שאני אוהב כל אחד ואחד ממכם
אנחנו אמנם קהילה מגוונת
אבל בשיטוט שלי באינטרנט מעולם לא ראיתי אתר שאנשים כ"כ מכבדים ותומכים אחד את השני כמו פה
אמנם לא פגשתי אף אחד מכם וכנראה שגם לא אפגוש
אבל אני מרגיש קרבה גדולה אליכם
וזה לא רק אתם, אני יודע שכל עם ישראל ככה פשוט אתם מדגישים את זה! ומזכירים לי את זה כל יום!
אשריכם
ואני יודע שלפעמים אני פזיז ואומר דברים שאולי לא היו אמורים להיאמר
אם מישהו ממכם איי פעם נפגע ממני אני מצטער זה מעולם לא הייתה הכוונה שלי
יותר מודעות לעניין השפע
אתרים שדכנים בוטים
לא בהכרח שתהיה פחות רווקות מאוחרת אבל לדעתי יותר אנשים יבחרו להקים משפחה מתישהו בסופו של דבר ולא יבחרו להישאר לבד...
ונראה לי שאנשים כבר היום מבינים שזה הדבר הכי משמעותי שיש להם בחיים...
אולי לוקח כמה שנים להבין את זה אבל בסוף זה נקלט.
אגו גדול זה בדיוק ההיפך מקשר זוגי
למשל, מלחמה עקובה מדם שלעומתה מלחמת יום הכיפורים תיראה כמו משחק ילדים. מי שישרוד, יהיה לו סדר עדיפויות השונה מזה הנוכחי, שיכלול בראש ובראשונה הקמת משפחה.
בחיי שזה מתסכל
טוב לי עם הלבד שלי
אני אפילו לא בת 20. אני לא צריכה לצאת עדיין ואני משתגעת מזה שכל שיחה עם חברות בסוף נגררת לנושא של חתונה, דייטים ופגישות.
מתפוצץ לי המח, וואו.
#סוףפריקה
זה גם מכניס אותי ללחץ שלא סיימתי לגבש את הזהות שלי עדיין
איך אדע בכלל להתקדם לשלב הבא בלי שאני יודעת מי אני.
וצודקת. כשהחברה באותה סיטואציה זה באמת עוזר.
אשתדל
איך כבר בגיל הזה יש כל כך הרבה לחץ ודיבור סביב חתונה?
בקושי יוצא לי לדבר עם חברים על הנושא הזה. וכבר עברתי את גיל 20 ממזמן...
אל תתחשבי בלחץ מסביב. תתחילי לצאת כשאת מרגישה מוכנה ובשלה מבחינה נפשית.
בע"ה
י/לתכלס...
) במהלך הפגישה?כי מה שמעניין זה הדינמיקה ולכן אני רוצה לדעת מה אני יכול (ומוכן) לתת לה ומה היא יכולה (ומכונה) לתת לי.
ותפגיז פה כמה שיותר בשאלות!!!
ויש סיטואציות בפגישות שאשים יותר אותו במרכז או אותי..
אם נראה שהוא מרגיש לא בנוח עם משהו ככל הנראה אתחשב בזה ואם ארגיש שאני צריכה משהו כנראה שאעלה את זה.. שניהם בסוף זה בשביל שנוכל לבנות את הקשר המדובר ^^^
ונדמה לי שבקשר מתקדם אני שמה יותר אותו במרכז.. משהו כמו 65% הוא ו35% אני
) בהמשך זה מתאזן ועובדת על זה שיהיה מאוזן כבר מההתחלה... אולי כדאי
אם אתה יכול לשחרר בלי זה - נשמע שכדאי.
האם השתנה משהו בענין....
לכל היותר, תקבל תשובה שלא - ואז תמשיך הלאה.
מתי כדאי לחזור ומתי פשוט צריך להתקדם וזהו..
בקשר אליך אינלי מושג אבל אם בחורה אמרה לך לא כשרצית לחזור לקשר אז זה אפילו קצת יותר סגור מפרידה... מנסיון שלי לפחות..
אולי כדאי לנסות להבין מה היה שם שגורם לך עדיין להפוך בקשר הזה... ואז לשחרר, סתם בשבילך, יש מישהי שמחכה לך באיזה מקום וזאת מלפני שנה-שנתיים פשוט חוסמת אותך ממנה.... לא חבל?
