואים 'ותיקים' שאין להם אותם מספיק..

ולגבי הדברים שכתבה פותחת השרשור, נראה לי שאחד הדברים שיכול לעזור זה להיות גלויים לגבי זה בפגישות הראשונות.
לא בקטע של 'תדריך/י אותי', אלא בקטע של 'תאפשר/י לי לטעות ותן/י לי הזדמנות לתקן/להשתפר/לגדול'-
מותר לברר ביחד אידיאלים. מותר לנסות לדייק אחד את השני. מותר לחשוב יחד.
מתארת לעצמי שמבאס כשכבר מוכנים ומצליחים לעשות את זה, אבל הצד השני, אולי בגלל 'טירוניותו', לא נותן צ'אנס בכלל..
אבל לפעמים גם קורה הפוך- ראיתי 'טירון' וננעלתי מבלי לתת הזדמנות אמיתית, אפילו שהוא עשוי להיות פתוח לשמוע..

דרך ארץ

כך שאם זה חשוב לך, תשאלי...

ותשתפי את קצרי הפז"מ בתובנותייך. כדי שלא יהיו שטחיים.

(אבל אי אפשר ללמוד שחיה בהתכתבות)

יש 'טירונים' שהרבה יותר מודעים לעצמם ועם גישה טובה מאשר כאלה עם פז"ם ויש גם להיפך

יש הכל מהכל.. ממש ככה

צעירים שהרגע סיימו צבא
בעיקר בחורים עד גיל 23 עושים כמעט את כל הטעיות האפשריות.. יש בתוכם גם בוגרים כן? אבל רובם עושים פאדיחות
עזבו את זה שחלק התחתנו שאפו לבנות שהתחתנו איתם למרות שאצל חלקם זה ממש לגדל ילד.

איזה טעויות? לבזבז זמן של בחורה ואז לטעון שפתאום אתה לא יודע מה מחפשים בדייט.
לבקש מבחורה לשחוח בפלא לבקש ממנה להיפגש ואז לחזלש
או פתאום להיבהל ולהרגיש לא מוכן על סמך כולה כמה הודעות בוואצפ.

מה עוד שמעתי?
לא לענות לבחורה כי לא עדכנת אותה שאתה כבר לא בעניין וה' יודע למה כי עדיין לא נפגשתם
בקיצור לבחורים צעירים יש פזמ על לבטל פגישות או לבטל אפילו שיחות פלא.

לא אומרת שהם לא בחורים טובים זה בוודאי
אבל לא ככה עושים את זה ה' ישמור

מה עוד?

לרשום לבחורה בסיום הדייט שהיא עדיין לא בבית שזה לא מתאים .. או לא לרשום לה בכלל
להיעלם?
לא להתקשר אלא לשלוח הודעה.

מה עוד לחשוב שכל העולם עובד סביבים והם המיוחדים.
מתוסבכים ועדיין מחפשים את הנסיכה שלא קיימת.

השיר של אלה לי מה אתה רוצה בול ככה

וחבל שככה את מרגישה כלפם

דווקא נראה לי שהם ממש תותחים

 

מי שחושבת שהיא מגדלת ילד זה ממש לא שאפו לה

אני מעמידה אותם ולכן לא נעלבת
הממה ההתנהגות הזויה
חלקם אפילו לא יודעים שככה לא עושים(;
את דעתי הם יודעים אם את נתקלת בזה אני לא שותקת .. ובדרך כלל התגובה מצד הגבר היא ממש תודה לא חשבתי על זה לבד .

(זה בדיוק מוכיח את הנקד שהוא לא חשב;)

נשמע לי קורע חחח

אבל אי אפשר לדעת כי רוב הצעירים גם טירונים בתחום, אז אין הוכחה מה גורם למה.
(וגם יש כאלו שיגידו שאחרי צבא זה מבוגרים🤦‍♀️ כל אחד ומה שנקרא אצלו צעיר)

(מבוגרים, גם אם הם טירונים הם נחשפו לנושא יותר בוודאות.)

ובהחלט הוספת עוד נקודה. מעבר לסדר העדיפויות השטחי, חוסר התנהלות תקינה, אולי אחד משפיע על השני

יצא לי לשמוע סיפורים כאלה מחברים שלי על בנות שעשו להם את זה. ככה שלא הייתי טוען שזה רק בנים . יש אחד שממש חווה את כל הרשימה, אף פעם לא הבנתי איך כל הבעייתיות מגיעות אליו חח, הוא בחור ממש מדהים. אבל האמת הוא לוקח את זה בקלות, הוא לא עושה מזה עניין. 

 

אבל ברור לי שרוב הבחורים והבחורות לא עשו טעויות כאלה בהתחלה. זה לא נראה לי מאוד נפוץ. 

 

והפריע לי המשפט הזה -  "שאפו לבנות שהתחתנו איתם למרות שאצל חלקם זה ממש לגדל ילד". יש הרבה צעירים שהם מספיק בוגרים כדי להתחתן. אני מכיר הרבה זוגות כאלה, והכל טוב אצלם. 

וזה ענייני, לא קשור אליה

ולבדוק אם אפשר בכל זאת.

ואם לא - לשחרר ולדעת שניסיתי

גם אם לא עשית כלום, רק בטן-גב במשך 40 שנה.

ופגשת מישהי והקשר הלך טוב ויש התאמה טובה וחיבור

והצד השני מחליט לחתוך

 

בודקים מה הסיבה, מנסים לחשוב האם יש משהו שאפשר לעשות כדי להקל על הצד השני להשאר בקשר, מתיייחסים בצורה מכבדת - נותנים לצד השני את המרחב שלו ובודקים שאנחנו לא לוחצים, אבל מצד שני מבהירים שזה לא בגלל שאני לא רוצה אלא בגלל שאני מכבד, ומנסים לחפש הזדמנות בזמן הקרוב או לאחר תקופת צינון כדי להזחיר את הקשר

 

אם לא הצליח, להבין שהקב"ה עשה לנו חסד ששלח לנו משהו שירים את התקוות שלנו, ולהתחיל לחפש משהו אחר.

 

ואני מאד מאד מתחבר לתחושה שלך. זה באמת נורא מתסכל ומכאיב, במיוחד כשיש כל כך הרבה תקוות.

ליבי איתך, בהצלחה בהמשך.

 

שכל ישר

תמיד יש סיבה ברורה.
אולי מסתירים אותה, אולי אפילו מי שמסתיר פוחד להודות בה בינו לבין עצמו, אבל סיבה יש ויש.

התאמה קונקרטית על פי בקשות שני הצדדים
התאמה על פי התרשמות שנובעת מהכרות ושאילת שאלות
סיעתא דשמיא

ובעיקר ענווה
ככה אני פועלת.

לפעמים הרגשה כללית שמתאים ולפעמים לפי דברים קונקרטיים.
אני גם מנסה הרבה פעמים גם אם אין לי היכרות רצינית עם שני הצדדים, מתוך הבנה שגם כאשר יש היכרות לא ברור איך בדיוק זה עובד. נותן לשני הצדדים להחליט אם מתאים להם.

אני מנסה לראות לפי תחומי עניין, עיסוק, אופי... אין משהו מוגדר. לרוב זה תחושת בטן

לשדך בין שני אנשים שידעתי שהם מחפשים. אף אחד מהם לא פנה אליי. בסוף זה לא יצא לפועל מסיבות אחרות אבל מה שגרם לי לחשוב על זה זה הרצון שיהיה להם טוב(היא בת דודה שלי והוא חבר של המשפחה)

שניהם היו פנויים ושקטים חמודים כאלה

לא חשבנו יותר מידי,

היה חבר של בעלי דאז, ואמרנו שינסו.

זה החלטה שלהם.

הם נשואים עד היום ב"ה

 

פחות או יותר סגנון דתי דומה וקרובים בגיל

מוצאים שלוש נקודות ומותחים בניהם קו...

 

אם יש מכנה משותף מספיק רחב אז מציעים.

לדוגמא - הם גם אותו סגנון דתי הם גם אוהבים אותם תחביבים ויש להם קבוצת חברים דומה

 

בסופו של דבר הדמיון הזה לא אומר ש"הם מתאימים" אלא "הם אולי יכולים להתאים"

מי שמחליט זה בסופו של דבר מי הציעו לו, לכן המטרה שלי בתור שמציע זה להעביר אליו מידע אמין לפי בקשתו ולעזור לו מבחינת פרטים כדי שיוכל להגיע להחלטה אם מתאים לו או לא. מעבר לכך - האחריות הבלעדית שלו לגבי ההחלטה עצמה.

כל השאר 👍👍

(עולם השידוכים שלנו הוא במרחב ?...)

גם במרחב בעל 3 מימדים צריך 2 נקודות. פשוט במרחב כל נקודה מוגדרת ע"י 3 משתנים ובמישור על ידי 2 משתנים

וואי, לא חשבתי שאשכח את הדברים האלה..

שליתר בטחון כדי למצוא עוד אחד ;)

ושלהם..

 

כרגע אני חושבת שכן.

וכמובן נזהרת מהצעות מעליבות וממש לא מייפה או משכנעת..

אני שמה לב שקל לי להרגיש מה השני חושב מרגיש וכו.. זה כמובן רק במידה וראיתי אותו בפנים וראיתי אותו מתנהג.
אם אני מרגישה ששני אנשים משדרים באותו דרך בדברים הטובים אני אציע

תלוי למה בחרה בעבודה. זה הדבר העיקרי שמעניין אותי.
ובדרך כלל התשובות משמעותיות ומרתקות. ואני לומד.

עבודה-

האמת שהייתי מאוד שמחה אם בעלי היה עדיין בישיבה, ואולי גם נשאר שם קצת או הרבה.

אז לפי זה, בגדול- כל עבודה עשויה להפריע לי..(;

 

וברצינות, גם כשנפגשתי עם בחורים שהלכו ללמוד מקצוע או לעבוד, זה לא העסיק אותי.

מבחינה כלכלית, אני נוטה לחשוב שאם הייתי מוכנה 'להסתפק' בהכנסה של אברך (בנוסף על שלי כמובן), אז כל הכנסה אחרת שנוספת ע"ג זה היא סוג של בונוס..(;

נראה לי משמעותי (ברמת המשפחה והבריאות הנפשית וכו') שזאת תהיה עבודה שהוא שמח בה ומרגיש ששם הכוחות שלו, וששם הקב"ה רוצה אותו.

 

מידות-

פשוט בודקים בפתק הזה במאחורה של החולצה..

 

וברצינות.

יש דברים שבאים לידי ביטוי בצורת השיח (טון דיבור/ תרבות דיבור/ וכו')

יש דברים שבאים לידי ביטוי בתוכן השיח (תכנים שעליהם הבנאדם מדבר/ אוצר מילים/ כשהאדם מספר על דברים שקרו לו ואיך הוא התנהל איתם/ וכו')

יש דברים שבאים לידי ביטוי במעשים

יש דברים שבאים לידי ביטוי במפגש עם דברים ששונים/רחוקים מהבנאדם

יחס לאנשים קרובים (מצד אחד) וזרים (מצד שני)

 

זה לא נאמר כדי שניכנס לאיזה 'מוד' שבוחן כל פיפס.