אנחנו בקשר מתקדם ב"ה.. וממש לפני שאנחנו מחליטים להתארס אני מנסה לחשוב אם יש משהו שמפריע לי בו
אם אני לא מוצאת שום דבר מיוחד אז הכל טוב, נכון? כאילו צריך להתחיל להמציא דברים מתחת לאדמה שאולי יפריעו לי בעתיד
או שמספיק שאני משלימה ומקבלת אותו על כל יתרונותיו וחסרונותיו?
את בכל מקרה תראי אותם בהמשך 
ואני חושבת שאם טוב לך איתו והחסרונות שראית עד עכשיו הן בסדר מבחינתך, אז שיהיה במזל טוב!!
למסע לעבר הלא נודע, אם אחרי מחשבה ממושכת התשובה שלך היא 'כן' - יאללה שישו ושימחו
אבל כדאי להתייעץ עם אנשים חכמים שמכירים אותך ורצוי עם אנשים שיש להם טביעת עין טובה ויוכלו להבין מי הוא
זה יתן לך יותר בטחון
זה לא הכרחי, אבל יותר בטחון זה תמיד טוב
אם את לא מזהה כרגע חסרונות אצלו את תזהי אח"כ
לא שזה רע כן?
זה נורמלי.
לדעתי אם את במצב שאת שואלת כזה דבר
זה אומר שאתם במצב מאוד טוב וכדאי להתחיל לחשוב על הצעד הבא
בהצלוחה
בכל אופן המלצה חמה- להכיר אותו קודם להורים ובאמת להקשיב למה שיש להם לומר, אותי זה הציל...
וכמו שארץ השוקולד אמר- תחשבי אם את באמת רוצה לבנות איתו חיים משותפים, אם באמת היית רוצה לחיות איתו כל החיים..
ב"הצלחה והרבה בהירות!!
אם זה עניין רציני אל תדחה בגלל תחושות בטן
ואין מה להפסיד ואי אפשר לדעת מה יהיה.
במיוחד שלפעמים תחושה שיכולה להיות חזקה ואי אפשר להסביר אותה בצורה רציונאלית יכולה להיות עורבא פרח.
אתה לא מתחתן איתה כולה נפגש, תבוא תעשה צחוקים ויהיה נחמד זה העיקר.
קורה שהתחושה משתנה, לומדים מזה
אתה לא חייב לתת דין וחשבון לאף אחד. שחרר כפרה
אפשר לחשוב מה יכול לקרות.. מקסימום לא תמשיכו זה הכי נורא חח
בכל מקרה, תמיד אפשר לברר, להיפגש ואז להחליט.
תלוי כמובן למה אתה קורא "טובה מדי".
לחתן חוזר בתשובה מציעים את בתו של הרב הראשי
מכירים את זה שאכלת בבית קפה ופתאום החלטת שלא בא לך? איך אפשר לשלם על האוכל ככה?
הוא רק אמר שיש משהו חשוד בהצעה..
בכל הצעה שהיא יש חשדנות/חששנות רבה.
יש חשד בכל קשר שהוא "האם זה יצליח?" האם זה מה שאני מחפש?" "האם זה מה שילך?"
לפעמים חושבים ומוצאים סיבה - מאיזה רגש נובע התחושה הזאת על מה זה יושב.
במקרה שלא מזהים ואפשר לפתוח פתח לאופטימיות - אז למה לא?
הצעה זה לא הכירות עם בנאדם. הצעה זה אוסף של פרטים. הכירות זה זיהוי פנימי יותר.
ישנה אשליה כאילו הפרטים של ההצעה אומרים את המהות של האדם אבל הם רק סימנים חיצוניים.
למה שזה יצטרך לשבת על הלב בכלל?
אם בנאדם מרגיש בודאות שזה לא ילך בניהם, הגיוני שלא יטריח את עצמו ואת המדוייטת שלו להפגש.
אבל אם מדובר בתחושה ספקולטיבית שנמצאת בערפל ומבחינה רציונלית יש על מה לדבר.
שינסה - מה כבר יקרה?
תמיד יש סיכוי לכאן או לכאן
אז באמת אין טעם לההפגש אבל אם זה לא ודאי יכול להיות מאוד שזאת תחושה שיכולה להתפוגג.
תמיד יהיו תחושות כלשהן ובכיף הן יכולות להיות מועצמות מסיבות כלשהן
אבל פה הוא גם לא אמר שזאת תחושה ודאית. תמיד יש תחושות ולפעמים הן גם חזקות מסיבות שונות... זה לא מעיד בהכרח בכלל על התאמה או חוסר התאמה
או שהיה בכך משהו.
תחושת לב יכולה להיות נכונה - ויכולה גם להיות מטעה.
אולי זאת אשתך??
אבל כן מעלה כאן נקודה- עדיף לא להפגש בכלל מלהביא את עצמך מראש לסיטואציה שאתה צריך לחתוך- ואני בכוונה אומרת עכשיו לחתוך, למרות שאני עקרונית לא משתמשת במילה הזאת, אבל גיליתי שעם כל הכבוד לזה שאמרתי כן, לפעמים הרגשה לא טובה לפני פגישה אומרת משהו, וצריך לזכור שיש כאן צד שני שמשקיע ומגיע אז זה ממש לא "בוא תנסה מה כבר יקרה"... יקרה שתצטרך לסיים את זה ולאכזב את הצד השני וזה לא נחמד לעשות אתזה פעם אחר פעם, אצלי לפחות זה גם דבר שהורס לי את התפקוד לפעמים יום שלם... ואז אני שואלת את עצמי לפעמים- אבל הרגשת שיש שם משהו לא מותאם, למה לא ביטלת עוד קודם?
סתם נקודה למחשבה..
לפעמים זה מרגיש ניג'וז אבל באמת שכולם היו רוצים להציע לי ולקרב אותי למיועד אם יש להם קצה חוט... אז למה לא?
כמה פעמים שיצא לי לומר לאנשים שאני מחפשת ומעוניינת בהצעות הם קפצו עלזה ואמרו שבאמת חשבו על משהו אבל התלבטו אם להציע או לא ידעו אם אני בקשר...
לא יודעת, נראלי זה בבחינת "עזרו לנו לעזור לכם..." אני קצת אביך את עצמי ואודיע לכל מי שרוצה לשמוע שאני בעניין והם יקבלו אומץ לבוא ולנסות לעזור...
באתי להשלים מנין ונושעתי?
ברוקולי כנראהארץ השוקולדבשרשור אחר כתבתי שאשתי וילדיי מביאות ליום ההולדת שלי קופסת חלווה שכולה שלי מאידך, פותחת השרשור ביקשה משהו "יותר סנטימנטלי" מסתם ארנק או שעון.
..הרשימה תוקעת רק את השדכנים שמתסכלים עליך כעל טבלת אקסל עם רשימת תכונות
ובדרך כלל גם עם זה הקליעות שלהם לא משהו, כי הם מפספסים את העיקר
ברגע שמנסים להבין איזה סוג אדם אני מחפש, הרשימה עוזרת, כמה שהיא תהיה יותר מפורטת יותר טוב
הבעיה היא שהשדכן מתסכל על רשימת התכונות שביקשת ולא על מה שאתה מחפש ומבטא בתכונות האלה.
אם היית כותב שלש תכונות, או אחת, היית מקבל הצעות פחות מדויקות.
ואם היית כותב הסבר מהותי על מה אתה מחפש, הוא היה מדלג ומחפש את הרשימה
אז הוא יקרא את הרשימה הארוכה ויבין מה אתה מחפש
1: מי שרוצה תכונות מסוימות לא תתפשר על מישהו שחסרה לו תכונה מסוימת
2: התכונות האלה בלתי תלויות
בדרך כלל להיות חכם עם טקט או טיפש בלי טקט זה נפוץ יותר מאשר טיפש עם המון טקט ואפילו יותר מאשר חכם בלי טקט.
ולכן כשמישהי מחפשת בחור "חכם עם טקט", היא מחפשת מישהו עם אופי מסוים. אם זה לא יבוא בדיוק בצורה שהיא ציפתה, אבל יהיה לזה אותו אפקט - היא גם תהיה מרוצה.
אז בדרך כלל זה מצמצם את עצמו לשילוב של שלשה-ארבעה טיפוסים, ובצורה לא נדירה מדי.