דווקא כדי לומר שלא תמיד צריך לחטט עמוק כדי למצוא מידות טובות. ב"ה כשהן שם זה ניכר לרוב.

יש פעמים שזה גם יכול קצת לעבוד על דרך השלילה, כשנתקלים במידות פחות טובות..

 

עבודה - ברור שיש לזה משקל, כיף לצאת עם מישהי שיש לה משכורת גבוהה ובטח שכיף לבחורה לצאת עם גבר שהמשכורת שלו מבטיחה יציבות כלכלית. כמובן גם כיף לספר לכולם ש"היא המנהלת של צוות כיפת ברזל" או "בבחירות הבאות הוא מועמד להיות ראש הממשלה החליפי" או כל דבר אחר שאפשר להשתחצן עליו.

אבל כמובן - עבודה נחשבת זה חיצוניות, עבודה מפרנסת זה פונקציונליות. אין לזלזל בפונקציונליות ולא בחיצוניות, אבל שתיהן נצרכות בדיוק במידה ואין טעם לחפש יותר מזה.

 

מידות - אני לא מאמין שתנאי לנישואין הוא מידות טובות. יש אנשים עם מידות רעות, שבגלל שילוב בין סט המידות שלהם לזה של בני הזוג שלהם, הם מאושרים בנישואיהם. ולכן זאת לא השאלה, אלא השאלה היא "האם יכול להיות לי טוב לאורך זמן עם אדם שזה סט המידות שלו". איך יודעים? קצת השוואה עם אנשים שהיה לך קשר איתם בעבר, איך זה היה כפונקציה של דברים שמשקפים מידות, וממילא מה לחפש.

מעניין מה שאתה אומר. פעם ראשונה שאני שומעת מישהו שאומר שמידות טובות זה לא תנאי לנישואין.

באופן די גורף זה ה-דבר שמוסכם שעומד בבסיס של קשר

 

זה משהו ששמעת ממישהו או מסקנה שלך?

מידות הם לא התנאי לנישואין. אם אדם רוצה אשה ברמה גבוהה מבחינת מידות כדאי לו להתקדם בעצמו בתחום, אך הוא לא חייב אם הוא מתפשר על פחות

שזה שהם מסתדרים זה הודות לזה שיש לצד השני פשוט תכונות ממש טובות.. כלומר שהסך שלהם ביחד הוא מסתדר...
לא נראה לי שהם מסתדרים בגלל שלשניהם יש מידות רעות
או שסתם לא הבנתי?

וכן, חז"ל אמרו שאם יש ממזר בצד אחד של העולם וממזרת בסוף העולם ה' משדך אותם, כדוגמה לצד הפחות טוב של המטבע. אני מאמין לחז"ל

יכול להיות שהמידות הרעות שלהם מתאימות.

אחד הוא תלותי והשני שתלטתן, לדוגמה.

אחד שחצן והשני נמשך לחיצוניות

 

יכול להיות אפילו שההגדרה של "זוג מתאים" זה שהמידות הרעות, או התכונות הבעייתיות שלהם הן משלימות.

כי מישהו עם מידות טובות יכול להסתדר עם כל אחד. זה בערך ההגדרה של מידה טובה - הוא עושה כל דבר במידה הנכונה, חומל על מי שראוי לחמול עליו ואיננו חומל על מי שלא ראוי לחמול עליו.

 

אני יודע שזה קצת לא מלוטש, אבל בעיני זה כיוון מחשבה חשוב.

 

בדרך כלל מדברים על מידות טובות במובן של התחשבות בצד השני. שזה כמובן מועיל לניהול של כל מערכת יחסים. אבל אם צד אחד הוא מתחשב והשני לא, זה יזלוג לניצול, וזה לא יהיה טוב לצד ה"טוב", ואם הצד ה"רע" הוא עם עמוד שדרה מוסרי כלשהו, זה יימאס גם לו.

שולח כוחות!

 

אני רק חושב שיש אנשים שהדרך שלהם להתגבר היא על ידי שממשיכים הלאה..

כלומר, יכול להיות שגם לו ממש קשה וגם הוא מתגעגע, ודווקא בגלל זה הוא מנסה לשכוח אותך ע"י מציאת מישהי אחרת.

(ואולי זה משהו שנכון יותר אצל גברים)

 

 

תודה על החיזוק.
מה לדבר איתה ולהתחיל מחדש כאילו לא קרה כלום.
לדבר עם בחורה אחרת ולחשוב עלי תוך כדי ולא להיות של במאה אחוז.
אי אפשר לשכוח קשר כזה כ''כ מהר..

או רק ראתה שמנסה למצוא אחרת?

באמת לא בטוח שהוא יכול לפי מה שאת מספרת

וגם חידש את המנויי בתשלום מסתבר..
אז כניראה שזה כוונות רציניות אם הוא משלם על זה.

והקושי שלך ברור מאוד.

אתם אנשים שונים ונפרדים
וכל אחד מתמודד אחרת בסיום קשר

הוא צריך להמשיך הלאה.

 

האם את לא רוצה שיהיה לו טוב? אם אכפת לך ממנו, תעודדי אותו להיות מאושר בדרך שהוא יכול.

 

אלא אם אתם רוצים לחזור לקשר - ונשמע לי שלא

אני רוצה שימשיך הלאה..
פשוט לא מבינה איך אפשר אחרי קשר כזה משמעותי
להמשיך להכיר אחרי חודש של פרידה.

את סקרנית להבין איך הפסיכולוגיה שלו עובדת? (שאלה מעניינת, אפשר לדבר על זה אבל מאוחר)

 

את מסיקה מזה שהוא לא אהב אותך? (כמובן תמיד יש אופציה כזאת, אבל יותר סביר שהוא מאד אהב, הבין שלא יצא מזה כלום, ומחפש דרך חדשה. איזו ברירה יש לו?)

 

את מבינה שזה מה שצריך לקרות אבל את פורקת תסכול על הדרך? (משתתף בצער, זה באמת נורא מתסכל להבין שזה לא יחזור)

זה לא השאלה...
פשוט מתסכל העניין.

ולא בטוחה שזה יותר קורה אצל גברים..

איפה הבגידה פה?  

נפרדת ממנו, הוא הבין שאין מצב שתהיו ביחד, למה שיעצור... כמה שזה מבאס.

פשוט כואב לי עם זה שכ''כ מהר המשיך הלאה.
תיארתי את התחושה.
בהגדרה זה לא ניחשב בגידה וזה זכותו המלאה כי נפרדנו

אני אגיד לך מה דעתי בעניין..

אם מדובר על בנאדם שאשתו (לא עלינו) נפטרה/נעלמה, מכיוון שהניתוק בא בכוח ולא מהצד שלה

אכן יש תחושה כזאת כשבנאדם ממשיך כל כך מהר לאשה הבאה..

 

אבל כשבת הזוג נפרדה ממנו מבחירה, מה יש לו לחכות ולחשוב עליה? 

זה רק יבאס יותר...  אני בטוח שקשה לו אבל מה יש לו לעשות בנידון

מרגישים ככה.
עם רגש לא מתווכחים

דבר ראשון ליבי איתך. אין לך מושג עד כמה.

זה מכאיב בטירוף פרידה מקשר כזה.. לעכל בכלל שבאמת נפרדנו אחרי כזו תקופת זמן...

ואז עוד בלי הכנה מוקדמת, ובלי שלגמרי הספקת לעכל, לגלות שהוא ממשיך?

מרגיש קצת כמו סטירה כזה... כאפה על גבי כאפה...

נשמע לי ממש לא נעים, אז קודם כל חיבוק מפה.
 

אני תוהה אם את במקום לשמוע בתוך כל הכאב הזה...או שאת רק רוצה חיבוק...

במקרה שכן אז מוזמנת להמשיך לקרוא...

אני רוצה להציע צורת הסתכלות שלי הייתה ממש משמעותית. ואולי גם לך זה יתן כיוון מחשבה נוסף..

לא מזמן שמעתי ממישהי שאמרה שתכלס מה מפריע לי בזה שהוא ממשיך לחפש או כשהוא מוצא זוגיות? למה זה ככ מטלטל אותנו? כי הוא שלי? כי אני רוצה אותו?
לפעמים זה באמת זה, ואז זה תסביך בפני עצמו וקשה נורא ואין לי תשובה לזה..

אבל לפעמים מה שמציק בעומק של הכאב והתסכול שהוא ממשיך הלאה, זה שאם הוא ימצא זוגיות טובה, אז בעצם זה מרגיש שהבעיה היא בי ו'אני דפוקה'.. כי איך הוא מצליח ואני לא?

וגם מעין מחשבה כזו שרגע, אם הוא התגבר עליי ככ מהר אז בעצם אני לא כזאת 'וואו' ולכן קל לו להמשיך הלאה?

 

אז לגבי שתי המחשבות הנ"ל-

בקיצור נמרץ - את לא דפוקה!

ממש ממש לא.

פשוט תוציאי לך את זה מהראש.

לך יש את הלב שלך. הזמן שלוקח לך לעבד.

והיי, זה הכי בסדר שבעולם!!

לגיטימי לגמרי. באמת.

 

ועוד דבר - את אלופה שהצלחת בכל זאת לסיים את הקשר.

זה כל כך קשה להחליט לסיים קשר כשיש בו כל כך הרבה טוב ואחרי שהתרגלנו..

נדרשים כל כך הרבה כדי להיות מסוגלים לעשות את זה..

כנות, אומץ, אמת, ויכולת לעשות מה שנכון ולא מה שנוח.

אז אם חשבת שאת דפוקה, את ממש לא. תראי איזו אלופה את וכמה כוחות נפש יש בך!!

כן, גם אם את מרגישה וחושבת לפעמים שזה היה צעד טיפשי וכו...

 

בהצלחה רבה... מאחלת רפואה שלימה ללב במהרה.

ממש תודה על החיזוקים.. זה מחמם את הלב.
מעניין מה שאת כותבת על הצורת הסתכלות.
אני לא חושבת שאני דפוקה.
אולי מרגיש לי שהוא עדיין שלי ושאני רוצה אותו עדיין.
קשה לי להסביר בדיוק על מה זה יושב.
כאילו לא חושבת שזה שהוא מנסה להכיר מראה שהוא יותר טוב. אני יודעת שהוא אוהב אותי ויודעת שהפרידה מאוד קשה לו והוא ניסה הרבה לשכנע אותי שנחזור.
מעניין באמת למה זה כ''כ מכאיב לי שהוא מנסה להכיר מישהי אחרת...

סליחה שעונה רק עכשיו.. התפספס לי

זה מתסכל לא להבין למה כואב בצורה רציונאלית.. אבל נראה לי שלכאב אין תמיד היגיון... או שלוקח זמן להבין למה...