יש תנאי סף - אם היא לא __ אז לא רלוונטי בכלל
יש תכונות שמוסיפות אבל לא הכרחיות
יש תכונות שהכרחי ברמה מסוימת, וכמה שיותר יותר טוב
מתפשרים בדרך כלל על דברים שאפשר להתפשר עליהם מתוך התמונה הכללית
"אז החשבון הוא כזה.."
כשאני אומרת דברים מדוכאים כמו- אין כמעט/כמה/איזה בחורים בכלל בתדר שלי?! וכו..
אז היא אומרת- את לא צריכה כמה, את צריכה בסה"כ 1.. בעיני מאוד חכם כמובן שהיא אמא שלי@@
זה דבר אחד, דבר שני- הרבה דרישות ורשימות באות לפעמים מפחד להתחתן עם הלא נכון, ופחד מעבודה סיזיפית משותפת, ולכן כמו ביטוח עם מלא תוספות- בחור/ה רוצה לבטח את עצמו/ה שחס ושלום הו/יא לא יפול לאדם שהוא לא פחות ממושלם, וזה מתבטא ברשימות כאלה, שהמכנה המשותף הוא- לא קיים. קיצ, ספק אם אותו אחד שכתב רשימה כזאת מאמין לעצמו, ובתפילה שכולנו נזכר שבסוף היופי בזוגיות הוא עבודת חיים ושותפות בדרך להשתלמות.
מדברת ממקומי אני, אולי לא מדויק אבל אני די באיזו אמונה שזה נכון
שהפחד מלהתחתן בטעות עם אדם לא נכון מביא לרמה לא ריאלית של דרישות, כשהמשפט מאחורה הוא "אני מת/ה מפחד להתחתן", או יותר חמור ששמעתי מחברה טובה פעם "אני מתה מפחד להרוס לעצמי את החיים בידיים"
האמת שכמעט מעולם לא כתבתי כרטיס, בטח לא באתרי היכרויות אבל די ברור שאי אפשר לכתוב שם כל דבר ואת הדיוקים...
בסוף מה שאתה רושם שם זה יותר את רוח הדברים... משהו שטיפה מגבש תמונה לגביך ולגבי בן הזוג הרצוי, וכשכותבים באופן כזה זה נשמע הרבה פעמים אותו הדבר
אבל יש דברים שאסור לכתוב כי זה מתפרשן באלף צורות ויכול להשמע גרוע לפעמים
הלוואי שהיה איזשהו פתרון קסם לפיו אפשר להכיר בין אנשים.
מי לא מחפש מישהי עם "מידות טובות", ולהפך?
כן, התכונות האלה בכרטיסים הם די בנאליות. מה מבדיל בין כרטיסיות שונות שאתה מקבל?
שמעתי כאלה שמציעים לעשות רשימה ברורה של מה בדיוק מחפשים.
שמעתי אחרים אומרים שלא כדאי לשרטט תמונה של האדם האידיאלי, כי אז אף אחד אחר לא ישתווה אליו.
יש לך אחות?
בהנחה שלמדת בישיבה שיש בה 30 ביינשים בשיעור, לכמה מתוך ה-30 היית חושב להכיר את אחותך? ואם הרשימה שלה ושל כל אחד אחר כוללת רק 4 מרכיבים, האם זה היה משנה בעיניך את רמת ההתאמה?
בעיניי התכונות האלה זה משהו חיצוני. אני מחפשת איזשהו קרבה פנימית למי שאני יוצאת איתו. מישהו שאני יכולה לחלוק איתו את העולם הפנימי שלי, ושאני ארצה להיות חלק בשלו.
סטטיסטית, יש היום כ-7,889,779,275 איש בעולם, מתוכם כ-15,000,000 יהודים. מה ההסתברות שתכיר מישהו מאותם 0.2%?
סביר להניח שרוב מכריך הם יהודים.
ניצחת את הססטיסטיקה. אתה אפילו מכיר יותר מאחד.
זה לא חכמה, כי אתה גר במדינת היהודים, נכון?
אבל גם בהקשר הזה - אתה כנראה מסתובב עם אנשים מתת-המגזר שלך, שדומים לך בשאיפות ובמסלול החיים. הסיכוי שתמצא במרחב הזה מישהי לרוחך מאוד גבוה.