בכ"א, באמת יכול להיות שזה כמו שאמרת לא לגמרי זה ברור לך שהוא באמת לא שלך. לפחות בהרגשה...

וזה הגיוני לגמרי, כי גם אם החלטת בשכל שזה לא טוב ונפרדתם, ללב יש את הקצב משלו ... והם ממש לא תמיד מסונכרנים..

וגם אחרי שנפרדים אז יש חוסר, ומתגעגעים לטוב שהיה...

 

ומחשבה נוספת שעולה לי תוך כדי שכותבת עכשיו, שמתגעגעים לטוב שהיה ומשהו בזה שהוא עדיין פנוי מרגיש כאילו כל הטוב הזה עדיין 'שלי'.. שהוא לא נעלם באמת.. ואז כשהוא יוצא עם מישהי אחרת זה מן עיכול נוסף שזה באמת נגמר והטוב הזה שהיה הלך וכבר לא שייך אלי..

אבל זה סתם מחשבות שלי.. תקחי לך מה שנכון לך

בכל מקרה, חיבוק גדול. 

הלוואי שיעבור בהכי פחות כאב שאפשר...

כשיש משקעים וכו'. אבל כשיש חיבור בלב, ורק בשכל אין זה קשה. מניסיון.
תהיי באבל של הפרידה, לבכות, לחפור לחברות ולאנשים פה בפורום. לדבר על זה עם ה'. לאט לאט כקלישאה זה עובר. אבל צריך להתאבל כדי שזה יעבור. את בסדר גמור עם התחושות שלך, שנה זה המון.
אני שנה אחרי הגירושים אמרתי שאני מרגישה שאני צריכה שלושה ימים להצטייד בגאנק פוד, לסגור ולהחשיך את הבית, לשמוע שירי פרידה עצובים וזהו. אחרי זה זה כבר ישתחרר. וכל זה אחרי שנה שמעכלת את הפרידה. אז תני לעצמך את הזמן הזה. תשמחי שזה נגמר ככה ולא אחרת 😬

כנראה שהוא גם לא יכול וכנראה שלו קשה כמו שלך ואולי גם יותר. זו דרך התמודדות, זה שיש לו כרטיס בשליש לא אומר שהוא כבר מדבר עם אחרות, וגם אם הוא מנסה בכוח זה לא אומר שהוא לא משווה אותן אלייך כל הזמן ולא באמת מעוניין ומתוסכל וכו. אי אפשר לדעת...

מעניין לשמוע את הצד הגברי בעניין...

כמובן שזו רק נקודת מבטי ולא דיברתי אלא ממה שאני מרגיש (ולמען ההגינות יצויין גם שאני אדם די רגיש)

עקרונית יכול להיות שהוא באמת ממשיך הלאה כבר. יש גברים שמאמצים את הגישה הזו כהתמודדות. למחוק הכל ולהתחיל מחדש, לא לתת מקום לאבל. זה לא אומר שהוא לא נשבר מבפנים.

פשוט ככה וזהו.
זה פוגע. וכואב. אפילו מאד.
כאילו מה שהיה לא היה משמעותי מספיק, אולי לא אמיתי מספיק.
וזה שורף בלב.




(וזה הרגשה שלך. והוא בודאי לא ניסה לפגוע. ויש לו בודאי חשבונות אחרים, כי אתם אנשים אחרים. וההרגשה שלך מוצדקת והמעשים שלו מוצדקים.)

שאולי זה לא היה מספיק משמעותי בשבילו.. אולי לא אמיתי מספיק...
זה כן הרגיש ככה בקשר והוא גם אמר את זה שזה הקשר הכי משמעותי שהיה לו. אבל עדיין הוא חידש את המנויי בשליש. וזה כניראה אומר משהו...
זה מעציב אותי.

מתרגל ונקשר יותר מידי מהר

נראה לי רשי מביא את זה אפישהו

לכולנו..

מה קשה? אולי כדאי לחדד

להתרגל למראה של הבנאדם. בהתחלה הוא נראה לי כמו משהו שאני לא יכולה להסתכל עליו, נראה לי מוזר, מכוער נורא
ולוקח לי המון זמן וכוחות נפש לעכל ולהתרגל

את מתרגלת וזה נהייה חיובי?

עם בנות זה לא ככה

בסגנון אם יצא לך?

לא שמה לב ולא מציק לי בעין

מסיבה מסויימת

זה מעניין האמת.
אולי עד שאת לא מכירה את הפנימיות טוב- החוץ נראה לך משהו ריק וחסר תוכן

נראה לי שילוב של מתח כזה כי החיצוניות לא משמעותית לי כשזה סתם אנשים, כאילו משהו בי דוחה אותם מלהכנס לחיים שלי מהפחד של ההתחלה, אז הם נראים לי נוראיים ואני לא מצליחה לפתוח את עצמי לאדם חדש

מוכר בטירופ.

הרבה עבודה יש על זה. 

ניסית אימון או טיפול?
נשמע שיש איזה משהו שגרם לך לזה וגם אם לא חבל סתם לסבול ככה כל פעם ולשחוק את הנפש אם יש פתרון

בכל אופן, נשמע לי הגיוני שלוקח זמן להתרגל... 

תני לך את הזמן ואל תצפי שתרגישי שאתם איזו מקשה אחת תוך רגע..

את בנאדם. עם אישיות משלו. אישיות גדולה ועצמאית שרגילה לחיות לבד כרגע, ולוקח זמן להכניס לשם אנשים.

 

אם את מרגישה שזה משהו שחוזר על עצמו ונורא מקשה עלייך בפיתוח קשרים, אז אולי שווה לעשות עבודה על איך יותר לשחרר את זה.. אבל סתם ככה בצורה הפשוטה של זה, זה נשמע לי ממש הגיוני.

אולי יש לי יותר מידי השוואות בראש

שבהתחלה כמעט תמיד אני ארגיש סוג של אכזבה מהמראה, אבל אני מנסה להתרגל כי אני מכיר את השריטה שלי

דווקא שמתרגלים אולי פחות מעריכים על דברים שאהבתי בו...

או שכאילו צריך לעבוד יותר על ההתרגשות והתלהבות מבן אדם

ממש קשה מה שאת מתארת. מבינה את ההרגשה, זה לא פשוט.
חשוב לזכור שה' מנהל את עולמו. לא תמיד לפי מה שאנחנו יודעים ורוצים. אז קודם כל כדאי לשאת תפילה..
אחד הדברים המעניינים השידוכים זה ששום דבר לא צפוי. אנשים מצפים ומתאמצים שנים, ובסוף זוכים בדרך מוזרה שאף פעם לא שיערו . אז בגלל שזה לא צפוי, הייתי מציעה לך להניח. כלומר, עדיין להזכיר, לפגוש שדכנים, להירשם למיזמים... אבל בנחת. לזכור שזה לא בידיים שלנו. לנסות לשחרר מצד אחד אבל כן להתאמץ מצד שני...
אולי למלא לעצמך את החיים בדברים שעושים לך טוב, לפעמים זה יכול לעזור. הרבה הצלחה!

בת כמה את?

כל הכבוד לך שאת ככה משקיעה.
כל השקעה, בין בתפילה ובין במעשה, היא לא לחינם.


ואולי תלכי למאמנת או משהו בסגנון?
כבר כמה בנות כתבו פה שדיוק הרצון שלהן, מעצמן ומה שהן רוצות בבחור, זימן להן הצעות.

בנוסף לזה, וכמו שאני כותב פה הרבה..
תקדישי זמן לדיבור עם ה'. לא תפילה אלא דיבור.

ליותר מזה - לקראת נישואין וזוגיות

מעניין ממש מה שאתה אומר על הדיבור.
ולגבי אימון ודיוק- אני בעד. לפני כמה חודשים עשיתי סשן כזה, והרגשתי שזה טיפה מדייק לי מידי. אז עכשיו קצת מנסה להרפות דווקא ואולי קצת להתפזר אפילו..

גם אצלי ככה.
אני בשנה האחרונה בקושי נפגשתי. 70% מסך ההצעות שקיבלתי לא התאימו לי, אני לא יודע איך יכול להיות ש- 5 שדכניות מציעות לי את אותן ההצעות... ולבינתיים ירדתי מהן ונרשמתי למיזמי שידוכים ושגם שם פחות הולך לי. נו טוב...
אבל בסופו של דבר כולי תקווה וציפייה שאמצא את האחת (הנפש השנית בישראל) אי-שם. אל תתייאשי, ונכון שאת משקיעה המון זמן וכח לזה- אל תתני לזה להכניס אותך לעצבות/דכאון/כו'.

ובכנות, ממש קשה לי לא להתייאש ולהישאר בציפייה. אני מרגישה שזה אמור לחזק אותי, אבל זה קצת יותר מחליש

שני קשרים רציניים בשנה זה נורמלי. אך יש בעיה עם קבלת ההצעות. 

לצערי הרבה מתמודדים עם זה, אין בך שום בעיה. 

לא התנסחתי טוב. התכוונתי שמאז הקשרים ההם (לפני מעל שנה) לא היה כלום (בתכלס הייתי בדייט אחד מאז. הזוי).

את מחפשת סגנון פחות מצוי? אולי את צריכה הכוונה לשדכנים שמתאימים יותר לסגנון שאת מחפשת?

ממש יכול להיות שאני צריכה הכוונה יותר מדויקת

ואין לי כל כך מה להגיד..

תפילות.

וכל הכבוד שאת מנסה, מעריך ממש.

(מההיכרות שלי הרבה מהאנשים שמתקשים זה כי יש משהו מיוחד בהם או בחיפושים שלהם, לפעמים כי הם בתפר בחלק מהמאפיינים או לפעמים כי הם מחפשים אופי נדיר.)

אתפלל להצלחתך ושתמצאי את הבעל המתאים והטוב ושהוא ימצא אותך בזמן ובדרך המתאימה

באסה שאת משקיעה כ''כ הרבה מאמצים ולא רואה תוצאות ולא מקבלת הצעות.
כל כבוד על המאמץ שאת עושה.
אולי עכשיו תנסי פשוט להרפות ולשחרר..
איך אומרים מתי שבנ''י ייתיאשו מבואו של בן דוד אז הוא יגיע. מציעה לך ללכת למכוונת זוגית ולעבור תהליך, זה יכול ממש לעזור לך להבין מה חוסם אותך..
את יכולה לנסות להכיר באתר הכרויות לדתיים זה פותח אפשרויות.
בהצלחה יקרה

אני רק אגיד שיש לבנות נטייה לבקר את עצמן יותר מידי.
לדעתי אין כמאת קשר בין חוסר בהצעות לבין כמה האדם איכותי.
אני לדוגמא אדם יותר שקט (אני רואה בזה דבר חיובי) אז בזמן שחברי הרועשים והאנרגטים קיבלו מלא הצעות כי פשוט אנשים יותר מכירים אותם ויודעים מה להציע להם וכן יותר זוכרים את האנשים הרועשים, אני הייתי צריך להסתמך יותר על אתרי הכרויות ושדכנים.
אני לא מכיר אותך אבל מהכתיבה שלך רואים שאת אדם עמוק וחיובי.
ודבר אחרון... (אני אומר גם לעצמי כמובן) לא צריך הרבה הצעות. מספיק הצעה אחת נכונה. כמה שפחות קשרים בדרך לאחד הנכון יותר טוב.