אני לא מאמינה בזיווג אחד ויחיד, איזשהו שורש נשמה שרק מחפש אחריי. אני מאמינה שאנחנו בוחרים שותף לדרך, וביחד יוצרים משהו חדש. אין אחד, אלא אנחנו בעז"ה ניצור את היחד. אני לא מחפשת את האדם המושלם, אני מחפשת את האדם שיתאים לי. ואת זה אני לא חושבת שאפשר למדוד דרך כרטיסיות. כן, הם נותנים איזשהו כיוון כללי, דרך לראות אם אנחנו משדרים על אותו הגל, ויחד עם הבירורים (נניח, אני לא אצא עם מישהו שיוצא לברים. בעיניי זה משהו שמעיד על אופי שאני לא מחפשת. זה לא מידע שכתוב בכרטיס, אבל אפשר לשאול...) זה מאפשר לסנן את ההצעות ולהשקיע את המאמצים בדברים שנשמעים יותר פוטנציאליים. האם אנחנו מפספסים ככה אנשים נהדרים? בהחלט. אני בטוחה שכולנו יכולים לשוות עם מומחה לשיווק ולשפץ את הכרטיס שלנו, וזה יוביל להתעניינות של סוג אחר של אנשים.
שורה תחתונה, האם יש לך הצעה יותר טובה?
לשים פס על החברה ועל מה כולם חושבים ולעשות מה שטוב לך.
כמובן אחרי ברור שכלי שלא מבולבל מהרגש ופרפרים. וכמובן בהתייעצות
בסופו של דבר זה חתונה ככה שמצד אחד כן צריך ברור מעמיק (אצל החרדים זה אחרי 3 פגישות + חקירות שבק על הצד השני, בציבור שלנו אפשר אפילו תוך 5-7 פגישות) ומצד שני זה לא קשר שאמור להימרח, זה לא קשר בשביל הכיף אלא זה משהו רציני ולכן (לדעתי הצנועה ובמצבים נורמלים) 4-5 חודשים זה כבר מוגזם וצריך כבר לעזות את הקפיצה למים למרות הפחד
"בציבור שלנו אפשר אפילו תוך 5-7 פגישות"
אם הפגישות מלאות, משמעותיות, ורציניות
זה באמת מספיק לדעתך?
כמפתחים אותו במשך חודשיים נגיד זה שונה מ7 - 5 פגישות.
בסופו של דבר קשר זה מפגש בין שני בני אדם והוא כולל רגשות מחשבות רצונות וכולי וכולי...
אני מאמין שגם קשרים שלא המשיכו יש להם משמעות כמו כל דיבור בין בני אדם שיש לו משמעות.
הבחירה בדבר אינה בחירה שיכלית גרידא (שלשם יותר מכוון הציבור החרדי), יש פה רגש וחיבור גם.
ולכן לקרוא לזה רק 'אמצעי' זה נראה לי להציג את זה בצורה מצומצמת.
קשר הוא לא משמעותי רק בגלל שלומדים ממנו אח"כ
כל קשר בין שני אנשים הוא משמעותי בעיני (בגבולות גזרה שמאפיינות את אותו קשר).
לא כאמצעי ל... הקשר עצמו הוא משמעותי.
כי מה זה 'קשר'?
היחס ביני לבין הזולת. וכל אחד הוא עולם ומלואו ולכן לכל אדם היחס שאני מתפח כלפיו הוא משמעותי במידת מה. משמעותי מספיק בצורה עמצאית ולא רק כאמצעי ל...
המטרה היא לראות את החצי השני במגוון הסיטואציות הקיימות: בדייט, עם חברים, עם המשפחה, במצבי רוח שונים.
אחי ואחותי התארסו תוך שתי פגישות.
תתעלפו 
אצלי זה עוד לא קרה גם אחרי קשרים של חודשים. (בודדים)
אז-
מהו נורמלי?
ולמה זה בכלל משנה??
אבל חשוב לי לומר שהדברים לא מדוייקם כלל.
חרדית.
אולי אתרי הכרות סטייל שבע ברכות?
מאידך, חרדי מלידה שמציעים אותו למי שבאה מחוץ למגזר, עשוי לסחוב איתו קופת שרצים לא קטנה. אצל החרדים יש היררכיה מאוד ברורה: מיוחסים משתדכים עם מיוחסות, מי שיש לו בעיה (מחלה, מחלה נפשית במשפחה, אח/אחות שיצאו לתרבות רעה, התמכרויות) "מתפשר" על חוזרת בתשובה.