בהצלחה!

קראתי את הכל, כמה פעמים.
לקחתם קצת מהכאב שלי אבל זה משפיע המון.
❤️❤️

ולחלק הפרקטי - יכול להיות שאני יכול לעזור, מכיר הרבה בחורים... מוזמנת לפנות / דרך ברוקולי, בשמחה.

מוזמנת לפנות בפרטי, אולי אנחנו מכירים בחורים בסגנון..

לא, לא, בטח שיש מישהו בשבילך. פשוט. רק לפעמים ללא ההסבר המקדים הזה מדוע ה' מדריך אותנו בשביל חשוך קצת אנו חשים ייאוש. ובצדק.

 

כואב לקרוא.

כואב כי מרגיש שאת עושה את ההשתדלות טוב כל כך ואף יודעת מתי לבטוח לה' ולסמוך עליו. ומה מיוחד להיות במקום שכזה, הוא נדיר. באתי רק לשמוע ולקרוא ואולי להרים מבט למעלה ולבקש גם אני. מי יודע, אולי דמעה או שתים חסרות עבור הבניין. ואם זו אחת, אנא קח דמעתי.

 

ואולי היתה בראשי הצעה פרקטית אחת, ומיוחד שרק אחת. שאולי יכול לקדם להגיע לשיח אישי או לכל הפחות פירוט רב ככול הניתן אולי אפילו כולל תמונה לשדכנית, לחברה, למיזם. מרגיש לפעמים שחסר מידע והיכרות עם האדם וקשה יותר לחשוב עליו כך. אם כי מה אני יודע.

 

ובאמת אינני יודע, 

אך אם אוכל לעזור במשהו ואולי אפילו לחשוב, אשמח. 

כי נגעת.

שתהיה בהירות בדרך.

לקחתי את הכותרת התלמודית ועשיתי בה שימוש לעניינינו, ודאי שבלימוד זה עובד טיפה אחרת. השתמשתי בקונספט בגדול...

ונכתוב קיצור את דבריך, כל דבר שמפריע צריך לברר האם זה הדבר שמפריע בעצמו או שהוא דבר שמסמן על משהו אחר שמפריע.

ויתירה מזו - זה בא להגיד שרוב הדברים הם רק מסמנים (אף אחד לא אומר "אם יש לה נזם אני אפסול כי נזם זה איכס", אלא "אם יש לה נזם אפסול כי היא X", אז תבדוק אם היא באמת X, הנזם רק אמור לעורר לבדוק לעומק את הנקודה הספציפית הזו, לא לפסול לגמרי) וצריך לבדוק לעומק.

אבל אז זה מצריך להפתח לכל האפשרויות בעולם, זה נכון לכל תחום-סטטוס,גיל,סגנון דתי..ממש הכל.
ובנושא זה נראה לי שיש עניין להתמקד
אמנם לא להצטמצם מדי אבל גם לא להתפזר.

יש לך אולי הצעת ייעול?

יש דברים של מהות. רמה דתית זו רמה דתית, אין מה להתפשר או לבדוק מעבר פה... אבל בפרמטרים חיצוניים כן יש מקום.

נמציא שנייה סטיגמה בשביל הנוחות: נגיד שהייתה רווחת תפיסה שאנשים מעל 1.80מ' הם לא נחמדים. אז אני לא אומר לחפש דווקא מישהו מעל 1.80מ' כי זה רק סימן וכו, אבל אם מציעים מישהוא מעל הגובה הזה ואומרים לך שהוא ממש ממש נחמד, אז לא לפסול אותו רק כי הוא גבוה אלא פשוט להבין שזו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת ולברר יותר לעומק.

אני פשוט עדיין חושבת שיש בזה משהו מפזר-
בסטטוס,גיל,סגנון דתי (לא רמה) ועוד המון נושאים אין דווקא משהו מהותי
ועדיין אנשים מקטלגים לפי זה מה יכנס להגדרת החיפוש שלהם ומה לא.

הסטטיסטיקה לרוב צודקת, פשוט לא תמיד. לגיטימי לחפש מראש באזורים מסוימים, אבל אם באה ההצעה מכיוון אחר, לא לשלול אלא לבדוק לעומק. כאמור - למי שלא מתאים גושניק - שלא תחפש בגוש, אבל אם מציעים לה מישהו מהגוש ואומרים לה שהוא מתאים לה והוא לא באמת גושניק במהותו - שתבדוק טוב טוב ותנסה.

בדברים כאלו, שתלויים בבחירת האדם, ובפרו דברים שהם פומביים - כמו בדוגמאות דנן, תמיד זה גם קצת מה שקראת (לא שרשור למדני וכו') "סיבה".

אסביר: בחור בישיבה חרדית זה לא מעיד שהוא מסכים עם החרדים, אבל שהיה מוכן להיות כזה - וזה כבר אומר משהו. לא את המשהו המקורי של הסטיגמה, אבל משהו.

בחורה עם נזם - זה אולי לא מעיד שהיא |אותה סטיגמה|, אבל זה כן מעיד שהיא היתה מוכנה ללכת כך. וזה חייב לומר משהו.

יכול להיות שהוא פשוט לא חרדי, עצם זה שהוא בפוזיציה כזו - אכן דורשת בדיקה הרבה הרבה יותר מעמיקה, אבל לא פסילה אוטומטית. כי בסוף הבעיה של בחורה עם בחור חרדי היא - לא מתחברת להשקפתו, סגנונו ודרך חייו, אז אם לאחר בדיקה מעמיקה מאוד מגלים שהוא דווקא כן מתאים בהשקפה, סגנון, דרך חיים ועוד - למה לא לנסות?

אבל הבדיקה המעמיקה - היא לא רק כדי לגלות את שאלת "האם" (הבה ונמשיך בלומד'ס..) - האם זה בגלל שהוא "חרדי" או מסיבה אחרת. אלא גם שאלת "מה" - מהי כן הסיבה שהוא הלך לשם, גם לה יש משמעות.

כלומר: אם יבוא אליהו ויאמר "הוא שם לא בגלל שהוא חרדי או משהו כזה". האם זה יספיק ולא נצטרך לברר עוד? לא! נצטרך ונצטרך.

כנ"ל, ואפילו יותר חשוב - לגבי נזם. ודו"ק.

יש לברר לעומק אם זה מתאים. אבל הסטיגמה שבגללב פוסלים לא בהכרח נכונה ואת זה חשוב לזכור.

צודק לחלוטין.

הוא פשוט לא מחמיר.

לא להחמיר - יש לזה משמעות של בחירת אורח חיים והשקפה.
זו לא בסה״כ עוד נקודה של פער שצריך לגשר עליה.

אולי החמרה בעיניני כשרות מזון זו נקודה שאפשר לחיות איתה, להתגמש איתה, להסתדר עם הפערים שהיא יוצרת - אז קונים רק הכשרים מסויימים.

בחינוך ילדים, בבחירת מוסדות חינוך כתוצאה מכך - פערים של השקפה והחמרה מתבטאים באופן מאוד משמעותי במסלול והדרך החינוכית של הילדים.

יש דברים שאני מיקל בהם באופן עקרוני של שחרור ודגש על דברים אחרים שחשובים בעיני יותר.
לא בטוח שאסתדר עם מישהי שתרצה להחמיר בהם.

כל מה שמעבר להלכה הרגילה - לחשוש לפוסקים יחידים, לעשות יותר ממה שכתוב

זה דרגה שאדם אמור לשאוף אליה אבל לא בהכרח לעשות כרגע אם הוא לא נמצא שם..

הרבה פעמים לא מחמירים כי בנאדם פשוט לא בדרגה הזאת כרגע. 

 

מסילת ישרים לא מחולק לשתי השקפות ושתי אורחות חיים...

זה בדיוק אותו אורח חיים רק תלוי בדרגה של האדם.

 

וזה גם קשור לשאלת הפותח @כבר לא ישיבישער

למה שיהיה בעיות כל עוד שניהם עובדי ה'? 

אולי יש בעיה אם המחמיר בטוח שהמיקל בכלל עובר על ההלכה (ראיתי שגם עם זה מסתדרים אבל לא יודע)

אבל אם אחד מקיים עיקר הדין והשני מחמיר...אם המיקל חושב שהוא בסדר זה בצדק - כי הוא באמת בסדר גמור

 

(יש לציין שלפעמים זה ידחוף גם אותו להחמיר קצת)

ועוד נקודה שצרמה לי בפתיחת השרשור

"ומה קורה אם משום מה הוא לא יכול לסמוך על החלטתו של מ'... (למשל במקרה שהוא חושש שמ' לא לגמרי קלט עד כמה זה לא חשוב לי. או שהוא יודע שמ' בונה על כך שהוא ישתנה בעתיד וכדו')" - מצב כזה מצביע על חוסר אמון. ואני לא מתפלאה. למה? כי גם מצב כזה: "כל מה שהוא כן צריך לדעת זה רק שמ' אכן מעונין בו על אף שהוא לא מקפיד" וכזה "כי ק' כל הזמן חושב לעצמו "אם מ' מעונין בי אפילו שאני לא מקפיד על כך אז הכל בסדר"."  מעיד על חוסר אמון. ואולי אחד גורם לשני. ואולי משהו אחר גורם לשניהם.
 

כשכתבתי את זה... 

 

אבל האמת שלא מדובר בחוסר אמון אלא פשוט בחוסר הכרות וידע.

כמובן שככל שהקשר יתקדם דברים יתבררו יותר ואז כבר לא יהיה שאלה, אבל לפעמים (מסיבות כאלו ואחרות) צריך לדעת ולהחליט די מהר האם לחתוך.

אבל מה שבטוח שחבל לך לוותר על אישתך

רק בגלל שמסיבות כאלה ואחרות אתה לא נותן לעצמך הזדמנות להכיר ולדעת אותה
וחותך מהר

אבל באמת תלוי מאוד במה בדיוק מדובר

אכן יש דברים שהם יותר עקרוניים, אבל אני חושב שהרבה אינם כך (בכל מקרה זה המצב אצלי).

כשמדברים על מרכיבים לזוגיות טובה ומאושרת יש 2 דברים שאולי נראים הפוכים.

 

מצד אחד חייבים את המוכנות להתפשר ואת היכולת להתגמש, כי בסוף תמיד יהיו הבדלים בין אנשים ויהיה צורך לבוא אחד לקראת השני.

ומצד שני גם צריך לקבל את השני כמות שהוא ולא לצפות שהוא ישתנה בשבילי. וגם הפוך- אני צריך לדעת שהצד השני רוצה בי ומקבל את מי שאני ואינו מצפה שאשתנה. 

 

 

ואולי לא ברור איפה מתמקדים במה..

כשיש משהו שחשוב לצד השני והוא רוצה\מבקש מראש שאבוא לקראתו.

אז גם אם אני מוכן להתגמש ולעשות את השינוי הזה בשבילו, עדין בעצם זה אומר שאני לא טוב לו איך שאני והוא לא "מקבל אותי כמו שאני"...

כל מסגרת יש לה כללים וחוקים.
זוגיות זה סוג של מסגרת.
כל מערכת זוגית בנויה מ2 אנשים
לכל אחד מהם יש רצונות ויש צרכים

תמיד! אבל תמיד! אין מצב שלא. לפחות חלק מהרצונות והצרכים של אחד יתנגשו באלו של השני

רוב העבודה הזאת היא אחרי החתונה, כשכבר חיים ביחד
אבל אנשים עם קצת יותר עומק ומורכבות יתחילו את זה לפני.

צריך לעשות איזו שהיא השלמה בין הדברים שמתנגשים

איך עושים את זה?
דבר ראשון: צורך, כל צורך שהוא, הוא קודם לרצון.
לדוג'- הבחורה מאוד רוצה לעשות דייט בים אך בשביל הבחור זה יהיה למכשול מבחינה תורנית כי הוא שומר עיניים
ברור שהבחור קודם כי זה צורך מול רצון.

דבר שני: כשיש צורך מול צורך
אבל אם זה קריטי לבחורה ברמה הנפשית ללכת איתו לים, ברמת הצורך
ומה לעשות שמבחינה תורנית זה בעייתי לו?
אז מה עושים? (אם זה צרכים מהותיים וגדולים, לא כמו הדוג' שהבאתי.
אז אולי באמת כדאי לעצור את הקשר כאן, אבל אם באופן כללי שתיכם עובדים את ה' כמו ש@מבקש אמונה כתב אז-)
יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת, עדיפה- שימצאו משהו שמשלב את שתי הצרכים(זה החלק הניסי והמדהים בזוגיות, המשהו השלישי- יש מאין), איזה חוף שומם או ללכת בשעות שאין אנשים וכד'.
אפשרות שניה, צריך לדעת ולהבין שברמה הכללית אני בוחר באדם שמולי, יש לי צורך בו והוא טוב לי ומשלים אותי
אז לפעמים אני אוותר על צרכים שלי ולפעמים הוא יוותר. זה לא שאני מאבד את עצמי או משתנה בשבילו.
השינוי זה בשבילי, כי חשוב לי הזוגיות והחיבור. אז גם אם אני מוותר על רצונות וצרכים, באופן כללי אני יוצא מורווח מהקשר והזוגיות הזאת.

מקווה שמובן
 

ברררררר
מעצבנים

פחות נתקלתי בסיטואציה בעניין הזה ספציפית אבל מכיר את זה בגדול וזה אכן מחרפן.

באתם לשאול אותי? תנו לי לענות בבקשה. לכשארצה לשמוע את דעתכם ודרככם - אשאל ויותר מאשמח לשמוע. אתם רוצים להנחיל אותה גם לגביי? אז למה לשאול? אתם מוזמנים לדון עם עצמכם ולהודיע לי מה המסקנות ומה אני צריך, שחררו אותי.

או במילותייך המדויקות מאין כמוהן, שאין ספק שלוכדות במדויק את הרגשות העולים מהסיטואציה: גררררר 

ובמקרה שלי אני גם לא מעוניינת לשמוע את המסקנות שלהם, במחילה.
זה רק אני או שמסקנות של נשואים בענייני עולם הדייטים תמיד מרגישות לעוסות, מאוסות, ולא מחוברות לסיטואציה?
(במחילה מכל הנשואים שנמצאים כאן)

ותודה גם לכן ברוקולי וחופשיה ❤

אם הייתי התנחלות ככה היו קוראים לי, מעלה חיוך

כן, בהחלט יש בזה משהו. הטפות של החכמים הנשגבים שראו את האור.

תכלס מה שמבדיל ביניהם לבינך זו סייעתא דשמיא, שהם כבר מצאו את הבח"ל ואת עוד לא... יש מצב שיש לך יותר ניסיון מהם אפילו. זה סתם.

מבטיח לא לשפוט ולא לשכנע!

לא קרה לי אף פעם. נשמע ממש מוזר. תמיד שסיפרתי מה אני מחפש פשוט ענו שיחשבו על מישהי שתתאים. 

 

חברים שלי מדברים תכל'ס - מה אתה מחפש? סבבה אני אחשוב. מילה אחת לא מעבר. ובכללי לא נכנסים יותר מידי לעניינים של מישהו אחר בנושא הזה. יש איזה קוד ברור שזה נושא רגיש, ולא חופרים למישהו מבלי שהוא רצה ושאל. 

למה לעזאזל יש כאלה שלא מודעים לקוד הזה??
גררר

הקוד הזה כל כך חזק חברתית, שאני לא יכול להבין איך יש מישהו שלא יעמוד בו. 

יש הרבה נשמות טובות שבכנות ומתוך רצון לגמרי טוב שחושבים שאתה אולי טועה בדבר או שניים בתהליך החיפוש ..
לטובתך ,מנקודת מבטם כמובן, אומרים מה שהחיים לימדו אותם

זה מפתיע כי מבחינה חברתית זה מאוד חזק הקטע הזה. כולם יודעים שיש רגישות בנושא. אבל אולי זה קשור לחברה שאתה נמצא בה. 

 

לדעתי אין סיבה לתת עצות למי שלא ביקש ממך עצה. גם אם יש רצון לעזור, צריך שיהיה בצד השני מישהו שרוצה שתעזור לו. 

מעולם לא יצא לך לשמוע הרצאות של הצעות ייעול למינהם בנושא?
לא מתכוונת בהרצאה רישמית, אלא של אנשים על הדרך כזה..

עריכה:
תאכלס, יתכן גם שיש הבדלים בחציית הגבול הזה בין בנים לבנות..

אלא אם כן ביקשתי ושאלתי מיוזמתי. 

 

אולי יש הבדל בין בנים לבנות? בכללי יש קוד חברתי אצל בנים לא להתערב יותר מידי בעניינים פרטיים של מישהו אחר מבלי שהוא רוצה. כל שכן בנושא הזה.

בדיוק ערכתי את התגובה הקודמת וכתבתי וחשבתי את אותו הדבר 🙃

אולי אצלך. ממה שאני רואה ממש לא .. ולכן אני משתדלת להיות סופר רגישה

אני חושב שככלל, אנשים לא תמיד מבדילים, בהתבוננות על מצבים רגשיים, בין 'אישיות' לבין 'מצב רגשי'. אדם עם אישיות שמחה, יכול להיות במצב רגשי עצוב לאורך זמן. אדם עם אישיות עצובה, יכול להיות במצב רגשי שמח לאורך זמן. כמובן האורך המדוייק של הזמן אינו הקובע - השאלה היא אם מדובר במצב רגשי', או ב'אישיות'.

הדור המבוגר, בעיקר, אולי פחות מבדיל, בגלל שבדור הקודם עוד התחשבו בעיקר ב'סטנדרט', מסיבות רבות שאז היו נכונות הרבה יותר

---- ---- - לקראת נישואין וזוגיות

הדבר הזה רלוונטי גם לגבי הנושא הזה, גם לגבי הנושא של 'בדידות', וגם לגבי 'פז"מ' בדייטים.

שאלתי אותה כמה שאלות על הבחורה, ובסוף אמרתי לה שאני לא מעוניין.

 

קצת יותר מאוחר קיבלתי טלפון מאחותה, שניסתה להסביר לי שאם זה בגלל תכונה X ששאלתי עליה, אז זה בכלל לא מה שחשוב בחיים, ולמרות שאני כזה אני יכול לצאת גם עם מי שהיא לא כזו וכו'.

(ואז אמרתי לה שזה בכלל מסיבה אחרת, אבל שזו זכותי המלאה להפעיל את שיקול דעתי והניסיון מהחוויות האישיות שלי להחליט מה מתאים לי ומה לא.)

מעצבן ממש

1. את התפשרת על בעלך והוא התפשר עלייך? ליבי ליבי עליכם. אף אחת לא תצטרך להתפשר עלי

2. אם את חושבת שהיא כל כך מוצלחת זה טוב בשבילך. אני לא השתכנעתי

3. התחתנת רק פעם אחת יותר ממני

חחחחח אבל לקחתי את זה בסבבה. בסוף הוא אמר שאני צודק

או שאני לא רוצה לשמוע את ההצעה מסיבה כלשהי, ועושים לי מצפון שיש מישהי שבינתיים מתברברת בדייטים כי היא עוד לא פגשה אותי🤦‍♂️
עניתי שכנראה היא צריכה להזדכך כדי להגיע לרמה שלי..

יפה

מתאים לי להגיד את זה 🤭
זה ציטוט שלי?

ואחלה תשובה 😆

היו לי כמה מקרים כאלה גם, לא כיף.


(אבל לפעמים אפשר לצחוק על זה עם חברים..)

בעיני עוד יותר לא מבין כי לא שאל את עצמו מה באמת מחפש לא היה לו זמן לעבודה פנימית לשיעורים וכו'
חלקם אלו אנשים שיצאו איתם בבני עקיבא או בילדות .
כלומר זאת אותה החלטה של גיל 14 או 16 ..
צעיר מידי ..

.

יש גם כאלה שהתחתנו בגלל לחץ .. שגם הם לא העיפרון הכי חד בקלמר.

בקיצור את יכולה להיות רגועה את חכמה מאוד ...ובחור אחד שרצה להתחתן איתה לא מוסיף לה חוכמה .

אנשים שוכחים שהחוכמה היא לא להתחתן וזהו אלא להתחתן ולחיות בזוגיות נעימה מקרבת ומלמדת שזה לצערי הרב אין לחלקם
למה? כי גם אנשים שהתחתנו שוכחים שעדיין הם צריכים כל בוקר מחדש ללמוד את הזוג שלהם לבחור בו כל בוקר מחדש

או האלה שנותנים לך על הראש קבל עם ועדה על פרידה שקרתה ומביעים את דעתם...

לא משנה שהם לא מעורים בפרטים ולא כלום...

והאלה שחושבים שלגיטימי לשאול אותך-

'רגע, התאוששת? הלכת לטיפול? כמה זמן? אצל מי? נו ואיך? הבנת מה היתה הבעיה? אה רגע אז את רוצה לחזור אליו? אה לא? למה? אני שואלת כי חשבתי פשוט לשדך אותו.. רגע אבל מי חתך? הבעיה אצלך או אצלו? נראה לך הוא רוצה לחזור?'

ועוד כמה וכמה פנינים יפות שכאלה...

(ולמען הסר ספק, אז לא, היא ממש לא חברה קרובה...)

 

תחושותיי באותם רגעים - אם אפשר לפעור פה איזה פתח באדמה ולשים אותי שם לכמה רגעים עד שיעזבו אותי במנוחה והיא תלך, אודה מראש

 

קיצר מסכימה איתך. אנשים הזיה לפעמים...

בגדול הם לרוב נחמדים...ופשוט לפעמים השכל הולך לאיבוד מרוב הטוב לב והרצון לקחת חלק ולעזור

 

 

אחח כיף לפרוקק. תודה

והפסקה האחת לפני אחרונה- בול. 🤭

לא משנה על מה, לא משנה על מי...

 

הרבה פעמים בנאדם ששופט על הנושא הזה סביר להניח שהוא מרגיש בנוח גם לשפוט על נושאים אחרים.

זה הלך רוח נפוץ כיום.. 

הפספוסים והעיכובים הם חלק מהדרך
גם אומרים שאף אחד הרי לא יצא לאנשהו ובגלל שיש לו רמזור אדום הוא יחזור הבייתה... ככה יש בחיים רמזורים ותמרורים שנראים כמו מכשולים בדרך אבל הם חלק מהעניין

איזה נחמד לדבר הא
חח שנזכה להפנים ולקבל את המכשולים באהבה

 

שווה לקרוא את הסיפור גם מהזווית של האישה שנתקעה עם הרכב

 

 

ולכו תדעו, 
אולי גם לכם/ן זה יקרה בצורה כזו או אחרת 

 

 

 

ראית את זה?

Log in to Facebook | Facebook

(זה קישור לפוסט הספציפי, לא יודעת למה הוא מראה אותו ככה)

יש כלל ידוע שאומר ש"סור מרע" קודם ל"עשה טוב".

לכן הימנעות משיתוף פעולה עם זווית הראייה של הטרול, קודמת לחיפוש שיתוף פעולה עם זווית ראייה כפי שציינת.

הגר"א אומר "טוב לשבת בחיבוק ידיים בבית, מאשר לחפש מצוות בשוק".

זה לא נאמר כהמלצה לאי-עשייה, אלא כהמלצה להבחין, בדיוק בין לימוד או עשייה, שמתקבלים בביטחון בה', לבין לימוד או עשייה, בשיטתו של הטרול, שמתובלים ההילה מפריעה מתקרצצת או אחרת

אבל בלי ההפי הנד בסוף

 

אבל גם בלי הסוף זה אחלה סיפור

סיפור יפה 👍🏻

הגרסה המודרנית של חיפש אתונות ומצא מלוכה

רוב התידלוקים השגויים הם של בנזין במקום סולר ולא של סולר במקום בנזין - קוטר צינור התידלוק של סולר גדול יותר מזה של צינור בנזין. בעצם כיום כמעט אי אפשר להכניס אפילו בכוח צינור סולר למכונית בנזין.
גברים שוגים פי שתיים בתידלוק מנשים, וכאמור צריך כוח רב כדי לתדלק כיום בסולר במקום בנזין. סביר שאישה היתה מנסה להבין מדוע הצינור לא נכנס כיאות לפתח התידלוק, והיתה לפחות מבקשת ממישהו שיבדוק.
כמו כן עצם הרעיון של נופש בקרית שמונה פחות סביר, ומשפחה שנופשת דווקא שם כנראה מכירה איכשהוא את האיזור, ומכוח זאת גם את תחנות הדלק האיזוריות כך שמשונה ההתרחקות מהן עד לעמק החולה.

קרא את הסיפור בעמוד פייסבוק של האישה ותראה את התמונה המלאה

סיפור יפה על עזרה לזולת ולבסוף שידוך

כשקראתי את הסיפור גם אני תהיתי איך היא הצליחה להתבלבל, כי הצינור לא מתאים..

ברור שהסיפור מקסים, אבל באיזשהו מקום זה לא משהו שהייתי רוצה. למה? כי זה אקראי.

אני מאמינה שיש ערך להשתדלות ולניסיון שלנו. לחכות שיד המקרה תוביל אותי\אותו לפספס פנייה לא יקדם אותי. לעבוד על עצמי, לתחזק קשרים, לחפש אותם באופן אקטיבי - זה הרבה יותר משמעותי בעיניי.

מעין יגעת ומצאת תאמין. לא יגעת ומצאת, אל תאמין.

נכון שבאיזשהו מקום כל ההיכרות הראשונית שלנו היא אקראית, אבל בעיניי הדברים האלה הם לא סימן להצלחה\כישלון של קשר.

 

ומישהי אחרת קראה אותו ופנתה אליה להציע חברה שלה
והבחור התארס עם החברה

אני רואה את האדם כמכלול של דברים, וזה לשפוט את האדם לפי מקרה אחד, וזה לא מוצא חן בעיניי...

כמו ש@חיים של הזכירה את פרשת השבוע..
וזה גם סתם סיפור חמוד בלי מסר ספיציפי

חלום שלי להכיר מישהו לא בשידוך מסודר.

אני חושבת שהקשר הרבה יותר טבעי כשהוא מתחיל כהיכרות סתמית לא לצורכי שידוך.

בעיני, אם מישהו זר פונה אלייך באוטובוס - זה אקראיות.

מישהו שאת עובדת איתו - זה לא אקראיות.

למה?

כי הראשון התרשם ממך לאורך נסיעה משותפת, והשני התרשם ממך תקופה מסוימת. הראשון בעצם לא מכיר אותך, ואילו לשני כן יש מבט יותר טוב על המכלול שלך כאדם.

התכוונתי יותר למישהו שמכיר אותך בעבודה.

אבל אם נגיד קרה משהו חריג בנסיעה באוטובוס,

יכול להיות שתהיה התרשמות קצרה אבל נכונה.

(כמו להבדיל אליעזר ורבקה. 

אליעזר סמך רק על זה שרבקה השקתה את הצאן..)

 

בהחלט
וזה לא שמחליטים להתחתן אחרי יומיים

רק בא לי לציין את הסכנה הקטנה שבזה.
אני יודעת על עצמי, שאחרי שאני שומעת סיפורים כאלה (בעיקר עם המסר החד משמעי שנכתב בסוף) אני מתאכזבת כשאני רואה שבמציאות לרוב זה לא מה שקורה..
לא יכולה לספור את הפעמים שאמרתי לעצמי-וואי, אולי כל זה קרה כי אני הולכת לפגוש בזכות זה את בעלי?
ו-וואלה, טרם קרה.

אז נכון, הכל זה השגחה, וה"פספוסים" הם תמיד חלק ממהלך אלוקי, גם אם אנחנו לא רואים את זה. ויחד עם זאת, צריך להיזהר לא לבנות ציפיות מעשיות מהסיפור הזה.

ומכיר את התחושה.
ה' עדי שהתכוונתי להעלות חיוך ובטח לא להחליש מישהו..
(גם המסר בסוף מדבר בכללי ולא רק על חתונה.
אולי הייתי צריך לפרסם בצמ"ע)

כאן אנחנו מתפלספים על כל שורה בסיפור..

יש מצב שאתה מגיע ל1000 תגובות על הסיפור הזה

@ברוקולי

 

שהייתי רוצה להתחתן עם מישהי שמסוגלת להשאיל את הרכב שלנו לאדם זר באופן ספונטני

 

בטוח יש לו לב ענק, אבל מרגיש לי קצת חסר אחריות.

טסלה היא מכונית חשמלית אז אין מה להסתבך עם התדלוק..

אורי שכטר הצדיק בעצמו איש חסד ענק.

איך אני אוהב לקרוא אותו.
גם סיפורים נפלאים ובעיקר יהודי עם לב גדול

לק"י

33.33% אחוז.
יצאתי עם 3 (השלישי זה בעלי והיחיד שיצאנו מעל 2 פגישות).
יצאתי לדייטים פחות משנה עד שפגשתי אותו (התחלתי לצאת קרוב לגיל 24).

מקווה שעודדתי.

לפי עם מי יצאתי יותר מ-2 פגישות, יצא בדיוק 20%.
אבל יותר מ-3 פגישות היה רק בחור אחד 🙈
בערך 3 שנים בשידוכים.
מרגיש קצת מצב עגום, מצד שני מה יעזור לי לצאת סתם מלא עם בחורים שאני לא מתחתנת איתם😬

היו 3 בחורים כאלו.
עם אחד מהם היה לא כ"כ טוב, אבל היינו ממש רחוקים והתדירות של הפגישות לא הייתה אידיאלית, אז היה חשוב לי לנסות עוד קצת כדי לוודא את זה..

מצד אחד מרגיש מעאפן.
מצד שני-
א. אין שום מטרה להיפגש הרבה פעמים ולהיקשר למישהו שהוא לא בעלי.
ב. הפעמים שהיו (והיו מוצלחות) מחזקות אותי ומזכירות לי שזה אפשרי בעז"ה להגיע גם לנצח של פגישות (;
ג. צריך לעבוד על דיוק -עצמי וגם של מי שמציע- כדי לנסות לשנות את האחוזים.. (:

יצאתי שנתיים עד שהכרתי את האיש שלי, ועם 4 מתוך 10 היו לי קשרים של מעל 3 דייטים.
נראה לי שזה אחוזים די גבוהים, אולי זה בזכות/ בגלל שיצאתי עם בערך רק 1/3 מההצעות שהציעו לי, הייתי מאוד ממוקדת בבירורים.

6/17 למיטב זכרוני, אחד מהם בעלי. יצאתי עם בחורים 3 שנים לא ברצף (כלומר 4 שנים עם הפסקה של שנה די בהתחלה).

שבערך 30-40 אחוז.
יצאתי עם מעט ממש.

או - 

מה הוותק נותן שיעניק סיכוי טוב יותר לקשר?

וברצינות -

אם היית אומר לי לשער מה יקרה,

מצד אחד הייתי אומרת - אולי זה מראה על זה שעם השנים באה התגמשות יותר גדולה ומוכנות לצאת עם יותר אנשים בשביל הסיכוי שזה יתאים.

מצד שני הייתי אומרת - עם השנים לומדים לדייק את עצמינו יותר טוב, לברר יותר טוב, ולמצוא דרכים לקבל הצעות מתאימות יותר ולכן הסיכוי יעלה.

 

ושניהם נראות לי טענות טובות, ואני תוהה את התכוונת למשהו כזה או משהו אחר לגמרי

אני כרגע במספר אי זוגי חח, אז קצת פחות מ-50%.
אבל מסננת הרבה בשלב הבירורים.

שמונה שנים בתחום 😱
(אבל בזמן האחרון האחוזים עלו מקווה שזה סימן טוב..)

מתוך עשרות, רק שלושה מעבר ל3 פגישות...לא כולל את הרביעי שלימים נהיה בעלי.
אבל בזמנו, כשנעצבתי בגלל זה, היתה לי מורה שעודדה אותי ואמרה לי ''עדיף ככה...ה' מעיף לך אותם מהר שלא תסתבכי ברגשות מיותרים''.
וואלה, צדקה.

את חושבת שאם היית מבררת יותר או עושה דברים אחרת יכולת לשנות את הסטטיסטיקה הזו?

נניח לברר יותר\ לברר פרטים מסוימים ובכך לסנן יותר הצעות?

זה מה שעשיתי בשלב כלשהו. ואז באמת הגיעו רלוונטיים יותר.
אמרתי כן רק למה שבאמת הרגשתי שיש לו סיכוי

לפעמים בהתחלה יותר מורחים קשרים לאורך זמן, מנסים ומתאמצים עוד ועוד לראות אולי משהו יקרה פתאום. ואחרי קצת ניסיון יודעים יותר לסנן ולזהות מהר לאיזה קשר אין פוטנציאל להתפתח.

יצאתי עם 4 סה"כ עד כה (בערך שנה בעולם הדייטים, אבל עם הפסקות ארוכות בין לבין. +אני צעירה).
עם שניים מהם הקשר הסתיים תוך דייט או שניים. בדיעבד, כבר מהבירורים ידעתי שזה ייגמר מהר. זה לא היה מתאים בשום צורה, אבל הייתי חדשה, הרגשתי שאני פוסלת על שטויות ורציתי לתת צ'אנס. כיום אני יודעת שזה לא נכון והדייטים האלה היו יכולים להיחסך בקלות.
ועם שניים מהם הקשר היה מעל ל3 חודשים (כרגע בעיצומו של הקשר ומקווה שהוא יהיה האחרון בע"ה

יצאתי עם 10 בחורים לאורך תקופה של כמעט שנתיים:
עם 7 – פעם או פעמיים
עם 1 – שלושה שבועות
עם 1 – חודשיים
ועם בעלי – שלושה חודשים וחצי

סקר מעניין בהחלט.

כי אצל חרדים זה שונה.

 

יצאתי עם 9 בחורות.

עם 3 מתוכן היתה פגישה אחת או שתיים, השאר יותר.

ותק: שנה+

תמיד זה היה נראלי שוואו יש מלא נגמר אחרי פעם אחת ומה נסגר
אז א. כיף לראות שזה נורמאלי
ב. השרשור הזה גרם לי להרגיש ממש חיובי בקשר לזה. כאילו יש מין הרגשה שכמו שמלא זה נחתך בשלב ממש התחלתי, והרבה זה נחתך בשלב אמצעי, אני יצטרך לעבור גם כזה מספר של נחתך בשלב מתקדם (מכירים את המחשבה הזאת?) וואלה זה לא ככה, לרוב כשזה מגיע למתקדם אז כבר עולים על הגל וזה קורה(: בע'ה

רק חשבתי איך להיות בסדר אתו. אחרי הכל ענה ופירט. למרות שיש מצב שהבחורה ביקשה ממנו להיות ספציפי איתי ולא להשאיר את זה פתוח.

לצערנו אין מה להגיד חוץ משיצליח...

 

הלוואי שכולנו נצליח. מרגישה שאם אכתוב בהצלחה, מבחינתי מודה שטוב שלא הצליח בינינו.

ראיתי שכתבת לו "אוקיי" וזה בסדר.

את לא מתרגשת מכלום ומאף אחד..

הוא לא חזר אליך שאמרת שירים טלפון

ואז כתב שהוא בקשר רציני.

מצויין את ממשיכה הלאה.

 

מה שאת יכולה לעשות עכשיו, זה קצת בדק בית עם עצמך

כתבת שנפרדתם פעמיים, למה בדיוק? רשמת סיבות אך תחשבי 

פעם הבאה איך את יכולה להגיב, או לבחור את האדם המתאים לך..

 

אל תדאגי אם היית יודעת כמה זמן אני הייתי בהולד למישהו שאפילו לא יצאתי,

היית בשוק.. בוא נאמר שזה לקח מספר שנים.

 

אז תצאי מזה כמו גדולה, אם הבחור ירצה הוא יודע איפה את.

גבר שרוצה באמת מתאמץץץץ!

זהו, זה לא תורה מסיני, את לא צריכה לעשות כלום, הודעת לו שאת פנויה

הוא בקשר ומכאן והלאה הכדור אצלו, אם ירצה.

 

אגב מזה חזלש?

 

 

 

חזלש זה חזל"ש - חזרה לשגרה. אני מתכוונת עכשיו להכיר ולהיות בעניינים. ואין לי מה להצטער, כי קודם באמת לא יכולתי להפגש. הייתי צריכה להזהר ונזהרתי. עכשיו פחות. 

בתקופה שנפגשנו, לא הייתי נכונה בתגובות שלי. שמרתי ולא שיתפתי ברגשות. כשכבר אמרתי מה מפריע לי, זה היה מתוך התרגשות  ולא בדרך הנכונה, של בירור וליבון. 

 

אפשר להגיד, שההודעה ששלחתי לו, שיתקשר אם הוא בסביבה, היתה כל כך טובה מבחינתי, שלא יכולתי לוותר עליה. סוף סוף דיברתי לעניין בלי לפחד מהתוצאה. 

והנה הגיעה תוצאה "לא טובה" ומתברר שגם אותה אפשר לקבל, בכבוד. בשקט, ברוגע.

במקום להמשיך ולתהות מה אם?? שזה הכי גרוע..
את אמיצה ומהממת ואת תצליחי בהמשך

גם את מקסימה. השיחה כאן הקפיצה אותי קדימה.

 

 

לא לפתח ציפיות לחינם

 

את צריכה להמשיך הלאה 

כן, כואב. נכנסתי לשיחה כדי שיהיה שההודעה נקראה. והעברתי את השיחה לארכיב.

היית צריכה להגיד ״אה אוקי״

למה לא לענות בכלל? עכשיו הוא חושב שאת עצבנית עליו

אה אוקי... באיזה אורח פלא, זה מרגיע אותי.

תודה לעונים. 

דרך אגב, לא כדאי להראות לגבר שאת רודפת אחריו, אי תגובה שלך לזה שאמר שהוא בקשר, היתה מתפרשת בעיניו כאילו את כל היום פינטזת עליו ואת בהלם שהוא בקשר חדש, או עצבנית שהוא ״החליף אותך״ .

keep cool

יש משהו מרגיע בלהשאיר דברים מאחור

גם אם הם לא התפתחו כמו שקיווינו

שפותחת פתח לתקווה? בודק קשר ואולי יחזור?

יכול להיות שהוא לא הבין כל כך את ההודעה שלך על החזלוש? מה כתבת שם?

יכול להיות. אני רציתי לכתוב שחזרתי לעבוד מקרוב, וגם נוסעת למקומות שמעניינים אותי. אבל מה שכתבתי הוא שהייתי בעבודה והייתי גם בירושלים. ומזה אפשר להבין, שביקרתי במקרה. 

מה קשר בין זה שהיית בעבודה ובירושלים לבין הקשר שלכם? לא נראה שהזכרת משהו על הקשר שלכם בכלל

דיברתי רק על עצמי, באופן טכני כזה וקיוויתי שהוא יבין מזה שאני רוצה ויכולה להמשיך איתו. אבל גם אם ההודעה שלי לא היתה כל כך ברורה, לקח לו כמה שעות לענות עליה ביום שישי, ועד שראיתי כבר היה שעה לפני שבת. ואז החזרתי לו רק על השבת שלום.  בהודעה האחרונה, ניסיתי לתקן את עצמי... מאוחר מדי.

נכון, הייתי קצרה. אבל מה יש עכשיו לעשות.

ממש לא. סליחה.
פשוט נסיעתי להגיד שיכול להיות שהוא לא הבין מההודעה שלך את ההקשר לקשר שלכם. ולכן פעל כמו שפעל. הרבה הצלחה

אני חושבת שכבר בזמן של הודעת החיזלוש הוא היה בהתחלה של משהו, והתלבט, ולכן ענה לי אחרי כמה שעות. 

ייתכן, שבאותו רגע הוא כן נטה לכיוון שלי. אבל בשבועיים שעברו, כנראה תפס כמו שאמרת, שמה זה קשור אליו, וסתם. 

ופתאום הגיעה ההודעה שלי. ההחלטה כבר נעשתה, מעורבת פה עוד מישהי, אז הוא ימשיך איתה. 

בקשר אלי: כששלחתי את הודעת החיזלוש, לא הייתי כל כך רצינית. אבל בשבוע האחרון (תוך כדי שהוא כנראה הלך והרצין עם הדייט החדש) גם התחזקתי בכיוון שלו. ככה בדיוק זה הולך. או שאתה יושב זרוק לבד או שאתה צריך לבחור. 

אבל זה לא מה שגורם לי להפרד. זה מה שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי שאני נורמלית, וזה הוא ההזוי פה

לרוב נראלי שאני מגיבה דיי ברוגע..
קרה לי שדיברנו בפגישה על איזה עניין שממש לא הסכמנו עליו- וזה היה ממש בהכלה ובעדינות.. (וזה היה מקסים שבשיחה שאחרי הפגישה שנינו יצאנו בתחושה שהיה מעניין לשמוע למרות שיש לנו דעות ממש שונות ואפילו נפגשנו עוד- ושוב לא הסכמנו.. )

ואם הסביבה הייתה קיצונית בהתנהגות אז זה גם עבר ברוגע ובחיפוש אחר פיתרון..

או שצד אחד מתפרץ בצורה לא נעימה / בכי משמעותי בדייט ראשון / משהו מביך/ משהו רפואי

צחקנו

שאלתך מעלה תהיות הגיוניות לוגיות והסתברותיות גדולות מאוד מאוד מאוד.

אם עשית בירורים הלכתיים. עוסקת בנושאים מחקריים עיוניים. למה אתה שואל אותנו "לאיזה סוג", כשאתה מתעלם לחלוטין מהעובדות שציינת כאמור?

(איזה מוזר ,כשאני מחוברת אני לא רואה את התגובה של רב שמואל וכשמחוברת לא רואה..זה רק אצלי??)

זה אולי קשור
שיש דברים שעתידים להיכתב
ועודם לא נכתבו
ועונים
ומשתהים

(מי שחושב אחרת, כבר אמרתי: אל תפרצו לטלפון, לא תעשו טעויות מסוכנות ו/או מטופשות מבחינה עצמית)

סיקרן אותי אז התנתקתי לרגע

לאיזה סוג קשר עלינו לכוון עם המשודכ/ת במהלך הפגישות?
אך ורק להקמת בית כשר ונאמן בישראל

מה סוג הקשר שצריך להתפתח בינינו כך שנגש ממנו לחתונה?
מטרות משוטפות והכלה... אפשר לקרוא לזה חצי חברי חצי עסקי (כל זה לפני החתונה, כן? אחרי החתונה רואים בקשר עובדה מוגמרת שלא ניתנת לשינוי)

(ועפ"ז להגדיר את מספר הפגישות והתחושות)
לעסקי- מטרות משותפות ועולם ערכי דומה. מידות טובות, בריאות
לחברי- הכלה, כיף, ציפיה, 
דבר נוסף שלא קיים בקשרים אחרים- מראה נעים ולא דוחה

מה הכוונה לאיזה סוג של קשר? איזה אופציות יש?

קשר להקמת בית בישראל 

 

קשר שיש בו חברות, פתיחות, כנות, רצונות ושאיפות דומות, רגש הדדי, הרגשת חיבור הדדית

 

כוונתי ב"איזה קשר" היא האם צריך להיות כאן קשר של חיבה או שמא של חברות? או שמא לא זה ולא זה אלא צריך להיות כאן קשר שכלי גרידא של התאמה לוגית (וכימיה טובה)?

 

התשובה "קשר להקמת בית בישראל" לא מעיד דבר על סוג הקשר אלא על מטרתו.

איזה כייף שהוא הכי אוהב ת'עצמו בעולם. זו לא רק חוכמה זאת בריאות נפשית

אני מתכוונת - אתה שואל אנשים שהם לא חרדים למה חרדים לא מכירים באתרי היכרויות..

רציתי לשמוע את דעתכם, אני יודע מה חרדי יגיד לי.
בלי להכליל או משהו כזה, אבל בסופו של דבר כולנו (ב"ה) שומרי הלכה ומעוניינים לשמור אורח יהודי כשר. אז מצד אחד מה ההבדל? ומצד שני כנראה שיש הבדל.

באתרי היכריות, באופן ווירטואלי, הסיכוי שיסתובבו שם אנשים שאינם טובים בלשון המעטה הוא גבוה בהרבה מאשר בשידוך שכולם מכירים את כולם, אפילו לא היכרות אישית. היכרות מספיקה כדי להוציא אדם מהגדרה של אדם עם עבר אפל ולא ברור, גם אם הוא לומד בx וגר בשכונת y.
מי שרוצה בטובתך לא ישדך לך אדם שהוא לא מכיר כלל, גם אם הוא אדם מקסים. אי אפשר להאמין לכל אחד ולסמוך על כל אחד.
יש סיפורים לא נעימים על אנשים שגילו שהחצי השני שלהם הוא לא בדיוק מה שהם חשבו.
כמו שהיום יש אנשים שמכירים באינסטגרם, זה פשוט לדעתי טעות. זו סכנה. יש אנשים 'רעים' שהם שחקנים מעולים..
חלילה לא באתי להוציא לעג על כל אלו שהם אנשים טובים עם כוונות טובות ומחפשים את זיווגם באתרי היכריות ובעז''ה יזכו לבנות בית נאמן בישראל באושר ובשמחה. פשוט הפורמט מסוכן.

לגבי חרדים הם מאוד שמרנים ופחדנים (לטוב ולמוטב) וחדש אסור מן התורה... ככול שאקונספט יתישן יותר יהיו בו יותר חרדים

לדעתי אתרי הכרויות זה מאוד נח אך צריך יותר חוסן נפשי... לפנות בעצמך, להתמודד עם סינונים (תופעה נפוצה ולא מובנת וכואבת), לבנות להתמודד עם מטרידים, 

בתור מי שהייתה באתרי היכרויות זה עשה לי לא טוב בכלל בנשמה..אני גם דתייה ושומרת נגיעה מה שמתברר באתר חרדי שזה לא משהו שהגברים מתחברים לזה כל כך..
לא אהבתי את כל הפניות שם כל אחד מדבר איך שהוא רוצה..
אין לי את החוסן הנפשי לכך, גם מישהו מדבר איתי וקובע לצאת ובבד מדבר עם עוד כמה במקביל..
בגלל זה טוב שדכנית ויש היום קבוצות וואצפ בשביל זה עם עשרות הצעות כל יום.
מצד שני כן הייתי ממליצה פשןט ללכת על שני האופציות ולא לסגור דלת, כי גם ככה זה לוקח לא מעט זמן..
מקווה שלא בלבלתי.

פגישה חמישית אבל היתה הפסקה אחרי השניה

את מרגישה שיש לך תקשורת טובה איתו?

 

כשאני אומר תקשורת טובה, אני לא מתכוון ל- אוירה טובה, צחוקים, שיחה זורמת, ופתיחות.

 

אני מתכוון- שאת שמחה לספר לו על דברים שאת רוצה לספר לו. שאתם נהנים לדבר ביחד על כל מיני דברים. שאת אוהבת את הצורה שבה הוא מגיב לסיפורים שלך, או לדברים שאת אומרת. שאת מרגישה שאתם מדברים באותו גובה (לא אחד שיטחי/ילדותי והשני לא). שאת מרגישה שאת מדברת את הדברים שבאמת על הלב שלך.

חשבתי על זה הרבה וממש כמו שהצעת - אני באמת לא אוהבת את הצורה שבה הוא מגיב למה שאני אומרת וזה מה שמפריע לי..
תודה רבה!

זה נשמע שאת היית מוכנה להתפשר עליו אבל הוא לא באמת מה שאת מחפשת

אם מתפשרים זה גם לא פייר בשביל הצד השני, הוא מחפש מישהי שתאהב אותו באמת ..

אולי זה אומר שלמרות שיש התאמה שכלית
הרגש מסרב להצטרף למסיבה?
זה שכיף לדבר עם מישהו לא אומר שרוצים להתחתן איתו.

כמו שיש טעם באוכל, ככה גם בבני אדם.
כמו שיש אחד שמשוגע על אבוקדו ואחד שלא, ככה בחיבור לבני אדם.
וכמו שבאוכל אפשר רק בערבון מוגבל לאכול דברים שאנחנו לא הכי אוהבים בגלל שהם בריאים ונצרכים- ככה גם בחיבור לבני אדם. אפשר וצריך להיעזר בשכל וגם לעבוד עם הנפש ולהשתנות, אבל יש לזה גבול.

וזה גם תלוי מה רמת הציפיה והצורך מקשר כדי שאפשר יהיה להתחתן.
יש כאלה ממש מתאימים שנרצה להתחתן איתם תוך פגישה וחצי.
יש כאלה שלא נרצה אפילו אם זה אומר להישאר רווקים עד הסוף.
עם הרוב זה נע בטווח שבין- "אפשרי עם הרבה עבודה משותפת לפני ואחרי" עד "לא מתאים לכל מה שרציתי אבל ממש סבבה איתו ויש רגש טוב והשלמה".

עם השנים שעוברות והשינוי הטבעי שחל בנו, ההבנות שלנו, העבודה שעבדנו עם עצמנו, הסבל והפחד שיש אצלנו- אנחנו מגדילים את הטווח, או דווקא להיפך, מקטינים אותו.
לדעתי המסלול הנכון של רווקים אמור להיות כמו פרבולה הפוכה.
מי שלא מתחתן בהתחלה יחסית כשהוא עדיין לא הכי מבין ומודע- עם הזמן מכיר את עצמו יותר ויותר ולומד לדייק את עצמו מה מתאים לו , עד שהוא מגיע לנקודת המקסימום שהוא באמת יודע מה הוא צריך בשביל זוגיות טובה ומשלימה. אחרי שהוא מנסה למצוא כאלה ולא הולך לו, הוא צריך להמשיך לנסות אבל גם להיות פתוח לרדת מהמקסימום ולראות על מה הוא יכול לוותר. לדוגמא- מרמה אינטלקטואלית דומה או הבנה נפשית ברמה גבוהה להפרשים לא גדולים בתחומים האלה, והתמקדות בסיבות אחרות וצרכים אחרים שבגללם הוא רוצה זוגיות, לדוגמא להיות נאהב, ומה הוא צריך שיהיה בצד השני בשביל זה.
זה בעצם לרדת מרמות גבוהות של הנפש לרמות בסיסיות יותר.
המודל הזה (ששמעתי את העקרון שלו באיזה שיעור) בנוי על דברי ר חייא שאשתו הייתה מצערת אותו והוא לא גירש אותה כי "דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא". כלומר ר חייא התמקד ברובד בסיסי וזה נתן לו את הרצון להמשיך את הזוגיות הזו.
כמובן שלכתחילה צריך לחפש התאמה גבוהה, שהרי זוגיות זה דבר גדול מכל הבחינות, הטבעיות והרוחניות.
זו ההשלמה שלנו.
ומצד שני- דווקא בגלל שזה דבר גדול, צריך לדעת מתי לעשות ולוותר על דברים מסויימים כדי להגיע למצב של ההשלמה הזאת, גם אם היא חלקית.

לצערנו, רוב האנשים מתעוררים לחשוב על התפשרות אחרי מעט או הרבה סבל וזמן שאבד.
אמנם נכון שזה חלק מהטבע שלנו, שאנחנו לומדים דרך חוויות, אבל יחד עם ענווה ודיבור ישיר עם ה'- מעט סבל יספיק כדי שהמסר יופנם והנפש שלנו תסכים ותצליח להתפשר.

(מקווה ששרדת עד פה)- רק עוררתי אותך לחשוב על הדברים מכמה זוויות

אני חושבת שלא חייב להיות ריגושים וגעגועים כל הזמן.
אבל זה שלא מתחשק לך לראות אותו או לדבר איתו בין הפגישות אומר משהו.
יש עניין שיהיה חיבור ומשיכה עם מישהו שאת הולכת לחיות איתו כל החיים.
נכון שיש דברים שבאים עם הזמן כשנקשרים ומכירים יותר.
אבל צריך להיות משהו בסיסי של רצון לקרבה.

ואחרי תקופה שניסתי להתברר מה בדיוק הפריע לי ומה גרם לי לתחושה הלא טובה בין לבין
הגעתי למסקנה שזה בגלל שלא היה תקשורת בין הפגישות ושהפגישות היו במרחקים גדולים של זמן אחת מהשניה
מה שגרם לכך שכל פגישה התחילה כפגישת היכרות ולא כידידים, הקשר נשאר במקום של ההתחלה ולא התקדם

זה נכון מה שכתבו מעליי אבל לפעמים יש סיבה טכנית פשוטה שמפריעה שכשפותרים אותה ההרגשה הזאת משתנת
ולפעמים יש סיבות מורכבות שיושבות עלייך מפחד מחתונה או פחד מכל דבר אחר שנמצא בו שאת צריכה לשחרר


אבל מה שבטוח, שכל רגש הוא תולדה של סיבה מסוימת, אין כזה דבר "סתם לא הרגיש לי" וגם אם את לא מרגישה מספיק בשביל להמשיך את הקשר/ להשלות את הבחור,ואת חותכת, ממליצה ממש לברר עם עצמך מה באמת מסתתר מאחורי אותה הרגשה(ולא לתת תירוצים חיצוניים). מה גרם לך להרגיש מה שהרגשת. את יכולה אפילו לערב גורם חיצוני, אפילו משהי מקצועית שמכירה את הנפש שלך/ שתכירי לה אותה שתעזור לך להבין על מה אותו רגש יושב.

גםאם זה כי הקשר טוב וההרגשה היא פחד שאפשר לעבוד על לשחרר אותו וגם אם בשביל הלימוד להבא וכדי שתוכלי לשחרר ממך בצורה שלימה את הקשר כשהוא לא נכון לך.